תמליל אוטומטי מהשיעור (יתכנו שגיאות):
אומר שלמה בפרק ב פסוק כה, כי מי יאכל ומי יחוש חוץ ממני
פסוק קצר שאפשר לומר שבעברית המוכרת לנו כל המילים כאן מוכרות חוץ מהמילה יחוש
מי יחוש חוץ ממני זה חוץ ממני זה חוץ מהמלך שלמה
השאלה היא מה פירוש המילה ומי יחוש פירוש שנתנו חזל נתנו כמה פירושים
ומי יחוש הפירוש הראשון ומי יחוש מלשון חוש
לשון ההרגשה תחושה מיוחד ומי יחוש מי יאכל ומי ירגיש תחושה כמו שאני חש המלך שלמה זה הפירוש הראשון
והוא מדבר כאן בפשט על התענוגים של העולם הזה המלך שלמה היה מלך שהיה מלאך בכיפה וכל מה שהוא רצה הוא יכל לעשות אז הוא מדבר הוא רוצה להגיע למסקנה שהעולם הזה הוא אבל אבלים והוא רוצה לשכנע אותנו במסקנה הזו
אז הוא יצא מתוך נקודת הנחה שאם הוא יבוא אלינו ויגיד לנו תשמעו הכל בלוף הכל שקר וילך אנחנו לא ניקח אותו ברצינות אבל כאשר הוא בא ואומר לנו תשמעו אני היה לי את כל העולם וכל האפשרויות היו לפני ועל פי כן אני בסוף מסכם ומסיים שהכל אבל אם אז אתם יכולים
לסמוך על מה שאני אומר אז הוא מתחיל ומי יאכל שהיה לי את כל המאכלים שבעולם ומי יחוש שיכלתי לחוות את כל התענוגים ואת כל התחושות שבעולם זה הפירוש הראשון הפירוש השני
מביא אותו הרמבן בספר איוב למידה יחוש מה זה יחוש יחוש מלשון חשש מלשון דאגה
אני חש לדבר הזה אני חושש לדבר הזה מי יאכל ומי יחוש יותר ממ חוץ ממני
שהמילה חוץ פה זה יותר זה המשמעות של יותר אף אחד לא היה חושש יותר ממני שלמה בעצם אומר שאני אכלתי כל דבר טעים אפשרי אני שוב מדבר בפשט אנחנו נגיע אחר כך לרובד עמוק יותר אני אכלתי את כל הדברים הכי טעימים שיש בעולם ואני מיהתי להשיג את כל הדברים דן
אני דאגתי סליחה דאגתי להשיג את כל הדברים האפשריים כדי להנות
ואחרי הכל אחרי שנהניתי אני האדם שרשאי לבוא ולומר שזה לא זה והכל הבל הבלים
הפירוש הראשון היה יחוש לשון תחושה היו לי את כל התחושות של התענוגים הגשמיים
הפירוש השני הוא מי יחוש ומי ידאג מי מצליח לדאוג להשיג את כל הדברים הטובים
הפירוש השלישי הוא מי יחוש כמו מי ימהר יחוש לשון מהירות מי יוכל ומי ימהר להשיג
את כל הדברים הטובים ליהנות מהם
עוד פעם אני חוזר יש לנו כמה פירושים פירוש ראשון לשון תחושה הפירוש השני לשון דאגה
פירוש שלישי יחוש לשון מהירות כמו שאומרים בתהילים חשתי ולא התמהמתי חשתי זה מיהרתי
זה הפירוש השלישי
מה שאנחנו נעשה עכשיו אנחנו ניקח כל פירוש ופירוש וננסה להתעמק בו ונגיע למסקנות קצת שונות מאיך שביירנו עכשיו בפשט בפשט כל הפירושים כולם מדברים על גשמיות תחושות גשמיות דאגה להשיג עוד תעוות גשמיות ריצה
אחרי הגשמיות מהירות
אבל הפירוש הפנימי יהיה
קצת שונה פירוש הראשון לשון של חוש מי יוכל ומי
יחוש כמה כמה חושים יש באדם 5 חושים בשעה שהאדם אוכל איזה חוש הוא משתמש בעיקר טעם שלמה אומר ומי יאכל ומי יחוש
לפי הפירוש הראשון יחוש זה הפירוש הוא
להרגיש מי יאכל ומי יחוש זה לא כפל
לפי הפירוש הראש הראשון תחושה התחושה היא היא
המשמעות של המילה יחוש
אז אם אני אמרתי
אוכל אז אני משתמש ב-1 החושים חוש הטעם אז מה זה
מי יאכל ומי יחוש וכי זה שאוכל
לא חש גם זה
שאוכל חש אז אם אני אומר יחוש
זה לשון תחושה של החוש הטעם גם כן אם אני אומר יוכל
גם יאכל זה חוש
הטעם אז מה הכפיל כאן שלמה את העניין מה הוא אמר פה שוב אנחנו ניכנס לנושא של ההבדל בין חוש ובין כישרון יש אדם שנקרא בעל
חוש יש לי חוש
בנושא הזה יש לי חוש ויש בעל כישרון מה ההבדל ביניהם אנחנו בעברית אומרים הכל אותו דבר היא שליחות יש לי כישרון יש לי חוש לעניין אבל מה ההבדל בין חוש לכישרון במובן האבסולטי של המושג מבהיר את תורת החסידות החוש זה אדם שהוא בעל החוש זה אדם שמסוגל להמציא דבר לבד המצאה חוש המצאה מה שנקרא יש מאין זה
חוש מהו כישרון כישרון אני לא יודע להמציא אבל אני בעל תפיסה טובה מאוד וחזקה מאוד יש אנשים שיושבים שיושבים בשיעור לא משנה איפה
והם יודעים לחזור אחר כך על הנקודות תמצית השיעור לפעמים עוד יותר טוב מזה שאמר אותו הם תפסו אותו חזק
מאוד לא רק תפסו
בזיכרון גם תפסו טוב בהבנה הבינו אותו מצויין זה נקרא הבעל כישרון אני אסביר עוד מעט טיפ טיפה יותר
חוש זה אחד יושב בשיעור
הוא לא הבין את כולו אבל יש איזה שהיא מסויימת שאותה הוא הבין ועליה הוא תפר כבר איזושהי המצאה שבאמת מאוד מעניינת באמת אמיתית וטובה אבל הוא לא תפס את כל השיעור
הוא לא הבין את כולו מסויימת בו
הוא מפתח ומרחיב ומסביע בדרך כלל אצלנו אצל האנשים אלה שהם בעל חוש אנשים שיש להם חוש לפי ההגדרה שאני נתתי עכשיו שהחסידות נותנת הם אנשים כאלה שאין להם כישרון ובדרך כלל אלה שיש להם כישרון אין להם חוש עכשיו גם כאשר זה מעורבב יש אדם שהוא יותר בעל חוש ופחות בעל כישרון
ויש בן אדם שהוא יותר בעל כשרון ופחות בעל חוש זה זה לפעמים זה
משולב אבל זה לא
זה לא משולב של
50% 50%
זה
לפעמים זה יותר ולפעמים זה יותר ענחנו מדברים ברמה הקבלית כל דבר יש לו יחסיות למושג אור וקליק
פה
זה משהו חדש כלי זה היכולת שלי לקבל את האור הכלי לא ממציא אור הוא רק מקבל אותו הוא רק שואב אותו
ההבדל בין אור לבין כלי זה ההבדל של בן בעל חוש לבעל כישרון בעל כישרון למה נקרא כישרון הכלי המח שלו כלים לקבל את השכל שהוא שומע מאחרים והם קולטים את השכל הזה מאוד טוב
תופסים אותו מאוד
טוב אז הוא בעל
כלי הוא נקרא כלי לא או בעל חוש זה אחד כזה שמחובר יותר לאור הוא
מסוגל למשוך אור חדש הוא לא כל כך קלט את כל העניין כמו שהוא יותר יודע להגיד את הנקודה של החידוש בנושא אתם יכולים לראות בהרצאות למשל
יש
מרצים ישנם שני סוגי מרצים ברמה העקרונית יש מרצה שבא אליך עם נושא והוא מקיף את הנושא מה כולם אמרו
בו הוא יודע לסדר לך את
זה ככה כמו ששמים כמו
ששוזרים זה זר פרחים
יודעים לתקוע את הפרח הזה במקום ואת הפרח הזה במקום זה המומחיות שלו אבל מה אתה עשית
פה אני עשיתי את
הסדר אני הסברתי את מה שהם אמרו בצורה עממית פשוטה מה אתה חידשת לא חידשתי פה כלום אני פשוט העברתי את הדברים סידרתי
אותם בניתי
ערך אנציקלופדי האדם שבונה ערך אנציקלופדי הוא לא מחדש אסור לו לחדש
אסור לו להוסיף אפילו
שורה אחת משלו הוא תמיד צריך
לדבר על הערך בצורה
אובייקטיבית נקייה מדעית מדוייקת
זה כל עניינו
אנשים
כאלה שמומחים ככה לתמצות
מדוייק הם אנשים שנקראים בעל כישרון אנשים כאלה שאומרים לך גילוי שהם גילו הם עשו ניסיון מצאו
משהו איזה הברקה איזה שהוא חידוש הם בעלי חוש
יש שני סוגי הרצאות יש הרצאה כזאת ויש הרצאה כזאת יש אדם שיודע להגיד
חידוש שלו זה אומנם חידוש קטן
אבל זה שלו זה חי יש אדם שיודע להגיד לך
המון המון המון חומר אבל של אחרים הוא מגיש איתו
בצורה טובה ויפה זה הבעל כישרון עכשיו שימו לב אני מבקש את תשומת
ליבכם
לשניה אחת יש לנו
אדם שאוכל תנועת האכילה איך אנחנו
נגדיר אותה לפי הניסוחים שדיברנו עכשיו בחוש
וכישרון מה עושה הגוף
לאוכל האם האמא האכילה זה כישרון
כלי
בלשון הקבלה או שהאכילה זה חוש זה כלי זה כלי גמור היו אומרים פעם בבדיחה שהקיבה היא ענייה
מה שנותנים לה יש
לה מה שלא נותנים לה אין לה אין שמה תוספות אין שאתה תוציא יותר ממה שהכנסת אין דבר כזה מה שהכנסת זה מה שאתה מוציא זה הכל אין אין יותר אין
חידוש
רק מה הכוח המיוחד של של האכילה
שלוקחת את האוכל והיא מפרידה חלק
הזה של האוכל ילך לכאן וחלק לכאן היא
מסדרת את הדברים
והפסולת החוצה היא לא
עשתה פה משהו חדש היא פשוט נדחה הבינה טוב טוב את מה שהיא קיבלה
זה התנועה של בעל כשרון
היא הבינה טוב טוב את מה שהיא קיבלה הכניסה הפנימה סדרה כל דבר במקום
והמשיכה הלאה זה כישרון אכילה ומה הוא חוש זה
סוג אחר של
תענוגים שיש מהם תוצאות
פעירות
אכילה אין ממנה פירות פירות אני מתכוון מעבר למה שהכנסת אבל ישנם למשל תענוגים אחרים אני רק רומז למשל תהליך העברת ילד לעולם למשל שממנו
יכול להיות גם פרי יש ילד
יש פה תוספת למה שהיה בשורש
יש פה
הרחבה נוצר פה משהו חדש זה חוש זה לא כישרון זה חוש זה אור בלשון של החסידות
אור אין סוף
זה לא כלי זה האור
עכשיו נחזור חזרה
לפסוק לפי הפירוש הראשון
ומי יוכל ומי יחוש
יש לנו כבר שאלה שזה כפל דברים
לא יחוש זה חוש
יאכל
זה
שרון זה שני דברים שונים שלמה מדבר על
שני סוגים של תענוגים שני סוגים של תא אבות
תאוות האכילה זה תאוות
הכלי
ותאוות הייחוש זה תאוות
האור
שאתה מצליח בכוח התאווה
בתוח בכוח התענוג גם להשפיע אור מה רצה
שלמה להגיד שוב המסקנה תהיות
המסקנה רק רציתי לנסות
לנתח את המשמעות של הפסוק המסקנה של השלמה תהיה שגם התעבות האלה שהן כלי זה דרגה ראשונה וגם התאבות היותר גבוהות שהן בבחינת
או
אבל הבלים זה הפסוק שנלמד שבוע הבא הכול
הבל זה וזה לא
מגיע לאמת לא זה האמת של החיים גם זה וגם
זה
זה בזה הכל הבל זה האדירוג הראשון לפי הפסוק הראשון שלמה להעביר לנו נעבור לפירוש השני ננסה להתעמק רגע
יותר ממני שלמה בתור
אלוף
העולם בכסף ובכל מיני דברים הוא יכול להגיד שהכל כי חוץ ממנו לא היה
אדם שוב לפי
הפירוש הזה
שהיה לו את האפשרות
לאכול את מה שהוא רוצה ואיך שהוא רוצה וכל שאר התענוגים גם כן היו לו בסדר גודל של האדם מן השורה אין אפשרות זאת אומרת גם התענוגים גם התענוגים שבבחינת עור שתי הבחינות היו בצורה יוצאת
מן הכלל הוא מלך שמלך על העולם
חוץ ממני אין בן אדם שהגיע לטאפ הזה לכן כשאני אגיד לך בפסוק הבא שזה אבל סמוך עליי אני יודע מה אני מדבר
יש פה עניין עמוק שאותו אנחנו רוצים להבין ולהבין טוב טוב אז אז אז אני עובר לפירוש השני
הפירוש השני ביחוש הפירוש השני היה דאגה מלשון מה אין חוששים שמא
גר חולדה אומרת המשנה במסכת פסחים
חשש
יחול לשון חשש חשש דאגה אז הפירוש הזה נתן אותו הרמבן רבי משה בן נחמן
והפירוש הזה
מעורר בנו תמיה זאת אומרת אנחנו זקוקים להגיע להבנה בפירוש הזה
מי יאכל ומי יחוש מי יאכל ומי ידאג
אני לא מבין אותך שלמה אתה רוצה אתה רוצה לשכנע אותי שאתה נהנית מכל ענייני העולם הזה ובסוף אתה רוצה להגיד לי אבל ואתה מספר לי שאתה אכלת אתה דאגת אתם יודעים שכשבן אדם דואג תוך איזה שהוא אוכל ואף פעם לא 7 אומרת במסכת בבא בתרה שמי שאומר לה מי שנותן צדקה לעני אז הוא מתברר
בשש ברכות
אם הוא מפייס את האני
הוא מתברר ביוד 1000
ברכות ב-1 10 ברכות אחד 10 בכות למה מפיה זה גם כן ככה אומר לו מילה טובה וזה למה
כי ברגע שאתה גם
מפייס אותו
אז אתה משכיח
ממנו את דאגת מחר האני הזה אין לו מה לאכול עכשיו עכשיו נתת לו מה לאכול אבל מה לאכל לאכול מחר הוא לא ברור לו
אז גם כשנתת לו כסף הוא עדיין דואג מה יהיה מחר
אז איך אומרים
הסעודה של היום
לא מועילה לא כיוון שהוא דואג למחר אבל כשאתה מפייס אותו הוא נרגע אז הוא
אוכל הוא 7
אז מגיע לך את הברכה זה רע אז זה הנושא הזה של לפי הפירוש הזה לא מובן מה זה ששלמה מתפאר שהוא גם אוכל והוא גם יחוש
ואם כל זה הוא
גילה שתעבוד
העולם הזה אבל הבלים מה זאת אומרת אם אתה דואג שאתה אוכל גם אני
כשאני אוכל אני אדאג אז אני אגיע שהעולם זה הבל אבל אם אני לא
צריך אותך את
שלמה שיגיד לי את זה ואנחנו יוצאים מתוך נקודת הנחה שכששלמה אומר לנו משהו יש בזה של חידוש לא אומר סתם דברים אמיתות פשוטות שגם אני הייתי מגיע אליהם לבד אז הוא צריך להיות עשיר הכי גדול וחכם הכי גדול כדי להגיד לי את האמת
הזאתי אז איפה
פה החידוש שאמר שלמה שגם כשאני דואג אני אוכל מה הוא רוצה להגיד פה לפי הפירוש הזה עשו פעם מחקר וגילו שאנשים רעבים קונים יותר כשאנשים הולכים לקניון והם רעבים הם חוזרים בסלים
שלהם יש יותר דברים יכול להיות שהם חוזרים הביתה עם כל מיני קרמיקות וכל מיני כאלה
זה לא בדיוק אפשר לאכול
אבל כיוון שהם רעבים הם נמצאים במין איזה בולמוס פנימי כזה יש חוסר מנוחה פנימי שמנסים לאיך אומרים למלאות אותו בקנייה של עוד משהו
של עוד דבר של עוד עניין סתם אמרו אישה אחת סיפרה שתמיד היא שולחת את הבת שלה קניות היא תמיד קונה יותר ממה שצריך אז יעצו לה קודם כל תני לה לאכול טוב לפני שהיא יוצאת תראי היא לא היא לא תרצה לעשות שוב אולי היא תרצה ללכת לישון אבל אנחנו יודעים גם על עצמינו שאכלנו ושבענו והאוכל היה טעים ופתאום הביאו איזה משהו עוד יותר טעים אז מה קורה פתאום
פתאום יש לנו חשק אז איך קוראים לזה
זהה למאכל טוב מתפנה מקום אני שבוע אני לא יכול להכניס
כלום אבל מחלתו מתפנה מקום זאת אומרת
ככה האכילה בנויה בצורה
כזאתי
שאתה מילית מילית מילית
עכשיו כדי לגרות
אותי זה צריך להיות
משהו כזה פנטסטי שיגרום לי
עוד
ואחריה ההוד הזה כשאני ארצה למלות עוד זה יהיה צריך להיות משהו עוד יותר
פנטסטי אני רוצה להגיד שזה יכול לתת לנו הסבר למה שאומר שלמה שלמה אומר
שהוא אוכל ואחרי שהוא אוכל הוא דואג לעוד ואנחנו שאלנו אם אתה דואג אתה נשאר רעב
יש פה משהו אחר שהוא רצה להגיד אני אכלתי ושבעתי ואכלתי ארוחת מלכים כמו ששלמה יכל לאכול הגמרא מספרת איזה ארוחה הייתה לו
ואחרי שאכלתי את האוכל הזה עוד היה יחוש היה עוד דבר אתה יודע לפעמים
בן אדם יושב ליד השולחן יש שם משהו שהוא מאוד רוצה
אז הוא דואג איך הוא משיג אותו עכשיו זה הוא רוצה איך
הוא מגיע אליו ככה בלי שישימו לב שהוא חוטף בלי שישימו לב שהוא אז הוא אומר אני
דאגתי על אותו דבר כי או הדבר היה כל כך טעים שאחרי התאים הראשון היה לי גם טעים שני
עכשיו מה הוא רוצה
לבטא הוא רוצה לבטא שאצלו התאים השני והשלישי והרביעי היו בסדר גודל
שלף אחד מאיתנו לא היה אפשרות להגיע לסדר גודל
ואף על פי כן אני אומר לכם שהכל עבר זאת
אומרת הוא רוצה בעצם לדרג אותנו שאצלי
התאבות היו כמו שאומרים בעוצמה בעוצמה שאחריה יוכל היה
יכול להיות אפילו יחוש דאגה על משהו נוסף
מיליתי את עצמי
כבר מה ההבדל בין השאלה ששאלתי לתשובה בשאלה חשבנו שכשהוא אכל הוא דג לא כשהוא אכל הוא אכל אבל אחרי שהוא אכל פתאום בא לו עוד משהו שגרם לו דאגה
איך אני את זה משיק והוא משיג אותו
זאת אומרת התאוות הלכו וגדלו במין בולמוס מיוחד שאותו אנחנו לא מכירים ובכל זאת אני אומר לכם שזה לא זה לא זה ההנאה האמיתית של החיים לא זה התכלית של החיים שלמה בא לבטא משהו
לא
בטוח שהוא היה צריך להיות שם במובן הגשמי
אבל בשכל שלו הוא חש את זה
הוא חש את הדרגה הזאת וחש את הדרגה הזאת וחש את הדרגה הזאת כן אז אנחנו
מורידים את זה
בצורה גסה כדי שנבין על מה מדובר אבל הוא הגיע לזה בסוף חייו הוא מעביר לנו את המסר הפסוק הזה הוא קצר
מי יאכל לו מי או
חוש חוץ ממני כן
אבל הוא רוצה להגיד
בסוד של הפסוק הזה שחוץ
ממני לא היה אחד שיכל
היה להרגיש את כל הדברים הטובים הללו ואני אומר לכם שכל זה זה אפס אחד גדול זה הבל אחד גדול תוכלו למצוא עוד ביטויים שהולכים היום ברחוב שלנו למין זה הכל כלום זה הכל לא= כלום אז אז עד עכשיו נתתי מהלך אחד בחלק בפירוש השני עכשיו אני רוצה לתת מהלך נוסף המהלך האחד היה שהצלי הזה יכול לעלות
בדרגות כי אני אשיר ויש לי הכל אז יכול להיות לי דאגה על עוד דבר
הפירוש השני
הוא קצת יותר עמוק
כל דבר גשמי מורכב מארבע יסודות אש רוח מים עפר האפר הוא היסוד הדומיננטי בכל דבר גשמי זאת אומרת יש גם את האש והרוח והמים
אבל האפר הוא הכי
חזק כי העפר נותן את המוחשיות לכל דבר הטבע
הוא
שכשבן אדם הלך אחרי דבר
גשמי מתוך שאיפה שזה
יביא אותי להיי זה יביא אותי להנאה
אז אחרי שהוא נהנה
מאותו דבר תמיד הוא
מרגיש בתוכו זה
הכל וזה ריק לא הגעתי
עדיין ואז הוא מחפש
עוד משהו מה הסיבה לזה האדמור הזקן אומר בספר התניא שיסוד העפר מושך את האדם לעצלות ועצבות
יסוד העפר הוא כבד
ונמשך למטה העפר נופל למטה הוא לא כמו המים שהם קלים יותר והוא לא כמו האוויר ובטח לא כמו האס שעולה למעלה העפר נמשך למטה ולכן
כאשר האדם שאף
לאיזה דבר גשמי הוא מילא
את רצונו אחרי
שהוא מילא את רצונו
כיוון שהוא קיבל עוד
חומר
עוד דירה עוד אוכל עוד הנאה
הנהג גשמית אני מדבר אז הוא נופל צונח למטה כי קיבלת הכנסת לתוכך עוד עפר האפר טבעו לרדת למטה העפר טבע להביא את האדם לעצבות
עצבות זה מין דאון
כזה
שאדם למטה עכשיו מה
הוא עושה אם הוא לא אדם שרוחני מה הוא עושה כדי שיהיה לו כדי שלצאת מהעצבות הזאתי
הוא
מחפש עוד עפר אבל יותר מעניין יותר טעים עוד גשמיות ואז זה שוב הוא נוחת למטה וכן הלאה וכן
הלאה זה תמיד הולך אצלו ברולטה
הזאתי שהפר מביא עפר
ובסופו של דבר הוא יורד
למטה ילכו מחאהיל לחיל אומר הפסוק אז גם בתאווה
זה יכול
להיות שאדם הולך
מדרגה אחת לדרגה
שנייה וחול
עכשיו מה שלמה רוצה
לומר לנו כאן שהרדיפה הזאת יש אדם
יש אדם שיוצר את הרוחניות שלו מעצם הרדיפה
הוא מחפש מה שנקרא טעם בחיים
מיד כשהוא גומר את התאווה הוא מרגיש ריק
אז הוא מיד
שם לו עוד מוטיב
שעליו אני רודף לא אני אומר שכשבן אדם יש אדם
שמחופש
רוחניות עליו אני לא מדבר עכשיו
אני מדבר אדם
שמחפש הנאה והוא רוצה להביא לעצמו תוכן בחיים את התוכן בחיים בגשמיות אז זה
עובד ככה
הוא מחפש את
הגשמיות מצא אותה השיג אותה מרגיש ריק
מיד הוא שם לעצמו מוטיב נוסף
ואם הוא בן אדם
שיש לו את האפשרויות אז הוא שם מיד אז הייתי
בשוויץ עכשיו אני רוצה לכבוש את המקום הזה ועכשיו אני רוצה לנסוע לשם ועכשיו אני רוצה להיות במסעדה ההיא ועכשיו הוא תמיד מעלה לעצמו עוד+ מה עוד מה אתם אומרים עכשיו עכשיו זה נסיעה ביאכטה ועכשיו זה 3 ימים שם ועכשיו זה זה ועכשיו זה הוא רץ מדבר לדבר וכיוון שהעולם הוא גדול הוא יכול לפרגן לעצמו ככה שנים שהוא רץ מדבר לדבר
ומה שנקרא החיים שהוא עושה
חיים החיים שהוא עושה האטרקציות שהוא עושה זה עצם זה שמיד שהוא גומר דבר והוא מרגיש בטן ריקה וואו עוד משהו ועכשיו לעוד משהו ועכשיו לעוד משהו רץ קדימה והוא יוצר מזה מזה עצמו הוא יוצר דת מזה עצמו הוא יוצר רוח מזה עצמו הוא יוצר זה השאיפה שלי בחיים להנות ולרוץ מהנאה אחת להנאה שניה לנו אין את הכוח לעשות את זה כי
אין לנו גם את הכסף לעשות את זה
אז כיוון שכך שלמה אומר תשמע עשיתי
ניסיתי ליצור את
הטעם של החיים מהמירוץ הזה עצמו מדבר לדבר מחוויה לחוויה מאטרקציה לאטרקציה וזה הייחוש לשון דאגה מיד כשגמרתי דבר אחד כדי לא להיות משועמם דאגתי מיד לדבר נוסף ומדבר נוסף לדבר נוסף ולא היה לי רגע
שלא היה לי טעם בחיים כמו שאומרים
ואני אומר לך שגם זה לא הפך להיות טעם
בחיים אחרי זה עבר זמן
גיליתי שהרדיפה הזו עצמה היא לא ממלאה אותי היא עצמה הפכה להיות ריק אחד
גדול
זה לפירוש השני אז איך אומרים
יש 40 שנה שהאדם צריך כדי לעמוד על דעת רבו אומרים חזל
אבל אם יש איזה
אחד שעמד כבר על דעתו של רבו רובם מגלה לך בסוד מה הפירוש שאתה לא צריך 40 שנה שלמה עשה את העבודה הזאת מגיש לנו עבודה מוכן אז למה אנחנו נתחיל לחזור אחורנית וללמוד את הגלגל ונלמד שהעולם אליפטי יש כבר שגילו לנו את זה בוא נמשיך מכאן הלאה למה נחזור איך עובד האקמול בוא נגלה אותו בכוחות עצמנו ורק אז ניקח את התרופה
למה לנו להיות אנחנו מתקדמים איתו הוא כבר עשה
את עבודת המחקר הזה טוב אז אז אנחנו סיימנו את הפירוש השני עכשיו אני עובר
לפירוש השלישי מה היה
הפירוש השלישי יחוש לשן מהירות מהירות
הפירוש הזה גם כן טעון
הסברה
כי מי יוכל ומי יחוש
לאכול מהר זה דבר טוב בכלל לא זה לא בריא זה לא נימוסי זה לא לא לא מכל הצדדים גם רפואה וגם על פי דרך ארץ וגם על פי התורה כל הצדדים זה לא זה לא
אז מה זה ששלמה אומר או מי יאכל ומי יחוש אני אכלתי ואכלתי איך אומרים
בקצב אז מה איזה מין אתם יודעים אדם לקח תאנה לקח אותה יפה פופ בלע אותה נהנית עד שלא להעסת ולאט לאט לא נהנת אז מה זה היהחוש הזה של שלמה לפי הפירוש של
המהירות
המהירות באכילה אז האמת היא שהאם לאכול מהר או לא מהר בכלל בתלמוד יש לזה סתירה אנחנו לא מדברים על מהירות שהיא מהירות
לא בריאותית אבל יש
לך בן אדם שיושב ואוכל לאט לאט וקול לעיסה ככה כמו שכתוב סעודה לוקחת ככה ארוחה ארוחה ככה מינימום 45 50 עד שעה וחצי מינימום לאט לאט
כל פיסה ופיסה קיבלה את התשומת לב שלה ויש אדם שאיך
אומרים הישראלים שלהם
תיק תיק ולהמשיך הלאה יש עוד מה לעשות בחיים אז האם לאכול לאט או מהר יש בתלמוד סתירה אני אקריא לכם את הלשון במסכת ברכות כתוב המאריך על שולחנו מאריכים לו ימיו ושנותיו מאריך על השולחן אז יתנו לך אריכות ימים בזבזת קצת זמן ליד השולחן אבל זה יוסיף לך בריאות זה יוסיף לך זה
נוסיף לך החיים
לעומת זאת הגמרא אומרת במסכת איבים אם מסים הדם עצמו
כחיה זו שדורסת ואוכלת
בקיצור נאכול ככה צ'יק צ'ק לטרוף תלמודו מתקיים בידו בקיצור אם אתה תשב תאריך בסעודות עד ללא ידע
אז תישאר
בסוף עם הארץ
צריך לעשות
תוכן בחיים והתוכן הזה אי אפשר שהוא יהיה אם אתה מבזבז את ימיך בסעודות ובמסעדות ובכאלה דברים זה כאילו המאמר במסכת
עירובים אפשר לומר
ששלמה המלך לפי הפירוש שאנחנו עכשיו לומדים יחוש לשון מהירות שלמה לא מדבר בכלל על אכילה גשמית ובאמת אכילה יש ביטוי שאומרים בלעתי את הספר הזה בלעתי את החומר אדם שלומד ולומד בתיאבון במהירות זה אכילה
שלמה המלך רוצה לבטא
אני כל כך השקעתי בחוכמה עד כדי כך שהצליח האכילה הייתה באופן של יחוש באופן מהיר עשיתי אותה כמו שאומרים משהו טפל כי כמו שאמרתי קודם הגמרא אומרת במסכת אירובים שמי שרוצה שהתלמוד שלו יתקיים בידו שהוא לא יבזבז את הזמן שלו בסעודות לריב
שיזדר האוכל תעשה מה שצריך ותתקדם הלאה אל תשקע שם אל תירדם שם
אז מה רוצה שלמה להגיד לנו שהוא היה אחד כזה שהשקיע הרבה הרבה בלימוד אבל פה יש ש סתם
ככה היא חשובה
ואני לכן אני מרחיב בה קצת
הצורה איך שהוא מבטא כן למדתי הרבה מהר בדחיסה זה
בעצם מה שהוא אומר
מי יוכל לפי
הפירוש הזה זה הולך הלימודים אבל באיזה אופן למדתי את הלימודים באופן של יחוש והוא הוסיף חוכמה לחוכמתו כל חייו הגמרא אומרת לעולם לגמוריניש והדר ליסבורג לעולם קודם כל שהאדם יגמור תגמור תגמור בגירסה קוראים לזה ככה בתראה את המבט הכללי על כל העניין קודם כל והדר ואחר כך ליסבור תיכנס לעומק של כל עניין ועניין בפני עצמו זה צורה
שהתורה קבעה וזאת צורת
הלימוד ששלמה המלך מספר
לנו איך הוא עשה אכל
במהירות
מה התועלת שבלימוד כזה אז התועלת הראשונה זה כשאתה רואה את ההיקף אחר כך כשאתה מתעמק באיזה שהוא דבר אז אתה אומר פה אני מתעמק לא אבל על הנושא הזה מדובר באריכות שם אז שם אני אשקיע יותר פה למה אני אתה לומד
לסדר את הזמן שלך
בצורה
נכונה כן כן כי
ברגע שאתה ראית את כל ההיקף יש
לך בית יד
על כל הנושא אתה מסתכל עליו יותר נכון לומד אותו יותר נכון אבל יש
משהו יותר עמוק
מזה וגם כאן אני מבקש טיפ טיפה את התשומת לב כי זה הדבר הדין הלימודים ומי שמכם עסק בלימודים עוסק בלימודים הלימודים בנויים בצורה כזאתי שלומדים ואחר כך צריך ליישם את מה שלומדים הייתה
הוא העיקר והלימודים הם הקדמה ליישום וכשאתה למדת דבר ואחר כך אתה הגעת ליישום שלו לפעמים אתה רואה שזה שמיים וארץ
זה
חשוב היה ללמוד את זה אבל זה בלי זה יהיה לא היה אפשר אבל למעשה במשך כל החיים שלך שתעסוק בתחום התחום זה הצד המעשי שבו ולא מה ששם נאמר בחוברות והספרים בשעה שלמדת ולא משהו אחר לגמור זה הלימוד הזה של הספרים הראשונים הליסבורג זה המכה המעשית ומה אני יכול להוציא ולפתח ולהעמיק בנושא הזה ולהרחיב זה ההבדל ביניהם
עכשיו פה יש עדינה למעשה מה אנחנו עושים בבית הספר מה עושים מה אנחנו עושים בישיבה או מה אנחנו עושים באוניברסיטה להבדיל לא משנה כל אחד ומה שהוא עושה מה אנחנו עושים שם מה שאנחנו עושים באוניברסיטה מה שאנחנו עושים בלימודים זה רק הליגמות כשאנחנו יוצאים לעבוד באותו התחום אז אנחנו מתחילים את ה ליס בורה האמיתי הליסבורה ההבנתי האמיתי של התחום את מה שנקרא את הנשמה שלו ואת היסודות שלו באמת אנחנו קולטים רק בשלב המתקדם יותר ולא בשלב הראשוני
מצד שני החיים שבהם אנחנו עוסקים בתחום באופן מעשי הם חיים מאוד מאוד תובעניים למשל עורך דין יש לו את השנים שהוא למד כדי להיות עורך דין 3 4 שנים הוא השקיע בסדר אבל אחר כך
כשהוא עוסק
בתחום והולך לבית המשפט ומייצג אנשים שמה הוא בעצם מגלה את שיא כוחו השכלי והגיוני בתחום שאותו הוא למד כוחו השכלי והגיוני לא התגלה באמת בשעה שהוא היה על ספסלי חבל של ספסליה העונה האוניברסיטה או המקום שהוא למד שם זה לא האמת שלו
ופה יש
פלא מאוד מאוד גדול סתם איך שהעולם בנוי שבזמן שאנחנו
לומדים בזמן הזה שאנחנו גומרים לגמור בזמן הזה בדרך
כלל החיים הם שקטים אמורים להיות שקטים יש לך שעות של לימודים
או לפחות ימים של לימודים או ערבים שלמים של לימודים ואנחנו אחר כך כשאתה יוצא לחיים המשרד למשל עורך דין
או רופא לא משנה
אז זה הכל בתוך זרם החיים זה עם האישה ועם הילדים ועם העבודה ועם הנסיעות ועם הזה ותוך כדי הכול אתה מגיע לליסבורג וזה דבר מעניין שאולי לא שמנו לב אליו לדחוס צריך תן לי תן לי את הזמן שלי
תפנה
לי את הזמן תן לי את
השקץ שלי אני צריך ללמוד למבחן
ואילו
ליסבור להמציא המצאה
לחדש חידוש להוריד את החידוש הזה לחיים הפרקטיים
זה יכול להיות
בשילוב עם המון המון מה שנקרא עם זרם החיים
וזה בדיוק הפוך מה יותר חשוב החשוב זה הלימודים על
ספסלי הלימודים הם החשובים
או החידוש והמעשה בפועל
שיוצא אחר כך
המעשה
בפועל הוא החשוב
ולמעשה המעשה
שהוא החשוב לוקח ממני כאילו הוא- זמן ופחות משאבים ופחות מאמצים זה זה כאילו בתוך זרם החיים זה כבר מתגלגל ואילו הלימודים נשארים כמו שנים אפורות כאלה וחשוכות כאלה שהייתי צריך לשבת ולסגור על הספרים כדי לעמוד בבחינות וככה נתפס כן אז זו העובדה וככה זה אז מה מה מה המסר שאומר לנו שלמה שהשלב הראשון מכיוון
מכיוון שהאדם לא
יכול לצפות שבחיים שלו יהיה לו
הרבה זמן
של מנוחה שהוא יוכל לעשות
באותו הזמן את הליגמור
ליגמור את הלימוד
מה שנקרא הראשוני הלימוד
הראשוני תובעני והוא תובע מהאדם שעות מרובות ומנוחת הנפש ולא לעבוד באותו הזמן לרוב ואיך אומרים תנו להם את האפשרות ללמוד אף אחד לא אומר תנו לי את האפשרות להיות עורך דין מה זאת אומרת עורך דין תהיה תוך כדי שאתה עובד ותוך כדי רצף ומירוץ החיים זה לא דבר
שאתה צריך
שיתנו
לך איזשהו קרדיט מיוחד
אבל הלימודים הראשונים צריכים קרדיט מיוחד בשבילהם וזה מה ששלמה סתם אני אומר את זה בדרך אגב זה מה ששלמה רוצה להעביר לפי הפירוש השלישי
אני אכלתי ואכלתי מהר
כי צריך לאכול מהר אתה
יודע למה צריך לאכול מהר מי יודע אם יהיה לי עוד זמן
הזמן שאני אספיק עוד לעשות את הפעולה הזאת
שנקראת ליגמור את
הפעולה הזאת של הלימודים הסדירים של הלימודים שיושבים ולומדים בבית הספר או בכל מוסד לימוד אחר שלומדים
הזמן הזה הוא זמן
שלא תמיד יש את
מה שנקרא את המזל
שיהיה לך אותו
אז לכן הוא צריך להיות מהיר
הוא צריך להיות מהיר כי אחר כך תשב ותפתח
יותר אני אתן לכם דוגמה ממה שהיהדות לוקחת למשל את בעלי החיים הכשרים אחד מהתנאים של בעל חיים כשר זה שהוא מעלה גרה אז הקדמונים נותנים הסבר
לזה שהוא כשר אז הוא מסבירים ככה הבעל חיים מטרה הוא לא טורף
כיוון שהוא לא טורף הוא נרדף
כיוון שהוא נרדף הוא צריך איזשהו מנגנון שיתן לו אפשרות לשמור את את את החיים
שלו בשעה שבעל
החיים אוכל ומאוד מאוד חשוף
הוא מאוד שקוע באכילה
והוא מאוד מאוד חשוף
לסכנה שמישהו יתנפל עליו אז אז הוא אוכל מאוד מאוד מהר תראו את הפרה אפילו
תולש של תולש שתולש תוכלת אוכלת אוכלת אוכלת אוכלת ואחר כך ואחר כך כשהיא מגיעה למקום מבטחים מקום רגוע עם מעלה שוב את מה שהיא לעשה במהירות ולועסת
שוב לועסת שוב מעכלת
את זה בצורה יותר
פנימית יותר עמוקה
אז שימו לב הדימוי של התאור ככה התאור הוא חלש וכיוון שהוא חלש
אז זמן
שהוא יכול להקצות ללאכול הוא קצר אז הוא צריך בזמן הזה של הלאכול לאכול הרבה ואחר כך כשהוא
מגיע למצב של מנוחה אז הוא יכול להעלות
את זה שוב
וללעוס לאט לאט
את כל מה שהוא הכניס
לבטן בשעה שהוא אכל מהר
זה בדיוק אותו אותו תסמין
שדיברנו על הלימודים
הזמן הזה שיכולים לתת לך חופש ושקט ומנוחה וזה
בחיים אצל כל בן אדם זה זמן קצר
גם שלמה הרגיש ככה
שהזמן הזה הוא קצר אני אופציה כמו שאומרים לשבת באוניברסיטה כל החיים
באמת לא
תמצאו בן אדם שיושב כל החיים באוניברסיטה ולומד כסטודנט
אין דבר הוא תמיד באיזה שהוא שלב מתפנה משם יש סטודנטים
נצחיים עושים את זה בצורה פרטית אבל בצורה
רשמית מסודרת זה דבר לא מעשי
זה כלי בסדר אז
אומר בתוך כלי גופה
תעשה את זה מהר תעשה את זה מהר
ותיתן את אורך
הזמן ללעיסה האיטית בשלב המתקדם יותר זה האיך שהוא איך שהוא העביר את הדברים
תראו אצל
חכמינו היו הרבה מאוד מהחכמים שחיברו הרבה מאוד ספרים בחיים שלהם והם חיברו את את הספרים שלהם תוך כדי שהם עבדו בפח החוט למשל מי ששמע רבי משה אלשיך אלשיך הקדוש מספר על עצמו הוא היה בצפת הוא עצמו מספר הוא היה פחח הוא אומר אני כל יום לפני שיצאתי לעבודה חשבתי על פתחתי את החומש הסתכלתי באיזה
פסוק הוא כבר הכיר את הפסוקים קודם חשבתי הלכתי כל היום חשבתי על זה ומזה הוא
הכין את הדרשה שלו לשבת אחר כך הוא העלה אותה על הכתב זה אחד מהספרים הכי מתוקים שישנם הספרים שלו על התורה נקרא תורת משה הספרים שלו על יש לו על החומש על התנך גם על 5 מדינות צירף מחשבה למחשבה ערעיון לראיון בסוף היום העלה את זה על הכתב זאת אומרת העמקה
הקדוש ברוך הוא נותן את האפשרות שהיא תהיה
תוך כדי שאתה גם
נוהג ונוסע ועושה
אבל אבל ללמוד בצורה כזאתי ככה לעבור על ספר זה בלתי אפשרי זה לא ככה
אז לכן אומר לך תגמור את הספר
מהר ותפנה את הזמן למכה שהיא דורשת מרחבים
וטוב אז
עכשיו שסיימנו את את 3 הפירושים עם העיון בתוכם הייחוש הפירוש הראשון ראשון
תחושה
פירוש השני לשון דאגה חשש פירוש השלישי
מהירות
והגענו בפירוש השלישי למהירות שזה חייב
להיות משהו לימודי ולא אוכל גשמי אחרי כל הפירושים
הללו אז אנחנו נראה
איך ששלושת
הפירושים האלה מקבילים לעשר הספירות זאת אומרת שחכמינו נתנו פירושים על משהו מסוים כל אחד הראה
פנים אחרות
באותו דבר
יש לנו 10 ספירות
חוכמה בינה דעת חסד גבורה תפארת
נצח עוד יסוד מלכות 3 10 הספירות
הללו מחולקים להקבצות הקבצה ראשונה חבד הקבצה שנייה חגעת הקבצה
שלישית תנאים הקבצה הראשונה
נקראת מוחין הקבצה שנייה נקראת מידות לב הקבצה שלישית נקראת מעשה נעים הכוחות המעשיים
אז יש לך חבד זה מוחים חגת חסד גבורה תפארת מידות נצח עוד יסוד מלכות
זה מעשה אז אם אנחנו עכשיו נסתכל על 3 הפירושים האלה שאמרתי מה
הוא הפירוס
שמתאים לחבד לא לחבדניקים
חב"ד ללמוד מהר ואחר
כך
להרחיב
להרחיב זה מוחי
הפירוש מהו הפירוש של הלב של המידות מיכל מי יאכל ומי
יחוש לשון
חשש דאגה בלב איש
ישיכנה דאגה בלב מידות זה הפירוש השני
ואילו הפירוש הראשון
כן זה הולך מלמטה למעלה זה הולך הפוך
הפירוש הראשון הוא מי יאכל ומי יחוש יחוש לשון תחושה מה זה תחושה מעשה
פיזית
תחושה זה תמיד כשאתה מדבר על 5 התחושים למשל זה חושים שנתפסים
בצורה
פיזית משום
מישוש ראיה שמיעה טעם לא מה שקורה בפנים בהרגשה שבלב ההרגשה ש בלב זה כבר משהו עדין
יותר חוש זה או
זה תחושה נכון
אבל זה תחושה בשרית של תענוג
בשרי של אור וכישרון זו תחושה בשרית של כלי
כן אנחנו
בעברית שלנו קוראים לחוש
אינטואיציה תעזוב את העברית שלנו את העונה שיפור לפי הלשון הקודש יש את משמעות אחרת למילים ואת זה אנחנו לומדים עכשיו שהעולם אין לו קיום מבעלי כישרון בלבד והקיום שלו זה מבעלי חוש לא מבעלי כישרון
בעלי החוש מוציאים מתהום הנשייה דברים חדשים ממציאים
מה רצה
שלמה להגיד לנו תשמעו אי אפשר רק רק אי אפשר המטוס מורכב ממנוע ומכמה ברגים נוספים
ובלי הבורג הקטנצ'יק
הזה שיחבר את המנוע למקום המטוס לא יעלה אבל בגדול המתון המנוע הוא
יותר חשוב
זה שבלי הבורג המטוס לא יעלה זה גם נכון אי אפשר על אחד בלי השני זה אי אפשר את שניהם
צריכים מה רצה שלמה
להגיד לנו התכוונתי
לשלושת הפירושים כשאמרתי מי יאכל מי החוש
התכוונתי שאתם לא תוכלו עליי לא בחבד לא בחגאת ולא במיני וכל 3 הרבדים הללו אני הייתי יותר ממכם והייתי מוצלח יותר ממכם והייתי
חשוב יותר ממכם והיו לי יכולות יותר ממכם
ואחרי הכל הבל אבל
