מי היה חרבונה

תמליל אוטומטי מהשיעור (יתכנו שגיאות):

אנחנו היום בהמשך הסדרה של דמויות בתנ"ך ומכיוון שזה לפני חג הפורים אז ישבנו חשבנו איזה דמות נוספת אנחנו צריכים לדבר אז אז דובר שבשבוע שלפני פורים צריך לדבר על דמות מרכזית כמו מרדכי אבל עכשיו מחפשים מישהו אז הייתה הצעה אולי בגתן ותרש
אמרתי שהם לא כל כך מעניינים כאילו לעשות מהם שיהיו אבל היה מישהו שהוא מוזכר בצורה חיובית
מזכירים אותו גם בשיר של שושנת יעקב בפיוט גם וגם חרבונה זכור לטוב
הוא מופיע גם כן בתוך המגילה עצמה
שחרבונה מר לאחשוורוש הנה העץ שהמן הכין לה או לתלות את מרדכי אז אחשוורוש שמע את זה בעיתוי הנכון וברגע הנכון הוא אמר תתלו אותו עליו אז נמצא שנבחר לשיעור הזה חרבונה אני יודע שהוא דמות לא כל כך מוכרת אבל זה אחד האובססיה שלי
דווקא את אלה שהם לא מוכרים אלה שפחות מדוברים ואלה שפחות מתעסקים בהם אז אנחנו בחרנו את חרבנה
עכשיו בשונה משתי הדמויות הקודמות שדיבר משני הדמויות שתי הדמויות הדמויות הקודמות שדיברנו
שזה בנוגע לפורים זה היה אסתר והמן שהם דמויות שיש עליהם הרבה רקע היסטורי כלומר
ההורים הקרובים הזה הגלגולים כמו שהארכנו בשיעורים ההם בנוגע לחרבונה אין לנו כל כך מיהו מבחינה היסטורית או היה גוי הוא היה אחד מהעבדים הסריסים העובדים של של אחשוורוש אז מבחינה היסטורית אין לי הרבה מה למכור
אני יכול כן לדבר כהקדמה לשיעור זה יותר על הדמות שלו ועל האישיות שלו שעל זה כן מדובר לא כל כך על ההיסטוריה המשפחתית שלו אלא יותר על הדמות איזה סוג טיפוס הוא היה אז כמו שאמרתי הוא זה שכשהאחשוורוש התחיל להתהפך קצת על המן
הוא ידע לבוא ולהגיד זה העץ שעשה המן בסדר ואז אחשוורוש בעיני
בבין רגע אמר תלו עליו תתלו את אמן על העץ שהוא הכין למרדכי
מיהו היה אותו חרבנו הוא היה אדם טוב הוא היה אדם רע חזל אומרים דבר מפתיע שהוא מצריך אותנו לחשוב מחשבות ולנסות להבין מדוע אנחנו מכבדים אותו ואומרים עליו שהוא זכור לטוב מפני שחזל מספרים שהוא היה אדם רע ובלשון במפורש כתוב עליו
אמר רבי אלעזר
חרבונה רשה היה הוא היה איש רשע הוא היה באותה עיצה הוא תכנן ביחד את העץ עם הפן
אחד הראיות היפות לכך שהוא היה מתכנן איך הוא ידע להגיד בשוונג הנה העץ גבוה 50 אמש אולי 49 מאיפה זה יודע בדיוק את המידה אם לא היית שם ואם לא השתוללת שם
התאמנת ובדקת ועזרת
והמגיד מדוגנם הביא על זה משל יפה הוא אומר היה פעם איזה עיוור מסכן שהיה מקבץ נדבות אבל הוא היה צריך עזרה שיובילו אותו וכולו אז הוא שכר לעצמו איזה נער שיעזור לו ילך איתו ממקום למקום והנער הזה נתן את עיניו בממון היו לו עיניים נתן עיניו בממון ופעם שהיה הרבה כסף בקופה
הוא שם את היד וגנב הוא גנב 30 מטבעות מהקופה של העיוור העיוור התחיל לבכות אמר לו מה אתה עושה לי זה הפרנסה שלי
אל תגנוב העיוור הרגיש
אז נחמרו רחמיו של הגנב הנער החליט להחזיר את הכסף אבל רצה לעשות את זה בצורה אלגנטית אומר לו
זה 30 המטבעות שנעבדו לך אומר לו העיוור מאיפה ידעת שזה 30 אם לא שקנמת אותם אתה יודע שזה 30 בדיוק
עכשיו אני נותן לך עוד יותר מכות נותן לך יותר מכות זה בדיוק היה החרבונה הוא לא היה הוא לא היה נתון אלא מה שברגע שהוא ראה שהלב היה לו חוש
חושזי עדין הרי הדרוזים בדת שלהם זה לחם החזק אז הוא הבחין שעד עכשיו היה המן החזק והנה עכשיו הולך להתהפך הדבר והולך להיות המרדכי הולך לעלות לגדולה אז הוא מיד עזב את המן והתהפך על מרדכי היה אינטרנס
ובאמת מכנים אותו בצורה מאוד מאוד בוטה וברורה הוא היה הפכפך והוא מה שהיה חשוב לו זה רק ההצלחה שלו ורק הטוב שלו וכן הלאה אז איך אנחנו מסיימים את הפיוט
ויש בלשון של חזל שתמיד שאתה מסיים משהו זה חיתום וגם חרבונה זכור לטוב ככה מסיים את השושנות יעקב צהלה ושמח וגם חרבנה זכור לטוב איזה זכור לטוב איך אומרים
אדם נמוך
אדם ספל אדם שהוא לא נאמן אנחנו עושים ממנו סמל אנחנו עושים ממנו דמות זו השאלה שהטרידה אותי בשלב הראשון של העניין ועל זה אני רוצה לענות כמה תשובות כמו שמופיעות קודם כל במקורות
אחת שמופיע במקורות נמנה את התשובות שנתנו על זה תשובה אחת אמרו תשמע יש ירידת הדורות העולם הולך ויורד מבחינה מוסרית
גם אדם שהוא בהתחלה לא היה מוסרי ובסוף מסיבות אינטרסנטיות הוא הלך לצד המוסרי זה גם שווה משהו שנמצאים במצב נמוך שנמצאים בעולם נמוך כשנמצאים עם טיפוסים נמוכים זה גם נחשב
אנחנו לא יכולים לזלזל בזה זו תשובה קונבנציונלית תשובה שנייה זה כבר יותר פסיכולוגי חזל אומרים שהאחשוורוש היה הפכפך בטבעו
מכיוון שהחברוש היה הפכפך הטבע
הצבעים של הבני אדם מבחינה פסיכולוגית מתחברים אחד לשני כשאתה מדבר באותה שפה שלי מכיוון שחרבונה היה הפכפך אז הוא דיבר
ליבו של אחשוורוש מאוד טוב אז כשהחשוורוש היה בדעתו הראשונה ללכת עם המן ואחר כך התחיל קצת להתהפך מי נתן לו את את המכה לכיוון השני והוא קיבל את הדברים בספר פנים יפות מכיוון שזה היה מישהו מהטיפוסים שלו זה היה חבונה אז אנחנו מכבדים את חרבונה שהוא שינה את אחשוורוש הפכפך בלשון של ההלכה
זה נקרא מצא מין את מינו וחוזר ונאור כתוצאה מזה שהם שידרו אחד לשני
הם פעלו איזשהו דבר טוב ועל זה אנחנו מכבדים אותם שלישית שמוזכרת נכון הוא האינטרסנט נכון הוא היה נכון הוא היה נמוך אבל אנחנו לא טובה היהדות מלמדת אותנו מאז חטא האדם הראשון שכפר בתובה שהשם נתן לו הוא נתן לו את האישה והוא אמר האישה אשר נתת היא מדי
היא נתנה לי מן העץ ואכל בחטא עץ הדעת מאז אנחנו מנסים לתקן כפיות טובה
לכן גם אם בן אדם עשה לנו משהו מאוד קטן גם אם הבן אדם הזה הוא גוי גם אם הבן אדם הזה לא משנה אנחנו מאריכים אפילו טובה קטנה הוא אמר את המילה הנכונה במקום הנכון אפילו שזה יין אינטרס אנחנו מכבדים את זה לפחות כערכו ולכן תשימו לב שאנחנו גם לא אומרים לו
ברוך חרבונה אנחנו אומרים ברוכים כל הצדיקים אסתר וכולו אנחנו לא אומרים שחרבונה
אנחנו אומרים זכור לטוב זה ביטוי מסוייג זה ביטוי מכובד לטוב שהוא עשה מעבר לזה אנחנו לא מעלים אותו על נס יותר מידי זה התירוץ השלישי התירוץ הרביעי שמוזכר זה שיש לנו כלל ביהדות מגלגלים זכות על ידי זכאי וחובה על ידי חייב אדם שהוא כבר רע
מגלגלים על ידו כל מיני דברים רעים אדם שיש לו איזה שהיא נקודת טוב מגלגלים על ידו דברים טובים אנחנו לא יודעים אנחנו לא רואים בחרות
אבל עצם זה שהתגלגל על ידו שהוא אמר את המילה הנכונה במקום הנכון והוא השפיע על אחשוורוש נד לתת המ ן על העץ אז סימן הדבר שהוא היה באמת
אדם עם איזשהי נקודת טוב מסוימת ואנחנו מכבדים אותו על נקודת הטוב הזאת ההסבר הזה הרביעי מצטרף לפרשנות נוספת שאומרת חרבונה זכור לטבע עוד מי עוד מי ביהדות מוזכר בלשון זכו לטוב לטוב
אליהו הנביא זכור לו טוב לכן כתוב במדרש שחרבונה אומנם הוא זה שדיבר אבל זה היה אליהו שהתלבש בדמותו זאת אומרת אל תחשוב לרגע שמדובר בשר חרבונה הוא היה רשע ונשאר רשע אלא שאליהו התלבש בדמותו אם ככה למה אנחנו משבחים את חרבונה
הרי זה אליהו לפי הפרשנות הזאת התשובה היא עצם זה שאליהו מסכים להתלבש בדמות של מישהו זה מוכיח שאותו מישהו ראוי לדבר סימן שיש לו איזה שהיא מעלה יש לו איזה שהוא יתרון
חמישית והיא תשובה חמישית שהיא חשובה לכולנו לפורים יש עוצמות לקחת אדם רשע ולהפוך אותו לאדם טוב אז גם חרבון אף על פי שכתוב עליו במפורש שהוא היה אדם רשע
בכל אופן פורים שינה בו משהו והתעורר בו איזה שהוא ניצוץ אמיתי של תשובה באותו רגע בנוסף לאינטרסים שהיו לו והוא חזר בתשובה מזה שהוא היה באותה עצה לתלות את מרדכי הלבן ודרך אגב
על פי קבלה המגילה נקראת מגילה מגילה לשון גילוי גילוי המגילה מגלה תיקון לכל דברים שקשורים לתיקון בספרי חסידות כתוב שהמגילה הכוונה במגילה מחשבות במגילה יש להם כוח לתקן גילוי עריות דברים נוראים שבן אדם עשה מכיוון שזה גילוי אם מתקן את כל ענייני גילוי שהיו לא לעניין אדם דיבר לא לעניין אדם עשה לא לעניין אדם חשב לא לעניין כל זה המגילה היא יכולה
דקן תשובה שישית מבחינה קבלית החרבונה היה לו איזשהו נכון אינטרסנט נכון הכל נכון הכל נכון אנחנו לא מסתירים שום דבר באישיות אבל
הייתה לו יכולת להודות אנחנו מכירים שכשאדם אמר איזשהו דבר ועמד על דעה מסוימת אחר כך אפילו שהוא מבין שהדעה הזאת לא לעניין לפעמים הוא ממשיך לנסוע בכוח האינרציה הלאה
בשיטה הזאת בדעה הזאת אפילו שזה לא נכון ואפילו שזה לא צודק היה לו איזה שהוא משהו נכון יפה שאפילו שבהתחלה הוא היה בכיוון מסוים כשהוא הבין שזה לא משתלם לו
הוא חתך מייד ועלחתוך מיד זה גם משהו שאנחנו יכולים ללמוד ממנו לפי התשובה השישית
אז אז עלינו את התשובות הללו שיש תשובות על השאלה הזאת ואני רוצה להתייחס לפן נוסף באישיות שלו בכתבי האריז על מופיע שחרבונה בגימטריה פנחס ואליהו ובאמת בסידור האריזה על כשגם חרבנה זכו לו טוב שמה מופיע כל קטע בתפילה הם הכוונות שלו אז שזה שמה שאומרים שושנת יעקב אז שמה כתוב לכוון תכוון חרבונה שזה פנחס ואליהו אומר הנכד של הבעל שם טוב
לנכס של הבעל שם טוב יהיה ספר שנקרא דגל מחנה אפרים רבי אפרים מסדליקוב אז הוא כותב מה היה החיבור של פנחס ואליה חרבונה זה חרבונה הוא לא פנחס ולא אליהו אבל היה לו תנועת נפש אליהו תדעו כלל כל מי שמבשר לכם כך כותב הנכס לבנק
כל מי שמבשר לכם איזה שהיא בשורה טובה באותו זמן נכנס בו ניצוץ של אליהו הנביא אליהו מבשר הגאולה אליהו זה
שיתלבש בבני אדם שמבשרים בשורות טובות אליהו פנחס אנחנו מכירים אותו בתור קנאי בתור קנאי בתור בן אדם לוחם בתור תקיף והוא אומר במעשה אחד שעשה חרבונה
הוא היה קנאי להמ ן זאת אומרת נלחם בעמ ן ובאותו מעשה הוא מבשר בשורה טובה לעם ישראל התנוטצו בו שתי הבחינות של אליהו מצד אחד ופנחס מצד שני המערן מפראג יש לו ספר שנמצא
חדש על מגילת אסתר והוא שואל שאלה פשוטה ואני חושב שזו שאלה גם כן בפן הפסיכולוגי של העניין אומר איך יכול להיות שאדם שאומרים עליו שהוא רשע יצא ממנו איזה שהיא בחינה של טוב
הוא חרבונה הוא לא היה טוב כלל מירע לא יצא טוב לא מתעמל לא יוצא טהור זאת אומרת לא מבחינה שהיסוד של השלילי
גם בפוקס לא יצא טוב טוב יוצא מבחינת טוב אולי מטוב נסתר אבל מטוב לא מי רע
הוא לא היה טוב אז למה יצא ממנו משהו טוב התשובה היא הטוב עונה מרעל יצא מהקדוש ברוך הוא לא היה לו את העוצמה
אבל הוא היה לו כוח להסתפח לאיזושהי טובה שקיימת לא ליצור את הטוב מהמסד עד הטפחות אבל כשכבר קיים טוב הוא יכול להיתלות עליו ויש לנו מסר שאנחנו צריכים ללמוד שגם אם יש משהו שאנחנו לא יכולים לעשות אותו טוב לגמרי אבל אנחנו יכולים להסתפח נלמד מחרבונה לעשות את זה חרבונה על פי קבלה נכנס בתוך סריה של אנשים שעזרו במחיית אמן
אמ ן שהיה עמלק מחיריית עמלק המכה את זכר עמלק אומרים דורשי רשומות וזה על פי הקבלה
מי זה הםחה עמחה 1000 אסתר המלכה מים זה מרדכי חרבנה היי הטח הטך זה אחד מהסריסים הנוספים שהיה בלדר בן מרדכי לאסתר במשך כל התקופה זה היה דניאל לפי המדרש בילקוט
שמעוני אז יש כאן איך הוא נכנס ביחד עם איך אומרים
גדולי עולם כן אם אתה מסתפח לאנשים טובים אפילו שאתה
לא משהו אבל זה משפיע עליך זה יוצר לך איזה שהיא טובה
עוד מילה בהקדמה שלי יש לנו את התלמוד שנכתב פה בארץ ישראל שמו תלמוד ירושלמי יש לנו את התלמוד שנכתב בבבל שמו תלמוד בבלי התלמוד הירושלמי יש לו את הסגנון שלו את הניסוחים שלו את החכמים שלו
למשל אגדות מופיעות יותר בתלמוד הבבלי אגדות התלמוד אין יעקב בתלמוד הירושלמי מעט מאוד
המדרשים כמו שאתם מכירים מדרש רבה והאחרים הם כולם נכתבו על ידי רחמים ירושלמים כשאני אומר ירושלמים בכוונה ארץ ישראל זה לא רק ירושלים ולא כל ארץ ישראל התלמידים הללו החכמים הללו הכניסו את כל המדרשים
הירושלמים בתוך
את כל ה את כל הגדה והסוד שהיה בתלמוד הירושלמי והכניסו את זה בתוך ספרים נפרדים שזה היה המדרש והתלמוד הבבלי מסתיים 200 60 200 שנה אחרי התלמוד
ירושלמי לכם בדרך כלל ההלכה היא כמו התלמוד הבבלי בדרך כלל החריפות והפלפול בגלוי נמצא בתלמוד הבבלי יותר מאשר בתלמוד הירושלמי ובנקודה של חרבונה זה אנחנו מוצאים מחלוקת בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי התלמוד הבבל כותב בצורה ברורה לא מזכירים את חרבונה בכלל חוץ מזה שהוא מוזכר במגילה שחרבונה אמר הנה העץ אשר הכינה מאן למרדכי
והחשבוש אמר תלו עליו אבל לא מזכירים אותו בפיוט לא מזכירים אותו לשבח וגם חרבונה זכור לטוב מיהו זה ואיזה הוא שאומר תזכירו את חרבונה לטוב
זה התלמוד הירושלמי וזה פלא כמו שאמרתי לכם התלמוד הבבלי הסתיים 200 שנה אחרי הירושלמי ואצלנו הכלל ביהדות שההלכה כמו האחרונים
אז ההלכה הייתה צריכה להיות כמו התלמוד הבבל ובכל זאת אנחנו פסקנו כמו התלמוד הירושלמי שכן
מזכירים אותו וכן מזכירים אותו לשבח עצם זה שאתם שומעים שהייתה בנושא הזה מחלוקת בין בבליל לירושלמי אתם מבינים שזה דמות השנויה במחלוקת זה דמות זה דמות בעייתית זה דמות של הפכפקן
זה דמות שאנחנו לא מעלים ושמים אותה יותר מידי מעלים אותה על נס
לא יותר מדי מעריכים אותה או מכבדים אותה אבל התלמוד הירושלמי טבעו להסתכל על התכלס של הדברים בסופו של דבר הוא אמר משהו חיובי הוא אמר משהו שיצא ממנו טוב נכון שהכוונות שלו לא היו טובות התלמוד הבבלי עליו נאמר בפסוק במחשקים או שיבני הוא מסתכל כל הזמן על המניעים
כיוון שהמניעים של חרבונה לא היו מניעים שנובעים מקדושה וטהרה היתרים לא מאהבת ישראל
לא מאהבת מרדכי אלא משנאת עמאן זה לא היה משהו שראוי יותר מדי לשבח ולפאר אותו בגלל זה יש את המחלוקת אבל זה יכול להרגיע אותנו התלמוד הבא ולא ראה אותו לא ראה לא מצא לנכון לענות להעלות אותו על נס אבל בזה שנפסקה ההלכה כמו הירושלמי שאנחנו כן מזכירים אותו
אנחנו לומדים מזה אנא נכבד כל אדם באשר הוא אם יש לו איזה שהיא טובה
ה מסופר בגמרא במסכת מעילה על רבי שמעון בר יוחאי שפעם הייתה גזרה של מלך רומי ונשאו רבי שמעון וחכמים נוספים לרומי ניסו לבטל את הגזרה כשהם הגיעו לרומי פתאום התגלה להם איזשהו שד בשם בר תמליון והוא אמר להם נשלחתי מהקדוש ברוך הוא לעזור לכם מה אתם צריכים אז הם אומרים לו תיכנס בבת הקיסר בבת הקיסר תיכנס בא כמו איזה כמו איזה מחלת נפש כמו איזה משהו תיכנס
והיא התחילה להשתולל ואז חיפשו רופאים שיכולים לרפות אותה בכל המדינה ולא מצאו ואז רבי שמעון אמר אני יכול נכנס אמר לשד הזה לצאת ובזה הוא קיבל פריוילגיה מהקיסר מה אתה רוצה
והוא ביקש לבטל את הגזרה שהייתה אז בימים ההם בכה רבי שמעון בר יוחאי אחר כך ואמר ריבונו של עולם
למה אנחנו היינו צריכים לקבל עזרה משן הגר שיפחת שרה מלאך הגיע אליה לנו אתה לא נותן מלאכים אתה מביא לנו רק שדים לא מתאים לי
אז אני רוצה להגיד לכם שזה אותו דבר ביחס לזה שאנחנו אומרים וגם חרבונה זכור לה טוב נשאלת השאלה למה אנחנו אומרים חרבנה זכור לטוב שימו לב איך שעובדת שמה איך עובד הפיוט
הראויים כל הרשעים ברוכים כל הצדיקים רגע איפה הבינונים אז אומרים הבינונים זה חרבונה
מה זה בינוני הוא נמצא על הגדר לפעמים נופל ימינה לפעמים נופל שמאלה פרפך אז אנחנו מברכים את אנחנו רוצים אנחנו עוזרים אנחנו חרבנונה זכור לטוב אנחנו מארחים אותך כדי שתיפול תמיד ימינה אל תיפול שמאלה אתה הרי בן אדם אתה לא יציב אז למה לא מברכים אותו
למה אתה צדיקים מברכים בוא ניתן ברכה ברכה זה הרבה יותר עוצמתי
הבריכה יכולה לעזור התשובה הזו שאנחנו לא רוצים לקבע לא רוצים לקבע את הדמות הזאתי זה דמות לפעמים משתמשים בה אנחנו רוצים לכבד אותו במקום שלא אבל אנחנו לא רוצים להעלות אותו יותר מדי
על נס אנחנו בוכים שאנחנו היינו צריכים עזרה של טיפוס מפוקפק שכזה ואף על פי כן כשמדברים למשל על הצגות של פורים הרבי מאוד רגיש לזה שילדים לא ישחקו את תפקיד של המן בחיות או בכיף ביקש שיעבירו שגם אם אתה משחק את האמן צריך
בצורה לא משהו אבל חרבנה לא היה אכפת לו שישחקו בחיות זה הוא כותב שזה בסדר זה הסדר מה זה חרבונה
למה בחרבונה זה חתיכת הפכפך למה את זה אפשר לשחק בחיות אז הרבי כותב מפני שחרבונה
אמן היה רשע סליחה הבאתי לכם קודם את הלשון שגם חרבונה היה רשע אבל היה הבדל המן היה רשע וזה בא לידי ביטוי
חרבונה הי רשע וזה היה רק בלב מבחינה מעשית הוא אמר דברים אחרים אז זה נכון שהמניעים לא היו שלמים אבל התורה לא כל כך מפחדת מזה מדוע התורה לא מפחדת מזה
כי היא אומרת שאם אתה תעשה מעשים טובים וגם אם הלב שלך לא יהיה שלם אחרי המעשים נמשכים הלבבות ובסופו של דבר אתה תגיע לטוב אנחנו לא מפחדים מבן אדם שמסוגל לעשות מעשה
כאלו ובזה אני בעצם רוצה לפתוח עד כאן זה היה על הדמות על האישיות
אתם מבינים שזה לא אדם משהו אבל וגם לא ממשהו אפשר ללמוד
אז אני רוצה קודם כל בשלב הראשון של השיעור להתייחס לנושא הזה של אחרי המעשים נמשכים הלבבות
האם אחרי שעשיתי הרבה מעשים אז הלב שלי יימשך לגמרי והדבר הטוב שאותו עשיתי יהפוך את צליל להיות מקובע בלב כמו טבע לא בטוח מופיע בחסידות לפעמים זה יהיה טבע
לפעמים זה רק יהיה טבע שני טבע שני אחרי המעשים נמשכים הלבבות להיות טבע שני בוודאי אבל שיהיה טבע ראשון
זה לא בטוח איך עושים דבר שהוא יהיה טבע ראשון
זה לא לא תמיד על ידי המסה לפעמים כן אבל לא תמיד פה צריך להיות עבודה מסוג אחר ואני אדגים לכם איך שזה עובד הלב נמצא במרכז זאת אומרת באמצע הגוף של חשיבות הוא במרכז מעליו יש את המוח מתחתיו יש את כלי המעשה כשאתה רוצה לשנות שהלב ילך לכיוון שלך
יש לך שני דרכים לפניך יש לך אפשרות לעשות את זה מפה לשכנע
להסביר שטיפות מוח אבל שזה ירד מהמוח אל הלב זה נקרא מלמעלה ויש לך אפשרות לעשות מעשים טובים
ואז יבוא מלמטה ידועה עם רעש אמר הרבי אמרש העולם אומר אם אי אפשר ללכת מלמטה אז תלך מלמעלה אז אני מפרש
אם אי אפשר ללכת מלמטה באמצעות מעשים תשנה את הלבבות אז תלך מלמעלה
באמצעות שטיפות מוח מלמעלה ואני אומר ואני אומר עד הסוף אמרתי מהעולם אומר ואני אומר אומר הרב לכתחילה מלמעלה במשמעות שלנו לכתחילה מלמעלה תנסה לשנות את הדברים בשכל ומהסכל שירד ללב אל תנסה להתחיל לשנות מעשים רגשות בלב באמצעות המעשים
מדוע מכיוון שכשאתה תעשה את זה דרך המח זה יהפוך להיות טבע ראשון בלב ואילו כשאתה תעשה את זה דרך המעשים
לפעמים זה יהיה טבע ראשון לפעמים זה יהיה רק טבע שני מעשה אין לו את העוצמה שיש למוח וההבנה שכאשר דבר בא במוח וההבנה הוא משנה את הדברים בצורה הרבה יותר עמוקה הרבה יותר פנימית
ופה אני רוצה קצת להתעמק להבין את העניין מעשה שהיה בבחור בן יחיד להוריו נסע באוטובוס לפני שנים רבות עלה לאוטובוס מאז שהוא כיוון לירושלים במקום להגיע לירושלים הוא עלה באוטובוס של טעות לטבריה
זה יכל לקרות
האוטובוס האחרון שעה 12 וחצי הוא מגיע הוא רואה ים לפניו של את הנהג איפה אני בירושלים
לא שמענו זה יז ים בירושלים מרים סביב לה אין הם ים שמה אז זה אומר לו אתה בטבריה עכשיו הוא זה לפני עידן הפלאפונים ואפילו הטלפונים הציבוריים לא היו כל כך מצויים בכל קרן רחוב והוא בן יחיד שבחיים שלו לא נסע לבד לשום מקום ולא יודע איך להסתדר ואיך להתאקלבם ואיך פה ושם
הוא מגיע מחפש לפחות מקום פתוח הוא מוצא איזשהו קיוסק הוא לא ידע שזה קיוסק של אנשי העולם התחתון של כל מיני זה הוא מגיע לשם הוא אומר אני רוצה לעשות טלפון מתקשר לאמא שלו משקר עליה איזה שהוא שקר איך שהוא ישן פה אצל חבר וזה והוא אומר
בא לקיוסק אין לי איפה לישון אז הוא אומר לו טוב תבוא אצלי בא לוקח אותו אליו הביתה מאורת פריצים נותן לו לישון
לא גנב אותו לא שד גם לא היה מה לגנוב נותן לו לישון
אבל הבחור בשבילו זה היה טראומה
טראומה להפסיד להשתלל לבוא בלילה לישון במקום זר הוא כל כך הוא כל כך היה בטראומה אתה בחור דתי אז יש לו להתפלל תפילת ערבית לפני שהוא הולך לישון אז התפילת הערבית שלו הייתה עם הרבה רגש עם הרבה דמעות עם הרבה הנפש הייתה מאוד מאוד נסערת אפילו שזה נשמע לנו משהו קטן אבל בשביל לא זה משהו גדול
הוא התעלל קם בבוקר בשעה 6 ההוא מעיר אותו נותן לו נותן לו את
כסף אבל הולך תיסע באוטובוס תמצא את עצמך שלום על ישראל
טוב הבחור גדל הקים משפחה הבעה ילדים יום אחד הוא נוסע לצוואריה הוא אומר אני צריך להחזיר לאותו אחד את הכסף שהוא נתן לי הוא נתן לי נסיעות של אוטו אז הוא שואל הקיוסק של
הוא זכר כולם אומרים לו וואי וואי וואי וואי זה בנדי זה היה זה בנאדם הוא רק אז שומע שזה בן אדם מעולם התחתון אז אומרים לו אבל איפה הוא הולך שמה לך שמה הוא מגיע לשם הוא רואה בן אדם מזוקן לציבור כיפה על הראש
וזה זה אומר לו תשמע אני לפני
20 שנה אני לא יודע הייתי פה באוטובוס וזה ונתקעתי ופה ושם אז הוא אומר לו זה אתה
זה אתה הבן יחיד שישנת אצלי וזה אמרתי לו כן לוקח מחבק אותו מנשק אותו מה מה אתה כל כך מתרגש אז אז הוא אמר לו הוא אמר לו שבזכותו הוא שינה את דרכיו וחזר בתשובה ועזב את הגניבות שלו ועזב את כל מה שהוא היה עושה
למה אומר אני שמעתי אותך איך אתה מתפלל בדמעות וזה הרס אותי לגמרי ומי זה התקדמתי עד שזה תודה רבה לך בסדר תודה שאני שאני פוגש אותך שוב
יש פה דוגמה לדבר שהאדם שינה אדם שינה אדם באמצעות דוגמה אישית הנהגה וההנהגה השפיעה דוגמה אישית יש לה עוצמה זה נקרא אחרי המעשים נמשכים ללבבות הוא עשה מעשים ולב של מישהו נמשך אחרי זה
אבל הבעיה היא שהרבה מאוד פעמים דווקא אצל אנשים קרובים אלינו לא בעלי קיוסקים טבריאנים מעולם התחתון דווקא אנשים קרובים שאנחנו אוהבים אותם ורוצים את טובתם לפעמים זה הילדים שלנו האחים שלנו קרובים שלנו ואנחנו רוצים להעביר להם כל מיני מסרים באמצעות דוגמה אישית ומשום מה זה לא עובד
אני לא אומר כלום
רק מתנהג באופן מסוים ובמקום שהוא ילמד מאבא ילמד מאימא ילמד מהאחים מהאחיות הוא לא לומד וזה מאוד מאוד מתסכל מאוד מתסכל למה אדם זר לומד מדוגמה אישית ולמה אדם שהוא לא זר
מהדוגמה האישית הוא לא ילמד מדוע זה מדוע זה ככה כדי לענות על השאלה הזאת אנחנו צריכים קודם כל להבין מה שכתוב בקבלה וחסידות
ההבדל בין אדם זר לבין אדם קרוב היחס שלנו לאדם זר נקרא יחס מקיף היחס שלנו לאדם קרוב משפחה נקרא יחס פנימי יחס שהוא
עמוק מה ההבדל בין יחס מקיף ליחס פנימי כשאני מדבר על דוגמה אישית דוגמה אישית לא אמרתי כלום לא שכנעתי לא עשיתי כלום היחס שלי אל האדם
בכלל לא ישיר זה נקרא יחס מקיף דוגמה אישית היא יחס מקיף
יחס חיצוני אני לא דיברתי אליך ישירות ולא ניסיתי להשפיע עליך ישירות
ואדרבה אם הייתי מנסה זה לא היה יוצא טוב זה צריך להיות כמו שאומרים ניטרלי לחלוטין דוגמה אישית
ואילו יחס פנימי זה שכנוע זה הסברה זה דיבור זה אהבה זה הקרנה זה זה זה קירבה
הקדוש ברוך הוא דורש מאיתנו שכשאנחנו מתעסקים עם אנשים שאנחנו לא מכירים אותם אין לנו את הכלים הפנימיים כדי לשנות אותם כי אנחנו לא מכירים את הנפש שלהם לא מכירים את מהלכי המסתורין שלהם אז לכן איך אנחנו אמורים לשנות אותם באמצעות כוח מקיפי או באמצעות כוח פנימי באמצעות כוח מקיפי ההנהגה שלך הדוגמה שלך זה מספיק
5 שנים קיוסק סבריאני אבל כאשר אתה מדבר על מישהו שהוא קרוב אליך מישהו שהוא בן שלך מישהו שהוא בת שלך מישהו שהוא קרוב משפחה שלך פה
כיוון שהוא כבר קרוב לא תעזור הרבה פעמים הדוגמה האישית שהיא מקיפית משום שהיחס שלך לאדם הזה הוא יחס פנימי לא יחס חיצוני אז פה צריכה להיות עבודה פנימית מה ההבדל בין עבודה
פנימית לעבודה חיצונית בהמחשה הייתי ממחיש את זה בין לקחת פטיש ולתקוע מסמר בקיר לבין להבריג בורג בתוך בתוך הקיר או בתוך העץ מה ההבדל בין לתקוע פטיש לבין להבריג בורג כשאנחנו מכים על הפטיש זה באמת לא משנה אם אנחנו ננקה באבן ואם האבן הזאתי תהיה אבן אמיתי
וזאת אומרת בלוק או בלטה
או פטיש או אנחנו הולכים לקחת איזשהו צינור שיש בראשו משהו זה ולהכות עם זה אם אתה עושה את זה בצורה מכוונת זה יהיה בסדר לעומת זאת אם אתה תיקח מברג ותנסה להבריג אם לא תמצא את המברג הנכון ואם לא תפעיל את הכוח הנכון על העץ או על האבן
מה שאתה צריך להבריג זה לא יעבוד הברגה היא חייבת להיות פנימית וזה עוד סיבוב
וזה עוד סיבוב וזה עוד סיבוב וזה עוד סיבוב לסובב את הראש של השני לשנות את הדעה שלו זה לא איזו הכאה כזאת שטחית ההכאה היא בחינת העור המקיף ואילו ההברגה היא בחינת העור הפנימי אנחנו צריכים להבין שהתפקיד בתוך המשפחה הוא תפקיד של הברגה
הוא מצריך הרבה מיומנות והרבה הפעלת כוח אישי וגם עם הכלים המתאימים זה מחשבה
דיבור מעשה שכנוע איך מתי למי באיזה אופן וזה צריך להיות קרוב מאוד בהכאת פטיש לפעמים אתה יכול
תלוי איפה במה אתה תוקע עם זה סתם יתד אתה יכול אפילו במרחק עצום כאילו לתת את ההקאה
ואילו ההברגה זה משהו נורא נורא קרוב זה צריך להיות קרוב
בהקשר שלנו זה ההקשר החינוכי אבל גם בהקשר הזוגי זה ככה שחיבור של בני זוג הוא לא מורכב מהקאה של מסמר והוא לא מורכב רק מהברגה אלא הוא מורכב משניהם ביחד בשלב הראשון של הקשר הייתי אומר שזה צריך להיות הקאה במסמר
מדוע אל תדבר ואל תנסה לשכנע אתה לא מכיר מספיק את לא מכירה מספיק דוגמה אישית זה בשלב הראשון אבל דוגמה אישית בהקשבה לא יעזרו כל החיים באיזה שהוא שלב שהקשר נפתח הלבבות התחממו יש הכרה פנימית צריכים להסביר את הדברים לשכנע להביא את העמדה לנסות להבריג את הדברים בצורה עמוקה יותר
אז זה מתחיל עם פטיש זה מסתיים בהברגה ואני רוצה לומר לכם שזה בדוק יש זוגות שהתחילו עם פטיש וסיימו עם פטיש והם סובלים
אתה רק דוגמה אישית אתה רואה ששום דבר לא זז יש זוגות שהתחילו עם הברגה וזה נגמר לא טוב
לא מתחילים עם הברגה כשאתה לא מספיק מכיר את האישיות של הבן אדם זה חייב להיות פטיש בהתחלה הברגה בהמשך זה הסדר ואז יעמוד חזק אז יעמוד תקיף ואז יעמוד טוב
אני רוצה לתת דוגמה נוספת לעניין
חבר יש לי חבר הוא לא דתי יש לנו הרבה פעמים כאילו בשיחות שלנו כמו ויכוחים אבל זה לא ויכוחים
זה אנחנו ידידי יום אחד הוא בא עם שאלה שלא הייתי מוכן אליה אני חייב להודות ולמה הדתיים לא מגדלים כלבים
עכשיו מכיוון שאני מכיר אותו כמו בהברגה אני מכיר כאילו את האישיות הבן אדם אני לא יכלתי לענות לו תשובה דתית הדתיים מעדיפים לגדל ילדים ולא כלבים זה לא ילך זה לא יתקבל תשובה כזאת הוא יראה בזה דמגוגיה
זה לא אז אני הבנתי קודם כל אמרתי לו זה לא בדיוק נכון שהם לא מגדלים
יש הרבה אנשים דתיים שיש להם כלבים זה לא ממש מדויק אבל אני רוצה לשאול אותך בדרך כלל שאין לכם תשובה אז תעשו ככה כי אין לך תשובה אז
הוא מגדל כלב לכן לא שאל את השאלה כאילו מה מה נותן לך הכלב שאתה מה
מה מדבר על הצד החיובי של העניין
אז הוא אומר לי אני הכלב הוא צייתן והוא והוא מרגיש הוא מרגיש אותי הוא אומר הוא רואה בעיניים מה אני רוצה וזה עושה לי טוב
לפחות יש מישהו שמתייחס מתייחס אליי אבל ההקשר שתפס אותי זה ההקשר של הוא קולט אותי כמו שאומרים יש דיברתי והוא עשה יש הוא קלט אותי
עוד לפני שדיברתי הוא הוא הסתכל עליי והוא הבין מה אני רוצה הוא הבין אם אני מרוצה
עושה או לא אמרתי לו יש לי תשובה בשבילך עכשיו אחרי שאתה הסברת לי את העניין אמרתי לו את ההבדל הזה שבין בין המסמר לבין ההברגה אמרתי לו הטבע הטבע זה שבני אדם בדור שלנו הם אוהבים רק הכאות בפטיש הם רוצים
אני התנהגתי באופן מסוים
תקלוט את המסר ותתנהג בהתאם ללכת להסביר לשנות
להילחם אין לנו כוח הוא אומר לי מה הראיה למה שאתה אומר אמרתי לו מה שאמרת עם הכלב אתה אמרת שאתה נהנה אומר אני כזה אמרתי לו 32000 תל אביבים לא טועים
יש 30032 1000 כלבים בתל אביב אז ואחרי זה בחיפה ואחרי זה בבאר 7 ואחרי זה בראשון לציון אז הוא אמר לי אז מה אתה רוצה להגיד שאלתי אותך על הדתיים אמרתי לו כמה כלבים יש אצל הדתיים
בגדול בערים דתיות מה שנקרא
מהמקום הראשון שיש הכי הרבה כלבים זה ביתר עילית שמה יש 19 כלבים אחרי זה רכסים שמה יש אישה ואחרי זה מודיעין עילית שמה יש 3
אני רוצה להגיד אמרתי לו תבין את המסר זה לא עניין של דתיים ולא דתיים זה טבע של בני אדם בני אדם לשכנע בן אדם זה להוציא את הקישקע אומרים ביידיש להוציא את המעיים
בן אדם אומר לך לא לא נראה לי לא אני חושב אחרת
אתם מותר לכם לחשוב עכשיו שאתם חושבים אני חושב עכשיו שאני חושב וכן הלאה זה בן אדם ואז אתה צריך לחזור פצוע ולהתחיל לחשוב
איך אתה בכל זאת מבריג אותו בכיוון שלי ובשביל זה צריך לעשות סלטות וסלטות של סלטות ושתיקה ואיפוק ויט כאפיה ולמצוא את המילים הנכונות והדגמות הנכונות ולהתקרב מאוד לבן אדם עד שהוא ירגיש שמאוד מאוד אוהבים אותו וכן הלאה צריך בזה הרבה הרבה אמה זה עמל אנשים לא אוהבים
המון היום זה קשה זה יותר מזה ואילו זה הברגה הברגה היא קשה ואילו הקאה היא יותר מהירה יותר נקייה אז זה נתפס לך כאילו יותר טוב
לרבי היה קרוב משפחה שהוא יהיה דוקטור כזה פסיכולוג כזה הוא היה גר בצרפת קראו אותו יצחק שניאורסון הוא
הייתה לו שיחה עם הרב יהודה לאון אשכנזי שנקרא מיניטו והוא אמר לו פעם
שמי שרוצה להיות וזה זה ראיתי בספרים של הרב עליון אומר לו מי שרוצה להיות בן אדם
צריך ללמוד זו
מי שרוצה להיות יהודי צריך ללמוד תלמוד אני אסביר לך מה הכוונה אומר הרעיונות הקבליים הרעיונות
הפמיסטיים של היהדות הם טובים גם לבטן של גוי גם בגוי יכול להכיל את זה כל בן אדם יכול להכיל את זה זה משהו שהוא מוסרי זה משהו רעיוני הוא יכול לקבל את זה
ואילו הרעיונות התלמודיים הם חודרים יותר עמוק לבן אדם
כך אל תעשה כך תעשה כך אל תעשה כך אז אמר את זה הרב העליון אמר את זה יפה אומר לאנשים קל ללמוד את הפנימיות למה
כי זה לא יורד לך לתוך המעיים זה לא מחייב אותך שום דבר זה יפה זה טוב זה נתפס זה נשמע זה רעיון זה טוב אבל כשאתה מדבר איתי על סוגיית הלימודית שבסוף יש לה איזה שהיא מסקנה לכן ההלכה היא כך אני אתן לזה עוד מעט המשך בהמשך שלה שנותן לזה דוגמה
ההלכה היא
בהלכה ייקח אז זה מחייב אותי זה הקאה בפטיש זה ההברגה במברגה מתברר שלא רק שלנו קל יותר להכות בפטיש ולא להבריג קל לנו להיות מסמרים שתוקעים אותם ולא להיות מוברגים המוברגיות הזאתי המברגה הזאתי שמכניסה ומכניסה ודוחפת אותך בפנים זה הרבה יותר קשה
הפנימי של האדם זה התלמוד אנחנו נמצאים עכשיו בסיום של ספר שמות פרנסה אחרונה פרשת קודה כל הפרשיות האחרונות מתרומה מדברות על המשכן וזה חוזר על עצמו בנו את הכלים בנו את המשכן בהתחלה הציווי ואחר כך חוזר על עצמו שעשו את זה
מה היה הכלי הכי חשוב שבנו
האהרון היה ארון מזהב והוא היה מצופה זהב והיה לו מכסה והמכסה שלו היה בעובי של 8 סנטים כולו זהב את העור ומעליו כרובים והאורך שתיים וחצי אמה שזה כמו מטר+
מטר ורבע זה אורך זה המה וחצי רוחב שזה קרוב למטר וציפויים
3 ארונות זהב מבחוץ זהבי בפנים בקיצור לפי כל החשבון שעשיתי המשקל של הארון הזה לבד בלי התכולה שהיה לו בפנים היה כמו 3 טון
עכשיו אם אנחנו עושים חשבון של לוחות הברית לפי הגודל שלהם ואנחנו יודעים שהם היו מאבן מלאה ובתוך הארון היו שתי לוחות שתי בעיה שלוחות השניות שפסל אותם משה מאבן ספיריון והיה את שברי לוחות של הלוחות הקודמים הגעתי ללמעלה מחמש טון ארון הארון הזה היה נישא בידיים על מקלות דקות בגודל כזה אז זה לא מובן בשני שני פנים זה לא מובן זה לא הגיוני לא הגיוני
שהמקלות צריך
כובד כזה ואסור להחליף אותם והיה אסור להוזיז אותם ולהוציא אותם וזה גם לא מובן שנשאו אותו רק 4 אנשים
לא מובן בכל זאת למעלה מחמש טון זה לא נתפס על זה אמרו חזל הארון היה נושא את נושאיו בלשון של חזל הוא נשא את נוסעיו זה היה בה בא בצורה בביטוי ציורים מאוד כשחצו את הירדן
אז אהרון העיף את אלה
תנך תנך פשוט העיף אותם חזרה כאילו את הכוהנים שהחזיקו אותו זה הם עמדו בכניסה לירדן
אז נחצה הירדן לשניים כל העם עבר ואז הירדן חזר ואלה שנשארו עם אהרון בצד
המזרחי של הירדן הם פשוט עפו איתו לצד השני אהרון עושה את נושאיו אבל זה לא היה רק בנס הציורי הזה אלא לכל אורך 40 שנה שנשאו את אהרון במשכן הארון הכבד מאוד ולשאת אותו היה צריך שהוא ייסע את עצמו זה לא היה שייך שבן אדם ירים אותו אני רוצה
אני גם רוצה לומר לכם באיזה שהוא שלב אחרי בית ראשון אהרון נגנז או לפי המסורת הוא נגנז
במערות תחת הר הבית תמונות גילו את המערות אבל בהוראת הרבנות הראשית והרבי עמד עליהם לסגור את זה שלא הגיע עדיין הזמן להוציא זה דבר שרק המשיח בעצמו יעשה האהרון נעלם מאיתנו זאת אומרת הוא טמון הוא נמצא אצלנו אבל הוא מחובה
האהרון היה נושא את נושאיו זה סמל היה תקופה בעם ישראל שאנחנו לא היינו צריכים הרבה לעבוד אתם יודעים שבזמן שבית המקדש היה קיים לא היו אנשים מתפללים 3 תפילות ביום
עשו בבית המקדש תפילות וזה פתר את כולם האנשים היו משוחררים מהרבה הרבה עול יומיומי שהם היו צריכים לעשות כי אהרון הכלי הכי קדוש היה במשכן הוא עשה לנו את העבודה
אבל מהזמן שאהרון נכנס לתוך
המחילות הכלכלות שנמצאות שמה למטה זה בעצם היה מסר מאלוקים עכשיו אני רוצה לראות איך אתם עושים את העבודה לבד זה כמו המורה שיוצא מהכיתה ואומר עכשיו אני צריך לצאת אני רוצה לראות איך אתם ממשיכים הלאה לעשות את השיעורים ולמלא את הדפים ולמה שצריך לעשות גם כשאין מפקח שעומד על גביכם זה בדיוק המלחמה
הפנימית שלנו בעשייה בהברגה בפעולה הפנימית שאנחנו צריכים לעשות ומכאן אני רוצה לעבור באופן ישיר לנושא השמחה ראש חודש הדר השני
אחד מהשליחים של הרבי באירופה אדם מעשי אדם מסור אדם נאמן
אבל יש לו בעיה שהוא טיפוס מופנם
והוא מנסה כבר 10 שנים למצוא מבנה מתאים לכל הפעילות של הבית חבד שאותה הוא מיישם מהבית שלו והוא לא מוצא אחרי שעשר שנים בן אדם מחפש ומבקש ומנסה ולא הולך לו אז הוא נסע לרב הוא ביקש ברכה לא הולך לי
אז הרבי בשניה אחת אמר לו אם אתה רוצה
לך אתה צריך להיות שמח אם תהיה שמח יתחילו לזוז דברים
אז הוא אמר לרבי בכנות אני לא בן אדם של שמחה
קודם כל אני לא כזה זאת אומרת אני בן אדם של מראה שחורה אני יותר טיפוס ככה כבד ומצד שני אני גם כן מופנם אז אני לא יכול להחצים את השמחה החוצה
אז הרבי אמר לו בסדר לא נורא אחרי המעשים נמשכים הלבבות תתחיל לחייך תעשה את עצמך שמח אפילו שאתה באמת לא שמח
אז הוא התחיל לעשות הצגה כל הזמן הוא התחיל להציג שהוא שמח
וזה עבר תקופה ואחרי כמה זמן נתנו לו הודעה מהעירייה שראש העיר מזמין אותו ראש העיר הגוי והוא מצא לו מקום אתה הרבה זמן מחפש מבנה זה יש לנו מבנה מיותר
אתה מקבל את המקום הוא עשה מסיבה גדולה חנוכת הבית וגם ראש העיר בא לדבר בחנוכת הבית שואל את ראש העיר ראש העיר נואם ואומר תראו יש לי תור ארוך של אנשים שמבקשים מוסדות שמבקשים ארגונים עמותות שמבקשות מבנה
ואני לא נתתי נתתי דווקא לשליח הזה מה מצאתי בבנאדם הזה אני ראיתי שהבן אדם הזה כל הזמן שמח
הוא כל הזמן מחייך הוא כל הזמן חיובי כל האנשים שנמצאים סביבו נדבקים בשמחה שלו
אמרתי זה בן אדם שאני רוצה שהפעילות שלו תפרוץ קדימה ים המפקד מהצפון אבל נגמר השאלה שאני שאלתי הרבי בתור חבדניק סיכמנו שיש מח לב מעשה כדי לשנות
את הלב אתה צריך אם אתה רוצה שזה יהיה טבע ראשון מהראש חבד מהחוכמה בינה ודעת אלא חגי אל החסד גבורה תפארת אם אתה לא אם אתה עושה את זה דרך הני נצח עוד יסוד דרך המעשה זה לא מספיק
זה לא יכול תמיד להגיע לטבע ראשון זה אולי טבע שני תמיד אבל לא טבע ראשון למה הרבי בתור אדם שדוגל בשיטה שאומרת שאתה צריך תמיד
חב חבד
התנאים אתה צריך להתחיל עם החבד אתה צריך להתחיל עם ההבנה ומההבנה זה ירד ללב למה הוא לא אומר לשליח הזה אז תחשוב תתבונן תראה שהקדוש ברוך הוא אוהב אותך תראה איך שהקדוש ברוך הוא רוצה את טובתך ותשמח מדוע הוא אומר לו תתחיל לחייך
תעשה את עצמך כאילו אתה שמח בשיטה של אחרי המעשים נמשכים הלבבות שהיא במפורש לא שיטה חבדית במובן
הסדיר שלה למה הוא נתן לו את את הגישה הזו
לעניות דעתי התשובה היא פשוטה מאוד
תנסו ותראו שעל כל רעיון אחד למה אתם רעיון שכלי אחד למה אתם צריכים להיות שמחים יבואו לכם 10 למה אתם צריכים לא להיות שמחים
השמחה בנויה בצורה כזאתי שאם תנסה להגיע אליה באמצעות שכל
זה לא ילך היא בעייתית כי הטבע שלנו הפך הטבע שלנו הוא בנטייה ובנסיגה למטה ככה הטבע שאינו מלכנו אנחנו זכור כעפר
אנחנו היסוד העפר זה היסוד הכי דומיננטי באדם יש לנו אש רוח מים עפר האפר זה הכי חזק אז אנחנו נטים לכיוון העצבות אז לכן השמחה היא לא משהו שהוא כל כך טבעי
לכן אם תתחיל עם הראש הראש העפר ינצל אותך
אז לכן אתה מתחיל עם המעשה אתה מתחיל עם המעשה למעלה למשל יש דברים שאתה יכול להגיע איתם במחשבה זה נושא יש דברים שאנחנו כל השיטה של חבד זה שאתה מתחיל עם המחשבה
בדרך כלל עצלות ועצבות זה שניים שקשה לעשות איתם להתחיל אותם מהמוח כי תמיד יורידו אותנו כאילו לתנועה כזאת שהשכל יהיה בכיוון השני
עכשיו לפי זה אנחנו חוזרים חזרה לחרבונה
חרבונה היא דמות השנויה במחלוקת חרבונה הוא לא שיא של
הפכפך לא שלמות למה דווקא בפורים אנחנו מזכירים אותו לשבח לא לא מזכירים דמות מסוג כזה לא בפסח לא בשבועות לא בסוכות לא בחנוכה
בפורים יש לו מקום אתם יודעים למה מעבר לזה שלפורים יש עוצמה מאוד חזקה כי בפורים זה שמחה ושמחה
אנחנו צריכים את חרבונה כי חרבונה מסמלת המעשה על פי קבלה ובחינת בחינת מבחינת
המלכות הוא נקרא
שער הרמה אלכות המעשה מהמעשה תגיע לשמחה לכן חרבונה מככב בסוף הפיוט וגם חרבונה זכור לטוב הוא התחלה של הוא הפתיחה של השמחה
הוא נותן איזה שהיא עוצמה מיוחדת שהאדם יוכל להתקדם בשמחה טוב השמחה היא לא קלה מאוד היבט היא לא קלה יש לנו ביטוי תלמודי אין מערבים שמחה בשמחה זה כלל הלכתי אל תערבב שתי שמחות ביחד יש דברים
שזה נכון מבחינה הלכתית ויש דברים שזה לא נכון מבחינה הלכתית אבל מבחינה רעיונית אומר הרבי טבע האדם שאם יש לו שמחה מדבר אחד תבוא ותביא לו שמחה אחרת השמחה השניה תכה את השמחה הראשונה ותוריד אותה הנטייה של השמחה זה שכל רוח קלה יכולה להוריד אותה
לכן נתן הקדוש ברוך הוא את חג הפורים ליהודים והוא הכניס להם בדי אן איי עירוי של יין שתגיעו לאד ללא ידע בפורים
ואז השמחה תוכל להיות שמחה כזאת ששמחה אחרת לא מורידה אותה לא מערבבת אותה כי מדוע שמחה אחת מומטת על ידי השמחה השניה
מדוע מפני שאתה בפוקוס מלא ואתה חשבת על השמחה הזאת ועכשיו השמחה השניה לוקחת לך קצת מהשכל אבל אם אתה בכלל אתה לא פה אז אתה יוצר אצל עצמך את האפשרות שאתה תוכל להכיל שתי בחינות של שמחה גם יחד אז פורים זה סמל להעביר את הנושא של השמחה לכל השנה
יש לי חבר פסימי מקצועי מה ההבדל בין פסימי לפסימי מקצועי הפסימי הוא פשוט פסימי הפסימי המקצועי יש לו איזה ראיות והוכחות עם שכנועים ואני
משתדל לא לדבר איתו הרבה בחודש הדר
גם כדי לא להחציא אותו וגם כדי לא להישאר במצב רוח לא טוב עכשיו הניסיון מוכיח שאנשים שהם אנשים
מהם פסימיים בפרט אם מקצועיים מדובר בעדם מאוד סחלטן מאוד מבין עניין אז אז יש לו הסברים לוגיים חזקים מאוד שלא תמיד יש לי מה לענות אבל יש לנו ויכוח נצחי
הויכוח שלנו זה שאני טוען תשמע הכל טוב ויפה אבל זה בא אצלך מנטייה נפשית הנטייה הנפשית שלך זה שאתה רוצה לראות שחורות והוא טוען כל הזמן
זו לא נטייה נפשית זו פשוט היגיון הוא אומר לי תמיד את הבוט הזה שפסימי פסימי זה זה אופטימי עם ניסיון תמיד הוא חוזר לי על זה
יש לי בזה ניסיון אני אומר לך אני אומר לך זה לא אני באמת כאילו בגדול אם היה על מה להיות שמח הייתי שמח אבל פשוט באמת אין על מה בקיצור הנקודה הזאתי אצלנו כל הזמן בויכוח אני מנסה להגיד שזה נטייה והוא מנסה להגיד לי
לא הדבר הכי בסיסי בעולם זה הרע השלילה זה הדבר הכי יציב בעולם כל הדברים האחרים הם לא מספיק יציבים אני מנסה להיות יציב
השבוע שעבר הייתה לי איתו שיחה בהסגרה פרטית ראיתי סיפור שמספר אותו הרבי על רבי לוי יצחק מברדיצ'ב ואני השארתי אותו פעם ראשונה בכל מסגרת הויכוחים שלנו השארתי אותו עם פה פעור אני אני סיפרתי לו סיפור ככה שפעם נכנסו לבית של רבי לוי יצחק מברדיצ'יו בבוקר ומצאו אותו רוקד על הבוקר אוקיי שאלו אותו על מה אתה רוקד
אז הוא אמר שהוא קרא את ברכות השחר ושמה כתוב שלא
הוא אמר איזה דברים יפים יש לי בתור יהודי אני פשוט שמח מהעניין אמרתי לו תראה את רבי לוי יצחק ברדיצ'ב תגיד לי הרעיון הזה של להיות יהודי או לא יהודי זה לא משהו הכי בסיסי
זה יהודי מישהו יכול לקחת את זה ממך אדם שהוא אדם שהוא נגיד חולה הוא יהודי שהוא חולה הוא לא יהודי הוא יהודי יהודי שהוא לא חי הוא לא יהודי
הוא יהודי יהודי שהוא צמח רחמנא לצלן הוא לא יהודי הוא יהודי
יהודי שהוא עני הוא יהודי יהודי שהוא עשיר הוא יהודי זה מן משהו בסיסי באישיות שלך שאף אחד לא יכול לקחת הייתי אומר שזה הרצפה
רבי לוי אתה טוען שהרצפה נמצא ברעב היא הבסיס רבי לוי יצחק מוכיח לך שהבסיס זה טוב כי הוא מסוגל היה לשמוח מזה שהוא יהודי על זה הכל
לא היה לו מה לענות שתק תמיד אתה בנה את כל השיטה שלו שהבסיס של כל דבר זה רע אם הבסיס של כל דבר זה רע אני הולך תמיד לבסיס כי אני לא רוצה ליפול משום מקום כדי שלא יהיה לי אכזבות
זה היה כאילו הגישה שלנו הנה תראה בלי משחק יכול ליפול מזה הוא קם בבוקר הוא רוקד שלא עשה לי גוי מזה הוא יכול אי פעם ליפול
מפה מיהדותו זה לא דבר שהוא יכול אין דבר כזה הוא יהודי נשאר יהודי אז אם ככה יש לך גם מחשבה חיובית שהיא אנטי
היא מערכת שאי אפשר ליפול כי כל הזמן הוא טוען כל מחשבה חיובית שאני אחשוב עלולה להפיל אותי ולרסק אותי אמרתי לה מחייב מחשבה קח את הדבר הכי נמוך שאתה יהודי ותשמח כל היום ככה עזבנו ככה סיימנו את השיחה ואני פה ואני פעם ראשונה אחד אפס זאת אומרת
תדעו תדעו שיהיה שזה כן תלוי בתנועת הנפש של האדם זה לא ההסברים ולא הפל סוף שעומד מאחוריהם זה מה מונח אצלך אז אוקיי אז הסוף
השאלה היא מה אנחנו יכולים לעשות כדי לעזור לעצמנו להיות בשמחה אז תדעו שהבסיס של שמחה אמיתית בלשון של הקבלה והחסידות זה שמחה שהיא לא מורכבת
מה פירוש שמחה שהיא לא מורכבת מה זה שמחה מורכבת אני שמח כי אני חיברתי עוד משהו לעניין
ברגע שחיברת עוד משהו לעניין קודם כל כשלא יהיה המשהו הזה נופל שמחה תלויה בדבר בנוסף לזה מי תלוי בדבר אתה יכול ליפול בקלות לשמחה של סוללות לא לשמחה אמיתית לשמחה שהיא ממשהו אחר משהו שמחה להשפיל
מישהו שמחה
בקלות אבל אני אתן לכם דוגמה היו לי שני דיני תורה שקשורים לפורים פורים זה חג ששותים כשאנשים שותים הם יכולים לעשות כל מיני דברים הם יכולים לעשות גם כן נזקים אז אחרי פורים אתה יכול לצפות שיבואו אנשים לדון על דברים שאנשים עשו תוך כדי הפורים שלהם
אז דוגמה אחת הייתה שהיא לא פורמית זה היה חתונה ובחתונה יש בעברית יש ריקוד ומחול מה ההבדל בין ריקוד למחול בלשון הקודש מחול
זה שעושים משהו שהוא בצורה של סיבוב זה מחול כמו מחול הכרם זה ביטוי של משהו עגול ואילו ואילו
ריקוד זה כמו ששמים את הידיים על הכתפיים ועושים שורה ויש שורה ממולנו ואלה מתקדמים קדימה ואלה הולכים אחורה ויש כאלה שנכנסים באמצע אתם מכירים את זה זה מין
מעגלים כאלה אז הדיון שבא לפניי זה מישהו שהלך אחורנית ככה עם ה שורה שלו והיה מישהו לפניו שנפלו לו המשקפיים על הרצפה והוא פשוט רמס אותם אם המשקפיים ואני ואני טענתי שהוא פטור מלשלם משני טעמים טעם ראשון פשוט מפני ש שאדם עכשיו פה הולכים קדימה ואחורה זה המנהג עכשיו
פה זה הנורמה ואין דרך בני אדם שיהיה להם עיניים בגב מעבר לזה הגמרא אומרת כמה שגם אין דרך בני אדם להסתכל
דרכים קדימה זה על הרצפה הוא לא אמור להסתכל כל היום על הרצפה והטעם השלישי זה שיש הלכה מאוד מאוד מיוחדת שטוענת שמי שהזיק כתוצאה משמחה של מצווה הוא פתור אוקיי אז עד כאן סיפרתי את הסיפור של החתונה משלושת התארים האלה פתרתי אבל בא לי סיפור אחר היה אדם שעשה יש לו בית גדול והוא הזמין המון חברים למסיבת פורים משותפת והחברה שתו וירקדו
ואחד מהם אחרי שהואשתה עלה על השולחן ורקד על השולחן מי שהיה בהתוועדות חסידיות אני לא יודע למה אבל הם מרגישים תמיד שעל השולחן בטוח יותר מאשר על הרצפה אז הם רק בדרך כלל על השולחן אבל לא רק טוב טוב אז שהשולחן נשבר לא קרה לו כלום לשולחן נשבר מה שקרה זה שבעלת הבית אמרה שצריכים לשלם והם באו אצלי לדין
אני רוצה לומר לכם אז אני טענתי שהוא צריך לשלם מה היה הטענה של הבחור השיכור זה היה בסופו של דבר
מצווה זה היה בפורים ובתוך שמחה של מצווה אני פטור ואז אני אמרתי לו פה אתה תלמד פרק בהלכות שמחה אמיתית ושמחה מורכבת אם אתה שמח באמת לרקוד גם על הרצפה אין שום הלכה כזאת שהאדם ששמח על באמת לא יכול לרקוד על רצפה צריך לרקוד רק על שולחן אין שום גדר
בהגדרות פורים שהשמחה צריכה להיות על השולחן אתה החלטת לעשות את זה זה בגלל שהשמחה שלך הייתה מורכבת
רצית לסמוך על השולחן כי זה יעשה לך את זה אז תשלם על שמחה מורכבת משלמים עד לא ידע ולכן שלא ידע כמה הוא צריך לשלם או מה שישלם זה דוגמה
אז אני רוצה להגיד תמיד השמחה צריכה להיות שמחה כזאת שהיא היא לא בנויה על איזה שהוא דבר ב-1 המכתבים של הרבי הוא כותב לאדם אתה צריך לשמוח לעשות את מה שהרופאים אומרים לך וואי וואי וואי אני בכלל רוצה לראות את הרופאים
אני בכלל לא רוצה לפגוש אותה מה אתה כותב לי אני צריך לשמוח לעשות את מה שהרופאים אומרים
התשובה היא אם אתה נכנעת למה שהקדוש ברוך הוא רוצה לאן שהקדוש ברוך הוא הוביל אותך אתה צריך היית להגיע לרופאים ניתנה לרופא רשות לרפות אז תעשה מה שהוא אומר בשמחה כי זה ההובלה שהקדוש ברוך הוא הוביל אותך לשמה למה אתה לא רואה את זה בצורה הזאתי
למה אתה רואה את זה בצורה
עם העיניים שלך לא פייר זה הסתכלות לא לא צודקת
היה אדם אחד שכל יום הוא היה הולך בדרך לעבודה בצהריים אני הולך מהבית וזה קונה אוכל פיתה ומשהו שמה בשוק מחנה יהודה וממשיך הלאה לעבודה יום אחד הוא היה רעב במיוחד
והוא בודק בכיס אין לו כסף אז הוא הולך לעבודה בלי אוכל והוא מקלל את עצמו מקלל את אשתו בלב מקלל את המזל שלו עכשיו אני כמה שעות בלי אוכל ממשיך הלאה לעבוד אחרי כמה רגעים בום היה פיגוע בדיוק בחנות הזאת איפה שהוא היה קונה את הפיתות בדיוק באותו רגע שהוא היה צריך להיות שמה
איזה שמחה הוא מודל לקדוש ברוך הוא ריבונו של עולם תודה רבה שלא היה לי כסף
כיס אומרת החסידות אומר אומרים החסידים אתה לא צריך שחלילה דבר כזה יקרה לך כדי שאתה תבין איך הקדוש ברוך הוא מנהל את העולם מספיק שזה קורה מספיק שזה קיים בעולם
שתבין שגם בתוך הרעוק עמוק בתוך הרע נמצא משהו שהוא לטובתך יש פה מישהו שאוהב אותך יש לך אבא שרוצה את התורה שלך לא יתכן שאתה תהיה כל הזמן רק בראש שלך במה אני חושב במה אני רוצה ואם זה לא עבדנו לפי המסלול שלי
הכול דפוק והכול על הפנים למה זה דומה אדם ששקוע רק בראש שלו מספרים בבדיחותה לאיזה קמצן שנאלץ פעם להיכנס למונית ולנסוע תוך כדי שבעל המונית נוסע ונמצא באיזה שהיא ירידה
הוא מאבד את הבלמים הוא מנסה לעצור והוא לא מצליח ההוא%%% בהלה צועק לבעל המ לא תעצור תעצור בעל המית צועק לו חזרה אני לא יכול לעצור איבדתי את הרבלמים אומר לו לא התכוונתי את המונית התכוונתי את המונית את המונית
זה אתה שקוע בשעה הזאת אתה שקוע בזה אתה סגור בתוך הראש שלך לרגע לרגע אתה לא יכול להשתחרר מעצמך
זה מצחיק שבן אדם לא מבין שיש לו מישהו שהוא מסדר את כל מה שקורה סביבו בעולם באיזה שהוא מקום לטובתו אז תאמין בזה אתה תראה את זה אם דיברנו כבר על קמצנים אז עוד מילה אחת אחד רגע לפני מותו הוא שוכב סביב סביב המיטה
אתה שוכב במיטה וסביבו בני המשפחה והוא רוצה להיפרד מהם לברך אותם וזה אז הוא אומר להם רגע מוישי נמצא פה כן ורפאל גם כן ויעקב גם כן כולם פה אז למה האור במטבח דולק
זה מה שיש לך לחשוב דקה לפני שהוא אתה הולך למות אתה שקוע לגמרי בתוך הזה שלך אחד שכותב לרבי שהוא מודאג
אז הרבי כותב לו תדע לך תדע לך שכשבן אדם מודאג הוא יכול לדעת שעכשיו יש הרי חלל ימני
יצירת טוב יש חלל שמאלי היצר הרע תדע לך שבזמן שאתה מודאג זה זה הטבע של החלל השמאלי ואז הוא נתן לו גם כן עוד טיפ אומר כל פעם שאתה מרגיש שהדאגות
כמו צרורות כאילו אחד מביא דבר דבר מביא דבר מביא דבר תדע לך שזה לגמרי מה יצר הרע עכשיו זה עמלק מוחלט אתה יכול להיות במאה% בטוח שאתה יכול לסקור הזה לזרוק לפח
אם זה היה איזה דאגה אחת סבירה מהשהו נו מילא
הזה צביר יכול להיות שאתה באמת צריך לדאוג על העניין אבל אם זה יותר מדי יריות יותר מידי אחד על השני וחץ נקץ אות בלי להפסיק זה רק היצר הרע בלי שום ספקות אז אז אז האדם למה מספרים לנו את זה כי מחלת הנפש היא כמו מחלת הגוף החוכמה שהבן אדם תפס את זה בזמן
אתה יודע אתה מזהה זה חוזר עוד פעם עוד הפעם עוד הפעם וואלה הכל יהיה בסדר
יכול להיות אחרת כי למה זה כל כך עוצמתי למה זה כל כך חזק שהקדוש ברוך הוא יעזור שאנחנו נצליח לבטל את כל הדברים השליליים בתוך בתוך הימי חודש הדר הזה שהתבטלו ב-60 ושלכל עם ישראל יהיה ליהודים הייתה חורה ושמחה וששון ויקר