מה נברך על סלט פירות

תמליל אוטומטי מהשיעור (יתכנו שגיאות):

נדבר היום על כמה הלכות נחוצות בדיני עיקר וטפל בברכות

הנושא של עיקר וטפל בברכות תופס אותנו

גם כשאנחנו אוכלים סלט ירקות גם כשאנחנו אוכלים סלט פירות גם כשאנחנו אוכלים עכשיו זה קיץ

כשאוכלים

גלידה עם עם גביע או איך שקוראים את זה קסטה

שיש שמה גם מזונות וגם וגם שהכל כאילו יש שמה גם שתי ברכות לכאורה

וזה תופס אותנו גם כן באכילת מרק ירקות וזה תופס אותנו גם באכילה של דגני בוקר יש שמה גם חלב יש שמה גם

לפעמים מזונות לפעמים זה אנשי הכל אם זה מתירס וכיוצא בזה אבל זה מזונות

והשאלה היא מה הוא הכלל בדיני עיקר וטפל ואני חייב לומר לכם שהעיקר וטפל של דעת אדמור הזקן הוא שונה מהעיקר וטפל כמו שהוא מקובל בפסוקים כמו למשל של המשנה ברורה

אחרים אז בוא נתחיל קודם כל בעיקר הפשוט של עיקר וטפל שהאמור הזקן הביא אותו בספר ברכות הנאנים בפרק גימל הלכה הראשונה

תערובת של שני מינים מעורבים הוא מדגיש פעמיים את המילה תערובת תערובת הוא מתחיל את הסעיף ומעורבים בהמשך שזה הולך הכל ביחד והן ברכותיהם שוות אם אחד עיקר והשני טפל

והשני נותנים אותו אלא כדי לתקנו ולהכשירו הרי העיקר פותר את הטפל בברכתו בין בברכה ראשונה בברכה אחרונה לכאורה זה דבר פשוט

אם יש דבר מה זה עיקר יש דבר אחד שאתה אוהב אותו יותר חשוב לך יותר למשל אם יש לך אורז והאורז מעורב ביחד עם אפונה וגזר

והברכה על האורז בפשט כן למנהג

המנהג האשכנזים וחבד זה ברכתו של הכל כן מנהג הספרדי זה מזונות אבל ברכת האדמור הזקן ברכתו שהכל ויש לך עוד אם אתה לא אוכל אותו בתוך הסעודה הוא כותב שאדם שבעל נפש יכול בתוך הסעודה אבל יש לך אורז שהוא שהכל בעיקר ויש לך אפונה וגזר שזה בורא פרי האדמה עכשיו אתה שואל את עצמך מה העיקר ומה טפל אז קודם כל השלב הראשון עם מה אתה אוהב יותר

זה האורז האורז הוא העיקר אבל הרבה פעמים בפרט בדור שלנו האנשים לא יודעים מה הם אוהבים יותר הם אוהבים גם את זה וגם את זה חסידות

כן אז הרב אומר שזה קשור לעניין רוחני אבל אני אגיד לכם את האמת האנשים האנשים אם אני רוצה לסמן את הדור שלנו האנשים הם גם וגם הדור שלנו זה סמל גם וגם

זה זה זה ככה זה השם של הדור אני גם וגם וגם וגם וגם אז הוא לא יודע הוא מתחלק הוא לא יודע הוא אולי את זה אני רוצה יותר את זה אני רוצה יותר אז רוצים הכל אז זה גם וגם אומר האדמור הזקן במקרה הזה אתה הולך אחרי הרוב תסתכל מה הרוב יש יותר אורז או שיש יותר אפונה בגזר שאתה לא יודע מה מה חשוב לך יותר אז תלך אחרי משהו הרוב וזה לכאורה דבר פשוט זה לכאורה הלכה פשוטה

או מה חשוב לך יותר או מה הרוב האפונה והגזר והאור הזה הם

יתבשלו ביחד היה להם היה להם איזה שהוא ביחד אבל לפעמים שאתה מדבר איתי על על דגן מדברים לפי זה למשל על דגני בוקר אז יש לי שם חלב שזה שהכל ויש לי מזונות פה אתה נכנס לעוד נקרא לזה תסבוכת למה מכיוון שהאדמור הזקן כותב

שכל הכלל הזה שאני אמרתי לך שהולכים מה שאתה אוהב יותר ואם אתה לא יודע מה אתה אוהב יותר אז הולכים אחרי מה שהרוב זה נכון ביחס לכל הדברים האחרים חוץ ממזונות מזונות הוא החשוב הוא העיקר הוא מה שתופס את החשיבות של האדם זה זה הפסק שלו אז לפי זה כשאתה אוכל גננת בוקר עם חלב אז זה ברור שאתה תברך עליהם מזונות וזהו מזונות

יכול להיות בן אדם שבשבילו

זה העיקר לא משנה גם אם אתה תגיד שהחלב שלך העיקר זה העיקר מה שאתה רוצה זה עדיין הברכה שלו תהיה מזונות וזה כאילו שונה מהכלל הזה שאמרתי קודם עכשיו אנחנו מגיעים לכלל נוסף הכלל הנוסף אומר

שכאשר יש לך שני מינים מעורבים זה עם זה ממול מאוד מאוד מעורבים והם והם לא יתבשלו ביחד

אז באמת הברכה שלהם תהיה לפי מה שאתה אוהב יותר או לפי מה שהרוב אם אתה לא יודע מה אתה אוהב יותר אבל מה יקרה כאשר יש לך שני מינים שאתה בישלת אותם ביחד אז הם הפכו להיות תבשיל אחד אין פה אין פה זה כבר שני דברים ביחד אומר האדמור הזקן באמת דברים אמורים ששני הדברים בבישול הפכו להיות ביחד כאשר הם גם יתבשלו

והם גם מעורבים

אבל מה יקרה אם הם לא יתבשלו והם לא מעורבים מה פירוש הם לא מעורבים הוא אומר

כל אחד מהם ניכר בפני עצמו כאשר יש לי למשל סלט סלט פירות ובסלט הזה שמתי גם תפוזים או תפוחים וגם בננות או אננס ברכתו האדמה גם כן

וניכר מה זה ומה זה אומר לך האדמור הזקן אפילו

שהרוב זה התפוזים נגיד או הרוב זה הבננות אני לא אלך כאן אחרי הרוב זה לא יקבע לי את העיקר והטפל אלא מה יקבע לי את העיקר מהטפל כל אחד עומד בפני עצמו אתה תצטרך לקחת חתיכת תפוז ואתה תצטרך לקחת הפוך לא לא אתה תפוז ואתה תצטרך אחר כך לקחת חתיכת בננה בפני עצמה ולברך על זה בפני עצמו בפני עצמו ולמה מכיוון שהם לא התבשלו ביחד

עם הם היו גדולים כאלה

אבל הם התבשלו ביחד אז חוזר עדין הקודם שאמרתי

חשוב לך יותר מה אתה אוהב יותר או מה רוב יותר אבל אם הם לא יתבשלו ביחד ופלוס כל אחד מהם עומד בפני עצמו אז אין לך שום ברירה אתה תצטרך לברך על זה בפני עצמו ועל זה בפני עצמו עכשיו

מה יצא לפי היסוד הזה שהוא קובע מה יהיה למשל על ברכה על גלידה שיש לי גם שהכל וגם את הגביע שהוא מזונות האם אני אצטרך לברך על הגלידה בפני עצמו

שהכל נהיה בדברו ועל המזונות בפני עצמו אז כיוון שכל אחד מהם ניכר בפני עצמו נכון הכלל הזה קיים והכלל השני שקיים כאן זה שהם עומדים הם לא יתבשלו ביחד אז כיוון ששני הכללים האלה נמצאים אז לפי מה שכותב אדמור הזקן המקור לזה בסימן ריש דלד בסעיף יוד זין וגם בסדר בכותל נהנים הוא מביא את זה

וגם בסימן ריש בית סעיף יוד גימל גם בסדר ברכות הנהנים ופסי בפרק זין סלח יותר אז כשיש לי דבר כזה שהוא ניכר בפני עצמו והוא גם לא התבשל ביחד

אז אני אצטרך לברך עליו בפני עצמו ועליו בפני עצמו וכאן אני עוצר ואני שואל שאלה שהיה מי שיתחבט בשאלה הזאתי הוא אומר לכאורה יש לנו הלכה שממנה יצא דין שלגבי גלידה או קסטה אנחנו נצטרך לברך על זה רק בורא מיני מזונות ואני חייב לצורך העניין

להקריא לכם ציטוט ציטוט של אדמור הזקן ואני אראה לכם

איך שלכאורה יש פה שאלה מה הציטוט הזה ואיך שתי מילים שאומר אדמור הזקן מסתירות את השאלה

מספר לנו אדמור זקן משהו שהיה נהוג במדינות איפה שהוא היה חי אבל במדינות אלו שמניחים המרקחת על הדובשנים דובשנים זה היה מין ביסקוויטים כאלה שהיו עם מסוכר עם דבש דבשנים לשון דבש והיו מניחים על על הדבשנים האלה מירכחת מרכז זה כמו ריבה

של פרו של פירות אז הוא אומר אדמור הזקן כיוון שהכוונה שלך היא גם על אכילת הדבשנים אתה צריך לברך על זה בורא מיני מזונות ואתה פותר את המרקחת כי היא תפילה אל המזונות כי הכל טפל למין דגן אם אנחנו קוראים את ההלכה הזאתי על פניו אז מה יוצא יש לך קסטה יש לך גלידה יש שמה מזונות יש לך אתה תואם את הטעם של המזונות ומין דגן

מזונות וגמרנו

לכאורה

ממש בפ לעצמו אז אז אז הכלל שאומר אדמור הזקן זה לא משנה מזונות אם הוא בשביל טעם הוא תמיד יגבר על הכל זה לכאורה הנימוק שהוא נותן זה היסוד שהוא נותן

לו תמיד המזונות היא כבר על הכל אני לא רוצה עוד להכניס עוד דוגמאות כי כל דוגמא אני אתן עוד בהמשך שתוכל להכניס אני לא רוצה לבלבל את האנשים אנחנו מדברים עכשיו רק על שתי דקות

מוטל על גלידה ועל קסאטה אז לכאורה מהמרקחת של הדובשנים עולה שצריך לברך בורא מן מזונות על הגלידה ועל הקסטה אבל זה לא נכון כי האדמור הזקן נותן פה שתי מילים של המחשה הוא אומר

הדובשנים האלה שאני שם עליהם מרקחת אומר שקוראים לקח פלודים

מה זה לקח פלודים זה עוגת דבש שהיו ממלאים אותה

במרקחת בפנים היו עושים כמו כיס כזה

וכמו בורקס כזה שהיה הבצק מבחוץ מקמח עם דבש ובפנים הוא היה מרקחת אז הוא קורא לזה לקח פלודי נתן מה שאני שואל את הציבור היקר עוגת דבש שבפנים יש בכיס ובפנים יש מרקחת שמו את המרקחת אחריה או לפני האפייה

לפני האפייה האדמור הזקן אומר שכל ההלכה הזאת מדברת כאשר המרקחת נעפתה ביחד עם הבצק אז אני אומר שהברכה על הכל יהיה מזונות מה הוא יגיד כאשר יש לי אוביסקוית ועליו אני שמתי את

המרקחת הזאת של הפירות הוא לא יגיד את זה הוא לא אמר את זה

כי כי הם לא נתבשלו ביחד ואנחנו אמרנו שאחד התנאים של העיקר וטפל זה שאם זה יתבשל ביחד אז זה נכנס להגדרה אחת אבל אם זה לא יתבשל ביחד אז אתה צריך כמו שאומרים להתייחס לכל אחד בפני עצמו ולכן ההגדרה האמיתית של גלידה זה כמו שני דברים גדולים שניכרים כל אחד בפני עצמו ולא נתבשלו ביחד שעל זה אני אומר תברך על זה בפני עצמו ועל זה בפני עצמו ואותו דבר ביחס לקרמבו גם יש לך שמה חלק שהוא שהכל יש לך שם חלק שהוא מזונות

על זה אתה מברך בפני עצמו ועל זה אתה מברך בפני עצמו זה תהיה ההגדרה של ההלכה הזאת כי זה לא יתבשל ביחד וזה לא דומה כלל לאותה מרקחת שהיו שמים על עוגות דבש כי היו שמים אותה לפני שהיא בשלה זה יסוד ראשון לכאורה היינו יכולים לבוא ולהגיד האדמור הזקן מתייחס לזה באותו סעיף היינו יכולים לבוא ולהגיד למה אתה אומר

שהמרקחת הזאת ששמת אותה על העוגה למה למה אתה אומר

לכאורה הואגה אתה מחזיק רק בשביל להחזיק את המרקחת שלא ללכלך לעצמך את הידיים אז אומר אדמור זקן אם זה באמת היה רק בשביל זה אז אתה באמת צודק המזונות הוא לא פונקציה כאן בכלל אבל אם אתה מתכוון גם לטעם של המזונות אז אין מה לעשות תמיד המזונות ייגמר

עכשיו אני חוזר חזרה לגלידה זה נכון שהגלידה הוא הקסטה זה להחזיק את היכול להיות גם הקרמבו מלמטה להחזיק לעצב אותם יכול להיות

אבל מי כן שאתה כשאתה אוכל את הגלידה אתה מתכוון להנות גם מהמזונות

אז אני לא יכול לבוא ולהגיד שהמזונות הזה הוא רק כדי שהילדה הידיים לא יתלכלכו אתה מתכוון גם לתא אף על פי שיכול להיות שהטעם העיקרי של ה של ה של ה של הגביע זה בשביל שלא ילך יכול להיות אבל כיוון שהוא גם כן בשביל הטעם אז עדיין ברכתו ומכיוון ברכתו מזונות

ומכיוון שאנחנו לא אפינו אותו ביחד עם הגלידה בכן אז לכן הבריכה שלא תהיה בפני עצמה והבריכה שלא תהיה בפני עצמו וזה יסוד שהוא יסוד פשוט

עכשיו אני רוצה להגיד לכם מה החידוש בזה החידוש בזה זה שלמשל המשנה ברורה ובעקבותיו יש רבים לא כולם אבל רבים המשנה ברורה טוען שאין הבדל בין דברים ניכרים לדברים שאינם נקרמ אני אסביר לדעת אדמור הזקן כשיש לך סלט פירות יש שמה תפוז ויש שם אננס ושניהם ניכרים אתה תצטרך לברך גם בורא פרי העץ וגם בורא פרי האדמה אומר המשנה ברורה גם בדברים גדולים

ודברים ניכרים

אם הדבר המסוים אחד משניהם הוא הרוב אתה תלך אחרי הרוב גם בזה אדמור הזקן במפורש לא לומד ככה מאיפה לומד המשנה ברורה את זה הוא לומד את זה מההקדמה של הפרי מגדים כותב במפורש בשער הציון שהוא לומד את זה

מהפתיחה להלכות ברכות של הפרי מגדים והוא למד את זה מספר דרך חיים שכתב בעל נתיבות המשפט

אז אתה מסתכל במקורות שהוא כתב בפרי מגדים זה כתוב בדרך חיים זה פשוט לא כתוב

אז קשה איך אומרים המשנה ברורה הכייאה מדעתו כמו הפרי מגדלים עכשיו פה אנחנו נראה כמה שההלכות האלה הם הלכות שמצריכות ככה מצריכות עיון והם מצריכות גם את ההגדרות שמתם לב

התחלנו את השיעור אז אמרנו אם זה לא יתבשל אם זה כן יתבשל אם זה קטן אם זה גדול למה אני אתן לכם דוגמה

היה יהודי גאון קראו אותו הרב משה לוי הוא כתב ספר שנקרא ברכת השם

5 ספרים על הלכות ברכות

והוא בעומק העליון כשהוא התייחס לשאלה הזאת של סלט פירות של פירות גדולים שניכרים כל אחד בפני עצמו הוא הכריע מדעתו כמו המשנה ברורה פירות גדולים שלו נתבשלו ביחד ושתי ברכותיהם שונות וכל אחד ניכר בפני עצמו אפילו שהם מעורבים אבל זה ניכר בפני עצמו תברך על הרוב על הרוב או על מה שאתה אוהב יותר

לא כמו או מה שמביא אדמור הזקן ואפילו לא מביא את הדמעות של אדמור הזקן

על מה הוא בונה את עצמו הוא בונה את עצמו על הראשונים ואתם תראו שאני אראה דוגמה דוגמה מראיה ראיה ממה שהוא מביא שזה פשוט איך אומרים

לא עומד בקריטריונים שהאדמור הזקן הכריע מראש דוגמה ראשונה הוא אומר יש לי ראשון התשבץ יש לי ראשון שאומר במפורש שאם יש לי שני מינים אז אני הולך לפי הרוב מה הדוגמה שהוא מצא יין ושיכר

יש לי יין ושייכל שהם התערבבו זה בזה

היה עם מה הברכה בורא פרי הגפן על השיכר מה הברכה שהכול נהיה בדברו או דוגמה נוספת שהוא מביא משאלות ותשובות הריף יש לי יין חי ויש לי יין מבושל יש דעות מסוימות שאומרות שיין מבושל כיוון שנמר טעמו ברכתו שהכול נהיה בדברו יש דעות כאלה ויין חי בורא פרי הגבר מה קורה כאשר הם יתערבבו זה בזה אז הוא מביא לך ששני הראשונים האלה גם אתה בעץ וגם העם

הם אומרים שאתה צריך ללכת אחרי הרוב אם הרוב זה היין של ברכתו בורא פרי הגבן תברך על כל התערובת בורא פרי הגפן ואם הרוב זה השייכה או היין החי שברכתו או היין המבושל שברכתו של הכל תברך על כל התערובת הזאת שהכל אז הוא אומר הנה לך דוגמה שזה שני דברים הם לא יתבשלו ביחד ואתה רואה שהולכים אחרי הרוב אז אין לך ראיה זאת אומרת איפה איפה הנקודה של ההבדל שצריך

להשיב לו כאילו מה הנקודה

גם הדוגמה שדיבר עליה התשבץ שזה יין ושיכר וגם הדוגמה שדיבר עליה הריב שזה יין מבושל ויין חי שניהם מדברים על מה שהרגשות קורה על הרכבה מזגית לא על הרכבה שכנית מה זה הרכבה מזגית מה זה הרכבה שכנית שיש לך שני דברים שהם עומדים אחד ליד השני הם רק למשל שעועית ו ועדשים או שעועית וחומוס עומדים אחד ליד השני הם שכנים זה לזה זה נקרא הרכבה שכנית

אתה יכול להפריד ביניהם אבל יש לך פטל ומים שאתה מערבב אותם זה בזה אז הם הפכו להיות כבר מקשה אחת זה נקרא הרכבה מזגית המזג שלהם יתערב זה בזה כל ההלכה הזאת שאנחנו מדברים עליה מה שאומר האדמור הזקן זה כששני הדברים ניכרים כל אחד בפני עצמו אחרי שאתה באבת פטל ומים אתה כבר לא רואה את המים בפני עצמם את הפטל בפני עצמו כשאתה ערבבת יין ושיחר אתה לא רואה את היין בפני עצמו ואתם לא רואה את ה

היא שחר בפני עצמו שערבבת יין חי ויין מבושל אתה לא רואה את זה בפני עצמו ואתה לא רואה את זה בפני עצמו אז כיוון שאתה לא רואה אותם בפני עצמו אז זה בוודאי שההלכה כמו אריף והתשבץ שהולכים לפי הרוב משום שזה תערובת

האדמור הזקן אומר במפורש אני מדבר איתך על דבר שמבחינה הלכתית הוא לא בגדר תערובת למה הוא לא בגדר תערובת מפני שאני לא יכול להפריד אותו הוא לא ניכר בפני עצמו אז הנה לך ראיה ראשונה ראיה שנייה שהוא מבין

הרף יש לו שוט אבל יש לו גם פירוש על הגמרא זאת אומרת תמצית שהוא כתב עם מוספות על הגמרא מסדרת ברכות דף למד ד הוא אומר ארי כשיש לך אורז עם תבשיל אחר מעורבבים אחד עם השני למשל כמו שנתתי לדוגמה בפתח השיר יש לך אורז ואפונה וגזר והריף כמו מנהג הספרדים שעל אורז מברכים מזונות מספק מברכים עליו מזונות אז הוא אומר לך ארי אבל אם הרוב

יהיה מהאפונה והגזר אז מה אתה תצטרך לברך לא על המזונות אלא על אפונה והגזר תצטרך לברך אז הוא אומר לה הנה גם כן

יש פה שני דברים יש פה אורז יש פה אפונה וגזר ואתה כמו שאומרים מברך הוא אומר לך במפורש תברך על האפונה והגזר האדמה ולא על האורז מזונות אז אז אתה רואה שהולכים לפי הרוב גם בשני מינים מה התשובה

נכון פה יש את האלמנט הנוסף בדוגמה הקודמת לא היה ניתן להפריד

התערובת קבעה את זה בדוגמה הזו הבישול קבעה את זה הדוגמה פה לא מדברת על סלט פירות כמו שהוא

הרב לוי רצה להוכיח מכאן סלט פירות זה

כמו בננה

ותפוז שזה שני מינים לא יתבשלו ביחד אז אני אומר ניכרים בפני עצמו תצטרך לברך על כל אחד מהם ברכה בפני עצמו אבל אם אני בישלתי אותם ביחד

אז חוזר הדין המקורי של עיקר וטפל שהולכים לפי מה שאתה יותר אוהב או לפי הרוב אז זה גם כן לא ראיה בכלל לא נידון שלנו ראיה שלישית שהוא מביא זה מספר האשכול מה הוא מביא מספר האשכול הוא אומר

ספר האשכול כותב לך במפורש הוא אומר את זה עם כל הסטודיו ספר האשכול כותב לך במפורש שהולכים אחרי רוב תבשיל אז הולכים אחרי הרוב

רק מה הוא לא שם לב למילה תבשיל מה זה תבשיל הולכים אחרי הרוב של מה שהתבשל ביחד

אבל כשאתה מדבר על סלט פירות שלא התבשל ביחד והם ניכרים בפני עצמו בקיצור אני באמת מציע שתלמדו כמו שאומרים את האדמור הזקן עם ההגדרות שלו והלשנות שלו כי הדברים עושים כיורים לעיניים הם מסדרים את הדברים

לכן למעשה הרבה מאוד מהפוסקים לא פסקו כמו המשנה הברורה בזה לא פסקו

כזה לא פסקו שכשיש לך שני מינים לא מבושלים וניכרים בפני עצמו שהולכים אחרי הרוב או אחרי העיקר אלא פסקו כמו האדמור הזקן בזה ככה פסק הרב רוזנר וככה פסק

עוד קודם לכן וככה

פוסק כבר האדמור הזקן בוודאי

וככה וככה פוסק גם הרב יעקב מאיר שטרן מבני ברק++ הרבה פוסקים פסקו ככה שאנחנו בדבר שלא התבשל אחד עם השני

וזה שני מינים של ברכות והם לא מעורבים אלא ניכרים זאת אומרת הם מעורבים אבל הם ניכרים כל אחד בפני עצמו אנחנו נברך על כל אחד מהם את הברכה שלו בפני עצמו ושוב כמו שאמרתי קודם כמו בגלידה וקסטא שגם בזה אנחנו נעשה את הברכה בפני עצמו רק עוד מילה אחת לסגור את העניין של העיקר וטפל אחת

אחד מהדברים הכי קשים בעיקר וטפל זה הנושא של מרק

בנושא של מרק אני לא מדבר על מדבר כעת על מרק שהתב שהתבשל ביחס עם מטריות ולמדנו קודם כל את הכלל שכשיש לך מזונות בתוך העיר

כן אז הוא לכאורה אבל לפעמים מוריי ורבותיי אני לא יודע איך אצלכם עושים מרק הטריות אבל הרבה פעמים את האטריות בכלל סמים אחר כך זאת אומרת יש מרק ויש אטריות מבושלים ואחר כך רק שמים את האטריות בתוך המרק וזה הרבה פעמים גם בכלי שני בכלל לא בתוך הסיר שמים את זה אלא שמים בתוך הצלחת אטריות קצת מתוך הזה וכלי שני זה לא בדיוק מבשל לא מוסכם שהוא מבשל אז זה גם לא יתבשלו ביחד אז גם באיטריות יכולה להיות הבעיה ובתוך מרק יש לנו שאלה מה מברכים

הירקות הן הכי חשובים והכי מלא מפרי האדמה על המים גם מברכים בורא פרי האדמה מכיוון שזה מי שלקות זה מים של ירקות או שאני אבוא ואגיד לא המים הם חשובים יותר או

הנו

שיש שם בפנים הוא חשוב יותר ובאמת הנושא הזה הוא נושא לא פשוט

לכאורה כשמה הם התבשלו ביחד עם ירקות אז המים שלהם אדמה אבל השאלה היא גם זה הלכה כותבת למה

למה מכיוון שמה שאתה רצית רצית את השלקות רצית את הירקות ורצית שהשלקות יתנו טעם במים אז הירקות הם העיקר אבל לא תמיד הנה הוא קופץ מיד ואומר לא תמיד יש פעמים שבעלי מרק אבל אתם זוכרים את ההקדמה של אישה

אנחנו דור של גם וגם אנחנו לא משהו ברור פעם האנשים היו יודעים ברור מה הם רוצים מהחיים של עצמם היום הם רוצים גם וגם ברגע שאתה רוצה גם וגם אז זה שלך בעצם יש לך בן אדם

שנמצא יום אחד יום אחד הוא בא הוא רעב והוא רואה שיש גריסים במרק ויש ככה דברים שיכולים להצביע גם כן אז הוא רוצה את המרק בשביל הדברים שיכולים להצביע יום אחד הוא קצת 7 כי הוא אכל כמה עוגיות שעשו לחיים בבית הכנסת אז בשביל מה הוא רוצה את את המרק בשביל כי הסקר קר היום אז הוא רוצה קצת לשתות מים ולחמם את הגוף עם המים החמים אז פתאום המים עם העיקר

פעם אחת הירקות הם העיקר לא יודעים אז אז מה ההיצע שכתבו הרבה

כרונים וזה מופיע גם בפסקי תשובות העצה הזאת הוא אוסף מכמה אחרונים שכותבים את זה הוא מציע שאתה תיקח ממ כל מין בפני עצמו

תבוא תיקח קצת מהמרק תגיד עכשיו לשם יחוד קוצ'ו בריכו אני רוצה עכשיו מים חמים לשם חורף שתשתה אתה רואה שהכל תשתה ואחר כך תיקח קצת מהגזר מהזה ותברך עליהם בורא פרי האדמה ותוציא ואחר כך תיקח מהמזונות אתם סתם שמים לב לסדר שאני עושה את זה

אני הולך לסדר הפוך למה מכיוון שפה יש לנו את התבואות שור כי אנחנו מסופקים אם אתה תברך

למשל בורא עיני מזונות על העיקר יכול לפתור כבר את הכול אז כיוון כי הוא יכול להיות שהוא נתפס אתה הרי מסופק אם זה אם אתה כזה או כזה האם אתה רוצה את האיטריותיקה או שאתה רוצה את האוף עיקר או שאתה אתה לא יודע מה אתה רוצה

אז מחמת ספק מותר לך לשנות את סדר הברכות מה שלא תפתור אותם אז זה אתה מברך על כל אחד בפני עצמו אתה יוצא ידי חובה

כאן אנחנו מגיעים לנקודה שהיא של מחלוקת גם כן בין האדמור הזקן המשנה ברורה וזה מאוד משמעותי האדמור הזקן טוען שאם אתה הוצאת דבר אפילו תוך כדי המאכל למשל יש אנשים שאוכלים אשל עם מערבבים אותו עם

גרנולה למשל

נגיד שהגרנולה הזאת נגיד ברכתה בוריא האדמה זה תלוי אם היא התבשלה לא התבשלה אבל נגיד שברתה בורא פרייה אדמה

וכן קולים אותו ויש לי שהכל

יש עם צימוקים ויש גרנולה עם חמוציות יש כל מיני גרנולות אבל לא משנה ניקח לא ניכנס עכשיו למכלול של השאלות שיכולות להיות בגרנולה אני רוצה לדבר כעת על התערובת שעשיתי בין

האשל לבין הגרנולה יש לי האדמה יש לזה אבל אתה לוקח אותם עכשיו מה אתה מברך עיקר לפי מה שאנחנו למדנו עכשיו מה העיקר פה

אז הדגן דגן הוא העיקר אבל אם זה האדמה הרי זה תלוי מי התבשלה או לא התבשלה אגרנולה אז יכול להיות אדמה יכול להיות יכול להיות שהכל זה זה וזה זה יכול להיות ככה זה עכשיו מה מה מה אבל הם מעורבים אחד מהשני אתה לא יכול להגיד שלא הם מעורבים

הם מעורבים אחד עם השני וגם לא ניכרים בפני עצמו אז לפי מה אני הולך אני הולך לפי מה אני אוהב יותר לא יודע מה אני אוהב יותר לפי הרוב מה נמצא פה יותר האשל או שנמצא פה יותר אגרנולה ואז אני מחליט את הברכה עכשיו מה קורה כאשר אתה מגיע לסוף

יש לך בסוף גרנולה נקי ללא שום תוספת זה קורה הרבה פעמים גם כשאתה אוכל דגני בוקר זה גם יכול להיות שיש לך עשה לך עכשיו רק חלב נשאר לך עכשיו רק דגני בוקר בלי חלב אז מה אתה עושה אז המשנה ברורה אומר אם נשאר לך

בסוף אחד מן המינים אף על פי שאתה פתרת אותו קודם מדין עיקר ותפעל אבל עכשיו נכון להרגע אתה תצטרך לברך עליו את ברכתו אבל אומר המשנה ברורה אם זה תוך כדי האכילה לא סיימת את הצלחת עלה לך פתאום איזה שהוא אחד מן המינים

אתה לא תצטרך לברך עליו למה מכיוון שבעצם אתה עדיין בתוך התערובת הזאת

למה הקדמתי את המשנה ברורה בשביל החידוש של האדמור הזקן אדמור הזקן אומר לא ככה הוא אומר אם לא עלה לך על הכף שני המינים אז אף על פי שכשאכלת אותם ביחד פתרת אחד בלי השני עכשיו שעלה לך אחד מהם תצטרך לברך עליו אז לפי זה יוצא לנו חידוש נפלא ועצום לדעת המשנה ברורה לבוא ולקחת מהמרק קצת מים

קצת גריסי קצת טריות קצת בשר ולהפריד ביניהם ולברך על כל אחד בפני עצמו זה בעייתי משום שהמשנה הברורה אומר לך אם זה קרה לך בסוף שנשאר לך אחד מהם זה מהני אבל האדמור הזקן אומר לך שגם אם זה קרה לך תוך כדי זה אפשרי

זה יוצא שלאדמור הזקן השיטה הזאת להפריד ולברך על כל אחד בפני עצמו זה שיטה שהיא לכתחילה זה בסדר גמור לעשות את זה אז בוא נסכם מה למדנו בנושא הזה של עיקר וטפל

כשאנחנו יש לנו סלט שהוא חתיכות קטנות ומעורבבות זה עם זה ואתה לא יכול לא ניכר שזה אגס זה תפוח עץ לא ניכר אז במקרה הזה אתה הולך לפי מה שאתה אוהב יותר מה שאתה אוהב יותר אז תברך אתה לא יודע מה אתה אוהב יותר אתה אוהב את הכל כמו בדור שלנו גם וגם אז אתה הולך לפי הרוב אז תשאל את אלה שעשו אותו

עכשיו ברגע שזה

ודרך אגב

עצמו יש לנו הבדל משום שאם חתכו אותו בסכין רגיל אז זה עדיין ניכר שיש פה אז אני לא יודע בדיוק כמה זה וכמה זה אני לא יודע אבל ניכר שיש פה גם קצת תמרים קצת תפוחי עץ קצת גזל

תפוז קצת זה יש עד מכאן אז הברכה עדיין לפי הרוב אבל אם טחנתי אותם בבלנדר אז זה ירד ברכתו שהכל נהיה בדברו זה הכל טחון כמו כמו גרבר כמו זה כמו מחייה שעושים לילדים קטנים קטנים מרק שעושים לילדים קטנים

אז הברכה שלו תהיה שהכל נהיה בדברו כי זה כבר לא ניכר לחלוטין עכשיו ברגע וגם לא לא לא עשו את הפירות האלה בשביל זה לא יצרו אותם רק בשביל המרק הזה אלא גם לאכול אותם כמו שהם אז הברכה שלא תהיה שהכל נהיה בדברו ברגע שרק שניה ברגע שאני בישלתי את שני הדברים ביחד אז גם כן יהיה אותו דין כשהם יתבשלו ביחד

אני הולך לפי מה שאני אוהב יותר או לפי מה שהרוב אם לא בישלתי

וגם הם ניכרים

בפני עצמו אז לדעת אדמור הזקן הברכה על כל אחד בפני עצמו ולכן ככה זה יהיה גם בקסטה גם בגלידה וגם בקרמבו

ומה הדבר האחרון כאשר יש לי במרק כמה דברים ואני לא יודע מה העיקר ומה אתה ומתבשלו ביחד האם אני יכול להפריד מכל מין ומין כדי לפתור את עצמי מהברכות אז התשובה היא לדעת המשנה ברורה לא בטוח שזה אפשרי אבל לדעת אדמור הזקן אני יכול לעשות את זה לכתחילה

עכשיו כשאנחנו

כשאנחנו רוצים לברך על מיץ תפוזים אז תשאל כל ילד בגן מה מברכים על כוס מיץ תפוזים זה יגיד לך שהכל נהיה בדברו

אבל לא פעם נתקלתי באנשים שבטעות הם בירכו על הכוס מיץ תפוזים בורא פרי העץ

ואז נשאלת השאלה האם הם יצאו ידי חובה או לא וכדי לענות על השאלה הזאת אנחנו צריכים לחזור למשהו שאולי בתור ילדים אתם

השתמשתם יש מה שנקרא קני סוכר קנים מתוקים פעם

בשביל הילדים זה היה ממתק היינו לוקחים חתיכות היו לועסים את זה גם בשוק עוד אפשר לראות שמוכרים כאלה עבים קני סוכר פותחים אותה לועסים

קני סוכר יש מחלוקת ראשונים איזה ברכה צריך לברך עליה לכאורה על פניו הברכה שלהם והכנס

שלהם בוריס האדמה צד שני הכנס סוכר אתה רק מוצץ אותם

אתה רק לוקח את

המיץ אז יש מקום לבוא ולהגיד שאתה צריך לברך עליהם לברך עליהם שהכל נהיה בדברו בני סוכר אמרתי האדמה אבל זה לא כזה פשוט יכול להיות העץ הקנה סוכר או עץ או שהכל זה המחלוקת של הראשונים בנושא הזה

אז מה מה הצדדים אומר אדמור הזקן

מכיוון שסוחטים אותם זה סברה לבוא ולהגיד שהברכה שלהם היא בורא היא שהכל נהיה בדברו כי סוחטים אותם אז זה עשוי למימיהם אז הברכה שלהם תהיה שהכל נהיה בדברו אבל מצד שני יש סברה אחרת שאומרת שכיוון שאני נתתי אותם בשביל

לסחוט את מימיהם אז נמצא שכל הנטייה היא בשביל זה

אז גם המים שלהם יהיו על דרך הנטייה בורא פרי העץ וזה מחלוקת והאדמור הזקן מסיים בסוף וספק ברכות להקל בדיעבד אבל לכתחילה יברך שהכל לצאת ידי הכל למשל פולי קפה אז עכשיו מה יצא לפי זה שדבר שאתה עשית אותו בשביל זה

אז אז הברכה שלו יש יש מקום בהלכה לבוא ולהגיד שהברכה שלו על המיץ שלו בורא פרי העץ אז רק רגע שניה אז לפי זה מה יהיה למשל אתם יודעים הרי שיש תפוזים שמגדלים שמגדלים אותם

בשביל סחיטה של של זה כן אז אותם תפוזים שעושים משווקים את זה אחר כך ועושים מיץ תפוזים אז לכאורה נפסק להלכה שהכל אבל יש מקום לבוא ולהגיד שהברכה של המורה פריאליס מביא את זה האדמור הזקן אז מי שטעה וביר עליהם

בורא פרי העץ אני לא יכול להגיד שהוא לא יצא כי הוא כותב שרק לכתחילה תברך עליהם שהכל אבל בדיעבד אם ברכתי עליהם בורא פרי העצת אתה ידי חובה ככה זה לכאורה יוצא מכאן

אבל האדמור הזקן דיבר הרי על קני סוכר הוא לא דיבר על תפוזים מה ההבדל אז קודם כל אנחנו רואים דבר מעניין בסדר ברכות אני האדמור הזקן בכלל לא מביא שתי דעות בעניין בסדר ברכות הנה האדמור הזקן פוסק שמברכים על קני סוכר שהכל יהיה בדברו וזהו הוא לא מבין שיש דעה שאומרת בורא פרי העץ ולוח ברכות הנהנים שהלוח נכתב קודם הוא לא המהדורה האחרונה

פוסק האדמור הזקן שעל כלי סוכר אם ברכת בורא פרי העץ יהיה עצת די חובה הצמח צדק בפסקי דינים מסביר דבר מעניין הוא אמר כיוון שהקנים האלה הם לא ראויים לאכילה הקנה עצמו לא ראוי לאכילה אלא רק מוציאים ממנו את הנוזל שלו הסכימו הפוסקים שבדיעבד יהיה הברכה שלו לא

שהכל נהיה בדברו אלא שהוא לא אלא כי המים זה הדרך היחידה

לאכול אותו מתוך הדברים האלה של הצמח הצדיק יוצא שמה אני אגיד לגבי תפוז שתפוז גם התפוז הזה שמיועד לסחיטה אבל אתה לא יכול להגיד שאי אפשר לאכול אותו גם כן פלח פלח אז אז לכאורה מהצמח צדק יוצא שהברכה שלו מה תהיה על המים

לא בורא פרי העץ אפילו בדיעבד לא זאת אומרת כאילו שכל מה שהאדמור הזקן אמר לגבי קנים שיש אומרים שהברכה שלהם בורא פרי העץ זה בגלל שהיא אי אפשר לאכול אותם

את התקנים לאכול אותם כמו שהם אלא רק את הנוזל שלהם לכן הברכה שלהם בורא פרי העץ אבל מה יהיה דבר שאפשר לאכול אותו

אז יש שהכל נהיה בדברו אז לכאורה לפי ההנחה הזאת של הצמח צדק אז אנחנו נצטרך לבוא ולהגיד שאם בן אדם בטעות ברך על כוסים ברי העץ לא יצא ידי חובה מכיוון ששאר היה לאכול את התפוז גם ללא הסחיטה אבל עדיין יש מושג שנמצא אצלנו בספק זה מושג בגמרא ומסך ברכות בדף למד עכשיו מושג הזה נקרא

פרימה מה זה טרימה וכשאתה היית סוחט ומועך פרי מסוים באופן כזה שאחרי הסחיטה כבר לא נשאר בפרי שום דבר אחרי שסחטת אותו זה לא שלמשל ענבים וצימוקים סחטתי את הענבים הוצאתי מהם את כל המה שאפשר להוציא ועדיין אני יכול לקחת את מה שנשאר ולעשות ממנו צימוק וזה אפשר לאכול אותו בפני עצמו אבל כשאתה מדבר איתי למשל על

על תפוז אחרי שאתה סחדת את התפוז אז מה נשאר שמה כאילו כל כולו זה המשקה שיש בתוכו מה נשאר בתוכו אז יש מקום בסברה לבוא ולהגיד שזה הפירוש פרימה של הגמרא שדבר שהוא כזה אז במיל במילא הוא קיימה זאת אומרת שגם אחרי שסחטתי אותו אז הברכה שלא תהיה הברכה של ה של הפריה המקורי וזה לא דומה לקני סוכר אז יכול מאוד להיות שבזה היה היעד

זה כן מודה כמו הזקן והצמח צדק היה מודה שבדיעבד אם ברכת על זה בורא פרי העץ הצעת ידי חובה לכן למעשה המסקנה היא שמי שבטעות בירך על כוס מיץ תפוזים במקום שהכל יהיה בדברו שזה ההלכה שהכל נהיה בדברו תהה אהה ובירך עליו בורא פרי העץ יצא על ידי חובה ולמה מכיוון שאנחנו אומרים שאולי זה הטרימה של הגמרא ספק ברכות לעכל

שמכיוון שהוא כל המשקה הזה יצא בתוך הנוזל אז זה יהיה כמו שאומרים זה תהיה הברכה של הבריכה שלא תישאר עליו כמו שהיא היה מקום לבוא לסכם את המהלך היה מקום לבוא ולהגיד לגבי מיץ תפוזים

שהוא דומה לקני סוכר

וכשם שבקנה סוכר יש שתי דעות ובדיעבד אפשר לסמוך על הדעה של הבורא פרייאץ אם כבר בירכת אז גם מיץ תפוזים אבל אבל זה לא נכון זה לא נכון

מכיוון שקני סוכר הסיבה שאנחנו מברכים עליו בורא פרי העץ זה מכיוון שלא ניתן לאכול אותו כמו שהוא אבל תפוזים שניתן לאכול אותם כמו שהוא אולי שם המחלוקת הזאת לא קיימת בכלל אז לכן אנחנו חוזרים ואומרים שהספק הוא אחר אולי מכיוון שאתה סחדת אותו כבר לא נשאר בפרי שום דבר

אז אולי זה היה הטרימה שדיברה עליו הגמרא במסכת ברכות ואולי בגלל זה בדיעבד אתה יוצא ידי חובה של בורא פרי העץ ולכן בספק ברכות לעכל לא יברכו ברכה נוספת