מהלכות ברכות הריח

תמליל אוטומטי מהשיעור (יתכנו שגיאות):

ערב טוב לכל המצטרפים

אנחנו נדבר היום נתחיל בנושא שקשור עם ברכת הריח למה בחרתי את הנושא הזה

מאחר ואנחנו רואים שלא כולם מזדמן להם לעשות תפילה במניין ובמילא חסרות הרבה ברכות כי כדי להגיע למאה ברכות בכל יום אנחנו צריכים

את החזרת השץ אנחנו צריכים גם ברכות של העולים לתורה ככה מגיעים בצורה מרווחת למי הברכות אבל היום לא כולם מזדמן להם להתפלל במניין

אז לכן היה כדאי לדעת איך אפשר להשלים בבית את הברכות כדי שיהיה לנו 100 ברכות כידוע שהמאה ברכות תקן אותם דוד המלך בזמן שהיה היו 100 מתים בכל יום

ועד שהתגלה לו שהסיבה היא מפני שלא מברכים מהברכות הקדוש ברוך הוא אז קודם כל הכלל הראשון שאנחנו לומדים מזה הם אנשים רוצים סיעתא דשמיא

בכל דבר רוצים חיים רואים חיים ארוכים אז כמו שכתוב בפסוק באור פני מלך חיים החיים מגיעים כתוצאה מזה שמתקרבים יותר למלך מתקרבים יותר לקדוש-ברוך-הוא הזה שתיקנו חזל לעשות 100 ברכות זה להתקרב יותר לקדוש-ברוך-הוא ועל ידי שמתקרבים יותר לקדוש ברוך הוא רואים חיים אז אני רוצה לעבור היום על כמה וכמה נושאים כמה וכמה שאלות שקשורות לבריאות לברכות הריח

וסיעתא דשמיא

אני מקווה שהנושאים שאני אדבר ייחסו לפחות את היסודות וגם מקרים אחרים שיבואו בפניכם אתם תוכלו להקיש מתוך היסודות הללו שאנחנו נלמד נלמד בעזרת השם היום

אנחנו כדרכנו נלך באופן של שאלות ותשובות נתחיל עם השאלה הראשונה שאלה מספר אחת האם אדם אחד יכול לברך עבור אדם שני את ברכת הריח אפילו שהמברך

לא נהנה מהריח אני אסביר את השאלה כאשר אנחנו למשל מגיעים למקום מסוים ואנחנו רוצים לעשות מקרא מגילה או שאנחנו רוצים לעשות קטר והבן אדם שעומד מולנו שאנחנו רוצים להוציא אותו ידי חובה אחרי שאנחנו כבר יצאנו ידי חובה הוא לא יודע לברך הוא לא יודע אז אז מותר לנו לברך בשבילו השאלה הנשאלת האם כאשר יש לי בן אדם שלא יודע לברך

את ברכת הריח היה

יכול לברך בשבילו ולהוציא אותו לידי חובה אף על פי שאני לא צריך עכשיו שיוציאו אותי ידי חובה מכיוון שאני כבר יצאתי ידי חובה אני אני אני לא מריח עכשיו אז אני לא צריך כמו שבשופר אני לא אני לא יוצא עכשיו ובכל זאת אני יכול לברך בשביל להוציא מישהו אחר אז התשובה היא מיוסלת על מה שכותב האדמור הזקן בסימן קופסא מח זין בסעיף כף גימל שכל ברכות הנענים האדם לא יכול לברך אותם בשביל מי שהוא אחר אלא אם כן גם הוא נהנה

וזה לא דומה לא לתקיעה שופר ולא למקרה מגילה מפני שבשתי המצוות הללו הם נקראים ברכת המצוות כלומר אני מוציא את הבן אדם השני ידי חובת מצווה שהוא חייב אבל אכילה ושתייה ושאר ההנאות אני לא חייב להוציא את הבן אדם מידי חובה והוא לא חייב גם כן לאכול דווקא את המאכל הזה ולכן אם אני רוצה להוציא אותו גם אני צריך להנות מאותו דבר עצמו

ואם אני לא נהניתי מאותו דבר עצמו

אני לא יכול להוציא אותו ידי חובה אז לכן למסקנה של השאלה הראשונה אם אני רוצה להוציא מישהו מברכת הריח זה צריך להיות שאני בעצמי מברך את ברכת הריח לעצמי ונהנה גם כן מהריח אבל אם אני לא אהיהנה מהריח אני לא יכול להוציא אותו ידי חובה שאלה שניה

אדם שמחזיק בידו קופסת בשמים של מוצאי שבת עכשיו הרבה פעמים הציפורן של מוצאי שבת

הציפורן של מוצאי שבת

התייבשה כבר היא לא נותנת ריח כמו שצריך והוא רוצה קודם כל לבדוק את קופסת ריח האם יש ריח ואז הוא ידע האם הוא יכול לברך או לא אז הוא רוצה קודם כל להריח עוד לפני שהוא מברך כדי לדעת אם יש ריח השאלה היא האם מותר לך להריח לפני שבירכת

הזה כותב כף החיים

בסימן ריש ט זין בעוד קטן גימל ואם מסופק בעשב עם מריח מותר לנסות קודם ברכה ואת זה מביא גם כן קצות השולחן בסימן סמך בית ובדי השולחן סעיף קטן 1000 כלומר מותר לבן אדם קודם כל לבדוק האם יש ריח ואחרי שהוא בודק האם יש ריח אז הוא יכול לדעת אם הוא יכול להריח שוב ולברך על מה זה מיוסד זה מיוסד על הלכה אחרת על הלכה שנקראת

מותאמת מה היא ההלכה של מתאמת אדם שרוצה לטעום את האוכל אם הוא טוב או לא האם צריך להוסיף מלח או לא אז מותר לו על פי ההלכה לטעום ואחר כך לירוק אף על פי שהוא טעם את הטעם אבל הוא לא טעם את הטעם בשביל להנות מהטעם הוא טעם את הטעם כדי לדעת האם צריך להוסיף מלח כיוון שכך זה לא נחשב שהוא נהנה בלי ברכה וגם בלי ברכה הוא יכול לעשות את זה ואחר כך הוא עיראק את מה שהוא טעם אותו הדבר אנחנו נגיד גם כן כאן אדם שמסופק האמא העשב הזה

ניתן לו ריח או לא

האם הציפורן הזאת תיתן לו ריח האם יש בה ריח האם ההדסים האלה יש בהם ריח או לא אז מותר לו קודם כל לקרב אותם אל האף שלו לבדוק האם יש בהם ריח ואחר כך הוא יכול

לקחת אותם שוב ולכוון ולברך אותו הדבר מחדש הבן איש חי בשנה הראשונה שלו בפרשת ואנן באות בית ומחדש אנחנו יודעים וזה גם כן קשור לנגיף שיש היום שאחד מהתסמינים של הנגיף זה של האדם אין חוש יש יש כאלה

זה פוגע בחוש הטעם יש כאלה שזה פוגע אצלם וחוש הריח יש כאלה שזה פוגע להם גם בחוש הטעם וגם בחוש הריח אז הדם שמסופק האם יש לו ריח או יש אנשים שכשהם לוקחים אנטיביוטיקה או סוג אחר של כדורים הם אין להם חוש הריח אז השאלה הנשאלת מה יהיה הדין כאשר בן אדם יש לו יש לו

מה קורה כאשר בן אדם יש לו

יש לו יש לו יש לו בסמים והוא יודע שהבשמים מריחים אבל הוא לא יודע האם האף שלו מריח האם מותר לו קודם כל לנסות לראות האם הוא מריח ורק אחר כך לברך אז על זה אומרת ההלכה שמותר זה ההלכה שהבאנו קודם אז זה הסיכום של השאלה השנייה

מותר לבן אדם לעשות בדיקה לפני הערכה ואז הוא יריח פעם נוספת עם כוונה

והוא יברך

אני עובר לשאלה שלישית אני מצהיר בפתח השאלה השלישית שחס וחלילה אף אחד לא יבין מתוך הדברים שלי בשאלה השלישית כאילו יש אישור לבן אדם לעשן אני אמנם שואל שאלה שקשורה עם עישון אבל זה לא אומר שאם העלו את זה בשיעור אז זה הפירוש שאפשר לעשן אדם שמעשן כן

שאלה קטנה האם אנחנו אומרים שניח שאדם שהוא תקרן שהוא אין לו רכוש ריח

נברך מתישהו על ברכת הריח כמו שאנחנו אומרים שעיוור יש דעות שהוא כן מברך כל מיני ברכות אף על פי שהוא לא נענה כיוון שאחרים

שאלה טובה אני אחזור שוב כדי שישמעו כולם את השאלה לגבי ברכות המצוות אנחנו מוצאים אפילו לגבי ברכת האילנות אנחנו מוצאים שאדם עיוור יכול לברך ברכת האילנות אותו דבר הוא יכול לברך ברכת החמה ברכת הלבנה ברכת ההברק

הוא יכול לברך אפילו שהוא לא רואה ולמה מכיוון שכל אלה הם על חידושו של עולם

לעומת זאת דברים שקשורים להנאה אם נהנית אתה מברך

אם לא נהנית אתה לא מברך ומכיוון

ריח

זה אומנם הנשמה נהנית ממנו אבל שייך לו הנאה ושייך לו הנאה כזאתי של ברכת הנאנים לכן אדם שהוא אין לו חוש ריח לא מברך על הריח כלל ועיקר

אין לו דרך לא להוציא מישהו אחר והוא גם כן לא יכול להוציא את עצמו לברך בשביל עצמו אני עובר לשאלה השלישית שקשורה עם הסיגריות הסיגריות עשויות מטבק חלק מהסיגריות

יש לך טבק מה שנקרא מקורי טבעי ללא תוספות זה הצמח הצמח הטבק שגדל במקומות מסוימים בעולם

בחיל היתר אם זה אם זה טבק קוריאני

ואם זה טבק במקום אחר בעולם ויש לו ריח טוב והריח הזה זה ריח טבעי זה ריח שבא מהעלים מהעלים של ה של ה של הטבק השאלה היא והאדם לפעמים שם בעצמו במקטרת או בסיגריה השאלה היא האם הוא יכול לברך על הריח של העלים האלה כשיש לו מזה ריח טוב

האם הוא יכול לברך על זה את הברכת הבשמים אז המשנה ברורה מתייחס לשאלה הזאתי

בסימן רישיות בסעיף קטן יוד זד

והוא כותב אותם שנותנים עסק שקוראים טבק לתוך שחורפרת ומדליקים אותו הוא מדבר פה על על המקטרת ושואבים העשן

בפי אם נסתפק המגן אברהם בזה היא אבי כתואם ופולט והאחרונים החליטו בפשיטות שאין לברך על עישון הטבק הזה יש לנו פה

סימן בשולחן ערוך סימן ריש יוד

אז אנחנו לא זכינו שיש לנו את סימן ריישיות בשולחן ערוך בשולחן ערוך אדמור הזקן לא זכינו אבל במקום שאין לנו שולחן ערוך אדמור הזקן אנחנו אנחנו מתייחסים למשנה ברורה כפוסק אחרון והוא מביא שאפילו שהמגן אברהם מסתפק בזה האם על הטבק מברכים או לא אבל הוא מסיים הוא מסכם

ש האחרונים החליטו בפשיטות שאין לברך על עישון הטבק הזה

הכוונה אין לברך עליו גורם מינה בסמים ומה הסיבה ניתן להסביר את הסיבה על פי מה שכותב אדמור הזקן בסדר ברכות הנאנים בסימן בסימן סימן

היוד 1000 בסעיף גימל מה הבסיס שכותב שם באדמור הזקן אם יש לך דבר שאתה לא משתמש בו רק לריח אלא אתה משתמש בו גם כן לטעם

כמו למשל תפוח עץ אתה לוקח אותו ביד ואתה משתמש בו לטעם כדי לאכול אותו

אז בשום אופן אל תתייחס לתפוח עץ הזה

בשום אופן אל תתייחס לתפוח עץ הזה אל תתייחס אליו בצורה כזאת שאם אתה מריח אותו תוך כדי שאתה בא לאכול שתברך עליו בורא עיני בסמים אם תיקח את התפוח העץ הזה

בלי שום קשר בלי שום קשר

לאכילה ותרצה להריח בו אז תצטרך לברך הנותן ריח טוב בפירות אבל אם אתה תיקח את התפוח עץ הזה

אם תרצה לאכול ותוך כדי אתה תרצה גם להריח אז אתה לא מברך עליו בורא מונה בסמים ואדרבה כדי לא להיכנס למחלוקת ראשונים אומר לך אדמור הזקן אל תתכוון אפילו להריח וזה קשור גם כן לאנשים שלוקחים כוס קפה ביד ושותים ויש מהקפה ריח טוב והקפה זה כידוע מפולי קפה זה מן הצומח

יכול להיות שיש לך בזה ריח טוב ואתה רוצה כאילו להנות מזה אף על פי כן אתה לא יכול לברך על זה כי הכוונה שלך הייתה לשתייה ולא בשביל הריח אותו דבר בני אדם שלוקח איזה לחמנייה

תחושה שגם היא באה מן הצומח היא באה מן החיטה והקמח הוא צומח וזה ישריח טוב אז אז אתה צריך לכוון לא לא לצאת בזה ידי חובה כדי לא לברך על זה אותו דבר הסיגריה בן אדם לוקח אותה לא בשביל לא בשביל להריח עכשיו את הריח של הטבק אלא כדי להכניס אותו פנימה כדי כדי להנות מהעשן הזה שנכנס בתוך בתוך הריאות או משהו אחר

אבל איך שלא נסביר אותו הוא לא התכוון בשביל להריח ריח טוב

ומכיוון שלא זו הייתה המטרה שלו לכן לא מברכים עליו בורא לא מברכים עליו את ברכת הריח הלכה נוספת לפני שאני מגיע לדבר שהוא מאוד מאוד יסודי כל השנה במיוחד לזמן שלנו הלכה נוספת שאלה מספר 3 האם מותר לאדם להריח פירות ביום הכיפורים כדי להשלים 100 ברכות

מה הכוונה להריח פירות ביום הכיפורים

כידוע שיש עניין להריח בסמים ביום הכיפורים כדי להשלים מהברכות כי חסרים לנו ברכות של אכילה ושל שתייה אבל השאלה היא האם מותר לי לקחת איזה שהוא לימון איזה שהוא תפוז ולקחת אותו איתי מהבית ולברך עליו מידי פעם בבית הכנסת בהפסקה בורא מני בורא ונותן ריח טוב בפירות האם הדבר הזה מותר או אסור

אז יש ספר שנקרא המת אפריים על המת אפריים יש פירוש שנקרא 1000 למטה והאלף למטה בסימן תו ריש כף בית בסעיף קטן בית כותב דבר מעניין אומר נראה שאין לי כך פרי הראוי לאכילה לברך ברכת הנותן ריח טוב בפירות אסור ביום הכיפורים למה מפני שהתבהר לאל בסימן תף רשוד בית שיש להיזהר שלא להגע ביום הכיפורים באוכלין

אסור לגעת ביום הכיפורים באוכלין מהסיבה

שמא יבוא האדם לאכול מהאוכל הללו אז לכן הוא רוצה להגיע מזה למסקנה של לקחת פרי ולברך עליו בורא מונה בסמים הוא נותן ריח טוב בפירות

ביום הכיפורים זה דבר שהוא לא תקין אז זה לא ראיתי שמעירים את זה אבל צריך להעיר את זה האדמור הזקן בסימן תף ריש יוד 1000 בסעיף ט הוא מתיר לגעת באוכלים ביום הכיפורים הוא אומר שמה שאסור זה רק כאשר אתה עוסק בהכנת האוכל

אתה הולך להכין אותו לאכילה אז אל תיגע באוכלים אלא אם כן אתה עושה את ההכנה בשביל ילדים קטנים משום שכאשר אתה בא להכין אוכל יש סברה ויש חשש שמא אתה תבוא גם כן לאכול אבל כאשר אתה לא עושה בכלל באכילה ולקחת את הפריירה כדי להריח אין עם זה שום בעיה הלכתית אתה יכול להריח ביום הכיפורים גם דבר שהוא מאכל נמצא שיש כאן מחלוקת לדעת האלף למטה אי אפשר לברך על

פי ביום הכיפורים

על הריח טוב שבו כי אסור לך בכלל לקחת אותו ביד ולדעת האדמור הזקן זה הדבר הזה מותר וזה מדוייק בלשון של האדמור הזקן בסימן תו ריש יוד

בית בסעיף זין שאחרי שהוא כותב לא לטעום בפה מעץ מתוק ולפלוט הוא כותב אבל מותר להריח כל מיני ריח ביום הכיפורים זאת אומרת שהוא לא מחלק בין ריח של עשבי בסמים או לעצב בסמים או למינה בסמים או לנותן ריח טוב בפירות

כל סוגי הריח מטיל האדמור הזקן והסיבה למה מכיוון שהוא באמת טוען שגם פירות מותר ביום הכיפורים מסקנת הדברים בשאלה השלישית מותר להריח ביום הכיפורים פירות

אפילו שזה דבר מאכל אף על פי שנחלקו בזה הפוסקים לדעת אדמור הזקן הדבר מותר שאלה מספר 4 וכאן אנחנו מגיעים לדבר שהוא מאוד מאוד יסודי מאוד מאוד חשוב לנו במיוחד בימים כאלה שאנחנו צריכים להשלים מהברכות ואנחנו רוצים לעשות את זה באמצעות ברכת הריח

אדם

שרוצה לברך כמה פעמים ברכות הריח ביום

מה התנאי שיהיה מותר לו לעשות את זה

הרי כולנו מבינים

שאסור לעשות ברכה שאינה צריכה יש מושג שנקרא ברכה שאינה צריכה שאתה מברך ברכה ואתה לא היית צריך אותה מה היסוד כדי שהברכה לא תהיה ברכה שאינה צריכה אתה צריך שיהיה לך כוונה צריך שיהיה לך הפסק מוחלט

הפסק מוחלט בין הפעם הקודמת שבירכת על הדבר לפעם הבאה עכשיו מה זה נקרא עסק מוחלט אז מוסכם על הפוסקים שבן אדם למשל שהוריד את הטלית שלו

ועבר 3 וארבע שעות מאז שהוא הוריד אותם אז הוא אז זה נחשב הפסק והוא יקח אותה פעם שנייה הוא יצטרך לברך עליה שוב ולמה לטלית יש כל כך הרבה זמן מכיוון שטלית זה זה יש לך ציצית יש לך טלית קטן עליך כל הזמן אז אתה לא הסחת את דעתך באמת אבל כשעבר 3 או 4 שעות זה נחשב היסח דעת גמור ואתה יכול לברך עליה פעם נוספת

זה דוגמה לטלית אותו דבר יש לנו דוגמה לתפילין

גם תפילין

אנחנו אסור לנו להסיח דעת מהתפילין אבל אבל אבל תיקחו למשל את מה שכולנו יודעים שבימים ההם אנשים הלכו עם התפילין על הראש במשך כל היום אז מה הם לא דיברו אחד עם השני כל היום הם לא עסקו במשא ומתן הם לא עסקו בחפירה ובעידור ובחרישה בזריעה או בכל

העסקים שלהם הם כן עסקו אז נמצא שזה שיש לך תלתלית תפילין על הראש זה עדיין לא מהווה שום ראייה

שאתה הסחת דעת זה לא נחשב שאתה הסחת דעת מה זה נקרא שהסחת דעת הסחת דעת זה שאתה שכחת מהתפילין כותב אדמור הזקן בסימן כאף חיט שכחת מהתפילין בצורה כזאתי שאתה לא שייך לרוחניות בכלל ואתה חושב רק על חומר הגוף

נו אז אנחנו רואים מכאן שההגדרה של היסח הדעת זה הגדרה לא פשוטה גם כשאנחנו מסתכלים בספרים כמו ספר סדר היום למשל

אז הוא כותב

שמה זה נקרא אסך הדעת לברכת הריח אומר כאשר עבר שעה עם עבר שעה מברכה לברכה זה נחשב לעסק הדעת מה אנחנו רואים מכאן אנחנו רואים שהפוסקים הבינו שזה שאתה חשבת על משהו אחר אבל אבל אתה כן התכוונת שביום הקדוש למשל או בימים הללו כן התכוונת לברך עוד הפעם+

הפעם את ברכת הבשמים כן היה לך בראש שאתה רוצה לברך עוד הפעם את ברכת הבשמים

אז זה לא נחשב הישח הדעת אז למשל המשנה ברורה כשהוא מדבר בסימן ריש י זין בסעיף קטן וו אז הוא מציע מה לעשות הוא אומר אם יצאת מהבית יצאת מהבית להתפלל או הלכת לעסקים שלך זה בוודאי נחשב היסח הדעת

אבל אם ישבת ליד השולחן ועבר שעה אז לדעת המשנה ברורה זה לא נחשב כהפסק אז אנחנו נמצאים פה בדילמה מצד אחד אנחנו רוצים לעשות עוד פעם ברכה

עוד פעם ברכה גם ביום כיפור גם בימים כאלה שאין לנו 100 בריכות עוד פעם לברך על המינה בסמים זה מצד אחד מצד שני אנחנו צריכים שיהיה

הפסק מההפסק ההגדרה של ההפסק זה זה הסך דעת שהוא היסח דעת שהוא גמור לא היסח דעת שהוא שטחי וזה בא לידי ביטוי שאתה

שלא רק שאתה לא חושב באותו רגע על זה שאתה רוצה לברך אלא שזה

בכלל בכלל לא נמצא לך

החלטת שאתה לא רוצה יותר לברך

אבל כל הזמן שאתה רוצה עוד לברך זה לא נחשב היסח הדעת זה לא נחשב היסח הדעת גם הוא ואנחנו רואים לזה דוגמה גם כן בחיטא שאנחנו בימים האחרונים

למדנו אנחנו למדנו בסוף פרק מם 1000 שהאדמור הזקן כותב שכשאדם צריך שיהיה לו כוונה לשמה הוא כותב ספר תורה תפילין ומזוזות הוא רוצה שיהיה לו כוונה לשמה אז האדמור הזקן כותב שמספיק שהוא יכוון בהתחלה על הכוונה לשמע וזה הולך אחר כך על הכל

שאחר כך הוא לא חושב כל הזמן על הלשכה

ובאמת זה קשה הוא הרי עסוק בכתיבה הוא לא עסוק בלחשוב על הלשכה ובאותו זמן שהוא כותב אז היה הסופר צריך להוציא את המילים מהפה הוא צריך לחשוב על מה שהוא כותב ויש הרבה פעמים שהסופרים שואלים האם מותר להם לשמוע דברי תורה האם מותר להם לשמוע קלטות של דברי תורה וכן הלאה אז אז לפי מה לפי מה שאומר האדמור הזקן בטניא שאם אתה חשבת בהתחלה זה הולך על כל מה שקורה אחר כך אז גם אם לא חשבת ממש בצורה ברורה

על הנחת על על זה שאתה מכוון לשם שמיים וכתיבת התפילין לשם קדושה תפילין לא חשבת על זה אבל אתה חשבת על זה בהתחלה ולא חשבת כוונה נגדית אז זה תופס האדמור הזקן כותב את זה בצורה ברורה יותר גם בספר המאמרים הקצרים שלו לגבי תפילין מזוזות גט כל הדברים הללו שצריכים להיות עם כוונה לשמה אז לפי

זה אנחנו נכנסים פה לבעיה מה לעשות עם ברכת הריח לכן מה שאני מציע ברכת הריח

לא לברך ברכת הריח אלא כאשר עבר זמן ארוך זמן ארוך זה כמו שעה ובנוסף לזה או במקום זה שהבן אדם יצא נגיד להתפנות שמבין ברכה אחת לבריכה שניה יהיה לו זמן שהוא לא יכל לברך שמה כמו בשירותים וזה יחשב כהפסד גמור וכמו שאנחנו כשאנחנו מורידים תפילין הולכים לשירותים חוזרים אנחנו מברכים שוב את הברכה על התפילין אז יהיה מותר לבן אדם

לברך שוב על ברכת הריח ותקחו בחשבון שההלכה הזאת מאוד מאוד נוגעת

כאשר אנחנו נמצאים ביום הכיפורים וכמו שאמרתי קודם גם בימים הללו אני עובר לשאלה חמישית אדם נכנס לחנות של פרחים הולך לקנות לבית לכבוד שבת רוצה לקנות פרחים לשבת איזה ריח טוב איזה ריח נפלא פרחים נותנים ריח טוב האם כשהוא נכנס לחנות והוא מריח ריח של פרחים

האם הוא צריך לברך על הפרחים הללו את ברכת הריח אז אז התשובה היא לא

פרחים לא בשמים כן ואני אתן את ההבדל פרחים המטרה שלהם זה לא רק הריח שלהם הייתי אומר שהריח שלהם זה המטרה השולית שלהם

המטרה העיקרית בפרחים זה המראה שלהם זה המחזה המרהיב שלהם יש מקומות בעולם שמגדלים פרחים בעוצמות במשטחים שלמים וזה עולה הרבה מאוד כסף

והמראה הוא זה שתופס את העין של האדם הריח זה משני מכיוון שכך אז זה קשור למה שאמרתי קודם

ביסוד שאמר האדמור הזקן בסימן פה בסימן יוד 1000 בסדר ברכות הנאנים בסעיף גימל שהאדמור הזקן שמה אמר שכאשר יש לך דבר שיש לו שני כוונות כוונת אכילה והכוונת ריח אל תברך עליו ולא רק שלא תברך אל תתכוון אפילו להריח אותו דבר בעניינינו

כאשר יש לך שתי כוונות כוונה למראה מראה הפרח ובנוסף לזה יש לך גם כוונה לריח אל תתכוון לריח כי יש פה ספק ראשונים האם אפשר לברך עליו בכלל אותו הדבר אבל שונה מזה ואתם מיד תבינו למה שונה מזה כאשר בן אדם נכנס לחנות של בשמים חנות של כל עניינה

אין להם עניין במראה בפרחים יש עניין במראה בבשמים יש עניין בריח מכיוון שהעניין בריח אז אדם שנכנס לחנות של בשמים

והוא התכוון לארי אז הוא באמת יצטרך לברך בורא על הבשמים שהוא מריחוא יצטרך לברך אנחנו עוברים בשאלה אז מסקנת הדברים חנות של פרחים אל תברכו חנות של בשמים תברכו ואני מוסיף עכשיו עוד פרט לסיכום בחנות של פרחים אם אתה מתקרב לפרח מסוים ומתכוון להריח תצטרך לברך למה תצטרך לברך

כי פה היתה לך כוונה רק לריח ולא למראה

מהי הברכה אז אנחנו נותן לכם הגדרה מאוד מאוד פשוטה ומתי אנחנו מברכים הנותן ריח טוב בפירות מתי אנחנו מברכים בורי עצה בסמים מתי אנחנו מברכים בורא עשבי ומתי אנחנו מברכים בורא מינה בסמים יש לנו 4 ברכות

במיני הריח אז בנוגע לעשבי בסמים ועצל בסמים אנחנו אנחנו ניתן קודם כל יסוד אחד זה תלוי בגבעול אם הגבעול הוא מתכופף בקלות אז עשבי בסמים

האם הגבעול הוא קשיח אפילו קצת זה הצוות לכן למשל הדסים כיוון שהגבעול שלהם הוא קצת קשיח אז הברכה שלהם תהיה עצי בשמים

בנוגע בנוגע לכל מיני עשבים כמו נענה בזיליקום כל ה האלה שמגדלים אותם באדניות כיוון שהשורש שלהם הוא עדין כזה אז כשלוקחים אותם בשביל להריח אותם לא בשביל לשים בתי כי

כשאתה שם אותם בתה זה כבר בשביל משהו נוסף שאמרנו שעל זה לא מברכים אבל כשאתה לוקח אותם בשביל להריח אותם הברכה שלהם תהיה בורא עשבי בשמים

הנותן ריח טוב בפירות

הכל תלוי כן שגיא אומר נכון הכול תלוי בגבעול לא לא בגבעול אלא בגבעול

לעניינינו

כאשר יש לך פרי

הפרי כזה שהוא נאכל כמו תפוז כמו תפוח כמו לימון אני אדבר עליו בהמשך

כשאתה רוצה להריח בפרי ואתה מתכוון בשביל להריח אז היה נותן ריח טוב בפירות עכשיו מתי זה מינה בסמים יש לנו דברים שהם מסוגים

בהמשך השיעור דברים שאנחנו לא יודעים מה מה באמת הברכה שלהם מסופק לא יודעים למשל דוגמה אחת למעבר שהוא מסופק זה הציפורן יש מחלוקת הפוסקים האם הציפורן זה נחשב עץ או שהציפורן נחשב כפרי

ומכיוון שזה מחלוקת מחבר+ אז אנחנו נברך על הציפורן בורא מינה בסמים כי זה מחלוקת ובורא מינה בסמים זה כמו ברכת שהכול למני הריח פותר את הכל

אז מוצאי שבת נהגו ישראל לברך בורא מיני וסמים כדי להתקלל עם כולם אבל יותר טוב שבאמת יהיה לנו מין כזה שהוא מסופק ואז הברכה של בורא מנה בסמים תהיה לכל השיטות ולכל הדעות אז עכשיו אני עובר לשאלה השישית שהשאלה השישית תופסת אותנו בהרבה וריאציות הווריאציה הכי מצויה זה הטבק הטבק הזה שאתם מכירים בבית הכנסת שאנשים מחלקים ככה בין עלייה לעלייה בקרית התורה זה הטבק

וזה תופס אותנו גם בריכות נוספים למשל אדם שיש לו ריח של יש לו ריח מה הוא שם את האתרוג שלו בתוך איזה שהוא קופסה באיזה שהוא פשתן באיזשהו שקית באיזשהו נייר וזה קיבל ריח טוב

האם הוא יכול לברך על הדבר הזה

באתרוג או פרי אחר אז היסוד יש מושג שנקרא

דבר שאין לו

דבר שאין לו עיקר ריח שאין לו עיקר מה פירוש ריח שאין לו עיקר הטבק איך עושים אותו לוקחים חומר כזה שיש לו כוח ספיגה מאוד טוב ומטפטפים עליו טיפות שהם תמצית מכל מיני פרחים ומכל מיני בשמים וזה נותן להטבק את הריח שלו לטבק הזה של הערכה שלוקחים קמצוצים לאף

עכשיו הטבק הזה עצמו הוא לא מן הצומח זה כמו חליטה כזאת שהכניסו אותו בחליטה כזאת

ומזה יש לו את הריח אז לא מברכים עליו שום ברכה למה מכיוון שזה אין לו עיקר מה פירוש

אין פה את העשבים עצמם אין פה את ה אין פה את ה אין פה אין פה את הממשות של הדבר נשאלת השאלה אבל האדמור הזקן פוסק במפורש שאם יש לך שמן שהשמן הזה הוא תמצית מכל מיני עלים או מכל מיני דברים כאלה אז בהחלט על השמן הזה יצטרכו לברך בורא מינה בסמים

תלוי איך הוא תלוי מה אבל היא יצטרכו לברכה עליו אז מה קרה פתאום

שעל הטבק לא מברכים התשובה היא שהשמן שהוא חליטה מצמחים אתה יכול לתפוס למשש למשש את

השמן הזה אתה יכול למשש את הדבר שיצא מהצמח מה שאין כן הטבק זה כבר התייבש אין לך שום ממשות

זה הסבר של רבי שמעון שקופ ככה הוא מסביר למה פה אנחנו מברכים פה אנחנו לא מברכים אבל זה היסוד היסוד הוא שבדבר שאין לו עיקר אתה לא יכול לתפוס ביד שלך את העיקר שלו אז אין לו בריכה

ברכה שלו לא תהיה על על לא יברכו עליו

הריח שבו אז איפה זה בא לידי ביטוי למשל כשהאתרוג נתן ריח בפשתן או שהאתרוג נתן ריח בטישיו שעטף אותו בבק בפלסטיק שעטף אותו בפלסטיק עצמו אין שום ממשות מהאתרוג כיוון שכך אנחנו לא נברך עליו שום ברכה וזה הרעיון הזה ראינו אותו בטבק ראינו אותו בכל דבר שנתן ריח בריח דבר שהשאיר ריח בדבר

לכן אם בן אדם למשל ישים על בגדים

ריח טוב שהוא בא מהצומח אז אפילו שהבגד יש לו ריח מאוד מאוד טוב אבל הבגד לא יברכו ברכת הבשמים כי על הבגד כבר אין את העיקר אין את הבסיס יש לו איזה טיפים קטנים אבל אתה לא יכול לתפוס אותם ביד שלך אז לכן לא יברכו עליו

אז בזה אנחנו בזה אנחנו סיימנו את הנקודה הזאת השישית של המושג הזה שנקרא ריח מושג הזה שנקרא

דבר ריח שיש לו עיקר וריח שאני לו עיקר עכשיו יש בתוך הרחוב

ריחות כאלה שהם לא באים בכלל מהם סינתטיים הם לא באים מהטבע כמו למשל

בשמים שונים של נשים

או כמו למשל ספריי של של פליט כזה שעושה שעושה ריח אלה בכלל אין להם הכל סינטטי שמה אז כיוון שזה סינטטי הלכה למעשה בסינטטי לא מברכים דבר שיש לו בסיס אפילו אפילו בסיס של בעל חיים כמו עמור

כאמור זה היה מבעל חיים ששמו ידוע כמו שכותב הריף והיו לוקחים מהצוואר שלו ומוציאים והיה מזה ריח מאוד מאוד טוב המור לפי דעות מסוימות היה מבעל חיים ששמו ידוע שהוא נחשב הוא נחשב ממוצע בין בין האדם לבין הבעלי חיים

זה היה כמו בן אדם היה לו זה והוא היה מחובר עם הטבור לאדמה והיה ממוצע בין הסליחה בין הצומח לבעלי החיים זה בעל חיים בין הצומח לבעלי החיים לא בן אדם לבעל חיים

בין האדם לבעל חיים זה הקוף זה בין בין הצומח לבעל חיים והוא היה מחובר בטאבו וכשהיו רוצים לתפוס אותו היינו יורים הציידים על החבל הזה של הטבור

אם היו פוגעים שמה אז הוא היה מת

אז הבעל חיים הזה היו משתמשים הוא לא היה כשר והיו משתמשים בדם שלו כדי לעשות את הבושם לקטורת את המור

ועל זה היו מברכים אבל בכל אופן זה בא מהטבע אבל דבר שהוא סינטטי לחלוטין אנחנו למעשה לא מברכים עליו עכשיו יש לנו התייחסות בשאלה השביעית בנוגע לשמן אקליפטוס ובנוגע לשמנים היתרים הטרים

היתרים כן

שמן אקליפטוס יש לו שימוש ששמים אותו באף והוא פותח הרבה פעמים

פותח את האף כשיש סתימות

ואם בן אדם לוקח אותו בשביל האף ותוך כדי הוא מריח אז אתם כבר יודעים מתוך הכללים שלמדנו היום שלא מברכים עליו למה משום שברגע שהוא משמש לעוד דבר לא רק של ריח טוב אלא גם בשביל לפתוח את האף אז אז הוא לא אז הוא לא נכלל בתוך העניין הזה של ה של הברכת הבשמים

אבל אם בן אדם יביא ליום כיפור זו צנצנת של שמן והמטרה שלו היא תהיה בשביל להריח אז זה בהחלט יהיה בסדר אבל הנה תראו דבר מעניין בשמנים היתרים השימוש שלהם בעיקר זה למרוח אותם על הגוף וזה עושה איזה שהם פעולות זה עוזר לכל מיני בני אדם בכל מיני עניינים

אז בשמנים מטרים כאשר בן אדם מורח אותם על הגוף אחרי שהוא מרח אותם על הגוף כבר אין לו שום

שלא נשאר לו מהות מהשמן אז עכשיו אם הוא יקח הוא יריח את זה ישים את זה ליד היד וירח אז כבר אין זה כבר דבר שאין לו עיקר אז הוא כבר לא יוכל לברך עליו כי אין לו את העיקר שעליו דיברנו בסעיף הקודם

מעבר לשאלה השמינית

אז לסיכום שמן אקליפטוס שאתה לוקח אותו ואתה מתכוון להריח אותו בשביל ריח אז אתה תוכל לברך עליו בורא מינה בסמים שמנים היתר

אם אתה רוצה לקחת אותם אם הצנצנת שלהם להריח אותם לשם ריח טוב תוכל לברך עליהם בורא מנה בסמים אבל אם ערכת אותם על היד ותרצה להריח ביד בשביל פה זה כבר מסופק האם זה מועיל ואת זה על זה אתה לא יכול לעשות ואת זה אל תברך בכלל

שאלה שמינית האם אנחנו מברכים בערכת הריח על פירות או על פרחים שהם שייכים לאורלה האם מברכים

על פירות או פרחים לא פרחים אבל פרחים של שעל העץ ששייכים לאור לה בשולחן ערוך ויורד דעה בסימן כף חית בסעיף זין כותב שמברכים על פירות של אורלה כשלקחת אותם והתכוונת להריח בהם אותו דבר

אם אתה רוצה לברך על פרחים של אורלה אתה צריך לברך מה ההבדל שעל פירות של אור לאור לה אתה תצטרך לברך הנותן ריח טוב בפירות

ואילו

ואילו

בפרחים של אורלה אתה תצטרך לברך בורא עצי בסמים למה כי אין כאן עדיין פרי לא גדל פרי יש פה רק פרחים אז תצטרך לברר בורא עצי בסמים

כעת אני עובר לשאלה התשיעית בברכות הריח

אדם שיש לו קליפות

של תפוזים אדם שיש לו קליפות של תפוזים או קליפות של הדרים איזה ברכה הוא מברך עליהם שימו לב טוב אני לא מדבר כאן על תפוז כשהוא מחופה עם הקליפה אני לא מדבר כאן על הקלמנטינה או לימון עם הקליפה אני מדבר שהקליפה כבר התקלפה ואחרי שהתקלפה אני מגרד אותה ומנסה להריח אותה

האם אני אברך עליהם

בורא נותן ריח טוב בפירות אפילו שכבר אין כאן פרי משום שאכלתי את הפרי אין פה פרי אתה קילפתי את הקליפה קליפהנת בפני עצמו

או שאני אברך על זה ברכה אחרת

אז באמת בנושא הזה נחלקו הפוסקים והחידה בסימן רשת טד זין במחזיק ברכה אות קטן דלד וגם הארוך השולחן שם בסעיף יוד דלד הוא כותב שצריכים לברך גם על הקליפה בפני עצמה נותן ריח טוב בפירות למה כי זה היה שייך לפירות

הקיצור שולחן ערוך בסימן און חיט בסעיף ז כותב שעל על פירות על קליפות של הדרים צריך לברך ברכת עצי בסמים זה כבר לא פרי הפרי נגמר זה לא פרי אבל

אבל בכל זאת אם אתה רוצה תברך על זה זה בסמים כי זה כמו עץ

ולמעשה מה שאנחנו נעשה זה כמו הפסק של הפרי מגדים

כמו הפסק של כף החיים שבגלל הספק אנחנו נברך עליהם בורא מינה בסמים והנה לנו דוגמה שבכל פעם שיש לנו ספק מה אנחנו עושים בספק

אנחנו מברכים

האמנה בשמים את הברכה הזאת שפותרת את הכל

כעת אני עובר לשאלה

העשירית

בנוגע למוצאי שבת קודש

בנוגע למוצאי שבת קודש כבר אמרתי קודם

שההצעה הייתה לברך במוצאי שבת קודש על ציפורן דווקא למה מכיוון שלכתחילה כותב אדמור הזקן

שמברכים במוצאי שבת בורא מין בסמים וכדי שזה יהיה באמת מינה בסמים תיקח לך דבר כזה שהוא מסופק מה הברכה שלו כדי שוודאי יברכו עליו את הברכה של בורא ע הנה בסמים הוא מציע לקחת את המור

המור לא נמצא אצל כל אחד ככה מציע האדמור הזקן בסימן רידיק זין בסעיף גימל המור לא נמצא אצל כל אחד אז לכן מה שהיה נהוג זה לקחת ציפורן אבל אני רוצה להציע

שלא רק ציפורן שלא תמיד היא מצויה אצלנו במקרר גם לימון יוכל לעזור לנו בעניין הזה ומדוע לימון אדם שרוצה לקחת לימון לא בשביל ריח אלא בשביל אכילה איזה ברכה הוא יברך על הלימון לכאורה הלימון יש לו כמה מצבים אם הוא ממש טעים ואפשר לאכול אותו ככה פלחים פלחים בכיף אז הברכה שלו צריכה להיות בורא פרי העץ

אם הלימון הוא קצת חמוץ ושר לאכול אותו ככה פלחים

אז הברכה שלו צריכה להיות שהכל נהיה בדברו והיא עם הלימון הוא מאוד מאוד חריף שאי אפשר להשתמש בו אלא לתיבול אבל לא לאכול אותו בכלל אפילו לא בדוחק אז בכלל לא צריך לברך עליו ולכאורה הנקודה הזאתי מסופקת אם אני אומר שהלימון שלי הוא נורא נורא חריף ולא צריך לברך עליו בכלל אז הוא כמו הפירות הללו שהם בכלל לא בגדר של פרי כמו שכותב אדמור הזקן בסימן ריש בית סעיף חיט

שפרי שהוא

ביותר קורא לו האדמור הזקן הרי הוא כעץ בעלמא זה אחד עץ אז אם זה עץ בעלמא אז אז צריכים לברך על הלימון החריף הזה בשביל ריח איזה ברכה בורה בורא עצב בסמים ואם הלימון הזה הוא ניתן לאכילה אפילו בשעת הדחק שמברכים עליו שהכל נהיה בדברו בשעה שאוכלים אותו אז אחרי הכל זה עדיין דבר שניתן להאכילה אז אם זה ניתן אם זה דבר שניתן להאכילה

אז הברכה

צריכה להיות הנותן ריח טוב בפירות אז כיוון שהלימון הוא מסופק גם הלימון יוכל לשמש לנו במוצאי שבת כדי להיות מהמחמירים שמברכים בורא מינה בסמים מוצאי שבת ועושים את זה על דבר שהוא מסופק אז גם הלימון יכול להיות לנו דבר שהוא מסופק ובאמת ככה כותב קצת את השולחן בסימן סמך בית ובדרך לשולחן סעיף קטן שגם הלימון במצב כזה שיש לו ספק אז יוכלו לברך עליו במוצאי שבת

עכשיו אני רוצה לעבור לשאלה החדשה היא שאלה קצת מצחיקה למה היא מצחיקה

יש לנו ערק יש לנו וודקה ויש לנו ליקר

הערק הוא עשוי

מתאנים או מתמרים או מענבים מאדים אותם ואחרי שמאדים אותם מעבירים את

שלהם בצמח שנקרא אניס אניס והצמח הזה נותן בהם ריח טוב ואחר כך

מכניסים אותם עם תסיסה וזה ערק

וודקה נהיה עשויה מאלכוהול

וודקה יעשויה מאלכוהול

מכיוון שהוודקה עשויה מאלכוהול

ומוסיפים לה אחר כך ריחות מלאכותיים אותו דבר ביחס לליקרים שאת הריחות שיש להם מוסיפים אחר כך והם ריחות מלאכותיים אז מה יצא לפי זה

אם בן אדם לוקח וודקה והוא עכשיו מתכוון

ייחוד קודשה בריחוק אני רוצה להריח את הריח של הוודקה לשם ריח טוב ולא לשם שתייה אז הוא לא יברך על זה למה משום שהריח הטוב מאיפה פעם הריח הטוב פה מגיע

מדבר סינתטי מדבר מלאכותי אז לא מברכים עליו אותו דבר לגבי ליקר אבל בנוגע לערק כיוון שהערק המקור שלו הריח המקור של הריח שלו הוא לא מלאכותי

אלא הוא מצמח שעל הצמח הזה בעצמו גם הייתי צריך לברר הייתי צריך לברך עישווה בסמים

עכשיו שיצא לי שמן מארח מהצמח הזה והכניסו אותו בערק אז אמנם התכוונו שזה יהיה ריח כדי שיהיה נעים לשתות אותו אבל מכל מקום כאשר אני לוקח את ההרק ואני מתכוון לשם ריח אני יכול לברך עליו מה אני אברך עליו

בורא מינה בסמים

אז

בנוגע לסיכום כששותים אותו לא מברכים גם וודקה לא וגם ליקר לא זה כששותים אבל כאשר לוקחים ומתכוונים להריח וודקה וליקר כיוון שהם הריח הוא סינתטי לא מברכים עליו בכלל

ועל

הזה ועל הארק כי אפשר לברך עכשיו נשאלו שתי שאלות שאלה אחת בנוגע למה שדיברתי קודם בשאלה העשירית בנוגע ללמוד ללימונים של מוצאי שבת

הלימון של מוצאי שבת אם יש לך קליפות אז אין שום ספק שאתה יכול לברך עליהם בורא מינה בסמים ולמה מכיוון שאמרנו שיש מחלוקת מה הברכה של קליפות בכלל כל הקליפות של ההדרים

אז במוצאי שבת אפשר לקחת גם קליפות של תפוזים וגם של קלמנטינות זה תמיד יהיה בורה מינה בסמים מה החידוש

שאני רציתי להגיד שאפילו לימון שלם שאתה מחזיר אותו אחר כך חזרה למקרר גם הוא מינה בסמים כי יש לך ספק האם הוא חמוץ ברמה כזאת או חמוץ ברמה אחרת האם מברכים עליו שהכל או לא מברכים עליו שהכל

אמא הברכה 3 שהכל אז ריח שלה נותן ריח טוב בפירות אם לא מברכים עליו שהכל אז הברכה שלו

בורא

בסמים אז כיוון שכך אומרים לך אתה יכול לברך עליו במוצאי שבת זה בנוגע לשאלה הזאתי שאלה שניה קשורה לשאלה מספר 11 האם באמת אנחנו כשאנחנו

יש לנו יין והיין הרי באה מהפירות

הוא בא מהגפנים אז אם יש לו ריח טוב האם אני יכול לברך עליו אז התשובה היא ככה בשעה שאתה שותה בוודאי שאתה לא מברך על היין כי הכוונה היא שתייה והכוונה של הריח היא רק דרך אגב בשעה שאתה רוצה להריח לשם ריח אז קודם כל שתדעו לא כל יין יש לו באמת ריח של של בושם לא כל ריח לא כל יין יש לו ריח של בושם ואתם יכולים לקחת את זה אפילו מהעצים

תראו למשל ענבים אני

מוכן לשמוע אם יש מישהו מכם ששייך

לגידול ענבים אבל גם הענבים סתם לא לא כזה בטוח שיש להם כזה ריח טוב הענבים כענבים פירות הדר זה ידוע שיש להם ריח משקר למרחוק הענבים לא כל כך בטוח שיש להם ריח טוב גם היין קחו יין יבש לא ברור שיש לו ריח טוב יש לו ריח חריף לאו דווקא ריח טוב גם יין מתוק לפעמים הריחות באים כתוצאות מתוספות שעשו לו שמו שמה קינמון או אני לא יודע מה אבל אז אם אתה יודע שה יין שלך הוא נקי וזה ריח אותנטי וריח טוב אז באמת

תוכל לברך עליו אבל זה שונה קצת מהערק למה זה שונה מערק כי ההגתחילה עשו את זה בשביל לתת ריח בתוך הערק

מה שאני כן היין לא ידוע שיש משהו שנותן ריח ביין בצורה מיוחדת ולכן לכן זה לא ראיתי שמברכים לא ראיתי בפוסקים שדנים לברך על היין אבל אבל אבל אם ימצא כזה יין שיש לו ריח נורא נורא טוב אז זה באמת יהיה אותו דין גם כן ביין אם זה טבעי ולא סינטטי תוספת

שמה ואתה תתכוון בשביל הריח הטוב השאלה השתיים 10 השניים 10 שהיא השאלה אולי אפילו אולי הכי הכי מצחיקה אבל

כן יש פה חבר שאומר שיש ביין לבן אני לא יודע למה הוא מתכוון אומר שיש סוגים של יין לבן

שכן שיש לו ריח טוב אני לא יודע אם זה כתוצאה ממה שהכניסו בו או פשוט האופי שלו הוא כזה שיש לו ריח נורא טוב

אבל כהשלמה לשאלה על היין אני רוצה לשאול את השאלה השנים 10 והשאלה שניים 10 היא נורא מצחיקה אבל היא מציאותית מאוד אדם שמריח ריח של סיד והוא מאוד אוהב את זה או ריח של צבע שמן והוא מאוד אוהב את זה או שהוא אוהב דלק או בנזין או סולר או נפט או טרמפנטין דרך אגב הטרמפנטין יש לו חומרים משקרים של סמים אז בגלל זה הוא ככה משקר את הבן אדם

הוא אומר שאני בני אדם כן יש להם טעם יש להם ריח בזה אבל זה גם הני הטעם שרוצים זה באמת שאלה יפה מה יהיה אני עם טעם שלוקח את היין להריח אותו כדי לדעת אם לשתות אותו

אז מכיוון שהבדיקה שלו זה בשביל אם לשתות אז אותו אני טעם על היין הזה בטוח לא יכול לברך על הריח רק אם הוא יקח אותו לשם הערכה עם ריח אז יש מקום להגיד שהוא יברך עליו כמו שאמרנו קודם אני חוזר חזרה לסיד לצבע של לדלק לבנזין לסולר לנפש לטראמפנטין

אדם שיש לו בזה ריח מאוד טוב האם הוא יברך על זה את ברכת הריח או לא זה שאלה והפוסקים אמרו במפורש לא באלף רבתי למה

כי מכיוון שזה לא הולך לפי הריח שאתה אוהב אלא זה צריך להיות ריח שהוא טוב בעצם שהוא מיועד לבושם ריח שהוא מיועד לריח טוב שהקדוש ברוך הוא ברא את העולם אז שהוא ברא את הצמחים חזל גילו לנו שהוא התכוון לעשות שיהיה ריח טוב

בפרחים בעצים בחיטה בסורה בכל דבר הוא התכוון שיהיה גם ריח טוב לכן אנחנו יכולים לברך אם אנחנו מתכוונים בשביל ריח לא בשביל אכילה אנחנו יכולים לברך על התפוזים ועל הלימונים ועל כל דבר כי אנחנו מתכוונים לריח וגם הוא התכוון גם לריח

אבל כשהקדוש ברוך הוא ברא את הדברים הללו את הסיד ואת הצבע שם ואת הדלק ואת הבנזין ואת הסוללה ואת הנפט ואת הטרמפנטין+ כל מיני תערובות כאלה ואחרות המטרה שלהם הייתה אחרת

מכיוון שכך הפוסקים למדו את זה מתוך דברי בית יוסף בית יוסף כותב בסימן ראה צדיק זין לא לברך על ריח אחת הוא מסביר למה ריח חפת אומר הפת הרי של הפת זה לא מוסכם על כולם שזה ריח טוב בקיצור זה צריך להיות ריח שמוסכם שהוא ריח טוב והטרמפנטין הוא ריח נחמד אבל הוא לא מוסכם על כולם שהוא ריח טוב אולי ריח משקר אבל לא לא ריח טוב בדווקא ולכן

אנחנו אנחנו נמנעים מהטרמפיאנטין הזה לא מברכים עליו את

הברכה

כהשלמה שדיברתי עד עכשיו אני עובר עד עד עכשיו אני סיימתי את ה את הנושא של ברכת הריח שרציתי לדבר

כעת אני רוצה לעבור לעניין אחר

האמת היא שאנחנו נמצאים עכשיו בימי בימי ספירת העומר ימי ספירת העומר זה

זה ימים שבפשטות של אבלות אז נכון שאנחנו יודעים לעשות את העבלות מתוך שמחה אבל בכל אופן

אני מחפש הזדמנות במשך השנה ללמד

כמה הלכות נצרכות בהלכות האלהות ואני רוצה לומר לכם בתור אנשים שמסתובבים בשטח ומלמדים ושואלים אותכם אתם אתם אנשים שבוודאי באים אליכם בטח באים אליכם אנשים ושואלים פה ושם שאלות כבר אמרו הרבנים והסכימו שרוב השאלות ששואלים זה שאלות שמסתובבות סביב הלכות אבלות אז לכן תרשו לי בבקשה לעבור על מקבץ

באופן זריז מקבץ של כמה עשרות של שאלות מהירות בקצרה שקשורות לעולות כדי שאנחנו

נדע מה להשיב כששואלים אותנו שאלה ראשונה האם נשים לא הולכות ללוויות אז תשובה על פי קבלה יש עניין שנשים לא ילכו ללוויה גם על פי הפשט במסכת תענית כתוב שהסתה נמצא להם על העיניים כשחוזרים מהלוויה

ולכן היה עניין הרבי בלוויה של אמו שנת תאף שין ח וו יצא ככה ששמעו אותו מעו אותו כשהוא ראה אנשים מסביב אז הוא אמר

מה הם עושות פה הם לא שייכות לפה מה מה מה מי ביקש מהם לבוא כאלה ביטויים אבל מאוחר יותר באיגרות קודש בחלק למד 1000 בעמוד שין למד היי הרבי הורה לאיש חברה קדישא המפורסם ששאל האם לעשות מנהג חבד שנשים לא באות ללוויה

אז הרבי אומר אל תעשה כזה מנהג זה עושה להם עצב שאומרים להם לא לבוא האדמור הזקן נזהר מעניינים שקשורים בעצם אם הם רוצות הם יכולות לבוא

והוא מבקש שלא יכניסו את החומרות האלה בחבד כל זה מופיע באיגרת הקודש של הרבי שמה וזה אף על פי שבקבלה יש עניין שהם לא יבואו אבל אם נשים רוצות וז עושה את האמצע יכולות לבוא ללוויה ואין מנהג חבד לא לבוא ללוויה זה השורה התחתונה

אני עובר לשאלה השנייה כשהולכים רחמנא ליצלן בלוויה האם אנחנו לובשים גרטל אז התשובה היא כן הרבי נהג ללכת עם גרטל בשעה שהוא

שהיה בלוויה של התשובה של הרבנים

בלוויות של אחרים זה היה פעם ככה פעם ככה אבל אם יש לך בקלות עליך גרטל לובשים גרטל בשעה של לוויה ואני עובר לשאלה שלישית על כמה בגדים עושים קריאה לכתחילה עושים קריאה על שני בגדים כך כתוב ביורד דעה בסימן שנם בסעיף ט אבל אם יש לך רק בן אדם שהולך רק עם חולצה אז לא קוראים לו גם את הגופייה קוראים רק את החולצה וזה יחשב הבגד שלו דבר מעניין שזה נושא לאיון

כשהרבי קרא על הרבנית רחמנא ליצלן אז הוא בשנת תף שין מם חית הוא לא קרא את החולצה הוא קרא רק את הסרטוק אף על פי שמעיקר הדין מוזכר שקוראים שני בגדים זה נושא לדיון ופלפול אני רק מזכיר לכם עכשיו דברים בקצרה

רביעית מתקשר בן אדם שואל אותכם מה עושים נפטר מישהו

מה עושים אז דבר ראשון מכסים את הפנים של הנפטר בסדין הפנים שלהם

להם להיות גלויות פותחים את החלון משום שזה מסייע לנשמה גם כן לצאת ושופכים את כל המים שיש בדירה אם חלילה זה קרה בשבת אנחנו רק פותחים את החלון לא שופכים את המים וכיסוי הפנים צריך להיות בעדינות בלי להוזיז את הנפטר

האם להוריד את הנפטר על הרצפה או לא זה מאוד מאוד תלוי אם רוצים להוריד צריך לעשות את זה באמצעות כיכר או תינוק אם רוצים להסיר את הבגדים כדי שלא יסריע

לעשות את זה בצורה מיוחדת כי לאחר יד כדי שלא יהיה בעיה שאתה מזיז אותו באמצעות המוקצה בשבת לא שופכים את המים גם אם היה נפטר בבניין או בבית ליד שאלה מספר 5 קריאה רחמנא ליצלן שעושים האם עושים אותה בעמידה או בישיבה אז הפסוק יש פסוק מפורש בספר איוב פרק 1000 פסוק כף ויקום איוב ויקרא את מעילו ומזה אנחנו למדנו הגמרא במסכת מועד קטן בדף כף עמוד בית

שקריאה עושים אותה בעמידה כמובן אם זה בן אדם שיושב על כיסא גלגלים עושים לו בישיבה אבל לכתחילה עומדים שאלה מספר 6 האם העוול קורע בעצמו מאלץן או שקוראים לו התשובה היא על פי ההלכה צריך לקרוע לו ושגם הוא יקרא בעצמו וככה נהג גם מראה בי ארצות

וגם הרבי שמישהו התחיל את הקריאה והם המשיכו שאלה מספר 7

האם מי הולך מי לא הולך ללוויה קרובי משפחה

אז לפי מה שכתוב בספר המנהגים לא הולכים ללוויה לא בנים לא בנות ולא נכדים ולא נכדות היה מענה של הרבי שגם חתנים וכלות לא הולכים אחרי המיטה אז איפה הם הם הולכים לפני המיטה

ככה היה המנהג שלנו והרבי מביא את זה גם כן באגרות הקודש בנים בנות נכדים נכדות חתנים כלות ילכו לפני המיטה וזה הסדר של לוויה אם אם נתקלים חלילה

הלוויה של גוי בר מינן אז מסופר שהרבי הרב והרבי הרב עברו פעם ברחוב היה לוויה של גוי והרבי הרבי הרשע ברים את הכובע קצת ושהבן שלו הרבי הריה שאל אותו למה אז הוא אמר לו שהוא עשה את זה מפני כבודו של המת

שאלת תשיעית האם מותר להיכנס לבית העלמין של נוצרי אם יש שמה שתי וערב על פי ההלכה לא נכנסים לשם בטח לא בתוך דלת אמות של הקבר

שאלה מספר עשירית האם לאדם שנמצא באוננות אוננות זה זמן של בין הפטירה לבין בין הפטירה לבין הקבורה האם מותר לו להיות סנדק האם מותר לו להיות קוטר זה שמוביל את התינוק לסנדקאות אז קוטר לא נהוג שלא קוטר לא ואילו סנדק הרבה מתירים ובלבד שכיבדו אותו הרבה לפני שהוא נעשה אונן לא ברגע הזה

ושזה לא יפריע לסידורי הלוויה שיש מישהו שמטפל בכל העניינים שאלה מספר 11 זה קשור לאישה אישה שנמצאת בתוך אבלילות והיא צריכה לטבול במקווה אחריה אבלות

האם היא יכולה לעשות הכנות בתוך השבעה אז אין על זה דברים ברורים בתוך הפוסקים אבל לכאורה

כל ההכנות שלה היא תצטרך לעשות אחרי שהיא מסיימת את השבעה שוב הכנות לא לעשות בתוך השבעה

שאלה מספר שתיים 10 אדם שנמצא רחמנא לצלן אבלות בתוך העוילות של תוך השבעה ופתאום יש עוד מישהו שנפטר והוא רוצה ללכת ללוויה האם מותר לו לצאת מהבית שלו להשתתף בלוויה ולחזור חזרה הביתה התשובה היא אם זה לאחד מהקרובים שלו שהוא מחוייב להתאבל עליהם כמו אבא אמא אחות בן בת ואישה להם הוא יכול לעזוב את הבית ללכת ללוויה ולחזור חזרה מיד

אבל אם זה סתם מכירים ידידים הוא לא הולך

הוא לא הולך

לבתים שלהם הוא לא הולך הוא לא הולך לבתים שלהם לזה בנוגע

שאדם רחמנא ליצלן יושב בעברית ונכנס מישהו חשוב המנהג שלנו זה שהבל לא קם זה הלכה שהאבל לא קם כדי שלא יגידו לו שב אלא אם כן נכנס לזה גדול הדור משהו יוצא מן הכלל אבל הווה לא קם גם שנכנס רב גם שנכנס מישהו חשוב לא קם ואם בטעות הוא קם

אז הרב צריך להיות מספיק יודע הלכות לא לעשות לו ככה שב כדי שזה לא יראה כאילו אומר לו שבבלותך רחמנא לצלן השאלה מספר 14

בנוגע לתפילות מה מה מדלגים בתפילות בבית האבלים אז התשובה היא אצלנו אומרים הכל כמו שכותב אדמור הזקן בשולחן ערוך בסימן נון בסעיף גימל גם מההקלטות של התפילות של הרבי בשנת תף שין מם חית אנחנו שומעים שהוא אומר גם את הבריטה את האיזו מקומן של זבחים

גם את את את הפריטה של יוד גימל למידות שהתורה נדרשת בהם גם אין כאלוקינו את הכל כל הדברים האלה אומרים הלל לא אומרים בבית האבלים אבל בגדול את התפילה כמו שהיא כתובה אומרים שאלה מספר 15 הגיע היום השביעי של העלות איך מקימים את העבלים

מהמקום שלהם אז קודם כל בדרך כלל זה אחרי תפילת שחרית אחרי שמסיימים את התפילה מנח חמים אותם

יוצאים החוצה חוזרים עוד הפעם מנחמים אותם פעם שנייה ואז אומרים להם את הפסוק שכתוב בספר ישעיה בפרק סמך פסוק כף לא יא רב עוד שימשך ואחר כך אומרים להם תקומו וכשהם נעמדים אומרים כולם ביחד המקום יגדור פרצות ישראל ומברכים אותם באריכות ימים ושנים טובות

והמנהג שהרבין הנהיג אותו זה שמחלקים לחיים

ואחר כך נואצים עם אבן פשוטה למקום שהם ישבו מסמר אצל הרבי לא ראו שהוא הסתובב סביב הבית שזה מנהג נוסף אבל מסמר כן כן עושים והלא האבל חייב לעשות את זה אלא זה יכול להיות מישהו אחר שיעשה את זה

הלאה זה דבר חשוב שהרבה פעמים שליחים צריכים לעזור למקורבים שלהם איך לקום מאבלות אז צריכים לדעת את ההלכה הזאתי של איך מקימים האבלות

שאלה מספר 16 איך לכתוב על המצבה כמה כללים לכתיבה על המצבה על המצבה לא כותבים אלא בגוף שלישי למשל לא כותבים שמה פה נטמן

אבינו עטר את ראשינו בעלי וכיוצא בזה

לא מדברים בגוף ראשון על מישהו שנמצא על מצבה פה נטמן כותבים בלשון נסתרת על הבן אדם הזה זה הסדר בצורה בצורה בצורה עקיפה דבר שני האם לכתוב על הבנאדם

שאלה 17 האם לכתוב עליו את התואר רב אז צריכים לדעת שהרבי יורה שגם מישהו שהוא תלמיד חכם גדול אבל הוא לא היה אם הוא לא היה רב בפועל הרבי אמר רבי הציע לא לכתוב עליו את השם

אפשר לכתוב אב ותיק וחסיד אפשר לכתוב הרבה שבחים אבל לא כדאי את התואר הרב אלא למי שהיה ברב בפועל והסיבה היא מפני שמדקדקים מאוד עם הנשמה שמה למעלה על כל דבר מי שזכה ללמוד בתום חימים אז אז הרבי הורה להזכיר שהוא תומים וזה וזה וזה הרבי התבטא שזה התואר הכי גדול שיכול להיות

איזה תואר יכול להיות יותר גדול מזה אז להזכיר את זה זה מספר 18 מי שנפטר ביום כיפור הרבי יורה

שיכתבו על המצבה שהוא נפטר שהוא נפטר ביום כיפור

להתבטאות על המצבה בלשון היום הקדוש של המספר 20 מי שנפטר בחנוכה אז הרבי הורה לא לא לא להתייחס לא לכתוב נר חטר בנר חיט של חנוכה אלא להזכיר הנר השמיני הנר החמישי הנר השלישי זה הנוסח שצריך להיות

ביום השביעי יש מחלוקת בין בין המקובלים מתי מקימים את המצבה האם מקימים אותה ביום השביעי או ביום השמיני

מנהג חבד להקים אותה מהיום השמיני והלך לא ביום השמיני לביום השביעי הם משתדלים שזה יהיה כמה שיותר מוקדם ואם אי אפשר לעשות את כל המצבה לפחות משהו אחד מהמצבה לעשות לפני

ואחד הדברים שכדאי לעשות אז אז אפילו אבן אחת שיהיה ביום השמיני משום שיש זה גורם להישארות הנפש שהנפש מתלבשת באיזשהו דבר גשמי ואני לא רוצה להאריך בדברים האלה אבל זה זה היסוד אז לעניינינו

האם נושאים להקמת המצבה מה שנקרא גילוי המצבה פה בארץ

הרבי לא נסע לא למד גילוי מצבה של אמא שלו ולא לגילוי מצבה של רעייתו והיה פעם יחידה שהוא נשא זה לגילוי המצבה איך שזה נקרא של הגיס שלו הרשג מי שרוצה שילך אבל אי אפשר להגיד שמנהג חבד ללכת שאלה מספר 22 אדם שהוא בתוך השנה לאביב או לאימו אין לו שום בעיה להשתתף בחתונה של בן או בת שלו אין לו שום בעיה להשתתף לסבא אין שום בעיה להשתתף

בחטונה של נכדה או של נכד אפילו שהוא בתוך השנה

האחים ואחיות של החתן והכלה יכולים גם כן להשתתף רק שהם ימלצרו כלומר ככל שהאדם הוא קצת יותר רחוק זה ראוי שהוא גם כן נהיה אישתי יעשה איזה עבודה שמה בנוגע לאנשים שהם סתם חברים אז שהשתתפו רק בחופה ולא בשער אבל אם זה שליח שמלווה את הבן אדם כל הזמן אז הוא כמו אבא שלו רוחני אז הוא יכול להשתתף אבל הוא צריך למלצר גם כן

העוול בתוך השנה הראשונה אומר על אבא הריני כפרת משכבו אנחנו רואים שהרבי השתמש

גם כן בביטוי הראמי כחברת משכבה הרב מכברת משכבה הוא הורה להגיד את הביטוי הזה לא רק על אבא אלא גם על אמא בנוגע לעבל בתוך השנה אנחנו יודעים שיש לו דברים שאסור לו טיולים אסור לו אבל קניות קניות של רהיטים חדשים שהם משמשים לא רק אותו אלא גם אל בני הבית הוא יכול לקנות בתוך השנה

יש חידוש מעניין של הרבי ידוע שבתוך השנה לא עולים לקבר אבל הרבי לא עשה מזה עניין לעלות לקבר בתוך השנה אז הוא אומר אל תתקר

אל תתקרב

אל תתקרב מאוד אל תתקרב מאוד לקבר תעמוד קצת יותר רחוק

ואלא אם כן אתה גר במקום שאין מנהג בשום אופן ללכת ככה הוא כותב בגרות קודש חלק טיט עמוד שין 1000 ובימי חודש אלול ותשרי בפרט אפשר ללכת אפילו בשנה הראשונה זה זה הנחיה מעניינת בנוגע לשאלה האם כבר כתבו על המצבה

בו נטמען אבינו וכולי בלשון ראשון ולא בלשון נסתרת האם צריך למחוק את זה אחרי שעשו לא נוגעים בשום דבר זה מדובר רק לכתחילה לפעמים בן אדם טועה באיזה שהוא דבר כדי שהוא יוכל ללמד אנשים אחרים את אותו עניין שאלה מספר 26 חודש העיבור מה זה חודש העיבור חודש 13 בשנה 13 אין בו אבלות בחודש הזה אבל בכל זאת יש איזה הנחיה מהרבי לחודש הייבור להמשיך להגיד יומ יום בלי קאדיש את שני הפרקים האחרונים של

כלים ושל מסכת מקוואות בחודש העיבור ולא אומרים קדיש לא עושים כלום אבל שני הפרקים האלה הייתה הנחיה מהרבי כן להמשיך להגיד בנוגע לאלמנו אלמנה שהתחתנו שאלה מספר 27 אלמן אלמנה שהתחתנו האם הם יכולים להדליק נר לבן זוגם מהניסויים הקודמים אז התשובה על מה אני יכול להדליק נר על אשתו הקודמת אפילו

אפילו בנוכחות אשתו הקיימת

צריך רק להיזהר משלום בית אבל בגדול זה מותר אבל אישה שרוצה להדליק על בעלה המנוח שלא תעשה את זה בנוכחות הבעל השני והסיבה היא מפני שאישה לא ראויה לשני בעלים ואילו

אדם אחד יכול לשאת שתי נשים אז אין פה איסור האם מותר לעשות חתונה

ביורד ציד של אחד של הסבא של הסבתא

היא רוצה את זה כתוב שזה יום של דין זה רעיה מזלי אז אז האם אפשר לעשות בו יום הזה חתונה אז העולם אומר שלא אבל הרבי אומר דווקא שכן למה מפני שזה אדרבה סבא צריך לבוא לחתונה והנה הוא כבר נמצא באזור אז הוא יוכל לבוא לחתונה

מילה אחרונה יורד שחל בין שני הימים האחרונים של ראש השנה האם מדליקים 5 נרות הרי זה יוצא יום טוב האם מותר להדליק בנוסף לנר נשמה

עוד 5 נרות של השליח ציבור לתפילו של ראש השנה יום השני הרי ביום טוב אסור להדליק סתם נרות רק עם איזה צורך אז התשובה היא איזה צורך וככה נהג הרבי ביום השני של ראש השנה הוא אמר קדיש על הגיסה שלו הרבנית שיינה שהיא נהרגה ככה לפי מה שיודעים היום השני של ראש השנה ותמיד היה מבקש

שידליקו 5 נרות לקראת היום השני של ראש השנה ושיבול המוות לנצח הוא מכר שם דמעה על כל פנים ובעזרת השם שאנחנו נידע רק שמחות ורק עניינים טובים ואנחנו זוכרים את זה על ידי זה שאנחנו בימים האלה מוסיפים בעניינים שקשורים באהבת ישראל באחדות ישראל באהבת אחים אז יש סיעתא דשמיא מיוחדת גם להגן על עצמנו גם להגן על כל עם ישראל שזה לכאורה

מה שנדרש נדרש מאיתנו משהו כתוב גדולה תשובה שמביאה רפואה לעולם גדולה תשובה שמביאה רפואה לעולם אנשים שואלים מה הם יכולים לעזור כדי שיגלו כמה שיותר מהר את החיסון כדי שלא יהיה יותר בעיות ולא יהיה עניינים אז התשובה היא על ידי שבן אדם עושה תשובה

אז בזמנו כששאלו את הרבי והוא נתן לו ברכה ללמוד איגרת התשובה זה תמיד דבר טוב

בטח בימים הללו זה דבר טוב מי שיוכל לקחת על עצמו ללמוד איגרת התשובה כל יום לקרוא הרי לומדים פרק טניה כל יום אפשר לקרוא כל יום פרק אחד מאגרת התשובה ואז מתקיים בנו משכיל על דבר עם קצת טוב כמו שמסיים שם האדמור הזקן בסיום של והרבי מסביר שהכוונה העמוקה של משכיל על דבר עם קצת טוב שמי שיבין את מה שכתוב באיגרת התשובה הוא משכיל על העניין ימצא טוב מה זה טוב

טוב זה תיקון של ספירת היסוד ספירת היסוד נקראת טוב הימרו הצדיק כי טוב

ובעצם לימוד ספר התניה מכפר על כל העניינים שקשורים לספירת היסוד שזה העניין שלנו עכשיו בספירת העומר אז שהקדוש ברוך הוא יעזור שאנחנו נעשה את העבודה שלנו ובקרוב ממש זה יעשה הקדוש ברוך הוא יעשה את מה שהוא צריך לעשות ויביא ויחיש את גאולתנו בקרוב ממש תודה רבה לכל המסייעים תודה לרב אלון שאיך אומרים ברגע האחרון

הוא זיכה אותנו בשיעור תודה לרב

נתן ירושלמי שאיך אומרים בהתראה של של לא יודע של 5 דקות הוא שלח הודעות ואני כבר אני כבר הלכתי להיכנס לאיזה משהו אחר לגמרי אבל אלון שלף אותי משם ונתן העוזר שלו ושהשם יעזור שתמיד אנחנו ניפגש בשמחות ובדברי תורה

שיהיה בשורות טובות לכולם