מברכות הנהנין

ברכות הנהנין:

• כיסני בשר שהוכנו מבצק רגיל (לא בצק עלים) ונאפו, ברכתם 'המוציא', גם אם עיקר כוונת האכילה למילוי והמאפה טפל בעיניו[1].
• חטיפי שוקולד שמעורב בהם גם קמח לשם שיפור הטעם, גם אם כמות הקמח מזערית ביחס לשוקולד ולסוכר (כגון החטיפים המכונים 'כיף כף', 'פסק זמן' וכדומה), ברכתם 'מזונות'[2].
• הברכה הראשונה על 'שניצל' סטנדרטי היא 'בורא מיני מזונות', כיון שהפירורים העוטפים אותו באים גם לשיפור הטעם. אך ברכתו האחרונה מסופקת – לברך 'על המחיה' אי אפשר כי בדרך כלל לא אוכלים שיעור 'כזית' מהפירורים עצמם תוך 4 דקות, גם 'בורא נפשות' אי אפשר לברך כיון שהבשר טפל לפירורים ונפטר בברכת 'מזונות'. העצה לכך היא לאכול 'כזית' נוסף ממאכל שברכתו 'על המחיה' (כגון: פסטה) ועוד 'כזית' מאכל או 'רביעית' משקה שברכתם האחרונה 'בורא נפשות', ולפטור בכך את ברכתו האחרונה המסופקת של השניצל[3].
• כמו כן, כשאוכלים מאפה עם מילוי כגון אוזן המן, יש לשים לב שכדי לברך 'על המחיה' צריך לאכול 27 גרם מהמאפה עצמו תוך 4 דקות, כי יש ספק האם המילוי מצטרף לברכת על המחיה או לא. הדבר משמעותי ביותר באכילת ופלים, אם אכלנו חתיכת ופלה שמשקלה הכולל 27 גרם, עדיין לא נוכל לברך 'על המחיה', כי לא ברור שאפשר לצרף את השוקולד לשיעור, אלא צריך לאכול כמות ופלים המכילה 27 גרם אפיפית וזה עצמו תוך 4 דקות[4].
• מאפה שהוכן ממי פירות במקום מים, או אפילו רוב מי פירות ביחס למים, או אפילו מים בלבד אך עם הרבה תבלינים, מעיקר הדין מברכים על מאפה כזה 'מזונות', אך כיון שיש אומרים שברכתו 'המוציא', 'בעל נפש' יאכל אותו רק בתוך הסעודה. לפי זה, גם מי שנוהג כעיקר הדין ומברך על מאפה כזה 'מזונות', אם אוכל אותו בתוך הסעודה אפילו בתור 'קינוח', אינו מברך עליו כלל, כי שמא ברכתו 'המוציא' וכבר נפטר עם הלחם ו'ספק ברכות להקל'[5].
• מאפה העשוי מעיסה המכילה מי פירות ושאר תבלינים של עידון ותענוג (כגון: דבש, שמן, מרגרינה, ביצים, פירות טחונים, יין, סוכר, קקאו וכו') בכמות העולה על הקמח, ועיקר המאפה הוא לעידון ותענוג המתיקות, ברכתו 'מזונות' גם ל'בעל נפש'[6]. לכן יש לברך עליו 'מזונות' גם בתוך הסעודה כשבא בתור קינוח[7].
• מאפה העשוי מעיסה של מי פירות או ריבוי תבלינים (כנ"ל) ובנוסף לכך היא גם בלילה רכה (נשפכת בתבנית ולא ניתנת ללישה) כמו לדוגמה 'עוגה בחושה', יש שכתבו שברכתו 'מזונות' לכל הדעות ולכן יש לברך עליו גם בתוך הסעודה כשבא בתור 'קינוח', כמו כן אפשר לכתחילה לאכול ממנו הרבה עד כדי שביעה מבלי לחשוש לקביעות סעודה וספק 'המוציא' (בשונה מדין 'פיצה' ו'לחמניות מזונות' דלהלן)[8].
• חז"ל אסרו לאפות לחם חלבי, שמא יאכלוהו בטעות עם בשר, אלא אם כן אופים כמות קטנה שנאכלת תוך יום אחד, או שעושים למאפה צורה מיוחדת שניכר לכולם שהוא חלבי[9]. אבל עוגה חלבית מותר לאפות, כי אין דרך לאכול עוגות יחד עם בשר. לעומת זאת 'חלה מתוקה' חלבית אסור להכין, כי דרך אנשים לאכול חלה מתוקה גם עם בשר[10].
• לכתחילה נכון להימנע מאכילת 'בריה שלימה' פחותה מכזית, כמו לדוגמה גרגיר שלם של שומשום, מחמת הספק האם מתחייבים על זה ברכה אחרונה[11]. למרות זאת, מותר לאכול חתיכת עוגיה פחותה מכזית גם אם יש עליה כמה גרגירי שומשום שלימים, כי השומשום בטל אל העוגיה שאינה בריה שלימה ואין כאן אפילו ספק ברכה אחרונה[12].
• פיצה הנמכרת בחנויות, בדרך כלל עשויה מבצק שנילוש במי פירות ולכן ברכתה מזונות מעיקר הדין (למי שאינו 'בעל נפש' – כנ"ל)[13]. אמנם, מי שמתכנן לאכול מהפיצה כ-230 גרם (שיעור ארבע ביצים), וכמות זו משביעה אותו, יטול ידיים ויברך המוציא וברכת המזון על הפיצה עצמה. ואם אוכל מהפיצה פחות משיעור מ-230 גרם, וגם זה משביע אותו, עליו ליטול ידיים ולברך המוציא תחילה על כזית לחם גמור כדי לצאת מידי ספק [כמו כן אם מתכנן לאכול כ-346 גרם (שיעור שש ביצים בינוניות), וכמות כזו אינה משביעה אותו, יטול ידיים על כזית לחם גמור. ואם מתכנן לאכול מהפיצה כ-1244 גרם (שיעור חצי עישרון), גם אם כמות כזו אינה משביעה אותו יטול ידיים ויברך המוציא וברכת המזון על הפיצה עצמה][14].
• כמו כן מי שאוכל 'לחמניות מזונות' (שנילושו במי פירות) עד כדי שביעה, אם אוכל פחות מ-230 גרם יטול ידיים ויברך המוציא תחילה על כזית לחם גמור, ואם אוכל 230 גרם – יטול ידיים ויברך 'המוציא' על הלחמניות עצמם.
• הברכה הראשונה על 'שלווה' היא 'בורא פרי האדמה', אולם יש ספק האם ברכתה האחרונה 'בורא נפשות' או 'מעין שלוש', לכן לכתחילה כדי לצאת מספק יש לאכול אותה רק בתוך סעודה, או לחילופין לאכול במקביל אליה דברים נוספים שברכתם האחרונה 'על המחיה' וגם 'בורא נפשות' ולפטור איתם את ה'שלווה'. קרה ואכלנו כזית 'שלווה' מחוץ לסעודה ואין אפשרות לפטור אותה באמצעות מאכלים אחרים, מברכים אחריה 'בורא נפשות'[15].
• לחם מטוגן, אם יש בו 'כזית' (כ-27 גרם) ברכתו 'המוציא'. אין בו גודל כזית (כגון שחתך את הפרוסות לפני הטיגון), ברכתו מסופקת ויש לאוכלו רק בתוך סעודה של לחם רגיל[16].
• קרוטונים בהכשר בד"ץ עדה החרדית ברכתם מזונות[17].[1] סדר ברכות הנהנין פ"ב ס"ח. ואם אינו חפץ כלל בכיסונים אלא רק בבשר, לא יברך על הכיסונים המוציא רק כדי לפטור את הבשר, אלא יוציא הבשר מן הכיסונים ויברך עליו בלבד, אלא אם כן מדובר בשבת ויום טוב שאז יברך על הכיסונים ויפטור את הבשר, ראה שוע"ר סי' קעז ס"א.[2] סדר ברכות הנהנין פ"ג ס"ב-ד. ודלא כביאור הלכה סי' רח ד"ה מברך.

  [3] סדר ברכות הנהנין פ"ג ס"ב.

  [4] יש לציין שמבירור שערכנו אצל משגיח בד"ץ עדה החרדית המעורה היטב בתעשיית הוופלים בחברות שונות, עולה שיש חברות המערבות מעט אפיפית טחונה במילוי השוקולד. אך מכיון שלדבריו זהו דבר המשתנה מחברה לחברה, מסוג ופלה לוופלה, ואפילו מחבילה לחבילה, ובנוסף כפי הנראה הוספת האפיפית נעשית לשם הסמכת עיסת השוקולד בלבד ולא להשבחת טעמו, על כן לא ניתן לצרף את מילוי השוקולד לשיעור כזית לברכה אחרונה. ועיין עוד שו"ת הראשון לציון ח"א או"ח סי' כ. הליכות שבת ח"ב עמ' תקנב.

  [5] שו"ע אדה"ז סי' קסח סי"ד. סדר ברכות הנהנין פ"ב ס"י.

  [6] סדר ברכות הנהנין פ"ב ס"ט. קצות השולחן סי' מח בדה"ש ס"ק יד.

  [7] ראה מגן אברהם סי' קסח ס"ק יח שבדבש מרובה מהקמח לכולי עלמא ברכתו 'מזונות'.

  [8] ש"ך יו"ד סי' קיב ס"ק יח בשם תורת חטאת. סדר ברכות הנהנין עם ביאור הרב גרין עמ' 58 הערה 7. ברכה כהלכה ח"א עמ' רנ. לב השבת סי' עא.

  [9] שו"ע יו"ד סי' צז ס"א.

  [10] ראה שו"ת מהרי"ט יו"ד סי' יח.

  [11] סדר ברכות הנהנין פ"ח ס"ט.

  [12] שו"ת אבני נזר או"ח סי' לח ס"ק יג.

  [13] סדר ברכות הנהנין פ"ב ס"ט.

  [14] סדר ברכות הנהנין פ"ב ס"ב.

  [15] סדר ברכות הנהנין פ"א ס"ח (גרגירי השלווה עוברים כידוע רק התפחה אך לא בישול). וראה ספר הברכה כהלכה, קליקשטיין, ח"א עמ' רעז הערה 18.

  [16] סדר ברכות הנהנין פ"ב סי"ג. חידושי צמח צדק קצח, א. משנה ברורה סי' קסח ס"ק נו. קצות השלחן סי' מח בדה"ש ס"ק כז.

  [17] מדריך בד"ץ עדה החרדית לימות השנה תשע"ו עמ' 50. ואם הם מטוגנים בשמן עמוק, גם באכילת כמות גדולה מאוד (כשיעור קביעות סעודה) ברכתם מזונות, ראה סדר ברכות הנהנין פ"ב סי"ב.