תמלול אוטומטי מהשיעור (יתכנו שגיאות):
אנחנו רוצים לשוחח היום על פסקה מפרקי אבות כמו שאנחנו עושים לאחרונה הפסקה הזו מדברת על איזהו השיר השמח בחלקו זה משפט מפורסם
איזה עשיר הוא זה ששמח בחלקו ב-1 הספרים הקדמונים מביא שפירוש על דרך הרמז איזה הוא עשיר השמח ועלכו העשיר ראשי תיבות עיניים שיניים ידיים רגליים ראשי תיבות יש לך את זה זה יכול להיות שמח וזהו השיר השמח בחלקו איזה השיר השמח בחלקו מי שיש לו את זה יכול להיות שמח טוב העניין אני הבאתי את זה רק כפתיח שהרבה פעמים שאנחנו שומעים ראיונות מהסוג הזה אז מה אתה בעצם רוצה להגיד לנו אתה רוצה להגיד שתעזבו אותכם מהשירות
האמיתי הנוסטלגית זהו מסתפק במועט יש לך ידיים יש לך רגליים ויש לך זה בסדר מה אתה מחפש יותר מזה ככה זה נשמע וזה לא רק נשמע ככה
ולא רק חזל אמרו את זה ישנם פתגמים שונים שאמרו חכמים הייתי למשל בפתגמים שאומרים אצל התימנים יש להם אוצר פתגמים כזה זה הם תרגמו את זה לעברית אז בעברית זה יוצא ככה אל תאמר לממון בני אדם ממוני ולא יהיה לילדי בני אדם ילדיי לא יועיל לך מה שיש לאחיך ומאורו לא יאיר לך כאילו תשמע בוא נהיה ריאלים מה שאתה יכול להגיע תגיע ומה שאתה לא יכול להגיע
אתה לא תגיע אז כיוון שכך כדאי שתתרגל לחשוב טוב תמיד במימדים טורים כאלה מה נסתפק במה שיש וכך תחיה הרעיון הזה בא לידי ביטוי הוא בא לידי משמעות גם בחזל יש לשון 10 תיאסר בשביל שתתעשר תיעצר תאסר תתן לצדקה מאסר ואז אתה תתעשר אז שואלים כולם את השאלה אנחנו רואים הרבה פעמים שיש אנשים שמאשרים ולא מתעשרים
אז חכמים בונים על השאלה אחד מהתשובהות שעונים על זה שמי אמר שהשירות היא הממון הרב שאתה רוכש אולי השירות זה שאתה תזכה בזכות זה שאתה מאסר שיהיה לך את מידת ההסתפקות אין יותר מאשר האדם שמח בחלקו ומה שיש לו והוא רגוע ויש לו שלוות נפש ממה שיש לו זה מספיק לא צריך בעצם להגיע לשירות כמו שהיא אני בכוונה מביא את הדברים האלה שזה יכול לקומם אותנו כאילו למה למה קו המחשבה זה דווקא כאילו למה בפועל ממש לבוא לידי השירות ממש זה כאילו אולי לא אולי לא צריך אולי זה לא יתן שום דבר עד כדי כך שהיו אומרים ובאו עליך כל הברכות האלה והשיגוח שהקדוש ברוך הוא מברך מתי האדם מרגיש שהברכות משיגות אותו ושהוא מצליח
כאשר הוא במידת ההסתפקות אז הוא חושב לא מגיע לשום דבר כיוון שהוא חושב שלא מגיע לו כלום אז הוא מרגיש שכל דבר הכי קטן שנותנים לו איזה יופי אושר גדול אז הוא מרגיש מרוצה ממה מכבסת הרס שיש לו הוא מרגיש מסופק בזה אז שוב אני חוזר לתמיהה שאני מעלה כמה וכמה פעמים בתוך כדי הדברים למה אנחנו מלמדים אותנו מחנכים אותנו חזל מדברים בסגנון הזה אז למה חזל מלמדים אותנו ומדגישים את זה כל כך שיש לאדם
להסתפק במה שיש לו ושהוא לא צריך לחתור לעשירות אם אם כולם יחשבו בכיוון הזה אז איזה פיתוח יהיה לעולם העולם אימה מתפתח מזה שיש מוטיבציה יש אמביציה יש רצון ואחד רוצה להיות עשיר יותר מהשני ואחד רוצה להרוויח יותר אז הוא ממציא איזה שהם דברים הוא יוצר איזה שהם דברים בשביל להרוויח כסף לא משנה אז המטרה מקדשת את האמצעים פיתוח העולם בא כתוצאה מזה שהאנשים מחפשים מבוקרים מבוקש מסיים רצים אחרי אם זה לא יהיה ככה אז מה יהיה כאילו אז איזה מן עולם כולם יהיו כאלה אז כאילו למה למה בפרקי אבות התנך ואני אומר זה לא רק ביהדות זה כולם מדברים בסגנון כזה כל מיני אמרות חכמים הם כאלה שאיזה הוא העשיר השמח בחלקות תסתפק במה שיש לך זה בסדר כמו שהוא למה זה בסדר זה לא בסדר למה למה
למה מעודדים את את החולשה למה לא מעודדים את העשייה אז אני רוצה להציע בפניכם איזשהו מהלך מחשבתי בנקודה הזאתי ואיתו להגיע גם כן לכמה היבטים מוסריים בגמרא כתוב כלל מי שיש לו מנה רוצה 200 מנה זה היה מטבע של מאדינרים בימים ההם מי שיש לו מנה מי שיש לו מטבע של מעט דינרים רוצה 200 רוצה שיהיה לו כפליים הטבע הזה אני מדגיש המילה טבע הזה טבע שכאשר יש לך איזה שהוא דבר זה הופך להיות מין
אמת מידה שאתה מעודד את עצמך שאם הצלחתי להגיע למנה אז אז אני אז אני אז את זה כבר יש לי אני רוצה מה שאין לי מה אין לי כפליים אם אני אין לי ומי שיש לו 200 רוצה 400 מכיוון שזה כבר יש לי תמיד העיניים של האדם במה שעדיין אין לו עד כדי כך זה בא לידי ביטוי יש לנו אחד הפיוטים שאומר ככה חומד ומתהווה לעינו שלו או מה שיש לו אינו שלו לפעמים האדם חי כל כך הוא מתאווה למה שאין לו למה שאינו שלו מה שהוא רואה שם ומה שיש לו אין לו משום שהוא לא באמת הוא לא באמת נהנה מזה בגלל שזה כבר יש לי העיניים שלי שם אז הוא כבר הוא פה לא נמצא הוא נמצא שם לא שלו אז בעצם הוא נמצא בין בלא כלום הוא נמצא או בסגנון של חזל שהוא הרבה יותר חד ובוטה אין אדם מת וחצי תאוותו בידו אדם מת אחד הרצון הוא רצה הרבה יותר
מה הספקתי לעשות בחיים האלה כלום רציתי רציתי רציתי נשארתי עם מרצונות ושום דבר לא לא עלה בידי אז היסוד הזה הוא יסוד שאף אחד לא היה צריך לחנך אותנו אליו אנחנו נולדנו איתו היסוד הזה הוא יסוד טבעי בסגנון של תורת החסידות יסוד בהמי שכאשר יש לך משהו זה כבר יש לי אני מחפש את מה שאין לי עכשיו כיוון שכך חזל קדושים לא מצאו לנכון לבוא ולעודד דבר שהוא מעודד כבר דבר שהוא מספיק מפותח זאת אומרת אם יש לך משהו אתה תמיד תרצה כפליים ממנו וכשיהיה לך כפליים תמיד תרצה פי 4 וכולי וכולי אז זה כבר דבר שהוא טבע אז הטבע הזה הוא טבע בין אם אני אעודד אותו בין אם לא זה טבע האדם
מה שחזל באו הם באו למתן את הטבע הזה ויש לזה שתי שתי סיבות למה הם ניסו למתן את הטבע הסיבה הראשונה זה סיבה מוסרית כאשר האדם מונח חזק מאוד במה שאין לו והוא מיישר את העיניים שלו לאיזה שהיא שאותה הוא רוצה להשיג אבל אנחנו כולנו יודעים שלפעמים ישנם דברים שאין אין ביכולת להשיג להשיג אותם ולפעמים יש דברים שכדי להשיג אותם אתה צריך לעשות דברים במילים עדינות לא חוקיים אתה צריך לעשות דברים לא כדי להשיג אותם כי אין באפשרות להשיג אותם בצורה אחרת אבל אם אתה הנחת את העיניים שלך עליהם אז אתה בבעיה לא לא פשוטה אז בכלל
אז בגלל זה זה הסיבה הפשטנית חזל אמרו לנו חכמינו אמרו לנו תשמעו איזה איזה השיר השמח בחלקו הם לא פחדו שכתוצאה מהאמרה הזאתי אנשים יפסיקו את המוטיבציה הטבעית כי זה טבעי זה ישאר את הטבע אי אפשר מה שנקרא מה שנקרא אי אפשר לכלות את הרוח זה ישאר זה טבע האדם אבל מה שהם חששו הם חששו שאתה תגיע מזה לאיזה שהם תשוקות לא ריאליות ואתה תחתור אליהם בכל תוקף ועל ידי זה תרמוס אחרים על ידי זה תעשה מעשים שאינם נכונים אז בוא בוא נרגיע אותך קצת נצנן אותך אבל זה תשובה פשטנית התשובה העמוקה יותר והאמיתית יותר והיסודית יותר
זה שמי שיש לו מנה רוצה 200 האמת היא שהשאיפה למאתיים באה לך מההתבוננות שהייתה לך במה שיש לך במנה זאת אומרת ככל שאת בתודעה שלך חדור יותר שיש לימנה יש לי 100 ככל שזה חדור שמה יותר אז הרצון שלך במאתיים הוא הופך להיות חזק יותר מסיבי יותר ופנימי יותר לכן בגלל שחזל רצו שאתה תהיה עשיר בגלל שהם רצו שאתה תצליח אמרו אם אתה תתמקד כל הזמן במה שאין לך אז אתה אף פעם לא תתקדם באמת מה הסיבה שאתה מתקדם ושואף ברמה שאתה שואף מה הסיבה כיוון שיש לך מנה אבל כמו שאמרתי קודם אתה לא חושב על המנה שיש לך אתה חושב על המאתיים אז אומרים ככה אם היית חושב קצת יותר על המאנה שלך אני אומר קודם כל את הרעיון
אחר כך אני אסביר אותו אם היית חושב קצת יותר על המנה שלך ההצלחה שלך בהשגת המאתיים הייתה יותר מהירה יותר נכונה יותר אמיתית יותר ריאלית אבל אם אתה לא שקוע בכלל במה שיש לך אתן דוגמה לא בצד הכספי אלא בצד בתחום הלימודי למשל אדם לומד לומד לומד מגיע לאיזשהו רמה מסוימת הוא אומר זה אני כבר לא יכול לעשות זה מידי כבד עליי הלימודים האלה החומר הזה הנושא הזה אני לא מצליח הראש שלי לא קולט את זה אז אז אז רגע כדי כדי להביא את התלמיד לידי הבנה שאתה כן יכול מה אנחנו צריכים לעשות רגע רגע איך אתה הצלחת לעשות את א' ב' ג' ד' זה הרוב שלך עשה את זה איך הראש שלך עשה את זה אז הוא אומר כן אבל זה לא בדיוק אומר מה אבל כל רעיון של שכל הוא בנוי בצורה של 1 + 1 אז אם הצלחת לעשות רמה של 1 2 3 4 5 אז למה לא תצליח לעשות כפליים מזה גם כן
אז זהו יותר תשנן יותר תחזור וכולו אבל אתה תוכל להגיע לאותם תוצאות אז ככל שהאדם מתעמק במה שיש לו זאת אומרת במה שהוא כן הצליח לעשות אז מכאן הוא יוכל אז יש לו כמו שאומרים בסיס איתן בסיס יציב שממנו הוא יכול ללכת ולהשליך גם לדבר שעדיין אין לי ולמשוט אותו אליו להשיג אותו מה שאין לי כשהאדם משתחרר לגמרי ממה שיש לו מה שנקרא השורש הבור הוא הוא רוצה הוא יוצא מעצמו הוא יש לו איזה שהוא תשוקה לאיזה דבר והוא ממש לא חושב על מה שנעשה סביבו הוא רק שם את העיניים שלו על הבחינה ההיא ברגע שיהיה קושי יוצא מן הכלל יכול להיות שהוא התייאש הוא יכול ליפול
1000 בית גם הייעול והדרך איך להגיע למטרה שאותה הוא רוצה להגיע תהפוך להיות שטחית יותר כאשר אין לו בסיס כמו שאומרים מי שאין לו עבר ואין לו הווה גם עתיד לא יהיה לו זאת אומרת אדם שהוא לא הוא לא חי כל הזמן רגע ואיך זה היה יש לפעמים מצבים קשים אדם הצליח לעשות סכום של מנה אני אומר בדוגמא של עשיר בכסף אבל זה לאו דווקא בכסף זה יכול להיות בהרבה תחומים של החיים פשוט זה הלשון של התנא במשנה אדם הצליח לעשות
והוא זוכר איך שהוא הצליח היה הרבה מזל היה הרבה עיתוי הרבה הרבה דברים שסייעו בידו להצליח לעשות את המנה הזה עכשיו מגיע איזה שהוא מצב שאין לו מזל אז לאדם כזה אז הוא מנסה ועובד יומם ולילה ולא לא הולך לא זז אז אילו הוא לא יתבונן במה שהיה קודם אז הוא עוד+ משתדל עוד+ ולא זז לא הולך לא הולך עוד מכה+ מכה+ נפילה+ לפי לעבוד לה ושום דבר לא אבל אם הוא יתבונן רגע אז הוא יחשוב רגע אבל אני את המנה ההוא שהצלחתי איזה איזה נשיות הייתה ניסיות צירוף המקרים היו כדי שהצלחתי ליצור אותו לעשות אותו אז אולי אני צריך לעשות איזה שהיא השתדלות כדי
שתבואנה לי גם כן עכשיו סירובי מקרים כאלה ואני אוכל להתקדם בעזרתם זאת אומרת הוא מבין שהוא צריך איזה שהוא אלמנט רוחני להכניס בתוך המערכת כי כל מה שאני עושה בדרך הטבע כבר בסדר אז איזה תבלין אני עוד צריך להוסיף פה כנראה שאני צריך להוסיף פה איזשהו תבלין רוחני בכדי שהוא יהיה שמן לגלגלים ואני אוכל להתקדם הלאה ואז הוא עושה את זה ואז הוא מתקדם קדימה והשם כן אם רק שקוע בחומר בהמצאה בשכלול אז הוא עושה לפעמים הוא רואה שזה לא זז אז הוא עושה עוד יותר אם לא הולך בכוח אז הולך יותר בכוח
אבל זה גם כן לא עולה כמה שהוא משתדל לא עולה זה הכול בגלל שהוא לא התבונן בדיוק מה היו התהליכים של מה שעבר עליו קודם זה רק דוגמה הרעיון הזה הרעיון הזה מביא אותנו להסתכלות אחרת בכל דבר שאנחנו רוצים להגיע אליו
הייתי אומר עוד יותר ממה שדיברתי עד עכשיו יש מצב שהאדם ככל שהוא מתעמק במה שהוא קיבל נעזוב רגע את הכסף תכונות אופי הורים משפחה צורת חשיבה כל המתנות שהוא נולד איתם שהוא קיבל אותם או שבמשך החיים הוא זכה להפנים אותם בליבו וכל מיני תובנות והבנות וחוכמת חיים איך שזה נקרא בקצרה כשאדם מתבונן בזה ככל שהוא ייטמק יותר בזה במה שיש לי זאת אומרת הוא הוא יכנס לזה יותר אז אומר התורת החסדות הוא מתחבר יותר
לשורש האלוקי שיש בתוכו כי הדברים הללו שאתה קיבלת בטבע במתנה זה דברים שמישהו שתל בך דברים אחרים שאותם אתה רוצה אני תמיד נמצא בספק האם הרצון שלך זה רצון נכון כדאי אמיתי שאתה תצליח בו או שמא הרצון הזה הוא לא אמיתי היה פעם שהרבי אמר ניתוח כזה אומר תראה כל דבר שאתה מבקש להשיג אותו לבד אז אני לא בטוח
שזה מה שהשם רוצה ממך אבל כאשר באים אליך אנשים ומעוררים אותך על איזה שהוא עניין בכל תחומים בחיים שלו יהיה זה לך סימן שזה בא משמיים כי אם אתה יצרת את זה אז אתה מוגבל אתה אולי יש לך נגיעות אולי יש לך דברים שהאגו שלך דוחף אותך לזה אבל כשזה בא מבחוץ זה משהו אמיתי זה מוכיח מוכיח דבר נכון אז זה הוא נתן כהשקפת עולם איך צריכה להיות השקפת עולם של בן אדם
אז לפעמים גם באישיות בתודעה של האדם ביחד עם עצמו זה ככה ישנם דברים שהושתלו בך מלידה או כתוצאה מהחינוך של ההורים או כתוצאה ממקום הלימוד שלך או כתוצאה ממקום המגורים שלך וכל הדברים הללו אתה נפלת אליהם תוך כדי החיים ולא בדיוק הייתה לך בחירה בזה עכשיו ברגע שאתה תיקח את הדברים האלה זה קורה שיש לך ובאים אתה תתעמק אתה בעצם מתחבר יותר לצו האלוקי ששייך לנשמה שלך לכן למשל אני אומר כהמחשה
היהדות בשונה מהאיסלאם והנצרות לא מנסה אף פעם לעשות לעצמה מה שנקרא גירים היא לא מנסה לעשות את כל האנושות ליהודים אין לה בכלל רצון כזה ואין לה אף מצווה כזו לעומת הנצרות והאיסלאם שיש להם מצוות ברורות בכיוון כולם צריכים להיות כאלה רק שיש דרך איך להגיע לזה אולי בדרך שחיוך אולי בדרך של חרם אבל אבל כולם רוצים להגיע אני אני יש לי איזה שהיא אמת
והאמת שלי צריכה גם לקוף אותך והטוב שיש לי צריך גם להיות לך זה בעצם מה שעומד מאחורי הדתות האלה ולא היהדות בכלל לא רואה את זה ככה עדות טוענת ככה אתה נולדת גוי אז תישאר כזה למה כי ככה האלוקים רוצה למה הוא עשה אותך גוי זאת אומרת הנקודה התמצית של היהדות לכן כשמגיע גוי ומנסה להתגייר אז אז אז אם הוא התעקש שיקבלו אותו אבל השלב הראשון זה שואלים אותו אבל למה כאילו למה באמת בשביל מה
לכאורה אתה לא צריך את זה זה לא בגלל שאנחנו יותר ממך אתה אתה כמונו זאת אומרת יש לך את המעלות שלך לנו יש את אנחנו פשוט יש לנו דרך שציבה אותנו הקל אותו כל של ציווה אותנו משהו אחד ציווה אותך משהו אחר לך יש את המצוות שלך לנו יש את המצוות שלנו ולא צריך בכלל להתערבב לא צריך בכלל כל אחד יעשה את התפקיד בהתאם לכוחות שנדרשים ממנו בהתאם לצו האלוקי שנדרש ממנו זה מה שטוענת היהדות והיסוד הזה הוא גם בכל הצלחה של האדם ביחס עם עצמו בחיים לכן למשל כשאדם אדם כל החיים שלו אתן דוגמה מצחיקה היה אדם שהגיע לרבי פעם ליחידות והוא היה מרוסיה
והוא השתדל מאוד לדבר בלשון הקודש בעברית וזה היה קשה לו כי הוא לא דיבר את השפה כמו שצריך אז הרבי אומר לו תשמע אני אני מדבר רוסית אתה יכול לדבר רוסית למה אתה לא למה אתה לא משוחרר אז הוא אומר לו אני סבלתי מהקומוניזם ואני זה אני לא רוצה לזכור אותם אני לא רוצה לא רוצה לדבר את השפה הזאת בשום דרך הרבי לא קיבל את הגישה הזאת
למה כי כי אז לאיש הזה הוא אמר תראה אתה אתה שפה אחת אתה יודע כמו שצריך וגם בה אתה לא מדבר כאילו זה אומר לו את זה בצורה של בדיחה אבל מאחורי הדברים אתה במשך 40 50 שנה היית במקום מסוים מי זרק אותך למקום הזה מי מי שם אותך שם בורא עולם שם אותך שם זה שפת האם שלך כנראה שככה הוא רוצה אותך כנראה שזו השפה שאתה צריך לדבר זו השפה שבה שיחקת בה את הסופר כסף בה אתה חולם חלומות מה פתאום בגיל 50 אתה הולך להפוך את כל מה שנקרא את כל היוצרות את כל הצורות הכל אתה הולך להפוך מי ביקש ממך זה לא משהו שקשור למצווה ועבירה שזה בורא עולם רוצה שיהודי יתנהג בצורה מסויימת לא זה משהו שנקרא רשות אם תרצה תדבר בעברית אם תרצה תדבר ברוסית לא זה הבעיה לא זה העניין
וזה בעצם ה ההשקפתית על העניין של מי שיש לו מנה רוצה 200 מי שיש לו מנה רוצה 200 זה טבע באדם וזה מה שחזל אמרו שאיזה הוא העשיר השמח בחלקו אתה רוצה להיות עשיר בכל תחום של החיים אתה לא משנה במה
בחוכמה בבינה בדת בכסף אם אתה רוצה להיות עשיר אתה צריך להסתכל טוב במה חנן אותך הקדוש ברוך הוא באילו תכונות באיזה דברים יש לך את הכישרונות באיזה תחומים אתה הצלחת במה שיהיה במה יש לך חוש למה אני אומר את זה יש אנשים שהשם נתן להם הרבה ראיונות בראש ופתאום בגיל מסוים הם אומרים אני רוצה לעשות משהו אחר אני רוצה לעשות משהו שלישי אני רוצה לעשות משהו רביעי משהו חמישי משהו שלישי אז יש באמת אנשים שיש להם כוח יישום כל לדברים חדשים
אבל יש אנשים שבמשך 50 שנה הוא היה במשהו אחד המקצוע אחד אחרי שהוא היה מורה במשך 50 שנה עכשיו הוא הולך לעשות הסבה והוא מחליט להיות מתווך ונשבר לו מההוראה הולך להיות מתווך אז כביכול מה שרוצים לומר לו אתה רוצה להיות עשיר לא משנה אם בדת או בכסף זה לא ילך לך בכיוונים שלא היו בך עד היום
זה לא זה לא היה התחום שבו עסקת עד היום זאת אומרת מה שעסקת זה מה שבורא עולם חיבר אותך אליו במשך 50 שנה זה היה התחום שאליו התחברת אז הצלחה גדולה באופן אחר פתאום באמצע החיים לא לא תהיה בוא נחשוב רגע האדם הזה שעסק עד עכשיו באפיה כמו שאמרנו למה עכשיו הוא רוצה לעשות הסבה מה קרה כי המאפיה נסגרה אז נניח נניח אם העסק מצליח והכל הולך כמו שצריך למה הוא עוזב אותו בדרך כלל זה גם לא קורה בדרך כלל כשאדם עובר ממקצוע למקצוע מכיוון שיש לו סיבות עגונות שהוא עושה אותם הוא נסגר אני הוא מגיע
אז ברגע שבן אדם עשה אז אני בעצם אומר לו כן אם נסגרי המאפיה אז מה שאני צריך לחפש מקצוע חדש בסדר גם אני מסכים עם הרעיון הזה שכאשר האדם מגיע לאיזשהו נקודת מוצא הוא מגיע שהוא כבר לא יכול להתפתח בתחום הזה ויש לו איזה שהיא איזה אש בוערת פנימית שאומרת לו אני רוצה להיות יותר את זה אני לא יכול להתקדם יותר אז מקובל עליי שהוא הולך לעסוק בנושא אחר מצליח בו יותר אני לא מדבר אני מדבר על מצב שאדם הצליח ורבוה נחת וכל החיים שלו יש לו ניסיון בתחום מסוים ואיך אומרים זה התחום של מילדות הוא חלם עליו ומבח הוא למד ובוא השקיע ובוא השקיעו בו ועשה כל מה שרק אפשר ואז באמצע החיים פתאום הוא אומר טוב
מעשה סיבוב זה לא הגיוני אני מתאר ציור לא הגיוני אבל ישנם אנשים כאלה ובדרך כלל הם לא מצליחים בתחום החדש בדרך כלל אם לא היה לו ידיים במסחר ואז היום הוא עסק בהוראה מה לך ולזה כאילו זה לא לא לא הולך זה לא מתקדם אין שום סיבה שתצליח בו זה בדרך כלל התורה לרוב תדבר יש מקרים לשים מן הכלל אנשים דיברנו על רוסיה אבל זה לא רק רוסיה גם ארץ ישראל יש לפעמים שההורים רוצים הילד משהו מזויים הם משקיעים דוחפים אותו ללימודים
ימים בסדר אז הוא הוציא להם את התעודה של אני לא יודע מה אבל הם רוצים שהוא יהיה עורך דין והוא בא לו להיות שחקן אז הוא עשה יש לו עורך דין והוא בינתיים במשרד של עורך דין הוא עושה משחקים עד שהוא מתעופף משם והופך להיות משהו אחר אז יכול להיות דבר כזה עכשיו זה לא רק בתנועה של כסף אני רק מביא את זה כמשל ככל שהאדם יתייחס לתכונות שהשם נתן בו תכונות התכונות הטבעיות שיש בו בסדר אין לי את זה ואין לי את זה ואין לי זה אבל מה יש לי כן ככל שיתבונן יותר במה יש לו אז יש סיכוי שהוא יותר יהיה מוצלח יותר יתקדם יותר להתחבר לאלוקים יותר מתחבר לרצון הפנימי של מי שברא פה את העולם ומה זה איפה זה בא לידי ביטוי חזל מספרים לנו על חכם טנא קדוש ששמו היה רבי חנינא בן דוסא רבי חנינא הזה היה עני מרוד
משבוע לשבוע היה אוכל קו קו זה מידה של כמה ליטר קו חרובים זה מה שהוא יהיה אוכל משבוע לשבוע ובת קול הייתה יוצאת ואומרת כל העולם אני בראתי בשביל כל העולם ניזון כאילו אני ואתה והוא כולנו מקבלים את המחייה שלנו בזכותו של הצדיק הזה רבי חנינא בן דוסא והוא מספיק לו די לו בקו חרובים מה הקשר בין הדברים אז מפרשים שכיוון שלרבי חנינא די בקובים כיוון שהוא מסתפק בקו חרובים הפירוש לא לא שאכפת לי שהוא יוכל שני קבים לא לא לא זה הבעיה שלי לא אכפת לי שגם יאכל הרבה יותר מזה אבל רבי חנינא הוא אדם עם מודעות עצמית למה שהוא צריך מאוד מאוד חזקה הוא יודע שהוא צריך למחייה של גופו לא יותר מאשר קם חרובים משבוע לשבוע
מכיוון שהוא או זה ביטוי קו חרובים זה צריכים להגיד שהבן אדם הזה יודע טוב מאוד את המהות הפנימית שלו והוא לא חורג ממה שהוא צריך כמלוא הנימה קו חרובים אז כיוון שרבי חנינה הוא כזה אז הוא התחבר להיות אישיות הפנימית שלו מאוד חזק כיוון שהוא התחבר לאישיות הפנימית שלו מאוד חזק מה היא האישיות הפנימית של יהודי כמו שכתוב בדניה אלוקה עם הנפש האדנית בישראל חלק אלוקה מעל מס הוא התחבר מאוד לחלק האלוקי שנמצא בתוכו כיוון שהוא התחבר מאוד לחלק האלוקים שנמצא בתוכו אז הוא הוא הפך להיות המתקשר המזרים את ההשפעה הרוחנית לכל הדור כולו אז כל העולם כולו זאת אומרת כל כל העולם ניזון בשביל חנינה וחנינה מספיק לו קו חרובים בגלל שמספיק לו קובים כל העולם מזון על ידו כי הוא
זה שמסוגל להוריד מה ההבדל ביןינו בין אנשים אחרים שכל האנשים האחרים לא מספיק להם קו חרובים הם צריכים כל מיני דברים גם דברים שהם באמת לא צריכים וגם אז אתה זאת אומרת שאם אתה צריך דברים שאתה לא צריך זאת אומרת שאין לך מודעות עצמית למה שאתה באמת כיוון שאם אין לך מודעות למה שאתה באמת אז אתה לא מחובר עם אלוקים באמת אם אתה לא מחובר עם אלוקים באמת מה פתאום שאתה תהיה צינור רוחני להשפעה האלוקית אתה לא המתאים אתה לא האדם על דרך זה אומרים את זה בניסוח אחר אמר רבי יוחנן לקדוש ברוך הוא משרה שכינתו אלא וכולי וכולי
על עשיר אדם עשיר השם משרה עליו את שכנתו מה מה הקשר בין העשיר לבין השראת השכינה מה מה הוא זכה שבנוסף לכסף שיש לו יש לו גם כן השראת השכינה אז חזל מפרשים שלא מדובר פה על השיר סתם מדברים פה על אותו עשיר שאיזה הוא עשיר השמח בחלקו השיר הזה שמח בחלקו זאת אומרת יש לו מודעות עצמית מה הם הכוחות שלי מה אני יכול או מה אני לא יכול הוא זה שזוכה להשראת השכינה
הכוונה היא אם האדם אם השם מפיל עליך עכשיו מיליון דולר אתה לא טרחת בשביל זה נפל עליך אז זה סימן שאתה צריך לעשות איתם משהו כי זה לא סתם נפל עליך לא יתכן שהשם נפיל את זה עליך כדי שתלך לקזינו וצחק עם זה לא בשביל זה הוא נתן את זה הוא נתן זה כדי שתעשה תועלת לעולם פיקנון בידיים שלך אז זה נקרא שאתה צריך לעשות משהו ככה בהתאם לכל דבר שקורה עם האדם כל דבר שקורה איתו אז חנינה היה גם מודעות עצמית
שהוא ידע של מיליון דולר הוא לא צריך והוא גם לא ידע מה לעשות איתם אבל הוא ידע להגיד את זה היית בא אליו עם מיליון דולר אולי אתה רוצה לא יודע בדיוק מה אני צריך אני יודע ממה אני אוכל לעבוד ועם מה לא יהיה אדם אחר באותו דור שאם הוא יגיד שהציעו לו מיליון דולר אני לא אז אצטרך לקבל סתירה אלוקית משום שאתה כן לך יש את החוש הזה אתה לא יכול לזלזל בזה אתה צריך לכבד את זה משום שזה בא אליך ואתה מתאים לעניין הוא ידע להגיד לא מתאים אנחנו כולנו היינו היו באים אלינו עם מיליון דולר
היינו אומרים שאנחנו מתאימים כן זה הצחוק זה הבדיחה כי אנחנו לא בדיוק מודעים למה שטוב לנו מה שלא טוב לנו מה שמתאים לנו מה שלא מתאים לנו זה היה ההבדל אם כי אם אנחנו מקבלים את הנוסחה של חזל איזה הוא עשיר השמח בחלקו זאת אומרת השיר זה בא למודעות העצמית אני הייתי מבקש לטעון שאפשר ליצור גם נוסחה הפוכה
איזה הוא אני מי שאינו שמח בחלקו ואני מדבר לא רק על אני בדת אלא על אני גם בפועל ממש אדם שלא מבקר את המעשים שלו ולא מודע באמת למה שהוא עושה בקרוב או ברחוק העסקים שלו גם העסקים הפיננסיים יפלו זה לא דבר אמיתי זה לא דבר שהוא יכול לבנות עליו דבר שיש לו אחיזה אמיתית הוא לא אוחז במקום שבו הוא עוסק אם אתה לא אוחז במקום שאתה עוסק אז זה כמו שאמרנו קודם הוא אומר מחליף מקצוע זה ישתנה זה לא ישאר באותו מקום
מיהו הסמל אני עובר רגע לפן המוסרי מי הוא הסמל אצלנו בתנך לאדם שלא יודע מה קורה עם עצמו והחוסר ידיעה הזאת מביא אותו לעניות הכי גדולה ועד למוות אפילו זה המלך אחרי אחד המלכים שהתנך מתאר באריכות שהיה שיר מופלג הכל היה לו כולם מכירים את הכרם נבות שהיה ליד הארמון שלו זה מה שהבוסתן הזה הכרם הזה זה מה שהיה חסר לו לנשמה הכל הכל יש לו יש לו פרדסים וגנות כל המדינה שייכת לו הוא היה מלך הכל יש לו אבל פה יש איזה שהוא גינה איזה שהוא פרדס איזה שהוא משהו איזה כרם שאני לא יכול לא יכול לישון בלילה עד שזה גם לא יהיה שלי זה אדם תנועה תנועת נפש כולנו סובלים ממנה במקום זה או במקום אחר אבל תנועת נפש זה שיש לי יש לי יש לי יש לי כל מה שיש לי אני לא מרגיש שיש לי את זה
ואני ממקד את כל הפרוזקטורים הנפשיים שלי על איזה שהוא זבוב מה זה הכרם הזה לעומת מה שיש לך כלום לא אבל זה הבעיה שלי עד שנעשה חולה ככה אנחנו נעשה חולה מרוב התפוקה לכרם הזה ואשתו שהייתה באמת איך אומרים מאוד אוהבת את בעלה אז היא שואלת אותו מדוע נפלו פניך אומר זה הקרן פה אומר מה זה שטויות אני אני אני מסדרת לך את הכרם הזה תוך 5 דקות תן לי רק תן לי רק רשות אני
והיא סדרה מה שסידרה וגרמה למותו של בעל הקרן ואז המלך איך אומרים עיכל את הכרם לזה לרשות לרשות הממלכה הוא נכנס הוא מתחיל עכשיו לנשום והוא רק מתחיל לנשום בא אליו אליהו הנביא אני אומר האכזרי הנה רק עכשיו הבן אדם סוף סוף נושם בשמחה קיבל את תשוקת חייו אליהו אליו ואומר לו הביטוי המפורסם הרצחת וגם ירשת ככה ככה אתה בא לנשום אחרי שדאגת לבן אדם שהיא רצת ואז כל הס תיאור של ההתגלגלות עד המוות של המלך הזה זה
היה צריך לצאת למלחמה והמלחמה הייתה אבודה זאת אומרת אם הוא לא היה יוצא למלחמה אז הכל היה בסדר אבל היציאה למלחמה זה היה מה שנקרא פרשת הדרכים למוות או לחיים אצלו והוא בחר לצאת וחזל מספרים לנו שמי זאת הייתה הרוח שפיתטה אותו לצאת למלחמה הרוח המתה של נבות הישראלי היא זה שבאה ודח תשחפה אותו כי
כי כי הקדוש ברוך הוא אמר מי ילך ישכנע את אחיו לצאת למלחמה הזאת אמרה אמרה אמרה הרוח של אנשים אני אלך ואז הוא הכניסו לו בראש את המחשבה לך הלך ואז הוא נפל במלחמה הזאת זאת אומרת הכל נבע מה שלא שלו הזה זה היה הבעיה הדוגמה הקלאסית זה המן המן ממגילת אסתר הוא בעצמו מתאר יש לי ויש לי ויש לי ויש לי מספר אמן להם את רוב עושרו את ורב בניו הוא מתאר את הנחת שיש לו גם מילדים וגם מכסף וגם מבריאות מהכל
ואז הוא אומר את המשפט איך אומרים המפתח וכל זה אחרי שהוא מתאר כל מה שיש לו וכל זה איננו= לי בכל עת אשר אני רואה את מרדכי היהודי יושב בשער המלך מה מפריע לך כל המדינה משתחווה לך אתה כסף שלך בלי סוף לא יש איזה אחד שם בפינה יודון שהוא לא מוריד לי ראש שאני עונה וכל זה לא= לי עכשיו שאני שואל את עצמי מאיפה יודעים שאמן בסוף יפול כאן זה נמצא זה זה חשוב שנדע שהם מפנים את הנקודה כאן הנפילה שלו הנפילה שלו לא בזה שהוא אומר לתלות את מרדכי והמלך מתעצבן ואומר לו יתלו אותך וכולי וכולי זה לא הנפילה הנפילה האמיתית של האדם מתחילה ומסתיימת בזה שהוא לא מרוצה ממה שיש לו והוא לא רואה הוא רואה שכל מה שיש לו זה אפס אחד גדול כל זה כלום רק שמה יש משהו עוד שמה אם
איך אומרים לא רואים עכשיו כלום ממטר תביא לי את זה אם יהיה לי את זה אני אהיה מאושר אבל בלי זה כלום זה נפילה למה משום שבמה הם החיים יש פסוק בעור פני מלא חיים ככל שאתה מחובר יותר עם האלוקים אז אתה יותר מחובר עם אלמנט החיים כי הוא האינסוף הוא זה שחיל לעולם פה יש האמיתי אז עכשיו כאשר האדם מתחבר עם מה שה האינסוף החיים הזה נתן לו אתה מתחבר נפשית אתה מתחבר רגשית אתה מתחבר פנימית עם מה שכן קיבלת אם המתנות שכן יש לך אז יש סיכוי שאתה מאריך לעצמך את החיים אבל אם אתה כל מה שנתנו לך אין לי אבל יש שם משהו שלא ניתן לי אז אתה כבר יודע שהבן אדם הזה כבר עם קאטר חתך את כבל החיים שלו
זה ברור זה מוחלט זה רק עניין של זמן זה מאוד חשוב סתם גם לעצמנו וגם לזולתנו להסביר את המקודה הזאתי שהמושג של קנאה הוא מושג נחמד כל זמן שאתה שאתה שאתה מנסה לבנות את הקנאה על משהו שריאלי ליכולות שלך משהו ריאלי לתפיסה שלך בעולם העסקים יש כל מיני רמות וכל מיני דרכים אחת מהדרכים שיש זה לעשות עסקים של מה שנקרא
מניות אז אז אני מספר לכם בתור חסיד שהרבי היה מאוד נגד זה זאת אומרת הוא מאוד לא האמין במניות מאוד לא האיים זאת אומרת שכשפנו אליו הוא לא הוא כמעט לא נתן אישור לדברים האלה היו באים אצלו גבירים ו והוא היה אומר להם איפה מה לעשות תמיד מה שהוא היה אומר היה מצליח כאילו הם היו באים פעם בשנה הוא מקבל אותם הם היו משאירים את לו פנקסט צ'קים
אטומים והוא אז זה והוא היה מעביר דרכם הוא היה אומר כן תעשה זה לא תעשה זה כן תעשה זה תשקיע וזה לא תשקיע אל תיסע לגר עסקה הזאת זה כן עכשיו אני מנסה להסביר אני לא שמעתי ממנו אף פעם הסבר למה אבל אני מנסה בעקבות בעקבות מה שאנחנו מדברים עכשיו להבין הרווחיות שהאדם תופר אותה בצד אחרי צעד זה ביחס למה שאנחנו עכשיו מדברים זה נקרא שאתה בונה על מה שיש לך אתה בונה בהתאם למה שיש לך אתה בונה בהתאם לרוס שלך אבל כאשר אדם עושה את המשחק במניה בוא נניח במובן במובן הכאילו חיובי שהוא מרוויח הוא רק מרוויח אבל הרווחיות היא בלי שום ערך לידע שלו ליכולת שלו להבנה שאין שום קשר
אז עכשיו מה מה מה באמת אז אם יש לך בן אדם שיש לו אינטואיציה למה לא הרבי לא דיבר שהוא מפחד שאתה תפסיד הוא לא אמר שלא לעשות את העסקאות של המניות בגלל שמא תיפול כמו שאנחנו היינו אומרים לא תרוויח אבל ברגע שהרווח הזה הוא רווח לא ריאלי הוא רווח שמכריב את האדם רווח שהוא לא בנוי לנפש שלו אנחנו עכשיו מדברים ביחסיות שבין הנפש לגוף גם כן איזה העשיר השמח בחלקו איך אתה באמת עושה השירות איך אתה יוצר באמת השירות ברגע שהיא עובדת
עם שלב אחרי שלב לפי היכולות שלך ברגע שהיא עובדת ללא שום ערך ליכולות שלך בלי שום תפיסת עולם על זה אומרים חכמים מררבה נכסים מרבה דאגה מה אבל אדם שיש לו כסף למה שלא ישקיע בכסף למה שלא יהיה הרבה נכסים אז אומרים חזל היה הרבה נכסים זה לא זה לא שאסור להרבות נכסים צריך להרבות נכסים אבל זה בהתאם ליכולות שלך ברגע שהאדם אין לו מודעות עצמית הוא לא מחובר עם האני הפנימי שלו מה אני יכול או מה אני לא יכול הוא לוקח יותר הלוואות הוא משער דברים לא נכונים ואז באיזה שהוא שלב עם הרבה דאגה בספרי קבלה כתוב שהדאגה אצל האדם בא כתוצאה מהחיצונים מה זה חיצוניים חיצוניים חיצוניים זה כוחות רוחניים כאלה שהם לא שייכים
אמת לעולם הם מחוצה לעולם כאשר האדם מחובר לאני הפנימי שלו מחובר לאמת הפנימית שלו או אז באמת כאשר הוא יעשה איזה שהוא דבר זה יהיה בהתאם ליכולות הפנימיות שלו אז הכל יהיה טוב לא יהיה דאגה אז אם היכולות הפנימיות שלו מתירות לו לקנות עכשיו עשרות בתים ועשרות אין שום בעיה זה היכולות שלך זה האני הפנימי שלך אבל ברגע שאין לך את היכולות האלה אתה משער אני הולך על איזה שהוא עסק ואני משער אז אם יש לך ניסיון של השערות מסוג כזה כי כבר עשית בעבר כי התקדמת בהתאם לב וכולו אז אתה בן אדם שראוי אבל כשאין לך כלום ואתה רק איך מה שנקרא
עושה מגדלים באוויר וכולו אז הנפילה היא גדולה וזה בעצם המניה בוא ניקח למשל אדם שזכה במפעל הפיס אבל נדמה לי שאליה און בעולם הם לא אנשים שזכו במפעל הפיס אני לא אני מצטער לא בדקתי את זה אבל אני משער שזה בגלל שאלה שזכו במפעל הפיס לא יודעים מה לעשות עם הכסף מה פירוש לא יודעים יודעים הם קונים בית וקונים זה וקונים עושים כל מיני דברים אני מתכוון הם לא לא הם הם אין אין להם הם לא העשיר השמח בחלקו כי זה לא החלק שלהם שנופל עליך פתאום איזה שהוא דבר ואתה לא לא בשל אליו מבחינה פנימית זה בדיוק כמו דיאטה אני יכול לעשות אדם שמן בצ'יק ואני יכול לעשות אותו גם כן רזה בצ'יק תוך שבוע ימים לעשות אותו מקם ניצים לו איזה חומר זה וממיס כזה ועניין כזה אבל פה הוא נשאר שמן פה פה יש לו את התיאבון הגדול אז זה לא עזר שום דבר
אותו דבר האדם הזה זה שהפלת עליו כמה מיליונים פתאום אתה לא עשית אותו עשיר הוא לא הפך להיות עשיר כי הוא בנשמה לא עשיר הוא לא יודע איך לעשות כסף הוא לא איך לקדם שום דבר מהסוג הזה אז הוא לא יגיע אף פעם לאיזה שהן רמות מי יודע מה זאת אומרת השיר השמח בחלקו זה האדם שבונה תמיד על על הערך הפנימי שלו יש לזה ביטוי מאוד מעניין שאמר שלמה המלך יש פסוק שאומר צדיק אוכל לסוף הנפשו הפירוש הוא שצדיק אוכל מה שנקרא מתון מתון כדי להרגיע את הנפש זה הפשט של הפסוק לעומת הצדיק שלמה אומר והשובע להאשים איננו מניח לא לישון
אדם מה שנקרא אכל אכל אכל מתהפך על המיטה האוכל מתהפך איתו הוא לא מצליח להירדם זה הפשט של הפסוק מה זה האוכל אוכל והעיכול כשאדם אוכל אנחנו מצפים שהאוכל יתחבר עם הגוף שלו כשאומרים על מישהו שהוא לא יכול לישון מכיוון שהוא אכל סימן שיש איזה שהוא הפרעה בין משהו אכל או הכמות של משהו אכל לבין החיבור עם הגוף זה לא בדיוק מספיק מ מתאים עם הגוף שלו לא או הכמות או סוג אוכל לא מתאים למה זה למה למה זה קורה להשאיר דווקא אז בפשעה
תגידו כי יש לו כסף אז הוא קונה כל מיני פיצות כל מיני זה כל מיני כל מיני זה משלה הוא מסתבך אני אוכל פת חבה אז הוא ישן טוב אז זה פשטני אבל ברובד היותר פנימי העשיר מדובר פה לא על השיר השמח בחלקו זאת אומרת מדברים פה על השיר הזה שאין לו מודעות עצמית כל היום כולו הוא עסוק בלהסתכל מה שמה ולנסות לחטוף את זה לכאן בלי לבנות את היחסיות של מה שיש לי אם יש לי את היכולת לעשות ניטור כזה וקפיצה כזאת מכיוון שהוא לא יכול אין לו אין לו את זה אז זה בא לידי ביטוי אצלו זה זה ביטוי סימבולי גם באכילה שלו
אוכל בלי פרופורציה זאת אומרת הוא אוכל בלי שום שום אז הוא לא יכול לישון הוא לא מתחבר מה שאין כן האדם העני האני או העשיר השמח בחלקו אצלו החיבור האמיתי והפנימי גם ביחסיות של נפש וגוף וגם ביחסיות של המזון שהוא מכניס לגוף הולך ביחד כל הנושאים הללו שאנחנו דיברנו עד עכשיו שהם בחומר בחומר של הגוף יש להם שייכות ישירה גם כן לעולם הרוח לעולם של הנפש לעולם של לימוד חוכמה לימוד תורה הגמרא אומרת במסכת סנהדרין אמר מה סימן לגסות הרוח עניות איזו עניות עניות בתורה עניות בחוכמה זאת אומרת גסות רוח ושכל לא הולך ביחד כאשר האדם גס רוח הוא לא יהיה חכם אף פעם
למה מספרים היה חכם חכם קדמון כזה לא כל כך קדמון אבל לפני כמה מאות שנים עמנואל קאנט אז שהוא היה לו את התיאוריות שלו ואת הלימודים שלו וזה אז אז באו יצא שם שהוא כזה גאון וכזה אז באוניברסיטה איפה שהוא לימד היו באים ילדים נערים וזה מכל הארץ במיוחד מבתים עשירים שהיה להם כסף להורים לשלם להיכנס לאוניברסיטה והיו כאלה שבכלל לא היו מתאימים לכל מה שנקרא לאוניברסיטה ולשיעורים של כאן לא היו מתאימים אבל הם חיפשו כמו שאומרים את השם אני הולך ללמוד שם
ב בדיפך שקראו למקום הזה איפה שהוא אני הולך ללמוד שם אז היו מוכנים לשלם את הכסף היו יושבים היו עם עם את עם הקולמוס של פעם הם יושבים וכותבים כל מילה שהוא אומר הרי הבינו באמת אז מספרים שתוך כדי השיעור הם חוטף עצבים תפסיקו לכתוב תתחילו לחשוב כותבים כותבים אבל זה כמו רובוטים כאלה זה לא זה לא הסתדר לו כל השיטה שלו לא הייתה רק תכתוב תכתוב כמו תוכי מה שאומרים אתה לא מבין מה שמדברים אז מה הייתי מציע לאותם אנשים אולי היה כדאי שלא תבואו לאוניברסיטה של עמנואל כאן תלכו למשהו ברמה יותר עממית יותר פשוטה
ותחכימו שם ואולי תתקדמו הלאה לא אני לא מתפשר על- אני הולך תמיד על הכי טוב אז אני הולך על הכי גבוה זה פשוט הרוח כשבן אדם לא יודע לאמון את עצמו את הכישרונות שלו את מה שאני יכול ואת מה שאני לא יכול אתה לא יכול אתה לא עומד את עצמו נכון אז גם מה שכן היית יכול להשיג מבחינה לימודית אתה לא משיג מכיוון שאתה צריך להיות בהכי גבוה והכי גבוה זה למעלה מהרמה שלך ולמעלה מהתפיסה שלך ולמעלה מהיכולת שלך זה נוגע מאוד מאוד להורים שרוצים להכניס את הילד דווקא למוזיאון זה דווקא לעניין זה דף הזה הילד לא כל כך לא הוא לא ה הכי מתאים אני גם מתאימה וכולי
איפה כל זרע מוס יש ביטוי שהגמרא אומרת בסנהדרין מבני עניים תצא חוכמה תצא תורה תצא חוכמה עניים וחזל זה לא עניים בכסף רק אלא זה עניים בדעת בני עניים זה הפירוש שכשהאבא והאמא היו אנשים פשוטים פשוטים הכוונה בשכל לא היה להם הרבה שכל אבל הילדים שלהם יהיו חכמים זה פרדוקס מה זאת אומרת הייתי צריך להגיד שבדרך כלל זה גנים אם אבא היה מלומד אז הוא הוריש את הגנים של החוכמה לבן שלו בשטח זה לא ככה לא מוכרח שזה ככה חזל אומרים זה דווקא העניות העניות בדת לא רק העניות בכסף גם העניות בדת של ההורים גורמת לילדים להיות חכמים
איזה היגיון יש בזה אז ההיגיון הוא לא מוכרח בקיצור מבני העניים תצא חוכמה אחד ההסברים מה שאנחנו בהמשך לקו שאנחנו הולכים היום מפני שהעניים הללו הילדים הללו הם מרגישים במודעות את החיסרון שלהם הם באו מהורים ההורים שלי היו אנשים פשוטים לא לא למדו אף פעם לא יכלו לעזור לי בלימודים בוא נגיד ככה ילד שאבא שלו פרופסור כל מה שצריך מתמטיקה וזה אני שואל את אבא וזה וזה וזה אז הוא מתמטיקה כנראה לא ידע ואם הוא ידע הוא ידע לא כל כך טוב אבל הילד הזה שאבא שלו לא יודע 1000 בית
לא יודע כלום הוא הלך ללימודים הוא יודע אף אחד לא יעזור לי בבית וגם כסף לשיעורי עזר אין אז הוא בשיניים לומד כיוון שכך הוא מגיע להישגים יותר גבוהים שהוא לא סומך על שום דבר לגרום הביטוי לנושא הזה זה המודעות העצמית של האדם כאשר יש לך על מי לשמור כאשר אתה חושב שזה עובר בתורשה אז המודעות שלך לעניין היא לא מספיק חזקה המודעות העצמית שלך היא הכוחות שלך הם היחסיות שלך היא לא ככה חזקה
ככל שהמודעות שלך היא עצמך יותר חזקה זה ההצלחה שלך תהיה יותר גדולה איזה הוא עשיר אשיר במתמטיקה לא משנה באיזה דבר שהוא שמח בחלקו זה שהוא מודע ללקוחות שיש לו אתה מודע שלקוחות שיש לך אז תוכל להכפיל אותם תוכל לשלש אותם תוכל לגדול תוכל להגיע ישנו המחשה מאוד מאוד מעניינת שהחכמים מספרים חכמים מתארים את העניין של של רבי מאיר ורבי עקיבא בגמרא במסכת סוטה תארים שרבי מאיר ובא בהתחלה לישיבה של רבי עקיבא ניסה להבין את מה שרבי עקיבא אומר לא הבין שום דבר רבי עקיבא היה החכם הכי גדול של הדור לא מבין לא מבין אז מה מה אם הוא אם הוא לא היה רבי מאיר מה הוא היה עושה אז הוא עזב זה לא זה לא הרמה של הוא יודע להגיד זה לא שייך לי
הוא הולך לחפש כיתה נמוכה יותר הולך לקיתה נמוכה שינן חזר כמה שנים אחרי כמה שנים הוא חזר לרבי עקיבא ואז הוא הראש שלו כבר התאים לרמה שלו סוף חייו של רבי מאיר מתארים לנו שהוא עצמו הגיע לרמות לימודיות כאלה שחכמי דורו כבר לא הבינו אותו זאת אומרת הוא כבר הפך להיות דומה לרבו רבי עקיבא אבל הכל בגלל שהוא ידע להגיד לעצמו לא שייך לי לא ברמה הזאת אני לאיפה שמתאים לי אני הולך לכיתה א' אני הולך לכיתה שמתאימה לי אני לא לא ברמה זה מדי גבוה בשבילי אדם שהוא לא במודעות אז אחר כך בסוף הוא צונח מכל כל הקומות ביחד ואילו אדם שיש לו את המודעות אז הוא מצליח באיזשהו צורה לווסת את עצמו למין את עצמו במקום
יש משל שנותנים המחשה שנותנים על הפסוק בטן רשעים תחסר מה זה מה זה בטן רשעים התייחסה רשע רשע זה לא במובן ה כבד של המילה אדם שהוא לא במודעות עצמית איך שאנחנו קוראים לו עכשיו
הוא מסתכל בטן גם כן זה לא רק הבטן הגשמית זה אני רוצה להאכיל בקירבי משהו אז הוא רוצה הכל הכל בבת אחת איך אמרו פעם אני רוצה ללמוד את כל התורה בלילה אחד+ להספיק לישון כאילו הכל הכל ובבת אחת לבלוע את הכל אז אומרים בטן רשעים תחסך למה כי
באמת לא מספיק אחד לכמויות שהוא צריך צריך עוד בטן ספייר אז היו אומרים בבדיחה פעם זה בדיחה אמיתית שיכור שכשאתה ושאתה ושאתה עד שהתמלא השאת הקיבולת שלו לא יכול יותר אבל הוא רוצה עוד לשתות זה היה הולך לפינה שם את האצבע מקותה עוד פעם עוד בעצם התייחסה מכיוון שהוא כל כך רוצה עוד אבל הוא לא עומד את מה שהוא יכול הוא לא חי לפי היכולות שלו אז הוא חייב להחסיר את מה שהוא בלע קודם ולשנות את ה את כל המבוקס שלו מחדש אנחנו רואים את זה הרבה מאוד פעמים אצל אנשים שהם עוסקים ברדיפה אחרי משהו אבל הם לא בדקו שזה בדיוק מה שמתאים להם
הם רודפים למשל הוא אוסף בולים אוסף אוסף אוסף רץ רץ רץ רץ רץ פתאום מישהו אומר לו אתה יודע יש אנטיקות כאלה כלי כסף כאלה קטנים ועכשיו הוא נדלק על זה זה מה עכשיו כל האוסף הזה של האלבומים יש לו מגדלים בבית שהוא אסף הכל בואו תיקחו את זה אין לי מקום אני עכשיו צריך לשים איך אומרים כלים כאלה עתיקים כל מיני עכשיו זה עכשיו בזה אני אוחז וזה אחרי כמה שנים עוד פעם משתנה לו הסוויץ' זה נקרא בטן ראשאים תקסר הוא כל פעם צריך לחדש את המלתחה שלו לשנות את כל הראש את כל מה שהוא עשה את כל מה שהוא למה
מכיוון שגם הפעם הראשונה שהוא רץ לפי משהו באמת צריך מה שבאמת שייך לנפש שלו וכולי אז זה דבר שחכמינו אמרו עליו ככה מי זה השיר האמיתי קול שיש לו נחת רוח באושרו השירות היא לאו דווקא בכסף אבל במה שיש לך אתה רגוע אתה אתה מרגיש שאתה הופך להיות שלם עם זה אתה מרגיש שבזה כדאי להשקיע איזה הוא עשיר אם יש לו נחת אם אין לך נחת רוח מה שאתה עושה זה ילך ויתחלף כל כמה כל כל זמן עכשיו משהו אחר ואחר כך משהו שלישי ואחר כך משהו רביעי
אותו דבר זה גם ברמה המוסרית אם האדם שלם עם עצמו רגוע עם עצמו יודע מה הוא רוצה עם מעצמו אז הוא עשיר אבל אם אדם לא שלם עם עצמו ולא טוב לו תמיד הוא מסתכל מה שיש לאחרים בתכונות שיש לאחרים וממידות שיש לאחרים אז אני יכול להגיע לפי פחת היו אומרים בבדיחה אבל הבדיחה הזאת אני חושב שלפעמים היא גם מציאות בהרבה בדיחות יש הרבה באמת שהיו היו אנשים שעשו עשו איזה שהוא עשו הצלה למלך הצילו את המלך והמלך שני אנשים עם היו והמלך אמר להם מה אתם מבקשים כתמורה
אז הם התחילו לחשוב ואז המלך אמר לראשון תגיד אתה אבל אני אומר לך שמה שאתה תגיד לחבר שלך אני נותן כפליים אז הוא מתחיל עכשיו אני אבקש מיליון דולר אבל אבל החבר שלי שתי מיליון לא שייך לא מוכן אני אבקש שתי מיליון אז לא יתן 4 מיליון לא רוצה בסוף הוא בא למלך עם הצעה כזאת המלך אני רוצה כשכר שתהיה לי את העין העיקר של החבר יעקרו אצלה זה זה זה אומנם משל אבל המשל הרבה פעמים הוא נכון זאת אומרת אנחנו
הרבי פעם סיפר את זה בשיחה הוא אמר ככה שהוא היה בילד בחדר בלימודים התלמוד עברה אז הוא סיפר שפעם המלמד אמר להם המורה לימד אותם ואמר להם שבאו שני יהודים ערבים תורה והרב עשהפט דן וחייב אחד לשלם לשני 50 ש"ח ההוא התחיל לצעוק מה
ואמר שהדין מבין לא אמת ושהרב מטה את הדין אז הרב אמר לו סליחה תבוא רגע לצד איזה שבוע שעבר אתה באת לפה עם עם פרס שאתה קנית ושחטת ונתת לי לבדוק האם מטריפה בפנים כשר או לא כשר ואני אמרתי לך שזה לא כשר כמה עולה פרה הרבה יותר מחמישים שקל ללכת את כל הבשר הזה זרקת לכלבים וזה לא הפריע לך ושמחת על מה שאני אומר בעיניים עצומות מה פתאום עכשיו על 50 ש"ח אתה צועק כל כך אז אמר לו אותו אדם מה כבוד הרב אתה חושב שאני בוכה על החמישים שקל שאני מוציא זה כלום בשבילי אני שמח על הרווח שלא שמח על ההרצאה שלי זה הטבע זה
איפה מתחיל הטבע הזה הטבע הזה מתחיל כאשר לאדם אין מודעות עצמית המודעות העצמית מה אני כן או מה אני לא אז איך באמת מגיעים לסיום איך מגיעים בסוף לעניין של עשיר השמח בחלקו איך מגיעים לשמחה ומודעות עצמית ומה שיש לי וזה וכולי וכולי וכולי אז יש אפשרות לשמוח שמים קצת מוזיקה ומוזר לרקוד וללכת לאיזה לשמוע איזה זה ולאכול טוב וזה ולהרגיש שמחה וזה שמחה זה לגיטימי אז ואז אני מרוצה מעצמי והכל טוב אבל אבל שלמה המלך לא אומר ככה שלמה המלך אומר טוב ללכת לבית האבל וללאכת ולהלך לבית המשתה יש לי בית משתה יש חתונה על הלב אני שמח
יש ללכת לבית האבל מה מה מה השוואה בכלל בין שני הדברים מה טוב ללכת לכאן וללכת לכאן מה אז בפשטות העניין של ללכת לבית המשפט הזק אני רוצה לשמוח אני רוצה לשנות אווירה אני רוצה לצאת להחליף מצב רוח אז אומר שלמה אומר לך תשמע גם אם תלך לבית המשפט תחליף מצב רוח אבל זה שינוי חיצוני בלבד
אם תלך לבית האבל אתה תצליח להגיע לשמחה אבל שמחה פנימית השמחה בחתונה היא שמחה חיצונית לא פנימית השמחה זאת אומרת אם לפנימית אז שמחה בבית לפנימית אתה הולך לבית האבל ושם מספרים לך על הנפטר אבל מה שהוא עשה וכל מה שאפשר לעשות ופתאום אתה נזכר שאתה עדיין חי ואתה עוד יכול לעשות באיזה יופי שאתה יכול לעשות ואיזה יופי על החיים שהשם נתן יש מישהו שכבר לא ויש מישהו שכבר כן אתה מתחיל לחשוב על תכלית הבריאה והחיים נסתכל בעיניים אחרות אז אתה שמח על הדברים האלמנטריים שיש לך על הבית שיש לך לאישה שיש לך על הילדים שיש לך על מה שיש ואתה שמח ומה שיש אז אתה חוזר חזרה מבית האבל עם שמחה עם שמחה פנימית עם שמחה שבאה מתוך מחשבה לא עם שמחה שבה כתוצאה מאיזה שהוא דבר חיצוני שחדר אליך ועשה לך איזה שהוא שינה לך את המנגנונים בראש הגמרא מספרת שהיה פעם חתונה
וה ריקודים ריקודים ושמחה באמצע החתונה באו לאבא של החתן אמרו לו עכשיו אנחנו רוצים שתשאיר סולו משהו אז הוא התחיל לשיר שיר מנגינה עצובה על המילים אוי לנו שנמות וככה זה היה המנגינה אז שאלו שאלו אותו מה מה זה אז הוא הסביר שוב אני ראיתי שאתם שמחים אתם שמחים אבל אתם חשבתם היא לא שמחה פנימית אז שמחת חיצונית והרצון שלי היה זה להעביר אתכם לאיזושהי שיחה פנימית שיחה פנימית זה הפירוש הוא שאתה שאתה כן אני אני אני שמח שאני עוד חי אני שמח על הדברים שיש לי אני שמח על כל נשימה ונשימה שהשם נתן לי עוד להיות פה ולאהוב ולהיות אהוב
ולתת ולקבל וכולו זה המסר שחזל ביקשו להגיד לנו איזה עשיר השמח בחלקו לא הבנה שלא נשקיע בעניינים של בממון ולא הכוונה שלא נשתדל להשיג יותר ממה שיש לנו ולא הכוונה שלא נעשה איזה שהיא השקעה ונהיה רק יושבים על זרי הדפנה לא זו הייתה הכוונה הכוונה הייתה שכל הצלחה שלא תהיה גם הצלחה בהשקפת החיים איך להסתכל נכון על החיים וגם השקפה בהצלחה פיננסית כל דבר חייב להיות מושתת על על הבסיס שיש לך על השורשים שיש לך על המתנות
קיבלת מהקדוש ברוך הוא אם בן אדם לוקח יושב וחושב אפילו כמה רגעים על היכולות שהשם נתן לו ועל האושר אושר באלף והאושר בעין שנתן לו לפי ערך ביחס אחרים שאין להם את מה שיש לו אז מכאן הוא מקבל אמביציה לעשות יותר להגיע ליותר להשיג יותר ואז הוא הופך להיות העשיר האמיתי גם העשיר ברוח וגם העשיר בממון והאמת היא ששני הדברים האלה הולכים ביחד זאת אומרת זה לא כל הצלחה אמיתית זה כאשר היא מחוברת גם עם הנפש וגם ולא רק עם החומר בלבד ברגע שהיא מחוברת רק אם זה אולי היא אולי מזל אבל הדבר הזה אין לו הרבה קיום ברגע שאנחנו רוצים שהדבר יהיה יהיה לו קיום גם בתחומים הרוחניים גם בתחומים הגשמיים אנחנו חייבים לחבר אותו עם הפנימיות של הנפש שלנו
ברגע תשמע הוא יודע מה חסר לו הוא יודע מה היה לו קשה אומרים מה זה בכלל כלל בקבלה שהחיבור אני לא יודע למה זה ככה אולי בגלל שהעולם הזה זה זה עולם הזה יש ביטוי שהעולם אומר שלדברים לטוב מתרגלים מהר יש כזה ביטוי אז אני רוצה רק לא לתקן פה במחשבה
מה עושה חקיקה בנפש יותר הקושי או הטוב אז הקושי זאת אומרת הנפש מחוברת הנפש כאילו שהשם ברא אותה כזו היא מחוברת יותר להידבק לקושי הקושי יותר מספק למזון מאשר מאשר הטוב רק שמה שדיברנו היום בשיעור זה רק היה שצריך למתן את זה זאת אומרת הוא חייב להיות ממתן ואני אני ניסיתי לחדש שלתועלת ההתקדמות צריך למתן אותו זה ההתקדמות תהיה מוצלחת יותר כאשר אנחנו נמתן אותו כן אבל זה בפועל ממש אנחנו רואים
יש לזה מקור בקבלה של לצד הייסורים האדם מתחבר יותר לא שהוא רוצה יסורים לא שלא תבינו לא נכון הוא לא רוצה יסורים אבל הם משפיעים עליו הניסח את זה בצורה מאוד מאוד ציורית הרבי אריץ הוא אמר ככה הוא סבל כל החיים שלו מאוד גם פיזית וגם מאסרים בכלא הסובייטי מאוד מאוד סבל מכות עינויים כמה פעמים עמדו לו עם האקדח על הרכה עשו לו צרות אז הוא אמר ככה שמדי פעם אני לוקח לעצמי
לחשוב על מה עבר עליי בחיים זה האלמנט שאנחנו דיברנו היום המודעות העצמית שאני אראה מה יש לי אני לוקח לי זמן ואני חושב ואני ואני מגיע תמיד למסקנה כזו שאם
היו נותנים לי את הברירה הייתי מוכן לשלם כל חלל אידיאלמה כאילו הייתי ממלא את כל חלל העולם בכסף ומשלם שלא יעבירו אותי את הייסורים הללו אבל אחרי שהעבירו אותי אם היו משלמים לי כל חלל הדעלמה לא הייתי מוכר אפילו דקה אחת מהייסורים תמורה תמורת הממון זה גרם לו הסתכלו מאוד בצורה לא נתפסת ששום דבר אחר לא היה יכול זה זה זה המבנה העניים תצא תורה זאת אומרת יש איזה שהוא יש איזושהי עוצמה בעניות גם העניות הכלכלית וגם העניות הקושי
במאמרים של הרבי הרייהץ וא סליחה בשיחות שלו הוא מתאר דמות של אדם ושיחסיד שקראו אותו יקותיאל רבי יקותיאל והוא היה אדם עם ראש קשה לא קולט כלום עכשיו זה בא לי הוא נפל כמו שאומרים נפל אצלך
שהיה אומר דברי תורה ברמה לא נתפסת בכמות לא נתפסת ובעומק לא נתפס והוא לא יכל להכיל את זה הכלי השכל שלו הוא בקושי היה זוכר מתוך מאמר של 7 שעות הוא בקושי היה זוכר את השורה הראשונה היה ממש אבל זה כאב לו זה כאב לו מאוד מאוד מאוד מאוד והכאב הזה הוליד אצלו הקושי הזה הוליד אצלו כזה רצון שהוא הפך להיות אחר כך החכם הכי גדול בחוכמה הזאת של התורת הקבלה והחסידות עד כדי כך שקיו יושבים איתו אז עדיין נשאר לו כמו שאומרים הקושי לתפוס בפעם הראשונה את הקול אגב לבקש שהרבי אמר רז זה אחד
מהמוחות הכי שיחזור לו עוד הפעם על המאמר אז היה חוזר לו על המאמר ואז הוא רק היה מתחיל לשאול את השאלות שלו וכל שאלה שהוא היה שואל לא הייתה לי תשובה הייתי צריך ללכת לאבא שלי זאת אומרת למי שאמרת את המאמר ולשאול את השאלות לא יכולתי לענות לו רבי מרש אומר לא יכולתי לענות לו שאלות שלו הוא לא תפס את המאמר במכה הראשונה אבל אבל הוא היה צריך להיות חזרה ואחרי זה הוא מאיפה לאדם כזה הוא היה נקרא בול עץ ככה היו קוראים אותו בגלל הכישרון הקשה שהיה לו אז מכיוון הוא היה כל כך מלמטה אז ככל שהאדם מרגיש את הקושי שלו את החולשה שלו אז ההשגות שלו מעפילות
בלי ערך אז זה השיר האמיתי השיר האמיתי זה לא שחלילה מברכים את כולם שיהיו להם הרבה כסף יהיה להם הרבה שכל אבל השיר האמיתי זה שהוא יודע איפה הוא אוכל זה יכול להיות תשיר באמת בדת בכסף אבל שתדע איפה אתה אוכל ותעבוד לפי הכלים שלך לפי היכולות שלו היה פעם יהודי ירושלמי בירושלים של פעם
שבירושלים של פעם לא היה אפשר להשתכר מדברים איתכם על ירושלים שלפני 200 שנה לא היה לא היה ממה לעשות פה כסף חקלאות לא עשו לא ידעו והכל היה מן מסחר כזה וזה אז הם היו חיים על קצבאות שבאו מחוץ לארץ הקצבאות היו זעומות בקושי הספיקו לחיות היה יהודי שהגיע לפה כמו שאומרים עם חבית של שומיים משום שבאוניה שהוא עלה לארץ פגש אותו אדם עשיר סוחר אמר לו אני מצאת חן בעיניי אני מוכן לעשות איתך הסכם שלישכר בזבולון
אני אגיד לך מה ההסכם ההסכם הוא שאתה תלמד תורה חצי מהזכות של התורה שלך עוברת אליי ואני שולח לך כסף כל חודש להתקיים לפני משפחתך ברבע אז הוא עשה איתו הסכם זה היה עכשיו האידיאל של אלה שעלו לירושלים בדרך כלל מי שעלה אז לארץ ישראל הוא עלה בשביל להיקבר בה הוא כבר היה עולה בסוף חייב זה היה הסדר אבל היהודי הזה היה צעיר הוא עלה עם משפחה עם אשה עם הילדים הוא עלה בגלל אידיאלים רוחניים הוא לא לא לא חיפש להיקבר אז היו הרבה לפני הגיל של קבורה אז אידיאלים רוחניים אז אשתו הייתה מאוד מאוד אידיאליסטית שהיא רוצה שפעל שלהיל שלה ילמד תורה יום אחד היא תפסה אצלו במגירה של השולחן את ההסכם של הישכר ויזבולון הזה
והיא באה בתביעה מה זאת אומרת אני אוכלת חצץ יצחק כל כך הרבה שנים ואני רוצה את הזכות שאני עמלה בשביל לפרנס את המשפחה וזה בשבילי ואתה הולך וחותם לי איזה שהוא חוזה מזיק גביר לא לא מוכנה לעניין אז הם הלכו לדין תורה אצל הרב והאישה זה סגנון חיים של פעם הלכו לבעל והאישה מה היא רוצה תחזיר לו את הדף אבל היא לא רוצה שתקבל יותר ממנו כסף לא רוצה שתיקח ממנו כסף
ומה הבעל אומר מה למה שלא יהיה בשפע מה למה לא אז הרב שואל אותה למה זה כל כך מפריע לך מה הבעיה אז היא אמרה לו מה יש עוגה כן בדמיון יש עוגה העוגה זה הזכות שיש לבעלי בזה שהוא מוסר את עצמו לתורה בעבודת השם
אז אני חשבתי שחצי לי חצי לא עכשיו מה חצי לאיש הזה ואנחנו מתחלקים ברבע כל אחד אז אמר לה הרב של הקדוש ברוך הוא יש מספיק שכר לתת לכל אחד חצי חצי שלם היא לא צריכה לדאוג בקיצור אחרי שהיא יצאה היא נרגעה אז הבעל אומר בעצמו כן אבל אנחנו למדנו ואנחנו יודעים שיש עניין בלהסתפק במועט השגות של פעם אנחנו אנחנו אפילו לא יודעים לא ילדים להבין כזה סיפור היום אבל ככה זה אז הרב אומר לו תשמע זה טעות אם אדם השם נתן לו
אסור לו לזלזל בזה אם נתן לך השם סימן שזה אתה צריך לעשות עם זה משהו למען שמו למען זה למען פה למען שם אז הוא אומר מה אני אעשה עם זה הוא אומר לה אתה עוד תראה עבר עבר אני יודע כמה חודשים עברו היה ילד אחד
שחלם מאוד סיפור שלם היה בכול ירושלים בית רפואה אחד בית רפואה של המיסיון הילד הזה בגלל שהוא טופל שמה הם הצליחו למשוך אותו ועכשיו היו צריכים הצליחו לקחת אותו להוציא אותו משם אבל החוק הטורקי מה שהיה שם בארץ דרש זה בתנאי שיהיה מישהו שיגדל אותו ברווחה וזה וזה וזה שיוכלו לראות שהמשפחה עומדת שלו באמת תיתן לו כל מה שהוא צריך
אז הרב אמר לאותו אדם הנה אתה יכול לקחת את הילד הזה אתה יש לך מספיק נכון למה לך לזלזל בראש רושם הנה השם בשביל זה הבילו את זה כדוגמה בקיצור המסקנה היא זה שכל אחד צריך לעבוד לפי היכולות שלו לפי הכוחות שלו לפי הכישרונות שלו ולפי הטבע שהשם נתן לו ולא ללכת בניגוד לזה בצורה מוחלטת יש צריך להתייעץ לשאול אנשים שמכירים אותו איך שהרבי תמיד קורא לזה ידידים מבינים יש ידידים הם לא מבינים יש מבינים אבל הם לא ידידים צריכים להיות אנשים כאלה שרוצים את טובתך גם ואז אנשים שמבינים ואומרים לך שכן ראוי שתעשה לא ראוי שתעשה ובהתאם לזה כאשר האדם עושה אז הוא הורס סיעתא דשמיא במה שהוא עושה
הקדוש ברוך הוא יעזור לכולם שזה יהיה לכולם סיעתא דשמיא ונהיה כולנו העשירים ששמחים בחלקם ומתקדמים הלאה באושר בכל תחום
