למה בחב"ד היהי רצון נכנס בין הברכה לאכילת התפוח

תמליל אוטומטי מהשיעור (יתכנו שגיאות):

מגיעים הביתה בליל ראש השנה עושים קידוש דבר ראשון יש הבדל בין היום הראשון ליום השני ביום הראשון אנחנו מתחילים עם קידוש ואחרי הקידוש אנחנו נוטלים ידיים ואז אנחנו טובלים את הלחם גימל פעמים בדבש וצריך גם מלח על השולחן והרבי במשך הסעודה הוא גם כן טבל במלח

ואחרי שאנחנו עושים את זה אנחנו מיד בתחילת הסעודה

לי את התפוח את התפוח בדבש החי בריאה אהובה יותר כנפשי רגע לפני שאנחנו עוברים לשיעור אבקש את תשומת ליבכם אני מבקש את עזרתכם היום לקחתי על עצמי בסיעתא דשמיא ובעזרתכם הנדיבה להחזיק את כל אלהוראה ומשפט כהמשך של מורי ורבי הרב מאיר אהרון לרב השלום מורי ורבותי אנא ממכם תעזרו לי להחזיק את הכולל בהרחבה

רשמיות וברפניות להחזיק את הדיינים להוסיף עליהם לעלות מחיורה ויראת שמיים והקדוש ברוך הוא ישלם לכם כדכם התור ובאנה בחיי במזונו ובכל הרוויח בסיעתא דשמיא שתראו אותה בפועל ממש כל שקל ושקל שאתם נותנים יחזור אליכם ביתר שאת ביתר עוז ותראו ברכה והצלחה בכל מה שאתם צריכים גם בגשמיות גם ברוחניות וגם בחינוך הילדים

למטה בתיאור הסרטון ישנו לינק שאפשר באמצעות באמצעותו לתרום באופן ישיר

תבורכו מפי עליה

המנהג שלנו בתפואה ודבש הוא מנהג מאוד הייתי אומר ייחודי

ייחודי ומי שככה פוגש בשולחן חג של חבד אז הוא ככה טמה על המנהג הזה כי אנחנו לוקחים את התפוח חלק לא לוקוח שתשלם למה לא לוקחים שלם הרי יש עניין לקחת שלם ולברך על שלם כי אנחנו צריכים גם

להטביל אותו וזה יקח זמן אז כדי שזה לא יהיה עיכוב בזמן אנחנו חותכים אותו ואז אנחנו מטבילים אותו לפני הברכה

ואנחנו מברכים קודם כל בורא פרי העץ ואחרי שאנחנו מברכים בורא פריץ אנחנו עדיין לא אוכלים אנחנו מוסיפים לאי רצון מלפניך שתחדש עלינו בשנה טובה ומתוקה ואנחנו לא אומרים יהי רצון מלפניך השם אלוקינו אלוקי אבותינו יהי רצון מלפניך שתחדש עלינו שנה טובה ומתוקה ואז אנחנו אוכלים וכאילו מכניסים פה כמה מילים בין הברכה לאכילה וזה חידוש עכשיו למה זה חידוש

כי כל פעם שיש לנו למשל פרי חדש וצריכים לברך עליו שהחיינו אז יש את ההבדל בין מנהג האשכנזים למנהג הספרדים איפה מכניסים את השיחיינו מנהג הספרדי זה שמברכים למשל נגיד יש לר חדש שמברכים עליו בורא פרי העץ אתה מברך בורא פרי העץ ואחר כך אתה אומר שהחיינו ואחר כך אתה אוכל אותו ואילו מנהג האשכנזי וחבד זה שקודם כל מברכים את השח היינו ואחר כך מברכים את הבורא פרייאצל מה ההסברה פשוטה

כי אנחנו לא רוצים לעשות הפסק בין האכילה לבין

הברכה על הברכה ברופרי העץ ופתאום כאן אנחנו מברכים בורא פרי העץ ואנחנו עושים הפסק יאיר רצון מלפניך שתחדש עלינו שנה טובה ומתוקה וזה דבר שהוא לכאורה חדש זה דבר חדש אז למשל הפוסקים שהציעו מה לעשות ניקח לדוגמה רבי אברהם דצינגר שהוא תלמידו של הגאון מוילנה וכתב ספר חיי אדם וכלל קוף למטה והוא כותב תראו איך הוא מציע

מורה ההצעה שהוא מציע היא לכאורה לכאורה הצעה טובה אנחנו נצטרך להבין למה המנהג שלנו שונה וראוי לברך על התפוח בורא פרי העץ ויוכל מעט לדבריו

קודם כל לוקחים תפוח מברכים עליו בורא פרי עץ ואוכלים קצת ואחר כך יטבול אותו בדבש

ויאמר יהי רצון לפניך שתחל לשלם לשנה טובה ומתוקה וזה לכאורה מה הבעיה זה אין הפסק אין כלום הכל טוב

כף החיים של רבי יעקב סופר גם כן מביא אותו להלכה וגם ארוך השולחן מביא אותו להלכה קיצור שולחן ערוך כתב אחרת בסימן קוף כאף טיל

בסעיף ט הוא כותב ואחר כך טובל קצת תפוח מתוק בדבש

הוא מברך עליו בורא פרי העץ והוא לא אז הוא אומר את זה קצת אחרת לא

לפי החיי אדם הטבילה של התפוח תהיה אחרי שכבר אכלת ממנו הוא אומר לך לא תטבול תברך בורא פרי העץ אבל גם לשיטתו האמירה היא מאוחרת יותר לא בין האכילה לבין הברכה יש פה בלשון שהוא מביא פה תפוח מתוק בדבש

אני תמיד מזכיר שהתפוח צריך להיות מתוק גם האדמור הזקן הלשון שלו תפוח מתוק בדבש ואל תחשבו שהתפוחים שאתם קונים הם מתוקים בדווקא יש לך תפוחים חמצמצים

והחסידות כתוב

הירוק הוא בדרך כלל חמוץ ותפוח האדום הוא מתוק אבל היום התפוחים קיבלו הנדסה גנטית הם כמו שאומרים כמו שבני האדם השתגעו גם התפוחים השתגעו בעקבותיהם אז לכן אם אפשר תפוח מתוק דווקא אז זה בלי

בלי קשר מנהג חבד זה הרבי נהג לטבול את החתירה של תפוח בדבש קודם הברכה הוא עשה את זה 3 פעמים כמו שעושים עם מחלה 3 פעמים

ורק אחר כך הוא בירר בורא פרי העץ ואמר יאיר רצון מלפנים

המנהג שלנו מופיע גם בספר המנהגים גם ביום יום השאלה היא מה המקור למנהג הזה אז תראו המנהג הזה זה קודם כל מופיע כבר במגן אברהם בסימן תו קוף

פה גימל המגן אברהם מאוד קטן בית מביא שני ספרים שכתבו את המנהג שלה ספר אחד זה נקרא ספר מעגלי צדק כשמחפשים מה זה ספר מעגלי צדק מגלים שזה בעצם מחזור

יש מחזור עתיק שנקרא מעגלי צדק המחזור העתיק הזה כמו שאתם מכירים בסידורים יש את אותיות קטנות שנותנים הלכות אז גם במחזור הזה יש הלכות אז המגן אברהם עם כל כבודו וגאונותו לא יתבייש להביא ספר מחזור שערי צדק אגלי צדק שהוא בעצם מלמד איך עושים את הזה מה כתוב שם במעגלי צדק

תקשיבו טוב לניסוח

וראוי לברך על התפוח בורא פרי העץ ואחר כך אומר שנה טובה שנה לא שנה טובה שנה מתוקה ואוכל התפוח שמתם לב ראוי לברך על התפוח בורא פרי העץ ואחר כך אומר שנה מתוקה ואחר כך הוא אוכל את התפוח זאת הנחיה של מחזור מעגלי צדק

כשהרבי נדרש לשאלה שאני שואל מה המקור למנהג חבד אז הוא אומר קודם כל המראה המגן אברהם כותב את זה והרבי מציין ספר מעגלי צדק אינו תחת ידי אבל מצאתי ספר אחר שמציין אותו והוא מציין מספר אחר מה שכתב במעגלי צדק היום היום יש לנו את הספר הזה זה מה שכתוב שמה במעגלי צדק אבל המגן אברהם מציין ספר נוסף

שכתב את זה וזה ספר שנקרא

חמדת ימים

עמדת ימים הספר חמדת ימים הוא מדבר על המועדים הוא מדבר על השבת באריכות על מנהגים שונים ספר עבה והספר הזה יצר פולמוס גדול בעם היהודי הנה אתם תראו שהמגן אברהם מציין אליו אבל זה יצר פולמוס גדול כמו שאתם יודעים

העם היהודי היה לו איך אומרים סבל גדול

באזור של גזרות תח ותת

אחרי גזירות תח ותת כיוון שהרבה ילדים גדלו בלי אבא ואמא וגדלו בלי מוסדות כמו שהיה אחרי השואה האיומה אז נוצר מצב כזה שהיו הרבה עמי ארצות בעם היהודי שהם לא גדלו בבית ספר בחיידר בצורה מסודרת

ואז היה רקע מאוד מאוד פורה

לבעייתו

של משיח השקר שבתאי צבי שם רשאי מרכב משום שהעם היה כל כך מה שנקרא עייף וכאוב וגם כן לא בקיא כל כך בתורה

והם פשוט באים המשיח משיח הגואל והיה לו יד בקבלה וכפי מה שכתבו עליו אפילו מגדולי החסידות שהוא גם היה ניצוץ של משיח לא סתם הוא דחף את עצמו לזה היה לו ניצוץ רק שהוא נפל בקליפות

והשבתאי צבי הזה הוא גרם לעם לחתור ביתר שאת משום שהמסר שלו היה מסר מאוד מוזר

הוא ידע קצת קבלה בעיקר קבלה מעשית

הוא טען שאם אתם רוצים להביא

לשכינטה לשכינה גאולה אז צריכים לגרום לה כמו שאומרים היא להפסיק לסבול בגלות שהיא כבר לא תוכל לסבול יותר שהיא נמצאת בגלות ואיך עושים את זה רחמנא ליצלן הוא אמר על ידי שעושים עוד עבירה+ עבירה+ עבירה אז השכינה כמו שאומרים נחנקת ואז יבוא המשיח

שהיא כבר לא תוכל להישאר בטומאה הזאת היא ואז הוא פתאום הוא יצא הוא יצר מודל של של עבירות ועבירות בפרהסיה ואכילה ב-9 באב ועבירות של ניוף וכל מיני דברים כאלה קשים מאוד וככה הוא סחף את ההמונים המאמי ארצות המסכנים שהלכו אחריו אחרי ששבתאי צבי 3 האם מרכב

יצא כנגדו הוא היה ספרדי מאיזמיר אבל הוא סחף אחריו הרבה אשכנזים גם כן

ויצא כנגדו חכם ספרדי יעקב שפורטש והוא כתב ספר נגדו להוכיח את השקרים שלו בשם ציצת נובל צבי זה השם הפסוק ורמז את השם של שבתאי צבי אחרי שבתאי צבי קם אחריו יהודי אשכנזי שקראו אותו יעקב פרנק

והוא בעצם הוא נסחף אחרי שבתאי צבי

והיה שם גם פרשות של חוסר צניעות בין שבתאי צבי לבין הבת של יעקב פרן והוא כאילו המשיך את דרכו של שבתאי צבי הוא יסד כעט שנקראת פרנקיסטים קטה פרנקיסטים ואז זה היה התקופה של גילוי הבעל שם טוב זאת אומרת עוד לפני שהבעל שם טוב התגלה הוא כבר עבד נגד הפרנקיסטים

ואחרי הגילוי שלו ביתר שאת הוא התווכח איתם הוא נלחם איתם הוא עזר כמו שהרבא היה מספר בשיחות

לדבר על ליבו של העם היהודי והצעקה ישראל לעורר אותם גם לאמונה בביאת משיח אבל במשיח האמיתי וגם בחיזוק תורה ומצוות מה שגם שבתאי וגם יעקב שניהם הורידו את ההרבה מהדברים של התורה והמצוות הורידו אותם למטה למה סיפרתי את כל זה

סיפרתי את כל זה משום

לשבתאי צבי היה נביא נביא שכאילו היה כאילו אמור לקדם את המכירות שלו

ולנביא הזה קראו נתן

והנתן הזה היה בעצם ישראלי במקורו שנולד בעזה והיו קוראים אותו נתן העזתי

והוא כנראה היה טיפוס איך מה שנקרא מפוקפק

שידע על איך אומרים לפבלבל עם העיניים כלפי מעלה ולעשות קבלות וקמאות וכל מיני כאלה והוא זה שכאילו אמר להמונים אני מעיד על שבתאי שהוא משיח

הספר חמדת הימים שאני מדבר איתכם עליו עכשיו זה ספר שמייחסים אותו לנתן הזאתי אתה קורא בספר אתה רואה תלמיד חכם גדול אם זה הוא היה גם תלמיד חכם אני רק רק רוצה לומר לכם שגם שגם איך קוראים לו שבתאי צבי היה תלמיד חכם כפי אני אהיה לא רק בסוד אלא גם בנגלה והוא גם היה בעל מופת

מספרים שהתז רבי דוד סגל בעל עטורי זהב

הוא שמע על המשיח שהתפרסם המשיח השקר והוא בעצם שלח את שני הילדים שלו שהוא תלמידי חמודים להתהות על קנקנו והם נסעו אליו

שני התלמידים של שני הילדים של אתר והם הגיעו אליו והם מאוד מאוד התרשמו ממנו משום שההנהגות שלו היו מאוד מיוחדות

ואיך אומרים הוא תפס אותם גם בדברי התורה שלו וגם באישיות שלו היה כריזמטי הוא נולד גם ב-9 באב אז היה לו עוד

קטע של משיח אחרי אומרים לו נולד ב-9 באב אז בקיצור הוא בסוף הוא פונה אליהם לפני שהם הולכים הביתה והוא רצה להרשים אותם יותר

אמר להם האם יש לכם בתוך האם יש לכם בעיר שלכם איזה שהוא דבר שהוא מצריך תיקון האם אתם זקוקים לאיזה ישועה באיזשהו דבר האם יש איזשהו דבר שאני יכול לעזור לכם והם אמרו לו כן שיש איזה שהוא מושל כמדינה מושל או כומר או פריץ אני כבר לא זוכר אבל אחד מהגויים המרכזיים בעיר שהוא מושחת גדול והוא מציק לנו מאוד

והוא עושה צרות ליהודים אז הוא אמר להם שימו לב

הוא הוציא אותם החוצה ובאותו היה ככה השעון של המרכז העיר ככה זה הוא מקשהון הנה אתם רואים את השעון תסתכלו על השעה אני עכשיו תולש עשב ברגע שאני אתלוש את העשב הזה האותו אחד ימות איך הוא אמר להם

והם הסתכלו על השעה וזכרו את זה וחזרו חזרה לאבא שלהם ודבר ראשון שהם שאלו את האבא אפשר מה עם אותו רשע אומר הוא עמד באמצע הנאום שלו בכיכר ועל המקום הוא נפל באמת באיזה שעה בול בדיוק

מתי ששבתאי צבי הוריד את העשבים בול

היו אומרים אבא אתה לא מאמין זה משיח ומשיח אמת ואין על מה לדבר ועם כל העוצמות הם דיברו על זה נורא חזק

ואבא שלהם רק שמע את זה ירדו עיניו כאילו מייד

כאילו ראו שהוא לא איתם המשיכו לספר בהתלהבות דברי תורה שהוא אמר וזה וזה וזה

האבא מה אתה אומר הוא אומר ברגע ששמעתי ממכם שהוא תלש את העשב והוא הרג את ההוא אז אני כבר ידעתי שהוא לא משיח אמת שהוא משיח שבת הוא אמר אבא למה אתה אומר את זה אומר פשוט משום שישעיהו הנביא אומר שהמשיח יהרוג את הרשע בהבל פיו

ולא בתלישת עשבים זה שהוא תלש עשב זה הוא היה צריך לתלוש עשב בשביל זה סימן שהוא לא ואני הסיפור הזה סיפור עם מסורת ואני תופס את הראש ואני אומר לעצמי וואו איזה מפחיד אנחנו בתור אנשים קטנים מתלהבים וואו וואו כאילו אדם שהוא כולו תורה כמו התז הוא בוחן כל דבר בסולם ערכים אחר

זה מתאים ממה שהנביא אומר או לא

הנביא אומר איך הוא איך הוא יהיה הרו ככה לא יהרוג אתלישאת אז הוא לא אחר כך

הזמן התברר שהוא לא אבל זה בהתחלה היה חידוש גדול אז הספר הזה חמדת הימים הפך להיות מכיוון שהבעל שם טוב כל כך יצא נגד השבתאות פרנקיסטים כל ההמשך שלהם

אז הספר הזה הפך להיות ספר שהוא מוקצה מוקצה כאילו שמו אותו בצד עד כדי כך שנעשו מחקרים גדולים האם הוא מוזכר בחסידות באיזשהי צורה יש יש דברים שהוא כי כמעט המקור היחיד להם כמעט

ודנים האם זה שהאדמור הזקן הביא את המנהג הזה האם השורס שלו זה ספר חמדת ימים או לא כן או לא כי כי זה היה כאילו מופרך אצל חסידים שחמדת ימים של נתן העזתי שמיוחס לנתניה הזיתית שיביאו ממנו

אבל המגן אברהם כן ציטט אותו ואני אצטט לכם מה כתוב מה כתוב בספר חמדת ימים

הוא כותב בהנקי כי בסופו של דבר הספר הזה מופיע הרבה מאוד בספרי פסיקה טוב מגן אברהם הוא גדול מאוד

ואף אם אוכלים ואף עם אוכל מחר המוציא אם אתה אוכל את התפוח אחרי המוציא צריך לברך עליו בורא פרי העץ למה כי זה קינוח זה לא זה לא האוכל המרכזי

ואבו דברים שלא מחמת הסעודה שצריכים ברכה דרך אגב נוסיף פה שהרבי ראה הריה הצ ההוראה

לא הייתה וגם המנהג שלו היה זה שהוא מכוון בברכת התפוח אם יש איזשהו קומפוט שאוכלים בסוף הוא מברך בורא פרי העץ הרב מכוון על הקומפוט שבסוף הסעודה

לאחר הברכה הנה חמדת ימים ואחר הברכה יאמר נוסח התפילה נוסח התפילה זה יהיה רצון

ואינו אפס

זה לא נחשב הפסק הוא כבר מסביר למה למה כדי לא גרה מגביל לתורה וכיוצא באלו מה פירוש הגמרא אומרת ולומדת את זה מהפסוק ונתתי 10 בשדחה לי ועמתך ואחר כך ואכלת ושבעת שלפני

אדם אוכל הוא צריך לתת אוכל לבעלי החיים אז לפי זה מה קורה כאשר בן אדם נתן ידיים והוא אפילו ברך המוציא והוא בא עכשיו להכניס את הלחם לפה פתאום הוא נזכר שהוא לא נתן לה שור לאכול אז מותר לו להפסיק לפי ההלכה ולהגיד ככה נפסק בשולחן ערוך תתנו אוכל לשור גם אילורה תתנו לו תתנו לו לאכול

למה כי הוא לצורך זה מותר

זה לא ההפסק ולא כמי שנתחכם לומר נוסח התפילה אל תהיו כמו אלה שהתחכמו לומר את נוסח התפילה בהתחלה ואחר כך הברכה

אל תעשה את זה שאין ראוי להקדים צורכי עצמו וכבוד עצמו או כבוד הבריאות לברכת המקום ברוך הוא אומר היו כאלה שאמרו לי רצון לפניך שתחדש אלינו שנה טובה ומתוקה ברוך אתה השם אלוקינו מלך העולם בורא פרי העץ

אז אתה ביקשת שנה טובה ומתוקה לפני שבירכת לקדוש ברוך הוא בורא פרי העץ מה זה לא זה לא דבר שהוא כבוד זה לא דבר שהוא נכון זה זה מה שמביא ספר

חמדת ימים הרב אומר הספר אינו תחת ידי הוא לא אומר אני לא הייתי מסתכל בו אז לכן אני הרשתי לעצמי כן להסתכל בו אומר זה לא תחת ידי אבל זה לא זה לא מושלם

ומה שמדהים

את הרבי מה המקור למנהג חבד למה מנהג חבד נוהגים ככה למה הם עושים

הרי בשולחן ערוך של האדמור הזקן כתוב לא כמו שאנחנו נוהגים ושולחן ערוך אדמור הזקן בסימן תו קוף פיי גימל בסעיף 1000 כתוב ואומרים שתתחדש עלינו שנה טובה ויברך על התפוח

בדיוק מה שחמדת הימים אומר לא לעשות הוא אומר אדמור הזקן כן לעשות

קודם כל תגיד שתתחדש ראינו שנה טובה ואחר כך תברך עליו בורא פרי העץ זה מה שכתוב בשולחן ערוך אנחנו לא נוהגים ככה אז הרבי התייחס לזה במכתב

והוא כותב שהמנהג שלנו על פי הניגלה הוא מה שנראה לפי עניות דעתי טעם המובחר הוא פשוט על פי ניגלה להקדים יהי רצון לאכילה וכדי שיהיה יהי רצון סמוך לברכת הפרי ותהיה פתיחה הפתיחה דה ברכת בורא פרי העץ שייכת גם אליו

אנחנו רוצים שיהיה רצון יהיה סמוך לפרי אז רגע ולמה לא תעשה אותו אחרי שאכלת קצת שלא יהיה הפסק אומר הרבי להקדים אמירת העי רצון ככל האפשר כי הרי כל אכילת התפוח לסימן טוב וממילא צריך זהירות יתרה דהרה מזלי הוא אומר אם אתה תברך ותאכל מהתפוח ואחר כך תגיד יהי רצון לפניך כמו שמציע חיי אדם לעשות

אז אתה אולי המזל יהיה לא כל כך טוב כי אתה לא חיברת את האכילה של התפוח עם הבריאות

הבורא פרי העץ ואחר כך הוא מסיים נו אז למה לא תעשה אותו לפני הברכה אז הוא אומר בדיוק את הטעם שכתוב בחמדת הימים אומר שהוא לא ראה אותו אבל הוא כותב את זה מעצמו שלא יקדים בקשת צרכיו לשבחו של מקום לא להקדים

לא יכול להיות שאתה תבקש שיהיה רצון לפניך לפני ועד כאן אמרתי לכם אבל יש מה שנקרא ליבי אומר לי

אתם מכירים את הסיפור על אותו שהרבו שהרבי מספר את הסיפור הזה על אותו

שרצה לקבל תפוח אבל אבא שלו לא אז לא רצה לתת לו

אז הוא בערך בורא פרי העץ ואז אבא שלו נאלץ לתת את התפוח כשהברכה לא תהיה בריכה לבטלה אני אגיד לכם משהו אם אנחנו נגיד את העי רצון לפני אז יש בעיה שאתה מקדים את כבוד האדם לכבוד הקדוש ברוך אם אנחנו נגיד תהיה רצון אחרי אז יבוא המלאכים ויגידו מה זה לא הלך על הברכה זה איך אומרים בקשות אין להם זכות אבל אם אנחנו מברכים בורא פרי העץ

ואחר כך אנחנו אומרים

יהי רצון לפניך שתחדש עלינו שנה טובה פה זה תלוי אם יהי רצון הזה זה לא הולך להיות רחמנא ליצלן

לא הולכת חלילה להיות שנה טובה ומתוקה אז מה יוצא לפי זה שאנחנו עשינו הפסק

והקדוש ברוך הוא לפי זה יש פה בעיה אז אנחנו כאילו פה מאלצים אותו לשנה טובה ומתוקה אתה שואל אותי אם זה מותר על פי ההלכה או לא אז אומר לך המגן אברהם ופה אני חוזר חזרה למגן אברהם מגן אברהם מסכים שזה מותר בדיעבד

זה מוסכם יש לנו כלל בהלכה שכל שעת הדחק כדיעבד גם לשיטת המגן אברהם שעת הדחק זה כדיעבד מעבר לזה יש שתי מקורות שמסיים מגן אברהם שמתירים לעשות את זה אפילו לכתחילה מעבר לזה יש את ההסבר של הרבי שהוא רוצה כדי שזה לא יהיה בעיה וזה יהיה מחובר עם הברכה

זה הטעם שהוא מביא על פי הנגלה המגן אברהם נותן דוגמה נוספת לזה היה פעם מנהג

מנהג שאנחנו לא נוהגים בו היום שכשעושים כפרות על התרנגול

אז היו מברכים על השחיטה

ורק אחרי הברכה לשחיטה היו סובבים אותו על הראש ואומרים את

זה חליפתי זה כפרתי זה תנורתי ואחר כך ואחר כך שוחטים כאילו היו עושים הפסק בין הברכה לבין השחיטה היום לא עושים את זה המאה 40 אברהם המנהג הזה למה הוא היה מותר כי זה בשביל צורך

זהו אז אם זה בשביל צורך זה מותר נו אז אומרים הרב יגן אברהם אבל אני לא חושב שלהגיד את האי רצון זה כזה צורך

אולי לצדיק כמו המגן אברהם זה לא כזה צורך אבל בשבילנו זה צורך זאת אומרת זה משמעותי מבחינתינו ולכן זה היה המנהג שלנו אומרים את העיר רצון באופן כזה אבל יש לי מכאן מסקנה שקשורה לכל השנה

ראיתם מה שהרבי אמר שמה במכתב אל תקדים את כבוד האדם לכבוד הציבור לכבוד הקדוש ברוך הוא

שאנחנו אומרים לחיים בהתוועדות

שמתם לב שיש אנשים שהם מברכים ברוך השם אל הקניון שהיה קונה בדברים שותים קצת לחיים לחיים

ויש כאלה שאומרים לחיים לחיים לחיים ברוך השם שמתם לב זה בדיוק הנושא שאנחנו מדברים עכשיו האם אתה מקדים את כבוד הציבור

כבוד האדם לקדוש ברוך הוא או לא הסדר הנכון לכאורה צריך להיות זה שקודם כל בברכים שהכל נהיה בדברו שותים קצת ורק אחר כך אומרים לחיים

על פי שגם מי שלא יעשה את זה יש לימוד זכות עליו שכאן נהגו ככה לעשות נהגו להקדים את כבוד האדם לקדוש ברוך הוא להגיד לחיים לאנשים לפני אבל על הצד היותר טוב תדאגו בהתוועדויות שקודם כל אנחנו נברך שהכל ורק אחר כך נגיד לחיים טוב לחיים לחיים