לב נשבר – חיובי או מיותר

תמליל אוטומטי מהשיעור (יתכנו שגיאות):

קהלת פרק ב' פסוק כב, כי מה הווה לאדם בכל עמלו וברעיון ליבו שהוא עמל תחת השמש. הנושא חוזר על עצמו בקוהלת הרבה מאוד פעמים, אבל בכל מקום יש חידוש. היום אנחנו נעמוד על חידוש שמופיעה בפסוק שלפנינו, כי מה הווה לאדם בכל העולם בכל עמלו וברעיון לבו שהוא עמל תחת השמש.

מי לא מכיר את יונתן בן עוזיאל? הוא כתב תרגום לתורה ולתנך, התרגום שלו הוא לא תרגום מילולי בלבד, הוא תרגום ענייני. זאת אומרת, הוא לפעמים מפצח משמעויות ברוח הקודש. מה התכוון המחבר? אז כאן בפסוק הזה מצאתי דבר מעניין, שכשאנחנו קוראים את הפסוק אנחנו בכלל לא מוצאים אותו, ואילו כאשר אנחנו רואים מסתכלים בתרגום שלו אנחנו מוצאים, הוא מתרגם ככה, אני אגיד את הלשון שלו, הוא כתב, בארמית הוא תרגם את זה לארמית, אני מיד אתרגם לעברית, גם כן כי מה ההנאה אית ליה לגבר בכל טורחי ובתבירות ליביה די אטרח תחת שמשא בעלמא. מה ההנאה יש לו לאדם, בכל טורחו ושבירת ליבו שטורח בעולם הזה. הביטוי הוא תבירות ליביה זה הוא שבירת ליבו. זהו שפה, זה פשוט לא מופיע כאן בפסוק במפורש, אתה צריך להיות בעל רוח הקודש כדי למצוא את זה בפסוק, וברעיון ליבו הוא מפרש שבירות ליבו שבירות הלב. והוא שואל, מה התועלת בזה?
הנושא שלנו היום, בשיעור כולו, זה שבירת הלב, מכיוון שזה זה האיך אומרים זה הסוד הכמוס של רעיון ליבו, אז ננסה להבין למה שלמה החכם מכל אדם אומר שאין לאדם כלום בשברון הלב. איך אמר האדמור מקוצק, אין דבר יותר שלם מלב שבור, ופה שלמה עומד ואומר שמה יש לאדם בכל עמלו וברעיון ליבו שהוא עמל תחת השמש, ויונתן בן עוזיאל, דרך אגב, אתם שמים לב שאני אומר יונתן בן עוזיאל ואני לא אומר רבי יונתן בן עוזיאל, כי התנאים לא נקראים רבי כן יש להם מה שנקרא גדול מרבן שמו, זה כמו ישעיה, הנביא, אנחנו לא אומרים רבי ישעיה, לא אומרים חכם ישעיה, זה הפחתה בגדולתו. אז הוא נקרא יונתן בן עוזיאל, כמו שמאי הילל. לא אומרים רבי שמאי, רבי הלל, הם גדולים יותר מהשם הזה מהתואר הזה. אז יונתן בן עוזיאל בחר לומר בדברי שלמה להכניס בדברי השלמה ששברון הלב זה לא דבר שיש בו תועלת,

ולנו יש קושיה, זה אמר שלמה, אבל יש פסוק בתהילים שאמר אבא של שלמה. לב נשבר ונדכא אלוקים לא תבזה. זה פסוק בפרק נ"א בתהילים זה פרק מאוד חשוב, זה פרק שכל תיקוני התשובה טמונים בפסוק אחרי פסוק שבו בפרק מאוד עמוק. אז שם בפרק נא פסוק יט דוד אומר שבהחלט שברון הלב זה דבר חיובי ואלוקים לא בוזה את זה בשום אופן ושלמה לפי המשמעות של יונתן, בן עוזיאל אומר שבשברון הלב אין כלום, והדברים האלה טעונים הסברה. זה לא מובן.

מי שלמד תניא יודע בפרק יז בספר התניא האדמור הזקן מתייחס בצורה ברורה לכך ששברון הלב של האדם מנקה אותו, שברון לב מנקה, ממועקות מחטאים מהכל, שברון הלב זה המכבסה הכי טובה שיכולה להיות. ניקוי יבש. כידוע, ספר התניא זה תורה שבכתב, מאמרים נוספים הם נקראים תורה שבעל פה. אז, במאמרים בעל התניא נותן לזה משל, הוא אומר שזה כמו קליפה של אגוז, האגוז יש עליו קליפה קשה, האמת היא שיש עוד קליפה שאנחנו לא רואים אותה, האגוז מגיע אלינו כאשר כאשר יש עליו רק את הקליפה הקשה. אבל יש קליפה נוספת, ירוקה שהיא לפני זה, ועל פי הקבלה לכל אחת מהקליפות של האגוז יש משמעות, יש לו סך הכל 3 קליפות והם כנגד כנגד 3 הקליפות. יש להם משמעות וזה שיעור בפני עצמו לקשר בין הצבעים שלהם והמשמעויות שלהם לבין הפרי בעצמו.

אז הקליפה הזו של האגוז, אגוז בגימטריה חטא, בלי אלף בסוף, חית טית. אל גינת אגוז ירדתי. כן, זה משמעות פנימית שהאדם נפל בחטא.

בעל התניא במאמרים כותב שברגע שהאדם שובר את הלב, את הקליפה הכי מסיבית של האגוז ומוריד האגוז, זה החטא, זה סמל, האגוז גם כן הוא בצורה של מוח, מי שמסתכל עליו.

לפי זה לא מובן, אם אנחנו מצליחים להסיר את הקליפה של האגוז, כתוצאה משברון הלב, למה שלמה מתייחס אל השבירה של הלב באורח לא כל כך חיובי.

עוד מילה אחרונה רק להזכיר את הרבי בשאלה. הוא שואל זאת אומרת הוא מתייחס לזה, ולאמרה של קודמיו, הרבי המהר"ש, שאמר שהנחה, לא הנחה בחנות, הנחה באלף, הנחה של יהודי היא תשובה עילאה הנחה של יהודי, אוי ונאנח מכאב. זה דרגה של תשובה עילאה. ואז הרבי ממשיך ומפליא את שברון הלב והתוצאות החיוביות שהוא מנקה את הנפש. וכל זה שוב הבאתי את כל המובאות, רק כדי להגדיל ולנפח את השאלה.

והתשובה המתבקשת, כמה סוגי שיברונות לב ישנם. אני רוצה לדבר על 4 דרגות סך הכל בשברון הלב. והארבע דרגות הללו הם יהיו כנגד 4 העולמות וארבעת הדרגות בשברון הלב. אנחנו נדבר עליהם מלמטה למעלה. אנחנו יודעים שהעולמות אצילות בריאה יצרה עשייה זה מלמעלה למטה, אבל עשייה, יצירה בריאה ואצילות, כי כשאנחנו מסתכלים עליהם מלמטה אנחנו רואים את העשייה הרוחנית קודם. אחר כך אנחנו רואים את היצירה ואחר כך את הבריאה. האצילות מאוד רחוק מאיתנו, במובן התודעתי. אז מה שחשוב זה שאנחנו נבין שכל אחד מהעולמות הללו הוא קצת יותר עדין מבחינה ישותית שלו. זה ההבדל ביניהם. העולם העשייה גס, העולם היצירה פחות, הבריאה עוד יותר פחות, ועולם האצילות אין בו יישות כלל, אין בו רע, כלשון הפסוק לא יגורך רע, אין בו רע כלל.

אז עכשיו העניין הזה שאנחנו מחלקים את השברון הלב לכמה דרגות, אני רוצה להתחיל בדרגה הראשונה כמו שהיא מופיעה בכתביהם של תלמידי הבעל שם טוב בכלל והם אומרים, ככה, יש שברון לב ויש עצבות ויש ביניהם הבדל מה הוא ההבדל? בשיברון הלב אתה מאשים את עצמך? בעצבות אתה מאשים את העולם כולו, רק לא את עצמך, זה ההגדרה החותכת שהם מבדילים בין עצבות לשברון לב שברון, לב האדם מאשים את עצמו, הוא בא אל עצמו בטענות אני לא בסדר בעצבות, הוא מאשים את הזולת הוא שם את החוד, שמי שיצר את הבעייתיות זה הזולת זה חשובה עכשיו, מה שאנחנו נעשה, אנחנו ניקח את העצבות בשבילנו העצבות היא שברון לב מזוייף יש שברון לב אמיתי, יש שיברון לב מזוייף עכשיו אנחנו הולכים ללמוד 3 דרגות בשברון לב מזויף, אחת למעלה מן השניה אז הראשונה כבר אמרתי זה מתלמידי הבעל שם טוב הקדמונים? כן אז זה לא מחבד אבל זה הדרגה הראשונה
שהייתי קורא לעולם העשייה הרוחני, או עולם העשייה הגשמי זה הדרגה הראשונה של שברון הלב שברון לב שבא כתוצאה מזה שאני מאשים מישהו אחר עכשיו בוא, נתבונן, רגע, שברון לב לב זה ריקבון, ריקבון פנימי כל ריקבון ברא הקדוש ברוך הוא במטרה כל יש כמה תופעות של דברים לא סימפטיים, דברים שרוכים אבל מכל הדברים, הסרוכים ניקח את הדוגמה מהצומח, אבל זה קיים גם אצל עמיחי וגם אצל המדבר יש איזה שהיא בנייה מהדבר השרוח הזה האדם נברא מטיפה שרוכה בלשון של חזל בפרקי אבות והעץ, נוצר מגרעין שהתרקב הריקבון זה מין שידוד מערכות של המצב הקודם כדי לבנות משהו חדש, לבנות משהו חדש עכשיו, ברגע שהאדם קולט את הנקודה הזאתי ברגע שהריקבון הוא ריקבון מוחלט לשים לב טוב אם הגרעין לא ית הרכב לגמרי אז מה יש כאן, עץ לא יגדל כאן והגרעין כבר הופסד, אז מה יש? זה נקרא הפסד מוחלט, איך אומרים? ממצב של גרעין יצאת למצב
למצב של אילן לא הגעת נשארת באמצע? הדרך פוסח על שני הסעיפים זה בחסידות דרגה הכי חמורה שיכולה להיות קוראים לזה לפעמים, אנדרו ולהנדינוס לפעמים קוראים לזה אתרוג מורכב שזה ביטוי לדבר פסול דבר לא שאי אפשר עליו לברך או בעבודה בנפש האדם זה נקרא שיחה על שני הסעיפים בקריאה האלוקית של אליהו לנביאה הבעל עד מתי אתם פוסחים על שני הסעיפים ביידיש? אומרים את זה? ניש, אתאר נישאתין, אתה לא פה ואתה לא שם, כן שא כמו הם בעברית אי אפשר לרקוד על כל החתונות אם אתה רוקד על כל החתונות, בסוף אתה נשאר רעב זאת אומרת אתה לא, לא היית בשום מקום אז זה הדרגה הזאתי, הדרגה הכי שלילית שיכולה להיות? והיא מבטאת בדיוק את שברון הלב הלא מוחלט אני לא לא הרכבתי את עצמי לגמרי, וכיוון שכך, אני מוצא את המום בכולם לא טוב לי כי הוא כי הוא כי הוא כי הוא, יש כאן הרבה הרבה, כי הוא באמצע
קוראים לזה בחסידות בעקבות בעקבות הרמבם מקרו נקרא מקרון נקרא זה כמו ביטוי שקרה משהו למה קרה? סתם ככה קרה, נניח לא ניקח דוגמה שהייתה לאחרונה מסוק של צהל פתאום נפל זה משהו ממש כואב עכשיו חוקרים תמיד למה זה בא עכשיו אם אנחנו היינו אנשים אפאתיים טוב, בוא נשלם למשפחות מה שמגיע להם קחו פיצויים, אין שום בעיה גמרנו למה כל כך חוקרים? למה זה קרה כי אנחנו לא רוצים שזה יקרה עוד פעם אז הרמבם אומר שכל פעם שקורא לאדם משהו, בכל תחום, אם הוא לא יושב ועושה חשבון נפש למה זה זה קרה לי? אז הוא קורא לו אכזרי אדם כזה הוא אכזרי עכשיו כשזה קורה בצהל, ולא עושים מה שאת, לא מקימים ועדת חקירה, אז אנחנו באמת מבינים שזה אכזרי, כי אתה לא שומר שזה לא יקרה עוד פעם אבל הרמבם אומר את זה לאדם ביחס לעצמו אתה בעל הבית על עצמך ואף על פי כן, הרמבם אומר זה לא נורמלי שאתה לא מקים ועדת חקירה להבין למה דבר זה קרה לי עכשיו ההנהגה הזאתי הייתה תמיד אצל גדולי ישראל בכל מקום שהם זאת אומרת הם היו כל כך נקיים שהם ידעו שלא יכול להיות שהם שמו חלב על הכירה והחלבגלהש, אלא אם כן קרה משהו הם ידעו, זה לא קרה להם אף פעם בחיים אז למשל על אחד מהם מספרים שכשגלש החלה אז הוא עסק חקירה קצרה בבית, והתברר שהיום לא שילמו לחלבן
אז אצלנו אנחנו לא נשלם לחלבן והחלב לא יגלוש כי אנחנו לא כל כך עדינים במובן של שמירת הממון של הזולת והיושר, לשלם בזמן אבל אצל אדם שהוא, טהור ככל שהוא טהור יותר, כל מעשה אומר משהו ומכל מעשה נדרש ממנו ללמוד משהו וזה מה שנקרא א בית עכשיו מה שקרה לאדם הזה שאנחנו מדברים עליו הלב נשבר העצוב הזה הלב נשבר בדרגה הראשונה שהוא מאשים את כל העולם אתה, אתה לא קלטת שרוצים להגיד לך משהו נכון, נכון, אתה צודק, נכון הוא אשם והוא אשם והוא אשם, אבל איך שהיינו שהיינו ילדים, אז היה לנו פעם מורה שהיה מסוגל גם להרים ידיים אז הוא היה אומר, אבל זה לא יעזור לך המכות יישארו אצלך ככה הוא היה אומר בבדיחות, אני זוכר את זה עד היום אבל מה זה נתן שמצאת מישהו שאשם בתאונה, אבל הרכב שלך ניזוק יש ביטוח? כן אבל אתה יודע שמצליחים להוציא מהם משהו אחר כך, הפרמיה עולה ובקיצור, אתה לא רוצה את כל הכאב ראש הזה, אז למה לא תעשה חשבון נפש? לא, זה הוא השם אני לא, אני לא אני הייתי בסדר גמור, נכון, אתה בסדר, אבל למה בחניתקיעו? זאת אומרת אני לא מבקש לענות על השאלה למה בכאן נתקעו, משום שבדרך כלל רק האדם עצמו מסוגל לענות על זה אם הוא יהיה כנה עם עצמו, רק הוא יוכל לענות על השאלה הזאת, אבל מה שאני מבקש זאת אומרת, מה מה שהחסידות בהדרגה הראשונה של עולם העשייה מבקשת מהאדם תחשוב על זה תתבונן דקה תמשיך אחר כך הלאה אל תאכל את עצמך, אל תכנס לדיכאון אבל תן לזה תשומת לב זה לא זה לא מקרה נקרא כזה קרה קרה זה צריך להיות התבוננות תמיד אנחנו אומרים אדם יצא משיני האריות חי
אז אנחנו אומרים כנראה שהיו לו הרבה מאוד זכויות אז זה יפה מצויין, אוקיי, אבל למה נכנס לשיני האריות זה גם דבר שהוא צריך לתת עליו את הדעת למי שהוא אסור להגיד למה מי היה הראשון שאמר והתנך מבקר אותו החברים שלי איוב, הם אומרים לו, מה אתה חושב שזה קרה סתם ככה? הרי וכי הקדוש ברוך הוא עושה דין בלא זה? אז מבקשרים אותם על זה כי זה עונה אבל החשבון נפש הפנימי של האדם לכן אני הבאתי במקביל לדברי הרמבם, הרמבם בהלכות העניות אומר, אבל היא קורה משהו ואתה מעביר אותו כמו כלום אני לא הבטחתי שאתה תדע את הטעם האמיתי יש דרכים לדעת מה הוא הטעם האמיתי, אבל בוא נעזוב את זה משום שזה ארוך וכבד זה לא שייך לפסוק שלי היום הנושא זה שאני צריך באיזה שהוא מקום לעצור, לעשות חשבון נפש לא הצלחתי לגלות, בוא נאמר, שב 90% לא הצלחתי לגלות אני חייב לומר לכם שאני אמרתי את זה כבר בשיעורים קודמים פה הזכרתי את זה על רגל אחת בהרבה מאוד% האדם יודע מה הוא צריך, מה הוא לא בסדר הוא עשה למישהו משהו וזה שוכב לו בלב שנה אחרי שנה, אחרי שנה אחרי שנה, והוא מדחיק את זה והוא מרגיש איך הוא מדחיק את זה למה לא תיגש לבקש סליחה את הדברים הללו? דואג שאנחנו לא נשכח, כי הוא רוצה שנתקן אותם עכשיו, ברגע שהאדם קורא לו איזה שהוא דבר, הוא לא נביא ולא דורשים ממנו להיות נביא, אבל הוא צריך לעשות איזשהו חשבון ומה קורה אם הוא לא מגלה נראה לו שהכל בסדר? אז הוא נושא את עיניו למרום ואומר, אלוקים אתה רומז לי משהו? אני לא מצליח לזהות מה אז תדאג שאני אתקן את זה בלי שאני אדע מה, כי אין לי שום ברירה אחרת
אבל הוא לא יכול להסתיר כבעתמול הוא לא יכול להמשיך לא היה פה כלום, זה זה המסר זה רק זה אני רוצה בהקשר להיום הרבי ב-1, ההתוועדויות שלו סיפר שבזמן מלחמת עולם השנייה הוא נפגש עם חסידים של חותנו והחסידים הללו לא היו זזים צעד, במיוחד בזמן מלחמה שלא יודעים מה לאן לנסוע ואיפה לנסוע וכמה ליסוע בלי לקבל אישור מהרבי עכשיו, הרבי הקודם היה בריגה והוא היה בסיטואציה כזאת שהוא לא יכל לא יכלו לתקשר איתו שאל אותם הרבי, מה עשיתם? באותם שאלות שלא ידעתם מה לענות, והם ענו לו והוא אהב את התשובה שלהם והוא אפילו התייחס אליה בהתוועדות וחזר עליה מה הם ענו לו? הם ענו לו, הלכנו לאדם שלא מסמפט אותנו בלשון של הרבי, שונא שלנו שאלנו אותו, מה הוא חושב שכדאי לנו לעשות ועשינו הפוך בשיא הרצינות שאלנו אותו מה הוא רוצה, מה הוא חושב שעדיף לנו לאן לנסוע לכאן או לכאן הוא אמר, לכאן נסענו לצד השני וניצלנו עכשיו נשים לב טוב שאנחנו מדברים על שונא אני רוצה קצת לנתח את העניין הזה כשאנחנו מדברים על שונא ובאים לשאול אותו, אז בוודאי שהשונא מיד מעטה או אותה מה שנקרא את מעיל הרחמים ומתייחס אלינו בכובד ראש והתשובה שהוא נותן זה לא תשובה ערמומית של אחד שרוצה את רתינו הוא כאילו עונה, מה טוב לנו?
נשים לב זה חשובה ואף על פי כן התדר האלחוטי שלו זיהה את הרע זה קל לנו להבין כי הלב שלו עלינו בתוכו מלא עלינו, אז לכן מה שלא יוצא לו מהפה זה רע, אבל יש לי שאלה, וזה שאלה קשה לדעתי השאלה היא אני יש לי את אינסטינקט החיים אני רוצה לחיות אני לא יודע אם לפסוע ימינה או לנסוע שמאלה ואני מאוד רוצה ואני לא מצליח לזהות עכשיו עם הימין הטוב בשבילי או השמאל הטוב בשבילי זאת אומרת האינטואיציה שלי עכשיו לא עובדת יש מערכת בקריסה עכשיו אני הולך לאויב שלי והוא המערכת שלו, התדרים שלו זה תמיד לקלוט את הגלים הרעים בשבילי ואני שואל אותו לאן ללכת ימינה או שמאלה והוא מדייק וההוכחה שהוא דייק וכשאני עשיתי הפוך ממה שהוא אמר אז אני ניצלתי, וזה השאלה זאת אומרת השאלה היא למה אינסטינקט? החיים שלי לא מצליח? לקלוט את הלוויין מערכת ב איך קוראים לזה? נו, הוא לא אין קליטת לווינים ואילו הזה הערה גם בזמן מלחמה וגם בזמן זה הוא קולט מצויין, ועד כדי כך שאני משתמש בו כמצפן
איך זה יכול להיות? אז התשובה לזה היא תשובה עמוקה שהיסוד שלה בספר התניה בעל נתניה אומר כך, מעשה עולם זה, קשים ורעים והרשעים גוברים בו זאת אומרת אם אני אם אני המשפט הזה עוד שיעור, אני רק מוציא ממנו מה שאני רוצה, מעשה העולם הזה קשים ורעים הלוויינים של הרע עובדים פה שעות נוספות התדרים של הר נקלטים מהר רע קולטים? מהר טוב קולטים לאט אנחנו אומרים את זה בעברית הרבה פעמים את הטוב שוכחים מהר את הר הזוכרים יותר קל יותר עמל של של שעות של שנים אפשר להרוס בשניה זה בא לידי ביטוי בהמון דברים, אבל זה היסוד, שמטבע אותו בעל התניא בספר שלו זה יסוד מעשה עולם הזה, קשים ורעים, ורשאים גוברים בו עכשיו אנשים שבה היא כי העולם הזה עדיין לא מתוקן זה לא יהיה כל הזמן ככה כשמשיח יבוא זה לא יהיה ככה, אבל לעת עתה זה כך ולכן תמיד השקר
הוא לא הוא מככב השקר, כי העולם הזה, כמו שאומרים הכסף היוצא פה בעולם הזה זה שקר, זה הכסף שעובד, זה כסף שהולךמיה העמדת פנים וכולי כן, אבל לא לזמן ארוך אחר כך יש לזה תיקון עם הזמן יש לזה תיקון, אבל זה יותר איטי זה לוקח יותר זמן וכולו עכשיו, ברגע שיש אדם רע אז הוא יודע מה לא טוב בשבילי גם בזמן מלחמה, אבל אני את הטוב שלי, לא יודע אז לכן אני שואל אותו ואחר כך אני עושה הפוך ממה שהוא אמר זה בעצם הרעיון שרצה הרבי להסביר מה זה נוגע לנושא שלנו זה נוגע לנושא שלנו זה שכאשר האדם מתבונן ורוצה לדעת איזה שהוא דבר שקרה לו עם עצמו מה המצב? אז אלוקים בזמן הגלות, כשהוא רוצה להעביר לאדם מסר, אז הוא מעביר לו את זה דווקא דרך הרע כי כי כי דרך כי דרך הטוב זה לא יחרט לו כל כך בראש כמו שזה יחרט לו דרך הרע אני אומר דבר עדין אבל אבל ככה זה אנשים שואלים, לפעמים תוכיח את זה אני נותן דוגמה פשוטה ואני ממשיך הלאה כי זה יהיה דוגמה פשוטה מי שהיה לו פעם שמחה בשמחה, מה עושים? אחד מהדברים המרכזיים בשמחה זה שמביאים צלם וגם וגם וידאו וכולו
אני אני איבדתי את אבא שלי בגיל מאוד צעיר אני תמונות מהחתונה שלו יש לי תמונות מהלוויה שלו אין לי למה? זה לא לוויה ממלכתית של מי יודע מה שמסורטים וזה, וזה אמרתי את זה פעם למה? כי את הרע? זה כל כך חרוט שאתה לא מרגיש צורך לצלם אותו הטוב הטוב הטוב נשכח מהר, אז אתה מצלם אותו כדי להיזכר בו עוד פעם זה תנועת הנפש של האדם היא כזו, אז רק שאלוקים הוא רוצה להעביר לאדם מסר אז לפעמים זה עובר הרבה פעמים דרך הרע כי זה נחרט יותר עמוק, כי הלווינים פה בעולם הם כאלה עכשיו אני רוצה לבשר בשורה טובה, הרבי אומר שאם האדם הוא כזה אטום שגם אם יתנו לו פליק, זה לא יגרום לו כלום, אז נותנים לו הרבה טוב כי כבר אין ברירה אין ברירה, זאת אומרת, זה לא, הוא לא ישתנה כתוצאה
מהסתירה שהוא יקבל, וזה ההבדל הדור שלנו כבר רוחץ אוחז בסוכרייה או אוחז כי כי כי לא יעזור פה שום דבר זה רק היה להסביר בדרך אגב, למה אותו אדם שבאו עליו, הצרות לא היה צריך להסים אצבע מאשימה לאחרים הוא היה צריך למצוא את זה בעצמו, כי המסר הוא זה שהוא צריך למצוא משהו לתקן וזה האדם הזה שהוא= הוא שבור אבל הוא שבור ושם אצבע על מישהו אחר זה הדרגה הראשונה בזיוף של שברון הלב הכי גסה עכשיו הנקודה הדוגמה השנייה זאת אומרת הזיוף השברון הלב הקצת יותר, קצת יותר מעולה מי שמתייחס לשברון הלב הזה, זה הרבי הראייהץ בספר המאמרים, תו שין חיט הוא מספר על אחד מהתלמידים של בעל התניא, אחד מהתלמידים החסידים העשירים שלו, אותו חסיד, היה איש שתורם הרבה צדקה והוא נפל כלכלית בצורה מה שנקרא מקצה לקצה והוא הגיע לחדרו של האדמור הזקן, בעל התניא ליחידות והוא כבל וכבל וקבל וכבל, אני אין לי, ואני לא יודע, ומה אני אהיה ומה פה ומה שם ובעל הטניה הקשיב לו קודם כל אני אספר את הסיפור בא לטניה הקשיב לו, שמע אותו אחר כך היא השאיר מבט, הסתכל לו בעיניים אומר, אתה אומר, מה אתה צריך, מה אתה צריך? מה אתה צריך? אבל אתה לא אומר מי אמר שבכלל צריכים אותך?
זה היה המשפט עכשיו הוא קיבל אלם מה שכתוב בשיחה של הרבי הקודם, זה שהוא התעלף על המקום ראיתי מישהו שקצת מישהו שקצת איבד את הסיפור, איבד אותו לא יודע אם בעין או באלף הוא כותב שהוא כמעט התעלף הוא התעלף, הוציאו אותו החוצה הוא ישב ועשה עם עצמו חשבו חשבון נפש הוא הגיע למסקנה שאלוקים רוצה ממני משהו אלוקים רוצה משהו, הוא תיקן את עצמו כמה ימים אחרי כמה ימים קרה לו בעל תניה, אומר אלוקים לא ישאיר אותך במצב הזה אתה תחזור ותהיה עשיר סע הביתה ויהיה בסדר הוא רצה כמו שאומרים את האיזון הזה שהוא הגיע לאיזון, מסביר הרבי, הריה עצמה הוא רצה הבן אדם הזה לא האשים אחרים, זה כבר דרגה, קרה משהו לא טוב הוא לא האשים אחרים, גם את אלוקים הוא לא האשים אבל הוא כבל על המצב עכשיו, בתוך קבילה על המצב גוף ויש לך ניואנסים, הוא קבל על המצב הבא לטניה בעיניים האלוקיות שלו קלט שהוא יותר מידי מה שמפריע לו זה הפן האישי, הכלכלי האישי לא אכפת לו בכלל יש נופיק אנשים שלא עשירים כמו שאתה היית יש הרבה, אתה לא מיוחד במצב שלך כמו שאתה אז לכן אני לא רואה שאתה תצא מהכלים כאילו מה אתה התחתנת עם הכסף? למה זה שלך, זה של אבא שלך, אלוקים נתן אלוקים לקח, כאילו מה אתה יוצא מהכלים ודורש ותובע בכל או זה היה לו קצת קשה עם זה ברגע שהבן אדם קלט, אלוקים רוצה שאני קצת אתעלה ברוחניות הוא רוצה ממני איזשהו תיקון תיקן, אוקיי, עכשיו מחזירים לך חזרה זה זה היה מין הוראה הוראה של רק סיטואציה זה זה זה הדרגה? שניה באדם שהוא שבור לב והוא שמה כתוב בתחילת הסיפור הוא היה שבור לגמרי אחרי המילים האלה של בעל התניא, כשהוא נכנס בפעם השנייה כתוב שהוא היה שבור כחרס אתם יודעים מה, זה שבור כחרס מה מיוחד של חרס זה שאי אפשר לחזור ולתקן אותו כשכלי זכוכית נשבר עושים איסוף אפשר ברעיון לעשות איסוף
ולהעמי את הזכוכית+ פעם לייצר מיחזור וכולי, הבחר הזה זה גמרנו, שבור, כיכר זה הפירוש שהוא ביטל עכשיו הוא ביטל את הישות שלו לגמרי ואז אתה יכול להתקדם הלאה, אז אין לך איזה שהיא בעיה מה, מה המסר? המסר הוא כזה, יהודי צריך שיהיה לו טוב, יהודי צריך שיהיה עשיר ואין בזה שום ספק, אבל יהודי צריך לדעת שכששואלים אותו למה באת לעולם? זאת אומרת מה באת? אז הוא צודק הוא צריך לדעת לפי תורת החסידות, שבאתי לעשות פה משהו ששואלים כששואלים כששאלו פעם הרבי מרש רצה להדגים את זה לילדים שלו, אז היה לו משרת לא יהודי והיה לו משרת יהודי, אז הוא קרא למשרת הלא יהודי, אמר לו תגיד לי אכלת היום אומר כן אכלת טוב, אכלת טוב למה אתה חי? אני יכולה כדי שאני אוכל לשתות וודקה וכדי שאני אוכל לאכול טוב זה איש פשוט, גוי פשוט קרה למשרת היהודי שהיה איש פשוט גם כן שואל אותו, למה אתה חי? אני חי כי אני צריך לעשות פה משהו אני צריך לעשות רצון השם אבל הוא נאנח גם כן אז הסביר אמר רבי מהרש, יש הבדל בנשמות בין נשמה של יהודי לנשמה של לא יהודי, הנשמה של היהודי לא נותנים בנות חינם, אתה נתנו לך חיים זה הפירוש שאתה צריך משהו בעולם הזה לעשות טוב בלזולת, למשפחה לעצמך, אתה צריך משהו לעשות, והטוב הזה שאתה צריך לעשות זה מין מס שאתה חייב לשלם אותו או שאתה משלם אותו או שאתה אין לך מה לעשות פה אצל גוי המס הזה לא קיים
אלוקים נותן לו חיים כי הוא רוצה אותו חי וזהו, אבל הוא לא דורש ממנו מס מה ההבדל בין יהודי לגוי? התשובה היא זה שליהודי יש איזה שהם הגוי כשהוא נכנס פה לעולם הוא כמו מטוס ללא טייס, מטוס שמתכנתים אותו והוא נוסע לפי התכנות מי הוא התכנות? המתכנת הוא אלוקים, מה שאלוקים רוצה הגוי עושה, מה שאלוקים לא רוצה הגוי לא עושה יהודי יש לו יכולת להטיס את המטוס איך שהוא רוצה הבחירה לפי היהדות ניתנה ליהודי דווקא כשגוי נותן לך פליק אלוקים אמר לו לתת לך פליק, כשיהודי נותן לך פליק זה לא בטוח שאלוקים אמר לו לתת לך זה מה שהוא אישי, ולכן תמיד בקבלה היו אומרים, אני מפחד מיהודי יותר ממה שאני מפחד מגוי גוי לא יכול להזיק לי באמת אם הוא הזיק זה מה שרצה אלוקים יהודי הוא מזיק לי אז אני צריך לחטוף פחד כי ואבוי מה שהוא מסוגל לעשות יש לו בחירה חופשית, זה דבר יותר עדין, זה דבר יותר עמוק, זה הטענה של היהדות עכשיו ברגע שהאדם קולט את הדבר הזה, אז הוא יודע שאני לא נמצא פה סתם אני צריך משהו לעשות עם לי ניתן כוח לעשות בחירה אמיתית טוב ללא טוב לא יכול להיות שיהיה לי את הקלף הזה ואני לא אשתמש בו יום יום לדברים טובים, לבנייה ליצירה לכן, סליחה שאני נותן דוגמה מההיסטוריה אבל כל המהפכות הגדולות העולמיות מי בראש יהודים למה? כי להזיז פה משהו בעולם הזה זה יהודי לטוב או למותר, אבל תמיד הוא נמצא ותמיד הוא תמיד הוא איך אומרים הזה שעושה בעיות? אני אומר את זה בלשון של 7 הוא תמיד למה? כי ניתן לו יותר כוח והאנטישמים ידעו את זה מצויין הם ידעו את זה טוב, ולכן הם שנאו את הראש היהודי, את הטבע היהודי זה היה ה זה היה התסמונת אז אם יהודי קולט את המסר הזה, הוא חייב להבין שאני עם עצמי צריך לעשות פה משהו וזה היה הבעיה של אותו חסיד בדקות מה דרש ממנו בעל התניא מה הוא רצה ממנו הוא עשה צדקות? הוא עשה כן, אבל אתה שקוע מידי בעצמך אתה לא באת פה כדי לאכול פת הפ, פלאפל או 10 ארוחות ביום, ולהיות עשיר וליהנות מהחיים, אתה יכול גם ליהנות מהחיים אבל יש משהו שאתה צריך לעשות פה, וזה צריך להיות הדבר הכי מרכזי של של האכפתיות שלך כאן בעולם, זאת אומרת הדבר הכי מרכזי שאתה צריך לעשות בעולם זה הדבר הנקודה הזו, התיקון שאותו אתה צריך לחפש אותו
וליישם אותם וזה התכלית שבשבילה באת בעולם? דרך אגב אתה אוכל ונהנה, וגר בדירה מצוין, תיהנה מהחיים אתה עושה את השליחות שלי מצוין, תהנה אני רוצה שתהנה אבל אתה בשליחות הגוי תהנה בשביל להנות היהודי, תהנה בשביל לעשות פה משהו כי לך נתתי את המפתח הזה של הבחירה שוב הנושא הזה הוא מצריך הסברה ועיון, אבל אני רק בהקשר הזה שאנחנו מדברים עכשיו בדרגה השנייה שרצה בדרגה השנייה שלנו מה שנקרא עולם היצירה הישות שבעולם היצירה לפעמים שוכחת את הנקודה הזאת, היא לא תאשים אחרים שהאדם הוא גס, לא עני זה לא אני, זה חוסר תיקון, חוסר תיקון כי כשהאדם יודע שזה הוא הוא בא בסוף מתקן יש בן אדם אומר אני נכון, אני אני, אבל אבל מגיע לי מגיע לי, מגיע לי שתתקן את זה אז קודם כל, שתי פליקים תוריד את עלי ואז מגיע, הכל בסדר תוריד את הלי זה השברון לב, השני, יש כזה שברון, יש בחינה כזאת, היא, אבל התיקון שלה זה שהאדם משתחרר האני הזה שלו, שדורש בצורה מושלמת בזה, גוף הפרט נוסף באמת ב-1 מהמכתבים בעל הטניה מתייחס, הוא אומר ככה דבר בומבסטי והנה, כשהאדם ישים כל מחשבותיו בענייני עולם הזה, אז בוודאי יבוא לו שברון לב ועצבותיו
ממקסיומה כזאתי, אם האדם חי רק את העולם הזה, כמו שאומרים, הוא מבטיח לו שבטוח יהיה לך שברון לב למה? מכיוון שהטבע הוא בעולם הזה, כי העולם הזה בנוי בצורה כזאתי, מי שיש לו מנה זה 100, רוצה 200 מי שיש לו 200, רוצה 400 אתה אף פעם לא תהיה רגוע בא בן אדם ואומר לי, תשמע, אל תגיד לי, אני לא יהיה רגוע אני מסתכל על השכן שלי, זה שיש לו כמה מיליונים, תן לי את מה שיש לו ואני לא מדבר אף מילה, הכל טוב לי, אמר לו בבקשה בבקשה בוא לביקור אצל השכן, ותראה ותראה בן אדם מרינה מריר תראה, בן אדם כאוב תראה המקנא תהיה בן אדם לא גרוע לא לא רגוע מצויין, אז הוא אומר לי בסדר, אבל לי אני אהיה רגוע, אז אני עוצר רגע את הסרט אני אומר לו בוא נלך לאנשים שהם נמומחים ממך והם יגידו עליך שאם לנו היה מה שיש לו אז אנחנו היינו רגועים סימן שלא היה יותר או הפחות באושר בעין מביא את האושר באלף זה משהו אחר, זה תפיסת עולם אז אם אתה שקוע בגן זהקסיומה אם אתה הוא מבין, שב אתה באת לעולם בשביל הגשם בלבד, אז כל הזמן אתה יהיה לך גשם, אבל אתה לא תהנה ממנו לא תהיה רגוע ממנו, לא תוכל איך אומרים חוצה מנה? רוצה 200 רוצה 300 ואני לא רגוע? מסקנה, אין לי שלווה, שלווה ממני והלאה זה הסדר אבל ברגע שהבן אדם מתחבר לאיזה שהיא רוחנית אז גם יכול להיות לא מנה וגם 200 וגם 400 אבל הוא רגוע משום שלו זו הנקודה העיקרית, לא זה התיקון המיוחד, זה החידוש של בעל התניה הרבי מוסיף על זה צ'ופציק חשוב הוא אומר ככה, וכי אנחנו לא יודעים כל מה שאמרתי לכם חדש מה פתאום אנחנו יודעים את זה אבל הוא טוען שאם בלב שלי אני מרגיש חסר אני מרגיש שהגשם תופס אצלי את המקום העיקרי בראש אני מבין שאני באתי כדי לעשות איזה שהוא תיקון אז הוא אומר, זה לא עובד למה? כי העולם הרגשות הוא הרבה יותר חזק ועוצמתי מאשר עולם השכל שלנו העולם הרגשות חודר מה שנקרא לעצמות יותר מאשר השכל שלנו אז לכן זה לא משנה יכול להיות שאתה אדם דתי ואתה חי כל הזמן עם זה שהכל משמיים ומספרים כהמחשה מספרים
איזשהו חסיד, אפילו שהיה עשיר גדול והייתה לו איזו אוניית סוחר גדולה בים והוא ישב בהתוועדות עם חסידים, היה כל כולו מונח באלוקות ואין עוד מלבדו, וכולו, ואז בא אליו מישהו ואמר לו, ומה יקרה אם אתה לא תהיה כזה עשיר כמו שאתה עכשיו? מה אכפת לי השירות? אין עוד מלבדו שום דבר ומה יקרה אם הבית שלך יהיה וילה שלך? תילקח ממך שטויות, אין עוד מלבנו ואז הגיעה ההודעה, שמוניה אתה סוחר שלו תבעה ובאו וסיפרו לו את זה והוא על המקום התעלף כי האלו נמצא אצלו באיזה שהוא מקום בשכל, אבל הכסף נמצא אצלו בלב אז אם זה שם זה לא הגיע כמו שאומרים, זה לא חדר, מה שדרש בעל נתניה מאותו חסיד והשבות אל לבבך שהנקודה הזו שאתה לא נוצרת כאן בעולם בשביל לאכול טוב, לשתות טוב ולחיות טוב בלבד, תרד, לא רק להבנה השכלית שלך, אלא גם ברגע שלם אם היא אם היא תרד אם תתעלף אז אנחנו ניקח אותך החוצה יש אוויר טוב בחוץ אז הרגע זה הנקודה הזאתי היא הנקודה השנייה שאדם צריך לקחת לתשומת הלב כדי שהשיברון לב, לא יהיה שברון מזוייף ואנחנו עוברים לשברון לב הכי גבוה לפני השברון לב המתוקן אנחנו בדרגה השניה גמרנו אותה עכשיו הדרגה השלישית לאחר כך הרביעית, אז, הדרגה השלישית היא השברון לב שהתורה מתארת התורה, מתארת כולם מכירים את הסיפור של יוסף כשהוא נזרק לבור ונמכר למצרים והפך להיות מלך, והאחים לא מזהים שהוא מלך, והוא מתחיל להתנכר להם עכשיו תוך כדי ההתנכרות הזאתי התורה מתארת דיאלוג ויאמרו איש אל אחיו אחרי שהם לא יודעים שזה יוסף, והוא לוחץ להם על היבלת אומר להם שהוא לוקח את שמעון ותביאו את בנימין מארץ ישראל, ואם לא, אני לא מחזיר לכם את שמעון, ויאמרו, איש של אחיו אבל אשמים אנחנו על אחינו אשר ראינו צרת נפשו בהתחננו אלינו ולא שמענו על כן בא אלינו הצרה הזאתרים
ראובן? אותם לאמור לא אמרתי עליכם לאמור, אל תחטאו בילד ולא שמעתי הרבי שואל שאלה כזאת אומר ראובן, איפה אתהקט שלך? ראובן ככה לא מדברים עם בני אדם, הם כבר כואבים הם כבר מודים, אנחנו אשמים איך אומרים? זה זה הרמה הכי גבוהה שיכולה להיות מה אתה רוצה מהם ראובן? עכשיו, איך אומרים אני אני אמרתי לכם את זה מראש מה, מה זה? מה זה אמרתי על זה, מה זה נכנסתי פה זה לא יפה אומר הרבי ראובן רצה? מפריע לו רק דבר אחד למה בעל אשמים? אנחנו כשנתנו לכם בום על הראש למה רק שחטפתם פטיש 5 ק"ג על הראש ויוסף מעמיד אותכם כמו איזה עכברים בפינה ולא נותן לכם לזוז קדימה ואחורה רק אז אבל השם אנחנו אז קלטתם שאתם לא בסדר?
זה לא ביטול מוחלט פה יש ככה הוא לא מאשים מישהו אחר הוא מאשים את עצמו, אבל הוא מאשים את עצמו רק אחרי שהוא חטף מנה, למה לך לחטוף מנה? למה לא, תהיה שבור בלי לחטוף מנה, למה לא תיישר את רוחותיך בלי שמישהו? נתן לך מושא למה, למה זה צריך לבוא רק באופן כזה? אז זה אמרתי לכם למה לא הייתם שקולים קודם? למה לא חשבתם? למה לא ראיתם את הנולד קודם למה הייתם ליבכם? היה גס ביוסף קודם למה, רק אחרי שאתם חוטפים באלוקים איזשהו סימן אז אתם מבינים שמה שהוא לא בסדר? למה כן? למה הם הלכו לחפש אותו כי הם שמעו את אבא בוכה והוא מנהל להתנחם ואם הוא לא היה בוכה ואם הוא לא היה מנהל להתייחסם אז הכל בסדר, אה? אז את אתם? עדיין לא הגעתם לחרטה אמיתי אז אתם עדיין לא שלמים, חרטה אמיתית שברון לב אמיתי זה שהוא לא תלוי בדבר אני מצטער על עצם הדבר עצם הדבר מצריך תיקון, לא בגלל לא בגלל בגלל שחטפתי לא בגלל שקרה לי אלא בגלל שזה העניין וזה כבר אמרתי את הדרגה הרביעית העניין לכשעצמו הוא זה שמפריע לי וכאן אנחנו מגיעים לרמז שהחסידות נותנת לכל זה יש פסוק בפרשת בראשית ועד ייעלם מן הארץ עד 1000, דלד ועד יעלה מן הארץ וישקע את הגן, אומר אומרת תורת החסידות מוזכר בכמה מקומות גם במאמרים של קדמונים וגם במאמרים של הרבי שעוד יעלה מן הארץ זה סמל אד בלשון הקודש העתיקה זה שבר ועד ייעלם מן הארץ זה שבר ענן ועד יעלה מנהרץ
שבר צריך לבוא צריך לבוא מן הארץ מתוךך מלמטה, אם בא אלוקים נגיף לך, פליק, ובגלל זה אתה התעוררת אתה לא מספיק מושלם? אתה מושלם כאשר אתה התעוררת לבד, זה דרגה גבוהה יותר יש לך בן אדם שאומר תשמע אני כל החיים הרגשתי שאני מחפש משהו עד שמצאתי יש לך בן אדם שאומר היה לי חבר שפתאום ראיתי שהוא מצא את עצמו שאלתי מה הוא מצא שם הלכתי חפה, עקבתי אחריו, חיפשתי גם אני מצאתי זאת אומרת, הוא התעורר למה שהוא מצא בגלל החבר, אבל למה אתה בעצמך לא חיפשת כלום הכל טוב, הכל רגיל, אין מה למצוא, אין מה לחתור אין בשביל מה סימן שאתה עדיין לא מושלם אתה כמעט מושלם, אבל יש לך איזה שהיא נקודת ישות שרואה את עצמך בסדר ואתה תמיד צריך להיתלות אתם מכירים כמו בלימוד יש אדם שהמציא דבר ויש בן אדם שבסך הכל לוקח משהו שמישהו אחר עשה עושה בו שינויים וכותב את זה על השם שלו אז זה דוגמה לו עשה גם כן משהו, זה גם משהו, אבל זה חיקוי אני עושה אני, אני עושה, יש לי איזה ענק שאני מאשר את הגב עליו אני לא יצרתי את הדברים לבד אז זה איזה שהיא זה שהוא טעם לפגם אז איזה שהוא דבר שהאדם צריך לומר צריך לתקן באיזה שהוא מקום אני רוצה לתת לזה כמה דוגמאות
הרבי ארד מספר על הרבי הזקן בעל התניא הוא הקים מה שנקרא תנועה את התנועה הוא הקים עם קומץ גאונים שנסחפו אחריו הגאונים האלה לא התחילו להיות למדנים אצלו הם למדו בכל מיני מקומות אחרים, אבל האישיות שלו סחפה אותם פעם ישבו בהתוועדות ואחד מהגאונים האלה, רבי יצחק אייזיק נום מל שמו ישב ושאלו אותו, תגיד לי כשלמדת אצל ההוא הגאון ההוא גם למדת כשלמדת אצל בעל התניה גם למדת מה מה נשתנה? אז? הוא אמר שהיה הבדל שכשלמדתי אצל ההוא אז שיצאתי מהשיעור שלו, יצאתי עם הרגשה שאיזה יופי
כמה נחמד, כמה אני מאושר למדתי עוד דבר החמתי אחר כך, כשעברתי לבל הטניה, הייתי יוצא מהשיעור שלו מעבר לעומק, וזה אבל הייתי יוצא סליחה על הביטוי דפוק, הייתי מרגיש דפוק, כמה אני לא יודע כמה, אני לא מבין אז מה אז מה? אז למה חיפשת את זה? כי שם אתה לא מתעלה כאן, אתה מתעלה כאן יש לך לאן לשאוף, אתה לא יוצא עם עם מה שנקרא תפיחה על הבטן, סיסו בני מעיים אני חכם, אני כבר יודע אני אני מאוד מה ללמוד זה התנועת הנפש אז זה דבר יפה לכשעצמו זה דרגה מאוד גבוהה אני רק רוצה בהקשר של מה שאנחנו מדברים תאמרו אתם הדרגה הזו? הוא הגיע אליה לבד, הוא הרגיש מחסור לבד, לא היה צריך לבוא מישהו גדול מאוד אני חושב שבמקרה הזה לא היה יכול להיות אחרת כן היה צריך לבוא מישהו גדול מאוד ולגרום לו את אותה הענווה בזכות האוצר שנבעה ממנו ורק בזכות מישהו אחר, הוא הגיע לעוצמה עכשיו אני אתן דוגמה שהיא הרבה יותר עממית, הרבה יותר פשוטה מי שראה אפילו וידאו פעם של הת ועדויות של הרבי, אז ההתוועדות מורכבת משיחה שיחה יכולה להיות במקרה אצל החסידים שעומדים ולא בדיוק מבינים זה יכול להיות במקרה הגרוע ככה האמת שזה שנדחף וקשה לו אז הוא קורא לזה במקרה הגרוע, אבל השיחה יכולה לקחת במקרה 45 דקות זה היה הרבה זמן ואחר כך הייתה הפסקה והיו שרים באמצע ובזמן של עשירים באמצע אנשים היו לוקחים את הכוס, מגישים, אומרים לחיים, אבל אני הייתי בכמה וכמה התוועדויות כאלה והרגשתי והרגשתי את ההרגשה הזאתי זאת אומרת הרבי, יושב ובתוך קהל של לא יודע 10,000 איש הוא כזה נותן מבט כזה, ואתה שם לב שהוא מסתכל עכשיו עליך והוא מהנהן לך בראש, לחי, לחיים, לחיים זה היה ממש מלאכה שהיה עושה אותה אתם רואים את זה בוידאו?
הוא עובר מאחד לאחד לפי סדר עכשיו היה אדם זה הקדמה, היה עוד דבר מעניין אצל הרבי זה נקרא יחידות יחידות, פסקה בשנים המאוחרות, אבל בשנים היותר מוקדמות, אדם יכל להיכנס לדבר ולהגיש מכתב ולשוחח וכמה זמן הוא היה מדבר סתם אדם רגיל מן השורה, כמה זמן דקה דקה וחצי, שתיים, זה לא היה זמן ארוך, אף אחד לא הוציא אותו, זה פשוט נגמר בשביל שהיית מגיש מגילה ארוכה והיה קורא אותה בהינף יד במהירות עצומה והוא עונה לך דבר אחרי דבר בעל פה על מה שהוא קרה זה היה מדהים לראות את זה מחד כל פעם מחדש אז הוא גומר איתך מאוד מהר עכשיו, אדם שהגיע לעשרים דקות זה כבר אישיות, אדם שהגיע משהו מיוחד בקיצור, היה בן אדם עוד הקדמה ביום של התוועדות הרבי לא היה עונה למכתבים לא מקבל קהל היה סגור הוא והספרים היה לו את ההכנות שלו להתוועדות, שהייתה מתרחשת בלילה 4, 5 6 7 שעות זה היה הסדר המזכירים כבר ידעו יום של התוועדות אין, אין, אין כלום, לא מכניסים כלום, אין כלום רק משהו פיקוח נפש אבל ככה אין כלום עכשיו היה איזה אדם, איזה אישיות אישיות חשובה ש שהגיע לסבן סבנטי וביום של התוועדות, שעה לפני ההתוועדות התקבל ליחידות לשעה זה זה היה מאוד מאוד מוזר עכשיו לרבי היו מזכירים היה זקן, המזכירים שבגיל הוא היה עוד יותר מבוגר מהרבי בעצמו, והוא שמו היה חדקוב הוא היה איש מאוד דיסקרטיבי ומאוד מופנם ומאוד אתם יכולים להבין זה סוג כזה של מפקד זקן וכשהאישיות הזאתי יצאה הוא לא יכלה הוא לא יכל לכלוא את הסקרנות שלו והוא שואל אותו, תגיד, מה, מה, מה, די, מה דיבר איתך?
תוצאה ביום של התוועדות? זה אומר, הוא הפר פה המון חוקים בכבודך מה מה קרה פה עכשיו? אותו אדם קלט שזה היה משהו מיוחד הוא לא היה מודע למה שנקרא לגינוני החצר הוא לא היה בעניין אז אז הוא הבין שאם המזכיר הזקן ככה מדבר זה משהו מייד אחרי זה הייתה התוועדות הוא ירד להתוועדות והוא ירד מנופח הוא הרגיש, הוא עמד בין הקהל ישב בין הקהל, תלוי איפה זה היה ובין השיחות הגיש את הכוס והוא היה קרוב מאוד ולידו בן אדם ולידו בן אדם והם מגישים את הכוסות והוא רואה איך הרבי ככה מסתכל על זה לחיים, מדלג עליו, עובר לזה לחיים וככה לאורך זה בשיר הראשון ובשיר השני ובשיר השלישי והוא לא מבין את זה הוא ישב איתי שעה קודם מה, מה זה הוא לחיים? הוא לא אומר לי בהתוועדות, הוא יצא החוצה, הוא חשב עם עצמו איך אומרים? הלך קח סיגריה, יצא החוצה ועשה חשבון אומר אני, אני חושב שאני יודע למה זה זה בגלל שאני הרגשתי מי אני וזה לא הנהגה היהודית, אז הוא לא אוהב את זה אז הוא לא מתייחס אוקיי, הוא עשה את החשבון שלו, הוא חזר, הוא חזר זה היה באמצע שיחה מיד שהוא הגיע השיחה נגמרה והתחילו שיר הראשון, הרב יוסף לו, ככה עם היד, איפה הכוס שלך הראשון? לא משנה כעת הנקודה היא כזו שברגע שאתה למטה זאת אומרת אתה אתה קיבלת את המסר
אז קודם כל, פה בסיפור אתה רואה את העניין הזה, הוא היה צריך מישהו מלמעלה שיאפס אותו, אבל אחרי שהוא קיבל את האיפוס, אז הכל בסדר, תתאפס תמשיך הלאה אין לי שום בעיה, אבל זה הדרך שגם הקדוש ברוך הוא נוהג, כי הצדיקים דומים לקדוש ברוך הוא כתוב הם מתנהגים בדרכים של הקדוש ברוך הוא מה הנקודה? הנקודה היא זה שאנחנו צריכים לשאוף להגיע לשברון לב אמיתי של הדרגה הרביעית, שהוא לא בא כתוצאה ממכה שקיבלנו זה השאיפה שאנחנו צריכים, אנחנו צריכים להיות כאלה רציונליים וכאלה אמיתיים עם עצמנו, לשאוף לזה על כל פנים שאנחנו יכולים להצביע על מה שאנחנו היינו צריכים לעשות וראוי לנו לעשות אף על פי שאף אחד לא עורר את תשומת לבנו במילים אחרות להיות עשיר שיש לו לב שבור, עשיר עם לב שבור זה השלמות מספרים על הרבי הרשב שפעם הוא הגיע לאיזשהו מקום והאנשים כל כך התלהבו שהם שיחררו את הסוס מהעגלה והם סחבו את העגלה בעצמם עכשיו בתוך העגלה, ישב איתו הגבאי שלו והוא מספר ששברון כזה כאב כזה על מה שהם עשו היה לו שאני הייתי מאחל לעצמי שברון כזה ביום הכיפורים הוא רואה כל כך שבור מעצם העניין אז אני אומר מה שאנחנו צריכים להפנים בואו נהיה שבורים
בשעה שאנחנו מקבלים כבוד לא בשעה שאנחנו מקבלים מכה זאת אומרת שאנחנו נדע את ערך עצמנו שנניח הכבוד הזה לא ראוי לי או לא מגיע לי, אז יהיה אפשר לתת לך אותו בשקט בנחת, אבל כשאתה יש גדול לא נותנים לך את הכבוד הזה אצל חסידים היו תמיד נותנים את המשל וחזרתי על זה פעם ב-1 השיעורים כאן מלך יש לו כתר, לפעמים הוא מתעייף עם הכתר, על הראש, אז הוא לוקח אותו, תולה אותו על הקולב, אבל אומר לי ידו איזה שהוא חייל ככה בדור למה המלך לא יקח את הכתר, ישים אותו על הראש של החייל? כי החייל הוא לא מתלה ועלול מישהו עוד לצלם את זה במחשבה או החייל בעצמו לצלם את התודעה הזאת איך אני עם הכתר, איך אני אה, אולי אני אהיה מחשבה לאנית כזאת זרה, כזאת, שהיא כבר משהו? הדין של מרידה במלכות אז עליו, אני לא שם את הכתר המתלה, הוא דומם עליו אני אשים את הכתר לא יקרה כלום כשאני שם אותו עליו, ככל שהאדם הוא יותר שבור ברמה האמיתית, אז אין שום פחד לאלוקים לשים עליו את הכתר לשים עליו את כתר העשירות, לשים עליו את כתר ההצלחה לשים עליו את כתר כיטר מה תעשה עם זה? רק דברים טובים לא תעשה עם זה שום דבר של אגו לא תעשה עם זה שום דבר לתועלת עצמך זה ייצא מזה רק טוב לך לעולם אתה רק צינור להשפעה חיובית מצוין, אז אתה מתאים כבוד למה אומרים כל הרודף אחרי הכבוד, לא נותנים לו זה מקבל משמעות פנימית עמוקה למה? אם הוא רודף אחרי הכבוד, הוא מסוכן אני לא יודע מה יעשה עם הכבוד הזה, הוא יעשה מעצמו אליל פריץ יהיה אז אנחנו לא רוצים עוד פריט אנחנו לא רוצים עוד אליל פה בעולם, עזוב, מי שרוצה אחרי הרכבות הכבוד לא רוצה, אבל אם הוא כזה בטל שהוא בכלל לא שם לב, שזה כבוד זה לא בסדר הוא אוכל את עצמו כשהוא מקבל כבוד הוא שבור מהכבוד, הוא אומר זה לא ראוי לי יש חכמים ממני, יש מוצלחים ממני מה נותן לי? פתאוםך אותך אנחנו צריכים אתה תקבל אותו כי אתה לא מסוכן אתה לא תעשה איתו שטויות אתה לא, אתה לא תאבד את הצפון בגלל הכבוד הזה שקיבלת הראש שלך לא הסתחרר לא תהיה שיכור כתוצאה מהכבוד שקיבלת? על זה? תנסו, תראו שזה עובד כשאתה מצפה שיבחרו אותי שיבחרו אותי, שייבחרו אותי, שיצביעו עליי שישפכו אותי, שייתנו לי פתאום כולם שוכחים ממך, אבל כשאתה שכחת מעצמך לא
כולם הצביעו עליו, רק הוא מתאים, רק הוא מה זאת אני לא חושב? אני לא חשבתי בכלל שאני מתאים פתאום פה מצאו אותך ראו אותך כסמל הנקודה ובזה אני מסיים הנקודה האחרונה הרבי מספר סיפור על עצמו הוא מספר, בתור חתן צעיר בביתו של הרבי הקודם, אומר, לילה אחד, יום אחד מגיע אליי חותני עוד הייתי בביתו זה היה הרבה לפני הפטירה והרבה לפני הפטירה של הרבי הקודם די היה ממש ממש כאב צעיר הוא הגיע אליי, הוא אומר לי תן לי נשיקה החלום שאני חלמתי בלילה את היית צריך לתת משקה ולהתוועד ככה ככה הוא אומר לך תנועה אז הוא מספר לו, לרבי הקודם היו חזיונות לילה, הוא היה רואה את אביו ואביב היה אומר לו מה הוא צריך לעשות? הוא היה שואל את אביו אפילו אם הוא נתקע פעם לא זוכר באיזה ספר זה כתוב אז הוא היה באבא, בא אליו, אומר לו בספר זה בעמוד זה וזהו, היה קם באמצע הלילה, פותח רואה את זה באותו עמוד היה איש שמימי בקיצור, הוא אומר, בא אליי אבא ואומר לי, למה אתה כל כך שבור לב? הרי אצלך יש אור אומר אני
אני הקמתי, התעוררתי וראיתי שהלבנה מאירה אצלי בתוך החדר אמרתי, אולי אבא מתכוון לזה? לא יכול להיות לזה הוא מתכוון קמתי, הסתובבתי בחדרים וראיתי אותך בחדר השני עומד ולומד ואז הבנתי למה אבא התכוון שאצלי יש אור בבית, כי יש מישהו שלומד אז, הוא אומר אז הוא אומר ומשאיר את האור זה הזכות הגדולה שלך למה אתה כל כך שבור? מה שאני רוצה לומר אז הוא אמר לו, תן לי נשיקה תנשק הוא נשק אותו על המצח והוא נשק הוא הרבי מתבייש לנשק את חותנו בפנים לנשק רק על היד, אומר לו לא תנשק בפנים על החלום הזה והמסר שאני אני רוצה למסור לעצמנו הם הסיפור הזה, זה שיש לנו אפשרות וכוח לקבל נשיקה מהקדוש ברוך הוא לנו? יש אפשרות לקבל הערה מהקדוש ברוך הוא, אבל זה תלוי אם אנחנו שבורים באמת או לא הרבי הקודם, כשהוא היה שבור ממשהו, לא אמר ממה הוא היה שבור הוא היה שבור באמת אתה שבור באמת, אז אני בא אליך, אני מתגלה אליך, אני אומר לך למה אתה שבור, אני מפייס אותך יש לך אור בבית? כן, אתה מקבל את כל את כל ההערות איך שאנחנו קוראים לזה האלוקיות שאתה צריך לקבל ברגע שאתה יש, ככל שאתה יש יותר גדול אז אתה יותר אטום אולי יש לך שכל אולי יש לך מידות אולי יש לך כסף, אבל את הסוד האלוקי אין לך אנחנו צריכים לבחור מה אנחנו רוצים, אתה רוצה חומר או שאתה רוצה רוח ובעקבות שלמה המלך שכשהקדוש ברוך הוא שאל אותו, מה אתה רוצה? אומר? אני רוצה חכמה הוא בחר ברוח, וזה מה שהתכוון לשלמה לעניות דעתי זה היה כל השיעור, כי 100 בכל עמולו וברעיון ליבו מפרש
היונתן בן עוזיאל רעיון ליבו מה הוא שברון הלב אבל איזה שברון לב? שברון, לב חיצוני, שברון לב של אחד משלוש הדרגות שברון לב, אבל הם אשמים, שברון לב, אבל לי מגיע שברון לב, אבל מישהו צריך לעורר אותי אבל מה הוא השברון לב שדוד המלך אומר לב, נשבר ונבכה אלוקים לא תבזה אתם יודעים מה זה אלוקים אלוקים זה מידת הדין כשיש לאדם, שברון לב אמיתי שהוא לא בשלושת הקליפות הללו של השברונות לב המזויפים, אלא השברון לב פנימי אמיתי, אז אפילו אלוקים מבחינת הדין, לא תבזי, לא מבזה אותו היא מתבטלת, לעומת שברון לב שכזה מה שאנחנו צריכים להשתדל זה להיות שבורי לב מתוך רווחה להיות שבורי לב לפעמים, ככל שאתה הולך וגדל יותר מבחינה פיננסית אז כשבא אליך מישהו מבקש ממך משהו? אתה לא שם לב אליו, אתה לא רואה אותו יש את הסיפור המפורסם של הבעל שם טוב שהיה איזה עשיר, גדול, גדול, גדול, גדול והוא חיתן את הילד שלו, ניגש אליו אני תוך כדי השמחה, ביקש ממנו קמצוץ טבק והוא אמר לו, אוף מפה, אתה יודע, בן אדם ביום החתונה עסוק עם כל הקבלת קהל והוא עכשיו מה שדחוף לו קמצוץ טבק באותו רגע נגזר שכל השירות של זה בא לזה באותו רגע והוא ירד נעשה אני הוא הלך לבעל שם טוב, שאל בעל שם, טוב, מה אני עושה כדי להחזיר לעצמי את השירות? הוא אומר, אתה צריך לתפוס אותו באיזה שהוא מצב לבקש ממנו קמצוץ דבק והוא לא יתן לך, ואז יחזור לך הוא נרשא והוא לא הצליח אני מבקש מאיתנו שינסו אותנו ולא יצליחו זה בא רק מתוך שברון לב שהאדם בשברון לב זה עובד כשזה אדם לא בשברון לב
רד לי מהעיניים אל תפריע לי עכשיו אישתי צריכה לה איפה חשובה זה התנועת הנפש אנחנו צריכים להיות תמיד בני אדם, תמיד אנושיים, תמיד לדעת שאנחנו לא אלוקיים ואפילו לא סגנים שלו.