כף זכות מול כבדהו וחשדהו

תמליל אוטומטי מהשיעור (יתכנו שגיאות):

שבוע שעבר דיברנו על הקטע מהמשנה של הוי דן את כל האדם לכף זכות
בסוף השיעור נשאלה שאלה איך זה מסתדר עם העניין שיש כזה ביטוי עממי באמת לא מקור מפורש בתורה אבל הוא בהחלט נכון שכבדהו וחשדהו שאדם צריך לכבד מצד אחד ומצד שני גם כן לחשוד בבריות

זאת אומרת להסתכל על הכל בעיניים ורודות זה קצת תמימות נאיביות יכול לגרור גם כן לדברים לא כל כך לא כל כך מצופים לא כל כך טובים

אז איפה הקו המשווה בין שני הדברים הללו
אז זה שאלה שנשאלה שאני ארצה לעסוק בה בחלק הראשון של השיעור זאת אומרת מה מה היחסיות שבין לדון את כל האדם לכף זכות לראות בראייה חיובית את כולם מצד שני צריך גם כן להיות זהיר צריך להיות חשדן כבדהו וחשדהו אז איפה הממוצע בין שני הדברים אז אני רוצה לפתוח בקריאה של קטע ממסכת שנקראת מסכת דרך ארץ
לעולם יהיו בני אדם חשובים לפניך כליסטים תמיד שאתה פוגש בני אדם מבט ראשון תחשוד אותם כשודדים גנבים

מעשה ברבי יהושע שהשכים אצלו אדם הכוונה בה אדם להתארח אצלו ונתן לו אכילה ושתייה רבי יהושע נתן לאדם הזה לאכול ולשתות והעלהו לגג רבי יהושע גר בבית שתי קומות נתן לו בכוונה זה היה מתוכנן אתה יש לך את החדר חדר של הקומה בקומה השנייה העלה אותו לגג נשכב שמה זה השינה ונטל סולם מתחתיו בין מקומה ראשונה לקומה שניה לא היו מדרגות היה סולם אחרי שהוא השאיר אותו שם לקח את הסולם
מה עשה אותו האיש עמד בחצי הלילה ונתן לה כלים אסף את כל מה שהוא מצא בקומה השנייה ארז את זה בשק שלו כרחן בטליתו היה שק של פעם והוא ביקש לירד רצה לרדת למטה נפל מן הגג הוא נפל למטה לא היה לו סולם נפל מן הגג ונשברה מפרקתו יש גרסה אחרת שהרגל שלו נשברה זה קצת יותר קל להבין כי כי אחר כך הוא נשאר ככה עד הבוקר והוא משוחח עם רבי יהושע בעל הבית אז זה קצת מפתיע אדם שנשברה לו מפרקת לו לא לשחרית כאילו בבוקר הסכים רבי יהושע הוא בא ומצא
כשהוא נופל ומצאו כשהוא נופל הוא מצא אותו ככה וה לידו ככה פזורים השלל שהוא רצה לקחת אמר לו ריקה כיאילו שותה כך עושים בני אדם שכמותך הוא פונה להגנה הוא אומר לו קח עושים אמר לו רבי לא הייתי יודע שנטלת את הסולם מתחתיי לא ידעתי
אמר לו ריקה היא אתה יודע זאת אומרת האם אינך יודע שמאמש היינו זהירים בך רק נכנסת על האף
חשדנו בך
זה סתם מעניין הוא חשד בו הוא הכניס אותו הביתה והכניס אותו רק שהוא דאג שלא יהיה לו נזקים ממנו אבל הוא הכניס אותו מכאן אמר רבי יהושע לעולם יהיו כל בני האדם בעיניך כליסטים
זו המסקנה שלו בהתאם למה שהוא ראה כשאנחנו שומעים מסקנה כזאת וסיפור כזה כולם בעיניך כליסטים אז אנחנו מתחילים לשאול אז מה דיברנו שכל השיעור שעבר מה זה מה זה והבית דן את כל האדם לכל זכות מדובר פה שאתה עדיין לא מכיר בן אדם אתה רק רואה אותו פעם ראשונה ויש לך שני צורות הסתכלות שתי צורות הסתכלות
יש לך אפשרות להסתכל על האב כאדם הגון ישר מה שנקרא תן לו צאנס
יש לך אפשרות להסתכל עליו כשודד עד שיוכח אחרת
סתם אומרים לי ככה ופעם אומרים לי כך זה לא
שאלה שאתה שאלת הגמרא שעלה את השאלה הגמרא במסכת קלה שאלה את השאלה הזאת במפורש איך יכול להיות זה סתירה ממש בין שתי המאמרים האלה זה לא לא מתאים סתם שתדעו שכל השאלות הטובות כבר כתובות זאת אומרת הם נשאלו והם ענו תשובה כזו והתשובה והתשובה הזו היא תשובה שעל פי דין אחר כך נגיע לתשובה שעל פי מידת חסידות אבל פי דין התשובה היא כזאת כל אדם שאתה מכיר אותו זאת אומרת הוא ידוע אצלך ברמה מסויימת של הכרה אתה צריך להסתכל עליו בעין ימנית איך שזה נקרא אל תחשוד אותו
גם אם תראה משהו מוזר מכה עד שלא התברר לך אל תחשוב זאת אומרת יש מה שנקרא
הוא הוחזק כאדם הגון תחזיק אותו כך עד שיוחח אחרת זה האדם שאתה מכיר אדם שאתה לא
מכיר מה שנקרא מכה ראשונה פלסטין עד שיוחח אחרת עד שהוא יצור אצל עצמו חזקה חיובית בריאה
זה התשובה שענתה הגמרא שאין כאן
סתירה מה שאמרה המשנה באבות שאדם אל תדון את חברך שתגיע למקומו הכוונה חברך שאתה מכיר אותו אתה יודע אותו ופתאום אתה רואה
למה הוא מתנהג ככה למה הוא עשה את המעשה הזה ואז אתה
אומר כנראה ואז אתה יכול לשפוט או לימין או לשמאל תשפוט לימין כל הזמן לא יוכח אחרת מה שאמרה מה שאמר
שתסתכל על כל אדם
כליסטים מה שאמר רבי יהושע
זה כשאתה לא מכיר את האדם התירוץ הזה טעום הסבר למה מכיוון שאנחנו מכירים את הביטוי קול ישראל אחים יש ביטוי נוסף כל ישראל חברים ביטוי וזה דן את כל האדם לקו זכות על איזה אדם נאמר זה נאמר רק על אדם שאתה מכיר אותו למה המשנה לא סייגה ואמרה רק אדם שאתה מכיר
היא אמרה משהו
כללי מדי היא לא היא לא ירדה לה החלוקה הזאת שהגמרא פירשה
היא אמרה כל האדם טרדו אותו לקו זכות
מכאן באו המפרשים ואמרו שיש איזה שהוא עומק מסוים במסכת אבות שלכן גאת מילטה וחסידותה משפחת אבות לא באה להגיד לנו עמיתות פשוטות וגם לא לומר לנו דינים שהם מידת הדין כי תמיד באה להגיד לנו מושר שהוא מעבר למה שהנורמה המקובלת והמחייבת קצת יותר זה מידת זה מסך הטבות ולכן גם כשאתה רואה בדברים שנראים לכאורה זה לגיטימי זה הכי פשוט זה אפילו אמר לי אתה
צריך לחפש ולראות שהיא לא התכוונה לפשוט הזה שאתה חושב והיא בטח התכוונה לאיזה שהוא מסר הרבה יותר
מעודר היא לא דיברה על ההנהגה המינימלית יש למשל ביטוי שינה של שחרית ויין של צהריים וכולו מוציאים את האדם מן העולם שנשה שחרית זה הכוונה האדם שכל היום כל הבוקר הוא ישן של צהריים אדם ששותה הרבה יין בצהריים או נופל אחר כך לישון וההוא מאבד את היום החצי השני של היום מוציאים את האדם מן העולם זה כאילו שהוא לא הוא לא מתנהג בישבו של עולם כמו שצריך עם מת הלילות שלו הוא ער והמים הוא ישן
זה לא אומר מוצלח המשפט הזה הוא מידי פשוט
להגיד שזה מה שהתכוון התנה לומר ולסוק בו היום אני רק רוצה לומר הנה לך דוגמא אתה יכול לקרוא את המשנה ולהגיד כן אה לא לישון עד עמוק עמוק בבוקר
זה זה המסר שאת לא רצה להגיד תשאל כל כל אדם יגיד לך שזה שאדם זריז ואדם שרוצה להתחיל את היום ברגל ימין אז הוא קם בזמן לא מותח את הבוקר
הוא לא בחופש עכשיו אלא התנך להגיד משהו אחר וכמו שזה כאן וגם בנושא אז מה המסר הפנימי המסר הפנימי רצה לומר שגם כאשר אתה לא מכיר את האדם אתה לא יודע אותו עדיין מידת חסיד ומידת הדין אתה כבר יכול לחשוד אותו בליסטי זה דין ומידת חסידות תחשוד אותו תחשוד אותו כמובן החיובי תחשוד אותו לכיוון חיובי אלא אם כן יש רגליים לדבר שיש על מה יש איזה שהוא בסיס לחשד למשל אצל רבי יהושע בסיפור שאני סיפרתי הם ראו כנראה על התנועות של האדם הזה או על העיניים
לא אומה שיש מקום לחשב אותו אה כשיש מקום לחשוב אז במידת חסידות אתה מצווה באמת לחשוב אפילו ממידת חסידות אבל כשאין רגליים לדבר וסתם מגיע האדם שאתה לא מכיר
אותו אז ממידת הדין אתה יכול לחשוב אותו מיד כליסטים אבל זה לא מידת חסלול מידת חסידות תן לו את הצ'אנס עד שיוכח שיש רגליים לומר שיש כאן משהו שיש כאן איזה שהיא בעיה עכשיו אחרי שהבסיס הזה יש לנו אנחנו צריכים להתאים אותו עם רע נוספת שיש לנו את חכמינו הם אומרים החושד בקשרים לוקה בגופו זאת אומרת אדם שחושד באדם שהוא כן זאת אומרת אתה חושד למניח בפלוני שהוא גנב משהו מהבית שלך לו יש איזושהי מן הקהומה ואני נעלם באיזה סכום כסף שהיה מתחת למזרון ואתה חושד שזה היא למשל אז אם מתברר אחר כך שאחד הילדים שלך שיחק והרים מהמזרון ושם את זה בקופה של הדמי כיס שלו התברר לך אחר כך התברר שאתם חשדת בסתם
אז זה מאוד לא כדאי
חושב בקשרים לוקה
בגופו מכאן למדו שאתה במבט הראשון תמיד תחשוב טוב כי חלילה לך אתה יכול לסבול לסבול מזה
בדרך אחרת
אז למה רבי יהושע לא חשב ככה רבי יהושע רואה בן אדם מגיע אליו הביתה אז מיד הוא
חושד בו וגם כן מתנהג בהתאם
למה הוא לא חשש שהוא יכה בגופו רבי יהושע אז כאן אנחנו מגיעים לעוד עוד מסקנה שנותנים לנו המפרשים כבדהו וחשדהו נכון השאלה היא במה במחשבה או במה במעשה כלומר במחשבה
מותר לך לחשוב הכל
אבל אל תוריד את המח את החשדות שלך לפסים מעשיים מה הכוונה למשל למשל נניח את הדוגמה שאני נתתי עם העוזרת הזאתי שאני חושד בה שהיא גם בה את הכסף אז
מותר לי לעקוב אחריה נניח לשים כסף לשים מצלמות ואני רוצה לתפוס האם היא אכן מסוגלת לקחת ולשים בכיס אבל היחס שלי אליה אסור לו שהוא ישתנה מבחינה מעשית עד שלא יוקח לי שום דבר זאת אומרת מותר לי לחשוב מה שאני רוצה אבל מבחינה מעשית אני צריך להתנהג יפה מי עשה את זה בצורה מושלמת האידיאלית
איך שהראה רבי יהושע בא האדם או חושד בו עכשיו אם הוא יתן למחשבותיו דרור אז הוא לא מכניס אותו הביתה לא הוא כן מכניס אותו הביתה אלא מה אני לא אתן לו מאפשר לו לגנוב מפני החשדות שלי משמר עדיין את החשדות שלי כדי לשמר את עצמי כדי לבטח את עצמי אבל מבחינה מעשית אני מתנהג אליו יפה
וזה כלל נכון ביחס לכל תחומי החיים
כאשר יש לנו איזשהו דבר שאנחנו חושדים בו אנחנו חולים לחשוב ויכולים לעשות כל מה שאנחנו יכולים כדי לא שלא אבל אתן דוגמה זה נכתב בספרים הדוגמא הזאתי שהיא הרבה פעמים באה לשאלות בדיונים אדם שהוא בעל מפעל ויש גניבות יש העלמות הוא רוצה לדעת האם איך הוא יכול זה
יש ביטוי לפני עיוור לא תיתן מכשול כן אני לא יכול עיוור זו לא הכוונה העיוור בעיניים והאבן בדרך אלא עיוור בדבר מסוים אני לא אתן לו עצה השינה הוגנת אני לא אכשיל בנאדם באיזה שהיא עבירה אז לכן לכן מלמדים שאנחנו לא יכולים לתת פיתיון לאדם ושהוא בגלל הפיתיון שלנו עלול להיכשל בו בשביל שאנחנו נדע אם הוא אכן אדם הגון או שהוא אדם שאינו הגון
אלא אם כן
יש לנו איזה שהוא הפסד ממוני שאז התירה לנו התורה לעשות את זה אז למשל אדם שיש לו מפעל הוא חושד בפועלים שהם מכניסים לכיסים מה שהם לא צריכים לעשות להכניס
מותר לו בהחלט לשים פיתיונות במפעל ומצלמות כדי לזהות את זה כדי לגלות את זה זה דבר לגיטימי וזה דבר מותר
אבל
סתם כך הדבר הזה לא מותר זאת אומרת לולא
זה שהיה לי איזה שהוא
הפסד
אני רק רוצה לגלות את הגנב באשר
הוא
זה לא הותר
אותו דבר כאשר
מורה בכיתה רוצה מה שנקרא לתפוס תלמיד שאולי הוא זה שיגונב מהתיקים של הילדים את הלורדים ואת הצבעים את מה שהם מביאים אז בעצם היה יכול לתת לשים פיתיונות וכדומה וההיתר היחיד אומרים לנו החכמים והפוסקים זה רק בגלל שהילד הזה אנחנו רוצים לחנך אותו אנחנו רוצים להטיב לו אז לכן מותר לנו להכשיל אותו באיזה שהוא דבר כדי שנגלה מיהו ונוכל לעזור לו בחינה רפואית פסיכולוגית וכדומה לצאת מהנהגה הלא חיובית הזאתי אבל לולא שהיה לנו את את האפשרות לחנך
אותו למשל נניח
זה רק לתפוס
נניח אנחנו חברי הכיתה אנחנו לא יכולים לדעת מי הוא אנחנו רוצים לזהות מי הוא הגנה לפרסם עליו לבייש אותו וכדומה זה לא הותר בפני עצמו והותר רק לאותו אדם שיש לו את השיניים ואת הזרוע לבצע גם את הטיפול אחר כך כדי שהבן אדם הזה יצא מאותו רולטה לו חיובית
שיש לו
הדוגמה בתלמוד לזה הגמרא מספרת מעשה מעניין מאוד עם עם כמה חכמים שהלכו בדרך וביניהם היה רבי מאיר המפורסם שקבור בטבריה שם מול מול הכנרת רבי מאיר בעל הנס והם נכנסו נאלצו לעשות שבת במקום שהם לא תכננו מראש לפני שהשבת ירדה והם היו באמצע הדרך הם הגיעו לבעל אכסניה והם שואלים אותו מה שמך
אומר להם קידור אז כל יהודי שהוא מתכונן לשבת אז הם שיחררו מהכיסים שלהם את צרורותיהם זאת אומרת את הארנקים שלהם אז איפה הם ישימו אותה אז כנראה לבעל הבית
יש איזה שהוא כספת או איזה שהוא מקום
שהוא שם את הכספים שלו אז הם נתנו לו את הכסף שלהם 60 את המתחתם 60 גם אצלו עכשיו רבי יהודה ורבי יוסי זה המלווים בדרך הם גם הם נתנו את הכסף לרבי מאיר
לקידום בעל הבית
ואילו רבי מאיר
לא לא לא נתן הוא הזדרז לצאת החוצה יצא מחוץ לעיר הלך לבית הקברות חפר שמה ליד איזשהו קבר הכניס את הכסף שם מה שהוא לא ידע זה שהוא הכניס את הכסף
ליד הקבר של האבא של
כידור זה הוא לא ידע בחלום הלילה בא אבא של קידור לבנו ואמר לו אצלי יש בשבילך מטמון למחרת למחרת בבוקר
הכידור הזה היה אומנם אדם לא ישר כמו שזה התגלה אחר כך אבל הוא היה תמים במידה מסויימת והוא סיפר להם שהוא חלם חלום אבא שלי אמר שיש לו על הקבר אז רבי מאיר שמע את זה אז הוא כבר הלך שמה לשמור את הכסף שלו במוצאי שבת אתן ניגשו לאצאי שבת ביום ראשון הם ניגשו לקידו וביקשו את הכסף הזה הוא עשה את עצמו כאילו הוא לא יודע למה הם מדברים ומסתכלים על רבי מהעיר והקיס שלו נפוח אז הם שואלים אותו הכסף שלך מה אני אני התמנתי את הכסף במקום אחר
אני לא סמכתי עליו אבל למה לא סמכת עליו אמרתי לו אני יודע שיש בינינו מחלוקת ישנה אני נוהג תמיד שאני נפגש עם בן אדם אני שואל לא לשמו שואל אותו לשמו ואני מוצא רמזים בשם שלו למהות הפנימית שלו זה היה דרכו של רבי מאיר ובלשון של הגמרא רבי מאיר דייק דייק בארמית זה מדייק דייק בשמה בשם ככה היה רבי מאיר אני שאתם לא אוחזים מהדרך שלי אז לכן אני לא רציתי לעצבן אותכם עם ההצגות שלה תקשיבו אמר לי שהשם שלו כידו
אז אז אז אני נזכרתי שהמילה הזאת מזכירה לי פסוק בפרשת האזינו יש שם פסוק שמחובר ממשתי מילים כי דור תהפוכות אימה בנים לא אימון בם כי דור תהפוכות אימה
אז זה אומר כי דור זה מזכיר לי את את הדור התהפוכות האלה אמרתי מה אני אתן לבנאדם כזה מחר הוא יגיד לי כמו שמספרים
שאדם האדם פעם אפשר אצל השכן שלו הפקיד אצלו הפקיד אצלו מה היה המפקדה הראשונה אני חושב שהוא הפקיד אצלו פמות של כסף שהיה לו בבית הוא עשה בחוץ הפקיד אצלו-
אז כשהוא בא מהדרך אז הוא נתן לה הוא ביקש מהמפקד שיחזיר לו את הבמות הרי נפקד אומר לו מחזיר לו שני פמוטות שתי פמות גדול יותר וקטן יותר אומר לו הגדול הפקדתי קטן לא
אומר לא הוא הוליד
אחר כך הוא הפקיד אצלו דבר נוסף ושוב החזיר לו אחד גדול אחד קטן או לי עבר זמן אותו אדם המפקיד הזה היה צריך להפקיד סכום גדול של כסף
אמר לי אני חשבתי שזה אצלו
משתלם כבר לתת אחרי אחרי שהוא חזר מהדרך אז הוא שואל אות איפה כספי אז מה אוי
אוי
אז הוא אמר לא התחיל לצעוק עליו איך יכול להיות שהוא מת הוא אומר לו כמו שאלה איך הוא להוליד על כל פנים רבי מאיר דייק בשם וככה הוא ניצל נשאלת השאלה למה הוא לא אמר את זה לחברים שלו אז הם לא האמינו לו אז אז אני אגיד
להם שאני נראה לי שהוא
לא זה מה שאנחנו לומדים עכשיו כבדהו וחשדהו אז מותר לך לחשוד אבל כאן
ובזה לעצור להוריד את החשד מפה לפה
את מותר לך לעשות מעשים
לגונן על עצמך הנה הוא הלך להזמין את הכסף
הוא
לא
רואה את קינו צדיק גמור
אבל אל תעשה אל תוציא
עליו שם רע שאין לך שום הוכחה לדבר איפה זה בא לעוד ביטוי הלכה אנחנו לומדים בשולחן ערוך שזה הספר הפסיקה מה עושים אדם שלווה הלוואה מהחבר שלו מחוי
המלווה להחתים את הלווה על דף כלשהו של אלווה לא משנה אם עדים או בלי אדים אבל אתה מחוייב לא משנה
שהאדם שלבר הוא עשיר כקורח או שהוא האדם הכי נאמר משה רבינו האדם הכי אמיתי והכי נאמן שיכול להיות בעולם תחתים אותו למה
למעשה כבדהו הוא ביקש הלוואה אני נותן לו אבל חשדהו אני תמיד חושב שמה הוא ישכח או שמה הוא יותר מי
ישכח
ואני לא אקבלת
כספי
הכתב הזה יאלץ אותו להיות ישר
כי יש פה איזה שהיא הוכחה על כתב היד שלו שזה קביל גם בהרכאות בכל דרך שזה קביל ההלכה הזו היא בעצם כוללת את האלמנט שאנחנו דיברנו והיא אומרת לך
אל
תיתן למחשבות שלך להימנע מלהלוות הם יש לך ניסיון רב אמר עם האדם הזה אבל בעיקרו או שמישהו אחר כבר אמר לך אבל בעיקרון שאתה לא יודע תלווה אבל אתה חושל אתה לא נותן את זה בצורה חופשית
מספרים על אחד הצדיקים של
נכנס אליו אני הביתה קבצן עכשיו זה נקרא ואותו אדם פתאום
הצדיק מאוד התייחס אליו יפה לא הוליך אותו אתה לא לאכול ולשתות ונתן לו מתי תגון וליווה אותו עד מחוץ לבית שיא הכבוד שאלו אותו החסידים שלו מיי היי מה קרה נו פשוט אני ראיתי עליו שהוא
הוא
חשוד היה בעיניי שנדבקים
לו
דברים לידיים רציתי שיגנוב אצלי לכן הלכתי איתו לקחתי אותו וקיימתי בו כבדהו וחשדהו זאת אומרת גם זו דרך העיקר להגן על עצמך זה בהחלט דבר נכון אבל צריכים לדעת שכאשר עומדים לנו שני שתי המילים הללו כבדהו וחשדהו והשאלה שלנו במה אנחנו ניתן יותר את הדגש בקבדהו
או בחזדהו
אז מלמדים אותנו מוסר מאברהם אבינו אברהם אבינו ישב בפתח האוהל ומחכה לאורחים פתאום הוא רואה 3 אנשים והם נראים לו כמו ערבים הוא לא ידע שזה מלאכים שהשם שלח ובימים ההם היה מקובל שעובדי אלילים משתחווים לאבק שעל רגליהם הם היו אומרים שכמו
שהבונו של עולם הבורא הקדוש ברוך הוא נמצא בכל מקום זה היה פשוט להם וגם האבק נמצא בכל מקום אז הוא הקדוש ברוך הוא זה היה מין זה הסימבוליות שלו בעולם האבק אז הם משתחווים לאבק שעל רגליהם טוב אברהם אבינו שהוא היה המלך הזה שהצליח לקעקע מהתודעה של האנושות את עבודת האלילים הוא היה קנאי שלא איפשר הכנסה של עבודת אלילים אצלו אצלו בבית אז הוא עשה את זה בצורה מנומסת אז היו מגיעים אנשים כאלה שהיה חושד אותם שהם משתחווים לאבק של רגליהם אז היה בא עם כלי של שטיפת רגליים ואומר להם אבל בוא לפני שאתם נכנסים הביתה לשטוף את הרגליים
אז
הפסוק
אומר שכשאברהם אבינו פונה לערבים אז הוא אומר להם שיקחו מעט מים ורחצו רגלכם והוא אמר את את הביטוי הזה באופן ביקש ממישהו תביא להם כלי שתטפל בנושא הזה כאן סתם הוראה למשרתו לעשות את זה
ואילו כל הדברים האחרים
הוא דאג להם לקהילה ישנה ושחט בשבילם כמה שברים כדי להאכיל אותם לשונות בחרדל הוא הלך ודאג ששרד תיתן לחם טרי שהיא עשתה עכשיו וכדומה כל הדברים האחרים הוא עשה בכוחות עצמו רץ וכאן ורק לשם ביום שלישי למילתו
אז אומרים ככה מכאן למדנו מה היה
היחסיות שלנו צריכה להיות לכבדהו ולחשדהו כבדהו זה מה שאנחנו עושים לתת לאדם את האווירה הנעימה והחשדהו זה המים האלה שאברהם רוצה שהם ישטפו את הרגליים אז רואים שתי דברים קודם כל שאת המים הוא עשה על ידי שליח הוא ביקש שמישהו יגיש להם דבר שני מעט מים מזון הכל אתה נותן להם ברווח פתאום מעט מים אז אומרים שזה המוסר שרצה ללמד אותנו אברהם גם כשאתה חושד אז עם הרבה הרבה פרופורציה
ולא ולא לחרוג ולא לגבור יותר מזה
מעט מים וגם כן אתה לא חייב לעשות את זה בעצמך
תשלח שליח תטפל בצורה אחרת מאין למדנו את זה
למדנו את זה ממעשה שהיה עם רבים רבי יהושע רבי יהושע שאנחנו מדברים עליו
שהיה ב באזור שלו אדם שעשה מעשה שבגלל זה המלכות רצתה להרוג אותו ולא הייתה ברירה הוא ניסה לדבר עם אותו אדם תראה אם אתה לא תמסור את עצמך יהרגו פה את כולם ואכן אותו אדם מסר את עצמו הסגיר את עצמו וכך ניצלו כולם
אליהו הנביא היה נוהג להתגלות הרב יהושע הוא הספיק לפגוש אותו במשך תקופה אז רבי יהושע מאוד מאוד הצטער על זה וניסה לברר למה עד שהתגלה אליו אליהו והסביר לו שאדם שרוצח אנשים אני לא יכול לדבר איתו אז אמר לו אבל על פי תורה עשיתי נכון מה אתה רוצה שכל העיר יחריבו אותה בגלל אדם אחד
אז הוא אמר לו אתה צודק אבל לא אתה היית צריך לעשות בזה זאת אומרת היית צריך לדאוג שזה יקרה היית צריך לדאוג שידברו איתו מהצד אבל לא אתה זאת אומרת יש דברים שפני הכבוד של האדם הגדול אף שהוא צריך לעשות אותם לא הוא צריך להתעסק בלא ללכלך את הידיים שלו בדבר כל כך בזוי אז על
דרך זה גם כן כאן שיש כבדהו ויש חשדהו החשדהו זה טינופת צריך
לומר צריך לזכור והתינופת הזאתי מוכרחת אנחנו צריכים לטפל בה
אבל לא נשכח שהיא תינופת לא נשכח שזה דבר לא חיובי שאנחנו צריכים אולי לעשות אותו גם בעקיפין אולי כלאחר יד ולא באופן
ישיר וכדומה זה
למחשבה
עכשיו אני מגיע לנקודה האחרונה של של הכבדהו והחשדהו זה הקטע שבו אנחנו חייבים שממש מצבים אותנו התורה מצווה אותנו שאנחנו נחשוד עכשיו האדם שאני חושב שהוא הדמות הכי קלאסית
שביקרו אותה על חוסר החשד שלה זה היה גדליה בן אחיקם שבאו ואמרו לו הוא היה אחרי החורבן של הבית הוא היה המנהיג הבלתי מעורער של כל היהודים כאן באו ואמרו לו שמישהו מתכוון להתנקש בחייך ואמרו לו גם כן מיני
והוא התנהג במן ענווה יתרה לא אני לא מאמין הכל יהיה בסדר הכל זה לא שייך לא מתאים לי לא מעט אף אחד לא יעשה לי וכולי וכולי התנהג בה הזאת ואותו אדם בא והתנקש בחייו עכשיו ברגע שהתנקש בחייו כל העם שנשאר פה שהם היו צאן פזורה הם היו ממש ערערים פה בערבה אז הם איבדו את כל החוסן שלהם ויצאו לגלות והמנהיג הזה קיבל מוסר זאת אומרת דנו אותו על זה שבכלל
שבגללך הגולה הסתיימה בח רע בגלל שאתה התנהגתה בי יותר מידי הומניות במקום הלא מתאים זאת אומרת כאשר האדם יש לו חשד וחשד עם רגליים באים ומגלים את דעתו שוב כבדהו
מותר לך לכבד
אבל חשדה עכשיו על פי חסידות הריתמוס זה העדין שבין כבדה וחשדהו הוא עומד בין שתי המידות וגבורה כבדהו זה חסד אני אתנהג בהסברת פנים בצורה נעימה וחשדהו זה גבורה זה מין הסתייגות וריחוק ובדרך כלל קשה מאוד לאדם לעמוד בבת אחת בשני מישורים זאת אומרת אני גם מחייב
לאורח ונותן לו את כל תשומת הלב וגם באותו רגע ממש הוא חשוד בעיניי על הכל על דברים הכי חמורים שאני צריך להיזהר ממנו זה הורה המון המון כוח נפשי שאין אותו אז דורשנו שומות אמרו שזה רמוז בראשי תיבות של כבדהו וחשדהו
כבדהו וחשדהו או שאתה אומר את כוח
שצריך כוח נפשי כדי לעמוד בריתמוס הזה עכשיו רבי שמעון בר יוחאי במסכת אבות תומר אני והכוח וכולו וכולי וכולי וכול ו נאה לצדיקים ונאה לעולם אז אפשר לרמוז שזו הכוונה שלו הכוח הכוח הזה לעמוד בין שני קטבים בבת אחת ולא יתבלבל גם לשמור
על עצמי
וגם לתת קיום לעולם ולא להיות כל כך קפדן ולהגיד אם ככה אז אין עם מי לדבר אני לא מכניס אף אחד הביתה אני לא רואה אף אחד ממטר ושים לב שגם רבי יהושע אחרי שהוא הסיק שיש גנבים הוא אמר יהיה בעיני רגליסטים אבל הוא לא אמר שאתה לא תכניס אותו הביתה צריך להיות כי אם אנחנו נתנהג בצורה של מידת סדום זאת אומרת נהפוך להיות אנשים שלגמרי לא יכולים להתחבר עם הבריאות אז לא יהיה שום קיום לעולם אז הריתמוס הזה הוא מאוד מאוד עדין והוא צריך סייע אז הוא אמר צריך עזרה משמיים
וזה באמת על התפר הזה עומד קיום העולם זאת אומרת היכולת שלנו להסביר פנים גם כאשר אנחנו בלב לא
לגמרי שלמים עם עם המציאות כמו שהיא לנגד עינינו רק לסיכום אני רוצה לעבור לנושא נוסף לסיכום של הרעיון הזה העניין של של כבדהו וחשדהו הוא הפסוק שאומרת לנו התורה הוכיח תוכיח את עמיתך ולא תישא עליו חיט הפרשנים ראשי והרשבש שניהם כל אחד מפרש קצת שונה ראשי אומר רוקח תופיח את עמיתך לא תל
בין את פניו הוכיחו ולא תיסע עליו חלק מה זה לא תיסע עליו אחרי לא תלבין את פניו ואילו הרשבא אומר הוכיח תוכיח את עמיתך ולא תיסע עליו חית זה שאתה חייב להוכיח אותו כדי שלא יהיה עליך כדי שאתה לא תתחיל לחשוד בו זאת אומרת באופן טבעי כשיש בליבך על איזה שהוא אדם אתה לא אומר לו את מה שאתה חושד אז מה שאתה חושב אז אתה מתחיל לחשוד בעולם הוא עשה ככה כי ככה אתה עושה פרשנות הפרשנות הזאת
להיסגר ברגע שאתה אומר לו את מה שאתה חושב ואתה בעצם מאמת את מה אתה אומר איך אומרים כמו שאומרים אתה שם על השולחן עכשיו הלשים על השולחן הזה הוא מצד אחד חיובי מצד אחד הוא מסוכן מסוכן מאוד מפני שהוא יכול להיפגע כי כשאתה בא ומציב לו מה תגיד לו שמע נראה לי שאתה קצת גנב מה תגיד לו נראה לי שאתה קצת לא יודע מה מה
מה תגיד לאדם זה דבר
שהוא עדין ופה
שני הפרשנויות אתה צריך מצד אחד
חובה עליך להגיד לו כדי שלא תחשוד בו ואם תחשוד בו אז
חושב בקשרים לוקה בגופו המ מצד שני
לעשות את זה בעדינות הכי גדולה אם אני רוצה לתת רק המחשה לזה לסיום כאשר אני נראה לי שהדבר הזה שבידיים שלו הוא שלי אני יכול להגיד לו שמע סליחה אדוני זה גנבת את זה ממני זה איך אומרים בפרצוף אבל יש אפשרות תראי אני אבד לי וזה מאד דומה מה שיש לך ביד אולי אולי בלי כוונה אתה החלפת אם שאין שלך התחלף לך אתה נותן
לו אפשרות לרדת מהעץ
בצורה נקייה
ושלא ייעלב זה דבר שצריך לקחת אותו לתשומת לב
אני חושב שהשתדלתי על כל פנים להסתובב סביב כל מה שאני היה בידי בידיעותי על כבדו וחשדהו איך שלמדו אותו חכמינו בסיכום זה שמצד מידת הדין כל אדם שאתה לא דין זה אתה לא מכיר אותו אתה יכול לחשוד בו שהוליסטים מידת חסידות אל תחשוד בו שהוליסטים
עד שלא יהיה לך רגליים לדבר כשיש רגליים בדבר אתה
יכול לחשוב אבל לעשות אבל אסור לך לספר לך אתה יכול לעשות מעשים אבל לא מעבר למעשים זאת אומרת לא לדבר על זה ולא ולא לפרסם את זה זה רק בקו המחשבה וכאשר יש לך ידיעות ברורות לא רק להם לדבר אז אתה חייב לפעול בכל דרך שהיא כדי שהחשדה הוא הזה לא יבוא לידי ביטוי מעשנת האבחנה הציבור הותר רק במצב שהאדם הזה הוא הוא לא יעזור
אני יש לנו ניסיון מאהבה הדיבורים בינינו ובינו מה שנקרא פנים אל פנים לא יעזרו יש סיכוי אחרון שאם זה יהיה ברבים אז מרוב בושה הוא זה יהווה לו התראה אבל כל זמן שזה לא ככה חזל אומרים אבל זה בפני חברו ברבים אין לו חלק לעולם הבא זה הדבר הכי חמור שיכול להיות אז בוודאי שצריך להיות קודם כל בינו ובינך ואם זה זה כשזה בוודאי כן אתה יכול להגיד את זה בינך ובינו בצורה ישירה שזה רק
חשד כמו שלמדנו היום
בצורה עקיפה זאת אומרת אתה מדבר
איתו על זה אתה מדבר איתו לא באופן שהוא יעלב ולא
לרבים רבים בעצם זה שתיים אבל רבים פרהסיה זה 10 מינימום טוב אז אני אני עכשיו רוצה לעשות משהו זה הנושא מכיוון שזו הייתה השאלה אז אני ידעתי שאני צריך לענות על זה השיעור הזה ולא אצליח לעבור על נושא אחר אבל אם כבר אני
בנושא הזה אני
לנצל את ההזדמנות לדבר על על מעשה שהיה זה בוא נגיד ככה מה שדיברנו עד עכשיו זה משהו בסגנון שקשור לתיקון המידות עכשיו אני מדבר משהו שלא קשור מתיקון המידות אני מדבר על משהו שקשור לבית הדין אבל יש לו שייכות ישירה למה שדיברנו עד עכשיו
ואתם בהחלט יכולים להשתתף זאת אומרת זה
הנושא הזה הוא הוא נושא עם המון המון דוגמאות והמון המון השלכות אני אעלה כמה מהם ואם יש לכם שאלות או מה המעשה שהיה ככה קודם כל זה לא היה מעשה בין יהודים המעשה היה אבל הוא לא היה מעשה בין יהודים הוא בא לבית המדרש כשאילתה לא רלוונטית זאת אומרת זה לא היה משהו שהיו צריכים לפסוק אותו בבית הדין ואף על פי כן הוא בא לבית הדין הוא היה בארצות הברית אולי אתם שמעתם אני רק שמעתי אותו בבית הדין לא שמעתי אותו בחדשות ולא לא ידוע לי
המעשה היה כך אדם שלמד באוניברסיטה והסטודנט שלמד באוניברסיטה בארצות הברית במשך כל יום הוא בא מהבית הוא היה מאוד מוצלח מבחינה לימודית מבחינה חברתית הוא היה מאוד לא מוצלח הוא הפך להיות הסמרטוט שכולם מעליבים אותו ופוגעים בו ומנסים להציק לו מה שקרה זה
שאחת מההתקות המקוריות שהתחילו לעשות לו זה שהיו גונבים לו את הסנדוויץ' שהיה מביא מהבית מישהו באופן קבוע היה גונב לו את זה וכל פעם שהיו אוכלים הוא היה מחפש לעצמו את ה את האוכל וזה היה עוד חומר לבדיחות בין החברים עליו אני אשבר לו מהעניין הוא מרח על על הפרוסות שהוא הכין
ב ככה הובאה השאלה אז אני לא יודע אם זה ריאלי או לא הוא מרח רעל רעל עכברים כמו בכל יום נגנב ממנו הלחם וכעבור זמן לא ארוך נשמעו צעקות מאחד הכיתות מאחד החדרים שמישהו נפל שם וצריך טיפול בעצם הגנב נתפס
לקחו אותו לבית רפואה והצליחו להציל את החיים שלו
אז השאלה שנשאלה זה לא היה מעשה בין יהודים אבל נשאלה השאלה האם אדם יכול לעשות פיתיונות מסוכנים לגנב שחודר אצלו הביתה ידוע לי על החוק שקיים חוק בית משפט עושה את זה אבל אני לא מדבר עכשיו על חוק בית המשפט אני מדבר תורה איפה השאלה הזאת שוב עלתה לשאילתה בבית הדין וזה היה באמת שאלה שהגיעה לא שאלה שבה מארצות הברית בצורה היפותטית
גנב שחדר כמה פעמים לבית וידעו שהוא נכנס דרך החבלים של הכביסה
זאת אומרת הוא
קופץ מהגג על הזה והחבלים היו די חזקים שיכלו לספוג את הקפיצה שלו היה עלה רעיון אצל בעל הדירה זה
שהוא
יחתוך את החבל
כמעט עד הסוף ובקפיצה הבא הוא פשוט
ייפול למטה חבל אם לא יחזיקו אותו
ומשלה השאלה האם הדבר הזה מותר על פי התורה לעשות אז זה זה זה היה המחנה המשותף של עכשיו למה אני העליתי את זה היום מפני שאחד הרבנים הביא את הסיפור עם רבי יהושע שאני סיפרתי היום כהוכחה שהדבר הזה מותר אחד מהם אמר הנה מה אתה רוצה רבי יהושע לקח הוריד לו את הסולם ההוא נפל שבר את המפה מה אתה רוצה הוא זה מה שהוא רצה להגיד החברים שלו וככה ככה זה נשאר בפסק רק שאנחנו נרחיב את זה יותר לא הסכימו איתו
הם אמרו שהסיפור הזה לא דומה כלל או כלל לסיפור עם הכריכים עם הסנדוויץ וגם לא לסיפור עם החבלים של הכביסה הם אמרו שזה לא דומה אחד לשני כלל הם טענו שבסופו של דבר אדם היה יכול להבחין האם יש לו סולם מועד הוא פשוט היה מאוד איך לבטל את זה זה היה להוט אחרי הגניבה זאת אומרת הוא היה כל כך חם על הגניבה עד שהוא לא הבחין במה שהוא עושה אז הוא לא שם לב שיצולם אבל אני מצידי זאת אומרת אני רבי יהושע בעל הבית מצידו אפשר לו עדיין לברוח בלי ליפול מהקומה הראשונה
הקוויקשה עליו אבל כשאתה מורח לאדם לחם מרע על עכברים ואתה שמת את הלחם אצלך בתיק מי אמור לחשוד שאתה שמת אצלך ראה עכברים אז הם טענו שמכאן אין שום הוכחה לומר שזה מותר זה היה הדיון שלהם הדיון הזה מופיע לא רק על בני אדם מופיע בגמרא על בעלי חיים גם כן
אדם ששם רעל הייתה לחברו פרה שלא יודע משום מה עיצבנה את המרעיל והוא הרעיל את הצמחים איפה שהוא ידע שהיא עומדת ואוכלת בכל יום
האם זה אסור או שזה מותר זה אסור אבל התלמוד קורא לזה איזה באופן של גרמא בלבד גורם עדיין הוא לא ישיר למה בלשון של התלמוד היה לה שלא תאכל היה דרך אגב ידועתי את זה אחרי שלמדתי את הגמרא הווטרינרים טוענים שבדרך כלל הם כן יודעות
יש מקרים בודדים שלא אבל בנורמה הם כן מזהים את אומרת הטענה התלמודית היא שברגע שהיא לקחה את זה להכניס את זה לתוכה ושותפה לפשע היא שותפה לפשע זה זה לא זה לא ישיר אני לא עשיתי פה משהו ישיר ואף על פי כן נפסק פטור מדיני אדם חייב בדיני שמיים זאת אומרת האדם שעשה את זה יטופל בבן של בעלה ואם הוא רוצה להשתחרר שיש פה
שישלם פה מה שמקובל היום שבמקרים שכאלה אז עושים פשרה בין שתי בין שני הצדדים אז אז אז מה הסיבה באמת מפני שמשום שנכון אומנם הייתה לה פרה אפשרות
בכלל לא לאכול
מהעצבים הללו אבל זו דרכה של פרה לאכול אז נכון שהייתה לגנב ואפשרות בכלל לעלות לגג ולקפוץ על החבלים של של הבית שלי אבל זה הפרנסה שלו אני חייב לספר לכם סיפור זה סיפור אולי אפילו מצחיק היה היה בתקופות הקדמוניות
יהודים כתוב כתוב בביטוי בתלמוד רוב גן וישראל יש כזה ביטוי אני לא הולך להסביר עכשיו את הביטוי אבל יש כזה ביטוי אז בתקופות קדמיות שהמצב הפרנסה במיוחד באירופה היה קשה מאוד אז היו הרבה שהתפרנסו מקניבות כן הם היו יכולים להיות יהודים עם כל עם כל עם כל כל הצורה החיצונית של יהודי
ואף וכן הוא לא יכול
לעמוד אין לו מה לפרנס את משפחתו הוא גונב
היה יהודי אחד
שמו היה
לייבל הגנב לייב זה שם של שם של כן ליבל הגנב וליבליה הזה היה מצד אחד יהודי מאמין מה השם ולא רק בהשם גם היה מאמין בצדיקים אבל מה לעשות הוא לא יכול לעמוד נגד היצר של הגניבות הוא היה גר בעיר פרי מישלן פרימישלן היה צדיק גדול שקראו אותו רבי מעיר בפרימישלן רבי מאיר במוצאי יום כיפור היה תמיד דומה ומקבל קהל היו אומרים שהברכות שהוא מברך אז מתקיימות מיד אז זה הרבה אנשים למדו בסוף ולי בעלי הגנב מאוד רצה גם לבוא לקבל ברכה לפרנסה וזה אבל אבי התבייש אז הוא חשב איך אני יכול לבוא שהרבי לא ישים לב ככה אחרי היום
אחרי הצום אחרי התפילות הרבי עמד ככה שאול על החלון וישן נקטרת והלי בעלי הגנה סירוונים ולאנים כזה או קצת מנומנם אז הוא אמר אני אגש אליו אמנם אני אבקש ברכה אז
זה
ניגש הוא אמר לי הוא אמר לי אני רוצה בריכה לפרנסה אז מיד הצדיק אומר לו עם עיניים עצומות אתה רוצה לגנוב אותי גם כן אמר לו מייד אז הלייבל הזה אמר אמר לצדיק כזה מחוכם הוא היה בכל זאת יהודי אז היה לו היה לו מיד הוא עלה על פטנט כזה
הוא אמר רבי אני אני לא מבקש ממך חלילה וכעס אני לא אני רוצה אני רוצה הרי יש אנשים שהקדוש ברוך הוא גזר עליהם שיגנב מהם
באותו זמן עמדה שמה
הבת של הצדיק בת הצעירה של הבת הקטנה שלו והיא שמעה את הרעיון הזה אז היא באה לאבא שלה אמרה אני רוצה ברכה מה זה ברכה את רוצה אבא יש אנשים כאלה שצריכים ישועות ונגזר
עליהם שיהיה להם ישויות שזה יעבור דרכי
וככה היה היא
לא על אף אחד היא התאלמנה בגיל צעיר הבת הזאת היה לה הרבה ילדים לגדל ולחתן והיא התפרנסה מנתינת ברכות והברכות שלה היו מתקיימות בצורה מפתיעה ובציבור הצדיקים היא עשתה קצת מהומה כי איך איך אף פעם לא שמעו שאישה מצליחה עד כדי כך שכל הברכות שלהם התקיימות באפס ליקויים אז אחד הצדיקים מתגנב פעם אליה ושאל אותה את השאלה הזאת אז היא סיפרה לו את הסיפור עם לבעלי הגנה והיא אמרה לו היא שאל אותם מאיפה לך יש את
הכוח אז היא אמרה לו מיליי בעלי הגנה מה הסיפור היא סיפרה על בסיפור הזה כל הדברים שצריכים להיות עוברים דרכי זאת אומרת זה כאילו איך שלא יהיה
הגניבה הזו זה לא דבר שהוא מותר אף אחד לא מתיר את הגניבה אבל לכאורה לבוא ולהכיר את דמו של הגנב זה בכלל לא פשוט אנחנו לא יכולים ללמוד מהמעשה שלמדנו היום שזה אפשר אבל נשמעה בבית דין סברה לצד השני אחד הדיינים אמר הוא אמר דבר מעניין הוא הוא שאל כך אמר מה יקרה אם אני נמצא בבית שלי יש לי בקבוק יין שסיימתי אותו בקבוק כזה כהה וכרפאת משהו טוב
סיימתי אותו עכשיו בקבוק האקונומיקה אצלי בבית נגמר זאת אומרת
נקרא וכדי זה שפכתי את האקונומיקה למה שנשארה בבקבוקי
האם אני צריך להרשות שיבוא אצלי זה לא ידע שזה אקונומיקה והוא ישתה כי הוא לא יודע יחליט שהוא רוצה לשתות וחלילה ינזק מישהו ממכם ככה הוא אומר לדיינים מישהו ממכם יגיד שהדבר
הזה הוא אסוף מה
פתאום זה לא עשו הרי זה לא הוא למה אסור היה לאותו סטודנט בתיק האוכל שלו למרוח את הלחם ברעל עמרי למה זה יהיה אסור התיק האוכל התי עדין יש לו דין כמו הבית שלך זה הרשות שלך זה זה זה שלך אז מה אבל למה הוא צריך לחשוב שאולי
אז הם אמרו לו מייד שיש הבדל עכשיו הם ענו לו שהרעיון הזה הוא נכון אבל אתה רואה שלא פוסקים כך להלכה מה הדוגמה שהם נתנו אדם אדם בשבת בשבת למשל אסור הציד בשבת מה זה ציד למשל הדוגדגים לצורך הדוגמה אדם זרק ככה למים בשבת
והעלה שוב זה לא ריאלי בדוגמא אבל בדמיון בראיון העלה ביחד עם החכה שלו לא רק דגים אלא גם תינוק שנפל שם חצי דקה קודם כמעט מת ובזכותו זכות החכה שלו ניצל מה תגיד שהוא חילל שבת או לא אז זהו אז יש פה מחשבה מצד אחד ויש כאן מעשה מצד שני המעשה שלו זה מעשה של הצלת נפשות המחשבה שלו זה מחשבה לא חילול שבת ונפסקה ההלכה שהוא לא מחלל שבת לא מחלל שבת הוא אדרבה עשה מצווה עוד יותר יש דוגמה
נוספת שמביאים לזה אישה שבעלה נסע לחוץ לארץ והיא מתן מישהו אחר שזה מעשה שלא יעשה
עכשיו התברר שבאותו זמן שיימצא מישהו אחר אחר כך לאחר מעשה
התברר שהבעל שלה כבר לא היה חי באותו זמן
זאת אומרת ככה יש דינים שחלים על אישה שהיא אשת איש ויש דינים שחלים על אישה שבה שכבר לא אשת איש והתברר שלא אבל היא במחשבה היה כאילו יש לשלוח איכפת לה
אז אומרים שהיא לא נקראת חוטאת כי הוא לא היה חמוד אבל היא חשבה לא הולכים לפי המחשבה הולכים לפי המעשה אז אמרו לו אותו דיין מה אתה רוצה הולכים לפי המעשה ולפי המעשה אז המעשה הזה הוא מעשה של של איך אומרים מתי הבאת לזיק על כל פנים ההלכה לעניות דעתי היא במקרים כאלה הלכה לעניות דעתי היא שכאשר אדם
מצווה מהתורה לא תעמוד על דם רעך זה כולל גם גנבים זה כולל גם גנבים כן כל פנים גנבים יהודים כן לא תעמוד על כי רעך אז יהודי כן זה כולל גם זה כולל גנבים ואסור חלילה לגרום לו את את חוטי כביסה אלה ולא את הרעל הזה מה אפשר לעשות אפשר לעשות רק איזה שהם מגננות אחרות היה יכול לעשות לשים מצלמה אולי לגלות מי זה שלוקח לו את את הלחם הזה אבל לעשות בידיים
בטח הוא לא יכול לעשות זו המסקנה כמו שאני הבנתי אותה אבל השאלה אם בתיקון מוות לשני בתורה אין עונש מוות לגנב אין דבר כזה אצלנו אין דבר כזה גנב סוף גנב לתלייה זה לא בא זה לא ביהדות אז זה נכון שצריך צריך להגן אדם לעצמו אבל השאלה אם בסיכון חיי אדם זאת אומרת לבוא ולהכשיר דבר כזה להכשיר כאילו מראש תדעו אדם שעושה לך איזה שהוא נזק אתה יכול אפילו עד מוות אני לא לוקח סיכוי לא לוקח סיכון תלוי כל מקרה לגופו
אני לא לא קשה לי מאוד להגיד את זה אני אומר לכם אחרי שהיד דיין לא קטן שאמר בפה מלא על איזה לרשה וימות הביטוי שהוא אמר אני תהו לרשע לי אמר הוא עמד על זה בכל תוקף
וכולם נתונים אבל הוא ניסה להסדיר את עצמו בכל דרך אפשרית אז לא יודע על חיים של בן אדם קצת
קשה לי לשחק כי בדרך כלל למה הגנב גונב בוא בוא נעמיק קצת גנב גונב בגלל שהוא רוצה כסף הוא רוצה יש מושג של תיאבון אדם שעושה דבר לתיאבון ויש דבר שעושה להכעיס הסיפור הזה של העם שלגר האוכל אני לא חושב שמי שגנב את האוכל הוא רצה הוא רצה להציק הוא רצה להכעיס וזה הרבה יותר חמור מאשר כאשר אדם עושה דבר בגלל שיש לו תאווה בסדר תאווה פה תאווה שם זה דבר לא טוב
אבל הוא לא עושה את
זה כי הוא שונא מישהו הוא אוהב את עצמו הוא רוצה להנות זה דבר שהוא ניתן לטיפול השנאה היא הרבה יותר חמורה ועל פי תורה כל דבר שנעשה לתאבון לא נותן עליך גזר ביממה
זה רק לתיאבון
לתיאבון או לתיאבון זה לא זה לא זה לא סיבה לאיך שלא יהיה אבל הפרמטור הוא ברור כשזה להכעיס זה יותר גרוע לתיאבון זה- גרוע אני יכול להיות שמותר לו ברור שצריך לתת לו את העונש שמגיע לו השאלה היא מוות תגובה וודאי אין שום
ספק
כן גניבת דעת מה שנקרא כן ישבת דעת בנושא בפני עצמו כאילו מה מותר מה לעשות זה סוגיה בפני עצמה גניבת דעת מופיעה בהרבה הרבה וריאציות גניבת דעת שאנחנו גם גם כשבן אדם למשל יוצא לשידוך והוא משנה את גילו זה גנב הדעת הוא אומר אני לא בן ככה אני בן ככה גם אדם שמוכר מכונית אדם שיש אפשרות לקחת את המכונית למוסך ושיגידו לך עליה דעה וכולי ואם אתה צובע אותה בצורה מסוימת
גם גם למלא מים בבשר כדי שהוא ייראה נפוח ומלא אבל אני רוצה להגיד אפילו שנכתבו שיש שם מים ואתה לוקח את זה בחשבון לאו דווקא אז אולי גניבה של ממון לא יהיה כאן כי הודיעו לך מראש אבל גניבת דעת זה שהיא בעיניים נותנים לך לראות הטעיה בהחלט אבל איזה פרסום הגניבה דעת הכי חזקה הלא הלא נשלטת זה הגניבת דעת של הדברים שמראים לך בסרט ואתה לא קולט אותם בעיניים וזה נעשה אבל כשאני אבל כשאני אגיד לך שטעם החיים קוקה קולה ואני אגיד לך איזה 10 1000 פעמים אתה תשתכנע בסוף שטעם החיים זה קוקה קולה
לא בטוח אבל כנראה תיקח את הבקבוק הקוקה קולה אני לא חושב שגנבתי את דעתך עדיין נתתי לך בחירה חופשית הכנת לקחת את זה או את זה זה לא סגור מותר לי לפרסם את הצבוע שערות זה ממש דוגמה שכתובה בגמרא הגמרא מדברת על עבד פעם היו מוכרים עבדים זה היה משמעותי מהעבד הזה הוא צעיר או זקן היו צובעים את השערות ומשנים לו את הגיל זה היה נחשב גניבת דת+ יותר גם אם הייתי אומר את הגיל שלו אבל הייתי צובע את השערות זה בעיה כי אני חושב שהוא אדם כזה מיוחד
שהוא צעיר יותר זה דבר
שצריך להימנע ממנו כן
כל חיי על כל פנים זה ברור
שיש הבדל מהותי בין אדם לבין הבעל חיים אדם כל כך הרבה צריך ללמוד איך איך הוא איך מצליח לנווט את החיים שלו פה בעולם הוא עוסק בדילמות מוסריות ואחר כך בדילמות משפטיות בסדר זה לא בסדר זה כן נכון ככה צריך לעשות לגן אחרת צריך לעשות לגנב זה דילמות והוא
אמור לשקול
את זה בראש שלו וגם ביחס עם עצום מתי אני מכבד מתי אני לא מכבד אצל בעל החיים אין את כל הספקות האלה הוא חי כמו שהוא בטבעיות ככל שהאדם מתקרב יותר לאדם אז כתוב יוסיף דעת יוסיף מכאוב למה כי הוא מרגיש לא מסתדר לי אז מה עושים במקרה כזה זה לא צודק אז מה אז פה כן פה לא
הוא חי עם המון המון
נרטיב וככל שהאדם יותר קרוב ל אני אקרא לו לחתול השפתות כאילו
היא טבעי ואין לו שום אז אין לו שום דילמה אין לו שום דבר ככל שהאדם מרגיש קשה עם עצמו אז ויודע שהוא בעליה שהוא מרגיש משוחרר
הוא יודע שהוא בירידה מבחינה רוחנית אז זה זה שתמיד אנחנו מדברים נפש האלוקית ונפש הבאמית האדם האדם זה הנפש הבהמית האלוקית
וכל השאר זה הבהמית ואדם צריך תמיד להשתדל לראות להסתכל איפה איפה איפה הוא נמצא להקשיב לדופק של עצמו לאן אני יותר סמוך לאן אני יותר קרוב אם אני
חי באיזה שהן
דילמות האם יש משהו שמפריע לי האם אני חושב פעמיים על מה שאני עושה או שהם ככה ככה אותו דבר אני מחליט אני חץ בהבל פי בשבט לשוני בלי שום בעיה ומעלה את האדם היא
זה שאת
הסבל הוא מחליף הוא ממיר
סבל זה תמיד הרבי היה חוזר תמיד הוא היה חוזר מישהו שאמר לרבי היה כתב לו אפילו בדואר מלכות השבוע ראיתי את זה מי שכתב לרבי שיש לו צרות אז הרבי כותב לו כן אם אתה תתבונן בשפלות של האדם ותיכנס לתוך הדילמות האלה שאנחנו עכשיו על דרך מה שאנחנו דיברנו היום אז זה עצמו יביא אותך לצער והצער הזה יגרום שלא יהיה לך צער אחר
כי כי זה ברור שהאדם יש לו איזושהי ספיגה מסוימת כאן בעולם שבורא עולם קבע שהוא צריך לקבל ואין אדם שאיך אומרים אין אדם שאין לו את החבילה שלו ורק נדמה לנו שזה לא ככה ותמיד שהיו כותבים לרבי אומרים לרב כן אני סובל סובל אבל זה זה עד שאתה לא יודע מה שקורה אצל השני כשאתה לומד מה שקורה אצל השניה שאתה אומר טוב לי ומה שלי ואני לא הייתי רוצה לקבל את מה שלא אבל האדם יש לו כן את האפשרות לבחור כמו שאומרים אתה עבד אתה יכול לבחור איזה עבד להיות להיות עבד כזה או עבד כזה ותמיד בחסידות נותנים לזה את הדוגמה משבט לוי שבט לוי במצרים במשך כל השנים לא עבד את עבודת הפרך בחומר ובזהנים אבל גם הם לא ישנו בלילה הזוהר אומר שגם הם עסקו בלימוד התורה וזה היה תחליף מקום העבודה הזאת האדם הוא בעל הבית להחליט איפה העמל שלו יהיה אם
הוא
עוסק באיזה שהם דברים מוסריים ובגלל זה כואב לו והוא חי כאב של אנשים אחרים השם יעזור שלא יהיה לו כאב שלא זאת אומרת כאב אצלו כאשר האדם משחרר את הצומר
הא
סובס לעזור לאלה ולאלה
ואני עוזר להם אז הם שופכים עליי קיתון ושאני עושה איזה שהיא טובה אנשים יודעים להעריך את מה שאני עושה והוא מתחיל לקטר בבית אז אתה לא רוצה לעשות לא יעשה ואז פתאום מתחיל פה ומתחיל שם מתחיל כאבי גוף והוא לא יודע כי יש עמל מסוים
שאדם צריך לשלם פה לעולם עצם זה שאתה פה אדם לעמליה אי אפשר לברוח מזה עמל חלילה או עמל גוף או עמל נפש או עמל פרנסה או עמל ילדים אין אדם בלי עמל עמל כאב אבל אתה יכול לבחור אם אתה תיקח עמל תיקח על עצמך עמל
שלך אתה עייף ואתה סוחב בשביל מה אתה עושה את כל זה כי אתה עושה למישהו אחר אתה עוזר לזה זה ביקש ממך טובה
אתה מזיע על זה כן זה צער אבל הצער הזה זה במקום צער אחר בית ספר מבוקר ואתה יכול
והרבי כותבת את המכתב שהאדם יכול להחליט מה יהיה המשל
שלו
כאשר אתה לוקח על עצמך מסע אז מורידים לך מסע לא מצופה אז אתה אומר אולי זה עדיף כבר אני לוקח את המסע הזה אז אני יכול לנווט את עצמי אני בוחר לעצמי מה לקחת מה להוריד אני יכול לשלוט בזה מה ג'ייטים קשת פתאום נופל על האדם
איזה שהוא דבר שהוא לא
טיפה מראש אז האמת שאנחנו מאחלים לכל עם ישראל ולנו בתוכם שיהיה רק טוב יהיה רק טוב אבל לא בעיניים גם כן לא טוב כזה מפוקפק כמו שהרבי תמיד אומר אבל אבל עד שזה יתגלה אנחנו יכולים לשלוט בזה זאת אומרת אנחנו יכולים להיות קצת יותר טובים קצת יותר לשתוק בשאת מריבה קצת להיות יותר מסייעים לזולת קצת מבט יותר חיובי קצת
וזה האמל הזה שאנחנו לוקחים משחרר עמלים אחרים זה דבר שכדאי להקדיש אדם
שמתחתן ופעם ראשונה
והוא קשה לו וזה להתגרש תן פעם שניה להתגרש אחרי 3 פעמים שהוא התחתן אז הוא אומר תשמע הראשונה הייתה יותר טוב מערבו וגם כן מילים מעוטלות אבל אפשר לנסות עם מחשבה להוריד אותם למעשה תחילת העבודה זה מה שאתה לא רוצה תעשה ומה שאתה רוצה אל תעשה זה עמד זה יכול להתחיל אפילו בדברים פשוטים אפילו באכילה ושתייה זה יכול להתחיל זאת אומרת
יש דברים שהם בריאים יש דברים שהם לא בריאים יש דברים אבל דווקא השם עשה ככה שהדברים הבריאים הם לא כל כך טעימים והדברים הלא בריאים הם יותר טעימים וזה עמל אדם שיושב ככה ליד לא משנה כל אחד לפי עניינו
מקום צריך איזה זה
אז מה אתה רוצה שאני אוכל רק תרד
מה מה אתה רוצה שאני אהיה
זה גם עמל כי אתה עמל בהחלט זה עמל כי כי זה עמל נפשי זה גם עמל אבל אתה בוחר את זה אז נכון שבסופו של דבר זה מוביל לך בריאות בסופו של דבר
אתה לא יכול
לברוח מזה שזה אמר זה יתכפי הבלשון של החסידים זה האדם קופא את יצרו
כל מה שנעים כל מה שטעים כל מה שמתוק אז הרמבם כותב על זה זה כמו כלב וכמו זה ביטויים כאלה כמו בהמה
אז אז אז אז
כן שאדם רוצה להיות קצת יותר אדם
זה יודע לעשות לעצמו את המחסום יודע לעצמו יש לו עמוד שידרה זה אדם עם אופי וה זה עמל זה עמל כך
זאת אומרת מה זה קל זה לא קל מבחינה מעשית אבל זה כאן מבחינה רעיונית אדם מבין את זה שזה תועלת לתועלתו אחר כך מעבר לזה זה אמר לדיבור הכל זה הפה זה על הדיבור זה מה להגיד ומה לא להגיד ואיך להגיד זה תורה בפני עצמה כאשר האדם משנה את את ההרגלים שלו האלה אם הוא יודע למשל שהוא מאוד כעסן לא יודע כשהוא נכנס לכעס הוא לא מדבר זה הייתה שפשוט לא מדבר
עכשיו 30
30 דקות הוא לא מדבר
כי הוא כועס
כולם רואים שהוא כועס עכשיו הוא לא מדבר זה קשה הוא עושה איזה טעם עושה את זה פעמיים עושה את זה כחול שזה זה יותר קל אבל אבל ברעיון זה המל
ברגע שהוא לוקח
את העמל הזה לעומת זאת האדם שמתפרץ פה מתפרץ שם אין אם יעקוב אחרי עצמו אדם עם מודעות הוא יראה שהוא עשה מה שבא לו ומה שנעים לו ומה שזה
ויקכה לו בסיבוב פתאום תפס אותו איזה שהוא שוטר ושלא במקום עיצבן אותו ושם לו רפו לא יודע לגבי ופתאום שמה פתאום כי כתוב ככה בגמרא אדם שעברו עליו 30 יום ולא חלם חלום רע הוא קיבל את עולמו בחייך
אתה יכול להיות מראה אומר לא יכול להיות מצב שהכל בסדר אתה צריך לדאוג אם הכל בסדר אני דיברתי על זה שבוע שעבר על רבי עקיבא שהוא אומר אני ראיתי אצל הרב שלי הכל בסדר כבר התחלתי לדאוג לו וגם אני רואה שזה קצת לא מרגיש טוב אז בסדר אז אז האמת שכל כל אדם זה ככה אז אז אנחנו יכולים לבחור מה אנחנו לוקחים על עצמו אנחנו נוריד איך אומרים מהמטען נוריד איורות ממש אדם שינסה יראה בפועל ממש לקחתי על עצמי דבר
חיזוק מסויים בדבר מסוים דבר חיובי עוד עוד איזה שהוא דבר של תיקון המידות ואיזה מצווה או זה לקחתי את זה ירד לי משהו אחר וזה רואים את זה פה על כל פנים בנפש אדם מרגיש משוחרר יותר אדם מרגיש קל יותר המון המון עמל פנימי שרווט עליו נלקח ממנו לכן הרבה אנשים שואלים למה במדינות כמו שבדיה או אלה שהילדים גודלים כל כך טוב למה יש שם% כל כך גבוהים של ילדים שלום לא זה בעיות נפש למה
למה מפני שאין להם אבל אין להם עמל
מה שהוא רוצה הוא מקבל מה שיש לו הכל מה שהוא צריך יש לו אדם שאין לו אמן אז הוא חייב לקבל אותו באיזה שהוא מקום יש לו יש לו מין אמן פנימי
כזה שהוא הורס אותו חי
אדם חייב לעבוד
ולא כדי לא לספוג מכות מהשטח
ככה זה זו
צורת הבריאה של הקדוש ברוך אי אפשר לברוח מזה אי אפשר שכל חייו יהיו רק
תראה
לכן תראה גם אדם שנראה לך שהכל טוב אצלו ויש לו ויש לו ויש לו ויש לו דבר איתו כי אבל איפה הוא ואתה רואה הבן אדם אכול יש לו יש לו יש לו יש לו והוא אול למה לזה ולמה פה ולמה אבל פתאום 20 דקות אתה מדבר איתו אתה רואה את האדם הכי מסכן שיש בעולם הוא גם מתאים אותו הוא רגיש את עצמו המסכן
וככה כולם
מרגישים
כולם חוץ מאלה שכבר יצאו מהרולטה הזאת מרגישים את עצמם המסכנים הכי גדולים למה זה ככה בגלל שלמה לי אפשר לברוח אבל אפשר אפשר לנווט אותו זה זה זה היסוד
לנווט את הא אבל אנחנו
יכולים מה שהשם יעזור שנבחר להיות עבדים במקום הנכון