תמליל אוטומטי מהשיעור (יתכנו שגיאות):
אנחנו נמצאים בפרשת מייקל פקודי ויכל וייקל ויש לנו את החשיבות של עבודת הכוהנים בכפר עבד יש גנרטור היה כן אני מדבר אתה יודע חיובי יש גנרטור כן
אז הגנרטור בכפר חבד פעם קבע עוד בזמנו של הרב עוד בזמנו של הרב גראלי בני לקח אותו הרב נפל על הגנרטור בשבת ובאו לשאול את הרב גראלי האם אפשר הישיבה בחורים הישיבה שאלו אותו האם אפשר ל להשתמש בעור של החשמל הרגיל כי זה הולך אוטומטית שזה נופל זה בא זה גם זה נופל וליום ולאום יהיה מץ זה אומר אז הוא אמר להם לא מה זאת אומרת איך אומרים תשבו מדובר פה כאילו טוב
אחרי כמה זמן מישהו שמע שבבית הכנסת החבר'ה מתנהגים רגיל אז שאל כאילו למה שאלו את הרב הרב אמר שזה בסדר אפשר להשתמש בחשמל אז חשבו אולי הרב חזר בו אז חזרו עוד פעם לרב שהוא הישיבה שואלת מכיוון שיש בבית כנסת שאמרו שהרב פסק שזה הכל בסדר אז הרב לא ענה להם ישירות לשאלה אלא הוא ענה הוא אמר להם כהן מותר לו להתחתן עם גרושה אז אבל למה היא יהודיה כשרה למה אסור להישנים וגרושהיה כהן זה משהו אחר אתם בחורי ישיבות
מתאים לכם להיעדר יותר כהן אסור לשאת גרושה בעלי בתים יש להם פסיקה שלהם פסיקה של בעלי בתים זה פשוט משתנה משתנה מה אתה מי אתה הרב שראליק היה אוהב לחזור לעבור את הזה על חסיד חבד כשהיו באים מדברים על כל מיני דברים של אידורים מיצווס וזה אז היה אומר הכל טוב יפה אבל חסיד חב ד הוא כהן נדרש ממנו יותר יש דברים שלא אחרים מותר אבל אתה חסיד חבד זה נדרש ממך יותר בגלל שאנחנו בפרשת יקיר אז אני רוצה להתייחס מספרים שפעם בה מ של לרב חיים בריסקין חיים בריסק היה חריף הגיע אליו איזה בן אדם שואל אותו שאלה ואני חושב שהרב יחזקאל אברמסקי ישב לידו באותו זמן האם מותר לי לקחת גרושה אני כהן האם מותר לי לקחת גרושה חיים ברסקר עונה לו כי לאחר יד כן וההוא הולך וההוא מסתכל חזקל שואל אותו מה מה זה אומר לו הוא נהג אוטקסי הוא שואל אם מותר לו לקחת גרושה באמונה
העגלות בעגלה אם הוא יכול לקחת אותה זה מה שהוא התכוון לשאול רץ אחריו שהיה לי עם זה מה שהוא התכוון מה זה מה שהוא התכוון אז יש מי שמותר לו לקחת גרושה ויש מי שאסור לו לקחת גרושה זה הכל תלוי לפי העניין לפי המצב לפי המשמעות לעניינינו שליחים רבנים עסקנים לפעמים באים אנשים ושואלים במיוחד הדור שלנו דור מאתגר אשר לא אוי לא אויילומים שאלות שלא שאלו את רבי עקיבא איגר ותנוי רבי יהודה שואלים בדור הזה את הרבנים ושואלים אחד בא ואומר אני כהן אני מחטלים גרושה מספרים שפעם שאלו פעם את הרבי אז הרבי אמר שישאלו את אמא שלו שישאלו את אמא שלו אני חושב שעל פי ההלכה האישה שפעם אחת הייתה עם גוי פעם אחת הייתה עם גוי הילד שנולד ממנה אפילו מכהן
הוא לא כואב הוא לא כהן מכיוון שכך מכיוון שאנחנו נמצאים בדור מאתגר אמרתי את זה אני רוצה לדבר יפה אנחנו רוצים בדור מאתגר אז שהיום בא מישהו ושואל האם מותר לי להתחתן עם גרושה אני כהן והוא אדם שאיך אומרים בא מכל מיני מקומות שלא בדיוק שמרו על קדושת הכהונה בצורה מיוחדת צריכים לבדוק יכול להיות שמותר לא להתחתן עם גרושה מכיוון שהוא לא כהן הוא חושב שהוא כהן הוא לא טועה יש לו אולי אפילו שם משפחה כהן אבל הוא לא באמת כהן אבל מה יקרה אם הבן אדם כן אני כהן עם כל ה בן כהן אבל אמא שלו תשאל תשאל הוא מספר אני איתרתי ככה הרבה כהנים סייעתי דשמיא להתחתן עם גרושות כי הם לא כהנים עוד פעם מכיוון שאנחנו בדור מאתגר ישתבח שמו כלכלתה מתקנתם הרבה פעמים אבל מה קורה כאשר בא בן אדם אומר אני רוצה להתחתן עם גרושה והוא שמר על הכהונה ואמא שלו שמרה על הכהונה והכל שמרו שמרו שמרו אבל מגיע הסיפור שהגרושה שויתה הוא רוצה להתחתן יש איתה בעיה אחרת
שמסתכלים על הוידאו של החתונה רואים שהאדים היו עדים איך אומרים ביידיש ככה בצורה עדינה אנחנו מדברים רק עדין כן צורכים דיקרס צורכים דיקר ילדים שהם צורכים מה זה צורך איום אני לא יודע לא יודע משהו אז הולך הולך הולך הולך הרב שבודק את זה וקורא לאחד האדים אומר כן חיים וקיו מה איתך אומר אני יהודי מאמין אני יהודי שמסורתי אבל כבוד הרב אם אתה שואל אם אני שומר שבת אף פעם לא שמרתי אף שבת איך זה קרה כי אתה יודע יש לי סוע ויש גם לשחק בפלאפון
ולא שמרתי אף פעם שבת
עכשיו מגיע אליך השאלה הזאת בסגנון הזה זה אישה גרושה אבל באמת היא אולי לא נשואה בכלל אז אולי כל הגירושים שלה הם לא שום גירושים הם כלום למה מכיוון ש לא היה היה עד פסול היה עד שבחלל שבת היה ורבותי אני רוצה לומר לכם זה לא פשוט למה זה לא פשוט יש מחלוקת בין מרן הבית יוסף לבין הרמו עם עד אחד בדיעבד ובשעת הדחק האם תפסו הקידושים בעד אחד המחבר טוען הד אחד בדקו שהוא מחנן שבת העד השני לא בדקו יכול להיות שהוא לא מחלל שבת אז יוצא שלדעת מרן היא באמת לא מקודשת כי עד אחד זה שום דבר
אבל לדעת רמור יכול להיות שהיא כן מקודשת זה צד אחד צד נוסף יש חידוש של החתם סופר שהחתם סופר כותב שיכול להיות שהשני עדים הספציפיים שרואים אותם שהם היו עדים הם לא היו קשרים אבל היה קהל זה לא הייתה חתונת קורונה ומכיוון שכך יש עוד אנשים ואולי היו אנשים שהם כן שומרי שבת שם בין הקהל איחד אותי אז אמא רב איחד אותם והוא אמר אני מייחד אותכם ופוסל את כל הילדים האלה ככה אני עושה אבל אני אומר לפני זה אני גם אומר להם לעשות שוב כדי שהם בטוח הם יהיו כשרים כן למדתי את זה מרב מרדכי אליהו ראיתי איך שהוא זה וזה הוא לא מתבייש אמר תעשו תשובים אתם צריכים להיות הידי קיום אני אומר את שני הדברים אני אומר שיהיה עדים ואני פוסל את כל העדים האחרים משום שאני משום שגם זה יכול להיות בעיות כשיש פסולים בתוך הקהל זה גם יוצר איזה שהוא רהוטה אז אני יוצר שניים שהם בסדר אני כן אני פוסל כי אני מקבל כסף אז אני נוגע בדובו אז זה זה כאילו ככה אז יוצא לפי החתם סופר הזה שאתה לא יכול להיות בטוח ש הגט שלה לא היה גט אבל יש משהו אחר זה עד עכשיו דיברתי כאילו על אוכל והיא כאילו זה הלכתי
יש משהו הרבה יותר עמוק שהוא קשור יותר לשולחנו וחמישי חלק החמישי של השולחנות אחד מהרבנים פה בארץ ישראל המפורסמים שהיה רב ראשי לירושלים שמו הרב שלום אש על הרב השלום הרב שלום אש היה בידידות גדולה עם חבד והוא היה אני יוחי בהנגוי אם אני יוחיד המחלות בענייני ממזרות שהיו מגיעים סיפורים של ממזרות בבית הדין היה נתקע בזה היו שולחים לרב משאש למה מה הקטע מה מיוחד ברב משאש מעבר לידע תורני צריך פה יכולת חפירה לחפור כדי להתרים ממזרים אתה צריך ליצור שתי ספקות אתה צריך לדעת טוב טוב את הראשונים של הסוגיה של הממזרים ובנוסף לזה אתה צריך לנסות למצוא באיכותציה של הסיפור שיש שני ספקות בדרך כלל האשכנזים לא בונים על שתי ספקות כדי לעשות ספק ספק על העתיד אבל בממזרות כן ועושים ספקות מכל הבא ליד כדי להתיר ממזרים והוא היה אחד כזה שהיה לו את כל החיות והנה הגיע לרב משאש שאלה כזאתי בדיוק כמו שאני מספר לכם אדם כההן
שמצאה חן בעיניו אחת מבנות ישראל הכשרות הגרושות ושהעד אחד של החתונה שלה היה מחלל שבס הביאו את השאלה הזאת לרב משא אז אולי אפשר למצוא פה היתר שהיא בכלל לא גרושה כי היא לא הייתה נשואה כי הוא עושה את זה כל הזמן בממזרות בממזרות כל הזמן פוסלים את הקידושים אז הוא כותב לה הרב משאש בתביעות שמש בספר שלו אומר מה פתאום זה שאני מוסר נפש להתיר ממזרים זה ממזרים אבל למצוא זה אחת מצאה מישהו איזה אחד מצאה מישהי
שימצאו מישהו אחר שימצאו מישהו אחר למה אני צריך לשבור את הראש בשביל זה
עכשיו זה לא בא מתנועה של עצלנות אלא זה בא מתוך ראייה מפוקחת עמוקה ומה הייתה הראייה המפוקחת של הרב משאש הוא טען אם אני פותח עכשיו אני מצליח להתיר איזה שהיא איזה שהיא כוהנת לממזר יהיה חביבי עבדו לי בתור וכל כוהנים יחפשו היתרים להגיד שהם לא כוהנים כשהםפסו למלאפונה וכל הגרושות הם לא גרושות ואז כן ואז יהפוך להיות מסחרה כמו שאומרים הישראלים לא רוצה להתחיל עם זה זה טובת פנדורה לא מתחיל עם זה בשום פנים ואופן שיחפשו מי שאיך אומרים שתחפש מישהו אחר אז יוצא שיש פה גם כן כמה ספקות הלכתיים אתה לא יכול להגיד שהגט לא היה גט אבל גם לולא הטעם הזה יש גם שולחן ערוך חמישי של אבל עדיין ההיצע שאני אמרתי זה עצה שהיא אמיתית אם באמת בן אדם צריך לבדוק כמו שאמרתי קודם האם האימא שלו היא באמת הולידה כהן או שהיא הולידה
אחד מילדי ישראל הכשרים
אבל לא כהן דווקא וזה נושא שצריך לבדוק אותו והכל יבוא על מקומו בשלום מופלאה והרב אברהם על השוילי פשפש בספריה של הרבי ומצא שמה כמה סעיפים כמה סעיפים כן לא מה שלפחות מה שהתפרסם מה שראיתי מדובר על כמה סעיפים בסימן קוף נון היי בשולחן ערוך אדמור הזקן ואני רוצה עכשיו ביתכם ביחד ללמוד שני סעיפים כאלה כי דבר כזה שהוא חדש יש לו חיות מיוחדת אז אני רוצה לדבר על שתי חידושים שיוצאים מהסעיפים האלה הלכה למעשה אבל אנחנו נתחיל לפני הסעיפים בהקדמה יש איסור בתורה לא להכשיל יהודי אחר כמו שכתוב בפסוק ולפני עיוור לא תיתן מכשול ויש לזה הרבה פירושים ללפני עיוור לא תיתן מכשול קודם כל לא לשים רגל למישהו ולהפיל מישהו אחר כך יש איך שרשי מביא אם יש אחד עיוור באיזה שהוא עניין שהוא לא בקיא בעניין ואתה מטעה אותו אז אל תטעה אותו זה
עיוור רוחני זה לא עיוור פיזי ורוחני יש עוד מושג שנקרא דבר עבירה וזה שני דברים שונים לפני עיוור לא תיתן מכשול מוריי ורבותיי זה פסוק שכתוב ב-5 חומשי תורה זה דאורייתא ואילו מסייע לדבר עבירה זה דרבנן אני לא אומר רק דרבנן כי הרבי לימד אותנו שלא אומרים רק דרבנן דרבנן זה לא רק זה מאוד חמור אבל פשוט יש הבדל בין דאורייתל לדברי סופרים בהרבה נושאים אז צריכים לדעת מה דאורייתא מה דרבנן אוקיי אחרי שהבנו את זה אז קודם כל מה מה ההבדל בין לפני עיוור למסייע לדבר עבירה מה ההבדל ליבנה עיוור זה הפירוש שכשהגיע הזמן האיסור אתה לא יכול לעזור לעיוור ואם הוא יכול להשיג את העזרה שלו במקום אחר אז אתה כבר לא נקרא לפני עיוור לא תיתן מכשול משום שהוא יכול להשיג את זה באופן אחר בלעדיך אבל מסייע לדבר עבירה גם אם הוא יכול להשיג את זה באופן אחר וגם זה לפני זמן האיסור אבל כיוון שאתה רוצה שאתה עזרת לו לעשות דבר רק גזרו דברי סופרים שגם זה חמור יוצא של מבנה איבר ממסייע זה צבעים בזום זה שני דברים שונים לחלוטין עכשיו נשאלת השאלה האם יש איסור מסייע לגוי סליחה האם יש איסור לפני עיוור לגוי האם אני יכול להכשיל גוי
בדבר שאסור לגוי
הרי אתם יודעים שיש שמה מצוות בני נוח כן אז אם זה מותר או אסור אז למה אני רוצה לצטט לכם ברשותכם תלמידים חכמים האהובה יקירי החי וריאי אני רוצה לצטט לכם רמב"ם בספר המצוות רמבם בספר המצוות מצוות לא תעשה ריסט צדיק טית כותב היא זהירנו הקדוש ברוך הוא היא זהירנו מלהכשיל קצתנו את קצתנו נו תלמיד הרחם איך אתם מסבירים היא הזהירהנו מלהכשיל קצתנו את קצתנו יהודי אחד שלא יחשיל יהודי אחר קצתנו מהעם שלנו אוקיי כאן עוד אתה יכול להגיד נו העברית פה לא יודע ספר החינוך רבי אהרון הלוי מצווה ריש למד בית אומר רבי אהרון הלוי שלא להפשיל בני ישראל בעת שרה אסור להבשיל יהודי בעת רבנו יונא מגרענדי
ביקשתי ישלח לי רק רציתי
כמה סעיפים עוד מעט אז תחזיק את זה אצלך עוד רגע אני אקריא אתה תראה את זה מבפנים אז זה לא כמה סימנים זה כמה סעיפים אבל אני אני אתייחס לזה אז מוריי ורבותיי שניה שניה שניה רבי יונה מגראונדי בעל שערי תשובה זה ספר חסידי או לא חסידי הוא מוזכר בטניה מוזכר בטניה או לא מוזכר זה ראשון אז רבנו יונה בספר התשובה כותב עצה הוגנת לאשר יועץ מבני עמנו כשיש יהודי שצריך עצהתייעץ לו עצה הוגנת זהו יופי אז רק יהודי אוקיי עכשיו אנחנו נפתח את האדמור הזקן החדש שזכינו עכשיו לאורו ואני מצטט לכם את לשונו אתה תמצא את זה בקטע הארוך והיא וגם בגויים מיליא השתתף עם הנוכרי לא לעשות שותפות עם גוי שמא התחייב לו הנוכרי שבועה שמע אנוכי יצטרך להישבע וישבע בעבודה הזרה שלו וכשאנוכי נשבע או לא נשבע בשם השם הוא נשבע בשם עבודה זרה ונמצא עובר משום לא ישמע על פיך אף על פי שזה פסוק של נאמר על יהודה אתה גורם שגו יזכיר יש פה קצת רמז לשומע כי עונה מגו לא ישמע על פיך הגוי אומר את זה וזה נחשב כאילו אתה אמרת ממשיך האדמור הזקן ועכשיו נהגו להקל בזה נהגו להקל לעשות שותפות עם גוי לפי שהנוכרים שלנו זה משפט חסידי נוכרים שלנו יש גוי בפנים
מפני שהנוכרים שלנו של ימינו אינם נשבעים בעבודה זרה שאף שמזכירים שם עבודה זרה מכל מקום כוונתם לעושה שמיים וארץ אלא שמשתפים שם שמיים ודבר אחר שם שמיים ודבר אחר איך היהודים קוראים דובא אחר דב אחר שתיים מה זה דובבה אחר חזיר זה אני אומר עלצה כן של פורים הם שלפים שם שמיים ביחד עם עבודה זרה ולא מצינו שיש בזה משום עיוור לא תיתן מכשול שבנוח אינו מוזהר על השיתוף מה הסיפור של השיתוף שיתוף זה הפירוש הוא הם מאמינים בהקדוש ברוך הוא אלא שהם אומרים שיש עוד מישהו שעוזר אז למח שמם וזרם אצל הנוצרים יש שילוש שילוש זה משולש אז הקדוש ברוך הוא אצלהם נמצא למעלה אני ממליץ אבל יש את מירים האמא של יוסקה בצד אחד של המשולש והיושקה בעצמו בצד שני והם כולם איך אומרים זה לא שיש לקדוש ברוך הוא אש נביא כמו אצל הישמעלים מוחמד אלא שיש פה ושותפים סקנדריבר יש פה עוד שותפים זה העבודה זרה אחרי זה נקרא שילוב מזכיר את זה כי הרבי באחת השיחות הזכיר אז אני מרשה לעצמי להזכיר דברי שטות בבית כנסת אבל זה בעצם האמונה שלהם אז אומר לך אדמור הזקן לא מצינו שיהיה בזה לפני עיוור לא תיתן מכשול למי לא
לגוי למה כי הוא לא חייב על השיתוף מה שמה מהאדמור הזקן שיש לפני עיוור לא תיתן מכשול בגוי רק שבמקרה הזה אין כי הגוי לא חייב על השיתוף אבל בכלל בכלל יש אבל מה אומר הרמבם היא זרענו מלהכשיל קצתנו על קצתנו ומה אומר רבנו להוציא את עצה הוגנת לאשר יועץ מבני עמנו ומה אומר ומה אומר ספר החינוך שלא להכשיל בני ישראל ביתא הרע זאת אומרת שהם כולם כאילו למדו שהם לפני עיוור אצל גויים והאדמור
הזקן ככה איך אומרים בשעה
שתיים הוא אומר לך שרק בעבודה זרה אין בעיה כי שמה אין שיתוף אצל הגוי לא מוזרים בשיטוף אז אתה יכול לתת לו להישבע ואז אם הוא מזכיר גם את הקדוש ברוך הוא וגם תאבק זורה לא נורא ממש ממש במקרים אחרים יש לי עיוור האדמור הזקן אומר את זה בפשטוס אז כדי לענות על השאלה הזאת אני רוצה להביא שתי גמרות שהם יקשו לא על אדמור הזקן אלא על אותם הראשונים גמרא ראשונה מה שאלה פשוטה שאלה פשוטה השאלה זה בראשון היא מה שמה שאין ליפני עיוור אצל גאו האדמור הזקן כותב במפורש יש ליבנה עיוור אל תכשיל גוי אז אני רוצה להביא גמרא אחת במסכת עבודה זרה שהגמרא אומרת סליחה במסכת סנהדרין לא אני אתחיל עם עבודה זרה קודם הגמרא אומרת מסכת עבודה זרה שאסור להושיק לגוי אבר מן החי למה כי יש ליבנה עיוור
גמרא מפורשת
בעבודה זרה בדף וו יש לי לפני עיוור הגמרא אומרת עוד גמרא אחת מסרת סנהדרין בדף נון וו אומרת שבן נוח מוזר על הקישוף אסור לו לעשות לו לעשות כישופים אז לכן אם אתה רוצה ללכת לאיזה ערביה מיפו שתעשה כישופים למישהו אתה צריך לדעת שאתה לא יכול ללכת אליה למה לפני עיר לא תיתן מכשול ככה אומר ככה אומרת
הגמרא
זה זה כבר דיון אם הוא חייב מיתה או לא כן אבל אתה לא יכול להכשיל אותו אז איך זה אז איך זה מסתדר מה שאומרים הראשונים בקיצור השאלה הזאתי שואל אותה ספר מנחס חינוך הוא שואל את השאלה הזו הוא שואל את הסתירה בין הגמרות לבין מה שכותבים הראשונים הרמבם הספר החינוך ורבנו יונה והוא מתרץ צירוף נפלא ועצום שנותן לנו גם הגדרה באהבת ישראל הוא אומר עשו להכשיל גוי אסור ויש בזה לפני עיוור לא תיתן מכשול אבל לתת עצה טובה או רעה זה רק על יהודים מצטוונו היהודי אתה מצווה לתת לו עצה טובה ולא עצה רעה ועל גוי לא יצטוטה בענייני המצוות והעבירות להכשיל אותו בכישוף להכשיל אותו בעבר מן החי גם אצל גוי זה אסור להכשיל אותו בעבודה זרה שהוא אסור עליה גם כן שיתוף הוא לא מוזר אבל עבודה זרה כן זה אסור אבל כשאתה מדבר איתי על לתת עצות אין עם זה ואתה לא מחויב לתת לגוי עצות טובות זה מה שיוצא ואז מובן גם כן למה האדמור הזקן מזכיר את זה בפשיטות גם אין שום מחלוקת וזה וזה בעצם פעם יחידה שמופיעה מופיעה בשולחן ערוך של האדמור הזקן העניין של ליפני עיוור דה גוי זה בסעיף החדש הזה ששלחו עכשיו זה הפעם היחידה בשולחן ערוך שממנו מה שמה ברור שיש לפני עיוור וגול זה חידוש אחד חידוש שני שמופיע שם איך מגיעים ליראת שמיים על פי שולחן ערוך כל עברתי על כל המקומות שהאדמור הזקן מדבר על יראת שמיים בשולחן ערוך שלו אין סעיף
שמדריך אותך בצורה ברורה ומוחשית איך להגיע ליראת שמיים מורה ורבותיי אני מצטט וגם צריך להיות רגיל בספרי הנביאים ותוכחתם ו כל הקבדה לספרים כדי שיכניס בליבו יראת מה היומיום של היום כן כן הסינים היו מסיימים את התנח ב-30 יום בזמן שהיו מקפלים סליחה ב-3 חודשים בזמן שהיו מקפלים את התפילין מוריי ורבותיי כדי לסיים 24 ספרים ב-3 חודשים בזמן אל תשכחו שאחד מכבד הספרים זה ספר תהליך הספר אז תנסו לחשוב בזמן כי תפילין במשך 3 חודשים אתם רק קוראים תהילים של שאבס מבורכים כאילו תהילים אתם תצליחו לגמור אותו צריך להגיד שהם יאדו את התנך ישר והפוך וזה היה מין דפדוף מהיר כזה או שהם רק קראו בעיניים
טובעים בלי החמישה חודשים 4 זוגות
וגם אני דיברתי על זה בשבת אצלנו בבית כנסת אז אני וגם אם הם היו מניחים 4 זוגות אפילו קשה להכניס בתוך זה
ב-3 חודשים
את העשרים וארבע ספרים שזה צל של הקמד למה טילים זה לא נח לא נביאים עצובים וצריכים לדעת על כל אחד תיקח תיקח רק את הה ישעיהו וירמיהו יש לך עשרות פרקים שם והוא אומר לך נכון ואומר לך האדמור הזקן צריך להיות רגיל בספרי הנביאים בתוכחתם תחפשו את התוכחות זה צריך להיות רגיל ואחר כך הוא אומר כל קפדה לספרים כדי שיכניס בליבו יראת שמיים מי שרוצה יראת שמיים להיות רגיל בספרי הנביאים בתוכחתם עכשיו אני רוצה להתייחס אני רוצה
להראות תוכחה
לא הוא ב יש קודם כל תהיה בקיא בתוכך ואחר כך ושאר כל הקדה לספרים קודם כל וקודם כל וזה הלכה הנה לך סעיף חדש בשולחן אורח עכשיו יש לנו הנחיה חדשה עכשיו אני רוצה להגיד משהו שהוא מדגיש פה את המילה בליבו כדי שיכניס בליבו יראת שמיים יכניס בליבו יראת שמיים יש עוד פעם אחת באותו סימן שכן יש לנו את זה בקופ נון הא בסעיף בית שהוא כותב יקבע יקבע לו מקום לו מקום וילמד במעט בזה ספרי מוסר ויכניס יראת שמיים בליבו יראת שמיים זה דבר שנמצא בלב עכשיו איך אתה יודע שאתה ירא שמיים או לא איך אתה כאילו איך אתה שם את הדופק ואתה יודע שיש לך יראת שמיים אז כדי שאנחנו נבין איפה אנחנו אוחזים יש לנו סעיף נוסף באדמור הזקן הוא מופיע פעמיים פעם אחת בסימן קוף נון וו סעיף בית ופעם אחד בהלכות מתנה אבל אני בחרתי לצטט הלכות מתנה משום ששם זה יותר באריכות תקשיבו טוב חברים ונוירו וירא שמיים יש לו לקיים אפילו מחשבות ליבו אתה יודע מה זה ירא שמיים שאתה מקיים אפילו את המחשבות שיש לך בלב שאם חשב וגמר בליבו למכור לו בסכום זה אתה מוכר את הרכב בסכום זה וזה שאתה אתה מוכר למה אתה מה אתה כמה אתה נותן 10 1000 הייתי נותן והוא
חשב על 7
לא לא 10 7 פסיכי אתה נורמלי אתה שפוי אתה מהעולם שלנו אתה הבא מאיפה אתה אומר לך האדמור הזקן שמיים אם גמר בליבו למכור בסכום זה עםמכור בסכום זה ואפילו שהיה לה לא ידע ממעכשיו מוסיף לו את סכום זה
לא
ייקח ממנו כי אם סכום זה שגמר בליבו לקיים לקיים מה שכתוב שניה אני אני רק אסיים לקיים מה שכתוב ודובר אמת בלבבו וכן זו וכן הלוקח עכשיו תקשיבו אל תחשבו זה לא רק המוכר גם הלוקח שגמר בליבו לקנות בסכום כך וכך אין לו לחזור וכן כל כיוצא זה אנשים ישראלי לחלוטין כי מה זה ישראלי זה להוריד את המחירים נכנסתי פעם לבני ברק ביקשתי הנחה הוא אמר לי הנחה באלף אני מוכן לעשות לך כן
המוכר
לא גמרת בליבך זהו וכן כל כיוצא בזה נשאר דברים שבין האדם לחברו יש לו לקיים מחשבות ליבו הם גמר בליבו לעשות איזה טובה לחברו ויש בידו לעשות עם אבל פה החלק החסידי אבל צורכי עצמו כל שהן בהם סרח מצווה אינו צריך לקיים אפילו בוצא שפתיו מצורכי עצמו שאין בהם סרח מצווה אתה לא צריך לקיים לא נורא עם תפסיד את זה לא נורא אז אנחנו רואים עיר השמיים החלטת שכל יום אתה קם בבוקר שותה כוס קפה עם 3 עוגיות+ מאפה מיוחד ואז אתה יוצא מעדנות למקווה אז אתה יכול לוותר זה בסדר זה כאילו אני רוצה להגיד זה לא
אז זה סיטואציה
שנייה שנייה אז אז קודם כל אנחנו לומדים מזה כל מה שקשור ליראת שמיים זה קשור ללב לכן הוא מדבר על הנביאים משום שהנביאים מה הקטע של נביאים דווקא לניוז האיטי מה הקטע של נביאים למה לא תגיד ראשית חוכמה מה לא טוב למה דווקא ספרי הנביאים משום שהנביאים מראים לך אמרתי והתקיים מתי הבן אדם מתחיל לזוז לו הלבן שהוא רואה שזה איך אומרים היה שמה גלויה וזה עבד תוכחה והם קיבלו את העונש רואים את זה בפועל אז אתה מפחד אז אני ברשותכם אני מוסיף גם סיפורי צדיקים לכאורה נמצאים באותו באותו כיוון הם מכניסים יראת שמיים מכיוון שהנה אתה רואה יש אלוקים אלוקים מנבא את הודב הנביאים אלוקים מנבה את הצדיקים אלוקים נותן רוח הקודש הדבר הזה קיים פה בעולם ואתה לא יכול להתכחש לזה וכמה שזה היה חשוב אצל האדמור הזקן הוא כותב חכם מותר ללמוד באקראי לימודים חיצוניים חוכמות חיצוניות ובלבד שהוא יוכל ללמוד מתוכם דברי תורה ויראת שמיים זאת אומרת שזה מוסיף לו משהו בתיקון המידות שלו
אחרת
זה יהיה אסור והוא מוסיף ובלבד שלא יהיו ספרים של מינים וכופריים וזה שזה אסור לקרות אבל מעבר לזה כן אחר כך הוא מדבר על תלמיד חכם שהוא מבטל תורה כדי לשבת בסעודה שלישית עם אנשים ולהגיד להם איזה שהם דברי כיבושים כדי להכניס בליבם יראת שמיים אומר שזה חשוב יותר מאשר הלימוד תורה שלו זה חשוב יותר הוא פוסק את זה בהלכות הלימוד תורה האדמור הזקן אז אנחנו רואים עד כמה החשיבות של תלמוד תורה כמה זה חשוב ומה זה נקרא ומה זה נקרא בכל בוקר שאנחנו מניחים תפילין עוד הגדרה אומר האדמור הזקן אעשה את הדעת בתפילין מה זה עד שלב פונה מיראת שמיים זה נקרא עסק חדש של לבבו פונה מיראת שמיים לא שיכלו לבבו אז אתה יודע שיש פה עסק חדש אז פה הסעיף הזה נתן לנו קצת חיזוק ביראת שמיים כיוון שיש לנו פה את תיקון יש תיקון נפטרים יש תיקון זה יש תיקון תפילה אז פה הנושא של התפילה יש לו תיקון מיוחד תפילה מאוחרת תפילה באמצע אז הזכרנו את התפילה המאוחרת שאחרי זמן תפילה ויש אדם ששואל האם הוא יכול לענות אמן על הברכות שבעצם מבחינתו זה ברכות שאי אפשר שלא אומרים אותם הזכרנו קודם כול את השולחן ערוך של האדמור הזקן בסימן נון חית בסעיף וו שהוא מביא דעה הוא לא איזה לא הדיעה העיקרית הוא כותב עיקר זה דיעה אחרת אבל הוא מזכיר דעה כזאת ונותן לה מקום שאפשר להגיד בקוד קריאת שמע כל היום עם ברכה בקוד קריאת שמע בברכת כל כל היום עכשיו נשאלת השאלה מה יהיה הדין האם אפשר למי שלא סובר כמו הדעה הזאת לענות אמן אחרי ברכות למי שכן סובר ככה אז יש לנו הלכה בסימן גוף צדיק וו באורח חיים תארו לעצמכם שיושבים שני אנשים ביחד אחד מול השני שניהם אוכלים נגיד חלבי או בשרי שיכולים לשבת ביחד אלא שאחד אוכל דבר שהשני טוען שהכשרות שלו היא לא תקינה למשל אחד אוכל אחד אשכנזי ואחד ספרדי שניהם אוכלים בשר אחד אוכל בשר של אשכנזי שהספרדי תועלת טוען עליו שהוא
בעייתי הוא יכול להיות אפילו טרף לפי כי הוא לא חלק
והספרדי אוכל את הזה
שלו ועכשיו הם מצטרפים עם עוד אחד רוצים לדעת אם הם יכולים לעשות זימון אז בא הספרדי שהוא תמיד ככה דורש את ההלכה והוא אומר מה אנחנו יכולים לעשות זימון מה זאת אומרת אתה אכלת טריפות מבחינתי ואי אפשר לזמן איתך אז אז בשולחנו הוא כתוב שאם היש דעות בהלכה שמתירות את הדבר הזה אז יכולים כבר להצטרף לזימון אז כבר יש לנו בסיס ראשוני שאתה יכול לצרף דבר אדם לדבר שאתה אתה לא כמוהו אבל עדיין אנחנו לא יודעים האם מותר לי גם לענות אמן זה מאמן זה אולי משהו אחר זימון זה משהו אחד והאמן זה משהו שני אז אנחנו מוצאים תוספת תוספת זה רבי חי כתב הבכי המפורסם שדאג שלא תשתכח תורה מישראל אז רבי חייא ובניו כתבו את התוספת התוספת או במסכת מאי אומרת לא יושיט זה קשור קצת לנושא שלמדנו קודם עם עם נו לא להכשיל לפני עיוור לא ייתן ישראל אבר מן החי לבן נוח זה שלמדנו ולא כוס יין לנזיר שאין מאכילים האדם דבר שהוא אסור ואין מזמנים עליהם ואין עונים אחריהם אמן אתה רואה שהתוספת החיברה את האין מזמנים עליהם ביחד עם מי הם עונים עליהם אמן משמע שכאשר אומרים לך שאתה יכול לזמן אתה יכול גם לענות עם
אתה יכול לענות לי אתה יכול גם לזמן והמשנה ברורה מביא את זה בביאור הלכה מותר לענות המן אחרי מי שמברך איזו ברכה שהיא כמו איזה שהיא דעה אפילו דעה יחידה אפילו שאני לא סובר כמו אותה דעה שיטה שלי לא כמו אותה דעה אני יכול לברך הן אם זה בעיה כלל ועיקר אז אנחנו הבאנו את המקורות סביב הנושא הזה כדי לסגור את השאלה של אותו חבר ששאל לפני שבועיים זה נוספת כעת אני עובר הלאה מה יהיה הדין כאשר אני מאוד שמח ואני מגיע לברז זה יכול להיות פה אבל פה יש פינת שתייה ויש גם כוסות ברוך השם אבל נגיד ואני מגיע לאיזה שהוא מקום שיש רק ברזיה בגינה הציבורית ומהברזיה הזאתי שותים בליקו כוסות והשאלה היא איך אני צריך להתנהג כשאני בא לשתות מים מברז שפותחים אותו האם אני יכול להחזיק את היד על הברז להגיד ברוך התורה 7 לקרן איתרח לפתוח או שאני צריך קודם כל לפתוח ואז המים זורמים ואז אני מברך בואו השם שהיה כאן יהיה ב דבורי ושותה מייד ולמה אולי כדי לא לעשות הפסק אולי יש שינוי לעשות את זה באופן שאני לא אפסיק אפילו בכהוא זה
לא טבע מים שכבר נמצאים בביוב
ואז יוצא שאני מברך על המים שנמצאים בביוב זו גם שאלה אז בנוגע לשאלה ששואל הרב על המים שנופלים אז הגמרא כבר אומרת מסכת ברכות והפוסקים כתבו שברגע שאתה אדם עומד ליד נהר הוא מברך המים זורמים על המים שהוא בירך הוא לא שותה אז כתוב שמכיוון שהוא ידע שזה ככה אז הוא התכוון למים שיגיעו אז אז הם זה אין לנו בעיה וכמו שסיפרתי פעם היה איזה יהודי חכם שפתר פעם בעיה איזה שהיא בעיה מלך ערבי שהלך פעם עם קבוצת השרים ואשתו ופתאום הרבנית שלו של המלך הערבי החליטה שהיא רוצה לשתות מים אבל כוס לא היה הייתה צריכה להתכופף והמלך לא חשב שזה מכובד שהיא תתכופף לשתות מים ליד השרים שלו אז אז הוא אמר לה אל תשתי אבל היא הייתה מאוד צמאה והיא הייתה כנראה פמיניסטית גם כן אז זה לא לא צריכה לשמור לו יותר מידי התקובבה והיא שתתה ואצל המוסלמים בשיעור אז הגירושים של המוסלמים זה שהוא אומר לה תהיי מוחרמת לא כותבים שמה גט שם האיש שמאישה לא אדום כמו אין כל הדברים האלה בפועל הניח טוב בפון נלך דם אין כל זה אומרים מוחרמת וגם יש שם עוד חוק אחד במוסלמים שהוא לא יכול להחזיר אותה כולם כהנים שם אין מחזיר גרושתו אחרי שהוא אמר מוחרת גמרנו אז המלך הזה שהוא מאוד נעלב מהדברים שעשתה אשתי אז הוא אמר לה שהיא מוחרמת אבל אחר כך קרה לו מה שקרה לך אשברוש
אחרי שהוא תלה את ושתייה
אז הוא פתאום נזכר איזה אישה הייתה לו והוא רוצה חזרה אתם יודעים מה שכתוב במדרש ששומר את זה נדמה לי האלשיך האלשיך אומר איך המן סליחה איך מרדך איך סליחה איך החשוך
איך החשוורוש היה
בודק היה כל כך הרבה נשים אלוף העולם בנשים כל כך הרבה נשים באים איך הוא יכול לבדוק מי זה הכתוב שהוא שם תמונה של ושתי בבית שלו וכל אחד שנכנסה הוא בדק אותה לפי התמונה וככה הוא פסל את כולם ככה אומר האלשה אני רוצה להגיד לכם שלא סתם סיפרו לנו את זה משום שיש בן אדם שהוא נמצא בפרק בית הוא צריך לפתוח פרק נוסף בחיים שלו הייתה לו אישה פעם עכשיו הוא רוצה להתחתן עם אישה אחרת מאיזה סיבה שהוא לא תהיה מתגרשום אבל בלי שהוא שם לב הוא מתנהג כמו אחשוורוש יש לו תמונה בראש וכל פעם שהוא יוצא עם מישהו בודק אותה לעומת התמונה בצורה כזאתי הוא יצטרך לאסוף את כל האנשים בעולם וכולי היי ואולי לא יצליח למה משום שושתי לא הייתה בסדר בדברים מסוימים והיא הייתה בסדר בדברים מסוימים אז אחשוורוש בוחנת הזו החדשה שמגיעה לפי הדברים טובים של ושתי ואת הדברים הרעים של ושטי הוא רוצה שלא יהיו בה ובעצם את עצמו בכל הכיוונים ולכן היה לו קשה למצוא אישה זה הקדוש ברוך הוא ריחם עליו ונתן לו את אסתר אבל זה לא נורמלי לכן סיפרו לנו את זה אז נחזור חזרה מה אמר המלך הזה רצה להחזיר את אשתו הוא לא ידע מה לעשות אז הוא הפיל את זה על היהודים הכבעודים וזה אז הוא קרא לרב היהודי אמר אני צריך להחזיר את אשתי תמצוא לי פתרון השופטים שלך לא מצאו פיתרון שאני אמצא פתרון אומר לא תמצא פיתרון אני מגרש אותך וזהו ואת טוב היום זה על המודה של הגיור אז הרב נותן שזה גיורים אבל הוא אמר לו אבל כשאתה גזרת את הגזרה אחר כך עברו המים עברו המים זה לא היה על המים שאתה זה ולכן מה זה פה פה אם היה מגייר זה לא היה עובד כי לפי השולחנות הרי זה הולך על המים שעל אחר כך לכן היא דווקא צריכה להישאר ערביה ורק אז זה יכל לעבוד הפטנט הזה שאצלהם אין את הכיוון הזה
תוסיפו על כך
פירורים אינטי אז טוב אז למאסה יש עוד מנהג שהאדמור הזקן מביא בשולחן ערוך בהלכות שמירת גוף ונפש והמנהג הזה אלה שראו ראו איך שהרבי בעצמו נוהג במנהג הזה זה לשפוך מהכוס מים מתחת לשולחן לפני שהוא שותה ולא עושים את זה ביין עושים את זה ביין מים שופכים קצת זה כאילו לתת משהו לשין דלתים לקליפות לסדרה אחרי וזה אז כותב שערי תשובה הרוצה לשתות מים ששופך קצת ישפוך תחילה ואחר כך יברך זה הוא מביא עכשיו הוא מביא מה הסיבה לדבר כנסת הגדולה כתב משום הפסקה ויותר נראה משום ביזוי הברכה כאילו ברכתי בואו רצה עכשיו שהיה כל יהיה בדברו שתף זה לא אז תעשה את זה לפני
לימור
הכנסת הגדולה אומרת שזה הפסק בירחת תשתה אז אני רוצה לומר ככה לפי שערי תשובה שזה משום ביזוי מצווה אז השערי תשובה לכאורה יסכים שאפשר לפתוח את הברז אחר כך אתה מברך ברוך התואר שהיה קונה בדברו ובוטח את הברז מיד הוא לא רואה בזה אפס ולכן הוא מתיר לשפוך מבחינת ההפסד הוא מתיר לשפוך ולמה הוא לא מתיר לשפוך כי שמה זה ביזואים מצווה רק אתה שופך את המים שברחת עליהם אבל במצב שאין לך שפיכה של מים באת זה בשבילו זה בסדר גמור אז לפי דבריו אי אפשר לשתות מהברזה אבל לפי כנסת הגדולה שהוא טוען שזה הפסיק אז גם פה זה הפסק גם פה שאתה פותח את הברז אחרי הברכה אז מה צריכים לעשות בפועל צריך לפתוח את הברז והמים יזרמו אה תגידו שזה בעל תשחית יש לנו כלל בדיני בעל תשחית שכל דבר זה שהוא בשביל מצווה או אפילו הידור מצווה אין בודים של בעל תשחית לכן זה מותר ואין בזה שום בעיה כלל ועיקר יש יהודי יקר שהוא צריך להתפלל מאוד מוקדם ויצא לו שהוא לא הסתכל על הלוח ועל השעות ועל הזה והוא הניח תפילין לפני זמן תפילין והוא והוא לא רק שהוא הניח תפילין לפני זמן תפילין הוא גם מוריד אותם והוא גם הכל
הוא שואל אני לא בירכתי תקין לא תקין אני לא בטוח אני רוצה לומר לכם שלילה זה כן זמן תפילין לילה זה זמן תפילין ולכן במצבים מיוחדים כשבן אדם לא הספיק להניח תפילין ביום אם בלילה בלי ברכה יש לו בהחלט רישויינים שיוציאו אותו מהגיהנום יש לו על מה לסמוך גם תפילין של רשי גם תפילין של רבין אתה לא חמאס פה
מדובר בעבר יום ראשון מגיע
הלילה טוב אז זה כבר שאלה בלילה לפני היום או הלילה לפני הלילה לא משנה אבל זה נפקא מינה לאלה שעושים מבצעים בשדה תעופה למשל פוגש בן אדם האם הוא יכול להניח את התפילין לפני זמן תפילין או לא לפחות בלי ברכה יש לו על מה לסמוך וכך הפוסק רב משה פיינשטיין יש לזה גם כן מענות מהרבב יש לזה כמה וכמה כן בלי ברכה לעניינינו פה הבנאדם לפני הזמן הוא הניח תפילין האם הוא יצא ידי חובה אם הוא צריך לחזור ולברך פה כבר יש התייחסויות רחבות יותר בהלכה החידו בברכי יוסף ובקשר גודל והמשנה ברורה וכף החף החיים והשערי תשובה אומרים שהוא לא צריך לחזור ולברך יצא ידי חובה בתפילין האלה כמובן שהוא הניח אותם עד כן זמן תפילין רק שהוא לא צריך לחזור ולברך כי הוא בירך כבר קודם אבל לכאורה יש פה סתירה מאוד מעניינת השערי תשובה בא אצלנו פה בסימן למד באורח החיים כותב לא צריך לברך אבל בסימן תו רייש סמך דלת הוא מספר סיפור שהייתה קהילה שלמה של יהודים שלפני חג השבועות הם החליטו לעשות הכנות לחג אז הם קמו מוקדם בבוקר והם לא הסתכלו על השעון וכל עולם הניחו תפילין עם ברכה לפני זמן עלות השחר ואז גזר עליהם המערי המעריב זה אחד מהראשונים אחד מגדולי הפוסקים האשכנזים גזר עליהם המערי שהם יתענו על הברכה לבטלה שהם עשו לכאורה למה זה ברכה לבטלה הלילה זה זמן תפילין בדיעבד הם יצאו הם לא צריכים לחזור ולברך נראה לי שהמערי עשה את זה מפני שזה בא להם כי הם היו בתנועה של יראת שמיים של חומרות של הוספה של עידור מצווה לכן הוא אמר תטענו על כאילו שיש פה ברכה לבטלה אבל לא שזה בפועל ברכה לבטלה למעשה והלכה האחרונה לפני שאני נותן שאלות קשורה לשמיטה והיא הלכה שהיא מאוד מאוד מעשית אנחנו דיברנו
במקום הקדוש הזה שיש מצבים שמותר אפילו לזרוע בשמיטה אם אתה בתוך הבית והבית שלך הוא על קומות בתוך תקרה אין פה זריעה בכלל אם אתה שם אבוקדו בתוך כלי כדי שיצא שורשים אם אתה זורע איזה אדניות קטנות כאלה בשביל הילדים אז זה בתוך הבית אין בזה איסור של שמיטה אבל אני רוצה לסיים בשני סייגים גדולים יש אנשים שיש להם עדניות במרפסת והאדניות במרפסת היום במרפסות מודרניות במיוחד על הגגות הארוכים הגדולים זה הדניות שנמצאות בתוך הקיר בתוך העובי של החומה הם קבועות בפנים הדנית שקבועה בתוך המבנה היא נחשבת כמחוברת לקרקע ולכן העדנית הזאתי אתה לא יכול לזרוע בה בשביעית אפילו שלא יוצא לצדדים אפילו לאותן דעות שבכלל במרפסת לא מחמירות אבל בזה כן יחמיר כאילו זה הרעת את זה באדמה אפילו שהיה שמה קצת אדמה אבל זה מחובר לקרקע החידוש השני זה שאם אתה זורע אפילו בתוך הבית שלך בתוך מקום מקורה אתה זורע אבל אתה שם אדמה בכמות של 300 30 ל' שזה יותר מארבעים שיע לדעת רב חיים נוי אז זה נחשב שזה האדמה וזה לא משנה אם זה בתוך הבית או שזה לא בתוך הבית למה מכיוון שזה כבר אדמה זה כבר כמות של אדמה הנה אתם רואים שאותם אלה שטוענים שאפשר לקבור בקומות או בזה והם שמים לך אדמה אז הם אומרים לך הנה זה כבר הפך להיות מציאות בפני עצמה לא ניכנס עכשיו לדיון אם זה נכון או לא נכון ואיפה זה נכון ואיפה זה לא נכון אבל אתה רואה שכשיש ריבוי של אדמה אז גם אם זה יהיה באוויר באיזה שהוא מקום זה יהיה יחשב כבר
בפני עצמה כאילו התחלת את האדמה עכשיו גם תחילת המתים אתם יודעים שזה את המתים הרי זורעים אותם באדמה ואחר כך כתוב שהם יציצו בישעיה כתוב שהם כמו עשב השדה הם יוצאים החוצה מההטמנה הזאת שטמנו אותם אז גם זה בגבר של זריה מסוימת אז אם יש לכם היום אז אם יש לך אתה אומר שלא הצליחו לצאת כן אז ברגע ברגע שהוא כמויות גדולות של חול אפילו בתוך הבית זה לא יהיה פשוט שזה יהיה מותר על פי ההלכה זה כאילו שזהראת באדמה עצמה אפילו שזה בגובה של 20 קומות למעלה זה לא משנה זה שצריך לקחת אותה בחשבון
