החכמה שמכעיסה

 

תמליל אוטומטי מהשיעור (יתכנו שגיאות):

אנחנו עושים סיום על פרק אנחנו בסוף יוד חית מקוהלת כי ברוב חוכמה רוב כעס ויוסיף דעת יוסיף מכאוב כמו בדרך כלל הפסוקים עם שתי פסקאות אז היווסיף יוסיף מאחור ואנחנו לפחות חושבים שאנחנו יודעים מה הכוונה אבל ברוב חוכמה רוב כעס

אני הייתי רוצה להתייחס לפסקה הזאת קצת יותר באריכות מאשר לפסקה השניה שהיא קצת יותר

אז ברוב חוכמה רוב כעס הפשט איך שמה שאנחנו היינו בפרשים בדת בני אדם שלנו רוב החוק מעוף קלאס היינו אומרים

שככל שהאדם יותר חכם הוא יותר כעסן

ואני לא יכול להגיד לכם שזה לא בשטח זאת אומרת יש יש ביטוי באידיש אומרים הבייזר למדן למדן כעסן וככה כאשר הוא בן אדם עסוק עם עצמו סגור בעצמו עטוף בפרווה של עצמו הרעיונית המחשבתית אז כל אחד שלא הולך בצעדים של קטיפה לידו אז הוא נוקט נגדו בצעדים פדגוגים נמרצים

אבל אבל זה ממש זה ממש הפשט הפשט רוב החוכמה רוב כעס שהאדם החכם הוא גם כעסן אבל איך שהמדרש מסביר זה מסביר את זה אחרת קצת ברוב חוכמה רוב כעס המדרש אומר שכאשר אדם חכם ככל שהוא יותר חכם כך יותר אנשים כועסים עליו

זאת אומרת יש הבדל בין הפשט לבין המדרש הפשט זה שהוא עצמו כעסן המדרש זה שהוא מצליח לעצבן אנשים אחרים בחוכמה שלו

על מה זה מיוסד כנראה המידה שלו מסביר את עצמו אבל כנראה הוא מתכוון

שהשליטה של האדם

העליונות של האדם היא בסכר שלו תמיד

לימדו אותנו

שהגויים שנאו אותנו בכל מקום מכיוון שהיהודי היה יותר מלומד מהם או יותר חכם משה

והתחושה הזו גרמה להם תחושת

השפלה בלי מילים כאילו שהוא בז להם כאילו שהוא מלגלג להם כאילו

וכאשר אדם בז לשני אז באופן טבעי האדם שבזים לו מרגיש צורך להחזיר את כבודו האבוד וזה בא בתסמונת שלא אנטישמיות

זה ההסבר היהודי להרבה כעס שיש עליו אנטישמיות מסבירים משהו אחר אבל זה היסוד אז זה לכאורה מתאים הפסוק ברוב חוכמה רב כעס ככל שאתה חכם יותר אתה מעצבן יותר אנשים אחרים היה

אחד מהגדולים של המדע

לא לפני הרבה זמן זה היה הפרופסור עמנואל וליקובסקי כמדומני שאני לא טועה בשם הוא הרבה מאוד מהתגליות שמצאו אותם אחר כך הוא חזה אותם מראש כמעט ניבא אותם לא היה לו מספיק הוכחות לבסס את מה שהוא אומר אבל הוא אמר את הדברים מראש והוא היה שנוי בצורה יוצאת מן הכלל

באקדמיה הם ראו בו אפילו ב-1 מהטעונים שלהם

הפרסומים המדעיים אחד אפילו לא הצליח לאכול צוות לשונו ואמר אני הייתי רוצה לראות אותו כבר מת כאילו

הטבע האנושי זה שהניצחון של השכל גורם השכל הוא כוח בוא נגיד ככה וכאשר מישהו מרגיש שנמצא מולו אדם חכם יותר אז הוא כאילו צובר עוצמה חזקה יותר אז צריכים לשנוא אותו

זה שנאה במילה אחת זה שנאה שבאה כתוצאה מקנאה זה היוסיף זה ברוב חוכמה רבקה לפי הפירוש המדרשי

הגמרא במסכת נדרים אומרת אני לרגע אומר דבר נוסף אבל אני חוזר לנקודה הראשונה מיד בהמשך הגמרא במסכת נדבים אומרת

שהריבוי הגדול של תורה שיש לנו תסתכלו במדף הספרים היהודי או יש היום תוכנת מחשב שאוספת עוצרת בתוכה את המה שנקרא אוצר החוכמה היהודי אז יש שמה היום

57000

ספרים מצולמים דף אחרי דף

וזה ואפילו לא 10% ממה שיש

מבחינת הספרות היהודית שנכתבה במשך הדורות אין הספרות התלמודית ההלכתית והן הספרות הקבלית המיסטית זה ים שאין לו סוף

אז הריבוי הזה של החוכמה שיש לנו היום

כותבת הגמרא

שהוא לא היה אמור להיות ברמה האורגנלית בציור האורגינלי מה שהיה צריך להיות

היה צריך להיות ספר אחד ספר הספרים זאת אומרת 5 חומשי תורה וספר יהושע וכל שאר הספרים שישנם הפשילו המשך התנך וכמובן התלמוד והמשנה וכל ההתפתחות הספרותית שבאה לאחר מכן כבר לא הייתה צריכה להיות

וכשאנחנו שומעים את הדברים ברובד הפשטני אז אנחנו לרגע עלולים לחשוב שזה לא גדלות זה קטנות זאת אומרת

הלשון של הגמרא היא זה שלולי חטאו ישראל בעגל לולי זה שעם ישראל עבד עבודה זרה מיד אחרי שהם קיבלו את התורה אז היה להם 5 חומשי תורה וספר יהושע ומה עם כל החוכמה האינסופית והעצומה שפרוסה בכל הספרים הללו שהזכרתי קודם לא היה לא הייתה לא צריך את זה

אז שוב אני אומר שיבואו לאדם בן דורינו ויגידו לו או יראו לו את המדף הספרים אז הוא יהיה לו מין תחושה של גאווה על המסורת שלנו ועל העוצמה שלנו שבמשך הדורות כבר החכמים מלומדים עסקו בלימוד ובכתיבה ובפיתוח ובהסברה עם כל הדברים היפים שיש

בתורה בחוכמה ולמעשה התורה רואה את זה כדבר של גנאי כאילו הריבוי הזה זה גנאי

אז מה התורה בעצם הייתה מצפה שיהיה כמה ספרים בודדים ובזה אנחנו נסתפק אולי לא היה מספיק ספרים אחר כך להגביה את הזה אבל בראיון זה היה היינו מסתפקים במעט

לא לא לא מה הסיבה לנקודה הזאתי

כי בעצם הצורך להסביר ולתת דוגמה נוספת והמחשה נוספת+ המחשה+ דוגמה+ הוספה+ הרי המטרה שלנו בחיים בסופו של דבר של כל בן אדם זה להגיע

לתיקון המידות שלו להגיע לרמה להיות בן אדם יותר טוב להיות בן אדם יותר מעולה אם היינו מגיעים למסקנה הזאתי ללא כל העוצמה הספרותית הזו

אז בשביל מה בשביל מה כל האריכות

אילו היינו מצליחים לעבור ללמוד בקורס אחד

ולדעת לנהוג בקורס אחד לדעת לנהל בנק בקורס אחד ולא לשבת כל כך הרבה זמן וללמוד למה לא

הצורך בכל כך הרבה תחכום הצורך בכל כך הרבה נובע

מהתמודדויות שלנו עם היצר הרע האנושי

בוא נאמר אפילו טכניקות פשוטות של מנעולים ואזעקות וכל מה שסביב זה נוצר רק כתוצאה מזה ישב בני אדם אינם ישנם בני אדם שאינם הגונים ואנחנו רוצים לשמור את נכסינו מפניהם כלומר שבעצם לולי זה שהעמידות היו מושחתות לא היינו מצליחים

לפתח ראינו צריכים לפתח את כל את כל כן והאמצעי מיגון האלה אמצעי

הרבה מאוד פיתוח שכלי אבל זה דוגמה מה שטוענת היהדות זה שבכל דבר זה ככה כלומר כל פיתוח של שכל בא כתוצאה מאיזה שהוא מאיזה שהיא בעיה בעיה מוסרית בעיה נפשית בעיה חברתית או בעיה כלכלית

אם אנחנו היינו נמצאים במצב שהבעיות הללו לא קיימות באופן זה ובאופן אחר לא היינו צריכים את כל הפיתוח הזה ובמילא כל ההמצאות הללו

לא היו אז לרגע תוכל לחשוב איזה אובדן של עולם ובלשונם של חכמינו נמצא חותןסקה בזכות שיש גנבים ואנשים שאינם הגונים אז יש לנו מערכות משוכללות של אזעקה וסגירת מנעולים בצורה מתוחכמת ביותר

ובכל זאת כל אחד מאיתנו כשישמע את הרעיון הזה שאני אמרתי עכשיו ייגחך בלב ויגיד שבטח הייתי מעדיף שהעולם יראה יפה יותר נקי יותר

ישר יותר ואני לא אצטרך את כל מערכות המיגון המשוכללות הללו אז הטענה של חותם נזכר זה באמת טענה ילדותית נוכח מה אנחנו מפסידים לעומת החוכמה הזו זה מה שאומרת התורה לולא ישראל חטאו בעגל לולא זה שהתברר שהמידות שלהם בלתי מתוקנות והם צריכים לעשות אוברול פנימי למה שקורה בנפש שלהם

לא היו צריכים להמציא כל כך הרבה

תחכומים לחדור לנפש האדם על ידי תורה מצוות מוסר וכדומה האדם היה פשוט בסדר היה ישר הכל היה זה

נכון שהעולם היה- עולם עם אקשן נכון אבל כשאדם נמצא בתוך המבוך שיצרו האקשנים של האדם מתחיל לחשוב עם זה היה= בכלל אם זה משתלם כל הזמן שהוא מסתכל מבחוץ ורואה איך שזה נעשה על מישהו אחר אז אין לו שום בעיה

באמת לומר איך זה נחמד העולם מעניין יש לנו עולם מעניין הוא רואה איזה שהוא משוגע ברחוב שמשתולל וזה זה פשוט במקרה לא הבן שלו זה הבן של השכן הוא של השכנה אז זה הכל בסדר זה עולם מעניין כן אבל ברגע שזה מתחיל לדבר עליו וזה נוגע אליו אז כבר כל כולו שקוע בבעיה וכולו בצער

אז הנקודה השנייה שאותה הבאתי מהגמרא זה שהיווסיף ברוב חוכמה רוב כעס הכעס לפי הפירוש הזה של הגמרא זה הטעויות והחטאים שאנחנו עשינו בקיצור החוסר תיקון האנושי

ובשביל

להרגיע אותו מביאים לו רוב חוכמה זה מתחיל בכעס זה מתחיל במידות שליליות וכדי להרגיע את המידות השליליות לפי הפירוש הזה

צריך לתת לו רוב חוכמה צריך לתת לו תעסוקה אינטלקטואלית

אם כך אנחנו מקשרים עכשיו את הפירוש הראשון של המדרש עם הפירוש של הגמרא הפירוש של הגמרא של המדרש היה זה שהאנשים כועסים על אדם חכם הפירוס של הגמרא היה זה שברוב חוכמה רוב כעס הביא הקדוש ברוך הוא רוב חוכמה לאדם כדי להרגיע את הכעס שלו

נמצא לפי זה טענה מאוד מעניינת של התורה היא טוענת

אתה רואה בן אדם מאוד חכם תדע לך שמאחורי החוכמה שלו עומדת מפלצת גדולה יותר זה בעצם כתוב במפורש בדברי חכמינו שכל הגדול מחברו יצרו גדול ממנו זאת אומרת זה לא יצר לרצוח ודווקא אבל היסודות שלו הם יסודות הרבה יותר נמוכים

ובגלל זה כדי שהוא יוכל להתמודד עם כל התפקוד המסובך שלו אז ניתנה לו חוכמה והחוכמה

העלו ז לחכם יותר ממאה שליטים בעיר כלומר חוכמה ואיכשהו עוצרת אותו חוסמת אותו מגינה עליו שהוא לא השתולל שהיא לא תהיה השתוללות יצרים שלא

אז לפי זה יוצא דבר מאוד מאוד מעניין אנחנו יודעים שבשטח אדם חכם סופג המון תהילה

אדם חכם מסייע לאנושות הוא גורם לאנשים להיות מודל להערצה

והפירוש החדש הזה

שאומר שבעצם האדם הזה צריך להתמודד עם המון המון דברים לא רגילים ולא שיגרתיים

ובשביל זה הוא מקבל חוכמה והאמת היא שכל אדם שהתעסק קצת בפרשנות על אנשים גדולים שהיו במשך ההיסטוריה היו יהודים וגויים לא משנה שרוצים להבין את הפשר המעשים שלהם

אז אז הוא מגיע למסקנה

היה פה איזה שהוא סיבוך לא רגיל מדובר באישיות לא רגילה מדובר באדם חכם בצורה לא רגילה וגם המעשים שלו בגלל שהם מאוד מאוד מאוד מורכבים ומאוד מאוד מסובכים ואתה לרגע רואה שהוא אומר משפט כזה ולרגע משפט כזה והם נלאים ההיסטוריונים לתווך בין איזה סוג דמות הוא היה ומה הוא באמת התכוון לפני שהוא חדר

אני יודע שם לפני שנפוליאון חדר לרוסיה

שהביא אותו לזה או מה היה יש המון המון

עומק אושי אבל עומק בתוך המעשים של האדם הזה מפני שהוא לא היה אדם פשוט שטוח חשוף כמו כמו ראי של אדם כערכינו הוא בלשון של חכמינו לב מלכים אין חקר ככל שאדם הוא גדול יותר כך הוא מסובך יותר ככה קשה יותר להבין את הצופן הפנימי המניע אותו

בכלל ואפילו במעשה פרטי לא בדיוק מבינים מה מה עומד מאחורי המעשה הפרטי הזה

מה מה היה

דבר המהותי שגרם לאימרה הזאתי או למעשה הזה

שוב אני חוזר ליסוד שאותו אני רוצה להוציא נמצא שבעצם אם אנחנו רואים את האדם השלם כאדם עם לב טהור עם לב נקי עם יושר ניקיון כפיים אמת

ובתוך תוכנו אנחנו מאמינים שזה האדם השלם אז כאשר אנחנו רואים אדם חכם זה אמור להיות לנו הסמל

סליחה על הביטוי של התחמן האזורי של האדם הלא ישר אולי הוא לא גונב אבל יש לו ראש קוראים לזה ראש פלילי אז יש ראש פלילי של אדם שגונן ויש בן אדם שמבין עניינים כאלה ושייך לעניינים בתחכומים ודברים לא ישרים לא רק במובן המעשי גם במובן התיאורטי וזה החכם החוכמה שלו האינטלקטואליה שלו השאיפות שלו הקריירה שלו מרגיעה אותו

מוציא לידי פועל את כל הטינופת הטבעית שיש בו

נכון אנחנו היינו יכולים לתת לו אולי צלש בעבודה עצמית אבל למעשה הוא לא אדם כזה גדול מצד שני החוכמה יש לה איזה שהוא שקר בקוף ובכך שקר מלשון השיכרון משקרת אותנו והיא גורמת לנו להביט עליו כעל אליל כעל כוכב כעל אדם יוצא דופן

וזה נכון במידה מאוד מאוד מסוימת זאת אומרת אם אני אסתכל לפי האמת האמיתית למה הוא הגיע

כל החוכמה שלו מראה שיש לו המון המון טינופת וכדי לכפות על הטינופת הזאתי הביא לו הקדוש ברוך הוא חוכמה ואיך שהוא מצליח לשרוד כאן בעולם נו אז עכשיו אני אכבד אותו על החוכמה שלו שהיא בסך הכל קביים לנפש שלו

כאשר אדם אמור ליצור ולקדם את העולם סליחה על הביטוי הבעייתי שלנו ולפתור איזה שהיא בעיה שקיימת בעולם אם זה תרופה למחלה ואם זה משהו שמקל על החיים וכל זה אין שום ספק שכדי שהוא יצליח לבצע את העניין הזה הוא צריך שיהיה לו איזה שהוא

איזה שהוא סליחה עוד פעם על הביטוי אבל אני בכוונה מתבטא מין נחש פנימי שלא נותן לו מרגוע

והוא מחפש להשיג את הפתרון של הבעיה נכון שאתה יכול להגיד לי למה אתה אומר נחש ולא אומר איזה מלאך טוב כי יש פה איזה שהיא יצריות מסויימת

ובצורה תמציתית אמר את זה פעם

מחכמי ישראל

שלמד ובא אליו היצר הרה עם כל מיני רעיונות

הוא עונה לו הוא בא עוד פעם עונה לו הוא עונה לו והוא עונה לו בסוף הוא שואל את היצר הרע שוב היצר הרע המיתולוגי

עכשיו תגיד לי איך איך איפה אתה למדת אני למדתי אצל זה אצל זה אני למדתי אני החכמתי איפה אתה למדת כאלה טיעונים

יש לך אתה לא אדם אז אמר לו העץ הרע אני היית

אדם שהגיע לאיזה שהוא הישג בלעדיי זאת אומרת

כל ההישגיות נובעת מתחרות מקנאה נמצא שם אז הוא גם באוניברסיטה הוא גם שומע הוא גם לומד אז אין שום ספק שבסוף

איך אומרים ההמצאה הוכתרה בהצלחה והיא משווקת לשוק ואנשים נהנים ממנה אז מה אתה רוצה ממנו אין שום בעיה

אני לא מדבר על ההמצאה שבאה לפתור איזה שהיא בעיה לעולם הבעייתי אין שום ספק שהיא טובה אבל מה היה הדרך

להגיע אליה שתלו באדם הזה מין יצר הרע כזה יצר הרע של דחפים של חוסר מנוחה שזה כדי שהוא יגיע לאותו לאותה תוצאה וזה וזה מוכרח שככה דברים פועלים ככה זה עובד בעולם

נראה בן אדם אמפתי לחלוטין עפתי לחלוטין עם חוסר עם חוסר מוטיבציה וחוסר רצון לחיות אני לא הכל על השולחן אין לו שום חשק לעשות כלום

חזל כשהם תיארו את האדם הזה הם תיארו שבאיזה שהוא שלב

הם ראו שללכת לעבוד עבודה זרה זה היה משהו שאנחנו לא יכולים להבין אותו אז הם החליטו שהם חוסמים את היתר הרע אז הוא מחלים אותו

אז הם חסמו וכילו אותו מן העולם כשהם הצליחו לעשות את זה הם החליטו עכשיו אנחנו נחלק גם את היצר הרע של האריות זאת אומרת היצר הרע מה שנקרא של תאוות המין

אז הם עשו את זה

אבל אז הם חיפשו ביצה של תרנגולת בכל המדינה ולא מצאו אחת

אין יצר הרע אז גם בעלי חיים אם ככה גם בני אדם ככה לא יהיה מה לאכול כולם ימותו בעולם הבלתי מתוקן זה לא המעלה של העולם זה מה שאני רוצה להעביר אין ברירה אי אפשר להתקדם בלי יצר הרע פה אז אנחנו לא בגלל זה נקרא לא יצר טוב הוא יצר הרע ואנחנו מודעים לכך שחזל ראו את זה הם החזירו אותו ראו שזה רק נקראו לו את העיניים ככה בטיהור שלהם

רק כדי שזה לא יהיה בלתי נשלט אבל חייבים אותו את היצר הרע הזה אבל זה סמל לעולם לא מתוקן שכדי לקדם אותו צריך כל מיני תמריצים שיסודם רע מתחילת השיעור אני אומר שהחוכמה ניתנה לאדם כדי להרגיע אותו מן הציות או לפחות עוסק באיזה שהיא יצירה

הוא טרבל מייקר הוא כזה עושה בעיות

אז נותנים לו טוב איך נותנים לזקנים בבית אבות נותנים להם איזשהו תסרגו וכשהם לא רואים פורמים את זה נותנים להם מחר לעשות עוד הפעם אז יש גם לקדוש ברוך הוא איזה שהוא אנשים פה משועממים בואו תשב הטבע האוניברסיטה ותעשה ואני אביא איזה מחלה לעולם אתה תשב זה כולם יגידו מצאת פתרון גילית מחלה וזה עוד צדף אחד בתוך 1000 צדף שאני רק עכשיו המחלה הזאת התגלתה אני מחסה עליה עכשיו עוד

והעולם מחפש פתרון כולם יעבדו כמו איזה שהם סוסים למצוא את הפתרון ובסוף מי שימצא ויקבל פרס נובל וימשיך הלאה והעיקר שאיך שהוא האנשים יהיו בתעסוקה

אז הרעיון התיאורטי שעליו אני מדבר תעזוב אותי מכל זה אל תביא מחלות ואל תביא עניינים וכלום התשובה כאן הבן שואל אז יהיה עולם בלי אקשן

מי אמר שהעולם עם אקשן זה עולם כדאי

כל כל

האקשן הזה זה כדי למלא איזה שהוא חסר

אז מה אז לא יהיה עולם אז לא יהיה אוכל אז מי אמר שיצטרכו אוכל

יהיה עולם בלי אוכל לא יהיה חסר אז בשביל מה אתה צריך את היצריות הזאתי באיזה שהוא שלב היצריות הזאתי באה למלא איזה שהוא מקום חסר לעולם בלתי מתוקן וזה הטענה של היהדות

היהדות טוענת שמה שאנחנו קוראים בספר בראשית גן עדן

במובן הפשוט זה מה שכתוב שם במקרא אבל במובן העמוק של העניין מה זה גן עדן עולם שלא צריך בשבילו יצריות כדי שהוא יתקיים

אפשר שיהיה לך מה לאכול ומה לשתות ותביא ילדים ותגדל אותם ללא היצריות הרעה הזאת זה נקרא גן עדן במובן הטאור לזה שואפים זה יהיה בימות המשיח אני אומרת לך אותו צדיק שאבוא לו הביאו לו פלפול היצר הרע הביאו לו כזה פלפל

איפה למדת איפה בכל ישיבה הייתי למדתי איפה למדתי

בכל המקומות שאתה היית גם אני הייתי

הנקודה היא כזו שוב בקבלה הדבר הזה הוא מוסבר בצורה יוצאת יוצאת מן הכלל

כל התסמונת הזאת שעליה דיברתי עכשיו שיש יצר כדי לקדם את העולם כדי לפתור בעיות וזה אחרי ששמו הרבה יבלות על העולם הזה שזה הבעיות שלו שצריכים לפתור אותם כל זה כמו שאמרתי לא היה אצל אדם הראשון קודם לכן

עכשיו אנחנו ביום סוף שבוע יש לנו את היום הולדת ויום פטירה של משה רבינו משה רבינו בקבלה נקרא הוא נולד משמיטה ראשונה לא ניכנס עכשיו לכל המשמעות של העניין אבל רק על קצה המזלג פירוש הדבר בשפה פשוטה אדם הראשון שהוא גם בגודל שלו הפיזי לא היה הגודל שלנו הוא היה הרבה יותר גדול מבחינה פיזית

וגם בבחינת הרובד הגשמי שלו אנחנו יכולים להבין שאנחנו נולדנו מאיש ואישה והיינו 9 חודשים בבטן

ועם כל הכבוד לנו אנחנו באנו בצורה הרבה יותר מגושמת מאשר שההבוריה האינסופי ברא דבר בעצמו וזה היה אדם הראשון וזה בא לידי ביטוי בגוף שלו גם כן

הוא היה מאוד מאוד מאוד יפה בגלל שמיעוט אין לנו שום תיאור ליופי שלו הקדמונים שלנו נחשבים כקוף בפניו לעומת היופי שלו והיופי שלו בא לידי ביטוי גם שהוא היה זוהר מאוד האור הפשוט שלו היה זוהר עד כדי כך שהלשון של המדרס זה תפוח הכאבו של האדם הראשון מכה גלגל חמה

זאת אומרת אנחנו לא בדיוק מבינים גדלות גדלותו של אדם הראשון זה פשוט

מישהו יציר כפיו של אדם של הקדוש ברוך הוא ואנחנו יכולים להבין שמי שיציר כפיו של הקדוש ברוך הוא בלבל אחר שאנחנו לא יכולים לגמרי להשיג אותו עכשיו אדם הראשון זה המיוחד הזה והגדול והנורא הזה

עבר על רצונו של האלוקים בחטא המפורסם של עץ הדעת עכשיו באותו רגע שהוא עבר על רצונו של אלוקים הוא התחיל את כל את כל המושג את כל התנועה הזאת שכדי להתקדם

בעולם צריך יצר הרע וללא יצר הרע לא מתקדמים בעולם הוא הכניס בתוך הנפשות שלנו רע גדול ואנחנו עמלים מאז עד היום עד ביאת משיח לשחרר את עצמנו מהר הזה

עכשיו משה רבינו היה משמיטה ראשונה פירוש

כשאנחנו יש לנו שתי

איברים

בגוף האדם שכשאדם חווה בהם חוויה אז כל הגוף בעצם משתתף

אחד מהם זה הפה בשעה שהאדם אוכל אז בעצם האוכל באיזה שהוא צורה מגיע לכל הגוף כולו ברמה זו או אחרת אבל כל התאים של הגוף מושפעים ממה שהוא אכל

ברובד הרוחני כיוון שהאדם הראשון היה כל כך נעלה ומזוכך אז בקבלה אומרים שכל הגוף שלו

כלל את כולנו

אנחנו היינו ביטוי של תאים בגוף שלו אנחנו כנשמות הרי אנחנו בני אדם ככה נקראים בנים שממנו הוא השתנץ הראשון וכולנו אחריו אז אנחנו היינו כלולים שעה שהוא אכל את עץ הדעת הכניס אל תוכו רע והכניס את זה לכל התאים שלו

ואנחנו כולנו אכלנו איתו

בלי לא במודע אבל זה חדר לנו הרעש לחדר מהמעשה הרע שהוא עשה ולכן כולנו בשטנץ הזה שהיצר הוא זה שמגדיל אותנו

משה רבינו מחוץ לתמונה מכיוון שמשה רבינו משמיטה ראשונה פירוש בקבלה זה שהוא לא היה נשמה בגופו של אדם הראשון בזמן אחר נכון הוא נולד מיש ואישה אבל נשמתו

נשמה היה לו היא לא הייתה גופו הצודקת

ולכן גם גופו נקבר וחזות כמו כל אדם אבל נשמתו לא הייתה בגופו של אדם הראשון בשנה אחר אנחנו בחודש אדר נמצאים בחודש הדר

יש אחד מהצדיקים הגדולים שנסתלק שמו רבי אלימלך מליזנסק הוא אחד מהגדולים של התלמידים של המגיב בכף 1000

בהדר זה היום הירצייט של היום ההילולה שלו והוא פעם פנה לאחיו

ואמר לו רבי זושא ואמר לו

איך אתה זה שאלה שאנחנו גם כן לא מבינים אבל איך אתה נתת לאדם הראשון לאכול מעץ הדעת הרי אתה היית בתוך גוף או איך נתת לו את האפשרות לעשות את זה

אז הוא ענה לו אני ודווקא עשיתי את זה כדי שהוא ידע שלא אלוקים אבל הוא כן כאילו ידעו על עצמם שהם היו בגופו של אדם הראשון בזמן החטא יש מושג שנקרא נשמה חדשה

הבעל שם טוב כאשר נולד בעל הטניה אז הוא מאוד מאוד התרגש ומאוד מאוד התפל ואמר ושתה לחיים ונתן לתלמידים שהוא אמר להם היום ירדה נשמה חדשה לעולם מה פירוש נשמה חדשה על פי הקבלה לא רק נשמה שאף פעם לא הייתה פה נשמה שלא הייתה פה אף פעם גם בגלגולים קודמים ולא הייתה אפילו בגוף אדם הראשון לא הייתה פה אף פעם

זה נשמה כזו שמקבלת מנשמתו של משה רבינו אנחנו לא יודעים כמה כאלה יש רק רבותינו נשיאנו נמסר לנו שהם כולם היו כאלה

זאת אומרת יש אנשים שיש להם איזה מנוע מגוון אחר זאת אומרת אנחנו לא מכירים את הגוון הזה אנחנו מכירים רק גוון של יצריות היצריות מהווה איזה שהוא דחף למשהו אנחנו לא יכולים לדמיין אדם שעושה משהו והמוטיב שלו

הוא לא יצרי במידה זו או אחרת ושוב זה לא חיסרון מעלה עונש גנאי פשוט עובדה

אז האמת היא שכל האבות הקדושים

בלשון אם אני רוצה לקרוא לזה שם הנשמות האלה החדשות האלה נקראים נשמה די אצילות זה השם שלהם

האדם הראשון זה עולם הבריאה האדם הראשון והם נשמה די אצילות ויעקב אבינו האלה נשמה דיצילות כן זה אותו בחינה שאנחנו עליה מדברים עכשיו החוכמה הזאתי שהאדם עמל עליה זה חוכמה שהפרופסור שלימד אותה

זה עוד קדושת היצר הרע זה זה השטן בכבודו ובעצמו הוא היה

הדיקן הוא שתקרא לזה

המנהל האוניברסיטה אבל אבל אבל אבל יש אנשים שלא למדו אצלו לא זכו

כן

הוא לא המלמד שלהם והוא לא האדם הוא לא הבחינה שהם יונקים ממנו זהו

טוב אז אני מנסה איך שהוא לחזור לכל משה רבינו

מצטער אחרי שהיה החטא של העגל אז הפסוק אומר משה

יודע שהוא שבר את הלוחות בידיים של הלוחות שהיו מעשי ידי הקדוש ברוך הוא שבר אותם ואז הוא היה צריך לעשות לוחות אחרות והוא היה מאוד מאוד בכאב פנימי על מה שהוא עשה אני שברתי אני גרמתי אני זה אני זה אומר לו הקדוש ברוך הוא אל תצטער שעשית את זה

עכשיו

אני הולך לתת לך כפליים ממה שהיה

כפליים לתושיה

וכשקוראים את המדרש הזה זה נשמע

נחמה

אני התכוונתי לתת לך רק 5 חומשי תורה וזה ועכשיו אתה הולך לקבל הרבה יותר זה היה משתלם כל העסק לפי מה שאנחנו לומדים עכשיו זה לא זה לא הפשט של מה שרצה הקדוש ברוך הוא להגיד למשה

אני רוצה לחדד את הדברים אני אתן למשל יש לפעמים

ילד שסובל מעודף מרץ והוא מפריע מפריע בכיתה מפריע בבית הוא פשוט ממש גורם לחוסר נעימות למי שנמצא איתו בסביבה

אחד הפתרונות ככה את הילד הזה ולתת לו סמכויות

בוא תהיה אחרי בוא תהיה זה בוא תהיה זה הרבה פעמים הוא גדל בזכות זה

מה שקרה בלוחות שניות ומה שקרה בריבוי התורה שקיבלנו אחרי החטא זה בדיוק בדיוק הטקטיקה הזו

אנחנו קיבלנו את התורה הלכנו לעבוד עבודה זרה ברגל בקיצור היינו ילדים שובבים ולא מושלמים ולא מתוקנים אז אלוקים ראה שיש לו כזה ילד בכיתה

כלומר בוא הנה בוא הנה בוא הנה בוא הנה בוא תראה אני פה כותב איזה ספר בו תעזור לי לכתוב בוא תעזור לי בוא נעשה את זה ביחד

ומזה נולד אהרון הספרים היהודי

עד אז הכל היה אלוקי שמימי השם נותן 5 חומש תורה השם נותן לספר יהושע וגמרנו הכל אלו קיטאות

מאז שהיינו שובבים הקדוש ברוך הוא נאלץ לתת לנו בוקבות השתתפו גם כן שיש ילד שהוא בא והוא בוא תחזיק פה אבא מנסר פה בוא תחזיקי ותחזיק חזק תחזיק חזק לפעמים זה צחוק האבא צריך להחזיק אותו גם כן אבל אין ברירה הוא שובב הוא צריך להיות

גדול הוא צריך להרגיש

אני עזרתי לאהבה אני עשיתי לא יודע עשיתי ככה אבא הרגיש כבר לא יכול ואז אני עזרתי לו וזה ילד קטן זה בדיוק מה שאלוקים עשה איתנו בדיוק כל המושג הזה שיושב חכם ולומד ומאיין ומקיש ומומד השם נותן לו את התורה והוא אומר לו תראה פה כתוב כך תאיין טוב שם כתוב אחרת וההסבר לפי הפסוק השלישי והוא מסביר את זה בהיגיון

נשמע טוב הוא מגלה איזה שהם דברים בתור התורה של השם ומתוך זה לומד מצוות כל השיתוף האנושי הזה מפריע להמון אנשים

אנחנו היינו רוצים תורה שמימית לחלוטין רוצים תורה אלוקית לגמרי מה זה כל הפלסף הזה של החכמים

מתערבים בפנים

רציתם להיות גדולים נכון רציתם להיות השתתפו אותכם נכון אז זה תוכלו את זה וכל המחלוקות שמתחילים ללמוד תורה לא החכם הזה אומר כך חכם הזה אומר כך חכם הזה נו אז מה נעשה בסוף בוא אנחנו נלך לפי הרוב נספור את החכמים מה הם אומרים לפי הרוב ואתה צריך להאמין שאלוקים דואג שהרוב האנשים שרוב הילדים סליחה על הביטוי השובבים יחליטו

את אותו דבר שבאמת הוא רוצה וזה באמת ככה זה האמונה היהודית שהאמת האלוקית עוברת דרך הרוב זה האמונה אבל למה אני צריך את כל זה למה לא אמרת מה אתה רוצה בצורה ישירה

למה אני צריך לשמוע מה אמר רבי יהודה ומה אמר הרב פה בשביל מה אני צריך את זה אז התשובה היא שזה היה החולשה שלנו

הכישלון שלנו מאז ח

גה כיוון שאנחנו

חטאנו וכיוון שהקדוש ברוך הוא הרגיש בטוטלב בצורה כזאתי אבל לצורך הדוגמה כיוון שהקדוש ברוך הוא הרגיש שהוא לא יכול לתת לנו את את הדברים בצורה כזאת יבשה ושאנחנו בקבלת עולשב ונקש מה שהוא אומר ונעשה הכל בצורה כיוון שכך אז

הוא צרך לשתף אותנו וזה נקרא ריבוי וגודל ויוקר היופי הארוך של התורה משה רק רואה משה רבינו העדיף שכל זה לא יהיה משה רבינו העדיף שהתורה תהיה מצומצמת

ישירה בלי כל האריכות הזאת והמחלוקות האלה והדת תחתון הדת

האנוש הזאת שלא תחתור בתוך התורה אבל אנחנו בחרנו משהו אחר

עכשיו

לריבוי הזה של החוכמה בתוך התורה

שנוצר מתוך השכל של האנשים

הייתה מטרה נוספת לא רק כדי להשקיט את היצר הרע של הילד אלא גם לגרום לו לביטול

כאשר האדם היה בעבר רואה את הדברים באור ישר זה נקרא הכל משהו לומד מובן מייד הוא מיד רואה את העומק של הדברים מיד רואה את הנסתר שבדברים לא צריך

הוא חש באמת שבהם ולא צריך כל כך הרבה הסברים ודוגמאות ושאלות ותשובות איך אומרים הוא קולט מיד את העניין

ברגע שהמצב היה כזה

אז הכל היה טוב אבל ברגע שהאדם

זיגזג ועשה טעויות אני צריך להוריד אותו

אז מה עושים עושים לו חסימה על השכל

יש מה שהוא מבין פתאום הוא שומע שחבר שלו אומר איזה סברה שהוא לא חשב

+ מישהו אמר משהו אחר+ מישהו אמר משהו אחר וואו איך הכל זה לא חשבתי זה טיפש אני

אתנועת ביטול השפוי של האדם שמחזירה אותו למוטב חוזרת באמצעות רוב חוכמה

קיבה רוב אני מדגיש את המילה רוב כאשר החוכמה היא מועטת קטנה קטנטנה

אז האדם היה איך זה היה עובד שהוא רואה את כל הדברים בצורה ישירה ואז לא היה לו טעות גם כן הוא לא היה צריך הרבה הרבה הסברים והוספות+ דוגמאות+ משלים++++ לא הכל קצר אבל כאשר הוא כבר החליט שזה לא ככה כיוון שהוא רוצה גם להשתתף

כי הוא שובב אז איך אני בכל זאת מוריד אותו מהשובבות שלו איך אני גורם מה אני עושה חוסם את השכר שלו אחרי שאני חוסם את השכר שלו אני מרים לו שיש חכמים יותר ממנו

ככל שהוא לומד תהליך למידה+ ללמוד+ ללמוד+ ללמוד אז האדם שלומד יש לו מין רפיון ידיים כזה זה אינסוף

זה אינסוף

מה אנחנו לומדים פה אנחנו לומדים פה קוהלת ויודעים שעה כל שבוע ובקושי פסוק אחד אז איפה אנחנו סתם גם אם יש 700 80 שנה אנחנו לא נגרד כלום ממה שבחוכמה יש הביטול הזה שנוצר על ידי החוכמה שומר אותך בשפיות אחרת אתה היית אומר

יאיר אורלי ואני עשיתי מאיפה אתה מציאותך מעצמותך כל אחד ואחת מהיושבים פה יכול להודות שהוא יודע שהוא נולד בשנה מסויימת והוא יודע שהעולם היה קיים לפני וכנראה יהיה קיים גם אחרי אבל בכל אופן בתחושה כולנו חושבים שהעולם התחיל כשאנחנו התחלנו

בתחושה בסכל אנחנו מבינים אחרת אבל בתחושה זה העולם התחיל כאן מה שהיה אתה יודע היה אבל זה זה העניין

והיסוד הזה של האדם מתחיל לקבל בקיאים וערעורים וזה ספקות כאשר הוא רואה בשטח שזה לא לא בדיוק נכון היה עוד מישהו שאמר והיה עוד מישהו שזה אז אז צריכים להוריד לו איזה וינטיל מהשכל כדי שהוא יהיה יגיע

התיקון שלו וככל שהאדם

הוא שלמות

ולכן ככל שהאדם לומד הוא בעצם מרגיש ננס הוא לא מרגיש ענק הוא מרגיש אם הוא לומד באמת ומחכים באמת זה התחושה שלו וזה התיקון ליצריות שעליה דיברנו בהתחלה היצריות הזאת שגורמת לאדם להרגיש אני באפסיות רק אני אסיים את את הקטע הזה של החצי הראשון של הפסוק להשאיר כמה מילים גם לחצי השני

אז

הנקודה היא תורת החזידות אומרת

הקדוש ברוך הוא באמת הוא רחמן אחרי שהוא

ראה שאנחנו בכעס זאת אומרת אנחנו שוגים שאנחנו טועים ולכן הוא העמיס עלינו רוב חוכמה רוב חוכמה שגורם לנו רוב ענווה ביטול קצת

אז זה עצמו מביא אותנו לתיקון זאת אומרת

זה שונה מאיך שנתתי את המשל עם הילד השובב כשהילד הוא שובב אז זה באמת יכול להיות שהאבא נותן לו כל מיני דברים שוליים לגמרי לעשות בוא תעזור תשב פה תנסר פה ויכול להיות שזה באמת שטויות זה לא מביא אותו באופן ישיר לתיקון אלא זה מביא קצת שקט לאמא וגם שהאבא לא יפחד

מה קורה פה

עם הילד אז הילד הוא עסוק

אבל אצל הקדוש ברוך הוא התעסוקה שהוא נותן לנו בשביל לרפא את הנפש שלנו היא באופן ישיר מתקן בסוף את הנפש

הנפש כמו כל טעות שאדם עושה כל טעות נובעת מהרגשת יישות של האדם הוא בטוח שמה שהוא עושה זה נכון ולכן הוא עושה וכאשר האדם ממלא את עצמו בחוכמה אז הוא ממלא את עצמו בענווה

כמו שהסברנו שזה פועל יוצא וזה עצמו תיקון לגאווה בלתי מרוסנת שלו

אז יוצא שאצל הקדוש ברוך הוא התיקון של החוכמה הוא תיקון אמת תורת החזית אומרת שזה רמוז בפסוק ברוגז ולכן תזכור

ברוגז כאשר אנחנו ברוגז בכעס אז יש רוב חוכמה ברוב כעס

נכון החוכמה באה לתקן את רוב הכעס לא רק כריפוי בעיסוק וזה נקודת החידוש אלא כתיקון אמיתי

אכן כשהרמבם אנחנו גם כן מסיימים עכשיו את המחזור הזה של הלימוד של הרמבם היומי אנחנו מסיימים בשבוע הקרוב את הספר הרמבם אז הרמבם מסיים שבאחרית הימים שאז יהיה התיקון של הגן עדן שעליו אנחנו דיברנו היום

שקו כולם יהיו חכמים גדולים וידעו דברים הסתומים וישיגו דעת בוראם כיפי כוח האדם זאת אומרת הרמבם טוען שצורת שצורת הלימוד תהיה אחרת

לת ממה שהיא היום זה לא שאתה לומד וקשה לך אתה צריך לחזור ואתה צריך לשלם הכל יכנס באופן כליל ומהיר כי הקושי שבלימוד היום נובע מזה שאתה צריך לספוג קצת ענווה אבל אבל אחר את הימים שעמידות יהיו מתוקנות כבר לא תהיה סיבה להקשות את הלימוד זה הפסוק אומר ולא ילמדו איש את רעהו כי כולם ידעו אותי מה זה רוצה לומר

כלומר למה מה זה ילמדו אשת רעה אני צריך לקבל ממך אז אתה ידעת ואני לא ידעתי זה צריך להוריד לי את הראש להוריד לי את הגאווה להוריד אני הנבטל אני לא הכל אני לא הכל ידעתי ואני לא מאז ומעולם

אבל כאשר האדם כבר ירד לו האלמנט הרע הזה של היצר אז ולא ילמדו אשת רעהו אין שום סיבה שאני אצטרך ללמוד מישהו אחר אני יכול לקבל את הכל בדי אן איי שלי ואני

מפני שאני לא לא צריך יותר את

תיקון אמיתי זה תיקון שלם זה תיקון רק לגנאי למשהו שאנחנו צריכים להשלים

אז כמה מילים בדקות שנותרו לחצי השני של הפסוק זה הכל היה על החלק הראשון כי ברוב חוכמה רוב כעס ההסבר היה שצריך להרבות בחוכמה כדי להמעיט את הכעס עם כל ההסברים הנלווים מסביב

מהו העניין של להוסיף דעת יוסיף מכאוב

האמת היא שהדוגמא שנותנת לזה החסידות על פי הגמרא להוסיף דת להוסיף מחוף היא דוגמה ממש לא נעימה אבל היא אמיתית

הדת זה חדירה שלך באיזשהו עניין חדירה והפנמה פנימית שלך של איזשהו עניין

כמשל אפשר להשתמש במה שנקרא ברירה של טוב ורע זה כוח הדת להבדיל מה הרעיון הנכון מה הרעיון הלא נכון מה טוב מה רע להבדיל זה הדת אני מתחבר לעניין מאוד חזק וכתוצאה מהחיבור שלי אני מצליח לעשות עבודת ברירה ולהגיע לנקודת התמצית לנקודת הלוז

יש עוד משהו בגוף האדם שעושה את אותו עניין

כל צורות האכילה של האדם היא מה שאחר כך קורה כל זה עבודה מסוימת של בורר כל

החדירה שוב אני מבקש מחילה אבל זה מכיוון שזה כתוב בגמרא וזה מופיע בחסות אני אגיד את זה בצורה הנקייה והנעימה אבל הרעיון צריך להיות מובן כאשר אדם נכנס לאיזה שהוא נושא בחיים שלנו נכנס לאיזה שהוא נושא אז על פניו נראה לו הכל כל כך ורוד כל כך יפה כל כך מקסים

כן אני אמרתי לכם כבר פעם אני באפוריה אחרי איזה יופי זה אבל אני מאמין

אנשים שגרים פה כל אחד יש לו הרבה מה לספר על צורת הניהול ושהיו יכולים לעשות אחרת והמדרכה שמה בקצרה מדי+ כל מיני דברים שאני לא יודע ואנחנו יודעים למה זה גם כן זה מפני שהבן אדם שאחראי והגוף הזה לא מעניין אותו מכלום יש פה ככה זה בכל מקום ככה זה בכל מקום ובכל דבר

אדם מתחתן אז ככל

קודם כל מתחתנים עם החלק החיצוני קודם כל מכירים אחד את השני ואחר כך זה אבל ככל שעובר זמן מכירים יותר מכירים יותר ואז רואים כמה מפלצתי האדם שנמצא במחיצתי כמה הנכס שלו מסובבת ומסובכת לא נורמלי ולך תחיה עם הקריזות שלו והוא וזה אף פעם בהתחלה אתה לא רואה את זה

בכלל הקול ורוד הכל יפה הכול חמוד הכול שקט הכול טוב כן יוסיף דעת יוסיף מחאוב זה כלל לא- ולא יותר רשי קורא לזה פירחון יוסיף דעת יוסיף מכאור ומתרגם מחוב סירחון כן אז לזה אמרתי לכם שאני לא בצורה עדינה גם בגוף האדם יש את הבורר הזה

ככל שהבורר הזה משתה יותר זמן

מחוא

פירוש ראשי למה מכיוון שהחדירה הזאת היא נוגלתית היא מוגלתית גם בתחום הפיזי וגם בתחום הנפשי הפנימי אתה תהיה אתה הידיים שלך כבר אתה כל כך חדרת בפנים אתה כל כך התעמקת בפנים אתה כל כך משמשת בפנים

שהכל פצוע שמה הכול הכל כואב

זה היושיב דעת יוסיף מחוב זה הפשט של הפסוק הענה של שלמה ויוסיף דעת יוסיף מחאוב

כמובן הייתה גם על הרובד הגשמי וגם על הרובד הרוחני

אבל ככל שאנחנו מעמיקים יותר באותה דעת שעליה הוא דיבר ברעיון הזה של יוסף דעת יוסיף מקום אנחנו נגלה שכשאתה מתחבר מאוד מאוד מאוד חזק בצורה אובססית כן דעת זה אובססיה על איזה שהוא דבר

אתה מתחבר לאיזה שהוא דבר ואותו דבר הוא דבר גשמי חומרי

אתה תמיד תצא עם מחלת נפש בסוף

מכיוון שה זה דורש ממך כוחות וגורש ממך דורש ממך משאבים שלגוף האדם נפש האדם כמו שהיא בתוך הגוף לא יכולה להכיל אותו

הדת תדרוש התמסרות

אין סופית לדבר תחפכות אין סופית לדבר

והגוף שבנוי מורכב מארבע יסודות לא יהיה מסוגל להכיל התחברות שכזו אינסופית לדבר חומרי לא יכול מפני שהדבר החומרי ידרוש ממנו יותר כוחות ממה שיש לו זה יכול להיות כסף זה יכול להיות לעבודה

כשהאדם מתמסר לאיזשהו עניין לא משנה איזה עניין האדם הזה אוהב לאכול אז יכול להיות שהוא מאוד מאוד חזק אבל הוא ימות מאהבה הזאתי וככה זה ביחס אני לא רוצה להוסיף דוגמאות כל דבר גשמי

שאתה תאהב אותו מאוד מאוד זה יותר ויותר תצמצם איתו ותתחבר איתו ותהפוך להיות יותר ויותר משוגע

זה זה ככה כיוון שככל שעובר הזמן הגשם נעשה חלש נעשה עייף עייפות החומר זה טבע בבריאה והדת כאילו צועקת יתחבר יותר חזק תתחבר יותר חזק ויותר חזק יותר חזק ויותר חזק יותר חזק עד שאתה הופך להיות אתה פשוט מתמוטט

כל התמכרות זה דעת באיזה שהוא עניין

גשמי אבל כשמדברים בדבר רוחני יש פה דברים יש פה דבר מעניין נכון אומנם שיוסיף דעת יוסיף מוסכם

כאשר אתה יודע יותר בהבנה אתה מכיר יותר את אלוקים אתה יודע את קטנותך אתה עבדת יותר על המידות שלך אז אתה מרגיש כמה אתה לא מתוקן למדת יותר אתה מרגיש כמה אתה לא יודע מחוב יש אבל יש ביטוי במגילת איכה

שהכנסת ישראל אומרת תצאו ותראו אם יש מחוב כמכובי

יש כאב ויש כאב יש כאב ששואלים האם יש כאב כזה בעולם אז בכאב הגשמי זה השאלה האם יש מחאוב כמאובי זה מה שהיה אז חורבן הבית אבל ביחס לכאב רוחני כאב רוחני זה דבר מעניין

הכוחות שלנו ככל שאנחנו מתבגרים הכוחות הגשמיים שלנו הולכים

ונעשים נחלשים ואילו הכוחות הרוחניים שלנו הולכים ונעשים יותר חזקים

שהאדם באופן טבעי כאשר אדם נמצא באיזושהי איזושהי בעיה איזשהו חולשה נפשית הוא הולך לאבא לאמא לאדם המבוגר לאדם המלומד לאדם הזקן יותר והוא אומר לו שטויות אז תעבור את זה יש דברים כאלה בחיים הוא יותר מנוסה הוא רואה את הדברים בצורה יותר בוגרת הוא- מתפעל

מה ככה אני אצטרך לעשות עכשיו דברים פשוטים אתה תעבור זה ישתנה זה האדם הזקן יכול להגיד לך מה קרה לזקן הזה בשונה מהצעיר

אז נכון הידיים שלו יותר חלשות והוא קצת רואה והוא אוכל רוב המאכלים אסורים לו הוא צריך לאכול רק דברים בריאים+ כל מיני דברים נחסכים ממנו ואולי גם לך על מקל או אפילו על הליכון אבל זה לא משנה כי מבחינה הרוחנית הוא הרבה יותר חזק עכשיו השאלה היא אם הוא כזה זקן אז איך אתה מפיל עליו גם את הקושי הנפשי שלך התשובה היא שהנפש לא מאוד מאוד חזקה

הוא לא נעשה חלש כתוצאה

מהידיעה שאתה מספר לו

בשבילו זה כסף קטן כי הנפש התחזקה יותר בלשון חכמינו במשנה

כן זקני תלמידי חכמים ככל שמזיקינים דעתם מתיישבת אליהם

יש דברים שהאדם נחלש בזקנות או לפעמים הזיכרון נחלש לפעמים אבל ההבנה החודרת

וההבנה הבריאה דווקא בגלל שיש לנו כל מיני יצרים אצל הצעירים והיצרים האלה עוזבים את הזקן אז האש לו מין צלילות דעת של לצעיר אין מכיוון שכאן הוא יכול להכיל רוח בצורה נכונה יותר ובריאה יותר והוא לא נחלש מהכאב

אז זה שאנחנו יכולים ללמוד ממה שאמר שלמה יוסיף דעת יוסיף מחוב

זה נכון אבל אם כבר נגזר עלינו להוסיף דת נבחר בדעת שנותנת לנו משהו גם בעתיד ברגע שאדם מתמסר לאיזה שהוא דבר גשמי באיזה שהוא שלב בחיים הוא לא יוכל לעמוד בו ככל שהוא מתבגר זה הולך וגורם לו שהוא לא יעמוד בו ואילו כשהוא מתמסר לאיזה שהוא דבר רוחני ערכי

ככל שהוא מתבגר הוא יכול לעשות אותו עוד יותר טוב

אנחנו כולנו יודעים שאנשים אני שומר לימי זקנה אני מכין לעצמי לימי זיקנה זה חלק מהצורך האנושי הפשוט

אז לכאורה זה ההצעה של שלמה שיוסיף דעת תוסיפו דעת ותוסיפו מחאוב אבל איזה דת ואיזה מחוב דעת את הדת שלכם בעניין רוחני תתנו ואז תוסיפו מחוב את תכינו את עצמכם בצורה בריאה יותר לחיים המתקדמים תשמרו לימי זיקנה תחנכות

תעלו את עצמכם לאותם הימים של האדם

שהוא כבר לא צריך לעבוד לפרנסתו אז אם הוא השקיע במשהו רוחני אז יש לו עם מה לקום יש לו עם מה לחיות עם מה ללכת לישון עם מה לאהוב עם מה לשמוח אבל אם כל העונג שלו תמיד מסתובב רק סביב חומר החומר באיזה שהוא שלב בו הגוף באיזה שלב בוגד בחומר ואז

יש אנשים

לא צריך להגיד אבל ישנם אנשים כאלה שאתה רואה עליהם את דעתם המטרפת עליהם הם לא יודעים לחיות את ימי הזקנה הנפש שלהם פשוט לא כשירה לזה לגמרי

הם לא יודעים איך הם נעשים הם נעשים בחוסר שפיות מסוים כתוצאה מהימים האלה שעוברים עליהם והם לא יודעים מה הם יעשו בימים האלה וזה מפני שהגוף לא מאפשר להם לעשות את מה שהם עשו בגיל 40 50

ומצד שני תוכן אחר אין להם הם לא ירגילו את עצמם והראש לא נעשה יותר חזק הוא נחלש להתחיל עכשיו ללמוד להתחיל עכשיו להעמיק להתחיל עכשיו לחפש רוח זה לא מעשי כי הוא לא עשה את זה אף פעם אז הוא נשאר כמו שאומרים על המים עניין של המחוב צריך להיות בסופו של דבר בצורה מאוזנת ביכולת האדם

ואם האדם איך אומרים יהיה בנקיפות מצפון לא לא במקום הזה

גם יהיה הרס גם מהבחינה הרוחנית זה צריך להיות במינון אין שום ספק לכן הביטוי יכול להיות שבגלל זה הביטוי יוסיף

יוסיף מה זה היוסיף אנחנו אנחנו אנחנו עושים הכל את כל העולם לבלוע לא הוספתי חדר

החלפתי דירה לא קניתי בית חדש הוספתי יש לי משהו אני מוסיף עליו תמיד ההוספה תחשוב רגע הוספת חרית תמיד פרופורציונאלית לגודל של הבית לגודל של זה לא יכול לבנות חדר יותר גדול מהבית זה לא שפה