ואלה יעמדו על הברכה:

חנה (אנה) בת לייב ואסתר ינטה
לעילוי נשמה
ברוך בן אלה מלכה
לברכה הצלחה וזיווג
אלה מלכה בת חנה (אנה)
לברכה הצלחה בריאות הנפש והגוף
דוד בן ז'אנה
לברכה הצלחה בריאות הנפש והגוף
אילנית בת ז'אנה
לברכה הצלחה בריאות הנפש והגוף
ז'אנה בת מרים
לברכה הצלחה בריאות הנפש והגוף
בנימין יעקב בן איריס
לעילוי נשמתו ושאר נשמות ישראל השוכנות עימו
ליאור בן איריס ומשפחתו
הצלחה מרובה במעלות התורה, זיווג, רפואה וכל הישועות
לעילוי נשמת לונה בת לאה
נפטרה בג אייר תשע"ב
ישראל בן אסתר הכהן
לזכותו ולרפואתו
התמים דוד ברוך בן אליהו
להצלחה בכל
מלכה בת זהרה (שרה)
בריאות ואריכות ימים נחת מהילדים והנכדים
אליהו בן רחל
בריאות ואריכות ימים נחת מהילדים והנכדים
משפחת עזרא שיחיו
לזכותם והצלחתם בכל מכל כל
מיה בת נועה וליהי בת נועה
רפואה והצלחה משמעות ואמונה בדרך החסידות
אלכסנדר בן פליקס עזריאל ומרת ולטינה
לעילוי נשמה נלב"ע ב' אלול תשמ"ז
משפחת טביביאן
בריאות ושמחה הצלחה בשליחות נחת מיוצאי חלציהם
גל בן גדעון ונילי חן
והילדים: אראל, אליאב, אוריה, אחיה, אלחי ואדל
משפחת ליאור והילה מנחם
הצלחה בגשמיות וברוחניות
פרץ דהרי
לגאולת עם ישראל ברחמים אמן
משפחת שוורצברד
הצלחה רבה ומופלגה בחינוך הילדים
ברכה תמרה בת קנדב מרגלית
רפואה שלימה וקרובה
טל ויעל בנות חווה. חווה בת פרידה
להצלחה בכל
יעל בת שרה, מיכל ברכה בת יעל, יוסף יצחק בן יעל
סופה בת פאיבה, ישראל יעקב בן קושה, רוזה בת לב
לעילוי נשמה
ריזא בת שמעון, מאיר בן טודרוס, חיה בת ישעיהו
לעילוי נשמה
ילנה בת לובוב וכל משפחתה
עבודת ה' מתוך בריאות נכונה, מנוחת הנפש, שמחה וטוב לבב.
רועי בן לימור ויולי בת לימור
הצלחה בכל
ר' משה בן ר' ששון יהודה
לעילוי נשמתו ע"י משפחת אליהו
דוד בן רומיה
לרפואה שלימה
אלכסנדר יצחק ונחמה דינה
והבנות רבקה ובת אור
משפחת זכאי
לזכותם והצלחתם
בן ציון בן שרה, ירון יצחק בן שרה
לרפואה
יונה בן חנה יוהנה, אברהם בן שרה
לרפואה
רבקה בת עדילי
הצלחה ביראת שמים
יהונתן בן עדילי
הצלחה ביראת שמים
יעל בת עדילי
זווג הגון
גילית בת מרים וניסים בן מסעוד
רפואה שלימה בריאות איתנה
יוסף יצחק בן יוהנה ברכה
לזכותו והצלחתו
יבגניה בת סולומון
לעילוי נשמה
לילה בת נג"יה למשפחת אברהם
לעילוי נשמה
דוד בן אליהו זהבי
לעילוי נשמה
אורלי בת אסתר
לעילוי נשמה
יולה בת יבגניה
לעילוי נשמה
יהודה בן יוכבד ולאה בת מרסל
לעילוי נשמה
עפרה בת פנינה, מאיר אביב אברהם בן רבקה
לרפואה שלימה
נעה בת גילדה, חן בת איריס
לזיווג הגון
איתן ורחל רחלי ויוסף יצחק פרץ
בריאות, עושר ואושר שלום, נחת וגאולה
נחמה יהודית בת עמי בת משה
לעילוי נשמתה
רס"ן תדהר בן גבריאל טמפלהוף
לזכרון עולם ה' יקום דמו
נטלי בת ניצה, אוריאל בן פז שרה
זיווג הגון
רני בן יונה סימונה
רפואה שלימה
ישראל שלום בן מלכה וגיטל קילא גינענדל בת הינדא
ברכה והצלחה בכל להם ולכל יוצ"ח
יפה בת טורן ויפה בת שלמה
לעילוי נשמתן
יעקב בנימין בן איריס
לעילוי נשמה
ליאור בן איריס
לזריזות דייקנות ואהבה במעלות התורה
שמחה בת יקוט
לעילוי נשמה
צבי בן מרים
לעילוי נשמה
מנגה בת רבקה
לעילוי נשמה
גל אסתר בת הדס ושלומי יזהר בן חנה פרדסה
זרעא חייא וקיימא
מנחם מרדכי בן גניה ומרים בת נצחיה ישראלי
להצלחה בכל
חדוה בת פז שרה
זרעא חייא וקיימא בבריאות ובנקל
שיינא ברכה בת ענת
רפואה שלימה ומהירה בגוף ונפש ולזכות והצלחת כל המשפחה
רותי בת רבקה
בני, חיי, מזוני, בריאות ברכה והצלחה
אוריה, אלישיב ואיתיאל בני רותי
בני, חיי, מזוני, בריאות ברכה והצלחה
אליאור, הילה, טלאור, ינון, בני רותי
בני, חיי, מזוני, בריאות ברכה והצלחה
אסתר בת ישראל הנולדת מן מסעודה מזל
לעילוי נשמתה ל' ניסן
מיכאלה מיכל, מור אבירם ואידור ברקוביץ והנכד אורי
בני חיי ומזוני רוויחי
אליעזר בן בלהה ויחיאל
שתמיד בחר בחיים מוקדש לעילוי נשמתו על ידי בתו רחל
יחיאל בן אליעזר
נרצח בזרועות סבתו האוהבת בשואה לעילוי נשמתו
אסתר מלכה בת רחל וישראל
לעילוי נשמתה מוקדש על ידי בתה רחל
הרשל בן לוי-יצחק
אחיינה האהוב של אמי הושמד בטרבלינקה לעילוי נשמתו
רחל שקד
לאחדות עם ישראל וטובתו

חוג מוטוריקה

אחרי שלושה חודשים שראינו שהם לא גבו תשלום, ביררנו מה קורה, והמנהל אמר אז משהו כמו "אנחנו ספגנו את זה"...

"מצידנו לשלם בשמחה, אבל רק מכאן ולהבא. הבנתי שהמנהל הסכים לספוג את העלות של החודשים שחלפו ואין סיבה שנשלם עליהם!"

אלה המילים ששמעתי מיד כשנכנסתי הביתה. אשתי נראתה נסערת. ניסיתי לחשוב על מה יכולים לחייב אותנו תשלום 'מההתחלה'… אולי תשלומים למרפאה, לספריה העירונית?!

אשתי לא הותירה לי זמן רב להתלבטויות, היא סיימה את השיחה ומיד אמרה לי אחרי ברכת שלום חטופה: "אתה שומע? התקשרו עכשיו מהתלמוד תורה של צביקי. הם טוענים שאנחנו צריכים לשלם על החוגים מתחילת שנה".

"אהה" נשמתי לרווחה, זה רק החוגים. "נו בסדר" ניסיתי להרגיע, "החוג מסובסד, וכמה חודשים כבר חלפו מתחילת השנה"?

"זה לא העניין של הכסף, מה שקרה זה שכשרשמנו את צביקי שלנו לחוגים – אתה זוכר כמה היה חשוב לנו לקדם אותו בכישורים המוטוריים ו'על הדרך' להרוויח גם העצמה-רגשית".

"בטח זוכר, איזו שאלה" ובלב חשבתי שאני לגמרי לא מבין מה זה המושגים של 'העצמה' ו'מוטוריקה' ושאר מילים של בית-מרקחת… אבל אני לגמרי בעד פעילויות של חוויה וכיף לילדים, בפרט לצביקי שבחלק הלימודי הוא קצת מתקשה.

"אני חושב שזה באמת מחזיר לו את חוויית ההצלחה שחסרה לו בכיתה", השבתי תוך שאני מקווה שבכך אני חוסך מעצמי 'הרצאה' על כמה זה חשוב ותורם לילד. ככה עובד ראש של גבר, תכליתי ומעשי. "בקיצור, אני רוצה להבין
מה קרה בנושא התשלום".

"כן" היא משלימה אותי, וממשיכה לתאר את מה שהסבירו לה עכשיו: "אתה יודע שכשרשמנו אותו לחוג, ביקשנו שהתשלום לא ירד בהוראת הקבע הרגילה לתלמוד תורה אלא באמצעות כרטיס אשראי שאת הפרטים שלו נתנו כבר אז".

"אוקי, אני זוכר, אחרי שלושה חודשים שראינו שהם לא גבו תשלום, ביררנו מה קורה, והמנהל אמר אז משהו כמו "אנחנו ספגנו את זה". "זהו" היא המשיכה "עכשיו כמו שאתה יודע המנהל הוחלף, וזה החדש משדר רצינות וחריצות.
כנראה ביקש מהמזכיר לעבור על רשימות התשלומים ולהגדיל את אחוזי הגבייה בצורה ברורה ומסודרת. מן הסתם תחת השם שלנו לא הייתה כתובה הצהרת המנהל 'אנחנו ספגנו את זה'".

"היום זה אופנתי להיות 'לשעבר' שיושב באולפנים ומחווה דעה על דברים שאין לו בהם מושג. אולי גם המנהל-לשעבר התחבר למקום הזה" אמרתי לאשתי שלא ממש הבינה את העוקץ הפוליטי שבדבריי.

"לדעתי המנהל החדש דווקא צודק, איזה היגיון יש בוויתור של המנהל הקודם? ובכלל, מי אמר שהיתה לו זכות לפטור אותנו מתשלום ולהזיק למוסד בכך"? מצאתי את עצמי מגן עליו ומהווה אופוזיציה לכיס שלי.

"בשביל מה ממנים מנהל?! זה התפקיד שלו, הוא מחליט על ההכנסות, על ההוצאות, ממי לגבות וכמה", השיבה זוגתי בנחרצות.

"לא מבינה מה פתאום תפסת צד שהוא לגמרי לא שלך, אתה אמור להיות בצד שלי ולהסביר למה אנחנו לא צריכים לשלם כשהמנהל ויתר"! היא הייתה נשמעת תקיפה והבנתי שאני חייב להרגיע את הרוחות.

"תראי, זו לא מריבה אישית חס וחלילה בינינו", אמרתי תוך שאני רואה איך תווי הפנים שלה מתרככים, "זו שאלה הלכתית 'טהורה' ואני בטוח שההיגיון שהצגת הוא בוודאי סברא של אחד הראשונים או אפילו ממש פסק ההלכה", סיימתי תוך שאני רואה מול עיניי כיצד מילה טובה ומחמאה מצליחים להפוך את האדם שמולי למקבל ומכיל יותר.

"בוא נחייג לרב גרשון הכהן, נספר לו את הדברים ומה שיכריע – נקבל", אמרה אשתי שלקחה לרגע את תפקידי המעשי.

הרב הסביר במילים פשוטות שהחוב שלנו כלפי המוסד הוא עובדה שאינה נתונה לדיון, "השאלה היא רק האם מנהל המוסד ויתר לכם על התשלום, המילים שלו 'אנחנו ספגנו את זה' יכולות להתפרש 'כתיאור מצב' בו המוסד נתן לילד את החוגים למרות שבפועל עדיין לא קיבל תשלום. כיון שאין הכרח להבין בדבריו שהוא 'ויתר' על התשלום – זה דומה לאדם שזוכר בוודאות שהוא לווה כסף מחבירו אך אינו זוכר אם פרע לו, במקרה כזה צריך לשלם!". לאחר מילות תודה ונימוסין ניתקנו את השיחה.

"המוציא מחבירו עליו הראיה" השלמתי בידענות.

"לא לגמרי הבנתי", הקשתה זוגתי שהחלה לגלות עניין בסברות הלמדניות – "הם רוצים להוציא כסף ממך והם צריכים להוכיח שאתה חייב, הלא כן?!"

"את לגמרי צודקת, אבל בגלל שאנחנו בטוח התחייבנו כסף למוסד החינוכי ולא בטוח שנפטרנו מהחיוב – אנחנו נקראים 'המוציא מחבירו' ולכן אנחנו צריכים להביא ראיה שהמנהל ויתר לנו פשוטו כמשמעו".

מקורות:

שולחן ערוך אדמו"ר הזקן הלכות הלוואה סעיף לא. ועיין עוד שולחן ערוך חושן משפט סימן פב סמ"ע סוף סעיף קטן (מד) [מו].

[עריכה: ש. מלומד ©️]

נ.ב. שמות האנשים והמקומות המופיעים בסיפור הינם בדויים.

להרשמה לדיוור השבועי בדואר אלקטרוני:

עוד באותו נושא