תמליל אוטומטי מהשיעור (יתכנו שגיאות):
אנחנו היום בפסוק י'
של פרק הראשון בקוהלת שלמה המלך אומר אין זיכרון לראשונים וגם לאחרונים שיהיו לא יהיה להם זיכרון איים שיהיו לאחרונה
לא ברור למה אין להם זיכרון אם הם לאחרונה אז זה לא מזמן כאילו אז למה אתה למה לאחרונים לא זוכרים אותם
את הראשונים לא זוכרים זה הפסקה הראשונה מודיע לנו שגם את האחרונים לא זוכרים בסדר אף על פי שהם יהיו לאחרונה בכל זאת לא יזכרו אותם
למה
אז
אפשר לפרש שהפסוק הזה בכמה אופנים אני הולך לדבר היום באופן כמו שהסביר אותו הרבי באחת מהשיחות שלו אבל איך אומרים זה לא נאמר עם כל המלל שאני אומר זה נאמר בשתי שורות בשוליים של גיליון ככה ככה בקיצור אנחנו ננסה להסביר את זה קצת יותר ומכאן אנחנו נעבור לנושא שהוא כללי יותר והוא חשוב
זה היחס שלנו לגוי
לפי המשמעות איך שהרבי פירש כדי שנגיע אליה אנחנו נצטרך להקדים את המושג נגע צרעת בזמן הקדום
היה
מושג שנקרא צרעת אנחנו יודעים שגם היום יש מחלה שנקראת צרעת אבל פעם הצרעת הייתה צרעת
קירות
צרעת בגדים רק בשלב השלישי והאחרון שלה היא הייתה צרעת על גוף האדם
והיא לא הייתה הצרעת הזו שאנחנו מדברים עליה היום שמכונה
בעברית סרד שהיא מחלת עור אז זה היה מחל סימפטום למחלה שהמקור שלו נבע מסיבה רוחנית גריינה לחלוטין
והשלבים היו שכאשר האדם במובן הפשוט אדם היה מתנהג שלא כשורה במובן של לשון הרע אז הוא היה מקבל סימן שנקרא תזכורת על הקיר אצלו בבית
והיה מומחה לבדיקה אם זה האם זה אכן הנגע שהתורה מסמלת לך או תמרור אזהרה
ואז האדם היה צריך לטפל באותו נגע ולטפל במקביל באישיות של עצמו
ואם זה לא עזר והוא לא השתפץ אז הנגע היה מגיע מה שנקרא למקיף הקרוב הבית נקרא מקיף רחוק יחסית מקיף עלינו סוחף עלינו מרחוק המקיף הקרוב
זה הבגד שזה לא אנחנו בעצמנו אלא זה מקיף אותנו אבל הוא מקיף קרוב כי הוא
נתפר ביחסיות של גופינו אז הוא קרוב אלינו
וכאשר גם זה לא היה עוזר אז היה מגיע אל האדם בעצמו כאשר ההלכה טוענת זאת אומרת ההלכה מחייבת אדם שקיבל נגע צרעת כזה בגוף שלו אז הוא היה פשוט מבודד לא מסיבה שחוששים שהוא ידביק אחרים בנגע הזה כי הנגע הזה לא היה מדביק אלא פשוט הוא אדם מסוכן לחברה
הוא צריך גם לעשות קצת חשבון נפש עם עצמו
אז לכן היה מחוץ למחנה מחוץ לעיר היה מקום ששמה המצורה היה יושב זה קודם כל הפשט של של מה שמתאר את התורה בפרשה שלמה פרשת מצורע
המצורע על פי החסידות הוא איש המעלה לא איש החסידות לא איש החיסרון זה לא אדם עם מידות
לא מתוקנות כמו שזה נשמע בפשט אלא זה אדם שהמידות שלו כמעט לגמרי מתוקנות
בעל התניא מסביר את זה בספרו תורה אור הוא אומר ככה כאשר יש לך איזשהו מום רוחני והוא בא לידי ביטוי אתה צריך לחפש בביטוי שבו הוא בא הביטוי החיצוני שלו ולנסות לראות אם הביטוי החיצוני שלו מה החולי הפנימי זאת אומרת כל דבר שהקדוש ברוך הוא מסמן אותו לאדם
אז הוא מדוייק אז אם זה למשל סימן חיצוני
סימן שגם אצלך בנפש עמום שאותו הסימן החיצוני הזה בא לבטו הוא סימן חיצוני אצלך בנפש כלומר שמדובר באדם שנפשו בחלקה הפנימי מושלם לגמרי אבל בשוליים של השוליים של הנפש שלו בחיצוניות של החיצוניות של הנפש שלו יש איזה שהוא דבר שלא מתוקן
וכשאליהוקים רוצה לרמוז באותו זמן שאנחנו היינו ראויים לקבל רמזים עבים מאת הבורא על תיקון מעשינו אז היה רומז לו את זה בזה שהוא היה נותן לו סימן על הכותל
סימן על הכותל זה סימן שהחולי של האדם החולי הרוחני של האדם הזה הוא כל כך שטחי ורחוק ועדין שהוא בנפש שלו הוא לא נוגע בכלל ואפילו בגוף שלו הוא לא נוגע בכלל נוגע רק בקיר של הבית במקיף הרחוק הרחוק שלו
ואם האדם לא התייחס לזה זה עצמו היווה עילה וסיבה והוכחה
שהאדם הזה יש לו בעיה פנימית ועמוקה יותר אז הנגע היה קופץ
מהקיר אלה בגין כאשר גם לזה הוא לא היה מצליח לטפל לא היה המטפל אז היה קופץ אל הגוף זאת אומרת שבסופו של דבר למצוא מצורה מצורה ראוי לשמור
זה היה צריך להיות מן צדיק מאוד מאוד גדול שהנפש שלו היא נקייה לגמרי ויש לה איזה שהם שוליים מאוד מאוד דקים שהם בעייתיים
בזה אנחנו מבינים למה המשיח נקרא מצורה כי המשיח זה כאילו איש המעלה האדם המושלם ואומרים לו בצורה כי אות הצטיינות משום שאצלך הבעיה היא רק בחלק החיצוני של הנפש שלך לפי הפרשנות הזאתי נשאלת שאלה מאוד פשוטה
אנחנו דיברנו מצורה זה גם נוטרקון של המילה מוציא שם רע זאת אומרת אדם
כשהוא מדבר לשון הרע הוא מדבר הוא הפה שלו לא מתוקן
אחד הרמזים לכך שהבעיה שלו בפה זה שכשהוא היה צריך להטהר היו צריכים להביא ציפורים ולהקריב אותם קורבן זאת אומרת חלק מהתהליך של הטהרה שלו היה עם ציפורים אנחנו יודעים שהיו כל מיני קורבנות היה פרה סליחה לא פרה היה כבש ההוא היה מן הצומח הוא היה צריך להביא ציפורים
אז אומרים למה ציפורים כי הציפורים מצפצפות מצייצות כל הזמן מדברות כל הזמן
והוא גם כן חטא בפטפוטי דברים של הוצאת לשון הרע לאנשים
גרם פירוד בעולם בגלל שהוא גרם פירוד בעולם הוציאו אותו אל מחוץ למחנה מבודדים אותו זה עונש על מה שהוא עשה לאחרים והתיקון שלו זה הציפורים שמדברות
אז נשאלת השאלה אמרת שהוא איש המעלה אמרת שמשיח נקרא מצורע אמרת שזה
רק חיצוניות של חיצוניות של האישיות של האדם
שפגם אז אז אני לא מבין אותך אז למה אז למה הקורבן שלו ציפורים
סימן שהוא דיבר שטויות דיבר לשון הרע זה דבר חמור מאוד זה לא דבר שולי בנפש זה דבר פנימי בנפש למה אתה מבודד אותו מן האנשים כי הוא גרם פירוד בין האנשים
אתה רואה שזה למעשה חמור מה שהוא עשה
אז כאן אנחנו צריכים להבין שאנחנו לא מדברים על לשון הרע בסדר גודל שאנחנו מדברים זאת אומרת אנחנו לא מדברים על לשון הרע במובן הרגיל מדברים על משהו עמוק יותר
מה זה הלשון הרע שלמה אנחנו מדברים התורה מתארת את מרים אחותו של משה רבינו אחותו הגדולה מרים לקטה בצרעת מפני שהיא דיברה על משה רבינו על משה אחיה
על רקע מה היא דיברה זה שהיה מצב מסוים שהקדוש ברוך הוא נתן נבואה לכמות מסוימת של אנשים בעם
ונשארו שתיים אלדד ומדד שהם המשיכו להתנאות ומה הם התנרו הם התנבאו שמשה רבינו עומד עוד מעט למות ויהושוע הוא זה שיכניס אותנו לארץ זה היה נכון העם לא יכל לסבול נבואה קשה כזאתי אז הם דיברו שצריך להשתיק אותה
באותו זמן שהם התנבאו אז היה עזרת גברים ששמע אותו הייתה גם עזרת נשים ששמעה אותו בן אלה ששמעו את הדברים האלה בעזרת נשים היו הנשים
של אלדד ומידד
והנשים הללו ראו איך בעליהם מתנבאים זאת אומרת אומרים איזשהו דבר עתיד להיות ברבים אומרים שככה השם אומר אז כשהם עומדות ומתאות את זה אשתו של משה רבינו גם עמדה בעזרת נשים והיא אמרה אוי אוי למה אוי שאם אלו הופכים להיות נביאים אז הם בעצם מפסיקים לחיות חיי משפחה עם נשותיהם
ככה היא אמרה היא פלטה זה היה מן סוד משפחתי שלא היה ידוע בציבור מה קורה אצל משה רבינו בבית אבל אצל משה
באיזשהו שלב הוא הפסיק לחיות חיי משפחה
והסיבה לזה הייתה מפני שהקדוש ברוך הוא ככה ציווה אותו כי אתה צריך לדבר איתי כל הזמן ואיך יכול להיות שאתה יכול להיות במצב של חוסר טהרה אז ככה השם ציווה זה היה הוראה פרטית למשה הסיפור הפלטה את זה ככה יצא לה מהפה ומי ששמעה את זה שמעה את זה
אחותו של משה מרים שמעה ואז התברר לה שאחי הצעיר הקטן ועושה על דעת עצמו דבר שנראה לה לא הגיוני
ולא הגון ואז היא
ניסתה כמו שאומרים לעורר דעת קהל במשפחה לנרמל אותו
תפסיק אל תהיה מלאך תהיה בן אדם
והסיבה שהיא אמרה את זה לא בגלל שהיא שנאה אותו אלא בגלל שהיא אהבה אותו והיא רצתה שהמשפחה שלו תמשיך להתקיים
והיא גם העריכה אותו מאוד והיא גם הצילה אותו במשך חייו כמה פעמים
אז בעצם לא מדובר פה על מישהו שרצה רעה של מישהו אחר אלא מישהו שמאוד אהב מישהו אחר הייתה לו רק טעות זה היה ביטוי טעות הייתה לה מה זה טעות היא טעתה שהיא החשיבה אותו כאחד האדם
הוא היה מורע מהעם ובאמת היה ראוי לו להתנהג בפרישות שבה הוא נהג כי ככה לא אלוקים אבל היא השביתה אותו לשאר הציבור וזה היה הטעות שלה
על הטעות הזאת היא קיבלה צרה
כשהרבי מביא את הסיפור הזה אומר הנה תראו זה דוגמה לאיש שלם אצל מרים הכל היה שלם לא היה לה מציאות שהיא מדברת לשון רעה שנובעת ממידות רעות שהיא שונה את הבריאות לא היה לה דבר כזה היא אף פעם לא חשבה רע על מישהו וגם על משה היא לא חשבה רע
היא רצתה את טובתו כמו שהיא הבינה מהי טובתו
זה נקרא לשון הרע שמביא צרעת ואז זה מקביל לתוצאה הטרד זה מין מום חיצוני שמסמל על משהו מאוד עדין לקוי בנפש וזה היה התסמונת של מירכ משהו חיצוני לחלוטין שהוא זה שהיה לקוי
עד כאן זה הקדמה בא הרבי ולוקח את כל המבנה הזה של מצורע במובן הרוחני שלו עד כמה הוא עדין ועד כמה הוא מטוהר פנימית ושנשאר לו לתקן רק חלק חיצוני ואמרנו שיש בזה שלבים ואם זה על הגוף שלו אז הסימן שזה יותר מה שנקרא
טעון תיקון הוא יותר גס ואם זה על הבגד הזה- ואם זה על הקיר זה עוד יותר-
אז הוא בא ולוקח את הפסוק הזה הוא אומר אין זיכרון לראשונים וגם לאחרונים שיהיו לו יהיה להם זיכרון עד שיהיו לאחרונה אני אומר בראש
אנחנו הולכים ללמוד זה דבר שהוא צריך להתבונן בו וצריך לחשוב עליו ויש לפעמים מושג שאנחנו לומדים למה ויש לפעמים שאנחנו לומדים מושג שנקרא מה
קודם כל בכל חכמה ובכל דבר שלומדים צריך קודם כל במידת החכם היא לדעת את המה על מה אתה מדבר בכלל בוא נשמע מה הטענה שלך בכלל רק אחר כך אפשר לשאול למה זה ככה
למה זה מחויב ככה אז מכיוון שהנושא הזה הוא הדין ומכיוון שרב המכוסה בו על הגלוי אז אנחנו לא מתיימרים להקיף אותו במובן של למה כי אנחנו רק בני אדם
אבל מה שאנחנו כן עושים פה מנסים ללמוד מה אומרת התורה על קודם כל מה היא אומרת אחר כך מה מסתדר לנו ומה קשה לנו
עם זה אם אפשר היה לענות על שאלה זו שאלה אחרת אבל
קודם כל אנחנו במה לכן זה אני אומר מראש שזה לא יהיה מן החוכמה מי אמר למה זה כך מה פתאום זה גזענות כל טיעון אני מקבל כלגיטימי לטעון כל זמן שאתה עדיין קרוי באוזניים לשמוע את המה כי זה האלף בית אחר כך תגיד לא מסתדר לי כן מסתדר לי זה כבר עניין שלך של השומר אחר כך זה
קודם כל המהות של העניין
מה אתה הטענה שאותה מבקשת
מבקש הרבי לומר בעקבות אחד מהפרשנים המוקדמים שחיבר ספר שנקרא ספורנו על התורה
הוא רוצה להגיד שהפסוק הזה שלמה המלך אומר על הגויים
אין זיכרון לראשונים וגם לאחרונים שיהיו לו יהיה להם זיכרון עם שיהיו לאחרונה זה פסוק שהולך על הגויים הכוונה הגמרא אומרת מסכת סנהדרין של הגויים אין צרה
מה פירוש אין להם צרה יש מחלה צרה אצל גוים כמו כל מחלות העור כן סתם
דרך אגב זה מחנה משותף בין האדם לחזיר למשל ששניהם יכולים לרקוד בצרה אצל בעלי חיים אין צרה חוץ מחזיר יש להם גנים משותפים מסוימים זה לא שאני לא שם את האדם ביחד איתו אבל זה סתם דוגמה יש מחלת אור שנקראת צרעת אבל יש
לא מחלת אור אלא משהו פלאי רוחני שנקרא צר
והמשהו הפילי הזה לא היה קיים מעולם אצל הגויים ולא רק שהוא לא היה קיים אצלם אלא גם אצל הגויים המודרנים הוא לא קיים והוא לא יכול להיות קיים ולפי הפרשנות הזאתי זה מה שהפסוק בא להגיד אין זיכרון לראשונים זה שאין זכר אצלהם לנושא הזה של שרת וגם לאחרונים שיהיו לא יהיה להם זיכרון+ מעט אני אסביר מה כאילו צריך להדגיש באחרונים שיהיו שאין להם זיכרון
לא יהיה להם את הזיכרון לצרה כי הצרה באה במובן של תזכורת כמו שהסברנו הצהרת הקדוש ברוך הוא הביא אותה לאדם כדי להזכיר לו לתקן את מעשיו אז התזכורת הזאתי אצלם לא קיימת
למה זאת אומרת מה המשמעות שהיא לא קיימת המשמעות היא שהם לא מגיעים אף פעם לתיקון הנפש שלהם ברמה כזאת
שיהיה ראוי להם לקבל את הצרה את על הגוף שמסמלת שהתיקון שלהם הוא רק ממש ממש ממש שטחי וחיצוני וקל וחומר שצרעת על הבגד אין מי שידבר עליה בכלל
מפני שזה דבר שהוא עוד יותר עדין זה מראה על משהו של תיקון רחוק יותר שאתה לא מחובר עם מראה וקל וחומר בן בנו של קל וחומר שהצערה אתה להכיר לא קיימת אצלהם בכלל זה ה זה הפירוש שנותן הרבי לפסוק הזה
היסוד הזה הוא יסוד שמארס החסידות מארס חסידות חבד הוא בא לידי ביטוי והוא נושא חשוב
והוא נושא שכשבע לטניה כתב את הספר שלו אז הוא בחר להתייחס אליו לנושא הזה בסוף הפרק הראשון שלה של הספר שלו כי הוא ראה אותו נושא חשוב שהוא רוצה להדגיש אותו שם אז בוא נראה מה אומר מה בעל התניא אומר
קודם כל אני אקריא את לשונו בסוף הפרק מה הוא אומר בפשט
זה נמצא בעמוד בעמוד וו וגם מידות טובות שבטבע קול ישראל בתולדותיהם כמו רחמנות וגמילות חסדים באות ממנה מהנפש הטבעית כי בישראל נפש זו דקליפה היא לקליפת נוגה שיש בה גם כן טוב
בישראל הנפש הזאת באה מקליפה שנמצאת כמו שאומרים על הגדר יש בה טוב ויש רע לפעמים אתה יכול להפיל אותה לטוב ולפעמים לרע היאסוד עץ הדעת טוב או רע הקליפה הזאת השורש שלה מעץ הדעת טוב ורע
מה שאין כן נפשות אומות עובדי גילויים זה אמנם כתוב בניסוח של אומות עובדי גילולים אבל הכוונה היא לכל גוי באשר הוא אין משאר קליפות מאוד שאין בהם טוב כלל
השורס שלהם זה לא מקליפת נוגה השורש שלהם זה מקליפות שאין בהם
מאיפה הוא לוקח את זה אומר זה כותב הארי זל בעץ חיים שער טיט פרק גימל מה כותב שם הארי זל וכל טיב ודן האומות עובדי גיבולים כל טוב שעושים האומות עובדי גדולים לגרמ היו העובדים הם עושים את זה לתועלת עצמה הוא מביא את זה מהגמרא על הפסוק וחסד לאומים חטאת החסד שעושים הגויים זה חט בעצם זה לא מצווה זה חטא פירוש שכל צדקה וחסד שאומות עובדי גילולים עושים
אינן אלא להתייעיר כל טוב שגוי עושה זה רק בשביל להתגאות יש פה מילים
מילים כדורבנות והאם אתם חושבים שהמילים הקשות האלה עלו לדיון כאן על השולחן שלנו פה בכר יוסף אז כשבעל התניא כתב את הספר שלו הגויים עלו על זה מיד על המשפטים
הם עלו על זה מייד ובשעה שהוא נעצר
לקחו אותו לכלא הכינו לו כמה עשרות רבות של שאלות וביניהם זה מ זה
מה זה מה זה
גזענות זה המילה העדינה
והוא סיפר אחרי שהוא יצא אנחנו ננסה להסביר עד כמה שהדברים ניתנים להסברה קודם כל לא הוא המציא את זה אתם רואים שהוא מצטט את זה בשם מערי ז בשם בשם הגמרא
אבל מה מה אחרי שהוא ענה להם על כל השאלות תראו הוא היה אדם מאוד מעניין סתם ככה והוא עניין אז הגויים לא היו סתם סוערים שתפסו אותו וסגרו אותו
היו אנשים מלומדים שעניין אותם הפילוסופיה שעומדת מאחורי הבן אדם הזה
הם הרבה עקבו אחריי הם דיברו לשון הקודש הם ידעו את כל התנך כולו עם פירוש רעשים עם פירושים נוספים יהיו אנשים עם תרבות מאוד מאוד גבוהה עד כדי כך שכאשר אחד שר התרבות שידע שהוא בכלא בחר להיכנס אצלו לדבר איתו שר התרבות נכנס
ושוחח איתו זה אומר לו מה זה שאלוקים אומר על אדם הראשון איהקה זה הסיפור המפורסם מה זה שאומר היהקה אז הוא ענה לו
שראשי אומר היקר הוא רצה לפתוח איתו בדברים אז הוא ענה לו מיד שמה שרשי אומר אני כבר יודע היו אנשים שעסקו הרבה בלימודים
אז אז הוא אמר לו אתה יודע אני רוצה לדעת מה אתה מפרש ככה הגוי שואל שר התרבות שואל אז עונה לו בא לטניה
כשהשאלה יהיה כזה לא שאלה של פעם זה שאלה עכשווית האלוקים שואל את האדם מה הוא נקט את הגיל המדויק
שואל את האדם איפה אתה נמצא אייכה בין איפה אתה נמצא באולם איך אתה מפתח את העולם איך אתה משתדל להשקיע בעולם זה זה התשובה שהוא ענה הוא קיבל את התשובה הזאתי והוא נהנה ממנה
אז
הוא עניין את עולם התרבות של רוסיה בימים ההם בעלתני והשאלה הזאת עניינה אותם יותר מהכל אחרי שהוא ענה להם על כל השאלות השאלה הזאת הם השאירו לסוף
איך אתה כותב על הגויים דבר כזה
אז הוא סיפר אחר כך והרבי חזר על זה בשיחת שיחת יוצאת כסלו תף שין ע דלק הוא סיפר אחר כך שהשאלה הזאת היא לא ענה להם הוא רק חייך
והם היו אנשים מלומדים מאוד הם באו מצרפת עם אנשים שלא האמינו לא בקבלה ולא במיסטיקה ולא בשום דבר התורת הפילוסופיות שלהם היו מטריאליסטיות לגמרי ואף על פי כן את החיוך שלו הם קיבלו הם קיבלו כתשובה בלי שהוא יצטרך לנמק להם אותו
אז הוא הסביר אחר כך למה כי הם ראו שאת כל התשובות הוא ענה מאוד טוב
אז הם הרגישו שזה יהיה מיותר שהוא יסביר להם טוב מה הוא מתכוון כאן
אז הם קיבלו את החיוך כתשובה לקח לך שהרבי סיפר את זה זה סיפר שככה החסידים מספרים אבל הארכיונים התגלו כן הוא לא ענה על השאלה הזאתי עכשיו מה מה מה עומד בכל זאת מאחורי העניין שוב צריך לאמונה אבל קודם כל הטענה היא טענה יסודית מאוד
הוא טוען שיש הבדל בשורשים יש נשמה של יהודי ויש נשמה של לא יהודי
הנשמה של היהודי באה ממקור אחד והנשמה של הלא יהודי באה ממקור אחר
עכשיו הנושא הזה הוא נושא רחב בחסידות שהיהודי והגוי זה רק נספח מאוד צער בו מה הנושא הכללי הנושא הכללי בכלל זה מה מקומם של הקליפות בעולם הזה
אנחנו יודעים שהקדוש ברוך הוא ברא טוב וברא רע אז בקבלה לרה קוראים קליפה ולטוב קוראים קדושה
אנחנו יכולים אבל להשתמש במילים טוב ורע
אז מה מה התפקיד של הרע בעולם זאת אומרת
בשביל מה הוא נברא אם הוא לא טוב בשביל מה בראת אותו
אז התשובה המקובלת על כל הפילוסופים שאתה לא טוב ברא הקדוש ברוך הוא בשביל לתת בחירה בין טוב ללא טוב כי אם אתה רוצה לתת שכר למי שיתנהג כמו שצריך אתה חייב להעמיד כנגד הטוב משהו לא טוב
אז הוא נתן מציאות ללא טוב נתן לו מציאות דומה למשהו אמיתי זאת אומרת אם אני אתן לילד שלגון ואני אראה לילד שני את השלגון של הילד הראשון בראי הוא לא ילך ויקח את השלגון שברראי הוא מבין שאין לו שום משמעות אז אם אני לקליפות לא אתן דמיון מוחשי דומה לחלוטין
לעמיתי אז איזה מקום יש להם
איזה מקום יש להם במבחן האישיות שלי הם צריכים לגרום לי הרי לעשות בחירה אמיתית בין טוב ללא טוב אז הם צריכים להיות דומים לגמרי למציאות של הקדושה
אבל מה בכל אופן מחזיק אותם כאן שרק דבר אחד שמחזיק אותם הקדושה זאת אומרת אלוקים החליט למה ככה אין לזה הסבר הוא החליט שהוא רוצה את זה כקדושה לא כי הקדושה היא יותר טובה בעצם אלא כי ככה הוא החליט
זאת אומרת במשל אני הייתי משווה את זה לשני גפרורים שדומים כמו תהומים ונניח אלוקים בחר ב-1 מהם אותו אני רוצה למה אין שום הסבר למה הוא דומה לשני בדיוק
100% עושה אותו דבר אבל ככה אני בחרתי ככה אני רוצה אבל אחרי שאלוקים בחר אותו אז הוא הנבחר והוא לא וזה לא משנה כעת אם יש לנבחר מעלות או לא המעלה שלו זה עצם זה שהוא נבחר לא יותר מזה לא מחפש שיש לו מערכת
בעצם על עצם זה שהוא נבחר
עכשיו אחרי שהוא נבחר השורש של היניקה בעולם עובד ככה זה
אותו אני רוצה זה כמו יעקב ורחל יעקב ולאה הוא התחתן עם שתי נשים אבל לאורך כל הדרך ההרגשה הייתה זה שלאה היא המשנית ורחל היא העיקרית
למה כי אני לא התחלתי כמו שאומרים עם לבן לא עשית לא התחלתי לעשות עסק עם לבן איך אומרים
לא הייתי מביט לכיוון של לבן
אם לא רחל יעקב אומר אני התחלתי עם לבן מפני שאהבתי את רחל אחרי שאהבתי את רחל אז הוא רימה אותי ואז לקחתי את לאה קודם ואחר כך אני חוזר ולוקח את רחל אבל הכל התחיל מזה שרציתי עם רחל זאת אומרת גם לאה כי לפי ההסבר הזה יונקת את הקשר שלה עם בעלה דרך רחל זה לא אומר שהיא לא קיבלה תשומת לב וזה לא אומר שהיא לא זכתה להיקבר עם יעקב
במערת המכפלה מה שרחל לא זכתה
אבל בסופו של דבר לא הקשר שלה הוא לא הקשר העיקרי משהו בדומה לזה זה היחס של קליפות עם הבורא הבורא אותם לא רצה הם לא הילדים שלו לא אותם הוא בחר הוא מחזיק אותם רק
בשביל משהו שמשתלם לו הוא צריך אותם בשביל משהו הוא צריך אותם בשביל שלעם ישראל יהיה בחירה חופשית כיוון שצריך אותם בשביל משהו אז הם לא נקראים העיקריים הם נקראים התפלים עכשיו אם אנחנו מבינים את הטיעון הזה ממנו אנחנו יכולים להגיע בפשטות לנקודת הלוז שבא ועדת אני רצה לומר
כיוון
שהיה גפרור אחד שאותו אלוקים בכה ואת הגפרור השני הוא הציב ליד הראשון רק כדי שיהיה אפשר להגיד היה לי את זה והיה לי את זה ובחרתי את זה אבל לא בגלל שיש ביניהם הבדל מהותי
אז אחרי שהוא בחר יש
בחיות שהוא מעביר לגפרור ראשון חיות שנקראת אור ישר
ובחיות שהוא מעביר לגפר הוא החוזר יש משהו עקיפי משהו משהו שהוא מקבל את האחריות שלו אבל בגלל זה בגלל שאתה חבר של הבן שלי אני לוקח אותך בגלל שאתה ידיד של הבת שתדידה של הבת שלי אז אני אני גם לך נותן בגלל הכל זה הכל צריך את הבגלל הזה כל הזמן לא ישיר אז כל אחד מבין
שאדם לבן שלו נותן יותר ולאלה שהם רק נספחים
כדי לשמש צוות לבן שלו או לבת שלו הוא נותן מה שנקרא מינימום כדי שהם יוכלו לשמש כצוות
בהשפעה הרוחנית ביחס שהוא מעניק להם
אבל פה מתחילה מלחמת קיום
שוב אני לא מדבר על הגוי במובן הארצי שאלוה הנה זה שעומד לפני לא אני מדבר על המלאך הרוחני שלו שנמצא בשמיים החיות הרוחנית שלו היא לא חיות ישירה אלא חיות עקיפה מכיוון שהיא חיות עקיפה
מה קורה לו הוא לא מעוניין הוא לא מעוניין להרגיש ככה אני מדבר על המלאך הוא לא מעוניין להרגיש אלוקים בריאות או גם כן כזה הוא לא מעוניין להרגיש שאני רק משני אני רוצה הוא רוצה להרגיש
שהוא עיקרי למה אני משני אז תשמעו משהו עושה הוא
לוקח הוא משתדל
לפתות את הגפרור הראשון
שהגפרור הראשון יצליח
להשתכנע
שאני צריך אותך את הגפרור השני
ואז הוא מחתים את הגפרור הראשון על על על מין חוזה כזה דמיוני לך יש תועלת ממני נכון אתה מרוויח ממני איזה דבר נכון אתה צריך אותי בשביל איזה דבר נכון אוקיי תחתום
הוא חותם ואז לוקחים את ה הוא לוקח את הדף הזה והוא הולך
לבורא הוא אומר לו אני תראה אתה בחרת בוא אתה אומר שהכל בגללו אתה בחרת בו בסדר הוא אומר שהוא צריך אותי
הוא אומר שיש לו הנאה ממני הוא אומר שאני לתועלת עכשיו הוא לא יכול לעבוד על אלוקים באמת אין פה עבודה
אלוקים בחר בזה כמו שתגיד לאבא זה הבן שלך ויש לבן שלך חבר אתה אף פעם אף אבא לא יטעה ויטן את הירושה שלו בטעות לחבר של הבן שלו בטעות הוא לא יתן את הירושה לחבר של הבן את הירושה זה לבן
אבל החבר של הבן יכול למצוא תשמע הבן שלך חבל על הזמן
אין לו הוא הוא יש לו בעיות נפשיות הוא זקוק לי נפשית אני תומך בו אני מסייע לו בלעדיי הוא לא היה עובר את המבחנים הוא לא היה עוזר אז אבא שומע ככה ככה טוב אז אני אסבסד לך את הלימודים גם כן אני אתן גם לך אני הוא מצליח זה נקרא הוא מצליח להוציא אספקות יתרות לחיים של עצמו
מכיוון שאין לו חיים מבחינה רוחנית אין לו חיים גבוהים אמיתיים כל החיים שלו זה רק בשביל מספח אז מכיוון שככה הוא מרגיש צורך כל הזמן לשאוב עוד
וזה הבדל בין הגפרור הראשון שהוא נבחר שהוא מרגיש מה החשבון בנק של אבא שלי פתוח אני תמיד יכול להעביר כרטיס אין לי בעיה אז הוא רגוע ואילו השני הזה הוא אף פעם לא רגוע הוא תמיד מנסה הוא מנסה להשיג לעצמו מה שנקרא זה כמו הייתי ממשיל את זה לאנשים אדם למד מקצוע
ויש לו ותק של 20 30 שנה במקצוע שלו
ואז באופן טבעי יש לו גם פנסיה מסודרת והכל הכל בסדר לעומתו יש אחד שלא למד אף פעם הוא יצא לעבודה בגיל צעיר שתמיד הוא לא רגוע אז הוא עובד עוד עוד עובד+ קונה עוד איזה שהוא ניכס דלו ניידן קונה עוד קרקע עוד שמה אתה לא רגוע אתה עובד למה אין לי שום ביטחון כלכלי כיוון שאין לי ביטחון כלכלי אז אני מנסה
לבנות לעצמי ביטחון כלכלי באופן כזה שאני לא לא אתמוטט
זה בעצם מה שקורה עם המושג טוב ורע בעולם המושג קדושה וקליפה בעולם לכן לא יכול להיות וכאן אנחנו מגיעים
אני מקווה שאתם חיי ההקדמה הזאתי תבינו איך אומרים בצורה באופן המתקבל את הרעיון שבא נתניה רצה להגיד לא יכול להיות
שקליפה
עושה איזה שהוא דבר והיא מתכוונת לטוב אמיתי
לא יכול להיות מכיוון שיש לנו יצר קיום אישי שאותו ברא הבורא והיצר הקיום האישי זה הדבר הכי חזק שיש בבריאה והיצר הקיום האישי הזה דורש מאיתנו שאנחנו נהיה כמו שאנחנו היינו בעבר וכמו שאנחנו בהווה שנהיה גם בעתיד וגם הקליפה נבראה עם יצר הקיום האישי הזה אבל
הצינור חמצן שלה הוא מאוד מאוד מסוים והיא גם כן רואה את הבלון פה קרוב
והיא רואה שזה הולך עוד מעט להיגמר הבלון יגמר ואז לא יהיה לה חמצן אז אז אין שום ספק זה לא צריך להיות בשביל זה גאון אין שום ספק שכל פעולה טובה שהיא עושה בשביל להועיל בבריאה כדי לפתח את העולם כדי לעזור ליהודי או יהודיה כ כל מה שהיא לא תעשה
זה בשביל להחתים את אותו אחד במובן הרוחני על שטר ולהגיש בטריש את זה לעורך דין
ושמגיע לי בלון נוסף הנה תראה עשיתי יפה הנה אני כן עושה הנה אני פרודוקטיבי הנה אני= אל תבוא ותגיד שאני רק אני רק מה שנקרא אני בני מיעוטים שנמצא פה סתם של נספח פה שאני לא אין לי אין בי תועלת אז אין בעל הטניה שזה לא יכול להיות אחרת לא יכול להיות מציאות אם אנחנו
האקסיומה היא אחת ומהאקסיומה כל השאר כבר לא לא נשמע
צורם אקסיומה היא אחת בורא עולם בחר בעם ישראל בזה שנתן לו את התורה הוא בא לו בחרת בכל עם ולשון בורא עולם בחר באברהם יצחק ויעקב בחר באיים ובזרם אחריהם אתם שואלים אותי למה הוא בחר בהם לא יודע
אין בזה שום אל תחפשו בזה שום הגיון או איזה עליונות לא בגלל עליונות ואני אסביר למה מכיוון שאם יש עליונות זה לא בחירה לכן הבאתי בכוונה את הדוגמה עם שתי הגפרורים שדומים אחד לשני
אני רוצה לבחור בין שתי גפרורים איזה מהם ידליק לי את הגז זה דוגמה לבחירה כי באמת מה זה משנה שתי הגפרורים יכולים לעשות אותו דבר הם דומים אחד לשני והם באותו גודל אז מה זה משנה את מי אני בחרתי מהם לא משנה בכלל אבל אחרי שבחרתי
רק אחד מהם מדליק את הגז זהו ככה קבע הקדוש ברוך הוא באופן של זה הטענה של היהדות בכלל לא הטענה של בעל התניא כאן זה הטענה בכלל של היהדות במובן הזה שאנחנו העם האמיתי אנחנו בין העם הנבחר אנחנו הבנים של הקדוש ברוך הוא
למה כובע עף לגובה אל תחפשו לזה הסבר כי אין לזה הסבר זה בחירה המושג בחירה זה לא בגלל העליונות שלנו לא בטוח שיש לנו עליונות זאת אומרת
אפשר היה להתווכח
על העליונות הזאת העליונות שלנו היא הבחירה עצמה לא לא משהו מעבר לזה אבל אחרי שהבחירה הזאת קיימת אז אנחנו יונקים ממקום מסוים והעולם כולו יונק ממקום שני ומכיוון וזה הטענה זה כל הטענה
מכיוון שזה האמונה שבה נתניה יצא ממנה אם זו האמונה אז לא יכול להיות שמה שהם עושים אינו אלא להתייאר אני אנסה עוד להסביר אבל קודם כל מבחינה
שהדבר יהיה ברור על מה הוא מדבר בכלל הוא לא מדבר הוא לא מתכוון להשפיל פה אף אחד אין פה מילה אחת של השפלה זה בדיוק כמו שאני אבוא להגיד שאדם שמעיניים בצבע מסוים אז הוא זה לא הוא זה מי שבצבע עיניים מסוים אז הוא בצבע עיניים מסוים ומי שלא הוא לא וזה לא איזה שהוא חיסרון אני לא קבעתי שזה חיסרון וזה מהלך זאת אומרת
להיות גוי זה משמש פונקציה בעולמו של הקדוש ברוך הוא
בהתאם למה שהקדוש ברוך הוא רוצה ולכן באמת כשמגיעים גועים שרוצים להתגייר אז זה באמת המענה שאומרים להם אתה מושלם כגון וזה פשוט חבל שאתה רוצה לשנות את הקטגוריה זה חבל וזה באמת מה שאומרים לו בשלב ראשון בשלב שני היהדות בשונה מאמונות הנצרות והאיסלאם לא חיפשה אף פעם לעשות גרים אף פעם לא ניסתה במשך
כל הדורות היא לא ניסתה וזה ממש איך אומרים הנה אתם טוענים שהאמת אצלכם אז אתם אוהבים את אלוקים הייתם צריכים להשתדל שכמה שיותר אנשים יהיו באמת הזאתי
התשובה היא זה שאנחנו לא טוענים שהאמת אצלנו ולא אצלכם יש אמת של כולנו כל אחד לפי עניינו יש את האמת של היהודי והוא צריך להיות ככה
ויש את האמת של הגוי והוא צריך להיות ככה אלוקים ברא אותך גוי תישאר גוי ויש היום המון גויים דרך אגב שמבינים את העניין הזה
והולכים ומשתלבים במה שנקרא 7 מצוות בני נוח מתוך ההכרה הזאת שאם אלוקים ברא אותי גוי כזה אני צריך להיות ואני מושלם כשאני כזה
אבל אחרי שהוא שאיך אומרים אחרי שהוא מין 1000 זה לא מן בית אז אפשר לבוא ולחלק חילוקים מה ההבדל בכל בין מין 1000 לבין בית והחילוקים הללו הם לא חיסרון שיש ב-1 ולא מעלה שיש בשני
זה פשוט אני מגדיר מה זה ומה זה אז מה שהוא אומר פה זה לא מין מכה שהוא נותן למישהו הוא פשוט טוען שזה האמונה של היהדות שזה מה שהיהודי הוא כזה ככה אני חייב לומר שישנם הרבה מאוד יהודים שעושים מעשים בשביל להתייאר וישנם הרבה מאוד אנשים שעושים מעשים טובים בשביל כבוד
וישנם הרבה מאוד אנשים שלא עושים את המעשים הטובים לשם שמיים שימו לב טוב הוא לא אמר שכל מה שהיהודי עושה הוא עושה לשם שמיים הוא לא אמר את זה
הוא רק אמר את הצד השני שאצל גוי לא יכול להיות שהוא לא עושה להתייע
יכול להיות שיהודי ב-99% משך החיים שלו עשה מה שעשה להתייארד בסך הכל ניתנה לו האפשרות לעשות גם שלא להתייאר יכול להגיע למצב כזה הוא יכול להגיע למצב של אנשים שמיים אבל זה לא מוכרח שהוא יגיע אליו וזה הנקודה שבה פתחתי את השיעור עם הפסוק ב קוהלת זאת אומרת אני עדיין לא מיציתי לא גמרתי את השיעור אבל אני רק רוצה להגיד שזה הקשר
בין הפסקה בתניה שאנחנו קראנו
לבין ההסבר של הרבי בפסוק בקוהלת אין זיכרון לראשונים וגם לאחרונים לא יהיה להם זיכרון אם שיהיו לאחרונה הוא מבקש לטעון ששלמה המלך רצה להגיד את כל מה שאנחנו אמרנו בפסוק הזה כי המושג מצורע זה המושג המושג לא הצהרה והמושג מצורה זה מושג יהודי
המושג הזה שאתה מגיע לשלמות מוחלטת בעשיית הטוב שלך
מושג יהודי שימו לב זה שלנו היום אין את הצרה הרוחנית התורנית זה מכיוון שאנחנו לא אוחזים ברמה הרוחנית הזאת אבל זה קיים באיזה שהוא מקום בפוטנציה שלנו אז לכן המושג צרה קיים אצלנו לא קיים אצל הגויים
למה לא קיים אצל הגוי מפני שהם יונקים מעולם אחר הם יונקים מפסגה אחרת מכיוון אחר מעניין אחר ממטרה אחרת
ולכן אצלהם השלמות הזאתי היא לא יכולה להיות
באופן מוחלט הנקודה היא זה שביחס לאלוקים אני העמדתי שני גפרורים ביחס לאלוקים ולא העמדתי טוב אבסולוטי לעומת רע משום שאם אני אומר שהיה טוב והיה רע אז הוא נמשך בעקבות הטוב ובחר בטוב אז היה משהו שמשך אותו
לא יכול להיות שיש משהו שמושך את האלוקי משהו מוגבל שמשך אין סוף זה סתירה מבחינה רעיונית זה לא יכול להיות אנחנו בעולם הבחירה שלנו אז אנחנו בוחרים בטוב בוחרים ברא והטוב הוא טוב והרע או רע אבל אצל אלוקים שהוא גם יצר את המושגים של הטוב והרע קשה יהיה להגיד
אלוקים בחר בטוב איך הוא בחר בטוב הטוב משך אותי
זאת אומרת הבן משך את אבא איך זה יכול להיות זה חייב להיות נקי לגמרי הוא בכה כי הוא בחר
הוא לא נמשך זה ה זה זה מידי פילוסופי להבין ולהסביר אבל אם זה מובן מצויין ושוב הטענה לא אומרת תקשיבו טוב יכול להיות שכל הגויים יהיו חכמים יותר מהיהודים
ויכול להיות שהם גם יהיו יותר טובים מהם אבל כל אחד יש לו מחנה ויש על דגלו בהתאם למה שיש לו בהתאם לכלים שישנם בצורה אובייקטיבית זאת אומרת שבעל התניה ישב בוא בוא נחשוב רגע אז למה לא תסביר להם אתה כזה גאון אתה חושב שיכולת לשכנע אותם
לא למה לא תסביר להם אם אתה רואה את הממוס ואת הדרך ארץ מה תועלת יהיה שאני אסביר ואתם עלולים להרגיש איזה שהוא נחיתות לא זה הכוונה שלי הייתה במה שכתבתי
לא זו הייתה הכוונה לא רציתי להנחית מישהו לא רציתי להוריד מישהו אם זה יכול לגרום למישהו איזה שהוא חוסר מוטיבציה ועשייה בתחומים שלו אז זה ממש הפך הכוונה
ושוב איך אומרים הפמיניזם מצד אחד ואני לא יודע איך קוראים לצד השני בצד השני שניהם טועים כי זה אחד שמנסה למשוך משהו שאתה רואה את זה מן אתה רואה את זה בנחיתות אתה רואה את זה בלא לא אתה לא רואה את זה בריא אתה לא אתה לא אתה לא קיבלת את ההבדל
כמו שהוא כשאתה מדבר למשל על בינה יתרה ניתנה באישה מבאיש אז מה תגיד
האישה צריכה להוביל זה לא ממש נכון אתה בא לבטות כוח מסוים שיש לה זה הכל אותו רעיון זאת אומרת הרעיון הוא זה שישנם ישנם מעלות וחסרונות וטעים שטעונים של שיפור אצל כל אחד ישנם דברים שאי אפשר יהיה לשנות אותם דברים שיהיה אפשר לקבל כי יחסי גומלין ולכן למשל בתורה כתוב במפורש חוכמה בגויים טעמים
תכניס את יפיפיותו של יפת בתוך אוהלי שם זאת אומרת התורה בהחלט מקבלת אפשרות שאתה מקבל משהו מהגוי וזה עדיין בתחום של היחסי גומלין שאנחנו נותנים להם והם נותנים לנו אבל ישנם דברים כאלה שזה שזה כמו שאומרים כמו שהאיש תמיד ישאר איש והאישה תמיד תישאר אישה ואתה לא תוכל להפוך אותה להרבה זה אז ישנם גם דברים כאלה בתוך
הייחודיות הבלתי משתנת טוב לפני שאני ממשיך אני קודם כל חייב תשובה
לחסידי אומות העולם יש לנו התייחסות ביחס לחסי אומות העולם ב-3 מקומות בספרות החסידות היא מופיעה גם
בדברי ברטניה בעצמו במקום אחר היא מופיעה גם בדברים של התלמידים שלו בכתבים קדמונים ומופיעה עד לאחרונה בשיחות הקודש של הרבי שהוא טוען שחסדי אומות העולם עומדים בקטגוריה של לפני: שאנחנו קראנו זאת אומרת הם נמצאים בקליפת נוגה זה במילה אחת
זאת אומרת ישנם גויים שהם יהודים זאת אומרת במובן הזה שעליו אנחנו דיברנו הם לא יונקים מהקליפות
שבסוף בישורות האחרונות שמה והמעשים שלהם הם לא להתייער והם בהחלט רק לטוב ולחסד וזה למה הם זכו זאת אומרת לפי דבריו יוצא שישנם אנשים שהם גויים ונכנסה בהם נשמה כזאת מיוחדת של יהודים והם נמצאים על התפר של הייתי קורא לזה על מה שנקרא
הממוצע בין יהודי לגוי כמו שבכל דבר יש ממוצע יש ממוצע בין האדם לבעל החיים ובין הדומם לצומח ויש אז יש גם ממוצע בין גוי ולזה הוא קורא חסידי אומות העולם אז זה מופיע בכמה מקומות וגם בשיחות הכי אחרונות הרבי מדבר על כל דבר טוב שהיא גוי עושה ליהודי הוא כבר הוא לקח מרחק הוא לא לא משייך את זה רק לחיד אומות העולם כאילו איש אישיות
אלא כל פעולה
עושה אז
בזה לא נאמר הפסוק חסד לאומי מחטאת למה מכיוון שכשהגוי הזה עשה את אותה פעולה ליהודי למה הוא עשה אותם מכיוון שהוא נשלח מאת הבורא לעשות את הפעולה הזאת קשה יהיה לבוא ולהגיד הוא עושה אותה בשביל לקבל לעצמונים אם הוא עוזר ליהודי בתורה ובמצוות בעניינים רוחניים לא יכול להיות שהוא לא שליח של ההשגחה העליונה
מה שדיברנו עד עכשיו שהגויים מנסה לקחת אספקות יתרות זה לא בדרכים מקובלות זה בדרכים שהם לא שייכים
לתורה ומצוות אולי אפילו ההפך מורה זה מנסה למשוך את היהודי אליו במובנים לא טהורים ולא קדושים ולא יהדותיים אבל ברגע שזה בסך הכל מסייע ליהודי לקיים את התורה הזו של הרבי דיבר על המלכות אמריקה ועל כל מיני עזרועות שהם נותנים לדת וזה אז את זה הוא שייך
לאותה בחינה של קליפת נוגה שהיא החלק של היהודי לא החלק של הגוי זאת אומרת שבכל גוי יכול להיות לפי אני רק מסכם את
בטח הזה בכל גוי יכול להיות שתי אפשרויות יכול להיות שהוא כאדם
הוא חסיד אומות העולם אבל בשביל זה הוא צריך להיות איש כזה מה שנקרא מתחילתו עד סופו זאת אומרת מתחילת חייו עד סופו הוא אישיות כזו
ויכול להיות גם גוי שהוא לא חסיד אומות העולם אבל מעשה מסוים שהוא עושה השתייך לשורש העניקה של חסידי אומות העולם וזה יהיה בהתאם לבחינה והשורש הרוחני שלו
איפה שהוא נמצא איפה שהוא אוחז עכשיו מה שנוגע לנו יותר זה לא כל כך להכיר את הגויים כי הם מה שהם וזה בסדר אנחנו לא לא מנסים לשנות אותם ואנחנו לא צריכים להיות הם והכל בסדר יש לנו מחנה יהודי של דגלו אבל כיוון שדיברנו שיש אצל היהודי גם את האפשרות להיות כגוי
וזה דבר שמצריך בהחלט תיקון אז בדקות הבאות
צרה אני רוצה להתייחס לכמה נקודות כאלה שמצריכות תיקון אז יש פה כמה נקודות ששייכות אלינו מה שנקרא הגוי אשר בקרבך יש פסוק בתורה אז בכולנו יש גוי שאנחנו בגלל שיש לנו אפשרות לצאת ממנו אנחנו נדרשים לצאת ממנו צריכים
להגביר את היהודי שבה נוהל שבאנו וזה כמה נקודות מעשיות שאנחנו יכולים לנסות לתקן
לפי ההסבר שהסברתי מדוע אצל הגויים החסד הוא בשביל להתייא ושהם רוצים אספקות יתרות ואין להם אפשרות אחרת וזה צריך קיום האישי וכל אלו לפי זה כאשר יש אדם שרוצה לעשות חסד ואין לו עם מי והוא מצטער יש לו מין רצון כביר לנתינה
אבל לכולם יש אז הוא לא יכול לתת עכשיו חסד לאף אחד אבל הוא מצטער כתוצאה מזה
לאן אני שייך אותו טיפוס כזה
זה עדין קצת יש פה היבט שאתה מציב את עצמך כיסוד אני יכול לתת כשאדם צריך אני נותן
למה אני נותן בגלל שאני רוצה להרגיע את המצפון שלי כואב לי עליו או בגלל שאני רוצה לתת כי חסר לו זה שתי נוסחרות שהן מן השמיים וארץ אם אני רוצה לתת כי חסר לו אז זה לא בגלל שלי יש עכשיו רגשות של אוי אני לא יכול אני לא יכול לראות אותו בלי
בחורף ככה קר לו הלכתי קניתי לו מעיל אז הרגעת את עצמך זה חסד אני מסכים זה חסד תדעו לכם שגם החסד שעושים הגויים בשביל להתייה זה חסד אבל זה חסד גואי במובן הפנימי למה זה חסד
גואי מכיוון שזה לא חסד שנובע אלא מנקודת יסוד של האני שלך וזה דבר שהוא אפשר אפשר היה להיות אחרת זאת אומרת
המציאות הטובה היא זה כאשר אתה רואה שלכולם יש אתה שמח
זכויים יש זה בסדר אני לא צריך לעשות אז למה עשית עד עכשיו כי לא היה להם אז אני עושה בגלל הלהם לא בגלל האני שלי זה אחת שהיא צריכה להיות חשובה
כשאדם עושה
כל כל פעם מסקנה של הנקודה הזאתי זה שכל פעם שאדם עושה מדחף אישי תראו הוא לא צריך למגר תנועה כזאת אם לאדם יש רצון לעשות בגלל שיש לו דחף זה טוב אבל רק מבין נחלק שזה דרגת הגוי היהודי זה לא דרגת היהודי היהודי זה דרגה עדינה
שאיך אומרים האדם היה צריך להשתדל להתעלות מעליה או דוגמה נוספת
יש הרבה פעמים שאני שומע כאלה חרדים אומרים כל פעם זה צורם לי שאני שומע את זה הם אומרים אם אלוקים היה נותן לי כסף אני הייתי תורם וממש חסד של ישמעאל זה ככה החסידות יש לה מושג שנקרא חסד וישמעאל
מה זה חסד לישמעאל איך שהחסידות ככה מתארת אותו יש לי יש לי יש לי יש לי ואת השאריות אני נותן את המותרות ממה שיש לי אני נותן זאת אומרת אלוקים יתן לי תן לי תן לי תן לי אתן לי
ואני גם אתן
זה ממש הגואי זה לא יהודי זה גואי זה גואי לא במובן שאני משפיל את הגויים אלא שאני משפיל את היהודי שמתנהג באופן הזה זה לא זה לא זה בהחלט אומרים אני לא יודע אנחנו כל כך לכולנו בתוך הסירה הזאת אבל שלפחות נחלק את זה בראש מבחינה מבחינה אמיתית