תמליל אוטומטי מהשיעור (יתכנו שגיאות):
יש לנו פסוק פה שהוא טיפ-טיפה ארוך וצריך קודם כל פרשנות פשוטה לפסוק כדי שנוכל להתקדם עם פרשנות קדימה.
כִּי מִי יוֹדֵעַ מַה טּוֹב לָאָדָם בַּחַיִּים מִסְפַּר יְמֵי חַיֵּי הֶבְלוֹ וְיַעֲשֵׂם כַּצֵּל אֲשֶׁר מִי יַגִּיד לָאָדָם מַה יִּהְיֶה אַחֲרָיו תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ.
זה נראה כל קטע פסקה אחרת, שאין לו שייכות לקטע קודם ככה זה נראה ככה זה נשמע, אבל הפירוש הוא כזה. מי יודע מה טוב לאדם בחיים יש לכל אדם בחיים, איזה שהיא נקודת הצלחה מאוד מאוד חזקה שאם הוא ילך עם הנקודה הזאת, שהיא אישית לא אינדיבידואלית, לא הוא ילך עם הנקודה הזאת. זה נקודת ההצלה וההצלחה שלו והמזל שלו.
אבל מי יודע מה היא שאלת השאלות, מי יודע מה טוב לאדם בחיים. ואז הוא מוסיף כי אם היינו יודעים מה היינו עושים מספר ימי חייהם, לא ויעם קצל, עצל של השמש הוא אין לו עצירה. הוא כל הזמן הולך בהתאם לסיבוב של השמש, זאת אומרת, אילו האדם היה יודע מה הפוינטה שלו?
מה הנקודה שלו? הוא היה הולך על. הזאתי, הכי חזק שיכול להיות, והיה.
משתדל לצעוד איתה לאורך כל ימי חייו, לא מפסיק לרגע כמו שעשינו לו, מפסיק לרגע ללכת כי זה כאילו הדימוי.
ואז הוא מסביר למה באמת האדם לא יודע? הוא מסיים את הקטע האחרון, אשר מי יגיד לאדם מה יהיה אחריו תחת השמש. אם אני שואל אותכם מה מעבר לקיר, אתם יכולים לענות לי לא.
אם אני שואל אותכם מה מאחורי הגב שלכם? מה בעורך אתם יכולים להגיד לי לא. אז הוא אומר אדם שלא יודע מה יש מאחורי הקיר, מה יהיה מאחוריו.
אם את זה הוא לא יודע אפילו שגם הקיר וגם הגב שלו וגם מי שנמצא מאחורי הקלעים כולם נמצאים תחת השמש אז הוא ידע איזה עתידות בעולם הרוחני.
לא יודע שום דבר.
. ששלמה בעצם בא לומר.
תשמע, זה אתה, לא? אתה לא מזהה הרבה.
כבר הרבה שנים חולפות לנו הרבה שנים, יפות וטובות חולפות לנו ואנחנו לא משקיעים בנקודה. האיך אומרים בנקודה שלנו. אישית שלנו.
ואיך אומרים הלוואי שנגיע אליה עכשיו אני אני שואל שאלה פשוטה מה אתם חושבות או מה אתם חושבים? האם שלמה בא להכניס את האנשים לייאוש?
בעצם.
שלמה, זה כמו שמדברים לילדים.
ואומרים לילד שלא רוצה ללכת לישון בלילה אל תישן.
אף אחד לא כדאי לו לישון עכשיו כולם צריכים לקום ולרקוד. זה הזמן ע שאתה אומר לו ככה הוא רוצה לעשות הפוך. עכשיו הוא המלך בא ומנחיל לנו איזה שהיא, תובנה שנקראת בקבלה אור חוזר.
לפעמים כשאתה מדבר עם האדם באופן ישיר ואתה אומר לו שמע ידידי.
אתה ע, אתה ידידי הנכבד שאנחנו רוצים להסביר לך משהו.
הוא לא רוצה לשמוע. אתה רוצה להגיד לו משהו טוב? לא רוצה לשמוע.
אבל כאשר אתה מעביר לו את הדברים באופן מה שנקרא הפוך על הפוך.
לא באופן ישיר, פתאום פור.
את הדברים פתאום פה יש מצבים כאלה.
זה לא קל, לא קל לעבוד בצורה כזאתי לא קל. אני רוצה להגיד שהמיומנות שצריכה להיות לאדם שעושה את זה היא גדולה יותר מאשר האדם ששם את הדברים על השולחן ישירות זה קשה מאוד, קשה מאוד, מאוד מאוד. אני, אני כבר הרבה שנים.
מתפלל על זה.
כי?
אנחנו יודעים לכל אדם יש את את התאריך שהוא נולד בשנה.
והרבי חיבר ספר שנקרא היום יום והוא נתן פתגם לכל אחד בפתגם שלו, מה שנקרא, שייך לו והפתגם של היומיום שלי זה שאתה יכול להשפיע גם באופן ישר וגם באופן חוזר באופן ישר. אני חושב שאני מנסה, אבל באור חוזר עד היום אני מאוד. אתה משפיע על בני אדם, לא באופן ישיר אלא באופן עקיף.
הם אפילו לא שמים לב. אתה עושה להם.
כי בדרך כלל כל החיישנים שלנו עומדים כשאנחנו מישהו רוצה, מישהו רוצה לשנות אותנו אז אנחנו מיד, כל המנעולים של הלב שלנו נסגרים ולא מוכנים לקבל את זה היום שאתה מדבר עם הבנאדם עם שיחת אבלים פשוטה כאילו ובתוך השיחה הזאתי אתה מעביר לו איזה שהם תובנות עקיף, עקיף, עקיף הוא לא שם לב, אפילו שהוא היה צריך לחסום אותם. זה נקרא השפעה בעור וזהוזר וזה משהו מאוד מאוד עוצמתי, מאוד, מאוד יקר, מאוד, מאוד חשוב.
יש אדם אחד עשיר מאוד בארצות הברית. טרנד טרנד? אני לא מכיר אותו.
אני רק מתוך הכתובים לא יודע לבטא את המילים הטיפוס הזה. איש מעניין. מעבר לשירות שלו הוא.
עובד על האנשים לעשות עסקאות גם במצב השפל שלו. אני חושב שהוא יצא 4 פעמים מפשיטות רגל 4 פעמים ויצא מיליארדר. זאת אומרת, הוא בסדר גודל של מיליארדים.
עם פשיטות רגל, אז מה שתפס אותי בקונציל שהוא עושה למשל, הוא צריך להיפגש עם איזשהו אדם שהוא רוצה להכניס אותו כשותף.
אז אז מגיע הדם לפגישה במלון. כמובן מלון טראמפ ככה איך שקורא לעצמו.
אז הוא מגיע למלון, ואז ניגש אליו כמו שאומרים הפקיד של הפגישה, המסדר הפגישה, אמר.
שמע, האדון שלי הוא משוגע.
אם הוא מדבר איתך 5 דקות זה הרבה זמן. אנחנו צריכים לצמצם את הפגישה שלנו ולכל שיהיה מתוקתק וזה יש לו עוד שיגעון אחד לאדון שלי. הוא לא נותן ידיים.
לאנשים אין, הוא בא. הוא לא מגיש חייב לא, הוא לא. אין לו נימוסים.
הוא לא מדבר יפה.
אז תתכונן לזה אל תיפגע. העיקר לסגור את העסקה היא, ואז הוא מגיע.
אליך אומרים ביידיש הבריטינג של המלא אחי מגיש לך שלום עליכם. וזה ויושב איתך 40 דקות, ואז כל העסקה לטובתו. למה?
כי אתה כל הזמן בראש שאתה כל הזמן בראש, חושב הבן. אדם הזה חסך להחזיר לך לצאת ממנו ופתאום הכל הפוך. עושים לך תומר.
יצאתי מרווח.
אבל באמת, מבחינה עסקתית.
סגר אותך באיזה שהוא מקום. אז ככה זה עובד באור העור, חוזר אור חוזר, הוא הרבה יותר עמוק. מאור ישן שלמה המלך.
לעניות דעתי, בא לתת לנו איזשהי תובנה באור חוזר. הפסוק הזה הוא לא בא להגיד לנו.
הוא שואל שאלה ריטורית.
כי מי יודע, הוא מצפה שאתם תגידו, איך אז אני יודע אני אני רוצה שאתם תגידו שאתם כן יודעים, אני רוצה שכן תקבלו את העניין. כן, תבינו את את.
תזהו את הטוב המיוחד שיש בכם באופן אינדיבידואלי.
באמת, השאלה היא מה אנחנו יכולים לעשות.
מה, מה אומרת לנו תורת הקבלה ותורת החסינות? איזה שהם טיפים שיכולים לעזור לנו לגלות מהר יותר את הטוב הנעלם.
החבוי שיש בתוכנו, שאם הטוב הזה, אנחנו נלך וניסע ונצליח ונתקדם. זאת אומרת אני הכל.
ירדתי הפוך על הפוך.
הבאתי פסוק שאומר מי יודע מה הוא הטוב, אבל אני יוצא מתוך נקודת הנחה שזה בעצם איזה שהוא אור.
חוזר או בא להם?
משהו בהפוך על הפוך שאתה תנסה כן למצוא אותו? אני אומר לך, תראה, זה מאוד קשה למצוא מה טובים השרירים שלך בדרכים. אני כן רוצה לדעת ובסופו של דבר תחפש אז אנחנו ננסה לצאת לחיפוש.
לחיפוש הזה של האיך. איך באמת אנחנו מזהים איפה הטוב המיוחד שלנו?
הדברים שאספתי זה נקודות שמופיעות בחסידות וקבלה של הסתובבות סביב הנקודה הזאת. איך האדם מוצא את הטוב האישי הפנימי שלו?
אז הכלל הראשון.
על ידי שאתה מוצא את הטוב שיש בזולת.
עכשיו אני אסביר.
רבי נחמן מברסלב אמר את זה בהרבה וריאציות אצלו בספרים.
אבל הוא.
בסגנון אחד נגיד את זה האדם קל.
לו לתת עצה לאחרים יותר מאשר לעצמו.
למה זה ככה? למה זה ככה?
מפני שהאדם את האחרים רואה טוב יותר.
ואילו את עצמו, לפעמים אם הוא לא את העבודה, מה שנקרא לא טיפל בעצמו את עצמו. לפעמים הוא לא רואה כל כך טוב. יש בתוכנו.
אושר עושר בעין כן, אושר השירות גדולה של תכונות טובות יפות.
מעולות, ואנחנו ואנחנו.
עומדים הרבה פעמים בחיים שלנו, כמו איזה ילד בחנות ממתקים?
שאומרים לו מה שאתה רוצה תיקח, והוא לא יודע מה האישיות שלנו. היא אישיות, עשירה והרבה פעמים אנחנו מתבלבלים בתוך השירות הגדולה של האישית. מה חזק יותר ממה, מה כדאי לי להשקיע?
אני יכולה לעשות גם את זה ואני.
מוכשרת גם בזה, ואני יכול גם את זה וגם את זה וגם את זה. ואז אני אומר לכם לא בסדר, הבנתי.
שאתם מאוד מוכשרים וזה באמת נכון. אבל תגידו לי, מה הכי חזק?
אז עוד פעם אני נזכר בילדני זוכר לפני שנים ואחותי לקחתי פעם לחנות צעצועים בארצות הברית ואמרתי לה.
מה את רוצה?
אז מה?
שהיא יצאה זה יש כזה וזה כזה וזה, אבל היא לא היא לא. היא לא ידעה להחליט. אז אני לא החלטתי לה.
היא לא יכלה להחליט.
אז אני אומר שגם אנחנו ביחס לעצמנו אנחנו כאלה, אנחנו ביחס לעצמנו לא יודעים לשים את האצבע נכון, זה טוב וזהו. בוא נתמקד בזה כי זה הכי טוב אצלנו, את ההכי טוב. אנחנו לא יודעים את הטוב, אנחנו יודעים את הכי טוב לו עכשיו.
הבעיה היא שההשקעה האמיתית שהאדם מצליח בחיים זה רק כאשר הוא הולך על הכי טוב.
בהכי טוב שלך?
תצליח יותר מכל האנשים האחרים בתחום הזה?
איך מגנים לזה?
אז אומרת תורת החשידות, אם היא.
תאמן את עצמך יש אימון אישי על הזולת על הזולת.
תאמן את עצמך, לראות את הטוב שבזול.
קחו בני אדם שאתם מכירים ובמקום לנתח את.
האישיות שלהם כמו שבדרך כלל אתם כולכם צדיקים כמו שאני עוסקת מנתח את הצדדים השליליים שיש בהם.
לחפש את הנקודות היפות שיש.
בהם.
ולאמץ את המוח. מה הנקודה הכי?
יפה שיש בהם הכי חזקה של האישיות הזאת. קודם כל מה המתנה הראשונה שאתם תקבלו כ שתעשו את זה, שאם תגידו את זה לאדם.
השני הוא יאהב אותכם אהבת נפש.
זה דבר ראשון, אבל הדבר הנוסף אתם בעצם מאמנים את עצמכם, לעשות חלוקה בדבר.
אני כי התכונות שלנו, כמו שאמרנו עם רחבות, הן גדולות, הן יפות בהרבה. הרבה דברים, אבל אתה מאמן את עצמך להגיד מה?
הכי טוב.
מה המצוינות אצלי, מה הכי טוב?
ויש באמת בני אדם, שברוך השם הם מעשירים בכלל יהודי.
הוא עשיר בהמון, המון מכובדים בנפש, ודווקא בגלל זה היהודים מתבלבל יותר מאשר אומות העולם והוא לא יודע מה הכי טוב בשבילי.
אז הוא צריך לאמן את עצמו מאוד.
לחשוב על השני טוב לחפש את הטוב של השני ולסמן את הטוב של השני.
באופן מאוד מאוד.
מהותי אז הוא יצליח בחיים האישיים שלו.
מי לימד אותנו את זה? בנו של בעל נתניה, רבי האמצעי, אמר, מעניין שהוא אמר את זה על עצמו באנונטנותו, אבל זה בעצם רעיון שלו שבטח שייך אלינו. מי שלא מצליח.
עם עצמו שיעשה עם הזולת.
אז.
כיוון הוא אמר על הדוכיוון שלא הצלחתי להצמי, התחלתי לעזור לאחרים. מה עומד מאחורי? מה נפתר שעומד מאחורי הפורט הזה?
הרעיון הזה שלא הצלחתי עם עצמי.
לא זיהיתי בעצמי במה אני הכי הכי. התחלתי לזהות אנשים אחרים, ואז באור חוזר. חזרתי חזרה לעצמי ויכלתי לזהות בעצמי מה הטוב ביותר שיש.
אז מתברר שאנחנו היינו יכולים לעזור לעצמנו הרבה יותר להיות חכמים ומקסימים. אילו היינו מחפשים את הטוב.
7.
אבל אנחנו בינתיים.
מחפשים?
מחפשים את השלילה שיש אצל האנשים האחרים. ותאמרו לי אתם בבקשה. ואז במה אנחנו מומחים.
ואז אנחנו תוקעים את הברזלים בתוך הגלגלים של עצמנו, ונתקעים.
תקועים ולא זזים.
אז דיברנו על החיוב, אבל לכל חיוב יש גם את הצד השני וצריך להיזהר ממנו גם כן. כאשר אתה מחפש בזולת אתה לא טוב, אתה תמצא אותו גם בעצמך כשם שזה ישתק אותך, מהיחסים שלך עם הזולת, וישתק אותך והיחסים שלך עם.
עצמך?
וזה חבל. אז יופי, זו הנקודה הראשונה כדי לזהות את הטוב שעליו מדבר שלמה. מי יודע מה טוב לאדם אז.
בבקשה למצוא את הטוב בזולת.
. שנייה.
הנקודה השנייה הכותרת שלה ללמוד ממה שהזולת אומר עכשיו.
החסידות אומרת שהאדם לא.
האדם נוגע בדבר. אני לא חושב שהחטיבה צריכה לגלות את זה זה כל כך פשוט האדם יש לו נגיעות אישיות ביחס לעצמו.
הוא נוגע בעצמו.
וכיוון שהוא נוגע בעצמו הוא.
מייחס לעצמו מה שיש בו ומה שאין בו הוא לא מפרש את עצמו במצב נכון.
איך אנחנו נדע?
על דבר מסויים שיש לנו שיש לנו אותו עם האנשים מסביב? אומרים לנו את זה פעם ופעמיים ושלוש זה הדבר האמיתי שיש לנו.
כאשר נדבר על דבר חיובי, כן? שלילי, הרבה אנשים יגידו לנו הרבה דברים, אבל אני מדבר על חיובי. אם כבר פעם אמרו לנו את חזקה בזה תשתלמי בזה ילך לך בזה.
וזה חוזר על עצמו.
פעם פעמיים 3. אנחנו צריכים להיות טיפשים כדי לא להקשיב לקול הזה מה, מה זה? מה זה?
למה זה ככה זה ככה מפני שככה השם ברא את האדם הוא ברא את האדם בלשונו של הרמבם שהיה רופא גופות.
ורופא נפשות הוא בנה אותו מדיני, ככה קורא את זה הרמבם. מה זה מדיני האדם לא יכול לקבל את השלמות של עצמו לבד. אם אני לוקח בן אדם שם אותו לירח, ניתן לו אוכל כמה שהוא רוצה שתהיה כמה שהוא רוצה חמצן, שהוא כמה שותה שם.
מה שהוא רוצה הוא לא יהיה חכם והוא יהיה טיפש. החוכמה של האדם מחויבת המציאות שהיא תבוא באמצעות הקשר.
הקשר שלו, הפידבק שלו עם הזולת, זה חלק בלתי נפרד מהאנוש, ולכן אם כבר באים ואומרים לך משהו, אבי תמיד אמר את זה בהתוועדות שלו, אם אתה אמרת לעצמך משהו, אתה יכול להיות מסופק, האם זה נכון או לא נכון, אבל כאשר אנשים מבחוץ אומרים לך משהו, אתה יכול לדעת שזה נכון.
אם זה חוזר על עצמו ואם הם אנשים שלא שונאים אותך, אנשים שלא מנסים לפרגן אותך או לקנות אותך או להכניס אותך לתוך השק מדבר שזה יוצא בסגנון של משיח. לפי סומו, אתה יכול לדעת שהדבר הזה הוא יקר מכל יקר? הרעיון הזה הוא רעיון חשוב, שיכול לתת לך הכרה, מה זה מה היא האישיות של עצמך.
מתי השתמש הרבי הקודם בדוגמא הזאת בהמחשה הזאת הוא היה בפולניה באוטובוס בפולניה, ברוסיה, בריגה, באוטובוס.
ושם היה לו תלמיד שהוא לא יהיה חסיד חבד הוא יחסית אחר. הוא היה אדם מאוד מאוד. צדיק ירא שמיים כזה, ויום אחד הגיעו לאדם הזה רבי דוד ריגרס שקראו לו אמרו לו התלמידים נפטר לנו, הרב שלנו הרבה שלנו.
אנחנו רוצים שאתה תהיה הרבה שלנו. מה אני רבי? אני לא כלום.
אני לא שייך לשושלת. מי אני? הוא הלך להתייעץ עם הרבי, הרי עצ, ואז הרבי אמר לו תדע לך אם יהודים מבקשים משהו מבן אדם.
סימן.
שצריך הוא צריך, הוא צריך לקבל. הנה אם אומרים לך את זה עוד פעם+ הפעם.
ואז זה אמר רבי נחמן מברסלב, לא להיות עקשן.
כי לפעמים האדם מפסיק את המזל שלו בשביל העקשנות שהוא עומד על שלו והוא מקיים בעצמו את מה שכתוב בטניה ואפילו הוא כל העולם כולו אומרים לך אעשה כך אל תעשו, עושה הפוך ממה שאומרים לו כולם. אז באמת בנושא הגאווה אל תתייחס למה שאומרים לך, אבל בנושאים אחרים יש לך הרבה מה ללמוד מהמה שהזולת אומר לך, ואני רוצה לומר לכם שמתוך מה שקצת למדתי וקראתי, התברר לי.
לאנשים גדולים מאוד, גם אנשים גדולים מאוד זקוקים למצפן הזה פה בתל אביב. לפני כמה עשרות שנים חי יהודית צדיק גמור.
ששמו רבי אהרון מבלז היה יהודים מאוד מיוחד.
וכשהוא אביו נפטר הוא היה צריך לקבל את זה, את החסידות בלז, זה הידיים שלו. אז הוא בכה ואמר אבא, לאיזה דור השארת אותי? כאילו, לאיזה דור נמוך השארת אותי.
למעשה, לאורך כל ההיסטוריה שלו הבן אדם הזה הסתדר עם הדור הזה יותר טוב.
מכולם.
וזה היה מאוד מפתיע משום שהוא.
כמעט לא אכל. לא היה טיפוס תגפן מאוד.
והוא איבד אישה וילדים בשואה, ואף פעם הוא לא דיבר על זה אף מילה ופעם הגיע אליו איזה ניצול שואה ואמר לו.
רבי, אתה יכול להבין אותי? גם אתה עברת את השואה?
אז הוא ככה. אני לא היה לי אף פעם דבר לא טוב בחיים.
טיפוס כזה שאנחנו לא יכולים להבין בכלל בכלל באיזה סדר גודל של נפש הוא חי ואפה. כן, כאילו.
נפגש פעם רבי אריאל לוין, הרב של האסירים הרב של האסירים, אמר לו שיש אסירים דתיים שלא כל כך אוהבים לאכול את מה שנותנים להם במאסר, כי זה לא בהכשרים הגבוהים שהם רגילים, אז אמר תצעק עליהם בשם שלי, שיאכלו מה שנותנים להם. הם צריכים להיות בריאים, הם צריכים להיות אזוקים, לא להתייחס לשום דבר בלי חומרות. חשבתי לעצמי זה הס, בהפן שבקושי אוכל כף מרק.
ביום זה הבן אדם שצועק בלי חומרי.
אופייני לצדיק. הוא כן מתאים לדור, הוא מבין בדיוק איפה אנשים אוחזים. הוא קולט אותם.
או למשל.
יש בקבלה מבחינת.
בחינה כזו עניין כזה לא נרחיב בו, כי זה לא מוסיף בשמחת חיים בשמחה, מה שנקרא תיקוני תשובה.
הארי זל גילה שהאדם רוצה ככה הוא צריך להתענות ככה וככה הוא רוצה לתקן את זה שיתענה ככה וככה שזה.
רבי אהרון מבליס צדיקותו.
אמר פעם שאם אם אנחנו רוצים לעשות תיקוני תשובה ששייכים לדור הזה, אם בא לך לתקוע איזה בדיחה פעם בין החברה והתאפקת וכאילו שהתענת 84 תעניות מבוקר עד ערב.
ואחר כך הוא הוסיף ואמר שזה עוד יותר מזה, זה עוד יותר.
מאשר איך אומרים אתה?
אומרים, אם אתם מבינים את העומק של העניין כמה הבן אדם צריך להרגיש את הדי אן איי של האנשים שנמצאים סביבו, כמה הוא צריך להרגיש? את הדי אן איי הזה כדי להוציא משפט כזה וזה לא היה.
צחוק, הוא באמת היה מלאך שראה בעולמות העליונים מה שקורה.
היהדות החרדית בתל אביב עזבה ברחה הוא היחיד שנשאר בתל אביב עד סוף חייו. כששאלו אותו למה, אז הוא אמר, ירושלים קדושה מדי בשבילי.
וכשפעם אחת יש מנהג במיוחד אצל האשכנזים, שבגיל 3 עושים תספורת לילד.
הביאו לו איזה ילד אחד לעשות תספורת, אז האבא אומר תשמע, אני לא יודע, תל אביב.
להמשיך לגור פה בשביל ילד כזה. אני חשבתי לעבור לבני ברק לבני ברק, למה לא, תל אביב זה במקום הכי טוב שיש. אני מציע לך עכשיו אחרי שעשינו לו תספורת.
קח את הילד הזה ברחוב אלנבי, תעביר אותו שכולם יראו איך ילד יהודי יראה אז של בן אדם.
שלא רואה את הרט, אלא אנשים האחרים. הוא לא, הוא לא.
רנוס הוא היה הולך ברחוב, הולך ברחוב בשבת. רואה מכוניות.
בסיאט תמימות זה אומר זה בטוח, יולדת כן.
קשהו לגמרי לגמרי. לא היה. לא היה תלוש.
מהמציאות זה ידעה בדיוק מה מדובר.
היה פה בתל אביב. יצחק גרינבוים, היה טיפוס בשואה. שלח יהודים היה משתף פעולה עם קאפואים עשה מעשה נבלה לא נורמלית.
ושפטו אותו גם כן. זה אז פעם מישהו הזכיר איך.
איך? איך הוא היה מזכיר?
אותו תמיד אומר אה בהגה הגאליציאנית שלו.
הארס הצדיק יושור צדיק ישר כי אלוקים מצא את האדם ישר. אלוקים ברא את האדם ישר והוא צדיק, ישר לא יגיד אף פעם על בן אדם. זה משהו משהו לא טוב.
מישהו לא פעם סלק?
צלחת קומפו תפוחים, אז זה ממש בהתחלה, שם קום המדינה אז הגבאי שלו אומר לו נו, זה תפוחים, חמוצים של ארץ ישראל. זה לא כמו התפוחים שלהם.
מה אתה מדבר? זה תפוחים של ארץ ישראל. איך אתה מדבר עליהם?
ככה לך?
תשטוף את הכל, איך עוזר תגיד 3 פעמים, שזה התפוחים הכי טעימים.
אתה רואה בן אדם שמאוד משתדל לשמור.
הלשון, הפה את הדיבור אז הוא לא מתאים לדור שלנו, זה מה שהדור הזה היה צריך לשמוע. זה בדיוק התאים לדור, אבל הוא עומד ליד המיטה של אבא שלו, אומר אבא, לאיזה דור השאר, הת אותה. אז חשבתי לעצמי זה זה התסמונת שלפעמים האדם אפילו את.
עצמו הוא לא רואה נכון, אתה אומר, אני לא מתאים לכאן, אתה לא מתאים לכאן. אלוקים לא את אבא קצווה שלח אותך כי לכאן אתה מתאים. אם זה אתה יכול להסתדר עם סיפור החיים שלך, אתה יכול להסתדר עם המשפחה שלך.
עם האנשים שמסביב אתה רק צריך קצת לחשוב על זה.
אף פעם הקדוש ברוך הוא לא יוותר לנו בתור יהודים הוא לא יוותר לנו על החשיבה, חשיבה. הוא רוצה מאיתנו חשיבה יצירתית, כמו שיהודי יודע לחשוב.
נעבור לנקודה. אז מה הייתה הנקודה השניה ללמוד? מה שהזולט אומר?
הנקודה השלישית, השכל והרגש. עכשיו זה משהו ששייך לתוכנו.
בקבלת כתוב שהשכל שלנו הוא כאילו משהו שמחוץ לנו.
הרגל שלנו ואנחנו בעצמנו השכל, זה מן מכשיר שעוזר לנו לחשוב איך כדאי לנו להתנהג. אבל הרגש שלנו זה אנחנו, זה אנחנו.
הזמרת החסינות כשאתה רוצה לדעת איפה הטוב האמיתי שלך, אל תלך לפי מה שאומר לך עליהם לך לפי מה שאומר לך, המוח, המח זה כאילו הזולת שבא מבחוץ והוא יכול להגיד לך דברים יותר אובייקטיבים ואמיתיים. לעומת זאת, הלב יכול הרבה פעמים לבלבל אותו. לא האגו שלך והאני שלך זה.
אני אומר לכם משהו בערבון כי זה לא תמיד ככה. אני אומר מראש, לא תמיד זה ככה, אבל לפעמים כן.
הייתה פעם אישה.
שהייתה כל פעם מתלוננת.
מתלוננת על בעלה.
מה שנקרא דתייה אפילו חשידת חבד וגם הואיא כל הזמן מתלוננת שהיא ברמה הרוחנית והכל הרבה הרבה יותר ממנו.
ואיך, איך הם, איך יכול להיות שהגברים נמצאים בנכות?
כזאת.
והנשים ברמת כך גבוהה. עכשיו אני מסכים עם האפשרות שזה קורה. הרבה פעמים של האישה ההיא ברמה רוחנית ותבלית הרבה יותר מאשר האיש שזה קורה.
אבל בסיפור הזה?
אני ידעתי שזה לא נכון, אבל היא חיה באיזה שהוא לא הייתה.
לא הייתה לי ברירה פעם אחת שהיא שהיא אמרה את זה, היא אמרה את זה, וחזרה זה אני. אני לא יכולתי להתאפק.
אני אוהבת מה המשפט שלי יעשה. אמרתי לה שבטבע אין דבר כזה של ציפור תתחתן עם חמור. היא הבינה מי על מה אני רוצה?
להגיד אבל אני יכול לומר לכם שאולי היא לא תודה בזה. אבל מאז שהיא שמעה את האימרה הזאת, השלום בית השתפר, יש פעמים שיש מקרים יוצאי דופן אני בהחלט יודע. כן, לפעמים שאני מדבר על שלום בית אז אנשים אומרים שזה לא פייר, אז אני אומר להם שאני יודע מה זה.
גיטמי הם לא צריכים.
ללמד אותם. אני יודע טוב מאוד מה זה.
אבל עם כל זה לא תמיד הטענות עומדות בקריטריון האמיתי. לפעמים הרגש שלך מטעה אותך, מה ש לך מאוד ולכן לך אחרי השכל ולא אחרי השכל.
הרגל אחרי השכל, לא השכל, אחרי הרגש זה ההבדל בין האדם לבעל חיים. אנשים שואלים מה ההבדל בין אדם לחתולה.
האימונים תשובה כי האדם יש לו יותר שכל מהחתולה אני אומר מי אמר? אני לא חושב שזה נכון. תראו פעם אחת חתולה, איך היא מנסה לתפוס סיפור שנמצאת על האש?
איזה תרגילי השחה היא עושה, תרגילי קומנדו שלא מביאים את הסיירת.
אז איך יכול?
להיות, אלא מה שההבדל בין האדם לחתול. אני לא אומר שזה הבדל של כמות שכל אני לא בונה את זה על זה, אלא ש את החתול בא לי ציפור. בא לי, לא יודע משהו שהוא רוצה עכשיו.
השכל נכנס לשירות. איך תציג את מה שאתה רוצה? זה מתחיל קודם כל מה בא לי.
ואחר כך השכל בא ומתחיל לעבוד, ויוצר פטנטים גדולים. איך תגיע למה שאתה רוצה.
ואילו?
אצל האדם אמור.
להיות לא תמיד זה ככה. אמור להיות שהשכל אומר משהו והרגש נמשך אחרי השכל. אני אמרתי את זה ואני אגיד את זה שוב.
בהרבה מאוד מכתבים של הרבי כשהוא מדבר על נושאים של זוגיות ונושאים של בחירת בן או בת זוג, הוא משתמש במושג משיכת הלב, ואנשים סליחה שאני אומר את זה, חושבים שמדובר במשיכת?
הלב של החתול זאת אומרת שהוא החליט משהו שהוא רוצה.
לשיחת הלב ואחר.
כך הוא בודק אם זה מתאים על פי.
השכל או לא והחסידות מפרשת את המשפט, משיכת הלב, המשפט הזה מופיע בקבלה. זה לא משפט שהרבי המציא אותו משיכת הלב אל השכל משיחת הלב, אלא שכל, כלומר אנחנו יכולים לראות דברים מעניינים. אתם לפעמים רוצים בני זוג שהתחתנו אחר כך אתם כבר לא מוצא אותם.
נכנסו פעם אחת בני זוג אצל הרב רצו להירשם לנישואין מחובקים אחד עם השני.
אז הרב אומר להם בבקשה, לא, אצלי פה אתם באים להירשם? בבקשה הרב, אנחנו לא יכולים.
אנחנו לא יכולים להתחרד לא יכול להיות.
אחרי חודש הם באו לעשות גט, זאת אומרת, לא יכולים להיפרד.
לפעמים הקשר השורש של הקשר זה שורש וקשר רגשי, ולא צריך, זאת אומרת אין ביניהם קשר לאיומי, אין ביניהם.
אז איך שלו לא מתאים בכלל? כלום אין ביניהם.
כלום.
בכלל לאותו סדר רק מה זה נמשך לגוף של זה? וזה נמשך לעיניים של זה+ אולי כמה דברים נוספים אולי לחשבון בנק גם כן+ כל מיני דברים. אז עכשיו מה בעצם אומר?
הרבי אומר הרבי, משיכת הלב פירושה שאתה קודם כל צריך לכפש סוף טוב בשכל שלך. אם זה נראה לך מתאים זה הגיוני. זה מתאים לרמה שלי.
זה מתאים לאישיות.
שלי קודם כל.
בשכל, ואחר כך תצא תיפגש תבלה עוד++
ותראה, מתעורר.
דגש על החלטת השכל.
אם הוא מתעורר טוב, אם הוא לא מתעורר שלום, אבל אם זה מתחיל בסגנון של אי השרה, בעיניי זה הביטוי ששמשון, אמר. עלילה היא אשרה בעיניי. בסוף היא בלדלה אותו, אז אז יש פה.
יש פה איזשהו תיקון. זאת אומרת צריך פה, הנושא הזה מצריך איזה שהוא תיקון.
זאת אומרת שאם אנחנו רוצים לזהות את הטוב של החיים שלנו.
בפשטות.
אני לא מדבר דברים גבוהים. אנחנו רוצים לזהות את הטוב של החיים שלנו. אם זה בבחירת בן או בת זוג, אם זה בבחירתו.
אפילו בבחירת בגד.
אפילו.
בכל קנייה, בכל החלטה בחיים.
תעמידו.
את השכל? קודם אחר כך תבדקו האם הלב.
נמשך אחרי השכל.
אבל אז?
תחליטו קודם את אל תשימו את החודש של המחוקק קודם כל על הרגש, ואחר כך השכל מסתובב סביב זה, ויחפש הסדרים. ההחלטה שאתם החלטתם?
אז זו הייתה הנקודה השנייה, השלישית שכל.
ורגש.
הנקודה הרביעית.
כ.
זה מילה שמחה זה הכותרת, אבל השאלה מה בשמחה?
אז נתחיל ככה. תנסו להיזכר כשהייתם ילדים.
וזה היה מזמן, ואתם אולי לא זוכרים. זה היה היה מצב והיה מצב של של אולי, איזה בחינה לא טובה או איזה כישלון במשהו שלא היה נעים לספר לאבא ואמא?
אז באנו. ניסינו לראות אם יש בבית מצב רוח טוב נחכה עד שלאבא או לאמא היא מצב רוח טוב ואז נגיד להם נחכה. נחכה עד שהם ישמחו ממשהו, ואז נגיד להם מה זה, מה זה, מה זה, מה זה?
זאת אומרת. זה הייתה האינטואיציה החייתית שלנו בתור ילדים. אבל מה עומד?
מאחורי זה. למה הכלל הפנימי? בפנימיות הנפש אומר שכאשר האדם נמצא במצב רוח לא טוב, הוא רואה את כל החסרונות שיש.
כשאדם נמצא במצב רוח טוב.
הוא רואה מעלות.
אתה בא מספר?
לו לאבא.
כמה קיבלת?
במבחן?
40.
יפה אז ידעת 4 תשובות, ידעת זאת אומרת מתי אני יכול להוציא מאבא משפט כזה מתי שהוא במצב רוח טוב. הוא מסתכל על מה שאני כן עשיתי, אבל בסדר גודל הרגיל. מה הוא זה?
ככה?
פליק צע הקוב רגע, כל אחד לפי הסגנון אצלו בבית, והיא שמעה זה.
יתקבל מאוד, לא.
יפה ברגע שזה יהיה.
ברגע שזה יהיה בזמן של מצב.
רוח לא טוב עכשיו.
כל הרעיון הזה הוא גם ביחס של.
עם עצמנו אנחנו צריכים להסתכל בתוך האישיות.
שלנו בתוך כמו שאני, מתוך ראי של עצמנו ולהביט.
פנימה ולחפש בתוך הפנימה מה יפה אצלנו, מה יותר יפה, מה- יפה, ואפילו לסמן גם מה מכואב.
כן, מתוך האישיות.
למישהו יש עצבים לעשות את זה למישהו יש חשק לעשות את זה?
זה כל כך מעייף. זה כל כך מתסכל, לא רוצה להתעסק בלא טוב.
אבל אם אתה שמח?
אתה תאכל, להעביר את זה וזה לא ישנה עליך. ההשראה ההשראה של דיכאון כשאתה מתעסק עם הרי מה זה נקרא לדעת את הכי טוב שיש בי ברגע שבחרת הכי טוב בלי ששמת לב דיירגת את כל הדברים האחרים כפחות טובים. לא נכון.
אני גם חזקה בזה, לא נכון גם בזה אני חזקה, אתה בא לאישה ואתה אומר לעצמי הפשטידה הזאת שאת עושה משהו משהו לא רגע. אבל מה שאני עושה תמיד.
בשאר הדברים מה פירוש אמרת?
לא מחמאה על משהו טוב, כן, אבל אתה דירגת אז.
בעצם אמרת ששאר הדברים הם- טוב. אתה אומר לה לא. תראי כמה דברים הטובים אחרים הם טובים, אבל אבל זה מאוד טוב.
זה כבר זה כבר זה כבר זה.
כבר לא זה באת טוב, זה כאילו זה כאילו משאיר אחרי משאיר את המר בפה. זה משאיר לנו לאוטו כי אנחנו לא אוהבים.
לשמוע שמשהו אצלנו לא טוב זה טבע האדם.
אבל אנחנו בכל זאת כן צריכים להחליט מה.
צריכים להגיש משהו לאיזה ערב מיוחד ואנחנו צריכים להגיש את המשהו שאנחנו יודעים הכי טוב, אז בוודאי שאנחנו נצטרך לדעת לסמן מה הכי טוב. אז איך נדע אם אנחנו נישאר כמו ילדים כאלה שלא מוכנים לשמוע ולדרג, ואנחנו טובעים בהכל.
אנחנו, אנחנו, אנחנו מפספסים משהו.
בן אדם נמצא כבר.
בשמחה באישיות שלו. קל לו בגלל שהוא נמצא בשמחה. קל לו לזה.
ולהתעסק גם בדברים שהם לא כל כך משמחים.
יש אמרה שאומרת כל התאוות באות.
מהבניין. כל התאוות באות מגזים רע של כותב מורן. כל התאוות באות מהדמיון.
מה פירוש?
כאשר לא טוב לך, אז אתה מתחיל לחפש.
איך יהיה לי טוב?
אין ברירה, האדם רוצה שיהיה לו טוב בטבע אין מה לעשות אם לא טוב לו. אז הוא יחפש את הטוב. למה כשאנשים במצב רוח לא טוב הם שוקולד?
ולמה כל מיני אהבות גזובות מתחילות. דווקא כשאנחנו היינו במצב מדוכדך נפש, אחרי שמישהו עזב אותנו או משהו כזה, מכיוון שהאדם.
מחפש טוב, והאדם רוצה שיהיה לו טוב כאשר לא טוב לו אתה מחפש.
את.
זה טוב וזה.
ואז הוא גם כן החיישנים שלו עובדים- טוב. אל תעשו אף פעם החלטה בחיים אלא אם כן הייתם בשמחה.
כשהייתם בעצם ההחלטות שלכם לא החלטות נכונות.
למה מפני שאתם מנסים עכשיו לחפות על הרגשת העצב, בלי שאתם שמים לב?
אז לכן השמחה נותנת לנו אפשרות דירוג בנפש טוב ויותר טוב ופחות טוב. אין שמחה, אין אפשרות לדרג. אנחנו מאבדים יכולת שכלית מסויימת.
זה דבר הרעיון הזה הוא רעיון מאוד מאוד עוצמתי. האנשים חושבים ששמחה זה הוללות. האנשים חושבים שהשמחה זה להשתקע.
אנשים חושבים ששמחה זה לרקוד שמחה פנים זה נכון, אבל שמחה חיצונית, שמחה פנימית. זה שאנחנו מסוגלים להגיד לעצמנו אם אתם רוצים לעשות לכם מבחן השמחה.
הפנימי שלכם בנפש אם אתם מסוגלים.
להגיד לעצמכם בזה אני לא חזקה כל כך בזה אני יותר חזקה בזה- וזה יותר. אם אתם מסוגלים לעשות לעצמכם את הניתוח האישי הזה, סימן שאתם בשמחה בזמן שהאדם לא בשמחה, הוא לא מסוגל לעשות את הניתוח הזה.
הוא יעשה ניתוח.
הוא לא יוכל להכיל את זה.
אם אתם מורים בכיתה, מורות בכיתה?
ואומרים משהו לתלמיד ומיד מצטרף ומגן על עצמו.
סיבי פעם, מבחן כזה לכיתה. נכנסתי עם מורה והיה לי היה לי איתו בעיה עם המורה הזה שהוא לא ידע לקרוא את מה שבין המילים והוא אמר לי בוא, בוא תראה לי דוגמא. נכנסנו ביחד, תסלחו לי שאני זה, אבל הלכתי עם ילד מילד שאל את ההורים שלך אוהבים.
אותך ככה?
אז כל ילד.
שיהיה חיים, תשתי כזה.
ילד אחד צעק כן.
שיצאנו אחר כך מהשיטה, אמרתי לו זה הילד צריך לראות צריך.
שיש לו אהבה שהוא לא מקבל בבית.
למה שלי? הוא היה צריך להפגין את זה בחוץ כל כך חזק? הוא בא לחפות על משהו, הוא לא מסוגל לדרג.
אדם שההורים שלו אוהבים אותו באמת מסוגל להגיד היום, אבא אבא יותר אהב אותי היה אחרי צהריים- הוא כעס עליי על זה. הוא מסוגל לדרג את זה בראש שלו כי הוא יודע שבגדול עומד מאחוריו בסיס אהבה יציב מאוד שהוא לא אכפת לו גם להגיד שעכשיו לא כל כך אוהבים אותו כי הוא יודע שאוהבים אותו גם שלא אוהבים אותו. כן, אבל שאחד צריך לצעוק את הקן הזה מאוד חזק, הוא לא נותן לרגע של חס וחלילה אתם.
אפילו אל תחשבי שלא אוהבים אותי.
ומכיוון מכיוון שחסרה.
את זה לא, לא, לא קיים אצלו אני אז.
זה אתם יכולים לעשות את המבחן הזה לעצמכם. בעניין בעניין השמחה, אם אנחנו בשמחה אנחנו מסוגלים לשפוט, אנחנו לא בשמחה, אנחנו לא מסוגלים, לא מסוגלים.
לפני לפני שנים נפגשתי עם אדם מבוגר, הוא צריך להיות בן 55, לא מבוגר מאוד היום 55, ודיברתי איתו על איזשהו נושא. ואז הוא אומר לי.
אני חייב לספר לך לפי מה שאתה אומר. אני חייב לספר לך חוויית נערות שהייתה לי.
באותם הימים הוא בן למגזר הדתי חרדי. הוא למד בישיבה בירושלים, הוא השתבח לבת מהמרכז.
פה.
ואחרי השידור הוא חזר לישיבה. יש תקופה של פסח.
של פסק זמן בין השידוך לחתונה במגזר הדתי והוא חזר לישיבה ללמוד והוא זה ולא היה פלאפונים וגם טלפונים. לא היה אז היום אומרים את הקשר בעיקר באמצעות מכתבים.
זוהי יושב, כותב מכתב, מה שנקרא, עם כל הנשמה והטיוטה ראשונה, טיוטה שנייה, טיוטה שלישית. וזה והוא היה מקבל את המכתבים, הוא אומר אתה לא, אתה לא יודע כל מכתב שאתה שולך אצלי. היה מעצבן אותי יותר.
היא היית כותב על דברים טכניים.
שוליים.
שום רגש דיקט.
גלידה קרה באיךשרה כאילו.
מה?
זה משהו כזה ותנוש. איפה ההשקעה שלי ואיפה ההשקעה שלה. טוב, לא משנה אם הוא מספר לי את זה ככה ואומר הגיע.
היום הם התחתנו, הגיע היום כי את הראשון של החתונה, כך הוא אמר לי, אתה רוצה כאילו היום השנה יהודים בתחם כזה, יום השנה הנישואים חבר, הם ישבו ביחד על כוס קפה וזה, ואז החליטו.
ככה בשביל הקטע, כל אחד את המכתבים שהוא קיבל. וגם.
גם עוד פעם שלי ייזכר.
אני הסתכלתי על המכתבים שלה וחיפשתי אני רציתי לעקוץ אותה, אז חיפשתי איפה, איפה הקרח? שאני זה איפה.
הזה?
לא מצאתי. זה היה כל כך יפה וראיתי איזה דף ואיזה קישוטים אז לא היה את כל הקישוטים היום שאתה קונה בדף. גם הפרחים סתם מסתדרים שמה וזה הכל.
היה עבודת יד היה מושקע היה מכוון אני.
מחפש.
אני יודע מה בוא דייב, לא להגיד לך, יש לי משהו שיושב לי על הלב הרבה זמן.
מצא הוא לא מצא, הוא ואז תפסתי את עצמי.
כמה בן אדם יכול לחיות בשקט ואומר אני כנראה ככה הוא.
אני אמרתי לו את הראיון הזה של השמחה זה כשבן אדם נמצא בשמחה, הוא מסוגל לעשות דירוג אמיתי וכשהוא נמצא בעצם הדירוג שלו לא אמיתי. אז הוא אומר לי אתה יודע מה, יש משהו במה שאתה אומר שאני הייתי? אז הייתי לחוץ לפני חתונה וזה וזה הכל.
היה נראה לי.
שחור.
הכל היה.
נראה לי לא, לא, לא, לא, לא, לא לא. אז גם פירשתי את כל את כל המכתבים פירשתי ככה.
אחרי שנראה שנרגעתי אותו מכתב.
בונים הכי טוב.
אז ככה אנחנו אנחנו צריכים להיות.
מודעים לטבע הזה שלנו, ואם אנחנו נהיה מודעים לו זה עצמו.
זה עצמו מתקן אותנו, המודעות שלנו כבר מספיקה.
אז יופי זה השמחה. השמחה והדירוג באמצעות השמחה.
נעבור לנקודה חמישית.
למצוא לכותרת למצוא את את הטוב ברא עצמו. מה פירוש?
יש, אנחנו נקראים בתנך. העם היהודי, נקרא בתנך בית ספר, מלאכי ערס חפץ. אנחנו נשאלים לאדמה למה האדם נקרא אדם שהוא בא מהאדמה.
האדמה יש לה כמה חלקים, יש לה חול שזה מאוד מאוד, זאת אומרת, מחולק לפרורים ויש צרורות שהם רגבים מחוברים.
אז הייתי ממשיך ממשיל את זה.
הטוב הפנימי שלנו, הנשמה הפנימית שלנו.
היא.
התחבאה זה כמו יהלום שנפל ככה בתוך על חוף הים. בתוך החול נפל. אתם יודעים, בחוף הים נופל, מה זה אין ונעלם?
עכשיו אני מתחיל לחשוב איפה הוא נמצא. אתה צריך.
לקחת מסננת ולהתחיל.
אז יש לי.
יהלום, יש לי חול ויש לי את הבוס שנמצא תחת החול שהוא כבר מחובר היהלום.
לא נמצא בבוש, בוא נמצא בחול, שם אני יכול לחפש אותו. אני לא יכול.
לחפש אותו בתוך הבוס, כי אין לי מסנן את.
הבוס אז בבוס, אני לא מתעסק אני מתעסק עם החול במטרה לחפש את היהלום. זה המשל מה הנשאל הנמשל. הוא זה שיש לנו בנפש.
כן, אתם הרי בשמחה, אז אני יכול לדבר.
חופשי אתם יכולים לקבל דירוג.
יש לנו בנפש את החלק הרע. כן, כל אדם יש לו חלק שלילי והוא יכול לתקן אותו שהוא יכול לתקן אותו. לא אני אומר שאתם בשמחה.
אני יכול לדבר על הרבדים השנים, אז יש לנו את החלק.
הרע והוא המשל של הצרורות של ה, של מה שנקרא.
של הבוץ יש לנו את החלק של החול, שהוא לא רע מוחלט.
ויש לנו את היהלום שאותו אנחנו מחפשים.
החסידות טוענת שאם אתה רוצה להצליח למצוא את היהלום שלך ושיהיה לך חשק בעבודה הזאת, אתה חייב להבין שגם הרע שבתוכך הוא טוב.
אני גם אומרת.
איך לעשות את זה, היא אומרת, קח את את התכונות הכי שליליות שיש לך.
זה סימן שזה הדבר הכי בסיסי בר, כי אם זה רק גדול ראייתי.
איזה תכונה יציבה אצלך בנפש? אם תשתמש באותה התכונה השלילית החזקה והיציבה לגברים חיוביים, הנה לך בניין גדול שאתה יכול לבנות על קרקע מוצפקה כל פעם שאנחנו רוצים לבנות בניין. אנחנו צריכים קרקע מוצקה.
אנחנו לא יכולים לבנות על כל בניין, לא צריכים משהו? ישיב.
איך אנחנו נדע? אל איזה קטע בנפש זה היציבות שלנו, איפה שהערה שלנו מצמיד.
כאן.
אנחנו מצמידים שזה בנקמה ויש לך שזה בקנאה ויש אחד שזה בשנאה. אל תדע לך שזה המפתח של הבניין הכל בו.
שלום עזריאלי, היה ניהול פרימיטיבי, בניינים יותר גבוהים.
זה הבניין הכי גדול ואתה תצמיח אדם שיש לו קנאה שלילית אם הוא ישנה אותה לקנאה חיובית. קנאה, סופרים. אם הוא יצליח הרבה מאוד בקנאה הזאת, וכן הלאה.
אדם שיש בכוחו כוחות לא נורמלים.
קנאה שממש ריש יוצאים לו שהוא שונא משהו, אם הוא ידע לכוון את הנפש שלו לשנוא את הדברים הלא טובים, אז זה יהפוך להיות בן אדם מאוד מאוד מוסרי, ברמה מאוד מאוד גבוהה וכן הלאה.
זה הקרקע היציבה שלך, אל תברח מזה אחר כך בחול, החול, זה דבר שאפשר להצניח ממנו משהו. אפשר להצמיד בתוך החול משהו כמו שהיהלום, שליפול בתוך החול. החול זה חלק של רע מסוים.
שהוא משתנה כל הזמן משתנה.
הערה משתנה שיש לי בנפש מלמד אותי על יכולת הצמיחה שלי ויכולת ההשתנות שלי. אני יכול היום ומחר ומחרתיים, וכן הלאה. אם אתה יודע להתעסק נכון.
אם הרע הבוצי שלך ועם הרע התפוח, זאת אומרת הרע, חולי שלך?
אתה מוצא בסיס ליהלום. מה הוא הטוב האמיתי שלך?
זה כלל מאוד יסודי וקצת עמוק, אבל הכלל הזה בעצם אומר שאנחנו חייבים להבין שגם אלמנט האלמנטים הרעים שאנחנו מזהים.
בעצמנו.
הם יכולים וצריכים להפוך להיות מנופים לגילוי וזיהוי הטוב הפנימי שיש בצרכנו. ואז אנחנו מוצאים את היהדות.
ילמד אותנו.
על היציבות.
התפוח ילמד אותנו לאיפה אפשר להזיז אותנו, איפה אנחנו יכולים להשתנות וכן הלאה. וככה האדם יוכל להתפתח ולהתקדם בצורה יוצאת מן הכלל. יש יהודי אחד.
זקן חי בארצות הברית קרים אותו מרסינג גרינפלד, מרטין גרינפלד זה החייט והחיית הכי טוב בארצות הברית שהוא תופר לנשיאה ארצות הברית את החליפות שלהם, מאיזנהאואר עד אובמה הוא יהודי. ניצול שואה. הוא הקים מתפרה יוצאת מן הכלל.
והכל אותו מדוייק וזה הוא עצמו עושה את העבודה בן 80 ומשהו.
זה אומר דבר כזה, אני למדתי מתי איפה התחילה הקריירה שלו?
באושוויץ.
אז הוא אומר אני למדתי מהנה סנימר, אני למדתי מהם שאם.
יש לך מיומנות?
שאין לך תחליף.
יהיו לך חיים לא יוותרו עליך?
וזה מה שהיא הציבה אותו. אז אני קראתי את התיאור חיים שלו, חשבתי לעצמי, אני לא יודע אם הייתי עומד בזה. אדם שנמצא בתוך הגיהנום וממהכי, החבל השחורים והמפחידים של הגיהנום קרי נאצים.
הוא לומד תובנה לחיים.
ונקרא שאתה לוקח את הרע ואתה לומד משהו טוב, מה רע, לא עשית את הרע לטוב. הרע נשאר רע, אבל למדת מתוך הרע משהו.
וזה בדיוק מה שאני מנסה.
להעביר שכדי למצוא את הטוב החבוי שבתוכנו אנחנו חייבים ללמוד גם על מהויות, על מהויות הפחות יפות שיש בתוכנו והם יוכלו לכוון אותנו על העצם של הנפש שלנו.
על הבנייה שלה ועל הפיקוד שלה פגשתי אדם.
שהכושר החלטה שלו.
היה יוצא מן הכלל.
ומאוד ידע לתת עצות לאחרים וכל דבר ידע לשקול מאוד מאוד מדוייק. ממש מאזניים בדק טוב.
והוא הלך פעם, יש כאלה אנשים שמסתכלים לך בעין הידרואידרואידרו הידרו עד מי שמסתכל בעין מומחה גדול עולמי, ואמר לו אתה שסתם מאות.
אתה בן אדם מאוד מאוד מאוד עושים.
אז אנשים שמסביב אמרו ואצלו הפוך.
אז הוא אומר ויכול להיות שבן אדם שהוא כל כך עושה אז הוא.
לומד לשקול את הדברים.
מאוד מאוד היסודיות, ואז דבר שהוא עושה, הוא מחליט, הוא מחליט, ובאמת דרך. אגב, אם אנחנו כבר על מזל מאזניים למשל, אומרים שהם שואלים.
מצד שני, המשפטנים הכי גדולים היו מאזניים. למה? משום שבאמת אם.
אתה, אם אתה לוקח לוקח בן אדם שיש לו המון. המון היסוסים.
לוקח את כל השיקולים ומסדר לעצמו אותם בראש בגלל העשפנות שלו. הוא בנה לעצמו איזה שהיא מערכת מאוד עמוקה על פתירת הרפפנות, ואז הוא הופך להיות עולמי. אז מי בנה אותו?
זה עובד בצורה כזאת, ככה זה אין שום תכונה רעה. אתה רק צריך.
לזהות את קצת.
תכונה שיש לך ולעבוד איתה בכיוון החיובי היא הכי יסודית. את צריכה.
בנפש זה כלל חשוב.
נעבור לנקודה השישית. מה הייתה החמישית? כן, זה אמרתי למצוא את הטוב בתוך הרע.
הנקודה?
הנקודה השישית?
ההתמודדות.
בלימוד.
זה אמר לי פעם תלמיד חכם. ראש הישיבה בירושלים התמודדות בלימוד.
אמר לי ראש הישיבה בירושלים שהיה תלמיד מקורב מאוד לרב.
ישיב שהוא שאל אותו פעם, איך אתה עברת? יש כל מיני חלקים בתורה שמאוד קשים לא מובנים. איך המשכת ללמוד, איך המשכת עם משהו שאתה לא.
מבין אז הוא אמר לו רעיון שמאוד= את ליבי. אמר לי תראה שאני הגעתי לכטע לא מובן.
אני למדתי אותו. הבנתי שאני לא מבין. ניתחתי מה בקטע הזה?
כן ברור מה כן ברור לי וכל.
מה שלא.
ברור לי, לא ברור לי.
אבל אני מנתח מה כן ברור.
ואחר כך מה עשית? המשכתי הלאה.
לא ניתקתי, אבל על חלק מהעבודה?
זה היכולת לפנן את המובע, כי בדרך כלל שאנחנו נתקעים במשהו לא.
מובן, הכל לא מובן.
נקים אחורה זה כמו אדם שעומד בשני מבחן, רואה שאלה שהוא לא מבין ראשונה לא מבין ששניה לא מבין שלישית. נראה לו שהוא מבין מילה.
אחת, אבל מה זה= כבר רביעי. ואז בסוף בסוף מחזיר את המבחן ומדבר על הסמסטר הבא ולא הולך, אז זה זה המצב, המצב, המצב הוא כזה נובע, ממה מזה שהבן אדם?
לא רגע. השאלה הראשונה, לא, לא נניח, אבל יש משהו שאני כן יודע.
לאט לאט המתח יורד ויורד ויורד ויורד. פתאום אתה מגלה שיכול להיות ששני שליש זה התשובה.
אתה כבר יכול לענות ובסוף זה כבר 80% מהתשובה אתה יכול לענות ואחר כך אולי 95%. מהשלושים. בסוף מתברר שמה שאתה לא יודע.
זה אולי 5% שגם הבודק של המבחן.
לא ידע אז.
וההוכחה שהוא נתן לך וי אז אז.
אז ככה, ככה האדם יכול להתקדם שהוא יודע לעשות את ההפרדה דרך בלמוד הרב.
אותו דבר, אמר ביחסים שלנו עם בני האדם.
הוא טען שאנחנו, העולם הזה מלא באנשים שלא מסדרים אחד עם השני מלא, הוא מלא באינדיעותיהם שוות, זה הלשון של חזל, אין דעותיהם שוות. אז מה עושים? איך חיים בתוך הג'ונגל הזה?
מה מאוד פשוט?
אתה אל תדבר אף פעם על דבר שעומד במחלוקת. זה לא מתחילים לשוחח על נושא שהוא נתון במחלוקת. עכשיו זה.
הכלל הכי ראשוני בתוך גישור למשל, מדברים דבר ראשון מחפשים את המחנה המשותף ששני האנשים מסכימים עליו ומנסים להרחיב אותו, ומנסים להגדיר אותו ולפתור באמצעותו עוד כמה וכמה נקודות משם.
כבר אפשר להתקדם יותר בקלות, אבל אתה לא יכול להתחיל עם הנקודות ששנויות במחלוקת. זה לא סדר. במילים אחרות, ההפרדה היא כלל מאוד חשוב לזיהוי הטוב הצפון בכך באדם שעומד מולך.
אתה לא תדע לעשות הפרדה בתוך האישיות שלו בתוך האישיות שלך, בין הטוב בין הרע. אז אתה בעצם הפסדת את הגילוי של אותו יהלום שדיברנו עליו קודם.
אז גם כאשר אנחנו רואים דבר הכי לא מוסבר זה הנקודה השישית באה להגיד גם שאנחנו באים מתחברים. בא לפנינו דבר הכי לא הגיוני והכי לא מוסבר ואפילו לא הוגן והכי אין בו שכל.
וכלום כלום, כלום. היום היום בצבא יודעים לעשות את זה גם.
כשזה מגיע להם גם הכי מהלך והאדם אני אתן לכם המחשה?
חשבתי עם קבוצה של אנשים בשיעור הלכה. אמרתי להם אני רוצה לעצבן אותכם עכשיו בעלי, אני רואה שאתם יושבים. אני רוצה לעצבן אותכם.
התקשר רופא דתי מתל השומר. סיפור אמיתי?
האל הוא עובד משמרת שבת, הביאו לו מחבל.
שניסה לעשות משהו לא טוב ונפצע והעבירו אותו מאיזה בית רפואה אחד לבית רפואה שני בשבת? והוא שואל, בתור אדם דתי היינו צריך לטפל בו בשבת?
עכשיו שמה אנשים כאלה.
כאילו אמרתי, מה אתה הולך? אני הולך לעצבן אותכם.
אז מה, מה אתם אומרים? מה צריך לטפל בו או לא לטפל ברגע שאני חושב, למשל בתנועה אמוציונלית פשוטה. מה זה בן אדם שבא להרוג?
מה אני עוד לטפל בו? מה זה תנועה אחת? התנועה השנייה, שהיא קצת יותר שקולה וזה שכל היא באה ואומרת ככה שמע, אנחנו נמצאים בתוך עולם מסוים.
תאר לעצמך שאני עכשיו גומר אותו.
בוא נגיד שאפילו לא ישימו במאסר, אבל מה יהיה לי אחר כך? מה יגיד כל העולם יש?
יהודים שנמצאים על שולחן ניתוחים בכל מיני מקומות.
בעולם.
שכשאנשים ישמעו את מה שאני עשיתי והם יהיו איזה מוסלמים, אז הם יחליטו שהם טובחים את אותו אחד.
וזה על החשבון שלך.
אתה צריך להכניס?
את שיקול הדעת שלך שיקול דעת שכלי הגיוני ולעשות הפרדה בין מה שאתה בא לך ומה שאתה מרגיש לבין מה שהגיוני למה שנכון. וזה וזה וזה כלל מאוד מאוד חשוב בכל החיים. אם אדם זה לא יודע לעשות את ההפרדה הזאת, הוא לא יכול לעשות, הוא מביא, הוא מביא עוול לעצמו, וגם לאחרים.
הוא אפילו לא מבוכים בזה, אז זה גם כן נכלל באותו הכלל אותה הפרדה לימודית שאני עליה מדבר. היא חייבת להיות בראש חזק מאוד. יש מה שאני מבין ויש מה שאני לא מבין.
אבל יש מה שאני מבין ואני אגדיר לעצמי טוב, מה אני מבין? וגם בבני האדם יש בני אדם שאני מבין אותם, ויש בני אדם שאני לא מבין אותם, וגם באלה שאני לא מבין יש את מה שאני מבין.
כנראה שעברה עליו איזה שהיא ילדות קשה כנראה שהיה לו איזה שהוא זה זה עדיין לא אומר שאני מבין אותו באופן פוזיטיבי, אבל אני בכל אופן משהו כן קולט. אני יכול להבין שמדבר זה יכול לבוא דבר זה ברגע.
שאתה כבר גילית את הסימפטיה הזאת.
פה אתה התחלת להתחיל באמת לחדור לתוך העומק של האישיות שלו, אבל כל זמן בשביל.
בשבילי זה תת אדם, תגיד כמו בעל חיים, וזה בשבילי כמו בעל חיים לא מבין את אנשים.
משוגעים לא מבין.
אם אתה לא מנסה להבין מאיזה נקודת מוצא הם יוצאים, אין לך מה לעשות, אתה לא יכול לשים עם הבנאדם הזה שום דבר. אתה לא יכול להתקדם לשום מקום, אתה לא יכול לתקן עולם, אתה לא יכול לבנות עולם. אתה לא יכול, לא יכול לעשות כלום וזה כלל מאוד מאוד יסודי.
אנחנו.
נמצאים באיזו פרשה חיי שרה, שרה אמנו נפטרה הפרשה הזאת. אברהם אבינו שולח את אליעזר עבדו הנאמן לחפש אישה?
ליצחק.
אליעזר הולך תוך.
כדי שהוא הולך הוא מתחיל לדבר.
מה הוא מדבר?
אולי לא תובע אישה ללכת אחרי.
אז רשי מסביר מפ למה אליעזר אמר את המשפט הזה דחף את זה פתאום? מה, אברהם לא יודע, שאולי לא תובע אישה ללכת אחרי.
אומר לו אומר.
רשי לאליעזר הייתה בת. הוא מאוד רצה להשתדך עם אברהם, זה היה בשבילו זכות גדולה.
הוא רצה שהבת שלו תהיה לי יצחק.
אז הוא ניסה להגיד, אולי האישה שאתה רוצה להביא מכרה? אני לא תרצה לבוא.
אברהם יגיד, אתה יודע מה? אז הבת של חניקח. אבל אברהם לא אמר את זה.
אברהם אמר לו, אתה?
ערב.
טוב.
הוא בני ברוך והם ערום מידבק וברוך.
ה אליעזר צסה היה של אחד מהילדים של חם, ואברהם ומאחד מהצאצאים של שם ונח.
קילל.
את חם ואומר לו, אני לא רוצה.
לעשות שידוך, עם מישהו מקולל.
אז כולם שומעים את הסיפור הזה, מתחילים לחשוב מה להגידנות הזאת או פה שם. מה שהוציא דווקא הפעים.
המקום שאליו הגיע אליעזר.
העובדה שבני חם מקוללים. אנחנו רואים את זה עד היום יש.
העובדה אתם יודעים מה היא הקללה הכי גדולה שיש בעולם? פירוד, פירוד יש אנשים שבטים מסוימים והזכרתי את זה פה בשיעור שהם יושבים על על מה שנקרא על על על.
בדרך את הביטוי כאילו יש להם עשירות טבעית במדינה איפה שהם נמצאים ברמות.
יש להם זהב, יש להם נפט, יש להם נחושת, ויש להם מחצבים נוספים, ולאנשים אין שם מה לאכול.
ולמה ולמה? משום שיש להם ריבים פנימיים ביניהם על כבוד ושררה וכל מיני כאלה שאין זמן לפתח את המדינה אין זמן עסוקים במריבות כל?
הזמן זה.
הכל זה.
הכללה הכי גדולה הקללה זה הפירוד, זה המריבה שתעשו כל הזמן בלריב אין לך כוח ואין לך זמן לפתח את האישיות שלך.
ולהפיק את המשאבים שיש לך.
אז מה זה הקללה? אני חושב, אליעזר לפי היהדות, הוא מגיע מחם פירוד. אנשים נמוכים, אנשים שהם חסרי השכלה ולאן הוא יגיע האדם הזה, לאן הגיע, קראו אותו דמשק אליעזר, על שם מה דמשק יש אומרים שהוא בא מדמשק, ויש אומרים מפני שדולה ומשקה מתורת רבו אברהם אבינו.
זה היה השכל?
בעלה, מכל רעיון זה הביטוי בספר יצירה שכל נעלה מכל רעיון ואליעזר זה העבד שלו ולא נמצא אדם שיכול להכיל את תורתו של אברהם בצורה כל כך טובה כמו אליעזר.
והוא ניחם. אז איך זה יכול להיות?
זה רק אומר לך שכשאתה מסתכל על בן אדם אחר, נכון ויודע להפחיד את הטוב שבו מהר שבו אתה יכול לקחת אפילו אבן ולעשות ממנה בן אדם.
זה לא משנה מה השורש שלו. הנתונים של אליעזר היו נתונים קשים. זה נכון שאברהם לא רצה להתחתן איתו.
גם אנחנו לא רוצים להתחתן עם כל אחד. נו, אז מה זה לגיטימי? אבל לאן הוא הגיע?
בוא נסתכל כמו שאומרים בחשיבה החיובית לאן אליעזר הזה הגיע. הוא הגיע לדרגות מאוד מאוד גבוהות. חזל עוד אומרים שהוא אחד מהאנשים הבודדים שזכו להיכנס לגן עדן נשמה בגוף.
חי עד היום הוא שם אליעזר ויש איזו סיבה היה לזה.
סיפור שאני לא אספר עכשיו, אבל אליעזר זכה לדרגות הכי גבוהות שיכולות להיות. אתה יודע, אתם יודעות מה זה? אתם יודעים מה זה ללמוד אצל אברהם?
הוא היה האדם הכי גדול שהיה באותו אזור.
והוא סומך עליו. הוא מאמין לו והוא משביע אותו והוא סומך עליו בדבר הכי הכי עדין לקחת, תשאל יצחק ולכן הלאה.
הוא הגיע לדבות. גם אנחנו יכולים להעלות את עצמנו ולהעלות את זולתנו, לא?
משנה באיזה נקודת מוצא הוא נמצא.
ובלבד שאנחנו נאמין באדם הבעל שם טוב לימד שכשם שמצווה להאמין באלוקים כך מצווה להאמין באדם.
יש איזה שהם כוחות נסתרים שמתגלים אך ורק בכוח האמונה, אם אתה מאמין בדבר, אתה יכול להוציא, לשלוף, לגלות. וכאן הרבי אמרי אמר שאנחנו צריכים לעשות שימוש בעורך דין שבקרבנו.
הוא.
דיבר שיחה פעם והוא אמר שאדם שהשם מינה אותו בעולם להיות עורך דין או עורך דין. האדם הזה צריך להיות.
שהרי מה התפקיד של עורך דין, עורכת הדין, לנסות ללמד סנגוריה על זה שהוא מייצג אותו? אז אם זה התפקיד שלך, סימן שאתה צריך ללמד זכות כל הזמן על אנשים. אתה צריך כל הזמן בראש שלך לחשוב על לימוד זכות ולחשוב, חשיבה חיובית כל הזמן זה העבודה הפנימית שלך.
עכשיו אני רוצה לומר לכם שאין לי שום ספק שכל היושבים כאן אין עורכי דין וארוך אחר שאתם הולכים ברחוב. אתם אתם לא רק עורכי דין, אתם גם שופטים.
אז אתם אומרים על כל אחד מה אתם חושבים שאתם, מה נראה לכם ומה זה ומה זה. אז גם עלינו יש לנו ישנה את ההוראה הזאת של הרבי. אורן, עורך דין, לא סתם קיבלת את השכל?
שלך?
על כל בן אדם, כל רגע ורגע. אתה מלמד סנגוריה על בן אדם?
אחת, הדמויות החסידיות שהיא סמל לטוב לב וסמל ללימוד זכות וסמל של ענווה. זה התלמיד של המגיד ממזריד שלביז שם מהניפול.
המעניין שהיסוד של רביזושא לא היה כזה שרבי זו שהיה צעיר והוא הגיע לרבו והיו לו עיניים של רוח הקודש. הוא ראה יום אחד שמגיע למד.
אדם, כמו שאומרים, אין בו מתון.
כול לא מלא מעשים רעים ומגונים, ואין לו כלל חרטה למה שהוא עושה כלום.
אפס. זה כל כך עצבן אותו. זה כל כך חימם אותו, שהוא רואה את אותו אחד ניגש למגיד ממטריץ ומבקש ממנו ברכה להצלחה.
אז נלך למצב לא מתבייש לעמוד ליד הצדיק עם פרצוף כמו שיש לך כל העברות שלך רואים כל הזה שלך יעליב אותו. הלך.
ברח אז אמר, אבל הרבי רואה את מה שהוא.
עשה הוא התחיל לבכות.
וואו, לאן הגעתי? מה עשיתי? אמר לו המגיד, ממזרי הייתה זו שצריך להכניס לעצמך פסוק לראש הפסוק אומר פרשת בלק, מה טוב הוא הולך, יעקב.
כל יהודי יש בו טוב, התפקיד שלך מהיום והלאה רק לחפש כל הזמן את הטוב שיש באנשים. ומאז הוא בירך אותו והוא רק ראה את הטוב שיש באנשים. נו, אז רבי זושא קיבל כזו ברכה, אבל גם אנחנו יכולים לשאוב משהו מהברכה הזאת.
מגיע לנו לא לחפש להסתכל על האנשים בעין חיובית, עד כמה שאפשר היהודי אחד.
שנכנס לרבי ליחידות והוא היה טיפוס ביקורתי. מה זה פחד? הרבי אמר לו שהתפקיד בחיים של כל אדם זה להשתדל כל הזמן רק לראות את הטוב וכל הזמן להילחם על הטוב הזה, להילחם, לחפש לראות את הטוב ולהשתדל.
אז הודלה רבי עוד משפט להשתדל להעניק מהטוב שלך לאנשים אחרים זה העבודה.
ואז הוא אמר לו עוד משפט שיכול לעזור לנו גם כן.
אם אתה לא מסתדר עם האנשים במאה% אלא רק ב-50% לא נורא זה גם טוב.
כלומר, אנחנו לא חייבים להיות פרפקט, גם אם אנחנו מלמדים זכות וקצת חושבים רע וכבר שווה משהו. אתן יודעות למה זה= אתם יודעים למה? זה= מפני שבסופו של דבר אם אנחנו רוצים להיות טובים, אנחנו רוצים לזהות את הטוב שבתוכנו זה לפי הכמות כמו שהתחלנו בפתח השיחה, לפי הכמות שאנחנו מסוגלים למצוא דברים טובים על השני.
מי שנוצה דברים טובים על השני הרבה ימצא את הטוב שלו הרבה.
מי שמוצא דברים טובים- נמצא- אבל אנחנו ארץ חפץ בארץ, יש הכל שמ זהב. יש שם מים, יש שמה פחם ויש שמה נפט.
יש שם הרבה דברים.
טובים השאלה היא אם אנחנו יודעים לחפור מי שחופר וחופר בסבלנות ימצא בסופו של דבר.
אז מה אני מאחל לי? ולכולכם בתוך עם ישראל, שאנחנו נדע לחפש את הערך, את המטמון, לחפש את המטמון שבתוכך. נחפש את היהלום שבתוכך וזה אנחנו נעשה באמצעות שאנחנו נשתדל לחפש ולמצוא את היהלומים שנמצאים אצל האחרים.
שלכולנו יהיה בחיים האישיים שלנו. טוב לא רק נעלם אלא טוב, גלוי. כתוב הנראה ואנגלה וכשלנו טוב.
קל לנו גם כן לאחל לאחרים שיהיה לנו טוב.
