תמליל אוטומטי מהשיעור (יתכנו שגיאות):
שומע את המון
אלינו מהלך
אינוון
וצריך
את זה אחד חיים לברוח היה מישהו ששאל למה למה אנחנו אומרים כשעושים הכשרה אני ממשיך מילה אחת רק על הכשרה שעושים הכשרה לשיש או רוצים לעשות הכשרה לשולחן אז למה אנחנו אומרים שצריך להיות שתעשה כיסוי ושהכיסוי יהיה הרמטי שגם לא יעבור נוזלים וגם לא יעבור חום מישהו כאילו שאל אותי למה אתה מדגיש את העניין הזה שלא יעבור נוזל ולא יעבור חוב אם לא עובר נוזל סגור ארמטי אז גמרנו מה זה משנה אם עובר חום או לא עובר חום אז לגבי המים קרים כבוש
אוקיי
יש מצב תבוא אצלי בבית תראה שלא נכנסו יותר ממאה%
ממש
אני שם אין לי טיפה אחת של מים טיפה אני טיפה
אני
שם ניח כסף אני שם אני שם שם בדבק בלי סוף אין לי אין לי אין לי זה אין לי טיפה של מים אז כשאתה עושה שתהיה סגירה הרמטית השאלה היא למה זה צריך להיות גם אם הסגירה הרמטית למה שאני לא אשים סיר חם על על כל זה אני אומר להם שבאמת מן הדין הם בזה בעיה רק שיש פרי מגודים אחד בסימן קוף איי ושפתי דעת סעיף קטן כף בית שהוא כותב לכתחילה אין לעשות כן ליגשת שתי גדרות חמות אפילו אין באמת רמגונים שזה דעת יחיד אומנם אבל הוא אומר שאתה לוקח שני סירים נגיד אחד חלבי אחד בשרי ועם חמים וריקים אומר אל תעמידו אותם אחד על השני שיגיעו אחד בשני משום שגם החום האוויר גם בלי נוזל זה לא שההלכה כמו הדברים מגדלים אבל אני חושש לא לכתחילה בפסח שתעשה גם שיהיה איזה שהוא לכן אנחנו שמים את הפוליגל
לא
משנה ברגע שיהיה לו חכם אז הוא יחמם את המים מלמטה אם יש וישחמם את השיש מלמטה ואז יהיה חכם אז לכתחילה שגם יהיה דבר עבה שיוצר זה שלא יתחמם למטה בחום של 40 מעלות זה היה כאילו ההסבר למה למה אומרים ככה
לפי זה הפי בי סי
זה לא מספיק צריך גם תחתית
יש היום בשוק שתי בי סי הולך בי וי סי דק הולך בי סי אבל זה מספיק כן כן 40 מעלות לא ירד לך שם 40 מעלות אחרי הביסי החם ובנוסף לזה
אתה מוכר
את
זה אני לא
מוכר
לידה
רציתי לשאול שאלה יש לי אני משתמש מע איך לא אומרים הם מסוננים אשר חבל לחבוד ולהביא את הקומקום של תסח הוא עשני עם קורטוב זה בעיה אז אני רוצה להשתמש בזה התעילות שאני משתמש כל ראשונה והוא הגוף שלו נסתר והוא נקי ואני יכול רק להרתיח אותו ואני יכול להשתמש בפסח
הא אתה אתה שותה אתה שותה שם חלב אתה שותה חלב אתה שופך חלב חלב אף פעם לא חלב רק
בשבת אני משתמש מה אני עושה לקחת עם איזה
שהוא אדם אחין ממנו תן
מה
אתם מח כלכלה
זה לא קפה כן זה קפה עם חלב
לא קפה שחור
הקפה שחור
גםני
עושה
את זה קפה אני טוען
אבל אני רוצה לדעת שאני לא מטעה אני לא רואה סיבה למה אתה חייב להכשיר אם אתה לא
משתמש שאלה שניה יש לי בארכה מים קלים בין חמים אני יכול לכהיתי אותו ממש נקי למופת אין אתם יגיד אני יכול להשתמש גם בפסח
להגיד אבל הנכדים לא שותים כוס קפה עם חלב מהבר הזה
לא לא אני חושב שזה כן כן יכול להיות כן אני לא משך
אישי
החלל הם לפעמים אחר כך אתם לומדים
בקפה אחר כך אבל אתה יודע שאחרי שבן אדם שאתה ונשאר לו קצת חלב והוא מוסיף מים חמים הרבה פעמים אבל
אני אומר אם אני מריב אותו מריג את המים חמים ולתת לו כאילו כלומר אני יכול להשתמש במרחב
אני לא מדבר קטע על המחאה אני מדבר על על הקולר על הבר על הבר לא אם שמים שם מים אם שמים שם חלב גם כן אז היה עדיף שבמיים עולה אדים מלמטה
למעלה אם אני
מחליט מחליף ברז אתה פותר בעיה ואז אתה עשיתי לך בעיה חדשה אתה צריך איזה חברה זה שלבר אז תעשה להם מודעה שאתה רוצה לראות אם יש להם הכשר למסננים שלהם למה משום שיש מסננים כאלה שעובדים על בסיס של- ששמים אותו עם אלכוהול רובם כן אבל אם יש להם כשרות לפסח אז הם ישלחו לך דף יש להם כשרות לפסח המסננים זה הבעיה רגע אבל לא אבל יש לך את הטלפון שלהם תגיד להם שישלחו לך את את אם יש להם הכשר למסננים שלהם אז תסביר לו המסננים יכול להיות בעיה
שואלים
אותי אני מוריד נייר כסף עד למטה שבאופן כזה שלא לא לא עולה לי טיפה אחת של מים פנימה כאילו אני לא חותך את הנייר כסף בדיוק
ומה מדובר
לא הוא שואל איך כאילו לא נכנסים אם קרים זה עד כדי כך יבש שכשאני מרים אותו אז אתה רואה שכבה של לבן שהרבה זמן הוא לא בא במגע עם נפרות
שהוא מכסה נצמד
אני מכסה כמה כמה
שניים הוא נצמד ואחר כך מה אחר כך נהיה
גם פלסטיק כבד
ויש איזה פולקמן
בעצם איזה סוג של פלסטיק אני לא יודע זה פלסטיק ישן יש לי פלסטיק כמו הפיזיטי
שלא
נכנס לי הפלסטיק הזה אז אני שם חתיכות של פוליגמי
זה על
הניילון
וזה הוא עוד משהו
זהו ועל אנייר כסף גם כן
שני הכסף ולקרמיקה
אני שם ניילון שאני במקום שיש לי חום ושיש הסירים אני שם נייר כסף המקום שאין לי חום אני שם ניילה
לא
ניילון נצמן
עכשיו למה נכנס לבד
צריך כשרות לפסח אתם יודעים
כן כן
הנושא השני שרציתי להתייחס זה הנושא של בישול בקניות בישול בקניות מנהג מנהג האשכנזי ומנהג חבד שלא עושים קטניות בפסח אבל כמו קורה כשקורה מישהו הלך התארח את והחבר הזה הוא בישל בפסח בסיר הזה קטניות עכשיו הוא עושה בשבילך בסיר הזה בלי קטניות זה דבר שיכול לקרות אצל הורים שהם הולכים לפי מנהגי ספרד והילדים שלהם חבדניקים והם כבר הכינו בשבילם אוכל והם אומרים מה הבעיה הבעיה היא זה שעשינו קטניות לפני יומיים עשינו בזה קטניות ופה עומדת שאלה של כיבוד הורים הם עושים לך אוכל כשר בשבילך בלי קטניות אבל היא לא אבל בסיר הם בסיר הזה היה קטני קטניות השנה אבל חדש בסימן תו צדיק וו כותב שכלים שהתבשל בהם קטניות לאחר מעת לעת מותר לכתחילה להשתמש בכלי הזה כך כותב גם שוק זרע אמת כך החיים הביא את זה להלכה בסימן תו נון גימל סעיף קטן כאף זין עם הכלים הם בני יומן עשו קטניות בני אומן
אז לכתחילה אומרים לך לא בשיטת בשעת הדחק בדיעבד כן במקרה כזה שאחד הלך להורים שלו אני אומר לו זה לא בדיעבד משעתת צחק עכשיו איפה זה תופס את כולנו כן עכשיו איפה זה תופס את כולנו זה תופס את כולנו בשבת השנה מי שירצה לעשות קטניות מי שירצה לעשות קטניות ביום חמישי בשביל שבת שאחריו הוא יוכל לעשות את זה והוא יעשה את זה בסיר לפני עצמו ועכשיו השאלה הגדולה היא האם הוא יצטרך הכשרה לסיר הזה שנה הבאה על כל פנים מהפרי חדש הזרע האמת ומכף החיים מה שמה שאין עם זה שום בעיה ולא נצטרך על שאר
הארץ ויחול
של מצב שרויה לא הייתם מצפים אותי תיק אתם יודעים את זה אני באתי לחדש את
הארץ
אני אגיד לך מה ההבדל ההבדל הוא זה שבזמנו פעם שאלתי את הרב לנדאו אז הוא אמר לי חייבים להכשיר את זה אחר כך אני לא הבנתי את הפסק הזה ולכן אני לא מורה אותו הלכה למעשה לא אמרתי למה צריך להכשיר זה נכון שנהגו בחומרות יתרות וזה אבל קטניות זה לא
חמיה וזה
הם פוסקים שאומרים
זה 5 חדש 5 זה בכלל 5
חמץ זה עכשיו בנוסף בן נוסף מי שירצה וזה אולי הרב יניב יעזור לנו מי שירצה לעשות קטניות ביום חמישי נכון נצטרך לברור אותם לפני פסח נכון הוא לא יכול לפתוח שקית אורז בפסח כמו שהיא ולעשות ברירה בפסח נכון מי שירצה לעשות קטניות יצטרך להכין את הקטניות האלה לפני פסח כדי לעשות אותם ביום חמישי זה זה דבר נכון גם לספרים בורר
אחד אניבור את זה
לא בגלל זה
תעזור
לי בגלל זה בגלל שאנחנו לא יכולים לפתוח קטניות מחשש שיהיה שם חמץ העם הספרדים חששו לחשש להתערב חמץ בכיפורים והם הכינו אותם לפני הפסח
כדי שלא יראו לפני
פסח מכינים את הכול
לפני
זה חומרה אלה המהדרים אמרתי נו אז חבדני קטניות זה כבר אז הוא כבר עושה כמו הספרדים המהדרין בפשטות
זה כבר יצא מה לכאורה לא צריך זה כבר אודל
ממש זה כך מדבר משפיע אחת מנייני העולם הזה ככה הוא מדבר אבל לא כולם בדרגה הזאת עכשיו אני רוצה להתייחס לנקודה השלישית אדם שלא עלינו חולה והוא לא יכול לשתות יין לא יכול לאכול מצה או לא יכול לאכול מיר קשה לו אז יש מחלוקת פוסקים האם הוא חייב בסיפור יציאת מצרים כי יש כאלה שאומרים שסיפור יציאת מצרים כרוך ביחד עם מצע זו מרור זה וכולו אבל ההלכה אנחנו פוסקים כמו הפרי מגדים כמו המנחת חינוך שגם אם אתה לא יכול לאכול מצב מאיזה סיבה או מ אור או מה עוד שמה זה יין אז אתה עדיין מקיים אתה מספר סיפור יציאת מצרים ואתה מקיים את המצווה וכדאי לדעת את ההלכה הזאת+ הלכה חשובה בנוגע לחולה ומבוגר אדם שמבוגר שלא יכול לאכול את המצה יש לו בעיה עם השיניים הוא לא יכול לאכול את המצה אז שאומר שאלות ותשובות בני ציון דבר ראשון לפורר את המצה זה עדיף לפורר את המצה לקמח יאכל אותה קמח ואפשר לברך עליה מוציא לך מן הארץ ועל אכילת מצג ככה הוא כותב בסימן כף טית 3 תשובות בני ציון לא יאכל כזה
עושים חתיכות- מכזי כזה מזונות לא זה רק אם בישלת אותו גם אם אתה עכשיו אם הבן אדם לא יכול לאכול גם פירורים כאלה מקמח מצא אז אני אגיד לו תטביל אותם במים אם גם את זה הוא לא יכול אני אגיד לו אתה יכול להטביל גם ביין ובשאר מי פירות
זה הרב מפיל התימאית אני
גם חושב שזה אני
חושב
שזה אופציה זה אופציה חשובה שזה עברם זה
עשה לא הפיתה
אבל תדעו לפעמים אתם מארחים אנשים ופתאום הבן אדם נתקע באמצע אז חשוב לדעת מה עושים עכשיו בנוגע לשרויה זה אני שמעתי שהרב יצחק אלחנן מקובנה הוא תמיד היה מזהיר את הקהל שלו ואני קראתי את זה אמרתי יש לי מה להזהיר את חבד בשבת שאחרי הוא תמיד היה מזהיר את קהל הדת מראיתו שהם לא יכולים לשים מצב המרק מכיוון שבשמחה סימן אנשים יחוד סעיף יוד בית כותב אדמור הזקן שאנחנו חוששים לבישול אחרי הפיה והמצע הזה אפייה אתה שם אותו עם המים רותחים והמים הם כלי שני אני חושש לבישול אז אני רוצה להגיד לך באדיקים נכון שהוא אמר את זה בדרשת שבת הגדול ביחס לכל חג הפסח גם ליום טוב הראשון גם ליום טוב האחרון אנחנו נגיד את זה ביחס לשבת שאחרי שהנשים נדלקים שהם יכולים לשבור אז הם ישברו מצות ויכניסו בתוך המרק אז צריך כלי שלישי כי אם זה לא יהיה כלי שלישי אז יש לך בעיה של של בישול אחר אפיהח פסח שחל שוב אני רוצה בעצם בכלי שלישי בוודאי שאתה יכול להשיג שלישי
כלייש שלישי מה יעשה אדם שהמרור מזיק לו כגון שהוא חולה או אינסטניס הוא לא יכול כלל לאכול מראו גם בזה אפשר להיתקל ככה באיזה ליל הסדר אומר אדמור הזקן מבשם החוק יעקב יקח קצת מרו ילס אותו טיפ טיפה רק כדי לחוש קצת ובזה הוא השתלב עם כולם יצא ידי חובה ומתוך דבריו של האדמור הזקן אנחנו לומדים שאדם שלא יכול לאכול מצע גם כן פירור קטן אפילו שזה לא כזהית אבל אתה משתתף עושה משהו ואתה אתה לפחות מי שאוכל מי שאוכל מצא או מראו אחרי חצות הלילה זה הלכה האחרונה האם הוא מברך על אכילת מצא האם הוא מברך על אכילת מאור התשובה היא מחלוקת והמשנה ברוו פוסק שלא והדוגלמורו הפוסק שלו ואני+ פוסקים שלו
אז
השאלה אם בריכה או בלי בריכה אז לכן תדאגו אתמרו ואת המצה של הראשונה לאכול לפני אוקיי עד עכשיו אני עשיתי כמה מילה כמה מילים של הלכה עכשיו אני עושה כמה מילים של דרשה לפני ההתוודות מה הסיבה למנהג חבד שלוקרים כרפס לכרפס לוקחים בצל דווקא המנהג המקורי היה בחבד לקחת בצל ובמשך השנים שאנשים נחלשו במיוחד נשים הם לקחו תפוח אדמה אז מה היה הסיבה למנהג לקחת בצל דווקא קודם כל יש לנו כמה חברים למנהג הזה ספר יסוד ושורש העבודה כותב שלוקחים איזה דוגמה הכל ירד מה סלרי יש עם ישראל בגדול רובו לא לוקח בצל אז זהו אז אני לא יודע מאיפה זה הגיע אני יודע שזה מנהג חבד אני רק שואל כאילו מה העניין בבצל למה חיפשו את הבצל דווקא זה הוא הגיע זה הגיע זה הגיע
זה הגיע זה הגיע
לא
הגיע לאירופה אני חושב שנה שעברה שדיברנו על הקטניות שכמעט ואסרו עלינו גם את התפוחי האדמה
יש
להם את כל הכללים של הקטניות לפי הכללים שאסרו כל מיני מינים נוספים מעבר לזרעים הקטנים טוב אז מאיפה זה נלקח הגמרא אומרת מסכת פסחים למה הרב פאש מא מן האיך לשיקוע בחרוסת משום כאפה מפרשים שם גם הרשי וגם הרשב"ם קפא הוא ערס שחזרת יש בו ארס כדרך הבצלים לבצלים יש ארז אחד הפרשנויות למה אנחנו טובלים מי מלח את הכרפס זה כדי לבטל את הארס שבפרי אז יכול להיות שבגלל זה חבד נהגו לקחת דווקא בצל כדי שזה יהיה פרי כזה שיש בו ארס כדי שהמי מלחטלו את הארס
לפחות
בעיר
התוכנה
ארי אני ציטטתי את הלשון שהכיפה יש לו יש לו כאפה הוא ארס חזון חזרת יש בו ארס כדרך הבצלים מתוח נכון זהו אני רק רוצה שתקשיבו מהתחלה עד הסוף לפחות שהשאלות האלה יהיו חזקות בינתיים השאלה לא חזקה למה מכיוון שיש אומרים שהתיבול במי מלח זה כדי לבטל הרס של ה תיבול של הקארפס במי מלח לא של זה אז לכן אני אומר בדרך אפשר כמובן לקחו בחבד דווקא בצל ששבעם כותב שיש בו הרס כמו שיש בח כדי כדי שלמי המלח תהיה משמעות שביטלת את הארס שלו לכן לכתחילה כמובן שזה בדרך
אפשר באיזה
ירקות לא דיברנו על לא דיברנו על החסרת חזרת חזרת אני
לא לוקח את זה
כן כי זה מאיר מלך יש כמה טעמים אבל אחד הטעמים זה כדי לבטל ארז רוצים גם לפי הטעם הזה ידוע כן חוץ מליל שימור השנה כי שמים מה אני לא יודע מה הייתה הסיבה למסורת הזאתי אבל זה מזיק אוקיי צריך לבדוק את העניין
רב שנייה אבל כל שנה אנחנו הולכים באתר
בערך
מה יהיה ויומיים
מהיום
יומיים כל שנה אנחנו נדבר בלי לשים שום מלח שום דבר
זה כדי להביע את התינוקות זה פשוט שפה נכנס
אתה הזה
אני רוצה לשאול שאלה עכשיו אתם תענו לתשובה איך זה קרה כתוב במפורש בשולחן ערוך סימן תו כף ביטול שאלל צריך לאמר אותו בעמידה איך קרה שבליל פסח אנחנו אומרים אלל ואנחנו שוב
לא
בבית עמידה
בבקשה
הרב משוליה הזאת לא אבל אבל האלל אתה יודע הרב הרב יש הלל הכלל שניים חצי בהתחלה שמה הכוסה השנייה שהוא עלולים של הכוס השנייה והחצי השני זה אחרי בלת המזון אתה עומד בחצי הראשונה בחזייה השנייה אתה כן לומד
אנשים
הרב מה
הבעיה כל השנים
בשביל זה יש שיעור חברה קודם כל אני חייב
להזמין
לכם אני חייב אני חייב להגיד לכם שאתם גאונים כי הראיה שהתרומת הדשא לא תרומת הדשא שיבול הלקט הוא תלמידו הדשאן הוא שאל את השאלה הזאת והוא תירץ כמה תירוצים אחד התירוצים שהוא תירץ זה מה שאתם אמרתם כיוון שכבר אמרנו אחרי התפילה הלל בעמידה עשו כן אסור לנו הנחה שתעלל הזה לא נעשה בעמידה התירוץ השני זה עוד מישהו פה זרק שזה לילה של מסובין אז הוא כותב לילה של חירות עשו לנו הנחה שנאמר את ההלל בישיבה תירוץ נוסף הוא אומר במה דברים אמורים שצריך לעשות אותו בעמידה שאתה אומר את כל כולו בעצב אז כשאתה עושה לי חצי פה חצי שעה אז אפשר בישיבה תירוץ נוסף הוא אומר אם תעשה אותו בעמידה וזה לכן שאלתי אותך איך אתה עושה את החצי הראשון הרי יש לנו חלק שאנחנו מרימים את הכוס נכון זה חתיכת זמן שהכוס בידיים שלנו אומרים מבפנים תעלל עד ונאמר לפניו על אלוקה וזה מה שכתוב בהגדה אז הוא אומר אם הבן אדם יעמוד עם הכוס בידיים אז יש חשש שזה ישפך אז בגלל זה אמרו שהחצי הראשון של ההלל יהיה בישיבה אז אחרי שהחצי הראשון של הללל בישיבה אז כבר החצי השני גם כן בישיבה אז ככה או ככה זה משהו מאפיין כמו שאומרים את הלילה הזה שהלא לו בישיבה צריך לחפש את הזה
גם לזה
אני אומר לכם שהוא יושב כל שנה רק שהוא לא זוכר בין הכוס השלישי להגיד מה הוא רוצה
שזה
אנחנו נשב ועומד
או קיי שאלה נוספת שהיא בדור שני מה הטעם שלא הזכירו את החרוסת בסימני הסדר כדי שהוא חץ כרפס יחץ את החרוסת לא מזכיר מדוע מפני מה
אני בכוונה
לא שואל שאלות זה קצת מחשבה אתם תעלו על זה
וזה חברתי
לא משהו ישיר זה משהו שהוא בא לכאורה רק עקיף לתבל את המצה לתבל את המרוא וכן הלאה זה לא משהו משמעותי ישיר
בפני עצמו
כשאנחנו מעיינים כן אנחנו מאיינים אנחנו רואים שגם את הבשר של הזרוע ואת הביצה תזכירו אז יוצא שחרוסת ביצה לזרוע לא מזכירים אותם לא מזכירים אותם בסימני הסדר מפני שכל 3 הדברים הללו הם רק זכר למשהו אחר זכר לעתיד זה כבר תירוץ שני זכר לקורבן פסח זה זהו לחגיגה אז הכל זכר לאה אז הוא לא כזה חזק הוא רק זכר עכשיו אני רוצה לצטט לחכמים המקובלים אני רוצה לצטט לחכמים המקובלים ציטוט ציטוט משאר הכלים
שאר
הכלים אמרתי שאר הכלים סליחה בלבלתם אותי שאר הכוונותי בלבלו בלבלו אותי שער הכוונות לרבי חיים ויטל אני רוצה לצטט לכם הציטוט חברה אני רוצה קצת ולהיות כי אין זיווג בלאה בליל פסח רק דרך הרי במניין החרוסת שאינו אלא זכר בעלמא בדברי סופרים ואינו מצווה כמו היין והמצב כאן יש תשובה נוספת על פי קבלה קודם כל הוא אומר שהחרוסת הוא אומר אין אין בלילה הזה אין זיווג לאה בליל פסח מי יתרגם לי את ליל פסח זה עניין של דיבור
דיבור זה עניין של רחל מלכה זה עניין של מחשבה בליל פסח אנחנו צריכים יותר לדבר מאשר לחשוב אז אל תלת לבנך
זה שיהיה תמיד לחשוב מה ירד למטה
החרוסת החרוסת שייכת לבחינת לאה זה מה שהוא אומר החרוסת שייכת לבחינת לאה ולכן אני ניסיתי להסביר לפי זה את מנהג החבד שמופיע בהגדה של פסח שלא אוכלים מאמינים שנכנסים בחרוסת ובמרו אבל את הכרפס אתנים שנכנסים בכרפס תפוחי אדמה בצל אפשר לאכול בערב פסח גם כן תגיד לי תהפכי אד המים
למה אתה מכין את הבשר ישמחה איזה משהו
בשר זרוע אוכלים אז מה הבעיה עד דווקא המילים הללו שהם מבחינת האיך אומרים המרירות השתיקה ההיפך הדיבור הך השמחה זה אל תאכל ברד פסח זה זה בשקט בשקט בחשאי אתה מכניס אותו בערב פסח כמו שאומרים בדלת האחורית הוא נכנס זה לא עניינו של אל פסח כיוון שזה לא עניינו הרוחני של אל פסח לאן זה לא עניינו הרוחני של אל פסח כיוון שכך לא מזכירים אותו בסמניה ליל לסדר זאת אומרת הטעם הקבלי שלו
זה
סיבה אבל לאכול אני אגיד לך מכיוון שהוא כדי שאתה בכלל תרגיש שהוא קיים בליל בסדר כדי שתרגיש שהוא קיים הוא כל כך בסתר שתרגיש שהוא קיים אל תאכל אותו בערב פסח כי הוא לא העניין המהותי שאלה נוספת מדוע אנחנו לא מזכירים את את 4 הכוסות בשאלת מה נשתנה שואלים על התיבול שואלים על החמץ שואלים על הבשר המסובים שאלה השלישית 5 השניה מרור להיות אוקיי אז למה 4 כוסות לא לא לא לא לא לא מכניסים את השאלה הזאתי שואל המרן מפראג בספר גבורות השם
והוא מתרץ שהארבע כוסות זה מצווה דרבנן ולכן לא שואלים עליו אתם
מבינים את
התירוץ הזה דרבנן על זה עונה הרבי אבל השיבה היא בשביל מצווה דאורייתא היא בשביל הקורבבן פסח אז זה שייך לקובע
אבל
ומרו זה דרבנה אז אז הרבי עונה אז כל מה שענה מהרן
אז נכון
אתה יודע יסוד זה התירוץ של המערך תירוץ של חכם אחר הוא אומר זה לא שאלה מכיוון ששותים גם בשבת עושים קידוש על היין שבת בלילה שבת ביום והבדלה אז שבת שלמה יש לך 3 כוסות אז גם זה לא כזה זה לא כזו פליאה גדולה אתם מקבלים את התירוץ הזה זה לא באותה ארוחה זה קצת קשה
אז לכאורה
כן
תירוץ נוסף אז תירוץ נוסף יש שרצו להגיד שכיוון שהארבע כוסות לא שתו אותה עדיין את כל הארבע כוסות אז לכן הילד לא שואל את המרו ואת המצב ובכל זאת הוא שואל אז זה גם כן תירוץ שלא מכסה את השאלה לגמרי
כאילו יוצאים יותר מהבידן המזון רוצים יותר יש שתי כוסות שיכור לא לא שמים את זה לא כל כך
עזוב את התשובה אמיתית אני אומר את זה בזה הרבי מדייק באגדה אני אומר את זה בדרך צרות הרבי מדייק באגדה שהילד שהילד הוא כשהוא רואה שמוזגים כוס שני אז הוא לא שואל אז זה ששותים עכשיו כוס שניה אלא למה מוזגים כוס שניה לפני הסעודה הוא לא מבין מה זה עוד כוס לפני שאוכלים כוס אחת לפני שאוכלים זה מצוי אבל שני כוסות לפני שאוכלים זה לובן ואז הוא מתעורר לשאול את 4 הקושיות נמצא שהכוסות היו בשבילו גורם לארבעת השאלות למה לא הכנסת אותם בפנים התשובה היא שהוא חבדניק ולשתות זה בכלל לא היה לו שאלה וכל השאלה הייתה למה לא למה לשתות כל כך הרבה לפני האוכל זה הייתה השאלה לא אני אומר את זה הבדיחות אבל כנראה שבימים ההם היה מקובל ששותים בתוך הסעודה יין אתה רואה את זה מתוך ברכת התובעמתי וכל הנוהג שהיה פעם אדם היה יכול לשתות 3 4 כוסות יין תוך כדי הסעודה כוס אחת לא שניים זה אחיד זה הכי
כוס אחת טוב מרענן ולבנן אנחנו נמצאים עכשיו היום הבהיר יהידן ניסן יוסי הפסקה
