האם מותר לצלם אדם ללא ידיעתו

תמליל אוטומטי מהשיעור (יתכנו שגיאות):

מכיוון שהרבה זמן אנחנו עמדנו פה מול המצלמה עד שהיא הסתדרה אז האם מותר לצלם בן אדם בלי שיהן רשות

כמובן אנחנו מדברים על פי חוק התורה האם מותר לצלם בן אדם בלי רשות

השאלה הזאת נשאל רבי יוסף חיים זוננפלד בשאלות ותשובות צלמת חיים הוא היה הרב של ירושלים של העדה החרדית

והוא מתחיל עם הגמרא במסכת ו מציע כיצד עלה עושה סחורה בפרתו של חברו מה הסיפור שמה

היה ראובן שראובן הזכיר פרה לשמעון

הלך שמעון והשאיל את הפרה ללוי

שוכר חייב בגניבה בעבודה ופטור מאונס תודה שואל

חייב גם באונס עכשיו מה יוצא לפי זה שכאשר הפרה בסוף נאנסה ומתה

עם חמת אונס אז יבוא השומר לבעלים ויגיד להם הנה אני אנסה אני פתור אני לא צריך לשלם על פרה ננסעני לא עשיתי שום דבר

ואז הוא ייפטר ייפטר מפני שזה אונס יבוא השואל ויגיד הפרנסה יגיד לו השוכר שהזכיר לו שנתן לו מישהי לו מה זאת אומרת אתה שואל אתה חייב בהכל אז השואל יצטרך לשלם לסוחר פרה

והסוחר לא יצטרך לשלם לבעלים כלום אז לדעת חכמים במשנה זה בסדר זה תקין אומר רבי יוסי כיצד עלה עושה סחורה בפרתו של חברו

באיזה זכות אתה עושה עסק בפרה שלי אתה בסך הכל שוכר הפרה היא לא שלך ואתה קיבלת פרה אני שאני הבעלים לא יקבל כלום אלא השואל ישלם לבעלים

זה טעון רבי יוס אז אומר רבי יוסף רבי יוסף חיים זוננפלד יש לבן אדם

פרצוף מישהו צילם אותו עכשיו הוא הולך נגיד ועושה עסק עם הצילום הזה הוא מעלה את זה לרשת מוכר את זה לא משנה עושה מזה משהו כיצד עלה עושה סחורה בפרתו של חברו הקלסתר פנים הזה הוא לא שלך או שלי אומר רבי יוסף חיים זוננפלד מה פתאום הקלסתר פנים הזה הוא גם לא שלך פנייה שלך את הפנים האלה הקדוש ברוך הוא עשה לך את הפנים האלה אין עם זה שום בעיה

אז זה לא שלך

ואותו דבר אמרנו פיינשטיין בא הרב משה פיינשטיין מישהו ואמר לו אם אני אצלם אותך ואני אחר כך אמכור את התמונה אתה תוכל לאסור עליי את השימוש בתמונה הזאת אומר לו אמר שפיינשטיין הפנים שלי הם לא שלי

זה לא זה לא אין לי זכות לאסור את זה אבל באמת מי יקנה ממך את התמונה שלי

בשביל מה אתה עושה את זה זה הוא עושה אז הם גרסו שבן אדם אין לו באמת בעלות על הפנים שלו אז אפשר לפי שיטתם אפשר יהיה לצלם בן אדם אין שליטה על זה אפשר לפרסם את זה וגמרנו אבל יש פה יסוד נוסף נכון הפנים שלי הם לא שלי

אבל אתם יודעים שלא רק הפנים שלי הם לא שלי הם גם דברי התורה שבן אדם אומר הם גם כן לא שלו

נתונים אין מה לכל ישראל כותב הצמח צדק בשאלות בתשובות סימן עין בחושן משפט זה לא שייך לך זאת אומרת במילים אחרות טוירא סמויש זכרו תורת משה עבדי התורה היא לא של מוישה הוא מסר לנו אותה והיא שייכת

היא שייכת לכולם שייכת לנו גם כן התורה היא לא של משה רבינו לא של אף אחד

הקדוש ברוך הוא נתן לנו את התורה אותו דבר אבל מצד שני נכון הקדוש ברוך הוא נתן את התורה לכולם אבל מה יקרה אם אני כתבתי איזה שהם דברים ומישהו הקליט את מה שאני כתבתי או צילם לא משנה איזה שכתב תוך כדי אמירת השיעור ואני מתבאס שהוא יפיץ את זה כי אני כבר חזרתי בי ממה שאמרתי אני חושב אחרת אני מתבייש

אז אומרים הפוסקים שאם בן אדם מתבייש אז בלי קשר זה לא שלו אבל אתה גורם לו בושה

הטוס מבושל יהודי איזה זכות אתה יכול לעשות בושה ליהודי זה לא תקין מה אתה מבייש אותו זה כבר לא מדין שלי שלך זה לא של אף אחד לקדוש ברוך הוא אבל למה אתה עושה לי הונאה

למה אתה עושה לי צער זה שאתה עושה צער ליהודי זה גם כן דבר שהוא לא תקין ובפרט שאנחנו חוזרים חזרה לדבר על זה בנוגע לדברי תורה למשל אז אותו דבר לגבי תמונה אם אתה אם אתה תתפוס את הבן אדם למשל באיזה סיטואציה לא כזו

מכובדת צילמת אותו בצורה שלא נראית בעיניו מכובד והוא מתבייש מזה שזה מופץ החוצה אז נכון הפנים שלו הם לא שלו אבל הבושה שאתה עושה לו אתה עושה לו בושה איך אתה עושה ליהודי בושה באיזה זכות אתה עושה לי יהודי

בושה אז לכן זה לא יהיה תקין לעשות את זה כדי לא לעשות ליהודי בושה בפרט שרבי יהיונס הנאם אייבשיץ לו ספר שנקרא

נו יערות דבש שזה סרט ספר דרשות

והספר הזה מצוטט גם במקורות הלכתיים לכמה וכמה עניינים יש כמה וכמה עניינים שהוא המקור היחיד להם אני אזכיר את זה בדרך אגב אחד הדברים שהוא היה הוא מקור להם שזה לא לאכול את הקצה של הלחם

אין לזה מקור לא בגמרא לא בתלמוד לא בשס לא בזה זה הוא מזכיר שתיתן משהו להסיט רך כאילו קצת משהו כמו מים אחרונים כזה

יש מדרשות ויש תבור את הזה שהוא אומר שנזהרו נזהרו אנשים

לא יצלמו אותם כיוון שברגע שהם מצלמים בן אדם אז כאילו זה היה יניקה לקליפות והסדרה חמה תמונה שלו זה לא היה עושה לו טוב לכן היו כאלה רבים שנמנעו מזה שיצלמו אותם ובשנים הראשונות גם הרבי נמנע מזה ממש בצורה קיצונית אפילו לא נתן שצלמו אותו

עד שזה הפך הרבה כנראה חשש לא רק מהסיבה הרוחנית אלא מהסיבה כשהיא לא תעשה לך פסל וכל תמונה כל זמן אם אתם זוכרים את התמונות של לפני 70 80 שנה אתם יכולים לראות את זה בספרים אנשים היו הולכים להצטלם זה היה הגנישף עומדים בדרך כלל זה היה עושה שהאישה והילדים יושבים ובעל הבית עומד

אתם מכירים את התמונות זה היה חתיכת עניין אז באמת היה אסור להצטלם בחול המועד כי זה היה ממש

הכנות וצער והשתדלות

זה לא היה זה הדבר דבר שלא מכובד למועד

וזה גם היה תמונה במובן הזה שאנשים ראו בזה דמות לא היו מצלמים את האדם סתם ככה תוך כדי שהוא הולך תוך כדי זה היה נעמדים להצטלם כיוון שזה היה נעמדים להצטלם לתמונה הייתה חשיבות שלא תעשה כל פסל וכל תמונה אז לכן נמנעו מזה אחרי שהתמונה הפכה להיות משהו שהוא זול ככה מצלמים את האדם בכל זווית שהיא בלי שום חשבון בלי שהוא נאמן וכיוצא בזה

גם כשהוא רוקד גם כשהוא עומד על הראש

שהוא משתכר גם כשהוא מקיק כשהוא משתכר אז הכול כאילו יוצא באותו זה אז זה כבר לא גדר של משהו חשוב אז זה לא בגדר שלא תעשה לך אפס לכל תמונה אז מסתם עושה זו הסיבה שהרי כבר

הפסיק להקפיד על העניין הרב מנשה קליין בעל שאלות ותשובות משני הלכות

טוען שכשמישהו מצלם את השני זה גזל זאת אומרת הוא כן הבין שהפנים שלי שייכות לי ואתה גוזל אותי עשה מזה גזל

וההסבר שלו לגזל לו מה זאת אומרת אתה לוקח מצלם אותי מוכר אתה עושה כסף עליי

אני הייתי גם יכול למכור את זה הטיעון הזה קצת קשה לי

כי בדרך כלל אותם אנשים שמוכרים את התמונה שלהם בין אם הם אנשים יהודיים בין להבדיל לא יהודים בין אם

נשים שמכובדים בגלל שהם פוליטיקאים בין אנשים שהם להבדיל מכובדים מפני שהם תלמידי חכמים או דברים רוחניים צדיקים הם בעצמם לא הולכים למכור תמונות אין לזה שוק אין דבר כזה שצדיק מוכר את התמונה שלו זה לא דבר שהוא עובר לשוכר זה לא זה לא משווק אז לכן

זה הטיעון שלו נראה קצת שלא הביאו את זה הפוסקים זה כנראה לא הלכה העיקר להלכה להלכה הטיעון הזה שלא שיש כסף

אנחנו רואים דבר מאוד מעניין שהרבי באגרות קודש כמה וכמה פעמים מציע לאנשים להחזיק בכיס תמונה הוא אומר תמונה של רבי בעיה אבל זה מופיע באדם שהיה לו תאוות אכילה זאת אומרת תשימו מול הפנים תמונה של הרב היהץ זה מופיע לבן אדם שהיה לו מחשבות כל מיני פחדים

זה מופיע בדוגמאות

של של ברית מילה למשל ישים מתחת הכרית תמונה והוא וזה כאילו זה עניין של סנדק

ומאיפה מאיפה הרבי לקח את זה

מה שלה הרבי אומר אז מה השאלה בכלל אז הרבי פעם סיפר על אדמור הזקן שישב עם המגיד ביחד עם התלמידים

והמגיד אמר איזה שהוא דבר והאדמור הזקן

וכל התלמידים שאלו אותו מנהל אן כאילו מאיפה אתה לוקח את המקור הרי לא סיפר מה היה הדבר הזה שאלו אותו מה יגיד מה מאיפה לקחת את זה

אז המגיד אמר קיבלתי את זה מליון אנובי אז ברגע שהוא אמר שהוא קיבל את זה מיליובי אז אז אז זהו כבר כבר כולם פסקו את השאלה אין להם שום שאלות אליהו הנביא אמר לו זה דבר גדול אבל אדמור הזקן אמר כן אבל לי זה לא מספיק מה המקור לזה זאת אומרת אליהו אנובי הכל טוב ויפה אבל איפה המקור לזה בתורה

אז המגיד חייך ואמר דוס כן טון נויר ליטבק רק ליטאי שואל כן אבל איפה המקור בגמרא איפה המקור בתורה לעניין והוא כאילו קיבל את זה זאת אומרת הוא קיבל את הסגנון הזה של של אדמור הזקן אז אתה יכול לבוא ולהגיד מה זאת אומרת הרבי אמר שתמונה זה זה זה אז גמרנו זה העניין והפסד עמוסי ופסידים לוקחים תמונה של הרבי של הרב ללא תמונה של הרבי בעיה זה

וזה פשוט אבל מה המקור לזה זאת אומרת האדמור הזקן שואל מה המקור לזה אז יש לזה אז זה מעניין שהרבה בעצמו אמר פעם את המקור הרב בעצמו אמר פעם את המקור רק שזה לא מופיע במכתבים במכתבים שהוא כותב הוא כותב עצה אבל באחת הפעמים הרבי בשיחה הסביר אם אתם זוכרים

כולם מכירים את רשימת המאסר של רבייאס אז בקטע הזה של רשימת המאסר שהרי ביאס הולך שם ועבר את המסררון ואחרונה ואחר כך הולכים הוא נכנס והוא התיישב

ובמסדרון יותר מאיר והוא מתחיל לחשוב מה עבר עליי ומהלילה ומהבוקר והיה עניין של של מחשבות מה שנקרא מחשבות נוגות

ואז הוא כותב שמה צייר את קודש הקודשים את הרבי על השאב והוא שמה אותיות המחשבה אז הרבי אומר הרבי מספר את הסיפור הזה בשיחה והוא אומר שמזה שהרבי סיפר את זה לנו סימן

כשבן אדם נמצא במצב נפשי נמוך

והוא אם הוא יסתכל בתמונה של צדיק זה ישפיע וזה ישנה לו את זה הרבה כאילו לקח את הרשימה של המאסר וזה ובכלל הרב בהזדמנות אחרת שאל פעם רשימת המאסר זה פלא היא נכתבה שנה אחרי והוא כתב את זה עם כל הפרטים והוא שאל כאילו בשביל מה הרבי היה אז כתב את זה כי זה כזה עוצמה של אדם שלא מתחשב

טון מה אנחנו שייכים לכל העניין אומר הרבי אנחנו שייכים הוא לא כתב שום דבר אם הוא לא חשב שזה שייך אלינו כתב את זה כי זה שייך אלינו דברים שלא שייכים אלינו הוא לא כתב והרבה סיפר את זה כן זה סיפר את זה

כמו שאומרים וזה ולמד מזה גם כן הוראה שאנחנו צריכים להיות עקיפים ולא להתפלל מאף אחד כמו שכתוב ברשימת המאסר על כל פנים שהם מאפס מדובר בבקשה את העניין של קרנות שצריך

לא שכששעה שיש לך איזה נפילת הרוח אתה מסתכל על תמונה של צדיק זה וורד של צדיק תמונה של צדיק זה דבר ישן אבל כאילו כאילו שאתה מסתכל היווה אומר מזה נלמד הוראה הרי אומרים זה הוראה שכשיש נפילת הרוח אז אתה מסתכל בתמונה של צדיק ואז כאילו זה עוזר לך אני רוצה לצטט לכם שאלה שנשאלתי שהיא קשורה

ליחסי שכנים

וזה זה שאלה שיש בה הרבה הרבה הרבה כמו שאומרים נספחים גם כן אני גר בבניין דתי

ויש משפחה אחת שאוהבת מוזיקה שירה וזימרה ונתברכו ברוך השם בהרבה בנות וכולם ידועות ומוכרות בבניין והן מהוות לשורר בקול אנחנו לא יודעים את נפשינו מצעדים כל באישה ערווה

באישה שהיא ידועה ומכירה הוא מזהה אותה בקולה שואל מה הוא יעשה מה הוא יכול לעשות הוא רצה ללכת ולהגיד להם הם יכולים לא לשיר

אז קודם כל השואל הזה הוא שואל תלמיד חכם משום שהוא דייק פה ידועות ומוכרות בבניין הרי שכשמישהי שרה בבית שלה אתה לא רואה אותה שרה כשבן אדם הולך ברחוב ושומע אישה שרה הוא לא יודע מי זאת האישה הזאת אז אם אנחנו מדברים על הלכה פשוטה הכול בי אישה ערווה למדו הפוסקים עוד הראשונים שזה צריך להיות שהוא גם כן יודע על מי מדובר

אפילו לפחות בדמיון

יכול להיות גם מכיר אותו

יודע ומכירה כן

זאת אומרת זה צריך להיות שהוא ראה או תמונה שלה או שהוא מכיר אותה ואז זה באמת יהיה בעייתי יש שיחה של הרבש שהרבי אומר שנכון זה נכון אבל אבל זה לא מידת חסידות גם גם אם אתה לא מכיר

הרבי מחדש זה לא מידת חסידות לשמוע כל אישה אפילו ברדיו שזה לא נקרא כל אישה בערבה זה קול מתכת אפילו בדיסק זה לא קול אישה זה לא כל אישה בערבה במובן ההלכתי אבל זה לא מידת חסידות מתנהג לשמוע את זה בפרט אם זה גורם מחשבות זרות אבל הרבי לא בונה רק על המחשבות זרות זה בעצם לא דבר נכון אבל מבחינה הלכתית יבשה וזה חשוב לדעת כי לפעמים אתה נכנס לאיזה מונית שניה

אתה נכנס אתה נכנס לאיזה מונית אני אתן רגע לשאלות בסוף אתה נכנס למשנית או לאוטובוס אתה נכנס לתחנה מרכזית

היוצא אתה הולך לדוקטור סוביס אתה הולך לממתין שם לפעמים יש מוזיקה אז אתה לא מכיר את האישה הזאת זה לא בעיה זה לא זה העניין אבל כשאתה מכיר זה בעיה עכשיו פה הוא דייק לכתוב שזה בנות מהבניין אז הוא מכיר אותן לא רק שהוא מכיר החוקם הזה הצדי הזה הוא גם כן מזהה לפי הכל מי זו ששרה

זאת אומרת יש לו יש לו תביעות טביעות

קול הוא מבין אני מבין זה זה כמו שאומרים מול זה לגמרי אסור הזכרת

בשאלה הקודמת התחלתי עם אבי יוסף חיים זוננפלד בשאלות תשובות צלמת חיים הרבי מאוד אחז מזה שיוציאו את הספרים שלו לאור וביקש שהמשפחה תוציא לאור את הספרים שלו אם נשאר ממנו משהו היה כותב הרבה חידושים על גיליונות הספרים

הכל נעלם אבל ככה זה היה ההוא כותב בשנות התווסן

הוא הסיפור שלו היה אחר

היה

מישהו שטען לו כתב לו שאלה

בהלכה בחושך משפט בזמן כוף נון היי וו כתוב שאם אתה לא יכול לישון מכיוון שהשכן שלך דופק הרבה בפטיש העבודה שלו הוא עובד בפטיש כל הפטיש אינו יכול לישון

איני יכול לישון מכל הפטיש ואם אם זה בן אדם שהוא לא חולה הוא לא יכול לבוא בטענות כי הוא צריך פרנסה אז הוא עושה פרנסה מה אתה רוצה אבל אם זה בן אדם חולה

אז אז אתה צריך להתחשב בו ככה כותב הרבה שמחה אם זוננפלד סליחה ככה ככה כתוב בשולחנו

בא שואל המקשן ואומר לו כשאישה שרה שכנה שרה

למה זה יהיה- מאשר כל הפטיש

זה גם כן כמו חולה שזה מציק לו נפשית זה חולה זה פיזי זה נפשית

וזה גורם לו לדברים לא טובים אז אז למה שהוא לא יוכל להגיד תפסיקו עם זה עונה לו רבי יוסף חיים זוננפלד תשובה מאוד מעניינת הוא אומר לו 60 את את הידיים שלו על האוזניים והסתום את האוזניים מה אתה אתה רוצה להגיד להם שהם לא ישירו אתה תסתום את האוזניים שלך

אז למה אז למה לא כי למה רבי יוסי חיים זנוס שעוד לא יגיד לך למה אגיד את זה גם לחולה

החולה שיש כל הפטיש למה שלא נגיד לו תסתום את האוזניים כנראה או כנראה שקשה לו אבל היום יש את מאוזניים אז אולי נגיד לו תשים את מי אוזניים ושהוא ימשיך לדפוק בפטיש זה לא עניין שלך

אז אז זה קצת קשה אבל כנראה שיהיה הרב יוסף חיים זוננפלד התכוון להגיד

שאתה יכול למצוא פתרונות לא לשים על האוזניים אבל אתה יכול למצוא פתרונות למשל אתה יכול להפעיל את המוזיקה אצלך בבית אתה לא תשמע אותם שרים אבל תשמע אותם ברור חולה אתה לא יכול להגיד לו תשים מוזיקה הוא צריך לישון הוא רוצה לנוח

נכון כיוון שחולה לא יכול אז אתה יכול לבוא אליו אתה לא יכול לבוא אליו בטענות עוד מי התייחס לשאלה הזאת היה ראש ישיבה בכפר חבד במשך הרבה שנים

קראו אותו הרב ישראל גרוסמן זה האבא של הרב גרוסמן מגדל העמק

הרב גרוסמן היה בנוסף להיותו ראש ישיבה הוא היה גם כן דיין לנקט לאוםקה דינה יש לו ספר שנקרא נצח ישראל ושם הוא מביא הלכות שכנים

השאלה שלו הייתה אחרת יש מוסד של בנות והם שרות ביחד האם השכנים יכולים להתלונן והוא כותב שהם לא יכולים להתלונן אבל הסיפור שלו זה הרבה יותר קל מכיוון שאתה לא מכיר מישהי ספציפית וגם הקולות ביחד מתערבים אז אי אפשר לבוא בטענות אז מסקנת הדברים אתה לא יכול להגיד לשכנים אל תשאירו לא יכול מזה אנחנו רק יכולים להבין עד כמה זה חשוב שבן אדם יגור בסביבה כזאת של אנשים נוחים

אנשים טובים אתה הולך לשכור דירה אתה הולך לקנות דירה זה לא זה לא שאתה רק בודק שהבית והחדרים והכיורים והשירותים והאמבטיה מוצריכים בעיניך בני אשתך זה צריך שאתה בודק גם כן שהשכנים זה אנשים כאלה שהם לא מרעישים ושהם נוחים וזה דבר שהוא נורא נורא משמעותי כי אחרת בן אדם יכול לסבול הרבה זמן עד שהוא

מגיע לאיזה שהוא מצב שהוא של נוחות

אני עובר לשאלה הבאה שקשורה לשכנים האם לבן אדם מותר לפתוח בית כנסת אצלו בבית האם בן אדם יכול לפתוח תלמוד תורה אצלו בבית

האם בן אדם יכול לפתוח פעוטון אצלו בבית או שהשכנים יכולים להתלונן על הדבר הזה הדבר הזה זה סוגייה ארוכה מסכת ברשותם בדף כף 1000 והשולחן ערוך מביא אותה בחוש משפט קוף נון וו סעיף גימל

מותר לפתוח תלמוד תורה לילדים איזה מפריע לך איי זה מרעיש לך

תלמוד תורה יסגור אנדר שתלמוד תורה זה משהו אחר בשביל תלמוד תורה לילדים התירו לעשות רעש גם כן בית כנסת אם שמה גם כן זה בית כנסת אני לא יודע היא בית כנסת זה כבר משהו אחר אבל אם אתה אם אתה עושה שם תלמוד תורה לילדים גם תוך כדי

יש להם איזה שהוא פינה שהם לומדים וכיוצא בזה אז זה גם כן אי אפשר אי אפשר להגיד לך לא לעשות את זה והפוסקים אומרים אז לא אז זה צריך להיות הרבה זמן של המדינה

פוסקים אומרים שזה יכול להיות גם ביום וגם בלילה

שולחן עורי ירדן נפסק שילדים צריכים ללמוד ביום וגם בלילה אבל אם זה מאוחר בלילה זה לא זמן שילדים לומדים אסור לעשות אז רעש באה לבוש מרדכי יופי והוא מחדש חידוש אומר רעש אתה יכול לעשות וזה שאמרו שאפשר לעשות דיברו על בניין שנמצא על הקרקע בית שנמצא על הקרקע ואז החידוש שהבתים מימין ומשמאל לא יכולים לבוא בטענות כי אתה פתחת תלמוד תורה אבל אם זה בניין או שזה חדר אחד

ואתה בתור בניין עם קומות עושה רעש ועושה בלגן על זה לא דיברו כי זה כבר משהו אחר זה עוצמה אחרת של הפרעות על זה לא דיברו זה חידוש של הלבוש ובבתי הדין היום משתמשים בפרט הזה זה מה שעשו פה לא מאשרים

בבניינים בכל מיני מקומות בניינים בזמן הקורונה אז היו הרבה מהתלמודי תורה שהמשיכו לעבוד בכל מיני דירות

אתה לא יכול לעשות תלמוד תורה בבניין בבניין אתה מפריע לאנשים נכנסים יוצאים עולים במעלית וכולי וכולי זאת אתה לא יכול להפריע

בא הרב אלישיב והיה לו שיעור שהוא היה מוסר ובשיעור שלו הוא חידש מה המסכת חידושין הוא חידש חידוש שהוא מיוחד הוא רוצה להגיד שבזמנינו כיוון שהבתים עומדים למכירה בשונה מהזמן של הגמרא ככה הוא ככה הוא אמר

בזמן שלגמרא זה לא עמד למכירה אבל בזמנינו עומדים למכירה ברגע שאתה תלמוד תורה אפילו בבית על הקרקע אתה בעצם גורם להורדת הערך של הדירה קשה מאוד

להגיד את החידוש הזה משום שיש לנו כלל בפסיקה שחשוב שכולנו נזכור אותו הכלל הזה אומר מי חלן סתימתם של ראשונים מפירושם של האחרונים אם בהלכה כתוב שאפשר לפתוח בבית אז לא עשו עכשיו חשבון אם זה עומד למכירה או לא עומד למכירה אמרו

למה אפשר אז זה כולל את כל המקרים

מה בנוגע לפעוטון שזה ממש מצוי שיעשו פעוטונים כל פעוטון שמלמד גם פרשת שבוע וגם מלמד את הילדים להתפלל קצת וגם קצת 1000 בית זה נחשב מקום שלומדים תורה וזה אפשר וזה דרך אגב גם חוק המדינה שמאפשרים לעשות פעוטונים בתוך הבתים ואין מוחה ואין פוצה פה ומצפצף

עכשיו באים הפוסקים ודנים מה יקרה בוא נגיד פתח מותר לפתוח פתח

אבל הילדים עושים בלאגן שוברים שוברים

שוברים שם זה מלחלחים מקלקלים את הדשא האם במקרה זה אנחנו נגיד שזה מותר או אסור אומרים הפוסקים יש מחלוקת יש חלק מהפוסקים שאומרים נו אז מה עם הילדים מקלקלים אבל אמרו שלילדים מותר ילד שלא מקלקל הוא לא ילד אז מלכתחילה לקחו את זה בחשבון

אבל יש מהפסקים אומרים לו אין לך בועל לחידושו התירו

התירו איפה כאשר הילד לא עושה בלאגן אבל אם הוא עושה עוד בלאגן זה דבר שהוא לא טוב

כעת אני רוצה כמה מילים שנוגעות להשגת גבול שזה דבר חשוב קשור גם לאהבת ישראל מה זה השגת גבול

אתה יש לך חנות אופטיקה בא עוד מישהו ופתח חנות אופטיקה בצד השני של הרחוב או אפילו לידך

מבחינה הלכתית כל זמן שהוא לא גורם לך שאתה צריך לסגור את החנות שלך כי אין לך יותר קליינטים זה לא נקרא השגת גבול בא האדמור הזקן ואומר אף על פי שזה לא השגת גבול במובן היבש ההלכתי אבל זה לא אהבת ישראל אז איפה שזה גורם צר לבן אדם אחר תחשוב פעמיים אם אתה עושה את זה

עכשיו השאלה שאני רוצה להביא כאן זה דברים ידועים מה שאמרתי עד עכשיו השאלה שאני רוצה להביא כאן

יש לי שתי חנויות חנות ותיקה וחנות חדשה

האם אני כקליינטים יש לי בעיה להיכנס לחנות החדשה כי הוא עשה השגת גבול כי הוא לא עשה בת ישראל האם אני צריך להימנע מלהיכנס אליו האם יש בזה בגדר של איסור של השגת גבול האם אני כקונה יש לי את הבעיה הזאתי

בזמנו לרב לנדאו היה כשרות על מוצרי חלב כש שטראוס באה כשרות אחרת

ולקחה לו את זה הציעו מחיר נמוך יותר וכיוצא בזה לקחה לו את זה

בא אחד הרבנים וכתב שלא להשתמש יותר בשטראוס לא להשתמש יותר בהכשר הזה למה מכיוון שהוא עשה השגת גבול אז הרב לנדו ביוצט של אבא שלו באותה שנה הוא עמד על זה הוא אמר איזה השגת גבול

יש פה זה לא השגת גבול מה הוא התכוון להגיד

זה לא השגת גבול מבחינת הקליינטים זה בוודאי לא השגת גבול זה לא עניין שלכם מה שהוא עשה זה הוא עשה אבל מה מה אתם שואלים אם זה השגת גבול

זה לא השגת גבול

אתה שואלת את השאלה מותר או עשו פה אנחנו רואים דבר מאוד מאוד מעניין

הרמור כתב לא רק הערות על השולחן ערוך והערות על הטור בשם דרכי משה אלא הוא כתב גם ספר שנקרא שאלות ותשובות הרמו והרמו בספר שאלות ותשובות שלו סימן יוד מספר שהיה מישהו שהדפיס רמבם מהודר בימים ההם וכתוצאה מההדפסה שהוא הדפיס הוא גרם הפסד למדפיס אחר שהדפיס רמבם מהודר

והרמו שם כותב בצורה מפורשת שאלה שיקנו את הרמבם

של השני שהשיג את גבולו של הראשון הם משיגים גבול זאת אומרת גם הקליינטים הוא אוסר עליהם לעשות את זה לעומת זאת שלא בתשובות נחלת יהושע זה פוסק מזמנו של הבית יוסף הוא כותב

אין איסור השגת גבול אלא לאדם שעושה אותו ולא לקונים יש פה לכאורה מחלוקת בין הדעות אבל יש לנו כלל גם בגמרא גם האמוראים גם

הפוסקים משתדלים לא לעפוס מחלוקת להשתדל שהמחלוקת תהיה כמה שיותר מהר

יש לי שתי אפשרויות שתי שתי אפשרויות להסביר איך ששתי השיטות יעלו בקנה אחד אפשרות אחת בהקדמה של הלכה בהלכות שבת

אנחנו יודעים שבשבת אסור להשאיר עסק פתוח מה יום אחד בן אדם שואל אותי שאלה יש לו

עסק לשירותים ניידים

ששוכרים אותם משכירים אותם לאירועים

עכשיו כמו שאתם יודעים האירועים מתקיימים לא רק בימות החול יש אירועים שהם גם בשבת קודש

ולפעמים אתה צריך להביא את השירותים בשבת קודש אז הוא אומר אני שומר שבת האחים שלי עדיין לא שומרים שבת אני רוצה לדעת אם אני יכול להיות יותר משותף בעסק הזה של השירותים ואני אכתוב במפורש בחוזה שאני שותף איתם רק 6 ימים בשבוע

ובשבת אני פשוט לא שותף ולא רק בשבת גם במועדי ישראל ולא רק מועדי ישראל גם בחול המועד לא רק בחגים אני לא שותף איתם בכלל זה לא שלי השירותים לא שלי

הוא שואל אותי האם הדבר הזה הוא מותר אני לא לוקח רווחים של שבתות ויום טוב בכלל הפוסקים דנו בזה והם אומרים רגע אבל אם אתה לא תיתן את הכסף לשותפות שלך אם אתה לא תכניס את השותפות שלך

האם העסק שלהם לא יוכל איך אומרים לא יוכלו להרים את העסק האם החלק שלך הוא כזה משמעותי

מה שאתה נותן שבלעדי זה העסק לא יכול

להרים אותו אם זה עסק שאי אפשר להרים אותו בלי העסק שלך נמצא שזה שאתה זה תלוי בך אז אתה מסייע לדבר עבירה אז נכון אתה מסייע לפני זמן העיסור כל מיני זה אבל להגיד לך שזה חלק ושזה טוב מלכתחילה זה בטח לא טוב לכתחילה רק רגע שניה שניה שניה אני יוצא אני אני אתן אני לא יכול באמצע אבל יוצא לפי זה לא מחילה יוצר לפי זה אני יכול להסביר

שפה הדיון האם מותר לי לעשות השגת גבול או אסור תלוי אתה כקליינטים פרטי האם הקנייה שלך גורמת שבעל חנות הזה ימשיך להתקיים כקניה פרטית

האם כשאתה קונה את הרמבם הזה אתה מחזיק אותו שהוא יוכל להמשיך או לא אם אתה ממשיך אז כן אם לא אז לא זה כלל ראשון ואז יצא שאין מחלוקת בין החלקת יהושע לבין השאלות התשובות של הרמו עוד אופן נוסף יש לי להסביר

את את החילוק ביניהם

כאשר לקונים יש איפה לקנות

הם יכולים לקנות ממקום אחר יש לי אפשרות לקנות רמבם אחר אז אני עובר בא ואומר לו בסדר אז אתה משיג גבול למה אתה מסייע לאותו אחד להשיג גבול אבל כאשר אין להם אין להם להשיג במחיר זול כזה בשום מקום אחר איפה שהם גרים אז פה מסתבר להגיד שלא הענישו אותם שהם צריכים להוציא עוד כסף ולקנות רק מאדם שמוכר יקר יותר

במקרה הזה הם לא צריכים להפסיד

הנוספת בהשגת גבול בחנויות או בכל דבר אחר מה קורה כאשר מישהו השיג את גבך ואתה שתקת אני יוצא אני אתן לכם דוגמא אדם אחד הוא משמש כבעל תוקע קבוע בית הכנסת שלו קבוע

או שהוא משמש כבעל תפילה קבוע

שנה אחת הוא בא לגביהם אמר להם אני לא יכול השנה להיות התוקע שלכם

אז הם שמו מישהו אחר אחרי שהם שמו מישהו אחר מגיע השנה שאחרי זה הוא רוצה לחזור

אבל ההוא לא רוצה ללכת האם יש פה גדר של השגת גבול לוקח לו או לא לוקח לו

אז בעל ואומרת תלוי בגלל מה הוא עזב בשנה הראשונה אם הוא עזב

כי הוא היה אנוס הוא לא הרגיש טוב אז באמת זה חוזר אליו חזרה אחר כך אין דבר כזה לקחת לו את הזכות הזאתי אבל אם הוא עזב כי הוא רצה לנסוע למשפחה בחגים רצה לנסוע לילדים שלו אין סיבה לא סיבה

של פיקוח נפש אז הם לא חייבים לא חייבים להחזיר לו חזרה את עזה אם הם רוצים שיחזירו אבל הם לא חייבים להחזיר לו חזרה כאשר בן אדם השיג את גבולו של השני למשל שנה אחת הוא אמר אתה מוכן לתת לי להיות הבעל תוקר אומר לו כן אז הוא נותן לו להיות הבעל תוקע שנה שנייה גם כן נותן לו

שנה שלישית הוא גם כן נותן לו עכשיו השאלה היא האם אותו אחד שתקת לי לא מחית לא היה לו היה אכפת לך

ואני אהיה אז עכשיו אני במקומך האם יש דבר כזה שזה שאני שתקתי אז אז אז אז אתה כבר יכלת לתפוס את הזכות שלי זאת אומרת אני שתקתי על ההשגת גבול שלך או למשל יש לך חנייה טוב חנייה זה כבר בגדר של בוא נגיד חניה שהיא לא רשומה על השם שלך אבל איך אומרים זה מוחזק אתה מוחזק בזה שאתה שאתה מחנה את האוטו שלך פה

עכשיו תקופה שאתה החלטת קצת לעשות שבתון רכב

בא מישהו ויכנע ושתקת ושתקת ושתקת האם השתיקה שלך זה גורם שאתה מפסיד אז יש בזה 3 שטויות בהלכה יש דעה שאומרת שתקת אפילו פעם אחת הפסדת את הכל דעה שנייה אומרת 3 שנים זה צריך להיות ששתקת דעה שלישית אומרת אף פעם לא

חזקה לא תלך הוא בגלל שהוא משיג את גבך זה לא זה לא סיבה שאתה תאכל אתה תפסיד אתה לא תפסיד לפי זה

למאיסה למייסה המוחזק יכול להגיד כימי כמו כל דבר בחושך משפט המוחזק יכול להגיד אני סובר כמו הדעה הזו

אז תלוי מי הוא המחזק אם אתה תפסת את זה חזרה אז הוא לא יוכל להגיד לך אני החזקתי ואתה שתקת והוא המוחזק אז אתה לא תוכל להגיד לו את זה תלוי מי המוחזק

דווקא אני בא עכשיו לדבר מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מעניין

האדם עומד במכולת

והוא יש תור ארוך

והוא רואה שחבר שלו מכין כסף מזומן לשלם על הסחורה הוא בא אליו ואומר לו אני צריך את המזומן שלך אני צריך מזומן אני אשלם בכרטיס אשראי

ואתה תיתן לי את המזומן או שהוא רואה בן אדם הולך לקנות והוא קיבל מתנה לפני החגים תלושי קנייה ויש פה בן אדם שעומד בתור והוא רוצה לשלם במזומן הוא הולך אליו אומר לו בוא בוא בוא תבין את המזומן קח את זה מה אכפת לך אתה הולך להיות בשלוש מאות שקל קח 300 ש"ח אתה לא מפסיד שום דבר האם זה תקין או לא תקין

יש מאחרוני זמנינו שרוצים להגיד שזה כאילו שאתה משיג את משיג את גבולות

של בעל החנות בעל החנות היה יכול לקבל עכשיו מזומן בוודאי שבעל החנות מעדיף מזומן מאשר איזה שהוא אשראי מאשר איזה שהם תותבי קנייה שעד שהוא פודה אותם זה לוקח לו זמן הוא רוצה לקבל את זה אז אתה בעצם מושק אותו

אתה בעצם יש לך יש לך פה סרח גזל כדי להתעמק קצת יותר אני רוצה לתת לכם דוגמה מהאדמור הזקן לעניין

מה יהיה הדין

כאשר אני שמעתי שיש כוס כזאתי

שכשמתעים אותה ככה ושותים היא מנגנת איזה שהוא ניגון בשביל יום הולדת שמח אני לא יודע מה היא עושה איזה שיר רציתי לקנות את המתנה הזאת למישהו נכנסתי לחנות ואני רואה את הכוס ואני ככה בודק ואני שואל אותו אם אני יכול לעשות הקלטה שלי על הזה כאילו מה שאני רוצה לתת איחולים וברכות

הוא אומר לי כן ולא ואני שואל אותו כמה זה יעלה ואני מתחיל את זה כן אז זה עולה זה כן זה לא פתאום בא בן אדם אחר

זה הכוס האחרונה שיש למוכר בא בן אדם אחר אומר רגע תביא תביא את הכוס תביא לקח קקסים קח את תצמצם את הכסף על השולחן עוד שאני מתמקח הוא לוקח האם הוא עשה דבר שהוא נכון או שהוא עשה דבר שהוא לא נכון

הפרישה שזה החיבור של של שבעצם של הספר מיירת עיניים של הסמא והספריי שזה על הטור והסמא הזה על השולחן ערוך בכל של משפט הפרי שאומר כל פעם שהיה ראובן ושמעון קונה ולוקע ואם לוי לא היה מגיע והיה נכנס להם באמצע הם היו גומרים את העסקה

אז זה נקרא שאתה העסקת גבול זה נקרא שאתה נכנסת באמת

מה שנקרא אני המהפך בחררה שאתה באת ולקחת לו זה לא תקין ככה הוא אומר האדמור הזקן לא מסכים איתו אדמור הזקן לא מביא אותו בכלל אבל מתוך הדברים שעולים מאדמור הזקן משהו שעד שלא סגרנו סכום כסף שמוסכם על שנינו כל אחד יכול לבוא ולחטוף אחד

זה ככה אומרת מאוד הזקן בראש של משפט זה לא שאם לא יבוא פה מישהו אנחנו היינו סוגרים עסקה זה משהו אחר מור הזקן אומר שאם אין סגירת כסף אפשר לקחת

עכשיו מה הסיבה האדמור הזקן הילכתה בטעם אז הוא נותן גם כן נימוק אומר האדמור הזקן כי אם לא תגיד ככה אז אתה בעצם מפסיד את המוכר תארו לעצמכם שכל פעם שראובן ושמעון מוכר ולוקח רבים ביניהם על איזשהו דבר אסור ללוי להתערב

מה יקרה אם בסוף שמעון יורד מהמקח ראובן נשאר בלי קונה

אז אז אז כאילו האדמור הזקן טוען למה אתה הולך לטוב

של שמעון הקונה למה אתה לא חושב על טובתו של ראובן המוכר כאילו שיהיה לו גם כן קלינטורה גבוהה שיהיה לו שיכונים והוא לא יצטרך להיות תקוע רק עם קונה אחד שהתחיל להתמקח איתו תחשוב גם עליו אתה צריך לחשוב על טובתו

זה לא נכון שתחשוב רק על טובתו של הקונה עכשיו אחרי שאנחנו מבינים את הסוגיה הזאת

לפי הפרישה מה יהיה הדין

של אותו אדם שעומד בתור והוא היה הולך לשלם במזומן למוכר ואני בא ואני לוקח לו את המזומן אני נותן לו את תלושי קנייה במקום ואילו לא הייתי בה אז המזומן הזה היה מגיע למוכר מה יגיד על זה הפרישה

בטוח שאתה השקעת את המוכר בטוח שעשית מעשה שאינו נכון זה מה שיגיד הפרישה מה יגיד אדמור הזקן

במקרה הזה לכאורה האדמור הזקן יסכים עם הפרישה מדוע כי מה הנימוק של אדמור הזקן שאסור לי להתערב באמצע שמותר לי להתערב באמצע

כי למה האדם של המוכר יהיה- מאשר אדם של הלוקח אבל כאן במקרה הזה אין פה אין פה אין פה איך אומרים מוכר לוקח דם של מוכר דם שלוקח אין פה אין פה בכלל העסק הזה לא לא הוא לא רלוונטי הטיעון הנימוק הזה

אז לכן זה יישאר

אומר שגם לשיטת אדמור הזקן אנחנו לא יכולים בשום פנים ואופן

לעשות להפריע לבן אדם שבא לקנות

המזגן שמעליי מזכיר את ההלכה הבאה מה הדין

כאשר הציבור רוצה מזגן יש מישהו שלא רוצה אותו או שאלת השאלות האם אותו אחד הוא אומר אני מצונן אני אני חולה אני זקן קשה לי האם

אז אז אז אומר הרב רוזנר דבר מעניין הוא אומר תראה ברגע שרובם או כולם רוצים דבר וזה גם כן מתאים עם העונה קיץ חורף אז היחיד צריך להתבטל לרבים

אין מצע ואם הוא רוצה לפתוח חלון כדי שיהיה לו חם הם יכולים לכפות אותו שלסגור את החלון ואם זה תקופת קורונה שהחלונות צריכות להיות פתוחות זה כבר משהו אחר זה כבר יהיה זה כבר יהיה שונה אבל אבל מזה אנחנו לומדים איך צריך להיות איך צריך להיות איך צריך להיות היחס איך צריך להיות ההתייחסות אם זה חד מול אחד

זהו אז זה צריך להיות אז העונה תקווה

ההון התקווה

האם אני צריך להשתדל לקנות דווקא מיהודי ולא מגוי הלכה מפורשת

תורת כהנים וכי תמכרו ממכר לעמיתך או אקונומייד עמיתך לימדה תורה שאם באת לקנות קנה מיד עמיתך וכן למכירה מעניין הרמבם לא הביא את ההלכה הזאת השולחן ערוך לא הביא את ההלכה הזאת

ואף על פי כן האחרונים כן מביאים אותם האחרונים טוענים שצריך לקנות מיהודי כמובן כשאין הפרש מאוד גדול הרבה

באגרות קודש חלק יוד גימל כותב לרב זבי היה שלוחים שנסעו לארץ

אחר כך חזרו חזרה ליווה אותם הרב זבל פה בארץ אז הרבי אומר מובן שנישיאתם הסתדרה שבכל מקום אפשרי ניסו דווקא באל על

וכדרשת חזל על הפסוק קנו מיד עמיתך תשתדל שזה תיתן דווקא כסף ליהודי דרך אגב הרב הרבה מחדש זה לא רק ביחס ליהודי

כתוב קנו מיד עמיתך מ רשי זה מעניין זה חידוש הלכתי שהרי לומד מראש

של מקרא או קנו מיד עמיתך אומר רשי קנה מישראל חברך

ת ש ל א' הרבי עומד על זה מה זה ישראל חברך

ואם הוא לא חבריך קול ישראל חברים מה רשי צריך להגיד את זה אומר הרבי זה חידוש הייתי אומר שלא לחלוטין ולכן זה מיוחד ובכן זה מיוחד כן שהרבי אומר שנראה לו שהכוונה היא

איזה גדר של עניי ערכה קודמים כשם שבניה ערכה קודמים הכוונה היא תיתן לאני שבעיר שלך

קנו מידע מיד ישראל חברך שהוא גר בעיר הזאת דווקא אז אז אז יש לזה משמעות שאתה קונה כמובן כשאין הבדלים של כסף ואין הבדלים משמעותיים בעניין אז לפני שאני נותן זמן לשאלות שתי דברים שקשורים לכינוס השלוכים כיוון שאנחנו

בשבוע של כינוס השלוחים והצדיקים שלנו עדיין צריכים היום לחזור הם חוזרים היום חלקם לפחות

נכון אני זאת אומרת אצלם זה זה צהריים עכשיו אחרים

הערב אוקיי אז מחר הם חוזרים טוב אז מי שתורם מהזמן שלו לעשות חסד עם אחרים האם הוא מפסיד על ידי זה שהוא לא למד באותו זמן אז יש לנו פה דיוק מופלא

ספר חסידים של רבי יהודה החסיד כותב אף על פי שמפסיד זמן מתורתו תורתו תהה מתקיימת בידו

זה הלשון בספר חסידים מה לשון של אדמור הזקן

תחילת טוראי שהריוח חוזר על זה הרבה פעמים

נעשים מוחו ולבו זקן 1000 פעמים ככה

זה הבדל בלשון והצמח צדק שם בהגעה כותב שזה כיבשו אותו ולא זה אחד מהאכינוכט בארצות הברית כתב לרבי שהוא מרגיש שהוא הולך ושוכח את מה שהוא למד

הרבי כתב לו תשובה ארוכה בין בין בין הדברים שהרבי כותב לו מה שכתוב שנעשים מוחו ולבו זקן 1000 פעמים ככה

זה בתנאי שהוא ילמד אחר כך אבל אם הוא לא ילמד אחר כך אז במה הם יהיו זקים 1000 פעמים ככה אז הרבי מעורר אותו ככה בצורה עדינה על העניין עכשיו נמצא פה בהבדלי הניסוח בין איך שהאדמור הזקן מתנסח לבין איך שספר החסידים מתנסח שזה בעצם המחלוקת המפורסמת של הבאבלים והירושלמים האם מתוך שחסידים הם תורתם מתברכת או שמתוך החסידים הם תורתם משתמרת

הספר חסידים אפילו שהוא ספר חסידים של חסידים הוא נקט בלשון של הבבלי עף פי שמפסיד מעט מתעורר

תורתו מתקיימת בידו מה זה מתקיימת משתמרת ואילו שהאדמור הזקן אומר נעשים מוחו ולבו זכים 1000 פעמים ככה אז מדברים פה שבשעה אחת הוא ירוויח ממה ש באלף שעות אז בהחלט מדובר פה על מתברכת ולא רק על משתמרת

אז האדמור הזקן למד שמדובר פה על משהו עמוק יותר ואז מתחילים את הטענות שהם משהו מאז הדם הראשון

אבל יוצאים מנוגע בתורה יומם ולילה אבל אין לנו פנה אין פני שהאישה רוצה

אנחנו נחזור הביתה ואנחנו נעזור לשטוף כלים זה זה ואחרי שאנחנו גורמים משמרת ראשונה אנחנו עוברים למשמרת שנייה ואחרי משמרת שנייה אנחנו למשמרת שלישית אז הבן אדם אומר אני לא יכול אני לא מגיע לשום דבר

אז מצאתי דבר מעניין בשאלות ותשובות מהרש הלוי שהוא כותב

שאדם שרוצה ללמוד תורה כל הזמן רוצים עליו להיגע בתורה יום ולילה ובאמת הוא רוצה לעשות את הפרנסה שלו תפל ואת התורה שלא יקח

אבל מה לעשות האישה שלו רוצה ללבוש כל מיני בגדים עם זהב וכל מיני כאלה הוא ככה מצייר את זה ככה באריכות את מה שהיה בתקופה שלו ובגלל שהוא לא רוצה שיהיה לו מריבות בבית הוא לוקח על עצמו שעות נוספות של עבודה אז הוא אומר שהבן אדם הזה בסדר כיוון שהוא לא רוצה שיהיה מריבות ושלא יהיה מחלוקות זה בסדר מה שהוא עושה הוא בתנאי שמיד כשהואגומר את העבודה שלו הוא ילמד תורה יחזור ללימודו והוא יקרא גם כן

תורתו הוא

ככה הוא פוסק להלכה מערה של לוי אז הייתי אומר שזה אותו דבר גם ביחס לעזרה נוספת שצריך לעזור בבית אז צריכים לקחת בחשבון שאיפה זה יימדד אם אתה עדיין תורתך ואומנתך שמיד כשיש לך את האפשרות אתה חוזר חזרה לתלמודך ומילה אחרונה מוריי ורבותיי

בשנת תו שין יוד חיט

ון הייטס הייתה שכונה

מלאה בחרדים

הייתי משווה את קראון הייטס אז למה שהיה בדרום תל אביב של פעם שכל

כל החצרות החסידיות התחילו לא בבני ברק אלא בדרום תל אביב

האסוןיץ התחילה שם מה אחר כך גם שם היו כל החצרות אחר כך הם עברו לוויליאמסבורג לבורו פארק למונסי לכל מיני מקומות אחרים

אז אחד מהאדמורים שגר אז ממש בסמיכות לסמל לסבנטי זה היה האדמור מבובוב רבי שלמה מבובוב

והוא בת'

ל את בתו

וזה היה טרגדיה והרבי הלך לנחם אותו

הביקור הזה של הרבי

קצת הביקור הזה של הרבי זה היה ביקור שידעו ממנו אבל חיפשו שנים מה דובר שם ולא מצאו אבל עכשיו

השבוע פורסם מהארכיונים של הרב גרונר שהוא היה בביקור הזה והוא כתב זה 3 4 עמודים

ממה שהוא שמע הוא היה שם בביקור הזה

אז לכינוס השלוחים הוציאו את ה ראשי דברים הזה עם מלא מקומות ושמה מצאתי פנינה שאני רוצה להביא אותה בפניכם מה איום של הרד אתם יודעים שבוב זה חסר שהיא בהלם לדיברי חיים מצאנז הם צאצאים בין אחריהם הם בהמשך

הדיברי חיים מצאנז וכבר דיברנו על זה פה הוא פסק

שזמן רבינו תם זה לא רק לחומרה אלא גם לקולה אפשר גם להכניס שבת מאוחר אפשר גם לאכול בערב יום כיפור עד צאת הכוכבים

אפשר גם להתפלל ערבית והם מתפללים בקרית סנס ככה זה גם סאטמר ככה יש להם את זה

הרבי סיים את השיחה שלו עם האדמור מבורבו

ואז הם התחילו להתארגן למינכה וזה היה אחרי חצי הכוכבים

והרבי נשאר אפילו שהוא כבר התפלל מלכי הרבי אמר שהוא ישאר וכשהגיעו לקדוש

הכוכבים

ואז הערב שמואל הביתי ליווה את הרבי בביקור הזה

שמואל לביתי היה יהודי איך אומרים יהודי בעל מדרגה

יהודי פיקח הוא דחף את ההכתרה של הרבי אבל אתם יודעים לא כולם הכירו את הגדלות בהתחלה

אז בהתחלה הוא דיבר עם הרב אומר

לך להכין את המאמורים וזה כאילו דיבר בסגנון כזה

אל תיקח את זה כאילו אנחנו נעזור לך

שמואל לביתי נ הרב בכיבד אותו בלוויה שלו וכולי כן זה יהודי מיוחד אבל הוא מצא לנכון להעיר לרבי שיש מעשה עם אדמור הזקן שהוא היה פעם אצל הרב לוי יצחק מברדיטשוב

והתפללו מין כן והאדמור הזקן מאוחר ומסופר שהאדמור הזקן הייתה לו שאלה אם הוא יכול לענות קדושה או לא ורב שמואל הביטל אמר שהוא לא זוכר מה הייתה הכרעה של אדמור הזקן בפועל

וכשהרבי שמע את זה אז הרבי אני מיד ככה בלי זה בימי לא ישחקו מהם אצלי התקבל שבשעה שיהודים אומרים קדוש שאי אפשר שלא לענות עם האם ביחד

עבדאללה

זה אמרתי את הפנינה הזאת שיצאה לאור עכשיו זה משהו שהוא קשור גם כן להלכה השאלה לא הייתה על אומן על הברכות אבל שיהודים אומרים קדושה אתה יכול להגיד איתם ביחד וגם זה גם זה מאוחר זה מה שהתפרסם השנה