תמליל אוטומטי מהשיעור (יתכנו שגיאות):
מביע שולחן ערוך דעה שלברך במוצאי שבת על ההדסים שעשינו בחג הסוכות מפני שהתקיימה בהם מצווה אחת מדוע לא נקיים במצווה אחרת ויש כאלה שאומרים לו עדיף לברך על משהו שהוא נטרלי החי וריאה אהובה יותר כנפשי רגע לפני שאנחנו עוברים לשיעור אבקש את תשומת ליבכם
אני מבקש את עזרתכם היום
לקחתי על עצמי בסיעתא דשמיא ובעזרתכם הנדיבה להחזיק את כל אלהוראה ומשפט כהמשך של מורי ורבי הרב מאיר אהרון לב השלום מורי ורבותי אנא ממכם תעזרו לי להחזיק את הכולל בהרחבה בגשמיות וברפניות להחזיק את הדיינים להוסיף עליהם לעלות מחייל חייל בתורה ויראת שמיים והקדוש ברוך הוא ישלם לכם כדכם הטוב ובנה בחיה ומזונו ובכל רוויח בסיעתא דשמיא
שתראו אותה בפועל ממש כל שקל ושקל שאתם נותנים יחזור אליכם ביתר שאת ביתר עוז ותראו ברכה והצלחה בכל מה שאתם צריכים גם בגשמיות גם ברוחניות וגם בחינוך הילדים למטה בתיאור הסרטון ישנו לינק שאפשר באמצעותו לתרום באופן ישיר תבורכו מפי על ים
אני אסביר האשכנזים הם מהספרדים נהגו לברך במוצאי שבת בורה מיני בסמים ולא את הברכה המיוחדת לכל מין ומין בפני עצמו זה לספרדיים מברכים על הדסים העצה בשמים למשל
נותן ריח טוב בפירות כל מה שאתה מברך יסווה בסמים מינה בסמים זה כמו ברכת שהכל על משהו שאתה לא יודע כותב על השולחן ערוך
שם בשם אשלה הקדוש במנהג של אשכנזים היה שבמוצאי שבת וזה ככה הנוסח בסידור גם כן בורא מינה בסמים תמיד למה
מכיוון שכל העם מברך על הבשמים ולא כל העם בקיא בהבדל שבין עשבי לריח טוב בפירות
עצים וכולי וכולי הוא לא בקיא אז נותנים להם לברך ברכה כוללת ולכן זה היה המנהג עכשיו כדי שזה יהיה טוב על פי ההלכה בצורה מושלמת
אז נהגו לקחת
ברכה על מין כזה שהוא מין מסופק למשל ציפורן הוא מין מסופק האם הוא עישווה בסמים עצב בסמים הוא מסופק מכיוון שהוא מסופק תמיד כל השנה לא רק במוצאי שבת הבריכה עליו מינה בסמים ולכן נהגו לקחת אותו במוצאי שבת דווקא אומר האדמור הזקן
אבל יש עניין במוצאי שבת לברך על ההדסים של חג הסוכות
ואנחנו הרי עושים מנה בסמים אז הדעה השנייה אומרת אתה יודע מה תעשה גם וגם גם ציפורן או שאר המינים המסופקים וגם
לעשות על ההדסים על שניהם תכוון על שניהם אבל אני חושב יכול מאוד שנייה שנייה כבודו שניה אחת אני יכול מאוד להיות
שהיום
לברך על לימון
מינה בסמים יכול להיות שזה גם מסופק משום
אם אני מתייחס ללימון פרי אכיל אני לא אדבר כעת על כתבלין לסחוט אותו אלה אכיל כמו שאוכלים קלמנטינה אם הוא בגדר של פרי אכיל אז זה נותן ריח טוב בפירות ואם זה לא פרי אכיל זה רק תבלין אז עצב בשמים אז מכיוון שכך יש דעות שאומרות שגם הלימון הוא ספק אז מצד הספק אנחנו עליו מינה בסמים כשרוצים לקחת אותו בשביל ריח סתם אני מעיר את זה כהערה
בעלמה
עכשיו נשאלת השאלה מה קורה וזה פשוט הלכתי פעם להשלים מניין בבית האבלים במוצאי שבת זה הציבור ספרדי אז הם מברכים הם עשו על ההדסים הם בכו על זה וסמים אבל אז אחד האנשים שם שאל אותי אומר לי תשמע אבל מה היה קורה אם בן אדם לוקח את
הבשמים
והוא מריח אותם
ופתאום הוא רואה שלא עובד לו הריח ואפילו שזה לא קוראים לזה קורה הרבה פעמים כי יש תרופות מסוימות אנטיביוטיקות מסוימות שבעונה שכשהאדם לקח אותן ומאבד תחושה ריח והוא לא ידע מזה אנחנו לא תמיד יודעים בדנו חוש הריח חוש טעם אנחנו מצויין יודעים אבל חוש ריח לא כל כך אז הוא בירך בו ואתה השם אלוקינו את העולם בורא הנה בשמים הבדלה הוא מקריב אותו אין ריח מה השאלה אני שואל אותו אומר לי לא יהיה
רבי עקיבא
ומביא אותו הביור הלכה בהלכות שבת משנה ברורה מה קורה עם בן אדם בירך מהורי האש ואחרי שהוא בירך מתברר שאין לו אש
אז הוא מברך לבטלה אבל השאלה אם הוא יכול להמשיך עכשיו את ההבדלה ככה חופשי
אז נפסק להלכה שהוא לא יכול להמשיך ככה מביא הבור הלכה בשם רבי עקיבא הוא לא יכול להמשיך את ההבדלה הוא צריך להתחיל את כל הברכת ההבדלה מההתחלה צריך לברך מההתחלה גם
את בירת בורא פרי הגפן הוא מתחיל עם בורא פרי הגפן ועוברים לבריכות אחרות יצטרך לברך גם בורא פרי
למה אומר רבי עקיבא יגאל למה הוא אומר מפני שאתה עשית עסק אתה באמצע הבדלה ברכת מהורי האש
אז אם באמת מעורי האש שהייתה לך אש
אז אתה לא עשית שום הפסקה זה לא נקרא הפסק אבל אם אין לך אש נמצא שהברכה הזאת עומדת ככה סתם אז אם היא עומדת סתם אז עשית הפסק בין הבוראי הגפן לברכת ההבדלה אז אתה תצטרך לברך בורא פרי הגפן עוד הפעם
זה מה שקשור אז לכאורה אמר לי אותו תלמיד חכם על בסמים אני ברכתי בורא בסמים הקרבתי את זה לאף אין ריח אז מה אתם יודעים
כמה פעמים זה קורה זה לא
יש ריח ואתה לא מריח אבל אתה לא יכול לברך על ההנאה זה הרי ברכת הנאנים אז יש פה בעיה כי המקרה שמביא רבי עקיבא איגר והביור הלכה זה מקרה נדיר בן אדם אין לו אש והוא ברך על האש מתוך הרגל ולא יודע שאין לו אש
זה נדיר אבל שאדם יברך על זה ואין לו ריח פתאום זה לא נדיר ואם ככה אנחנו נצטרך להגיד שהוא יצטרך עוד פעם לעורך בורא פרי הגפן והבראה שלו לבטלה זה יהיה חידוש גדול אני מבקש להגיד שזה לא ככה ותשמעו אותי למה
קודם כל יש לנו הלכה אחרת האדם שלקח את כוס הקידוש ביד דרך בורא פרי הגפן וכשהוא בא לשתות הוא רואה שזה מים עם פטל הם היו בתוך בקבוק של יין אבל זה מים עם פטל
עכשיו השאלה היא מה הוא צריך לעשות עכשיו אז נפסק ההלכה בשולחן ערוך בזמן ריש עין א סעיף כף חית קידש על כוס מלא יין כ סבור שהוא יין צריך לחזור ולקדש על היין
במה דברים אמורים
שלא היה לפניו יין אחר והוא לא חשב לשתות בסעודה יין אחר אבל אם היה לפניו יין אחר והוא גם כן חשב לשתות יין אחר בסעודה אז אז לא הוא לא צריך לקדש עוד הפעם אלא הוא פשוט לוקח את היין האחר מברך עליו בורא פרי הגפן ושותה אותו האם הוא צריך לברך בורא פרי הגפן
לא מכיוון שהברכה בורא פרי הגפן שהוא ברכה ליין חלל זה אז הכל בסדר יוצא ידי חובה בר רבי עקיבא איגיבה איגר
עוד את הבנת את הסיפור זה הלכה זה ההלכה מביא אותה מגן אברהם
כן כי הוא מונח לפניך אז הולך על הכל כן הולך על הכל אז הוא שואל אבל לא החזקת את הכוס ביד את הבקבוק ביד הוא אומר זה להחזיק את הכוס ביד זה לא העיקר של הקידוש נית חובה גם אם לא החזקת הכוס ביד יצאת בא רבי עקיבא איגר שמה גם כן בירי שין 1000 הרבי עקיבא הראשון זה בריש צדיק חיט בהלכות הבדלה זה בריש העין 1000 בא רבי עקיבא ויגר ואומר מה פתאום
מה אתה שמת לב מה עשית פה מה עשית פה ברכת בורא פרי הגפן ויש פה הפסק לעניות דעתי אומר רבי עקיבא נוסח הקיבוץ שאמר על הכוס של מה אם לא אבי קידוש זה עסק אתה צריך לברך עוד הפעם בורא פרי הגפן זה עסק הוא רבי עקיבא איגר
לשיטתו הוא אומר כל פעם שהכנסת קטע אחר אז זה הפסק אבל אדמור הזקן לא פסק ככה המעניין הוא זה שהמשנה ברורה גם לא פסק כמו רבי עקיבא יגאל המשנה ברורה פוסק להלכה
שאם היה לפני התכוונת לשתות ממנו אתה מיד מוזג מהיין הזה ושותה וזה לא הפסיק ככה פסק המשנה בורא בואו גם לא חוזר על כל הקידוש ואותו משנה ברורה זה מעניין זה כמו נראה סטירה אותו משנה ברורה באדם שבירך מהורי האש ולא היה לו אש
הוא מביא להלכה את רבי עקיבא איגר זה הפסק אתה צריך לחזור על הבורא פרי גפן אז זה סתירה אז יש מקום לבוא יש מקום לבוא ולחלק ולהגיד שזה שונה
למה מכיוון ידוע שברכת האבדלה ברכת הנר באבדלה וברכת הבשמים בהבדלה הם לא שייכות ישירות להבדלה תקנו אותם בתוך ההבדלה ואתה יכול לעשות אותם אחר כך גם כן
ואילו הברכת האין אומרים שירה אלה על היין קידוש ויין זה הולך ביחד אז לכן רבי המשנה ברורה אומר שאם היה לך יין על השולחן אז אתה יצאת ידי חובה אם היין הזה ואין לך שום בעיה עם זה בכלל אבל בנוגע לברכת ההבדלה שעשית שם
נכנסת שם נר והנר לא היה לך אז זה הישג גמור בהבדלה כי זה לא שייך זה לא חלק אינטגרלי באמת להבדלה אז לכן זה שמה זה הפסק זה היה מקום ככה להגיד
אבל אם תרשו לי לעניות דעתי שנייה אני אחר כך אני רוצה לשמוע אותך אני רק מפחד את הקהל לא יבינו אותי אחר כך אז אני רוצה רק לסיים לסגור את הפינה ואני שומע אותך מחילה
אם אנחנו נקבל את החידוש הזה של רבי עקיבא איגר אנחנו נצטרך להגיד שאותו דבר בברכת
באתי לברך ופתאום אני רואה שאין לי ריח אז אני אצטרך לחזור על הכל מההתחלה לכאורה אבל אני חושב לא כך בואו אני אגיד לכם סברה אחר כך להביא למקורות הסברה שלי אומרת ככה אדם
אם הוא בירך מעורי האש ואין לו אש הוא חצוף תגיד לי מה אתה מברך הרי אתה צריך לאחוז את האש ביד ואז לברך או לעמוד לפני האש ואז לברך מה זאת אומרת אתה מברך ואתה לא יודע
אבל האם יש הנחה כזאתי שאתה צריך קודם כל לקחת את בסמים ולבדוק האם יש לך ריח מישהו שמישהו נתקע להם כזה הלכה שקודם כל תבדוק האם יש לך חוש הריח ורק אחר כך אם יש לי אם יש לי הדסים ביד הנה הם אני לא יכול לברך עליהם בורא מיני אתם סמים ולהקריב אותם לאף וזה אני צריך קודם כל לבדוק
זה שאלה אחרת האם הוא התכוון להריח או התכוון לא זה שאלה בפני עצמה אבל אם בן אדם אם בן אדם עכשיו רואה הנה על השולחן שלך אני רואה בשמים אני עכשיו ניגש תופס את הבשמים מברך על אחת על החדשת ממני תבדוק קודם האם יש לך חוש הראש לא דורשת ממני
ההלכה דורשת ממני אם אני רואה בקבוק יין היא בודקת ממני לא תטעם קודם שזה באמת יין לא עובדים עליך ושמו שם פטל אני לא דורש ממני אני רואה שזה יין אני מאמין שזה יין אחר כך באתי לטעום אני רואה שזה פטל זה לא יין ההלכה לא דורשת את זה ממני אז מכיוון שהיא לא דורש ממני אולי זה לא נחשב
הפסק כשאתה הרבצת מעורי האש כשאין לך אש אז אתה חצוף שלא בדקת אתה דברים אבל אני התמים שבדקת את הקורס לקחתי את הבשמים יש לי בשמים
פתאום אין לי חוש הריח מה אני אשם למה זה דומה
קצת קצת יש הלכה שכשבן אדם נוטל ידיים ומברך על ילד ידיים רק אם הוא הולך לאכול כבצה
רק אם הוא מוכן לאכול את הביצה לחם אבל אם הוא לא הולך לאכול תביצה לחם אז אסור לו לברך על צריך איתו ידיים לא לברך על כל ידיים וברוכים מוציא לחם מן הארץ ישירות לא לברך את הידיים מה יקרה אם אני באתי רציתי לאכול עכשיו פרוסת לחם כביצה
פתאום לא בא לי ואני כבר בירכתי על נטלת ידיים כותב הרטווה מביא אותו את שער הציון להלכה בברית כבר במסכת ברכות הוא אומר זה מסכת תעניץ לך הוא אומר זה בסדר למה כי בשעה
שאתה ברכת אל תקציב ידיים דעתך היתה לאכול בביצה זה כשאני אומר כשאני
הייתה והיה לי גם את היה לי היה לי ביד את היה לי היה לי את הבשמים אז מה אתה רוצה מהחיים שלי זה בסדר אבל יש לי ראייה קצת יותר חזקה לזה
שביעי של פסח הוא שונה משמיני עצרת שמיני עצרת הוא רגל בפני עצמו ואילו שביעי של פסח הוא סיום של הרגל הראשון מה הנפקא מינה אם מברכים שהחיינו בקידוש או לא בהדלקת נרות או לא בשמיני עצרת מברכים שהחיינו בשביעי של פסח לא מברכים שהחיינו מה יקרה בן אדם טעה ראיתי פעם בן אדם כזה שטעה הוא בירך בשביל פסח וקידוש ברך שיחנו
הוא לא שם לב שבסידור כתוב לא לברך שהחיינו
האם הוא צריך לחזור על כל הקידוש עוד הפעם כי הוא עשה הפסק הוא הרביץ פה שהחיינו הוא הרביץ את השחיינו לפני השתייה אז הוא יצטרך לברר עוד פעם בורא פרי הגפן כי הוא עשה הפסק לא במקום אומר הרב שלמה זלמן נויר בך הוא לא צריך לא למה לא צריך משום שהוא לא מה הסיבה שעסק נחשב עסק הסחת את דעתך אבל הבן אדם הזה חשב שבאמת צריך לברך שהחיינו היום על היום הזה הוא חשב שצריך לברך אז הוא טעה בהלכה
אבל זה לא שהוא שיח דעתו מן הברכה ומכיוון שהוא לא הסיח דעתו מן הברכה הוא לא צריך לחזור עוד פעם לברך אז אני אומר אותו דבר הבנאדם חשב שיש לו חוש הריח בירך בורא מיני בשמים בסוף הוא רואה שאין לו חוש הריח אבל הוא לא הסיח דעתו מן הברכה ולכן זה לא יחשב זה רעיון אחד
רעיון נוסף החידוש הזה שאומר רבי עקיבא איגר לא לגבי בשמים אלא לגבי מעורי האש זה חידוש גדול
שלא בטוח שהוא מוסכם
למה הוא לא מוסכם השיטה המקובצת כותב חידוש בשם הראשונים מה קורה עם בן אדם ברך על שחר מה הבריכה על שחר שהכל יהיה בדברו
הוא בירך שהכל נהיה בדברו ואחר כך הוא מיד הוסיף בטעות בורא פרי הגפן בואו אתה השם מנקה שהכל נהיה בדברו בורא פרי הגפן האם הוא יצא על ידי חובה או לא כותב
שיטה מקובץ שדה כיוון שאומר שהכל נהיה בדברו גמר לה לברכה
וכי הדא אמר בורא פרי הגפן מילטא בעלמה הוא דהכאמה מה שהכל כלומר שברא גם את פרי הגפן אתם שומעים מה הוא אומר פה השיטה המקובצת ברוך אתה השם אלוקינו מלך העולם שהכל נהיה בדברו
בורא פרי הגפן מה מה פירוש
התכוונתי כאילו הוא מכניס את זה כאילו זה נכנס במילים אני מברך אותך הקדוש ברוך הוא שהכל עשית גם את פרי הגפן עשית
אז הוא רוצה אומר שיטה מקובצת הוא לא עשה שום דבר רע הוא רק הוסיף על השבח של הבורא שהוא גם ברא את הכל והוא גם ברא את פרי הגבן וזה הפסק יש פה לא הפסק ושום דבר והמירי פוסק את השיטה המקובצת הזאת להלכה מה יגיד המאירי והשיטה המקובצת על בן אדם שבך בורא מורה האש באמצע בירכתי בורא פרי הגפן והרבצתי עוד ברכה ריבונו של עולם תודה רבה לך שבראת גם את האש
סליחה הבן אדם הזה שאתה גפן פה הוא לא שאתה גפן ומה מסבירים לא אבל שהכל שהוא כן עשה הוא הוסיף שבח לקדוש ברוך הוא כמובן שזה ברכה לבטלה אבל זה שבח זה לא הפסק לכן גם החידוש של רבי עקיבא איגר לגבי מעורי האש הוא לא מוסכם המאירי ועל שאתה מקבל את מכורה הוא לא מוסכם אז מה נשאר פה נשאר פה שני דברים 1000 גם המעורה האש לא מוסכם
וכל שנייה וכל שכן ברכת הריח לא מוסכם ומשני טעמים
טעם אחד מי אמר שציוו אותי להריח קודם טעם שני גם אם היו מצווים אותי להריח אני לא עשיתי פה עוול אני חשבתי שצריכים לברך חשבתי שיש לי ריח אז אומר הרב אורבך זה לא נחשב כעסק לכן לעניות דעתי לפחות לפחות במי שחשב שיש לו ריח ולא בריח הוא יכול להמשיך הלאה
את ההבדלה גם אם אני אגיד שהברכה שלו היא ברכה לבטלה גם אם היא ברכה לבטלה היא לא תיחשב כהפסד לדיני עסק זה לא ייחשב כהפסק והוא יוכל להמשיך הלאה זה מסקנה
ואומרים מסכמת הדברים זה בנוגע למעורי האש נראה לי שגם שם זה לא נחשב עסק וימשיכו הלאה כמו שכותב השיטה המקובצת כמו שלמד המאירי אבל אבל המשנה ברורה למד אחרת אבל הוא לא הביא אותם כשהוא לא הביא אותם אז זה לא זה לא ראיה שאם הוא היה רואה יכול להיות שהיה חוזר בו ולכן מצד ספק ברכות לעכל שימשיך את ההבדלה לא יחזור על בורא פרגפן עוד הפעם וגם מי שהיה לו ברכת הריח ולא היה לו ריח אז כבר שהוא לא היה אשם בזה זה לא נחשב
יכול להמשיך את ההבדלה הלאה והוא רחוק מכפר עוון