אסתר המלכה

תמליל אוטומטי מהשיעור (יתכנו שגיאות):

טוב, אנחנו היום בהשגחה פרטית, במוצאי שושן פורים קטן, שושן פורים קטן ואנחנו היום בעניין של דמויות בתנך על אסתר המלכה וזה מובן למה מכיוון שאנחנו מתקרבים לפורים אבל גם פורים קטן יש לו משמעות עם אסתר.
אז אני רוצה להתייחס וגם בגלל שהאווירה היא פורמית יותר, אז השיעור יהיה יותר.
יותר עם מינון של פורים מעשיות, דוגמאות המחשות. אבל קודם כל אני חייב את ההקדמה שנותנת לנו רקע על על מי מדובר, ואת נקודת היסוד שממנה אני רוצה לעבור למחשות. קודם כל צריך איזה שהוא בסיס.
הבסיס הראשון שלנו אסתר, לפי מה שכתוב בגמרא במסרת? מגילה הייתה אחת משבע הנב הנב.
הנביאות היו נביאים לעם ישראל כפליים כיוצא מצרים, מתוכם היו רק 48. שנבואתם נרשמה לדורות מפני שהיו צריכים אותה לדורות. הקדוש ברוך הוא אישרה את נבואתו כמעט על כל אדם שני בעם ישראל.
המון המון, המון אנשים שהתנבאו. אבל נבואה שנ צריכה לדורות נכתבה הנבואה שלא נצטרך לדורות. לא נכתבה מה שיש לנו בכף דלת ספרי הקודש זה מהנביאים של הארבעים ושמונה והנביות יש לנו 7 נביעות, אז סטריה אחת מהם.
ראשונה. שנייה שהיא אחת מארבעת האנשים היפות בעולם. אז בגמרא כתוב שהיא הייתה אחת מהנשים הכי יפות.
דעה שאומרת יירקות הייתה, אנחנו לא מתכוונים בשיעור הזה לתווך את הדעות הללו, מכיוון שזה לא נושא השיעור. אני אומר מה כתוב בגמרא עכשיו. נוספת בהיסטוריה שלה היא הייתה בת אביחי.
אביחי זה כבר מופיע במגילת אסתר.
היא הייתה אביה היה משבט בנימין.
והיא הייתה מרדכי היהודי, נשיא הדור, באותו הדור, נשיא ישראל. באותו דור היה הדוד שלה ובהמשך.
גם היה בעלה, היו לה שתי שמות גם אסתר וגם הדסה אסתר, מפני שהייתה מסתירה את מעשיה. היא גם כן הייתה ילדה כזאת שהייתה מוסתרת הרבה שנים בחיים שלה היא 4. שנים התחבאה מחשו כדי שהוא לא יתפוס אותה וכדי שהוא לא יקח.
אותה לארמון המלך.
זה הרבה מאוד זמן, אז זה חלק מהזמן שזה חלק מהסיבה שהשם שלה אסתר.
היא נקרעה, אסתר במדרש, על שם כוכב שנקרא אסתר, ומפני.
שהכוכב הזה בעצמו היה פעם, איזה הוא היה הבת של מתושלח הכוכב הזה וכשהבת של מתושלח נטבעה לדבר עבירה מהמלאכים שירדו בשמיים. אני עכשיו אומר דברים בהבזקים, ואני סומך על האינטליגנציה שלכם, וברגע שהיא ברגע שהיא ברחה לשמיים באמצעות שם המפורש אותה בת צדקת של מתושלח אז הקדוש ברוך הוא נתן לה מתנה בזה שהוא עשה אותה כוכב.
על שם זה נקרא כוכבא, כנראה ו.
היא ירדה עוד הפעם ב לעולם בתורת אסתר, וזה חזר על עצמו של אסתר. הייתה צריכה לחיות עם איזה שהוא אחשוורוש אז היא תיקנה את אותו דבר. מה שהיה בסיפור ההוא, אבל עוד פעם גם בזה.
אני לא אאריך כי כל מילה פה זה שעה, לפחות. נוספת בתור החיים שלה. אסתר המיוחדת הזאתי מסרה את הנפש על עם ישראל, נכנסה למלך אחשוורוש מתוך מחשבה.
עלולה למות והיא עשתה את זה.
שכחתי להגיד נקראת אסתר על דבר אחד הדסה על שם הדסים, כי ההדסים אנחנו לוקחים אותם בחג הסוכות, זה לאלה שיש להם מצוות צדיקים שיש בהם מצוות. אלה שיש בהם מעשים טובים על שם המעשים הטובים.
שלהם נקרא הדסה היא ילדה ילד מאשוורוש ושמות דר יבש. הילד הזה מלח אחרי החשוורוש בתור.
מלך פרסי יהודי. כן, כאילו אימא שלו יהודייה והוא זה שנתן את הרשות לבנות את בית המקדש השני, שלא תחשבו שהגויים נתנו רשות, אז הוא נתן. אם נתן את הרשות עד עכשיו דיברנו- או יותר בקצרה.
במבזק על החיים שלה ועכשיו נעבור על הנשמה שלה קצת.
לפי הקבלה, ארי זל שהוא מה שנקרא מלך הגלגולים, הוא המומחה לענייני גלגול אז הוא.
שלו מביא שאסתר המכה הייתה גלגול של כמה 1000 של חווה.
וזה הסיבה שבפורים שותים יין מפני שעץ הדעת היה לאחת הדעות במדרש היה גפן ומתקנים את החטא של עץ הדעת בזה ששותים יין.
ובנוסף לזה היה הייתה גלגול של עוד אחת שקראו לה יעל.
אשת חבר הכיני אותה אחת שהרגה את ישרא, הבריון הגיבור שהיה שר צבא של יבין מלך כנען ואיך יהרגה אותו כתוצאה מזה שהוא.
חי איתה חיי אישות ונחלש.
זאת אומרת הוא אנס אותה, כן?
נחיה חיי חיי אישות ונחלש. ואז היא לקחה את את היתד של האוהל והרגה אותו, אומר הארי זל. הסתיסרא נפל.
ידיים של יעל ואמן אמן.
בידיים של אסתר היא הייתה המשך והיה מישהי שהיא הייתה ההשראה לשני, לשתיהן זאת אומרת מישהי שקדמה לכולם, שגם זה אתם. הרי אתם מבינות, מבינים שהסיפור של מגילת.
אסתר אחשוורוש בוחר לעצמו נשים בלי סוף וכל הסיפור הזה זה סיפור של תיקון מסוים. מה הוא התיקון? התיקון זה מארס הבריאות.
נברא האדם הראשון, נולדו לו ילדים, קיין, אבל עם כל ילד נולדה תאומה עם עם קיין נולדה תאומה אחת. במילים אחרות, יש לו אישה אחת בימים ההם שנשאו כמה אנשים. זה היה משמעותי.
אבן נולדו לו שתי תאומות. קין מקנא באבל על התאומה הנוספת שנולדה, ולכן הוא הורג אז התאומה הנוספת של, אבל היא לפי הארי.
זל עוד השם.
אז אנחנו רואים איך שהדברים חוזרים על עצמם חוזרים על עצמם עוד פעם+ פעם+ פעם, היסוד זה שאסתר המלכה הייתה אישיות מיוחדת שהאישיות שלה טענה ודרשה מספיק ללכת אחרי.
התאוות של הלב.
אסתר הייתה כוכב אסתר. איזה היא מקבלת השראה מאיזה אחת שברחה מאלה שרדפו אחריה שרצו לקחת לתבוע אותה לדבר עבירה, והיא גלגול של יעל שהיה מישהו שרדף אחריה ועשה לה. וזה והיא הרגה אותו בסוף, והיא גלגול שלה יתאומה יתרה שגרמה לקין להרוג את אבל כדי לקחת אותה לאישה.
אתם לא רואים פה איזה שהוא משהו שחוזר על כך.
כזה כזה כזה מוטיב שחוזר על עצמו בגדול. המוטיב הזה. זה לא עסק של גברים ונשים, ודווקא אלא המוטיב עמוק יותר, קבלי, יותר יש בני אדם שחיים כאן בעולם בגלל שהם רוצים לעשות כיף חיים, והם רוצים כל הזמן לקבל.
ולקבל ולקבל ולקבל יש כאלה בני אדם הסדר המלכה. במהותה, כל ההנהגה שלה, כל התנועה שלה מסירות נפש שלה.
כאשר עבדתי, עבדתי והיא עושה את המסירות נפש למען עם ישראל בשיא הכוח בשיאה, בלי שום חשבונות אישיים, בלי שום אינטרסים אישיים.
לא?
היה לנו נוח להיות המלכה בבית של הראל הזה, אחשוורוש, אבל היא עשתה בשביל שעם ישראל יחזורומרת היא טיפוס שמסמל בשורה התחתונה. אני לא עושה מה שנוח אלא מה שצריך.
וכל האנשים האחרים בגלגולים סיסרא, זה עושה מה שנוח לו וקיים של רעב על איזה שהיא. תאומה נוספת עושה מה שנוח לו, והכוכב הזה הסתער שברכה הזה בגלל שהיו אנשים שעשו מה שנוח להם. אומרת הגמרא אסתר סוף הניסים אסתר פתחה איזשהו צינור חדש בעולם, נס פירושו שהקדוש ברוך הוא עושה את זה, הוא עושה משהו.
עלה בדרך הטבע, אסתר פתחה צינור, שומע עכשיו יהיה סדר עד עכשיו אם היה בן אדם שרק רצה לקבל ולקבל ולקבל ולא להשפיע שום דבר, אלא רק לעצמו הב, הוא יכל לעבור 100 20 שנה והכל ילך חלק, מסר מנס פורים. יש מצב שבה אחת ועושה נו נו נו לאלה שרוצים רק להרוויח ורוצים רק לקבל והיא יוצאת סטופ. גמרנו 100%.
מעכשיו אתה יכול להתחיל עם רצון לקבל, אבל באמצע החיים.
לחטוף שתי פליקים ואם לא תתעורר ולא תבין שאתה צריך גם להשקיע וגם לתת זה לא יהיה לעניין.
אסתר גרה בפרס כשאני אומר פרס, או שאני אגיד את המילה פרסים, אני לא מתכוון ליהודים פרסים. אני מתכוון לפרסים גועים, שיהיה ברור, יהודי פרסי פירושו יהודי ושומרים פרסי פירושו גוי, יהודי הוא לא פרסי יהודי יהודי הוא יהודי עגלות מאיפה שהוא בא הייתה פר. זה.
שהיא חשובה.
הבהרה הפרסים משולים במדרש, בחלום של דניאל לדוב.
אוכלים כדוב שותים כדוב מסורבלים כדוב זה הלשון של המדרש. דוב הדוב הוא סמל של תביא לי לאכול ותביא לי לאכול+ ותביא לי הוא סמל של ההנאה. לכן הוא כל כך שמן התאווה לכן הפרסים משולים אחשוורוש, פרסי אמן פרסי וכולי וכולי.
אסתר הייתה אגרוף לכל התנועה הזאת של ההנאה וההנאה וההנאה וההנאה הדוב.
מוכן לעשות בשביל להגיע לקצת דבש, מסוגל לטפס על עצים, מסוגל ליפול, מסוגל להיפצע בשביל קצת.
מתוק בפה, למסירות נפש בשביל התאבות שלו זה תנועת הנפש אחשוורוש לעשות כרצון איש והאיש במדינה. הוא נתן שמה הכל, אומר המפאנוח. חוץ ממוזיקה, מוזיקה הוא לא נתן כי הוא יודע שמוזיקה זה מקצוות שונות.
אי אפשר. אי אפשר לספק את רצון איש ואיש במוזיקות. אתה לא יכול לתת מוזיקה אחת.
שכולם יאהבו אותה זה מסר בפני עצמו, אבל מעבר לזה?
תהנו תעשו מה בא לכם זה התנועה של הדוב, זה התנועה של מי שרוצה רק לקבל. אסתר השביתה זאת אומרת.
אסתר זה הנשמה שלהם.
לבשתי מתה באמצע, המסיבה הושבתה, הכל נעצר, אחשוורוש מתחיל לקבל קצת רצינות בחיים שלו. הכל כתוצאה מאסתר להשלמת ההקדמה שלי.
כשהמן הרשה גזר את הגזרה הקשה על עם ישראל.
והוא כבר ציפה להגיד למלך לתלות את מרדכי על העץ, אז לפני זה הוא הלך לרחוב של היהודים ונכנס לבית המדרש ורצה.
לראות מה מרדכי עושה שם והוא ראה את מרדכי יושב ולומד את הלכות קמיצה. מה זה הלכות קמיצה? יש אחד הקורבנות שמביאים זה היה קורבן העומר.
קורבן העומר היו מקריבים אותו בטץ ז'סן. זה היה התבואה החדשה של השנה, של אותה שנה, ועד שלא היו מקריבים את הקורבן הזה.
היו אוכלים תבואה של השנה הקודמת, ולא מעט שנה חדשה.
וחלק מהעבודה של הקמיצה זה שהכהן מכניס את היד.
שלו לתוך לתוך במקרה.
במקרה הזה זה היה סהורים לא משנה והוא לוקח חופן, מנקה את החופן עם היוצבע הבוהן, מנקה אותו בצד הזה מנקה את החלק הזה ואז נשארות רק 3 אצבעות שיש בהם קצת.
מהמנחה ואת זה הוא מקטיר על המזבח עכשיו. מה היה המצב של היהודים באותו זמן?
המצב שלהם היה זה של בית מקדש. לא היה זה בן בית ראשון לבית של ני פורים, אז בית מקדש? לא היה בית שני?
לא נבנה עדיין? הם עצמם נמצאים בגלות. מה שייך כאן קמיצה, מה שייך קורבן?
עומר, אין בית מקדש. זה לא היה שייך באמת, באמת לא היה שייך אבל.
מכיוון שעם ישראל הוא חי וקיים ועם ישראל הוא מאמין, בני מאמינים, אז הם יושבים באותו תאריך ולאומדים את הסוגיה של.
לו צריכים לעשות אילו בית המקדש היה קיים ואז פתאום נכנס המן ואמן לו הסמל של פרסי מה טוב לי? מה נעים לי, מה אני מרוויח, מה התועלת, מה, מה, מה זה, מה אתם לומדים עכשיו קומץ, מה זה קומץ של בית המקדש. אז כמו שאומרים בשלב הראשון, כאילו אומר, אתם נורמלים.
אתם?
נורמליים? מה אתם עושים עכשיו אין בית מקדש וגם לא יהיה לשיטתו. כן, אין בית מקדש וגם לא יהיה וזה אתם עוסקים.
אבל זו הייתה המחשבה.
הראשונה שלו, המחשבה השנייה שלו הייתה וואו אני. כל נשימה ונשימה שאני נוסע עם כל פעולה ופעולה שאני עושה זה אך ורק מה אני מרוויח מהעניין?
יש פה אנשים שמסוגלים לעסוק בדבר.
ניטרלי, אין לי מזה רווח. אנחנו לא מרוויחים מזה והם מסוגלים להשקיע גם בדבר שאין להם רווח, מעשים ממשי. יש להם איזה שהיא איזה שהיא נשמה, אחרת.
יש להם איזה שהוא סוג אחר של חיים של חיות. אז הוא אמר לעצמו והוא אמר את זה בקול המדרש, כותב מפיו, הוא אמר, הקומץ שלכם אני מרגיש שהוא הולך לתת בעיטה לעשרת אלפים כיכר כסף שאני נתתי כדי לעבוד אותכם.
אני מרגיש שאת תנועת הנפש שלכם, שאתם מסוגלים לעשות משהו שאין לכם ממנו רווח. זה הולך להציל אותכם. בגדול זה הולך לפתוח איזשהו צוהר עוצמתי.
כאן אמר את זה הוא זיהה.
את זה הבן אדם פיקח. זו בדיוק היסוד היסוד שאנחנו מדברים עכשיו. אסתר מסוגלת מלמדת, האני חושבת שצריך לעשות מה שצריך ולא מה שבא לי.
לא מה שאני מקבלת ממנו רווח אנטי פרס הפעמן.
מגלה את זה ברגע המאוד מאוד מתקדם, אז הוא כבר מרגיש פה. הוא הולך להיות.
אוקיי, אז אני רוצה להוריד את הנושא הזה של ההשפעה לקבל התנועה של לקבל והתנועה של להשפיע בנפש האדם. עד כמה זה משמעותי? עד כמה זה חשוב ואנחנו ניתן דוגמה אחרי דוגמה, כל דוגמה היא תהיה סיפור או שתהיה איזה שהוא המחשה משעשעת.
אז הנקודה הראשונה בעבודה בנפש האדם.
גם כשאנחנו מחמיאים למישהו ומפרגנים למישהו ושמחים בשמחתו של מישהו ומראים לו שאנחנו שמחים בשמחתו באיזה שהוא מקום אנחנו.
באיזה שהוא מקום אנחנו יכולים לחשוב עלולים לחשוב על הרווח שיהיה לנו מזה.
הוא רואה איך שאני שמח בשמחתו, הוא יחזיר לי גם כן.
כדרכם של הבריות, שמור לי שמור לך, חנופה אינטרסים, אבל אני רוצה לראות אדם שנמצא תחת תסמונת אסתר, שהוא מסוגל באסתר בסתר. הוא מסוגל להיכנס הביתה.
אף אחד לא רואה ופשוט להשמין מןחת מזה שהחבר שלו.
או החברה שלה?
מתחתנת היום. הוא מתחתן היום. איזה יופי.
טוב לו, אני שמח.
איזה כיף לו. אני שמח. הוא לא יודע שאני שמח עכשיו.
אני לא ארוויח מזה שום דבר.
ובכל זאת אני שמח. תנועת נפש של משתתפות עם הזולת, השתתפות עם הזולת בשמחה שלו, השתתפות עם הזולת. בכאב שלו יש להשתתף כשאתה עומד, רחמנא ליצלן עם מישהו ככה ואתה מחבק אותו בזה.
באיזה שהוא מקום זה זה מנומס. זה לא נעים, באים למקומות אבל לשבט ולכאוב את כאבו כי אכפת.
לי ממנו נדיר מאוד. אסתר רוצה שאנחנו גם בהסתר.
נהיה בהדדיות.
גם בהסתר אנחנו צריכים להיות בני אדם וזה תנועה. זה יכול להיות רק אצל מי שהוא לא בתנועה של קבלה אלא בתנועה של השפעה.
וההשפעה זה השפעה כזאתי שאני לא חושב. מה יצא?
לי מזה, ומה אני ארוויח מזה? כי אם אדם חושב אני אשפיע ושכולם יראו, אני אשפיע ואני אקבל אני אשפיע זה עדיין אתה מקבל.
אתה עדיין פרסי במובן הגוי של העניין. אתה עדיין דוב שמחפש לינוק. אז יש ליניקה של אוכל, ויש ליקה של כבד אבל זה עדיין יניקה נמוכה.
זה לא יהיה ניקה מלאה.
מספרים על שני חסידים.
שהיו בלנגראד אחד, יש לו תעודות אחד אין לו תעודות. קומוניסטים לא מרשים למישהו שיהיה שילך ברחוב בלי תעודות, ומי שהולך בלי תעודות אחת דתו לסיביו. מה אתה עושה פה?
מה אתה עושה פה? אבל החסידים אף פעם לא עשו חשבון יותר מדי. הם עשו קודם כל חשבון לאלוקים ואחר כך חשבון למדינה.
אז הביאו חסיד אחד שישמש מלמד בעיר הזאת.
אז זה הדבר הכי חשוב בשבילו זה, אבל אין לו ניירות. הוא הולך ברחוב עם עוד חסיד אחד עם ניירות אחד, בלי ניירות. פתאום מגיע שוטר.
הם מבינים מיד מה הולך להיות פה ההוא עם הניירות בלי לחשוב, וזה אני אהבתי בלי לחשוב, מתחיל לרוץ השוטר, כלב שרואה מישהו רץ אחריו, רץ רץ, רץ שהצליח לעייף את השוטר כהוגן ואז נעצר, אומר לו, השוטר, תביא את התעודות שלך, מוציא את התעודות רגוע, שלף, מתנשף, מסתכל, הכל בסדר. תגיד לי, למה אתה רצת?
כבוד השוטר.
אני צריך שירותים רק רגע, רק רגע, רגע, רגע לפני שאתה הולך. אבל למה רצת רק שאני שראית אותי רץ אחריך. למה המשכת לרוץ אם אין לך מה להסתיר?
כבוד השוטר, חשבתי שגם אתה צריך שעות.
מה יכול לענות? איך אומרים? הוא יודע שהוא משקר למה לעשות לו כלום.
שיחרר אותו, איפה השני? פרח, נעלם אז להציל את השני. זה מסילות נפש, אבל הנקודה בלי לחשוב, בלי לחשוב, בלי לחשוב, אני מושך אותו.
אחריי?
זה תנועה של בנאדם שנמצא בהשפעה, אדם שנמצא בלחשוב בקבלה, ומה אני מרוויח, ומה התועלת לא יעמוד בשניה אחת ויעלה על זה? זה לא יקרה לו בבונגר, זה תהליך, זה לא קורה בשנייה אחת.
עכשיו אני רוצה לספר לכם סיפור שאני מאוד רוצה להאמין שהוא לא היה, אבל
יש לו מסר והרבה פעמים בדיחות קיצוניות יכולות לתת לנו המחשה למהלכי נפש סמויים שהם עוברים גם עלינו, אולי לא בקיצוניות, כמו שהיא מופיעה בבדיחה, אבל זה מופיע באיזה שהוא מקום עדין יותר.
אדם רואה את את אשתו יוצאת עם הסיר של של השאריות של הבשר של שבת, ואולכת להביא את זה לכלב בחוץ.
אז הוא אומר, רגע, מה את הולכת לעשות? כתוב שנותנים לכלב, היא אומרת לו אז לכלב את השליחים אותו. אז הוא אמר לה לא, לא, לא, לא, לא לא, זה בל תשחית.
אז הוא אומר לה לא, לא, לא, לא, זה לא. אני חושבת שהבשר הזה כבר לא כל כך עבר עליו שעות. זה לא לא ראוי להאכיל, הוא אומר לה, גברת, אני בעל הבית.
פה זה בעל תשחית אפשר לעשות עם זה מצוות. אני מדגיש בכוונה את המצוות שבן אדם יכול לשחק אותם מצוות והוא עושה עבירות.
והוא מרגיש שהוא עושה עוד מצווה ועושה עוד עבירה+ מצווה.
הוא דופק בבית של השכן העני, שגם בשבת אין שם בשר, אומר לו. יש לנו שאריות של בשר שאנחנו לא צריכים. אולי אתה רוצה בשמחה?
לוקח את הבשר, אוכל אותו.
נעשה חולה.
הרעלת קיבה, אז השכן שומע שהחבר שלו חולה.
או ברוך השם מצוות ביקור חולים. איזה יופי. אני זוכה במצוות ביקור חולים.
נכנס דופק, מספר זה הכי דאיום במצווה הוא כולו כולו בשמחה.
עברו כמה ימים המעיים של ההוא, מתהפכות והנשמה שלו. זה היא לא החזיקה מעמד בתוך הגוף ועלה לשמיים. אז הוא הולך.
הוא הולך ללוויה.
והוא אומר לך זכיתי, זכיתי, במצוות לוויה. אתה מת זה לא פשוט. זה משהו נורא חשוב.
ואחר כך הוא הולך גם לנחמה אבלעילים בשמחה רבה.
והוא חוזר הביתה היא יום.
אשת רואה את כל האוצרות האלה. רצית לקחת ממני? זכיתי גם בכל המצוות, כל הדברים.
זה מצחיק על הפנים לגמרי, אבל אנחנו לא רחוקים הרבה פעמים מהדוגמאות דוגמאות האלו אני כבר זה לא בא אצלנו בביטוי בוטה, אבל אתה התכוונת והוא לא הרוויח מזה, ואתה אני רק לטובתך. עשיתי את זה, אתה אני שומע את זה בדיני תורה, על ימין ועל שמאל. אני עשיתי כדי שיהיה לו.
אני רציתי כדי שהוא ירוויח.
לכם? שילמתי את זה, הוא הכניס אותו לתוך ברוך ולא יכול להיות שהוא התכוון לטובה, והוא אומר עשיתי את זה רק לטובתו, הוא אומר.
אותו בתוך הבוס וזה רק לטובתו. יש לך בן אדם שעושה השלמה. אתם רוצים לשמוע?
אני אולי סיפרתי לכם על זה. פעם היה בן אדם רמאי שהיה נותן לאנשים תרומות ואין לו כסף בבנק.
אין לו כסף. בבנק אין כיסוי, אז הוא נותן לך, הוא עשיר כאילו נותן לך 10 $1000 צ'ק, אבל יש לו רק 9. 1000 בבנק.
אין זה לא ירד, לא ירד. בא איזה אחד חכם נתן לו, תרומה של 1000. הכניסו לחשבון משך 10,000.
יש לך לפעמים בן אדם שהוא נותן לך אבל הנתינה שלו זה לקיחה הוא משכן הוא מוריד אותך לאיזה שהוא מקום מאוד מאוד לא טוב אז בעדינות.
הצנועה?
של האדם חייבת להיות אז זו פה, המשפיע והמקבל הוא נותן, אבל הוא נותן בשביל להרוויח. הוא נותן בשר, אבל זה בשבילי לטובתי שזה מתחיל ככה זה נגמר ב בברוך דיין. האמת, זה נגמר לא טוב.
כל הפניות האישיות של האדם זה משהו, משהו מריח. דוגמה נוספת, אלכסנדר מוקדון הוא מת. בן 35 כבש את כל העולם.
רק בלי סוף אנשים גנב רצח שדד. יום אחד הוא פוגש איזה שהוא אדם בממלכה שלו, שיש לו שתי ספינות עם הספינות האלה הוא יוצא לעבודה. הוא הולך ומלסתם את הבריות.
כמה ספינות נמצאות טבועות?
בים?
הערכה ככה גסה, מאז 6000, בראשית הערכה של המומחים שהספינות הטבועות והאוצרות שנקבעו שמה זה בין מיליון לשלוש מיליון.
בים הוא צרות עד ניסיון, משם הוא הולך מן הסתם את הבריות, מטביע אותם. אם הם לא זה העבודה שלו תופס אותו, אלכסנדר מוקדון ואני. תולע אותך עכשיו.
למה? מה עשיתי לך, אומר אתה גנב, אמר, תגיד לי ואתה לא גנב, מה אתה עושה? אתה לא גנבת שדדת, רצחת אנסת כל כך הרבה אנשים בעולם גנבת קרקעות בלי סוף אתה לא גנב המדרש מספר שכשהאלכסנדר מוקדון שמע את זה.
ראש היה לו צודק, צודק, עזב אותו, שיחרר אותו. יש סיפור עממי שמספר על איזשהו גנב.
שתפסו אותו. וזה היה מקום שתולים את הגנבים. אז הגנב הזה ביקש בקשה אחת לפני מותו?
תנו לי בבקשה.
שאני רוצה, אני יש לי סוד עם הסוד הזה, זה יכול לעזור לאנושות. אני רוצה להוציא את הסוד הזה החוצה. תנו לי את זה לעשות בקשה האחרונה אז הביאו אותו לכיכר, והמלך פה.
והשרים בצד השני והבמה, והתליין וכל העם מקצה באים לראות והוא עומד.
ורוצה להגיד את הסוד שלו.
יש לי סוד שקיבלתי אותו מאבא שלי שאם לוקחים גרעין של איזה שהוא פרי ועושים משהו שאני עוד מעט יגיד לכם שותלים אותו בצורה מסוימת באדמה. הוא מצמיח עץ תוך תוך כמה דקות עץ כמו שלוקח שנים בכמה דקות. מה איך עושים את זה?
אז פשוט צריכים להביא לי את הגרעין. תביאו איזה גרעין הביאו לו גרעין של פרי. עכשיו תביאו לי, אלא מהעץ הזה עלה מהעץ הזה הביא להם איזה 15 עלים, משהו מכל מיני מקומות בעולם.
הביאו לו.
חברים.
עוטף את זה ויש לו.
שלם של עטיפות אחרי שהוא עשה את כל החבילה.
הזאתי ואומר את זה.
צריך להטמין באדמה אדם שמעולם לא שלח ידו ברכוש של ראהו. ואז זה עובד.
ואני הרגע גנב. אתם יודעים את זה? בבקשה, כבוד המלך.
בבקשה אומר המלך, אני זוכר שאני גנבתי מארנק של אבא שלי, שהייתי קטן. אני לא זה לא יעבוד עליי וזה שר האוצר. בבקשה, לא.
אני עובד בכסף של המלך, אני לא יודע איפה זה ילך, איפה פה ושם. בקיצור לא מצא אף אחד, הוא עומד או ניגש לבמה דופק על השולחן שמה ואומר חברים, אתם כולכם גנבים, אבל רק אותי אתם רוצים לתלות בגלל זה שגנבתי איזה פייריות, זאת אומרת.
הפעמים אנחנו מתוך אהבת עצמנו, עסוקים בלהאשים מישהו אחר על אותו דבר שאנחנו בעצמנו נמצאים באותה סירה. באותו עניין באותו זה.
אז אנחנו נמצאים באותו זמן בתנועה של קבלה או בתנועה של השפעה. אנחנו אומנם אומרים מוסר למישהו אבל אנחנו בתנועה של קבלה או בהשפעה באותו.
זמן בתנועה של קבלה אנחנו מורידים אותו ומגבים את עצמנו ומרגישים מאושררים.
מוצלחים על ההורדה של השני, כשאנחנו עושים את אותו הדבר בדיוק לא- ולא יותר בתורה.
באה התורה ואומרת בבקשה, תפסיק לחפש להיות מקבל, תתחיל להיות משפיע, ואז תתחיל להיות יותר אמיתי. אל תחפש להצדיק את עצמך ולתרץ את עצמך כל הזמן.
אני מכיר ראש ישיבה פה בארץ שהלך לאסוף כסף בחוץ לארץ. הוא הגיע לבית של גביר גדול. הגביר הזה מסכן.
יש לו, הוא כבר נשוי שתיים, 10 שנה, 10 שנים אין לו ילדים.
אומר הגביר הזה לראש הישיבה אחרי שנתן לו איזה שהיא תרומה, אומר לו, תגיד יש לך עצה בשבילי? איזה סגולה משהו, אומר לו הראש, בשבילה תגיד, אתה פגעת באיזה שהוא אדם? יש איזה שהוא מישהו שאתה מקפיד עליך או משהו.
אומר תראה אני עשיתי פעם עוול לא נורמלי לחבר בישיבה.
אבל אני לא יודע איפה החבר הזה. אני זוכר את השם משפחה שלו, גולדברג. זה היה שם משפחה שלו.
אני זוכר את השם המשפחה.
שלו, אבל אני לא יודע איפה אני משיג את הבן אדם הזה. אין סיכוי, אומר לו ראש האישי, היום זה עולם קטן. אתה למדת בשנה מסוימת, בישיבה מסוימת.
יש כיתות, יש כתובות של אותם שנים, למה אתה אומר שהם אומר? אין לי ראש בשביל זה וגם אני חושב שהוא כל כך.
יכעס? הוא לא ימחל לי, אתה יודע מה אנחנו עושים עסקה, אומר לראש הישיבה.
אני נותן לך $100,000.
באים, אתה מצליח להוציא לי?
סליחה, מחילה וכפרה מהבן אדם הזה.
אומר לראש הישיבה, עכשיו כבר יש לו אינטרס אישי. בזה הוא הולך, הולך לישיבה, מוציא את הניירת, מגיע לאיזשהו גולדברג משוער, מרים אליו טלפון שלום. אתה למדת בישיבה הזו והזאת?
האם היה לך בן כיתה בשם זה וזה?
שהוא רשע.
נו, הוא מושחת? זה.
אומר לו ראש הישיבה, אתה מרשה לי לבוא?
לבקר אותך אצלך בבית?
נו, שמע לך מה לדבר איתי, אבל אני לא אגרש יהודים מהבית שלי.
מגיע אליו הביתה אומר, תראה, אתה כל כך הרבה שנים מחזיק בתוך הלב שלך משהו שיושב.
אתה חושב שרק?
הוא מפסיד מזה שאתה לא מחלת לו. תדע לך שגם אתה מפסיד מזה שלא מחלת לו. גם מעבר לדברים הרוחניים שקיימים לבן אדם שלא מוכר, גם זה שבתוך הלב שלך יושב לך איזה שהוא דבר זה אוכל אותך, זה גם אותך.
מה אתה צודק? ותגיד לו, הגיע הזמן להגיע הזמן.
בפרט, שתדע הבן אדם הזה שנים, הוא מתייסר. ילדים אין לו. אולי זה יעזור לו.
ואז הוא קורץ בעין ואומר בפרט שאני צריך $100,000 וזה מה שאני הולך לקבל. אם אני זה הוא אומר קניתי אני אני רוצה זכות שיהיה $100,000 לישיבה שלך, יש לי זכות להשתתף בעניין. כסף אין לי, אבל אני יכול.
לגרום שזה יקרה מרים טלפון לאותו אחד.
מוחל לו?
התנועה של האדם שנפגע ואנחנו כולנו אי פעם. נפגענו במשהו? איך?
מבחינה פסיכולוגית אנחנו מסתכלים על זה, אם אני מסתכלת מסתכל על זה, יש לי איזה שהוא תפקיד לעשות פה.
בעולם.
בא מישהו והפריע לי לתפקיד אין לי אותי מה אני עושה, מה אני עושה פה?
אני מבזבז את החיים שלי.
כל מיני אנשים חסרי נימוס נותנים להם עוזרים להם, זה הפרצוף, זה מה שאני.
מקבל תעזוב אותי. אני הולך להיות עורך דין. תעזוב אותי אני, זה מה?
זה מה אני, מה אני? מה לי בחיים, מה אני יושב פה עם עם עם עם בהמות על שתיים. אני צריך להתעסק כל הזמן, לא עושה את זה.
ויש שהבן אדם זה צנועה של בן אדם שעושה את העבודה שלו גם בשביל לקבל. אני אומנם עושה אני משקיע אבל אני מצפה אבל יש בן אדם שמסתכל. יש לי שליחות.
יש לי תפקיד, התפקיד הוא קדוש. בא איזה בן אדם, הבן אדם הזה אמר לי שלא מילה לא במקום. אני לא מצדיק את המילה הזאת בשום אופן.
לא, אבל הוא אמר לי מילה לא במקום בגלל שהוא אמר לי מילה לא במקום אני.
צריך להוציא 50% מהחיות שלי ומהשמחה שלי ולראות בכל מה שאני עושה עין ואפס זה צודק. זה לא פייר. אני עושה אדם הזה עושה את הדברים שהוא עושה כי צריך לעשות.
הוא לא עושה אותם, כי בגלל שהוא רוצה לקבל משהו הוא עושה כי צריך לעשות ברגע שיש מישהו שמפריע, אז בשלב הראשון אומר אז בסדר, אז אני לא.
לא יהיה חבר שלו בשלב השני הוא מסוגל גם להגיד אולי הוא טעה.
אולי הוא שגה, אולי הוא היה במצב רוח לא טוב, אבל הוא לא מפרק את החבילה לחלוטין כתוצאה ממה שעמד לפניו. זה הנקודה, זה נקודת ההבדל הפנימית בין אדם שהוא הוא נותן, אבל כדי.
לי לבן אדם שנותן שאנחנו רואים את זה חזק מאוד על אסתר המלכה.
אסתר לרגע לא התכוונה לשחרר את עם ישראל מזה שהיא תדאג לו, אבל היא חשבה.
ומותר לה לחשוב.
יש לה היגיון. היא חשבה שזה לא כדאי עכשיו לגשת לבית של אחשוורוש לארמוז של אחשוורוש כשהיא לא נקראה אלא מלך 30 יום היא חשבה שזה לא כדאי, והיה היגיון בזה שהיא חשבה שזה לא כדאי.
מאוד הגיוני, ואז מרדכי ואני חושב שזה מסר בשביל.
כולנו היא מא אחרי תהליך.
הזאת רווח והצלה יעמוד ליהודים ממקום אחר ואתו בית אבי כתובתו. מי יודע אם לעט כזאת הגעת למלכות? וואו הוציא אף 16.
טה תה, תה, תה, תה, תה, תה, תה, תה, תה, תה.
מה בסך הכל אמרתי? אני לא רוצה לעזור לעם היהודי, אני כן רוצה לעזור לעם היהודי.
אתה אתה, אתה פשוט לקחת אותי, השפלת אותי. מחקת אותי.
ואתם? יש לו גרף הבטחות כרטיס לגיהנום טובדו. למה אתה עושה לי את זה?
אם היא הייתה אחת כזאת של מה שהיא עושה?
זה בשביל לקבל קרדיט לקבל מילה טובה לקבל זה.
היה זכותה המלאה להיעלב כאן בסיפור הזה. אבל.
לא לקחה את זה ללב והיא לא התעלבה, והיא המשיכה הלאה ממשיכים, אז אתה מרכז ממשיך. למה הכוח הכוח?
של הענייניות פה זה היה כוח. היא הבינה לא בגלל מילה שהיא יכולה, וזה מעבר לזה שזה צדיק. מעבר לזה שזה מרדכי אבל היא הבינה שזה לא סיבה שאני עוצרת את כל המסלול.
נכון, זה לא נעים.
ותדעו שכל פעם שאתם תתחילו לעשות משהו שהוא נקרא משפיע לא רק לקבל.
מבטיח לכם חותם לכם על צ'ק פתוח, שתי חתימות כל פעם שתתחילו לעשות משהו של משפיע. יבואו אליכם כל מיני תלונות.
באמת ככה בשביל עשיתם מזה, מי ביקש? לא צריך, ואז.
הקדוש ברוך הוא בוחן אותכם.
אתם בהסתר. אתם למדתם אסתר את המסר או שאתם מחפשים את המן? את הכבוד, את היוקרה, את השומן, את הרווחים.
איפה אתם נמצאים? זה מגילת אסתר, זה הסוד של אסתר מלכה. היא מסוגלת לעשות גם שירקו לה בפנים, דרך אגב ביחס של הורים וילדים.
וואו, וואו, וואו.
לפעמים למה זה אנוכי? מה הם רוצים ממני? מה זה, מה זה הדבר הזה?
זה משהו נורא. ואז הבן אדם יכול פשוט להיעלב להיעלב עלמד. זה לא צחוק להעלב עלמד השפלה נוראית.
לפעמים מה שהילדים מעבירים את ההורים שלהם משהו לא רגיל, ואז זה המבחן.
האם אתה תופס את הנקודה או שאתה חי באיזה שהוא מקום בתנועה של רמיה עצמית, של איזשהו שקר וככה וככה אתה זה? אני לא רוצה לספר לכם סיפור שמספרים אותו.
על אחד מהחסידים, אותו חסיד.
הוא היה היה באכסניה, ופתאום הגיע לאכסניה. אתם יודעים? יש לפעמים אנשים שמרגישים בעצמם.
אתה רואה שהגאווה יוצאת להם מהאוזניים אתה רואה את זה. כל התנועה שלהם ישות, מי אני חושב.
שזה היה חסיד רב שמואל מוזקיה שפגש אחד כזה והעיניים שלו לא יכלו לסבול את ה את.
השמל ציות שיוצאת לו מהאוזניים.
אני ואני עשיתי ואני פעלתי ושתדע לך יש לי הערות. וזה והוא רומז שיש לו רוח הקודש והוא רומז, רב, שמואל, מולקה שחליט. אני הולך לעשות מהאיש הזה קציצה היה לו הוא היה שוחט, היה לו סכין שחיטה, יש אבן משחה, זה שמשחזים את הסכין בלילה.
כשאותו אחד הלך לישון.
הוא מתחיל להשחיז את הסכין ליד האוזניים שלו, והוא מתעורר רואה לו מה זה.
לא, אני רק.
אני רק אני רק את הסכין, אני רק אומר כן, אבל בשביל מה אתה עושה את זה ליד האוזניים שלי? לא. אז אני עושה בגלל שאני רוצה שהשחיטה תהיה כשרה, שהיא תהיה מהודרת שלא יהיה דריסה.
חל הדג רמה עיקור. שיהיה הכל כמו שהתורה דורשת, ההוא מתעורר, אומר לו איזה שחיטה מה שחיטה, מי שחיטה.
אני.
אני רוצה, אני רוצה אותך, אני לא. מה, מה אתם רוצים מהחיים שלי?
אני אגיד לך מה אני רוצה, אני פשוט גל כאן.
ואני מחפש כל פעם שאני רוצה להתפלל אני מחפש לשפוך את הלב שלי באיזשהו מקום. אני יודע אצל היהודים קברו צדיקים. זה דבר מאוד חשוב, אז אני נוסע רחוק מאוד בשביל קברות צדיקים.
אני ראיתי עליך שאתה באמת יהודי אמיתי, ולא סתם אמיתי. צדיק יסוד, עולם. אני לא מוכן לוותר על הזכות שיהיה לי פה.
אני אעשה לי פה בחצר ציון עם קבר ואני אוכל להתפלל כל פעם שיש לי מועקה על הלב.
שזה אני לוקח את הסכין, אני עושה שחיטה והוא שיחק את זה כל.
כך טוב שאותו בן אדם לגמרי האמין בכל מה שהוא אומר.
אומר לו תשמע, זה נכון, אבל אני לא כזה צדיק, אני לא אני, גם אני גם לא יודע. אין צדיק בארץ, עושה טוב ולא יחטא. זה לא אני לא כזה מושלם, אומר לו גם צדיק קטן מספיק.
לי אני לא צריך צדיקים גדולים, אבל תראה אני גם לא כל כך צדיק קטן. בקיצור, הוא דירדר אותו. אחרי כמה שעות של ויכוח עם סכין ביד, אז הוא דירדר אותו עד כדי כך שהוא טען אני רשע.
הביא לזה הוכחות והוא עם דמעות צועק אני רעה.
מרושע אז הוא אומר לו טוב, עכשיו אני יכול להחזיר את הסכין, אז תפסיק לעשות תפסיק לצאת מעצמך, תפסיק, תפסיק להשוויץ, תפסיק לצאת.
שדוחקים את הבן אדם לקיר אז הוא פתאום מגלה מיהו באמת?
אבל ככה עשתה.
שואו אומרים בבדיחותה, למה הקדוש ברוך הוא שתל את קורח באדמה?
קורח טען שהוא אמיתי ורק הוא אמת. כתוב בפסוק אמת מארץ תצמח, אמר הקדוש ברוך. הוא מכניס אותך באדמה.
בוא נראה מה יצא ממך אם אתה טוען שאתה כזה אמיתי. אם אתה כזה צדיק, כמו בסיפור של אותו אחד, אם אתה כזה מיוחד אנחנו לא מוכנים לא מוכנים לפספס אנשים מיוחדים. זה מאוד יקר לנו, זה מאוד מיוחד לנו ותדעו לכם שבהיסטוריה היו הרבה מאוד פעמים כאלה.
בא איזה צדיק ביקש מהשיר שיתן קצת כסף לפדיון שבויים.
בזה האניים האלה אי אפשר איתם, אמר לו צדיק, תדע לך עני. הם כל הזמן בוכים להשם. אנחנו רוצים להיות עשירים, תן לנו להיות עשירים.
אנחנו ניתן צדקה העשירים כל הזמן, ברוכים מלתת, הם רוצים שכולם יחשבו אותם עניים. התפילות שלהם בסוף יתקיימו. התפילה של השיר תתקיים בסוף שיחשבו אותו אני והוא יהיה אני.
התפילה של העני תתקיים בסוף שהוא יהיה עשיר, אז השיר לא לא.
לא, לא, זה בסדר, אני נותן.
למה שדוחקים את הבן אדם לקיר? רק אז הוא מבין למה? למה לא תתפוס את הדבר בזמן?
למה לא תבין?
היה לי רב.
שישב פעם ליד ספר שהוא חיבר ואני רואה אותו שהוא עושה, אוי.
שאלתי אותו למה אתה נאנח כבר לא חי. אז הוא אמר לי פה בעמוד הזה אני כתבתי על מישהו שהוא שכח שכתוב כאן ככה ושכח ככה. בקיצור, העלבתי אותו אחרי שהדפסתי את זה חשבתי לעצמי.
בשביל זה נתן לי הקדוש ברוך הוא כוח לכתוב ולהדפיס ולהוציא.
כדי שאני אספר לכל העולם שזה שכח תוספות וזה שכח זה וזה שכח זה זה. זה התפקיד שלי בעולם.
בן אדם שחי בחשבון הוא מבין באיזה שהוא מקום זה לא לעניין. זה לא יפה. הוא הוא.
אומנם הוא אומנם מלכה את עצמו, אבל הוא בתנועה של השפעה, הוא יודע איפה הוא אוחז, הוא יודע מה לא בסדר אצלו אני הכרתי בן אדם שכשהוא היה מגיש תפוזים, הרי יש מצוות מעשר מהפירות, אז הוא הוא חתך קצת מהתפוז. אז התפוז התפוז היה חתוך למעלה עם סכין, אז אז לפני שהוא הגיש הוא שם סוכה.
שאלתי אותו, בשביל מה אתה שם סוכר? הוא אומר שאנשים לא יחשבו שאני מגיש להם משהו כזה זה שיחשבו ששמתי סוכר, זה חתכו את זה בשביל לשים על זה סוכר, בשביל זה זה ייראה טוב חשבון כזה, על מה שהשני יחשוב, על מה שהשני ארגיש. זה משהו.
זה מה שיוצא מן הכלל.
אוקיי? אומר רבי אילן מפריץ על בפירוש שלו. מגילת אסתר אומר דבר מעניין אומר, תדעו לכם כל אדם, כמה שהוא שפל יותר.
ככה החסד שהוא עושה זה חסד אמיתי יותר. כל אדם. ככל שהוא גאוותן יותר החסד שהוא עושה, זה לא חסד אמיתי, זה פשוט.
יש לו שאריות שהוא לא צריך אותם, יש לו מטרות, שמיותרות לו את זה, הוא יתן, אבל טובה, אמיתית לא תראה ממנו אף פעם.
טובה שהוא צריך, כמו שאומרים להוציא מעצמו. לא תראה אף פעם מבן אדם.
בן אדם שהוא בישות ובן אדם שהוא בתנועה של גאווה, נקמה, נקמה. זה הדבר הכי מתוק, איך אומרים בעברית, נקמה מתוקה? אומרים נקמה.
על פי הפנימיות היא יצר חזק מאוד שבן אדם מתנקם מתנקם כמו שצריך, כמו שלא שצריך אלא כמו שהוא חושב שצריך.
הוא מרגיש כזה פורקן כמו כמו כמו כמו תאוות אמינו. מרגיש זה משהו לא נורמלי. נקמה זה משהו מתוק.
תנועה חזקה בנפש אדם.
שהוא בתנועה של נקמנות, הוא אדם שבתנועה של קבלה או של נתינה, אבל הוא נותן אגרופים והוא בא. הוא רוצה לקבל.
מספרים, היום אומרים את זה הלב שלי, אני לא יודע אם זה שהוא היה עני קבצן ועל המיטה שהוא ישן. היו כל מיני פרעושים וענו פשפשים שהיו יוצאים.
עוקצים אותו בלילה.
יום אחד פרצה שריפה, כל הבית שלו נשרף והוא עומד בחוץ. והלשונות של האש מתעמרים וכל האנשים נדים בצער והוא עומד בחוץ.
וצועק ורוקד מרוב שמחה על הפרשים.
שנשרפים.
האדם שנמצא בתנועה של נקמה, אדם שנמצא בתנועה של קבלה בכלל, המוח שלו הופך להיות כל כך עקום. לא אכפת לי. אפילו הבית שלי יישרף.
העיקר שהם יקבלו את המנה שלהם. לפחות את זה הרווחנו תדעו. תדעו.
תמיד זה ככה.
כאשר אנחנו מחפשים לקבל, אנחנו נמצאים ברמה מאוד מאוד, מאוד מאוד נמוכה, בבחינת תפיסה הפנימית שלנו מדברים על איזה בעל אישה שהיה להם ריב קבוע, הפעם שהיו עושים כביסה, היו צריכים להפוך את הכביסה ואז היא מתכבסת טוב יותר.
ותמיד היא הייתה עושה כביסה היא הייתה הופכת, אבל הוא היה מתעצל להפוך חזרה את הבגד. ואז הוא היה הולך עם דברים. בגדים הפוך.
וזה היה זה קשה לשכחה+ דברים, אבל זה לא יפה אז היא מנסה לשכנע אותו. זה לא יפה, זה לא נשמע טוב, זה לא זה לא, זה לא הוא עצלן.
טיפוס כרוני, עזבי שטויות, זה לא ולא.
יום אחד היא החליטה, וזה כבוד שלי שבעל שבי לא ילך ככה אחר כך. מה יגידו, יגידו שאשתו לא עושה לו כביסה? אז היא הפכה לו את הזה בדיוק באותו יום שרתה עליו רוח ממרום, וגם הוא הפך.
בקיצור המשיך הלאה להראות הפוך.
אז מה הוא אומר?
לאשתו אומר את הפכת אני הפכתי. זה נשאר בסוף הפוך. את רואה?
זה לא משתלם מתעסק בדברים האלה.
זה לא עוזר מה שלא עושים לא עוזר.
יש אנשים שמה שהם צריכים לדבר עם מישהו טוב, תבואי לשם, תלכי תזוזי. ככה אתה מדבר בבית? אז למה שישמעו לך?
ככה אתה מדבר עם הילדים למה שישמעו לך? אז הוא אמר טוב טוב, אני אני גתר טוב, טוב בבקשה.
אמרתי בבקשה, מה אתם עושים? אמרתי בבקשה, מה? מה אתם רוצים מהחיים שלי?
תשמע, אתה תמשיך בסגנון הזה, אתה רק רוצה להוכיח לנו שאתה צודק, וששום דבר לא יכול לזוז בבית, אז אתה טמבל, כמו הבנאדם הזה, הפכתי ואת הפכת וזה נשאר אותו דבר.
אתה לא רוצה למצוא את הפתרון לבעיה? אתה רוצה להישאר בת תלות שלך? הבן אדם הזה בתנועה של לקבל לו בתנועה של להשפיע ברור.
היה פעם שר צבא עצבני.
קפדן.
אחד.
שאחד הדברים שהיו מאוד מפריעים לו, זה שכשגמרנו את החופש, את החמשוש הזה תתייצבו כולם בשעה שצריכים להתייצב בלי חוכמות.
היו איחורים.
אז הוא החליט. היום אני נכנס בכל אלה שאיחרו אחד אחד הכניס אותם לצינוק, נתן עונשים היה שמה אחד מגמגם. מה זה מגמגם?
פחד לשמוע אותו. הוא נכנס למפקד אחרי שתי דקות. הוא יוצא החוצה בלי עונש.
כולם שואלים אותו איך עשית את זה? צריך לדעת איך לדבר.
הוא התחיל שמה לגמגם ההוא נשבר לו, ממנה התחיל לצעוק הוא מהעיניים, צריך לדעת איך לדעת איך לדבר.
יש אנשים שהחיסרון הכי גדול שלהם, והם עוד לוקחים לעצמם את הקרדיט. צריך לדעת איך לדבר הוא הוא עוד מחמיא לעצמו.
תנועה של קבלה או תנועה של השפעה קבלה. אני רוצה לספר סיפור על חסיד חסיד של הרבי שהיה אצל הרבי. זה הולך.
ככה יש יש תפילות, יש התוועדויות. בהתוועדויות היו דחיפות מאוד גדולות בפרס של שבת. רוצים לשמוע את מה שהוא אומר ואין רמקול.
היה דחיפות נוראיות. גם עבדכם הנאמן גם ספג לא מעט. אני זוכר אותם עד היום את האנשים שהצילו אותי בכל מיני.
אני זוכר את מכל מיני מקומות בעולם. אני זוכר אותם עד היום. אני זוכר את עצמי בתור ילד בן 13 נמצא על הפירמידה ונמחץ כמעט, ואיזה אחד שיהיה בריא, משהו כזה גודל לא היה גבוה אבל היה לו כך.
הוא תופס את הקיר דוחף.
300 אנשים אחורנית.
בקיצור הזיית. דחיפות הגבאי של בית הכנסת, קראו אותו הרב יוחנן גורדון והוא גם בתחיפות שם ממש. הוא הרגיש לא טוב.
אוויר פה שם אז הוא מוציא אותו החוצה.
אחרי התווה אז לא קרה כלום, הכל בסדר. אחרי ההתוודות הוא חיכה לרבי ליד הדלת שלו שהרבי יראה אותו שהכל בסדר. רבי יוסף חוזר ועושה לו או יוחנן מה נשמע?
איך אתה? מה היה שמה אז הוא אומר, לרבי ככה אייל, תשאל רבי אל תשאל. אני כבר.
אני כבר נפטרתי.
אני כבר נפטרתי. הביאו אותי לבן של מעלה, הגיעו למסקנה שאני צריך ללכת לגיהנום, אבל מכיוון שהגיהנום בשבת סגור החזירו אותי חזרה.
והנה אני כאן.
אצל הרבי היו תקופות שלא היה לו חיוך על השפתיים, שבועות וחודשים.
כתוצאה מהמכתבים שהוא קרא ומהסבל שהוא זה שהוא שהוא ראה של אנשים אז היה לו מרירות. החסידים הקרובים היה להם אינטרס לשחות ממנו. איזה חיוך הוא אחרי הבדיחה הזאת הצליח להוציא חיוך זה בשבילו.
היה הכל משפיע או מקבל. האדמור מסאטמר, רבי יואל מסאטמר.
היה בן אדם עשיר והשיר שתרם הרבה מאוד כספים לאנשים.
כמה שהוא לא היה ציוני והיה אנטי-ציוני. כשהיו מגיעים ישראלים, לא דתיים ובתי רפואה בארצות הברית. אני מדבר איתכם בשנות השבעים והשישים הוא היה שולח את האנשים שלו לוותר.
רפואה, אם היו מגלים איזה שהוא יהודי אז הוא היה אומר שכל ההוצאות של הניתוח וכל הזה עליו.
אחר כך אותו יהודי היה בא.
להגיד לו תודה, אני לא יכול להסתכל עליך. אני צודק.
סגנון מיוחד אז האדמור מסטמר היה לפני התקופה שהוא התעשר הרבה הרבה.
עיר בה להציל ילדים שהיו בכל מיני מנזרים באירופה, אבל אוסף כספים לווה כספים?
ומשכד וזה ומפעיל כל מיני אנשים כדי להציל אותם.
הזה היהודי פה בארץ דווקא שיראו אותו אליעזר בריזל הרב אליעזר בריזל הוא היה בעל מאפיית בריזל, ששמע לפני הרבה שנים נסגרי היה בירושלים. הוא היה אדם אמיד, היה אדם עשיר והוא הנווה לאדמור מסט מרמון, המון כספים. מאות אלפי דולרים הוא הנווה לו ואחרי שנים.
לא?
הוא לא ביקש שום את הכסף שלו חזרה. יום אחד, הוא נקלע לארצות הברית, נכנס לאלבום מזון, לא אמר שום דבר על החוב. האדמור.
מתחיל להביא פאוטו של.
אלפי דולרים סגורים ככה בחבילות. אני צריך להחזיר לך את החוב.
אז הוא אומר תעשה לי טובה, תעשה לי טובה. אל תחזיר לי שום דבר. הקדוש ברוך, הוא החזיר לי בכפל כפליים.
מיד אחרי שנתתי לך את ההלוואות, תמיד הרווחתי אותו כפל של ההלוואה.
תמיד.
אני לא רוצה את הכסף שלך, אני לא רוצה מרב טל. דוד ממך? מחלתי לך האדום ניסתמר כל כך התרגש.
הוא אמר, בחיים שלי לא נתקלתי בישראלי שאני מציע לו כסף.
הוא אומר לי, לא לא שמעתי אף פעם דבר כזה.
הוא ביקש מהגבאי אצלכם מקובל שלא כל אחד כותב לבד פדיון נפש. הגבאי כותב, בשביל כולם הוא קורא לגבאי ואומר בוא, הנה תכתוב מייד, יואל, בן חנה ותן ליהודי הזה, פידיון נפש אני רוצה שיתפלל עליי. כזה בן אדם.
אוכל וזה תנועה של משפיע או תנו.
שמקבל אני רוצה לספר לכם. דוגמה נוספת של תנועת נפש של אנשים צעירים. אני אספר אותה על בחור ישיבה משום שזה מה שהיה במציאות.
אבל תנועת הנפש הזאתי מעניינת היא יפה. בחור שהגיע לאישה לישיבה.
והוא מחפש להיות מיוחד, אבל הוא רואה שהוא לא יכול. יש יותר מוכשרים ממנו יותר מוצלחים ממנו והוא לא מצליח להתבלט בשום דבר. אז יתהפך לו הנפש, והוא התחיל לחשוב למה לא כולם אותו דבר?
למה? למה זה מרים את האף? למה זה שכולם יהיו אותו דבר?
אתם יודעים מה ההבדל בין אנשים צעירים לאנשים זקנים? בשערות? יש הבדל.
אדם זקן, זקנים, זקנים, אני מתכוון השערות שלהם לבנות, אבל כולם אותו דבר.
בשיער שחור. יש לך מלא גוונים בשיער. חום.
יש לך מלא גוונים בשיער צהוב. יש לך מלא גוונים. כשאנשים הם צעירים.
יש להם גוונים שונים בשערות, אבל בזקנה עמוקה, כבר אין הבדל. הכל צבע לבן ואותו דבר. הבן אדם הזה מגיע לאיזשהו בית.
כנסת לאיזה בית מדרש בית זקני.
של אנשים דתיים הוא יושב שמה, הוא אומר, אהה. הגעתי למנוחה והנחלה. כולם אותו דבר.
אף אחד לא מתנשא על השני כולם הוא יושב לומד שם, היום ראשון יום שני ניגש אליו איזה אדם זקן אומר אתה צעיר, מה אתה עושה פה במושב זקנים, מה אתה עושה פה?
אומר, נשבר לי מהישיבה. אין לי מה לעשות שמה כל אחד מחפש להיות משהו וזה וזה אז.
אז הכנס הזה מסתכל עליו, אומר לו, אתה היטלרסט.
ניצול שואה, אומר לו, נו מה, מה אתה אומר לי? מה אתה מקלל אותי? אז הוא מרים לו את היד ומראה לו מספר.
אז הוא כבר היה לו דרך ארץ בן אדם שעבר את השואה. אני לא לא בא אליו בטענה. מה הוא, הוא אומר לי אומר לו אתה היטלריס, אתה יודע למה, אנחנו לפני שנכנסנו למחנות, היינו בעלי משפחה, היינו אנשים עם שם עם כבוד עם משהו.
הדבר הראשון שעשו לנו במחנה זה רשמו אותנו כמספרים יותר.
אתה לא אב רום, אתה לא יצחוק, אתה לא יעקב, אתה מספר, כולם מספרים, רק מספרים להוריד לך את האישיות שלך שהאישיות שלך והכבוד שלך כבן אדם. זה לא משהו. אתה יודע שכשאנחנו והשתחררנו וברוך השם בנינו את הבית שלנו ואחר כך זכינו שנולדו לנו ילדים פעם שניה.
אתה יודע איזה אושר היה לנו על כל?
פיפס הכי קטן על כל ילד שנולד אנחנו לא עושים חשבון?
הוא יהיה משהו כזה, הוא יהיה זה.
הילנו שפה בילד הזה טמון קדוש ברוך.
הוא ובילד הזה טמון ההצלחה הכי גדולה והאושר הכי גדול ואנחנו ידענו גם שאחד לא דומה לשני, ושכל אחד צריך להיות משהו עד הסוף, בלי לעשות חשבון לשום דבר. ואתה מה אתה מחפש? אז אם אני לא ככה שכולם יהיו שווים אתה אייקריסט, אתה עושה כמו המספרים של היטלר שכולם אותו דבר.
הוא אמר את זה בריתך.
הבחוק שמע את הדברים הוא לא חשב.
אף פעם בכיוון, תפסיק לחשוב, הוא אומר לו.
למה אני לא כמוהו ולמה אני לא כמוהו?
תהיה מה שאתה בשיא הביטחון ביידיש, אומרים בשיא הבריטקייט בשיא הרחבות, בלי לעשות חשבון לאף אחד אלוקים רוצה אותך מה שאתה, כמו שאתה ולא משהו כמו שהוא הוא במילא. אתה יכול להיות.
הוא.
ואתם יכולים להיות שונים אחד מהשני, והשמחה יכולה לשרות בתוך הלב שלך ולא יקרה שום דבר.
הבחור הזה היה בתנועה של השפעה או של קבלה. בחור קבלה אני רוצה לקבל. החמאות עניינים.
תתייחסו אליי יראו אותי. מה לימד אותו הזקן הזה?
תהיה מה שאתה, תפסיק לחשוב שאתה צריך לקבל איזה שהוא, דבר ממישהו.
כדי שיהיה לך איזה שהיא תנועה כדי שיהיה לך איזה אושר.
תדעו לכם שמי שנמצא בתנועה של השפעה הוא הופך להיות המקבל הכי גדול של מהקדוש ברוך הוא. יש לי חבר.
שבישיבה היה בחור שלא היה לו ממון כסף. איך להתחתן, גרוש גם להורים שלו לא היה, גם לא היה להורים.
לזה זה סיפור.
כואב, אז החברים.
יצאו לעזור כל אחד, מה שיכול, אבל היה אחד שלקח את זה מאוד חזק ללב. הוא ממש השקיע בזה את הזמנים הפנימיים שלו והתרים אנשים ואסף כדי שיהיה לו עם מה?
להתחיל את החיים.
הוא הגיע לאיזשהו בית של אנשים מאוד מאוד עשירים והוא מנסה לעורר להם את הלב, את הרגשות, בחור מסכן באמת, היה מסכן, לא בבדיחה. אז אז הוא אומר הוא אומר אומר אז הם אומרים לא, הם נתנו לו צק והם אמרו לו, אבל למה אתה כל כך למה זה?
אז הוא אמר להם כי זה נוגע לי, זה אכפת לי, והוא אמר את זה עם לב כל כך אמיתי. הייתה להם בת, הם לא יכלו לוותר עליו, הם שידחו אותו את הבחור הזה עם הבת שלהם.
הוא יצא כמו שאומרים לחפש אתונות ומצא מלוכה הוא הוא. הוא יצא לעזור לחבר שלו והוא מצא את השידור שלו והוא מאושר. הוא לא חשב שזה ככה יהיה, אבל זה היה אתה.
אתה בתנועה של השפעה, אתה בתנועה של לעשות למישהו אחר טוב, שיהיה למישהו אחר הצלחה.
במה שהוא עושה אז אז הקדוש ברוך הוא עושה.
לך איך אומרים?
למעלה מהמדידה וההקבלה אתה לא.
אתה חייב להבין את זה ככה זה עובד בעולם, תהיה בתנועה של אסתר.
הקדוש ברוך הוא יתן לך מגילה, מגילה, לשון. גילוי. אתה תהיה בתנועה שאתה לא מחפש את הכבוד שלך בגלוי.
אז הקדוש ברוך הוא ידאג לך? הקדוש ברוך הוא מגלה את אסתר אסתר עושה לשם שמיים לגמרי, אבל הקדוש ברוך הוא משלם לה בשואה. היה יהודי אחד שקראו לו הרב יוסף דוב וייס.
מנדל הוא עזר הרבה בנושא של יהודי יהודי הונגריה.
הוא עשה עסקאות על רכבות, הוא הציל הרבה קנה.
הוא עבד הרבה והוא שהוא ישב בבית.
בבונקרים שבגטו הוא לא רצה להשתעמם. הוא היה אולי הראשון, לא, אולי לא הראשון הראשון, אבל בין הראשונים אז התחיל לחפש צפונות בתוך הספר תורה היה לו תנך קטן, ואם התנך הזה בצורה ידנית, אז לא היה מחשבים הוא עשה. הוא עשה החשבון והוא ישן.
איך אומרים? הגרמנים היו בשבילנו עמלק והוא היה מאוד מחובר למגילת אסתר בכל התקופה הזאתי, כי מגילת אסתר זה מחיית זרעו של עמלק המן שמזרעו של עמלק, אז הוא ישב לחפש את אסתר. אז דבר ראשון הוא הלך לחפש כמה אותיות יש לנו במגילת אסתר, אז יש שמה שתיים 10, 1196 אותיות.
הוא ניסה לראות מה אפשר לעשות עם המספר הזה, והוא מצא דבר מאוד מאוד מעניין דבר.
הוא לא הגיוני בכלל. הוא חיפש אסתר המלכה, אז אני מתחיל לחפש את אסתר מהאות האלף הראשונה שמופיעה בתורה בראשית האות השלישית של בראש זה 1000, אז הוא חיפש לקח את האלף הזאת והתחיל לספור ממנה שתיים, 10, 1196, והוא הגיע לאות אסור.
100 אותו סמך הוא ספר בדיוק את מספר אותיות המגילה, שתיים 10, 1000, 100, 90.
6 מצאת תף, ומשם ספר 12,196 מצא ריש וואו, משהו. לא. לא סביר לחלוטין.
אז הוא קיבל עידוד. עכשיו הוא חיפש את מרדכי הגמרא אומרת שמרדכי איפה הוא כתוב בתורה. הגמרא אומרת הגמרא אומרת מורדרו מורדרור זה מיר הדחיה, בתרגום מירכיה, נכון, אז אז.
מורדרור זה מרדכי, אז הוא לקח את המם של מורדרור.
בהתחלת הפרשה זה בחלק הראשון של הפרשה הסמים והוא.
לקח מהמם הזאתי שתיים. 10, 1196.
משמה, עוד בדיוק מרדכי בול. בלי אות, יותר- בול פלא, אבל כשאנחנו מסתכלים על הרעיון הזה, זה רעיון כזה. אסתר מופיעה איפה היא מופיעה כבר במילה בראשית שמה מתחיל המסלול מרדכי בפרשת קהא.
עוד הבדל אנחנו מוצאים שמרדכי, אנחנו אסתר כתוב עליה, ותהי אסתר נושאת חן. בעיני כל רוע. זאת אומרת המילה כל, היא הצליחה לאחד במשהו את כולם, על מרדכי.
כתוב בפסוק האחרון של המגילה כי מרדכי היהודי משנה למלך החשראש וגדול היהודים ורצוי לרוב אחיו מרדכי.
לא הצליח לאחד את כל
סביבו אסתר כן מרדכי לא שהתבוננתי בזה, אמרתי אני מבין למה אסתר מתחילה את המסלול שלה מתחילת הפרשה הצנועה שעליה אנחנו דיברנו, כל השיעור הצנועה של הביטול, התנועה של הענווה, התנועה שאני לא מרגישה את עצמי אני בטלה לתפקיד לעניין למטרה לטוב האנושי ולא לעצמי. זה התחיל אצלמה מההתחלה היא נולדה, היא הייתה יתומה.
מההתחלה, כמו שאומרים עם קושי אחר כך כשהיא הייתה נערה, מרדכי לקח אותה אליו הביתה. כי אין לאבא ואמא.
ואמן מתחיל לחפש נשים. אלוף העולם בנשים. ספר השיאים של גינס זה אחשו אז אחשוורוש סליחה, הוא מחפש, אז הם הלכו מבית לבית כמו איזה לא יודע איך לקרוא להם והם סחבו בנות משם בכוח.
אז אסתר לא היה לה ברירה.
ומרדכי גם כן. אז החביא אותה.
במשך כמה שנים היא הייתה במחבור.
4 שנים, 4 שנים מתחת לאדמה. להימלט מהפקידים של אחשוורוש, שחיפשו תחת כל בלטה, היא מתחבאת איזה שהיא ילדה או איזשהי בחורה או איזה שהיא אישה.
בקיצור בקיצור, ומיד אחרי זה היא נלקחת לאשוורוש. מה שבטוח היה זה שהיא לא הייתה מבסוטה.
והראייה שהכניסה לו איזה שהיא שדה וסיפורים לא היה לה טוב עם הבן אדם הזה, והיא עשתה את כל מה שהיא עשתה כי כך צריך לעשות והמיוחד היה שבדרך כלל בן אדם שהחיים שלו היו מרירים, והחיים שלו היו קשים ומהתחלה, אז הוא שונא את כל העולם, הוא בתנועה של לתת בוקסים לכולם. היא ממשיכה עם עם סבר פנים יפות, עם עשייה, עם אכפתיות. זה היה צנועה של ביטול מההתחלה.
אז מה היא זכתה, מי שנמצא בתנועה כזאתי, כולם אוהבים אותו.
נושאת חן בעיני כל רוע האש זה חן, זה לא יופי, זה חן, זה משהו. זה משהו שלא יודעים להסביר אותו במילים משהו עמוק. את זה היא קיבלה.
מרדכי מירד, אחיה, יש לו ביטול, כן?
אבל?
ביטול של מרדכי זה ביטול שתוך כדי החיים זה לא מתחילת החיים. תוך כדי העניין, תוך כדי הקושי, תוך כדי הסבל ורצוי. לרוב אחד זה לא הגיע לרמה של שכולם עם שרופים על מרדכי.
כולם מכבדים ומעריכים, וכולה וכולה, אז אני אני רוצה אני רוצה רק להגיד אם אנחנו הולכים בדרך של אסתר שאנחנו יודעים מה אנחנו צריכים לעשות. רבי שמעון בר יוחאי.
כשהוא היה במצב, לא לא קל.
אז אמר לו רבו רבי עקיבא דעיכה, שעני ובורך, היהודים כוכך בדור הזה לא תמיד יהיה איזה רבי עקיבא שיגיד לכם דיכם, שאני והקדוש ברוך הוא, אבל אתם יכולים להיות בטוח הקדוש ברוך הוא יודע, את כוחכם החוכמה הגדולה זה להישאר עם חיוך גם כאשר האנשים לא תמיד רואים את הדברים ולא תמיד מרגישים את הדברים. אתם אומרים, מה אכפת לי ממה שהם אומרים לי?
אני יודע את האמת, אני יודע מה אני צריך לעשות ואני שמח ואני אמשיך הלאה ואני אמשיך לעזור להם אפילו.
שהם לא יודעים מספיק להעריך, אפילו שלא מגיע להם.
אפילו שלא אפילו שהם לא יודעים.
להעריך את זה מספיק זה אסתר לימדה אותנו אסתר, מאחדת את כולנו סביב. של טוב. לכן אנחנו לא מוכנים לוותר על המגילה הזאת והיא לא תתבטל גם לעתיד.
זאת אומרת הנצחייות שהיא קיבלה זה לא רק שכלכולם הריחו אותה.
אלא זה שהיא נשארת לנצח, זו נקודת נצח. מי שרוצה להעלות את נקודת הנצח בתוך האישיות שלו צריך לקחת את הנקודה הזו שדיברנו בשיעור ולהציף אותה בחיים היומיומיים שלו. ואז הוא יראה הרבה הרבה הרבה אור, הרבה הרבה הצלחה.
וגם אם הוא לא יראה את זה מיידית, גם אסתר לא ראתה את זה מיידית, אבל המשיכה הלאה בסופו של דבר על כל ביטול וביטול שהאדם משפיל את עצמו או אנחנו לא מבקשים משפלות.
שוסטר לא ביקשה, אבל כשזה בא על כל הורדת ראש והורדת ראש הקדוש ויתור ביטול הקדוש ברוך הוא משלם לאדם במיטב לא בעולם הזה, לא בעולם הבא בעולם הזה. עולם הבא זה עוד עניין, אבל גם בעולם הזה, שהקדוש ברוך הוא יעזור לנו שאנחנו נוכל להיות קטנים. ואז יהיה פורים פורים קטן, ואחרי הפורים הקטן כבר נוכל להיות גדולים באמת.