איך בוחרים ארבעת המינים

הרב יהודה ליב נחמנסון

ראש כולל הוראה ומשפט

קניית ד' מינים:

ראוי שלכל אחד יהיו ד' מינים משלו[1] (גם ילדים שיודעים לנענע כדין[2]).

אין לקנות ד' מינים מילדים אלא מ'גדול' אחרי גיל בר-מצוה[3].

אתרוג:

האתרוג הכשר: אינו ירוק לגמרי כדשא אלא התחיל להצהיב מעט[4]; נקי מנקודות שחורות[5] (אבל 'בְּלֶעטְלַאךְ' – כתמים בהירים ממכת-עלה – אינם מעכבים[6]); מוחזק לאינו מורכב כגון 'זן-קלבריא'[7]; מושגח מחשש טבל או ערלה[8]; גודלו לכל הפחות כביצה[9] (57.6 גרם[10]); לא ניטל ממנו הפיטם או העוקץ[11].

האתרוג המהודר (בנוסף להנ"ל): גדל בקלבריא (ולא די ב'זן-קלבריא' שגדל בארץ-ישראל)[12]; כולו צהוב[13]; בעל מראה הדר; נקי מ'בְּלֶעטְלַאךְ'[14].

[הבהרה: נקודות שחורות ובלעטלאך היינו מה שנראה 'בהשקפה-ראשונה' 'כשאוחזו בידו', ללא עיון וקירוב האתרוג לעיניים[15]].

במקרים דלהלן יש לעשות 'שאלת-חכם' על האתרוג: יש בו נקודות שחורות; נפל הפיטם או העוקץ; נעשה בו נקב; נסדק ע"י ציפורן וכדומה; נחסר ממנו כלשהו[16].

לולב:

הלולב הכשר: אינו יבש (צבע לבן)[17]; אינו מכווץ[18] (אבל צורת שלשלת – 'זיגזג' – בחוד העלה כשר[19]); אורך השדרה לבדה לפחות ד' טפחים (32.7 ס"מ)[20]; אינו קנרי (לולבים הבאים מיריחו, בית שאן, אל-עריש, סביבות הכנרת, בדרך כלל אינם קנריים)[21]; העלה האמצעי אינו קטום[22], ואינו פתוח בכל אורכו[23]; רוב העלים סגורים ברוב אורכם[24]; אינו עקום טפח (8 ס"מ)[25].

הלולב המהודר (בנוסף להנ"ל): ישר כשרביט[26]; עליו מחוברים זה לזה לגמרי[27]; אין כיפוף בראש העלים ("קְנֶעפְּלַאךְ")[28]; יש עליו קליפה חומה ("קאָרע")[29]; עבה[30]; השדרה באמצע העלים ממש[31]. אורכו לכל הפחות י"א טפחים[32].

הדסים:

מנהגנו להוסיף על שלושה הדסים – לפחות עוד שלושה[33].

אורך הענף (מלבד העלים שבראשו) – לפחות ג' טפחים (24.5 ס"מ)[34].

מצוה שההדס כולו יהיה 'משולש': שמכל קן בשיעור הג' טפחים ייצאו ג' עלים שלימים ובעיגול שוה (ששורשי העלים מקבילים זה לזה אפילו במשהו), אך גם אם רוב הקינים שבשיעור הג' טפחים 'משולשים' ההדס כשר לכתחילה[35].

נתלשו עליו, אם ברוב הקינים שבתוך הג' טפחים נשארו שני עלים ההדס כשר[36]. עלה שנחתך רובו[37] או שנסדק רוב אורכו[38], דינו כתלוש.

נתייבשו עליו (הלבינו), פסול. כמשו והשחירו, כשר[39]. נתייבשו שלושת העלים העליונים, יש להחליפו[40].

נחתך ראשו, יש להחליפו[41].

לכתחילה נכון לגזום את הענפים הקטנים היוצאים בין העלים[42].

ערבות:

שתי ערבות[43]. אורכן – לפחות ג' טפחים (24.5 ס"מ)[44].

עלי הערבה משוכים כנחל ואינם עגולים[45].

נחתך ראש הענף, פסולה[46].

נתלשו רוב העלים שבשיעור ג' טפחים – פסולה. ומצוה מן המובחר שלא ייתלשו עליה כלל (בשיעור ג' טפחים)[47].

עלה נחשב כתלוש גם כאשר: א. ניתק חיבורו לענף ולא נשאר מחובר אלא קצת[48]. ב. נסדק רוב אורכו[49]. ג. נחתך רובו[50].

נקב בעלה אינו פוסל[51], וראוי להדר שהעלים יהיו שלימים לגמרי[52].

התייבשו והלבינו רוב העלים שבשיעור ג' טפחים, פסולה. כמשו והשחירו, כשרה[53].

הערבות של הושענא-רבה דינם כערבות הד' מינים בכל הפרטים הנ"ל[54].

איגוד המינים:

אוגדים את הלולב בערב החג ובסוכה[55].

יש להקפיד שטפח (8 ס"מ) משדרת הלולב יבלוט מעל ההדסים והערבות[56]. אם הם ארוכים ניתן לחותכם בתחתיתם עד שיעור ג' טפחים (24.5 ס"מ), ואין לעשות זאת ביום-טוב[57].

הכנת הטבעות: מסירים מב' צידי הלולב שלושה עלים; מחלקים כל עלה לאורכו ויוצרים שישה עלים (את השישי אפשר לשמור לאיגוד הערבות של הושענא-רבה[58]); מקפלים את חלקו התחתון של העלה – במרחק 5 ס"מ מקצהו – לכעין רגל; כורכים את הרגל פעם וחצי על רוחב העלה לכעין לולאה מהודקת; משחילים את קצהו החד של העלה בלולאה ומהדקים; משחילים שוב בלולאה ויוצרים טבעת הניתנת להרחבה והצרה.

איגוד הלולב: תחילה סוגרים שתי טבעות על הלולב עצמו, באופן ששדרת הלולב יוצאת מעל הטבעת העליונה לכל הפחות טפח[59]. סגירת הטבעת נעשית ע"י הידוק וכריכה נוספת לתוך הלולאה ותחיבת קצה העלה בלולאה או בכריכה[60]. מניחים את המינים על השולחן – הלולב באמצע כששדרתו לצד מעלה, ערבה והדס לימינו, ערבה והדס לשמאלו, הדס שלישי על הלולב נוטה לימין, שאר ההדסים מחלקים בשני הצדדים[61]. סוגרים את שלושת הטבעות בקצה התחתון של האגודה במשך אורך טפח[62]. משתדלים שהערבות לא ייראו כל כך[63]. כל המינים יהיו שוים בתחתיתם ולא שקצה הלולב יבלוט יותר[64]. משתדלים שהטבעות שעל הלולב עצמו תהיינה מכוסות בהדסים והערבות[65].

שכח לאגוד הלולב בערב החג: אסור ליצור טבעות ביום טוב משום 'מכה-בפטיש'[66]. אסור גם לכרוך את העלים ולקשור אותם בקשר על קשר או בעניבה על קשר[67]. מותר לכרוך את העלה ולקושרו בעניבה על גבי עניבה[68], או בקשר אחד בלבד ואת קצוות העלה לתחוב בתוך הכריכה[69]. אם אין לו עלים מוכנים רשאי לתלוש מן הלולב בפיו בצנעה[70].

נתרופפו הטבעות ביום טוב, מותר להדקן ללא קשירה רק בתחיבה כנ"ל[71].

הטיפול בד' מינים:

ביום טוב מותר להחזיר את הלולב למים ולהוסיף מים. בחול המועד מותר ומצוה אף להחליף את המים[72].

בחול המועד מחליפים את ההדסים והערבות לפי הצורך, אך אין לוקחים בכל יום ערבה חדשה[73].

נטילת הלולב:

כשנותנים ד' מינים לאחר (גם ב'מבצע לולב') בכל ימי החג ובפרט ביום הראשון, יש לומר 'במתנה על מנת להחזיר'[74].

ביום הראשון אין לגדול לתת את לולבו לקטן לפני שבירך עליו הגדול בעצמו[75].

גם נשים נוטלות לולב ומברכות[76].

בשאר ימי החג חוץ מהיום הראשון מותר לברך על לולב של אחר ללא ידיעתו, אך לא יוציאו ממקומו[77].

משכימים למצות לולב בפרט בפעם הראשונה[78]. מברכים על הלולב קודם התפילה ובסוכה[79], ואם יורד גשם טוב להמתין עד שייפסק[80]. אין טועמים מאומה קודם נטילת לולב[81], ונכון להחמיר גם לא לשתות[82]. ראוי לאכול 'מזונות' אחר נטילת הלולב, כדי שברכת 'לישב בסוכה' תחול גם על הנטילה[83].

עומד ופניו לצד מזרח, נוטל את הלולב בימינו כששדרתו אל מול פניו, מברך "על נטילת לולב", אחר כך נוטל את האתרוג בשמאלו כשהעוקץ לצד מטה, ומחבר את שלישו העליון לתחתית הלולב (ביום הראשון מתחיל ברכת 'שהחיינו' כשהאתרוג ביד שמאלו ובסיום הברכה מחבר אותו ללולב). לאחר מכן מנענע לשישה כיוונים ג' פעמים לכל כיוון כדלהלן[84].

שמאלי נוטל את הלולב ביד שמאל והאתרוג ביד ימין[85].

בכל 'נענוע' מוליכים המינים מהחזה (היכן שמכים 'אשמנו') לכיוון מסויים, מכסכסים, ומביאים בחזרה אל החזה ממש[86].

כשמנענע הלולב יזהר שראשו לא יגע בסכך או בתקרה[87] (אם יש צורך יתכופף מעט).

במשך כל הנענועים יהיה ראש הלולב כלפי מעלה[88].

ששת כיווני הנענועים הם (לפי הסדר): א. קרן דרומית מזרחית. ב. קרן צפונית מזרחית. ג. למזרח (לאמצע). ד. למעלה (בהובאה מורידים תחילה מעט למטה). ה. למטה (בהובאה מעלים תחילה מעט למעלה). ו. למערב – בפעמיים הראשונות לקרן דרומית מערבית, ובפעם השלישית לאמצע מערב[89].

במשך כל הנענועים האתרוג מכוסה בידו, חוץ מהנענוע האחרון שמגלהו קצת[90].

אין פונים עם הגוף לכיוון הנענוע, גם בנענוע למערב רק הידיים וחלק הגוף העליון פונים אחורנית[91].

באמירת הלל הלולב ביד ימין, ובשעת הנענועים נוטלים האתרוג בשמאל ומחברים ללולב כנ"ל[92].

מנענעים בהלל בארבעה פסוקים: "הודו לה'" הראשון. "אנא ה' הושיעה נא" הראשון, והשני. "הודו לה'" הראשון שבסיום ההלל[93]. אופן הנענועים: א. "הודו" – קרן דרומית מזרחית. "לה'" – אין מנענעים. "כי" – קרן צפונית מזרחית. "טוב" – אמצע מזרח. "כי" – למעלה. "לעולם" – למטה. "חסדו" – מערב. ב. "אנא" – קרן דרומית מזרחית וצפונית מזרחית. "ה'" – אין מנענעים. "הושיעה" – אמצע מזרח ולמעלה. "נא" – למטה ולמערב[94].

מנהג הרבי גם באמירת "הושענות" לאחוז הלולב בימין והאתרוג בשמאל ובצמוד לחזה[95].

כשמזכים יהודים ב'מבצע-לולב' יש לזכור שמי שנוטל זה עתה בפעם הראשונה השנה מברך 'שהחיינו' אף אם אין זה היום הראשון של החג[96].

מקורות:

[1] שו"ע סי' תרנח ס"ט.

[2] שו"ע סי' תרנז ס"א ונו"כ.

[3] ארבעת המינים (ויינר) ח"א עמ' לה.

[4] שוע"ר סי' תרמח ס"ל. נטעי גבריאל פל"ג. ארבעת המינים ח"א עמ' ריג.

[5] שוע"ר סי' תרמח סכ"ו וסכ"א.

[6] ראה שוע"ר סי' תרמח סכ"ג.

[7] ראה אגרות קודש ח"י עמ' צה וחי"ג עמ' קי. שמירת המועדים עמ' 144.

[8] שוע"ר סי' תרמט סט"ו.

[9] שוע"ר סי' תרמח סכ"ט.

[10] שיעורי תורה להגרא"ח נאה סי' ג ס"ז והערה טו.

[11] שוע"ר סי' תרמח סי"ז-יח.

[12] אגרות קודש ח"י עמ' צה וחי"ג עמ' קי.

[13] ספר המנהגים עמ' 65.

[14] ראה פרי מגדים סי' תרמח א"א בסוף הסימן. ומשמעות דבריו ש'הדר' בצבע ובצורה קודם לנקיון מ'בלעטלאך'.

[15] ראה שוע"ר סי' תרמח סכ"ב. התקשרות תקלב עמ' 8. קובץ אור ישראל (מאנסי) ט עמ' עו ואילך.

[16] ראה שוע"ר סי' תרמח.

[17] שוע"ר סי' תרמה סט"ז.

[18] שוע"ר סי' תרמה סי"ח.

[19] פסקי תשובות סי' תרמה, יב. [הקטע דלהלן נוסף ע"י עורך קובץ בית ההוראה של הרב אהרון תשרי תשע"ג: בכמה מהראשונים מבואר שכיווץ הפוסל הוא מום שנהיה בלולב מחמת יובש וכו' ולא על זן לולבים שכך מתחילת ברייתם )יבקש תורה )קויפמן( עמ' 09 . מבית לוי ח"ד עמ' קעה(, יתירה מכך יש פוסקים שלמדו בדברי השו"ע שמום זה מעיקרו נאמר רק על כיווץ בגוף שדרת הלולב ולא בעלי הלולב )מבית לוי ח"ד,עמ' כב. וראה ס' ארבעת המינים למהדרין עמ' נג הערה עא, וספר ארבעת המינים )ויינר( ח"א עמ' פב סעיף ב(, ולכן ברור שלולבים שיש רק בראש העלים קמטים כשלשלת )'זיגזג'( וכך נוצרו מתחילת ברייתם הינם כשרים )פסקי תשובות סי' תרמה, יב, ארבעת המינים כהלכתם עמ' י', מבית לוי שם, נטעי גבריאל ד' מינים פ"ד,ד(].

[20] שוע"ר סי' תרנ ס"א. פסקי תשובות שם, א.

[21] ראה פסקי תשובות סי' תרמה, ב.

[22] שוע"ר סי' תרמה סי"ז.

[23] שוע"ר סי' תרמה ס"י.

[24] שוע"ר סי' תרמה ס"ט.

[25] ראה שוע"ר סי' תרמה סי"ח. נטעי גבריאל פ"ה הערה ג.

[26] פסקי תשובות סי' תרמה, יג.

[27] שוע"ר סי' תרמה ס"ה.

[28] שוע"ר סי' תרמה ס"כ. ספר המנהגים עמ' 65.

[29] אוצר מנהגי חב"ד עמ' רעא.

[30] אוצר מנהגי חב"ד עמ' רעא.

[31] אוצר מנהגי חב"ד עמ' רעא.

[32] אוצר מנהגי חב"ד עמ' רעא.

[33] אוצר מנהגי חב"ד תשרי עמ' ערב.

[34] שוע"ר סי' תרנ ס"א. פסקי תשובות שם, א.

[35] שוע"ר סי' תרמו ס"ב-ג. פסקי תשובות שם, ג.

[36] שוע"ר סי' תרמו ס"ד.

[37] פסקי תשובות סי' תרמו, ב.

[38] ראה שוע"ר סי' תרמז ס"ו.

[39] שוע"ר סי' תרמו ס"ח.

[40] שוע"ר סי' תרמו סי"א.

[41] שוע"ר סי' תרמו סי"א.

[42] משנ"ב סי' תרמו ס"ק לג ושעה"צ ס"ק לו. שבח המועדים פ"ז ס"ח. וראה פסקי תשובות סי' תרמו, ט.

[43] ספר המנהגים עמ' 65.

[44] שוע"ר סי' תרנ ס"א. פסקי תשובות שם, א.

[45] שוע"ר סי' תרמז ס"א.

[46] שוע"ר סי' תרמז ס"ד.

[47] שוע"ר סי' תרמז ס"ה. נטעי גבריאל פכ"ב ס"ב וס"ד.

[48] שוע"ר סי' תרמז ס"ו.

[49] שוע"ר סי' תרמז ס"ו.

[50] נטעי גבריאל פכ"ג ס"ב.

[51] נטעי גבריאל פכ"ג ס"ג.

[52] פסקי תשובות סי' תרמז הערה 7.

[53] שוע"ר סי' תרמז ס"ו.

[54] שו"ע סי' תרסד ס"ד.

[55] ספר המנהגים עמ' 65-66.

[56] שוע"ר סי' תרנ ס"א.

[57] נטעי גבריאל פכ"ג ס"ה.

[58] ראה אוצר מנהגי חב"ד עמ' שלד-שלה.

[59] ראה שוע"ר סי' תרנא סי"א.

[60] ראה פסקי תשובות תרנא, ב.

[61] ראה סידור.

[62] ספר המנהגים עמ' 66.

[63] ספר המנהגים עמ' 66.

[64] שוע"ר סי' תרנא ס"י.

[65] ספר המנהגים עמ' 66.

[66] שו"ת רבבות אפרים ח"ז סי' קעז.

[67] שוע"ר סי' תרנא ס"ו.

[68] שם.

[69] שמירת המועדים עמ' 145.

[70] פסקי תשובות סי' תרנא, ג.

[71] פסקי תשובות סי' תרנא, ג.

[72] שו"ע סי' תרנד ס"א.

[73] ספר המנהגים עמ' 67.

[74] ספר המנהגים עמ' 66.

[75] שו"ע סי' תרנח ס"ו.

[76] אוצר מנהגי חב"ד עמ' רצג.

[77] שוע"ר סי' תרמט ס"ג.

[78] ספר המנהגים עמ' 66.

[79] סידור.

[80] לקוטי שיחות חכ"ב אמור ב ס"ד.

[81] שו"ע סי' תרנב ס"ב ומשנ"ב ס"ק ז.

[82] פסקי תשובות שם, ה.

[83] אוצר מנהגי חב"ד עמ' רצג.

[84] סידור. ספר המנהגים עמ' 66. שוע"ר סי' תרנא סי"ב.

[85] שוע"ר סי' תרנא סי"ד.

[86] אוצר מנהגי חב"ד עמ' רצ.

[87] סידור.

[88] אוצר מנהגי חב"ד עמ' רצא.

[89] ספר המנהגים עמ' 66.

[90] ספר המנהגים עמ' 66.

[91] שבח המועדים סי' כ הערה 7. אוצר מנהגי חב"ד עמ' רצ.

[92] ספר המנהגים עמ' 67.

[93] סידור. אוצר מנהגי חב"ד עמ' שיב.

[94] שבח המועדים עמ' 86.

[95] אוצר מנהגי חב"ד עמ' שטו.

[96] ראה שו"ע סי' תרסב ס"ב.