פסק דין

הנידון: תשלום על אירוח בשבת

בעלי הדין:

התובע – ר', ת"ז, פל', דוא"ל

הנתבע – ר', ת"ז, פל', דוא"ל

העובדות המוסכמות:

א. הנתבע התחייב לשלם לתובע על ארגון שבת ב… עבור 20 אורחים שהזמין, 245 ש"ח לכל אורח. התשלום כולל סעודות שבת, וארגון אירוח לשינה אצל משפחות. הסכום מתחלק כך: 150 לסעודות, ו-95 עבור הוצאות שונות של הארגון (למרצים, דלק וכו').

ב. שישה מהאורחים עזבו את ה… סמוך לשבת, לאחר שכל ההכנות עבורם נעשו, בטענה שאינם מרוצים ממקום הלינה שהוכן עבורם. הצדדים מסכימים שבשעה המדוברת לא היו אפשרויות רבות להציע להם כתחליף, ובפרט שהמדובר אודות "הכנסת אורחים".

ג. אורח נוסף הגיע אל עוזרו של התובע עם חבילותיו אחרי הדלקת נרות, הלה לקחו ברכב לבית מארחיו, אך באמצע הדרך התחרט האורח והחליט ללכת כעת למקום שבו התקיימו סעודות ואירועי השבת, באומרו שכבר יסתדר בעצמו להגיע לאותו בית מאוחר יותר. הנציג נתן לו פתק עם כתובת הבית. בפועל הוא לא סודר – התובע לא דאג לברר האם הסתדר (יש לקחת בחשבון שאדם שמגיע כאורח למקום לא מוכר, קשה מאוד להניח שיצליח להתמצאות בעצמו, בפרט ב… שאין שילוט ברחובות, ובפרט שסעודת השבת אמורה להסתיים בשעה מאוחרת – שאז גם לא תמיד יש במי להיעזר ברחוב), וגם לא דאג ליידע את הנתבע שלא הסתדר באופן ברור מבחינת שינה, כך שלמעשה הוא שהה כל השבת במסעדה ולא היתה לו מיטה להניח את ראשו.

הטענות:

התובע טוען שמאחר והנתבע הזמין 20 אורחים והתחייב לשלם עבורם, עליו לשלם את מלוא הסכום.

הנתבע טוען שאמנם ברור לו שצריך לשלם על האוכל של ששת האורחים שעזבו בסמוך לשבת, אך הוא דורש לקבל את המנות שלהם. כמו כן לדעתו התובע באוזלת ידו גרם לאורח הנוסף לא ליהנות מהאירוח לשינה, בכך שלא יידע אותו שאורח זה לא סודר לשינה עדיין, כי אילו ידע הוא מכך ודאי היה דואג לסדרו בעצמו, וכעת שהלה לא נהנה אין לו אומץ לדרוש ממנו לשלם עבור האוכל והארגון.

משא-ומתן:

אין ספק שהנתבע צריך לשלם על האוכל עבור כל 20 האנשים, כי זוהי ההזמנה שהזמין והיא בוצעה מצד התובע.

עזיבת ששת האורחים היתה סמוך לשבת לאחר שכבר טרחו עבורם בסעודה ובאירוח הכולל, ולכן עליהם צריך לשלם את מלוא המחיר (ראה שו"ע חו"מ סי' שלג ס"ח). הדבר דומה למי שמזמין אולם וקייטרינג לארוע, ובסוף לא באו אנשים, שפשוט שצריך לשלם לאולם ולקייטרינג כפי מה שסיכמו מאחר והתשלום הוא על עצם הכנת האוכל והקצאת האולם עבורו ליום זה. וכמו כן כאן, המארגנים ובעל המסעדה עשו את כל המוטל עליהם על מנת לתת לאורחים אלה שירות מלא, וכל החסרון נובע אך ורק מעזיבתם לפני שבת.

כמו כן פשוט שגם עבור האורח השביעי שלא נהנה מאירוח לשינה, צריך לשלם עכ"פ עבור האוכל, כי אין קשר בין הדברים.

בנוגע לטענת הנתבע שרוצה את שש המנות שמשלם עבורם, הנה מאחר שהתשלום לא היה עבור "מנות" סתם, אלא עבור "חלוקת מנות בסעודת שבת", ברור איפוא שלא הייתה כל חובה על בעל המסעדה לשמור את המנות של אותם שלא באו, אפילו מהלילה ליום, ורשאי היה אפילו לזורקם לאשפה, שהרי הוא לא התחייב לשמור עבורם מנות במקרר, נמצא שאין בכוח טענה זו כעת לגרוע מהתשלום.

אכן, בנוגע לטענת הנתבע שלא נעים לו לדרוש תשלום מהאורח שלא נהנה מהשינה באשמת התובע, הנה זה פשוט שמן הדין האורח חייב לשלם 150 ש"ח עבור האוכל, כי ממנו נהנה באופן מלא (ראה שו"ע חו"מ סי' שיא ס"ה), רק יש לדון האם חייב לשלם את שאר התשלום עבור הארגון, מאחר שלא נתנו לו שירות הולם בענין השינה.

ולכן אם הנתבע אינו מסוגל להוציא התשלום עבור האוכל מן האורח, אין זו אשמת התובע, ויצטרך הנתבע לשלם זאת מכיסו כפי שהתחייב.

אבל לענין התשלום לארגון, אף שאמנם התובע השתדל עבור האורח, שהרי שלוחו לקח אותו במכוניתו למשפחה המארחת רק שהוא בפחזותו ירד מהרכב מסיבה לא הגיונית, מכל מקום זה שלאחר מכן לא דאג עבורו לשינה וגם לא יידע את הנתבע על כך שאיש זה עדיין אינו מסודר בשינה, נחשב זה חוסר אחריות ומעילה בתפקיד שלקח על עצמו (ראה שו"ע חו"מ סי' שלז ס"כ), והסברא נותנת שעל שירות שכזה לא יצטרך האורח לשלם מחיר מלא, וממילא אי אפשר לדרוש זאת מהנתבע, מאחר והכשל נגרם באשמת התובע.

אך מאידך גיסא, מאחר וגם אורח זה נהנה משאר הפעילויות שעשה הארגון, כגון הרצאות והתוועדויות והזמנת האוכל וכו', אי אפשר לפוטרו בלא כלום, אלא חלק מהסכום לארגון עליו לשלם. ונראה שבכהאי גוונא שאי אפשר למדוד באופן מדוייק כמה שווה הנאתו משאר הדברים וכמה שווה עגמת הנפש מהעדר מקום השינה, ראוי להם להתפשר – שעליו לשלם חצי מהסכום שדורש הארגון לעצמו, דהיינו 47.50 ש"ח. ואם כן בסה"כ עליו לשלם 197.50 ש"ח עבור האוכל והארגון (במקום 245 ש"ח). ואת הסכום הזה על הנתבע להעביר לידי התובע עבור אותו אורח.

פסק דין:

א. הנתבע מחוייב לשלם לתובע מיד 6X245 ש"ח עבור ששת האורחים שעזבו לפני שבת.

ב. בנוסף להנ"ל ישלם הנתבע לתובע מיד 197.50 ש"ח עבור האורח השביעי שלא הסתדר במקום לינה.