תמליל אוטומטי מהשיעור (יתכנו שגיאות):
לא מי ששותה מיסודה מה הם קוצים איך שקוראים לזה מה הם קופצים אבל לא מתוקים אין טעם
האם צריך לברך שהכל נהיה בדברו כשהוא שותה אותם שלא לצמא עכשיו אני רוצה לראות את הגאונות האמיתית שלכם
מי ששותק
האדם שותה מים והוא לא צמא יכול להיות דבר כזה
הוא יוצא עכשיו לדרך הוא יודע שחם בחוץ
אז הוא שותה הוא מטעין
לא עומדים
ואני אברך על
ה
אז להעביר את הטעם המר זה כמו אדם שבשביל אומצה בשביל משהו שנתקל לו בגרון זה גם ההנאה שלו שותה מים סתם כמו בדוגמה שאני אמרתי שותה כמה כוסות אחת אחרי השנייה סתם כי יוצא עכשיו לשמש
קצמאו שיהיה לא אז אין דבר סוף אז תמיד זה ככה שאני שותה זה יעזור לי לצימאון עתידי
שותה כדור בסדר
האם מותר לי האם
מה אתה אומר על יוחאי
אבל
היום את הקירוד הזה של
מים קרים גם אבל אין להם טעם
איזה חריפות איזה יופי משהו אתם
לכאורה היסוד בחקירה הזאת זה האם יש הבדל בין מים חמים למים קרים
בלי טעם אבל אני שותה עכשיו מים חמין כי זה עושה לי טוב בגרון
אני לא צמא עושה לי שותה מים חמים או שאני שותה מים קרים וזה עושה לי נעים האם מים חמים ומים קרים ישנו את הדין של השותה מים לצמאו יש פוסק אחד גדול מאוד יש פוסק אחד גדול מאוד שאומר שכן מי העג לטל בהיכות שבת רבי הרב אדמור מסוף הצורבב לנזר המפורסם
הוא אומר שיש הבדל הוא אומר מים קרים שותים אותם גם
שלא לצמאות אבל מה עם חמים גם כשאתה שותה אותם שלא לצמאות דינם שונה כי הם מים חמים זה הדעה שלו ולדעת האבני נזר מה יהיה הדין של מה הם קופצים מי סודה בוודאי שהוא יצטרכו יצטרכו לברך עליהם אפילו שאין הנאה זה לדעתו אבל פה אני משתמש בכלל כמה שאבי נזר גדול
חרד לכבודו אני משתמש בכלל שאני
תמיד הולך
איתו כלל פסיקה מאוד פשוט
קודם כל מסר לא כתב את זה בהלכות ברכות הוא כתב את זה בהלכות
שבת משהו בנוגע לבישול מים אז הוא הסביר שמים חמים שונים ממה הם חקרים מים שיירתחו פעם אחת יש להם איזה שהוא שוני אגב אם אתה תרתי אפילו שהם הצטננות אתם יודעים שמהים מים שרתחו פעם אחת קל יותר לבשל אותם הוא מדבר על הנושא הזה ודרך אגב הוא הכניס את העניין
ללמוד משהו מפוסק שכותב דבר בדרך אגב זה לא כזה
מוצלח אבל מעבר לזה למה האדמו"ר הזקן כותב שותה מים לצמאור אם הוא שותה שלא לצמא או לא והוא לא חילק בין חמים לקרים הרי לכאורה החלוקה של חמים וקרים היא חלוקה מאוד פשוטה ונדרשת ומצויה הוא היה צריך להגיד את זה אז נוח לי נוח לי הסתימה של אדמור הזקן מהפירוש של האב אלנזר בר לטל
ולכן הלכה למעשה
דין סלצר דין מי סודה ודין מים יהיה= אם זה לצאת מברכים אם זה לא לצאו לא מברכים אחרי הכל למים בגופם אין הבדלתם
כן
זה לא אם זה לצמחה זה לא לבטלה ואם זה שאתה לא צמא אז זה כן לבטא אני כבר צמא
כל יום
דבור אני
שתיתי לעצמור תגידו אדם שמדבר מדבר מדבר מדבר והוא צמא לא בגלל שהוא באמת צמא אז שתייבש לו הפה זה לא צמא
לפחות
תרופה אבל כשאתה לא
עבדו עליך הגזים לחשוב שהטעם
שא