מהלכות ברכות המצויות

תמליל אוטומטי מהשיעור (יתכנו שגיאות):

הבנה ורבותיי

ישר כוח אני לא יודע בדיוק אני מכיר רק את רבי דניאל ואת הרב הראשי

הרב קופשי הרב אני מגיע מגיל קטן כן אבל

מי זה הגבאי שאתה הגבאי זה שניר אגב שניר

טוב חברים יקרים אנחנו

שמכירים אותך יש פה חבר אנשים שרואים אותך על הקבוע והמזון

את כנראה שאני מכיר אותך גם כן

טוב אנחנו בסיעתא דשמיא נדבר היום על כמה הלכות שקשורות לברכות

ונתחיל מהקל אל הכבד האדמור הזקן+ משהו שבעזרת השם בסיום השיעור אני אשתדל לתת זמן לשאלות

ובסיעתא דשמיא לא רק שאלות על מה שדיברנו בשיעור אלא גם אם יש שאלות אחרות ואני אדע לענות אז בשמחה

אז יש לכם זמן לחשוב

כשאנחנו מברכים כן אני יכול לנסות כן

כשאנחנו כשאנחנו מנסים שאנחנו מברכים יום יום את הקדוש ברוך הוא גם בתפילה וגם בשעת שאנחנו אוכלים בשעה שאנחנו אוכלים אז אנחנו מזכירים ברוך אתה השם אלוקינו יש לנו כמה שמות שאנחנו מזכירים

האדמור הזקן בסימן ה בשולחן ערוך מדגיש את מה שכולם יודעים שכשאומרים את שמו הגדול של הקדוש ברוך הוא שם אדני אז צריכים לכוון שהוא אדון כל העולם אדון הכל וכשאומרים את שם הוויה של הקדוש ברוך הוא אז צריכים לכוון את זה שהוא היה עובד ויהיה כאחד

וכשאומרים את שם אלוקים אז צריכים לזכור שהוא תקיף ובעל הכוחות כולם

ומדגיש שהאדמור הזקן שכשאומרים את שם הוויה זה כולל גם את בחינת העד ני וגם את ההיה אחד כלומר גם שהוא אדון קול וגם היה הווה ויהיה כאחד וזה תלוי איך זה מופיע אם זה מופיע בסידור כתוב א דלד נון יוד אז זה רק אדון אדון כל העולם ואדון הכל ואם זה כתוב ביוד ואומרים את זה עד בני אז הכוונה שהם צריכים לכוון את שתי הכוונות

אוקיי עיקר הבעיה זאת אומרת עיקר השאלה איך אתה מכניס בתוך ברכה שאתה אומר ככה באמצע היום הולכת למר לעם שהכל נהיה בדברו

ברכה שאנחנו אומרים ברצף מי יש את הזמן עכשיו ברוך אתה זה לכאן ולכאן קצת זה נורא קשה שהבן אדם כאילו יחזיק ראש עם הכל והוא האחרונים וזה לא האחרונים פשוטים ולא האחרונים גדולים אם אנחנו מדברים על שאלות ותשובות האב ונזר

שהוא האדמור מסוךשוב מי טען ש איך אומרים האדמור הזקן בשביל זה איך אומרים רבות

עזבנו בעצם נותן עצה העצה שלו זה שתחשוב בתחילת היום פעם ראשונה שאתה מברך נגיד ברכות השחר תגיד אותם בכוונה וצדים תמיד נהגו שברוד השחר עושים אותם קצת יותר לביתיות ובכוונה

ואז כשאתה עושה כמו כמו מסירת מודעה כזאתי שכל הברכות שתגיד במשך היום הם יהיו על הכוונה הזאת אני חיפשתי האם סיידים נהגו לקבל את הנהגה הזאת

כתב אז מצאתי דבר מעניין היה חסיד אחד

שהוא למד בלובביץ בלובביץ קראו לו רבי אברהם אליהו פלוטקין הוא היה אחד מהמוחות הכי חזקים בנוובץ

ואפילו רב יחזקאל אברמסקי עבר אצלו בחינה ונכשל עד כדי כך הוא היה יהודי פנימי

והוא

כתב כתב עם

שהוא שמע מחסידים והמשפחה שלו הוציאה את האימרות האלו לצורה אחד ממשפחת גורקוב בארצות הברית הוציא את זה כטשורה וזה נקרא עין חיט עם רט ושם בעין חיט הזה הוא אומר משהו שמה בשם שחסידים זה כבר הוספה על מה שכתב אבנר הוא אמר שחסידים היה מקובל אצלהם שכשהם אומרים אדון עולם בכל יום אז הם מכוונים אדון עולם הכוונה היא מסירת מודע שכל פעם שאני אגיד

שהם עד בני הכוונה היא שהקדוש ברוך הוא אדון כל העולמות ואחר כך כשאני אגיד את ה בלי ראשית בלי תכלית ולא העוז והמשרד כשאני אגיד את זה אז אני מתכוון שם אלוקים שהוא בא תקיף ובעל לקוחות כולם ואחר כך והוא היה והוא עובר והוא יהיה לשם הוי אומר שחסידים באדון עולם הכניסו את הכוונה אז הוא לא מזכיר את האב לזר הוא לא מזכיר את הפוסקים והוא אומר שזה היה ההנהגה

קודם כל אנחנו רואים

שאצל חסידים כל ההידורים וכל ההנהגות היו ואפילו ביתר שאת ביתר עוז וזה דבר שהוא מעניין שהם נהגו בזה ואני חושב שאנחנו יכולים לאמץ את זה כי זה באמת דבר שקשה לעשות אותו כל פעם אז יש מאמר מהרבי הראצ בתף שין גימל שהוא כותב שכשבן אדם אומר אדון עולם בכוונה אז כל היום הולך כמו שצריך הגמור במסרת ברכות אומרת שאם אתה קמת והתפללת ואמרת 18

בנץ החמה אז כל היום ילך כמו שצריך

הרי בר היהס מביא במאמר דיברו-מט קילדון עולם תו שין גימל הוא אומר שתגיד תגיד את האדון עולם עם כוונה וזה הולך לכל היום לכל התפילה אז הפה נוסף בור של חסידים שבתוך האדון עולם שמזכירים את את האדנות אדון עולם זה שם אדני וכשמזכירים ולא העוז והמשרה זה שם אלוקים והוא היה והוא יהיה זה שם הוי ואז באופן הזה אנחנו עושים את השלמות של כל הבחינות

אני חיפשתי לזה קצת מקור בתוך שולחן ערוך אדמור הזקן כן זה יפה אבני עזר זה גדול ויחסיד הם נהגו ככה זה נהדר זה דבר נפלא אבל למצוא לזה מקור בשולחן ערוך של האדמור הזקן אז מצאתי לזה קצת מקור בשולחן ערוך בהלכות נטילת ידיים בסימן קופסא מחדל לסעיף 1000 אדמור הזקן דן האם בן אדם יכול ליטול ידיים בבוקר ולכוון שהנטילת ידיים תהיה לכל היום זה לא נוגע אלינו כלומר אנחנו במקום שיש מים אז זה לא כל כך נוגע אלינו

אבל אתה לומד מזה איזשהו עניין חשוב הוא מדבר אולי במקום שאתה יודע אנשים היו במחנות או בכל מיני אז הם היו נוטלים בבוקר וסומכים על נטילת ידיים כל היום אבל הוא מביא שם שתי דעות של ראשונים האם הכוונה שאתה עושה בתחילת היום יכולה להחזיק מעמד לכל היום כולו

אז הוא מביא דעה אחת שאומרת שזה שזה אפשרי ואין עם זה בעיה בכלל ודעה שנייה הוא מביא שזה בעייתי

וזה רק בדיעבד ולא לכתחילה ורק בשעת הדחק עכשיו הוא מסביר למה הדעה שאומרת שכוונה לכל היום פנאי לכל היום על נפילת ידיים זה לא מועיל אומר האדמור הזקן אתה יודע למה זה לא מועיל לפי שחששו שמה יבואו להאכילות

דבר האיסור כשיראו אוכל בלא נטילת ידיים שישברו שהוא נוכרי זאת אומרת מדובר פה על בן אדם שנתן לי ידיים בבוקר וכל היום הוא שומר עליהם ועושה תנאי והוא אוכל חופשי

אז אנשים יראו שהוא כאילו נוטל ידע הם אז חלילה איזה בעל מסעדה יכול להכיל אותו משהו לא כשר או איזה מארח מסוים מאכיל אותו לא כשר זה החשש מכאן אנחנו לומדים שהאדמור הזקן הבין וצבר שאיפה

הבעיה נמצאת אך ורק כאשר אתה יכולים חלילה להכשיל אותך עם התנאי הזה שלך יכול לבלבל אנשים אחרים שהם יטעו בך אבל אם התנאי הזה שלך הוא לא יבלבל אנשים אחרים

לא יהיה איזשהו חיסרון אז מה מה שבהחלט תנאי יכול להועיל איזה שלט פתלתי ידיים

אין שום בעיה אז יוצר זה נקלט ידיים לעניינינו כשאת עושה כוונה בראש מי לומד מזה עליך משהו לא טוב אז אין עם זה שום בעיה

אז נסכם מה שאנחנו דיברנו דיברנו מה שכולם יודעים שצריכים לכוון בשם הוייב בשם עדנות בשם אלוקים כל פעם בשעת ברכה ומכיוון שזה קשה אז נזר אמר אתה יכול לעשות את זה בתנאי

ומה שהחסידים נהגו להכניס את התנאי הזה בתוך הדולר והבאנו שמהדמור הזקן מה שמו שלכאורה הוא מסכים עם הרעיון הזה של תנאי אלא אם כן יכול להיות איזה שהוא קילקול אבל כאן לא יכול להיות שום קילקול אז הכל בסדר אז עד כאן זו

ראשונה בענייני ברכות הקדמה לכל העניין של ברכות

השאלה השנייה שאני רוצה להתייחס אליה בענייני ברכות היא נוגעת מאוד לשבת קודש

בשבת קודש אנחנו עושים קידוש

וכמו שאתם יודעים יש כאלה שהם יוצאים ידי חובת יוצאים ידי חובה בקידוש של בעל הבית הם שומעים את הבורא פרי הגפן והם אחר כך שותים בלי לברך בורא פרי הגפן ויש כאלה שמברכים בעצמם בורא פרי הגפן

יש לו מקום לכך ויש להם מקום לכך מקום לכמו שאומרים לצאת ידי חובה עם הבעל עם בעל הבית זה ברוב עמד מלך אחד מברך לכולם האדמור הזקן מדבר על זה בסימן ריש יגיד גימל

סביבה יש לזה מקום אבל יש גם כן צד נוסף שהרבה מדבר עליו לא בברכת הקידוש אלא הוא מדבר עליו בברכת המוציא לחם מן הארץ אומר הרבי במכתב וזה נתפס כבר בשערי ההלכה ומנהג ושולחן מנחם וכל זה אז אז הרב מתייחס לזה שיש עם זה איזה שהיא בעיה

שאתה יוציא על ידי חובה נגיד מהמוציא של של המברר

אבל יש בלגן ועד שהחתיכת פרוסת המוציא מגיעה אליך אז הוא לוקח זמן ורעש ולפעמים ביטול כוונה ולפעמים אתה לא הקשבת טוב להמוציא אז הרבי מציע או שהוא מלמד זכות לפחות על אלה שמברכים בעצמם כי הם רוצים איך אומרים שהם שמעו אותו דבר הרעיון הזה שאומר הרבי לכאורה אומנם השואל שאל אותו את זה על נטילת ידיים של המוציא אבל לכאורה זה לא שייך רק לנטילת ידיים של המוציא זה שייך גם כן לקינו אותו דבר

זאת אומרת ש זאת אומרת שיש

יש מקום יש צעד להסכים שבן אדם יברך בעצמו בורא פרי הגפן

אוקיי עכשיו לפי ההקדמה הזאתי אני אמקד את השאלה שאנחנו מדברים עליה מה יקרה כאשר בן אדם עשה

שמע קידוש והוא התכוון לצאת עם עם המקדש בורא פרי הגפן והוא לא דיבר והכל בסדר אבל המקדש לפני שהוא שתה את הכוס הוא דיבר

איפה זה יכול לקרות שהמקדש דיבר לפעמים בן אדם מתבלבל לפעמים הבן אדם לא יודע כל כך את ההלכות של קידוש הכרתי יהודי שהוא שאבא שלו איך אומרים מתקרב ליהדות והוא מכבד את אבא שלו לעשות קידוש ככה הוא מרגיל אותו יותר לעניין אז הוא אומר אבא שלי עושה קידוש אבל הוא יכול הוא מדבר פתאום אז אמא מקדש דיבר בין ברכה לשתייה האם השומעים יצאו ידי חובה או שהם לא יצאו ידי חובה

הציבור שלהם הוא הרי מוציא אותם לידי חובה אותו דבר מה יהיה העדים כאשר האדם בעצמו

שבירך על כוס יין כוס מים ודיבר בין לבין מה הוא צריך לעשות אז השאלה השניה הפשוטה וידועה לכולם שהוא צריך לחזור ולברך עוד הפעם תלוי מה הוא דיבר אם הוא דיבר דברים שהם שייכים לסעודה או שהוא דיבר דברים שהם לא שייכים לסעודה

וכאן אנחנו מגיעים לשאלה שהיא שאלה שאלתית שאלה אפילו הייתי אומר קשה מה יקרה וזה קורה לנו בתור התוועדויות חסידיות

אדם מחזיק את הכוס לחיים

לחיים לחיים ברוך אתה אומר בדברים לחיים לחיים

הוא עשה את הלחיים לחיים גם אחרי שהוא בירא האם זה נחשב שזה אה

אז אז האם הוא יצא את זה חובה האם הוא יצא לי חובה או שזה נחשב כהפסד אז אנחנו רואים דבר מעניין

שבהלכה נפסק שכל פעם שאתה מדבר ואתה מדבר משהו שהוא שייך לברכה אז מה הדין זה לא נחשב הפסק אם זה שייך לברכה הלשון של אדמור הזקן ללשון מעניינת הוא אומר כל פעם שזה שייך אם סח צריך לחזור ולברך אלא אם כן הייתה סליחה בדברים שהם מענייני הדבר שמברך עליו

זה לא מענייני כן

ומה יוצא מזה שאם למשל הבן אדם אמר תביאו מלח אז זה ממש שייך אבל אפילו אם הוא לא אמר תביאו מלח הוא אמר לחיים לחיים ולברוח את זה שייך זה מענייני הדבר שמברך עליו שמה אתה מברך לךיי כדי להגיד לך אם לאנשים זה מענייני הדבר שאתה מברך עליו כן עכשיו יש לי לזה ראייה יותר חזקה

שהמדרש מדרש תנחומא

בפרשת תצווה באות השנייה אומר המדרש וכן שליח ציבור כשיש בידו כוס של קידוש או כוס של הבדלה והוא אומר סברי מרנן ואומר הקהל לחיים כי לחיים יהיה הכוס זה המנהג של הספרדים שעושים לחיים וקידוש אז יש שייכות הכוס ולחיים זה עניין אחד לא רק במובן עכשיו דרך אגב במדרש הזה זה מדרש שמביא אותו השיבולי הלקט מביא אותו להלכה

מביא אותו הבודרה עוד קודם לכן זה דבר שהובא להלכה לאותם שיטות שנוהגות ככה אז הלחיים הוא שייך אז כמובן כשאתם אומרים שהכל ואחר כך שותים לחיים את הלחיים תגידו רק אחרי תגידו אחרי אבל אם יצא שבן אדם אמר לו לחיים זה נחשב בענייני הקידוש אין עם זה בעיה אז זה הכל בנוגע לאדם ששותה את הכוס

אבל מה יהיה הדין כאשר מדובר על המקדש המקדש דיבר כאן אנחנו רואים דבר מעניין

המשנה ברורה במקום אחד קודם כל לפני המשנה ברורה יש פרי מגדים פרי מגדים רבי יוסף תאומים הוא היה יהודי

הלכתי מאוד

ואמא שלו התחתנה בנישואים שניים עם המגיד ממעזרש והוא הגיע למזביץ כדי לבקר את אמא שלו והוא מספר שכשהוא הגיע למזרי כשהוא הסתכל הוא הסתכל על החסידים בעבודה

השם שלהם והוא היה כזה הנבתן אז הוא התבטא בביטוי של הענווה אומר והרגשתי לידם כגוי של שבת

כך הם היו

מונחים בעבודת השם אז הפרימיגדים שהוא מאוד מקובל אצלנו אני לא יודע מאיזה סיבה יכול להיות מהסיפור הזה אולי מדברים אחרים האדמור הזקן

בגדים ככה מביא הרב פרלוב יש סיכויטי סיפורים של הרב פרלוב

כמה יש לכם את זה גם כן והוא מספר שככה הוא שמע בלובביץ שהוא שמע אישית בלובביץ שהוא למד בעצמו הרב פרלוב בלובביץ והוא שמע בלובביץ שאומרים בשמו של אדמור הזקן שההלכה כי הפרי מגדים אז הפרימגד אמר בפשטות מה זאת אומרת זה שהוא דיבר הוא יכול לעשות לי בעיה איך אומרים זה כמו בלונדס אני שלחתי אותו לתיקון לשדרתיך שיעשה קידוש ברית הגפן שמעתי שומע כעונה עשיתי את הכל כמו שצריך עכשיו בגלל שהוא פיקפט ויכול לקלקל לי את מה ששמעתי כמו שצריך

אני לא פטפטתי הכל בסדר המשנה ברורה יש לו ביורה לו ארוך מאוד שהוא יוצא נגד הפרי מגדים בשצף קצב בסימן קופסא מח זין בסעיף קטן גימל משנה ברורה יוצא נגד הדברים נגיד עם מאוד חזק ולא מסכים איתו להלכה והוא אומר שזה נחשב שאם ההוא

המקדש אם הוא דיבר אז אתה לא יצאת לדכאורה אתה תצטרך עוד פעם לברך בורא פרי הגפן זה מה שאומר הפרמיה משנה ברורה

עכשיו כשאנחנו נמצאים בספק כי יש פוסקים באמת לכאן ולכאן פרי מגדים במקום הזה המשנה ברורה במקום הזה וישנם איתם עוד קבוצות לכאן ולכאן יש כאלה לכאן ולכאן אז קודם כל יש לנו את הכלל המפורסם שספק ברכות להכל זה כלל אחד

דבר שני הכלל השני שיש לך פרי מגדים אז הלכה כי הפרימגדים אבל הדבר הכי חזק אני מצאתי פשוט מה שנקרא חי וקיים המשנה הברורה סותר את עצמו

בסימן קופסא זין הוא כותב בשום אופן

אז זה ביור הלוך ירוק בשום אופן אסור לשמור על פרידים וזה וזה וזה בסימן ריש יוד גימל 6 שתיל בלי שום דבר הוא אומר בגלל שהוא דיבר לא יצא את הידי חובה הכל בסדר אתה יוצאת לידי חובה הכל וזה וזה והוא מציין למטה בשער הציון כמו שכתב הפרינגדים סימן קוף אומר זין והוא לא מזכיר בחצי מילה שהוא היה נגדו דיבר נגדו וזה וזה וזה אני השתגעתי כשראיתי את זה הלכתי חיפשתי פשפשתי שהלכתי מישהו לרב חיים קיים קנייבסקי

אומר כן זה סתירה זה סתירה אין לי תשובה על זה

לי יש תשובה הוא חזר בו בסימן קופסא מח זין הוא אמר משהו אחד וסימן ריש יוד

גימל זה יותר מאוחר הוא חזר בו אז אין לי בעיה עם זה זה גם זה גם כלל פשוט בפסיקה שספק ברכות להקל זה גם הלכה כי אפריל מקדים בכל מקום וזה גם המשנה ברורה בעצמו חזר בו אז לכן מסקנת הדברים כשאתה דיברת דברים שלו מענייני לא לחיים ולא מענייני הברכה

אתה צריך לחזור ולברך שהשליח ציבור דיבר ועל זה אפשר להתאת כאילו שאתה לא יכול להיות חייב להכריע לי אתה לא יכול להזיק למישהו אחר זה איך אומרים אם הוא עשה את זה זה בעיה שלו זה לא בעיה שלך

עכשיו אני רוצה לגעת בנקודה נוספת

שהיא גם כן משהו יוצא דופן

כשאנחנו מברכים על דבר מאכל אנחנו צריכים להחזיק את הדבר מאכל ביד ולברך עליו

כל דבר שמברך עליו אומר אדמור זקן לאוכלו להריח בו או לעשות בו מצווה צריך לאוחזו בימינו כשהוא מברך זה אדם ימני ליטר מחזיק ביד השנייה

עכשיו נשאלת השאלה כשאני רוצה

לקחת קומפורט קומפוט זה בסוף הסעודה אנחנו מברכים על קומפוט אני רוצה לקחת קומפורט יש לי כפית אני לוקח את התפוח עץ מתוך

הקערה ואני רוצה לברך עליו בורא פרי העץ

האם יש איזשהי בעיה מסוימת להחזיק את התפוח העץ הזה ביד ולברך עליו כשיש לי כפית של ברזל ביד

כפית של מתכת ביד

מה השאלה בכלל

אז למרבה התדהמה היה

אחד מהמקובלים בדורות הקודמים שאדמור הזקן מביא אותו

והוא המקובל הזה קראו אותו רבי יחיאל מיכל מהפרצ

הוא כתב ספר קבלה שנקרא סדר הברכות מביא הלכות וקבלה ביחד

והוא כותב שיש איזושהי בעיה לברך כשיש לך

ביד מתכת סכין

כי הברכה זה עניין של אריכות ימים זה עניין של ברכה

ועסקים זה מקצר ימיו של אדם אז אתה לא יכול להחזיק אותו ביד

מי שמדבר על זה בצורה מאוד ברורה

זה כף החיים והבן איש חי שהם אומרים בצורה מאוד מאוד מוחצת שאין מצב לא כדאי ועל כן דבר שדרכו לאחוז במזלג ולברך עליו אם אפשר לעשות מזלג של כסף

טוב ואם לאב יש לאורךזו בידו ולא יוחז במזלג של ברזל ויברך

מטעם הנזכר ככה פסקו פסק הרוח חיים זה החידה

ככה פסק הבן איש חי

מה עם ברכת המוציא

שהיו מחזיקים את הסכין אוקיי אנחנו הרי לא מחזיקים בע מוציא את הסכין מחזיקים את הלח אבל היו מנהגים שנהגו

שחיטה מה עם ברכת מילה

מאכל שקיבלו את המשקה לא נעים

מה עם זה אז אין להם בעיה מזלגות של כסף חיפשתם פרנסה

אפשר להרוג

זה מאוד מעניין אני אגיד לכם משהו זה מאוד מעניין

כתוב בשם הבעל שם טוב אני אני אני אנחנו נגיע למסקנה שזה בסוף מותר אבל בוא נגיע נלך לפי הסדר כתוב בשם הבעל שם טוב שכשבן אדם עושה מזוזה כיוון שהמזוזה זה למען יאריכו ימיכם וביניכם שלא ישים מזוזה של של ברזל הלשון שלו זה מתכת לא להשתמש במזוזה של מתכת

יהיה זה נמצא בספריה של הרבי

אבל בעצם מסורת בשם בעל שם טוב מופיע יש שמה מזוזה

שנתן את האדמור הזקן מתנה לרגע שלו רב מנחם מנדל מויטפס והוא כותב שמה את השם שלו מתנה שלוחה מזל

רבקה

והמזוזה היא מכסף המכסה זאת אומרת הוא לא מזוזה זה רק מכסה מזוזה מכסף אז אתה רואה שכן אומרים למען יאריכו ימיכם זה ברזל אבל כסף לא אז תגיד לי סיפורי החסידים מה יש

הרמבם בהלכות בית הבחירה הוא כותב שאסור לעשות שום שברזל לא יגע באבנים של המזבח

אומרים המפרשים הם מדייקים מהרמבם ומביאים את זה גם כן לגמרות ומה יהיה אם תעשה מחרשה חורשים כדי להגיע לביתולת הקרקע למקום שהאבנים הם זה מה יהיה אם אתה תחרוש ואתה תחרוש לא בברזל אז הם אומרים בסדר אם תחרוש לא בברזל זה תקין

תחרוש במחרשה של כסף אם אתם רוצים תשלחו לעמי מימון מתי עושים מחרשה מכסף

כשצריכים

כמו שאומרים זה שצריכים לעשות

לפחות לדעת כמה וכמה מהראשונים זה בוודאי ככה יש מהראשונים שאומרים שגם כסף לא יעזור אז צריכים לעשות מרשה מעץ וככה להגיע לאבנים של ביטולת הקרקע אבל אתה רואה שיש הבדל בין מתכת סתם לבין ברזל הברזל

זה כי חרבך אין נפת עליה זה משהו שהוא מקצר ימיו של אדם ביתר שאת ביתר עוז אנחנו יודעים בית המקדש והיה ברזל מכבוד הוא כלי ברזל לא ישמע בבית מבנותו היה משמעותי היה משהו מיוחד

ברזל ביתר שאת אז עכשיו נשאלת השאלה איך יסבירו השיטות שאומרות שגם מזלג זה בעייתי לא רק סכין כל מתכת כל מתכת ברזל אז יש הרב הרב מקלויזנבורג האדמור מקלויזנבורג בעל דיברי יציב הרב של הקהילת צאנז באדמור ובנתניה אז הוא איך אומרים מסביר אומר זו הסיבה שאצל צדיקים היו אוכלים

ומזלגות של זהב או של כסף הוא מסביר את זה לפי זה כאילו אין לו עם זה בעיה וככה צריך להראות ככה זה צריך להיות אבל אני שואל אבל מה קורה עם ה מה קורה עם הסכין מה קורה עם הסכין של השחיטה מה קורה עם הסכין של המילה זה משהו אנחנו כן מחזיקים אז אם הסכין של המילה יש לי תשובה

מספרים דיברנו על הטאנסק

האדמור הראשון של סנסבורג חיים מצאנז הוא היה חתן אצל יהודים מתנגד

בעל הב בוא הוכר מלייפניק הוא היה מתנהג זה מעניין זה כל כך חסיד+ חסיד כזה שמתפלל ככה בזה והוא היה מסנג אז הוא הבור הוכפר על עצמו אומר אני פעם הייתי מזלזל הייתי אומר צריך לדעת שס צריך לדעת רישויניים וכל הספרים של האחרונים זה הכל תעזוב אני זוכר פעם הגבאי של הישיבה

שהסידרנו אותה בישיבה

אז באתי אליו עם כזה עם כזה חבילות של בחורים כתבו ושמו בגניזה והוא צריך לקחת את זה עכשיו זה יעלה לו כסף בחברה שלי אז הוא אומר לי עזוב זה זה כל החידוש זרוק את זה לפארק זה פתוח הכל זה שהוא כמובן זה לא הלכתי אבל כאילו ברוך היה לו תנועת נפש מהראשון עם זה בסדר גמור זה בסדר מה שאחרי זה זה כבר לא לא שייך

עד שהוא מספר שפעם אחת יצא לו לשמוע את אשתו הרבנית מוסרת שיעורצי נעורי

זה ספר

שלומדים אותו נשים ספר כתוב ביידיש מדרשים ציינו ראינו אז הוא שומע אותה אומרת משהו שהוא בחיים שלו לא שמע מה כתוב שם בסדר הוא מביא איזה מדרס כזה שלא נמצא בשום מקום

כנראה שזה היה לפני עצי נעורין אבל מדרש שאומר למה אנחנו לוקחים סכין של ברזל דווקא לשחוט מילה הרי כתוב בתורה ותיקח ציפור עצור

אז אפשר לשהות גם כן עם אבן למה אנחנו לוקחים דווקא ברזל כשדור ויד המלך זרק את האבן קלע אותה והיא פגעה בראש של גוליית אז האבן כתוב באמת להבן הגיע היה לו קסדה מברזל היא זה והברזל נמאס מפני האבן ומפני שהבר ואז הוא כאילו קיבל מכה והוא נפל ואז דוד הוציא את החרב וגמר אותו אבא כן שהברזל התבטל בפני האבן

ובזכות זה היה לנו את ההצלה שדוד ניצח את גוליית קיבל עם ישראל על עצמו להשתמש בסכין של הברזל דווקא לברית מילה בשביל לתת לו שכר על מה שהוא עשה אז הוא מ אף פעם לא ראיתי כזה מדרש ובאמת המדרש הזה מופיע רק בציור

הם מצטטים משם זה נכון אבל הם מצטטים אותו משם כאילו אין אין אין מקור קדום הוא ראה את זה כנראה בעצם באיזה כתבי יד שאין לנו

אמר הבורתם או זה סימן שצריך להסתכל גם בספרים אחרים זה לא רק זה אז אם הסכין של המילה הייתי יכול להגיד שהברזל הוא פשוט חלק מהמצווה כי יש פה עניין שלקחו דווקא ברזל סכין של שחיטה

גם הימין מבין את זה הרי חלק מהחידות של האלטר ובכין של שחיטה מה חידש האדמור הזקן

סכינים חלקים מה היה החידוש של הסכינים החלקים פעם המתוכ

ועסקים כדי שהוא לא יתקפל לך ימינה או שמאלה היו צריך אותהבה והשפיץ זה היה שפיץ אבל היו הולכים ומביאים הולכים ומביאים הולכים מביאים עד שיוצאת הנשמה או של התרנגול או של השוחט אבל זה היה לוקח הרבה זמן ואז נכנסים לשאלות של שהיה של דראסאר של חל לדעת לג רמה של כור אתה נכ אתה נכנס

מיני ספקות אז בא אל תראה ומכיוון שאדמור הזקן היה לו מעבר לידיעות התורניות שלו היה לו חוש פרקטי מאוד גדול הוא אמר אני לא מבין יש בעיה אז לא ידעו לעשות סכינים שהם לא התנדנדו

בוא נעשה סכין שהראש שלה למעלה תהיה מאוד עבה זאת אומרת הבסיס עמוד השדרה של הלמעלה יהיה מאוד עבה ולמעט הייתי תהיה נורא נורא חלקה ודקה והבסיס שלמעלה

ישמור שזו לא התקבל

וזה היה סכינים החלקים של אלטרנטיבה וזה היה איך אומרים ההמצאה וכולם עשו את זה היום כבר הסכינים הם דקים מכיוון שהמתכות הם חזקות עכשיו מה עומד מאחורי כל זה

אתם יודעים שכשעושים שוחטים יש לנו פה שוחט אחד לפחות אני יודע אולי יש יותר אז יש ותיקים אז אז אז שוחטים יש לך מספר עופות שאתה שוחט אחר כך אתה בודק את הסכין ואז אתה נכנס פה לשאלה מה יהיה עם

עם העופות שאתה שכעת האם אתה מצאת פגם

אז אז יש כאלה שאומרים תיתן מכה לפני שאתה בודק ואז בטוח אתה תתלה את המכה בזה ואז כל העופות יהיו לך אתם מבינים לבד שזה קומבינה שאנחנו צריכים אחר כך לאכול אותה אז זה לא

זה לא נשמע כל כך טוב ויש כאלה שרוצים להגיד ככה ויש כאלה שרוצים להגיד אחרת אותו דבר יש לנו את אותה שאלה בנוגע לשחיטה אז בנוגע לבדיקה של השוכן

לפני שעושים כיסוי ידע אז הלכאורה בשולחן ערוך כתוב שצריך קודם כל לבדוק את השקית ואחרי שאתה בודק את הסכין אתה יכול לברך כדי שהברך שלך לא תהיה לבטלה כי אולי עסקים פגום ולמה יסיים לסתום מה אתם ראיתם יותר מפעם אחת שאנשים כאילו מברכים ולא על מה סומכים סומכים על זה שעסקים מתכת זה וכמעט לא נפגע

מה זה זה סומכים זה לא כזה שמיכה חזקה אבל על זה הם סומכים בפשטות שהשתנו העיתים השתנו הסכינים אבל בשביל מה

אני סיפרתי את כל זה כדי להבין

שייתנו להבנתנו שסכין של שחיטה יש עניין שהוא באמת יהיה ממתכת מה אתה רוצה נכון שעל פי ההלכה לא עושים אותו מקנה אבל עושים אותו מ

אפשר לעשות אותו מכמה דברים למה לא עושים כי אנחנו רוצים שזה יהיה חזק וטוב שייפגם כמה שפחות אז זה גם כן הלכתי אז אני יכול להבין את השיטה שלהם לעניינם שהם ככה הבינו

אבל כשאנחנו פותחים את השולחן ערוך של אדמור הזקן אתה רואה שהוא הבין לגמרי ומעניין אף אחד לא מאיר על זה האדמור הזקן מביא גם כן את הדברים של אותו מקובל שכותב שיש בעיה עם המתכת אבל הוא אומר את זה בסגנון אחר אתם מיד תשמעו איך שהוא הבין את הסיפור לגמרי אחרת ויש מי שאומר זה סימן ריש וו בסעיף ח ויש מי שאומר שעל דרך הקבלה אין לדחוף

הפרי שמברך עליו בסכין ולאחוז הסכין בימינו למה כי הם בית הפחים בנושא אחד שהימין ממנה תוצאות חיים

ואז זכינו כוחו של עשו המקצר חיים עכשיו זה תגידו זה כפית ממתכת גם כן על חרבך תחיה נאמר לשיו חרב סכין זה נאמר גם על מזלג זה נאמר גם על כפית זה נאמר על חרב אדמור הזקן למד שאתה דסתרי ימין זה חיים שקין

מוות זה הבעיה אבל לבוא ולהגיד שזה כל מתכת היא בעייתית זה אתה לא אתה לא מוצא לזה זכר אדרבה הוא מנמק לך ואף אחד לא מנמק כמו כותב 3 מילים שולח אותך לאותו ספר קבלה האדמור הזקן מסביר את זה יותר אז מסקנת הדברים

זה שאנחנו לא נשים על סכין ונברך כי זה מאריך ימים וזה מקצר אבל כפית

מזלג לא משהו מהאדמור הזקן שצריך את זה להחמיר זה כאף חיים זה בן איש חי אבל זה לא השיטה שלנו ככה זה פשוט

אומר אני אגיד לכם מה אני חשבתי על זה בדרך לכאן מה זה שונה

בשם הבעל שם טוב אומרים שהסגולה של המזוזה המזוזה היא כשרה ככה אבל הסגולה

לה מזוזה נעצרת כשיש מתכת שמפריעה לה זה הכאילו המסורת איך שאומרים את זה אז אולי זה משהו פה שונה

אולי זה אולי זה אפס אני לא יודע

זה מסורת בעל פה זה מעניין היא מופיעה גם באיך בבסי לחבד היא מופיעה גם בכל מיני קבצים וכאלה

אצל הרבה זה נייר כן

ניילון מה שאני ראיתי זה היה נייר על שהרבי

ניילון נווה

+ הפעם בספריה של הרבי מופיע הזה עם הברזל עם הכסף של המתנה של האדמור הזקן שהוא נתן לבן

ככה ככה יוצא ככה יוצא כן אם האדמור הזקן עשה את זה כמתנה אז ככה זה יוצא כשהוא רוצה אני רוצה להגיע דבר שהוא נורא נורא נורא נורא נורא נורא נורא מעשי

אבל

נשים למשל יום טוב שני שלמשל של ראש השנה צריכים לשים תפוח או משהו פרי נתן הנרות ואז הם לא נוגעות בזה אני חושב הם לא מחזיקות ביד דווקא לא

על

הברכה של זה השחיין הזה כן כשיוכלו הם יחזיקו את זה ביד אתה צודק שהם יאכלו הם יצטרכו להחזיק את זה

ביד

כן כן כן

מורבויס ואנשי מייסה יש פה שהיא מעשית מאוד ואני רוצה להתייחס אליה בכובד ראש

כולם יודעים את הכלל ההלכתי שיש סדר בברכות והסדר זה מגע אש זאת אומרת אתה צריך אם יש לפניך כמה דברים ואתה לא בתוך הסעודה אתה צריך להקדים קודם כל זה מזונות אחר כך זה גפן אחר כך זה עץ אחר כך זה אדמה

אחר כך זה שהכל יש סדר בבריאה יש סדר

יש דברים שהם יוצאים מן הכלל ואני רוצה לעבור איתכם שלב אחרי שלב כי זה נוגע למייסה ממש נוגע למאיסה

יש לפני כוס מים

שהכל

לא יש לפני

שוקולד שהכל

ויש לפניי תפוח עץ

לפי הסדר של מגע אש אין כאן בכלל שאלה אני צריך לקחת את התפוח עץ לברך עליו בורא פרי העץ אחר כך אני צריך לברך על השוקולד

אבל על פי ההלכה

זה לא ככה צריך

לברך על השוקולד קודם ואחר כך לברך על התפוח עץ ואני אסביר עכשיו למה

שוקולד עשוי מקקולה קקאו פולה קקאו נכון

נכון להיום לפחות רוב אלה שמגיעים לארץ באים מברזיל מגדלים אותם גידול מיוחד

לשוקולד זן מיוחד שמתאים לשוקולד

האדמור הזקן פעמיים גם בהלכות גם בסדר בדיקות הנהנים בפרק זין על להכף בית וגם בשולחן ערוך בסימן ריש בית בסעיף יוד זין כותב שאם יש לך אוכל מרוסק

לחלוטין אבל הדרך היא לרסק אותו הדרך ככה עושים איתו ככה נוהגים לאכול אותו

אז הברכה שלו תהיה הברכה המקורית הראשונית שלו

במקרה הזה

קץ זה עצי קקאו והם לא יוצאים נמוכים הם עצים עצים

שנייה תקשיב

תקשיב אני בסוף יסכם שגם מישהו באמצע

עוד גיחת תדרי נרדם קצת אז בסיכום זה יהיה בסוף עוד הפעם

שניה שניה אני אשמע אותכם אני אשמע אותכם בכובד ראש

אני לא אתבלבל

והוא יצא חובה

אבל אבל אני רוצה אני רוצה להסביר משהו

הפולי קקאו זה עשו אותם במיוחד בשביל זה וטוחנים אותם במיוחד בשביל זה ולפי הכללים הפשוטים ההלכתיים

זה צריך להיות שברכתו בורא פרי העץ ככה כתוב בשולחן ערוך אדמור הזקן ואין לזה לכאורה חולק

אצלנו זה מנורבא פסק להערכה ככה שעל תפוח שעל שוקולד צריך לדבר בורא פרי העץ אחרי כמה שנים הנכס שלו ראה אותו שאוכל שוקולד באיזה הזדמנות הוא מברך עליו שהכל יהיה בדברו אומר לו סבא אתה פסק בורא פרי העץ אז הוא אומר לו דן פסקנישט אונג נומן הפסק הזה שלי שצריך לברך בורא בריאה אצלו התקבל אבל הוא לא הסביר למה זה לא התקבל

הרב רוזנר ניסה להסביר למה זה לא התקבל

בכניסה יש לו בשאלות תשובות ששבט הלוי בחלק זין הוא מנסה להסביר

שיש הרבה מאוד סוכר ויש המון תוספות והם העיקר ולכן ולכם זה ככה בואי ורב בוא ישראל הסבר של הרב רוזנר נש מוסי עדן הוא יעזור אולי לסוגי שוקולד מסוימים יש שוקולדים שהסוכר שם הוא לא עיקר וחוץ מזה אני אגיע איתכם עוד מעט לסוכר מה הסוכר הוא לא בעייתי

מבחינה הברכה שלו הוא בעצמו לא ספק אל תראה בעצמו מביא עליו עוד נדבר על הסוג אבל אבל התשובה שלו בבטוח מועילה הלכתי בדקתי את זה

יש בהחלט שוקולדים שהקקאו הוא הרוב לא רק שהוא העיקר הוא גם הרוב ואין שם סוכר בכלל מכיוון שזה לא יש אנשים שזה לא טוב להם

נכון בקיצור התשובה של הרב עוזנר פה לא פותרת שום בעיה אני שברתי את הראש והגעתי למסקנה אני לא מצאתי אפילו אחד שעונה על זה

אבל אם יש לכם תירוץ יותר טוב אני אלחם איתכם

בדקתי שהשוקולד הוא שונה מכל מה שהאדמור הזקן הרב מדבר שיוצרים את השוקולד

לוקחים אותו סוחטים אותו טוחנים אותו מחממים אותו עד שכל החומר נמאס והופך להיות שמן כלשונה נקח חמאה זה נקרא שמן אבל הוא שפיך לחלוטין הופך להיות נוזל אחר כך מכניסים אותו לתוך תבניות ואחר כך מכניסים אותו לייבוש ואחר כך יוצרים ממנו מקשה אבל היה לו באמצע תהליך שהוא הפך להיות נוזל

מוריי ורבותיי האדמור הזקן על זה לא דיבר

קודם כל השוקולד זה לא הסעיפים שאמרתי קודם הסעיפים שאמרתי קודם בשולחן הוא קדמור הזקן זה אם טחנתי דבר והדרך לאכול אותו ככה אז ברכתו הראשונה עדיין קיימת אבל שאני אקח דבר ואני אהפוך אותו ממוצק מדין אוכל אני אהפוך אותו לנוזל ובהלכה אתם יודעים שמוצק ונוזל זה צבאי בזום זה שני דברים לחלוטין והראיה שעל נוזל כמה אתה צריך לשתות כדי להתחייב עליו ברכה האחרונה רביעית

וכמה אתה צריך בשביל

להתקיים במוצק גם טחון אבל כמה אתה צריך להתחייב כזית כן נכון אבל משקאות חכמים חריפים

עוד רגע אני אגיע לקפה עוד רגע אז יוצא לפי זה שהנוזל איבד את המשמעות שלו לחלוטין

אני חושב שבגלל זה השוקולד ושהכל נהיה בדברו אבל יש ביטוי בהלכה שאומר וכי מפני שאנו מדמים נעשה מעשה אבל אנחנו נמצאים באיזה ספק האם הנוזל הזה של השוקולד

עשה אותו לברכה של שעה הכל או שמכיוון שעושים אותו מלכתחילה אז אז הוא נחשב כאילו טחנת אותו ואפילו שהוא נוזל לא מצאנו לזה דוגמה בהלכה שיהיה נוזל שהברכה של הבורא פרי העץ אין דבר כזה

במיצים שאתה סוחט אין דבר כזה אז אז לכאורה בגלל זה אנחנו מברכים על השוקולד שהכל אבל אחרי הכל מידי ספק לא יצאנו אין לנו דברים ברורים מצד השפק שאנחנו לא יודעים להקיש אותו למה להקיש אותו

אנחנו מנחים עליו

לפי זה כשעומד לפניך התפוח עץ ועומד לפניך שוקולד אתה לא יכול לעשות מגע אש משום שאם תעשה מגע אש ותברך בורא פריץ על השוקולד וספק ברכות להכל יש צד חזק מאוד להגיד שפתרת כבר את השוקולד

עם כל אחד התפוח

אם תוואי לך על העץ קודם אם תעשה כמו שלכאורה ההלכה דורשת ממך להגיד קודם כל עץ ואחר כך לעשות זה תהיה בעיה עכשיו אני אתן דוגמה נוספת שהיא אותו דבר אותו רעיון זה הקפה שאתה הזכרת

יש לנו שניה אני אני אשמע עוד שאלות

ברור שלא כי זה ברכה נמוכה אז אז אז הברכה הנמוכה לא פותרת את הברכה המבוררת יותר

זה כבר הלכה ברור רק אם טעיתי

איך אומרים אבל אתה רוצה להגיד ליהודים שהם לא יכולים לאכול אתה מסתכן

לעניינינו לעניינינו אנחנו אנחנו ב קפה נמצאים באותו סרט הקפה הוא טחון מאוד והוא עם הציצ מיוחדים

וזה רק לקפה ולכן קפה סתם ככה זה ברור שלבשתי סדמור הזקן הברכה הזאת תהיה ברירה פרי העץ אבל כאשר שניה נזרקו שאלות באמצע הקהל לא יבין אז בואו תסמו ואז תשאלו את השאלות

אבל

יש מחלוקת רמבם ראש מייקפה

מדינה

האם המייקפה יש להם דין של קפה או שאין להם דין של קפה ואם תרצו זה בעצם החקירה שאני חוקר בשוקולד

האם כשהוא הפך להיות נוזל השוק הקפה לא הופך להיות נוזל כדי שהוא יהפוך להיות נוזל אני צריך 1000 800 מעלות חום הוא לא יהפוך להיות נוזל אבל המייק קפה האם דינם ככפה או דינם אומר המשנה ברורה להלכה בגלל הספק שאתה שותק קפה מה אתה מברך שהכל נהיה בדברו אבל בראשון אם זה הרי זה הרי זה הרי הכרעה מספק אבל מה ההלכה בראשונים

שזה ספק אם זה בורא פרי העץ או שהכל נהיה בדברו זה ספק אז כשיש לך כוס קפה ואתה אוכל פרי אז אתה לא תוכל לברך קודם כל על הפרי ואחר כך הפרי עץ לא תוכל לברך עליו בורא פרי העץ מכיוון שאתה נכנס כאן לשאלה זה כבר לא יכול להיות מגע אש אתה נכנס פה לשאלה אתם רוצים עוד יותר מזה

נקניקייה סויה

נקניקייה סויה היא עשויה מפרי סויה

פרי האדמה סויה

מוסיפים לה עוד+ דברים

אז הרב עוזנר אין לו בעיה עם זה הוא הולך בשיטתו עם השוקולד הוא אומר מוסיפים לסויה הרבה מאוד דברים

קשה לי עם הטיעון הזה מלכתחילה כשמוסיפים למשהו דבר אבל העיקר זה הסויה אז אני אבוא ואגיד שהדברים האחרים לקחו ממנו את הברכה שלו מגדלים סויה במיוחד את צמח הסויה מגדלים במיוחד כדי לטחון אותו וכדי זה מה שאני כן בדקתי

זה שאת הסויה הוא מגיע גם כן לאותו מצב כמו השוקולד גם הוא הופך להיות שמן ואחר כך יוצרים אותו ומדבקים אותו עם עוד דברים אז גם הוא נמצא באותו ספק של השוקולד אז בארוחת צהריים פשוטה של נקניקיות סויה עם תפוחי אדמה אתה תצטרך לברך קודם כל על תפוחי אדמה בורא פרי אדמה לא תצטרך לברך קודם כל על הסוי השעה

כל נהיה בדבריי ואחר כך תצטרך לברך על התפוח אדמה מפני שיכול להיות שהוא יוצא ידי חובב בתפוח אדמה

עוד יותר מזה כל הדברים שאמרתי עד עכשיו בזמן הים

אבל מה שאני אומר עכשיו זה כתוב ממש בכף החיים סוכריה מה זה סוכריה זה סוכר סוכר נמצא במחלוקת פוסקים מה הדין שלו זה גם מחלוקת רמבם בראש מה המחלוקת של מה הדין של סוכה האם הסוכר הזה בוער פרידומה או שהסוכר הוא שהכליה בדבורן מה הסוכה והאדמור הזקן כותב

שאם ברכת עליו לא אמור זה גם מסתפק על בואר פרי יועץ אם בירכת עליו בריר פרי עץ יועץ

בדיעבד כן יש לו ככה זה הדיון שלו כן אם בדיעבד סימן ריש בית סעיף כף לכתחילה אומר האדמור הזקן תברך עליו שהכל אבל אם בירת עליו בואירא פרי עץ יצאת ידי חובה זאת אומרת זה ספק מה הדין שלו אז אפילו דבר פשוט אתה נותן לילד שלך סוכרייה

אתה רוצה להיות גם עולם הזה וגם עולם הבא אלה ששומרים על הבריאות אז גם תפוח עץ וגם אתה צריך ללמד את הילד שיברך קודם כל על הסוכרייה אז הוא יבין מהר מאוד הוא גם יזכור אז הסוכרייה אתה צריך לברך קודם ועל התפוח עץ אתה מברך רק אחר כך אוקיי

כעת

יש מישהו שרצה לשאול על זה ואני קטעתי אותו במחילה על זה

יאללה מפה שינה אצל כן אבל היסוד של האדמור הזקן זה שאם גידלת אותו בשביל זה אפילו אם שינה צורתו אז הברכה שלא נשארת

בחינה שלו פה

נראה דברים

תשאר אותו

מי

קפה לא מקפה שאנחנו שותים אמרתי שזו מחלוקת

אה

לא אבל מכיוון שזה נוצר בשביל זה

זה כמו מרק שישרקים כאלה שצריך לברך עליהם פרי האדום הם מפני שזה היה בשביל זה סחתי את המים מי שלקות עשיתי אותו בשביל זה אז יש מקום להגיד שזה גם כן ככה עוד מעט אנחנו נגיע לזה אם אנחנו נמשיך ככה אנחנו נגיד גם הבירה אנחנו צריכים לברך בורא פרי אדמה כי זה נעשה מסורים ובשביל זה אבל בוא לא ניכנס לזה עכשיו

אז מה מסקנת הדברים הלכה למעשה כפה חיים אומר את זה בסגנונו בצורה מאוד מאוד חדה כל דבר שהוא בוודאי בורא פרי העץ או בורא פרי האדמה

אתה צריך להקדים אותו שהכל נהיה בדברו כל דבר שהוא ספק אם הוא בורא פרי העץ הוא בורא פרי אדמה אתה צריך להקדים את השכל נהיה בדברו

לא זה מסקנת הדברים כף החיים הביא את זה להלכה בסימן ריש בית באות קטן כוף וו הוא מביא שיש הרבה פוסקים שאומרים ככה אבל זה מה שיוצא ככה להלכה כן

שהכל נהיה בדברו אז בואו נסכם כדי שלא נתבלבל אני רואה שפה כמה עוד גיחה פרקטרימל בוא נראה בוא נראה מה קורה פה

לא כולן מברכים עליו שהכל נהיה בדברו וסויה מברכים עליו שהכל יהיה בדברו וקפה מברכים עליו שהכל יהיה בדברו וסוכרייה מברכים עליה שהכל יהיה בדברו אבל כשיש לך פרי העץ לידו השאלה מה אתה מקדים אז בשוקולד אתה תקדים עץ הפרי את שהקונה בדברו ובקפה אתה תקדים את שהכל נהיה בדברו ובסויה אתה תקדים את הסויה לבורא פרי האדמה ובסוכריה תקדים אותה לבורא פרייה עץ או בורא פרייה לבורא פרי העץ לבורא פרי אדמה לא אבל לבורא פרי העץ אתם תצטרך להקדים אותה

זה היסוד

עוד הפעם

אז אתה מברך קודם כל שהכל עלה ורק אחר כך בורא פרי אדמה ולא הפוך כי זה היה צריך להיות לפי הסדר הפוך פרי אדמה חשוב קודם כן רצית לשאול

"

אני אחזור על השאלות שנשאלו כן נשאלו שתי שאלות שאלה אחת בנוגע למיץ תפוזים טבעי טרי והשאלה השניה בנוגע למרקים מרק אפונה וכיוצא בזה אז אני רוצה קודם כל בנוגע למיץ תפוזים זה דבר שהוא מוסכם שהברכה שלו תהיה שהכל נהיה בדברו

סחטתי פרי נפסק בהלכה שהכל נהיה בדברו

בנוגע למרקים גם אם יש לו שאריות פרי אבל כשאנחנו מדברים שאני מדבר שאריות אני מדבר שאריות שעוברות את הסינון אני לא מדבר חתיכות פרי ממש מוצקות וכשאתם למשל קונים קונים של פריגת או משהו כזה זה בכלל לא חתיכות פרי כותבים לך עם חתיכות פרי אבל זה אי גומי כזה ששמו אותו כדי שתוכלו

ושזה אף פעם לא ייתקל

זה איך אומרים הדבר

למעשה כשאנחנו מדברים על מרקים אנחנו נמצאים בתסבוכת לא פשוטה בפרט שהחורף קרב ובא מרק זה על שום מה כשאנחנו אוכלים מרק מה אנחנו בעצם מתכוונים האם אנחנו מתכוונים באמת לאכול את המרק לשם טעם

נוי היא אפונה מרק אפונה לשם טעם אפונה או שכיוון שאנחנו נמצאים היום ביום חורפי סגרירי נגיד ואנחנו שותים

ברק אז אנחנו מאמינים שיהיה לנו מרק חם נוזל חם ופה אנחנו נמצאים בספק למה בעבר האנשים ידעו טוב מאוד מה הם רוצים לאכול אתם יודעים למה זה לא סוד גדול מפני שהיה להם מעט מאוד סוגי מאכלים

הרמבם כותב בספרי הרפואה שלו שלא טוב לאדם לאכול הרבה סוגים של מאכלים בארוחה אחת כיוון שהקיבה מתבלבלת היא מכינה את עצמה להעמיס

לעשות ברירה לסוג מסויים של אוכל אתה נותן לה הרבה סוגים של אוכל אתה מבלבל אותם מבלבל אותה לחלוטין אז זה דבר שהוא חוזר על עצמו באמת אבל אצלנו יש הרבה סוגים והרבה מרקים

בכל מרק אנחנו מכניסים מכל ירקות האגן ואנחנו מבולבלים לחלוטין אתה בא לבן אדם ושואל אותו יקר וטופל מה אצלך העיקר ומה תפל

הוא לא יודע לענות לך תשובה אמיתית למה פעם זה העיקר בבוקר זה העיקר מחר זה העיקר מחר זה הטפל אנחנו ישתבח שנינו מלאים בטעמים מלאים

במחשבות ומלאים בהפתעות ובקופת ואנחנו לא יודעים באמת

להחליט מה ומה לכן כתבו אחרוני זמננו ויש הרבה היגיון בדבריהם שכשמדובר על מרק ההיצע יעוצה היא שהבן אדם יחליט שעכשיו הוא לוקח כפית מרק לשם מים

ואחר כך הוא לוקח חתיכת אפונה לשם אפונה ואז הוא יברך על זה שהכל ועל זה פרה פרי דומה ואני מאוד מודה לשואלת משום שהיא הביאה לי דוגמה נוספת כשאני לוקח את המרק ויש לי ירקות

ויש לי ספק על המים מה הברכה שלהם אז מה אני צריך לברך קודם אני צריך לברך קודם כל שהכל ואם יש לי מרק שהתבשל ביחד עם אטריות ויש ספק שאולי הוא מזונות אז מה אני צריך לעשות קודם לברך קודם כל שהכל כי אולי המזונות כבר יפתרו לי אחר כך אתה שהכל של המרק

אז אפילו שלפי הסדר מזונות קודם אז פה זה גם כן יהיה הפוך זה אני עוד זוכר לפני 30 שנה לשלושים אולי 25 שנה

חיים שול

נו די צועק את הדוגמה הזאת עם המרק הוא לא ידבר על הדוגמאות שאני הבאתי אבל זה היה הדוגמה שהוצג תברכו קודם על הנוזל ואחר כך על הזה כי אחרת אולי אתה לא יוצא לידי חובה זה היסוד זה העניין

אז כל פעם שיש לך ספק זה מה שאתה עושה כל פעם שיש ספק

כן

היום הוא כבר מכנים את הוועקים האלה והיינו זה כי זה הפך

להיות דייסה

זה הפך להיות דייסה אז זהו אז זה עצמו שאלה כי ברגע שהמנהג לטעון נגיד שזה סוג מסוים שהמנהג לטחון אז הברכה שלו תהיה כמו גורבלי האדמה ואם זה לא שזה הדרך שמגדלים אותם בשביל לטחון אז הברכה שלו אחרי תחינה בבלנדר תהיה שהכל נהיה בדברו אז עוד פעם אנחנו חזרנו לאותה שאלה איך להתייחס אליו

אז על הספק אנחנו נעשה באופן הזה טוב חברים אנחנו אם אנחנו נמשיך או לא זה אתם תחליטו אבל עכשיו אני רוצה לתת זמן לשאלות

כן

שאולי זה ככה

על ידי המלח

של

כל הגונים אמרו זה מדברים על אבות באדמה מה זה גם עוברים

אז זה עצמו השאלה כן

ואתה רואה שיש מחלוקת

עדיין מה גאונים אמרו כל הגויים אמרו שחזור אליו אדמור הזקן נשאר עם זה שזה יכול להיות גורז למרות שזה עבר מה נכון

אני אומר זה יכול להיות אבל השאלה היא האם זה מוכרע בלכתחילה הרי לא מדובר פה מה אנחנו עושים בדיעבד שאנחנו לא יודעים מה לעשות

השאלה היא מה אתה צריך לעשות במצב כזה לכתחילה אז הדין קדימה

התבטל פה חברים כן

תזכרו תיזכרו חברים בשאלות ועזב זמן כן

הוא היה קודם שנייה כן נכון רגע אחד הוא היה קודם

ולקחתי קאפים

זה לא בסדר אני קשה לי אוכל ולכן זה כבר בסדר ואחר כך אני צריך כאילו אחר כך אני אראה לך מה

קודם כל הכל בסדר

דבר שני אנחנו מעדיפים שתעשה קודם כל על הנוזל ואחר כך על המזונות למה משום שאם תעשה על המזונות קודם ייתכן שהם העיקר שהם באו לתת טעם במרק וברגע שאכלת אותם בעצם פתרת את הנוזל גם כן

מה רצית להעיר

שלעתיד לבוא הברזל כן

והרי נמצא שם בית אומר תהיה שנת ברזל והרי ברזל ברזל והברזל

בסדר אנחנו מאחלים לעצמנו שיהיה לנו קיבה כמו ברזל וראש כמו משי ולא הפוך כן כן מה עוד

היא

אוקיי אבל איך אומרים מלכתחילה כן

אני עוד רוצה לשאול

המרק החולה הזה השתחנתי כי התכולה לא טוחנים בזה אני אומר לכם שהכל

כן אם טחנת אותו טחינה בבלנדר כמו שעושים בדרך כלל זה מוסכם שדבר שזה לא נהוג לעשות לא נהוג לטחון לא מגדלים אותו בשביל לטחון דווקא אז הברכה שלו תהיה קולנוע בדבורה כשטחנת אותו ירד ירד מדרגתו מהאדמה הוא הפך להיות שההקול יהיה בדבורו דבר שעשיתי אותו

קחו למשל תמרים ממרח תמרים מה אני אברך על השכל למה

משום שהוא כל כך טחון במכונה שזה כבר טחינה גדולה ואי אפשר להגיד שמגדלים תמרים בשביל ממרח תמרים לוקחים את התמרים שהם שהם לא מוצלחים ואותם עושים ממרח תמרים אבל יש כאלה ממרחים או לא יודע איך לקרוא לזה שנשים את התמר ואתה יכול לראות זה דבר שהוא ממש רואים את התמר זה לא אישה שלא נעשתה במכונה אז היא לא היא אישה מוחלטת

עזבו עדיין הברכה שלא תהיה בואי עץ ואילו רק תמרים יש כל מיני אמזור זה מכונה וזה לא מכונה מתי אני עושה את החלוקה של מכונה ולא מכונה אם לא גידלו אותו בשביל זה אבל אם גידלו אותו בשביל זה אז אחרי הטחינה הוא נשאר אדם בבריכה הראשונה גם אם זה היה במכונה כן עוד מישהו רוצה לשאול

אז אני אז תפוח אדמה

תפוח תפוח אדמה פירה הרי אנחנו עושים תפוח אדמה משתמשים בו לכלמה דברים יש אנשים שאוכלים פשוט תפוחי אדמה

פתוחים יש אנשים שאוכלים צ'יפס יש אנשים שאוכלים תפוצ ויש אנשים שעושים פירה עכשיו הפירה יש לו שני סוגים יש אנשים שלוקחים תפוחי אדמה

וטוחנים אותם ויש אנשים שקונים אבקת פירה שמים אותם במים וזה הופך להיות פירה עכשיו כשאנחנו רוצים לדון לפי זה מה תהיה הברכה

אבקת תפוחי אדמה זה משהו מיוחד שלוקחים תפוחי אדמה ומגדלים אותם וממשיב אותם וטוחנים אותם כדי לעשות פירה אז מה תהיה הברכה שלהם לפי זה

פרטריא אדמה למה בריאה אדמה אתה מגדל אותו בשביל זה הכל אותו דבר מה יקרה אם אני לוקח תפוחי אדמה רגילים של אכילה ואני הכנסתי אותם אישית לתוך הבלנדר זה לא הנורמה ולא הסדר ולא הזה לבלנדר לא בידיים זה לא דברים שעושים אותם ואני סתם שלדוגמה כדי שיהיה לו ברור אז הברכה שלהם תהיה שהכל יהיה בדברו ואם אני עשיתי אותם עם הכלי הזה שטוחן אותם אז מה המרה שלהם תהיה אדמה

נכון

ניצן אז אמרו לי שארכיים אמר דברים

נכון לדברי חיים היה לו כמה וכמה חידושים שהם נשארו בצא

כן גם בפסח יש לו כמה דברים כאלה זה זה עסקה של הרבי שלהם כן כן

אז לא יהיה בלנדר אז הבלנדר פשוט אנחנו מאמינים זה עניין של זה שכמה תעשה ביד כבר

זה כל העניין אבל אם באמת הגעת אז אותו דבר

אתה בננות בבלנדר בן אדם שהכל

ברגע שעשו כן כמו שעושים לילדים זה שהיה הכול כי בננות אוכלים אותם גם ככה תפוחי עץ גם כן אוכלים אותם ככה והבלנדר רוצים מהם את הצורה שלהם לגמרי כן

אפשר לשאול גם כן תנסה

אז שאלו אותי אמרו לי מה לעשות

שקמים בבוקר+ לפני שני דברים אחד לפני בחוד השחר מבחינת הציבור רוצים לשירותים אז יש מישהו שמה שבר עכשיו הוגה בתורה וכל אחד בקור רם מכל השקורן מישהו התלונן

אני יושב בזה סותם אוזניים אני לא יודע מה

לעשות שאלה מאוד טובה יש בתי כנסיות שהם איך אומרים בית הכיסא בית של כבוד נמצא ממש בסיום בית הכנסת יש פשוט דלת נכנסים אתה יושב שם אתה מרגיש את הקדוש אתה מרגיש את האזהרה אתה מרגיש את הכל

מה עושים במקרה כזה אז הם פוסקים דנו בשאלה שלך שאלה טובה מאוד הם אומרים תשתדל להסיח דעתך לדברים אחרים אז זה לא הפירוש שאתה לא שומע אתה שומע אבל אתה לא מקשיב

אם זאת לפני ברכות התורה

כמובן אותו דבר אותו דבר אתה שומע ולא מקשיב אני הייתי הקורא טענה עליה תהיה בשקט

מה אתה צועק