כבוד בית כנסת

תמליל אוטומטי מהשיעור (יתכנו שגיאות):

מה אתה אוהב

ברשותכם אני רוצה להתחיל

בשיעור הקודם החלק הראשון היה נושא של כבוד בית הכנסת

וזה

החלק השני של השיעור החלק השני והאחרון אני רוצה להתייחס היום לכמה נקודות

שקשורות לכבוד בית הכנסת

הנקודה הראשונה

זה עניין של של נישוק נישוק ילדים בבית הכנסת וני שוק מבוגרים בבית הכנסת

הנקודה השניה אם ארצה השם

זה הנושא של עשיית בית הכנסת קפנדריה זאת אומרת מעבר משתמש בבית הכנסת כמעבר ממקום אחד למקום שני והנקודה השלישית זה הנושא של ניקיון בית הכנסת ובזה אנחנו נחתום את הנושא הזה שהתחלנו אותו בשבוע שעבר ונעבור אחר כך לעניינים בהלכות שבת

אז הנקודה הראשונה

במישוב בית-הכנסת אני רוצה לפתוח במעשה בסיפור

שכמדומני שכמו שזה מסופר ומסופר על הזל הקטן למעלה בסבן סבנטי

שהרבי ראה אבא אחד מנשק את הבן שלו בבית הכנסת

והוא הסתכל הוא לא העיר שום דבר באותו הרגע אבל לאחר מכן הוא נכנס לחדרו והוא שלח את

מזכיר עם קיצור שולחן ערוך שעם הספר שבהלכה שכתוב שאסור לנשק ילדים קטנים בבית הכנסת מכיוון שצריך להראות אהבה לקדוש ברוך הוא

ולא להראות אהבה למישהו אחר במקום כזה קדוש

היה לי שום פיקוד על לוי יש יותר שני נשים את היד של אבא בעזרת השם נתייחס בעזרת השם אז אנחנו נראה את הדברים יש לנו אנחנו כולנו מכירים את מה שנקרא את המנהג המנוהל המנהג חסידים

שמנהל חסידים הוא זה שמביעים את רחשי הלב והאהבה מישהו מגיע ופוגשים חבר חדש שהרבה זמן לא ראו אותו

איזה איזה מישהו שנוסע לרבי וכדומה אז איך אומרים יש שירים וריקודים וחיבוקים וגם נשיקות

שאלה נשאלת האם הנושא הזה כמו שוברים הוא חלק ואיזה מאיזה כיוון הוא חלק

ואני אומר מראש כל הדיון שלי סביב הנושא תדעו שבהלכה יש כמה וכמה אופנים יש אופנים שאתה בא לפשוט את הדבר ויש לפעמים שמלכתחילה אתה ניגש לעניין כדי למצוא את הצדק למנהג אתה מנסה למצוא את איך אומרים למצוא

נהגו ישראל כבר נהגו בזה כבר הרבה מאוד אנשים עושים את זה שלא לדבר על בתי כנסיות בחוץ לארץ אצל שלוחים שלפעמים בית הכנסת זה מקום מפגש

מקום מפגש להרבה הרבה אנשים אנשים ונשים בעזרת אנשים וחלק מאהבה והחיבה שמקרינים להם אז זה גם באופן של נשיקה את מה שאצלנו שלום עליכם למשל בצרפת זה נשיקה

זה צורת ביטוי של של קירבה של ידידות אז איך אומרים זה זה דבר שכל כך כל כך מפורסם

נהגים בו בעולם כמו שנקראים מצווה ליישר מןגם של ישראל

אומרת אני יוצא מתוך נקודת ההנחה הזו ולא מתוך נקודת הנחה של מה היה כדאי לעשות אילו אלא איך זה כבר המנהג השאלה מה אנחנו עושים איתו נכון לעכשיו

כמדומה שדווקא איך שהאדמור הזקן מביא את הדברים יש לזה צעד ויש לזה מקור להקל בזה עכשיו אדמור הזקן בהלכות תפילה בסימן צדיק חיט בסעיף 1000 ואין לנשק בניו הקטנים בבית הכנסת כדי לקבוע בליבו שאין אהבה כאבת המקום

אין לנשק אין אין בזה תירוצים אין לנשק בניו הקטנים בבית הכפר זה הלכה אממור הזקן כותב אותה בפשיטות מאיפה הוא לקח את זה הוא לקח את זה מדברי הרמה כאן בסימן הזה מהיכן הרמה לקח את זה לקח את זה מהבנימין זאב מהיכן לקח את זה הבנימין זאב זה שם של ספר בנימין זאב מאיפה לקחת את זה הבנימין זאב לקח אותו מספר האגודה אחד מהראשונים

רק כשפותחים את הדברים במקורם וזה באמת הדרך הנכונה ללמוד תורה

את הדברים ביסודות רואים דבר מעניין

במקום שהבנימין זאב מביא בשם ספר האגודה הוא כותב כך מצאתי בספר האגודה בברכות פרק כיצד מברכים בשם ספר כלבו ולא ינשק אדם לבניו בבית הכנסת להודיע שאין אהבה כי אהבת הקדוש ברוך הוא מה ההבדל בלשון מה מה משתנה

בין הלשון של האגודה לבין הלשון שהביא

הזקן מה נשתנה מילה אחת יחיא מילה האחת מה המילה המשונה שהאדמור הזקן כתב ואין לנשק בניו הקטנים ואילו האגודה מביא אותו בשם הכלבו וכל אלה ולא ינשק אדם לבניו בבית הכנסת

זה הזכיר בניו בכלל וזה הזכיר בניו הקטנים

אני מצאתי זאת אומרת חשבתי על זה בראיון ואחר כך מצאתי 5 אחרונים

5 אחרונים שסוברים שיש פה דיוק כולם מפרשים מהרמה גם כן מביא בניו הקטנים כולם מצאו לנכון להדגיש שזה שהרמה שינה מהלשון של האגודה והכל בו זה לא היה סתם הוא שינה בכוונה כי יש הבדל בין נשיקה שנותנים לילד קטן לבין נשיקה

שנותנים לאדם מבוגר נשיקה שנותנים לי ילד קטן זה נשיקה כזאתי של חיבה נשיקה שנותנים לאדם מבוגר זה הרבה פעמים נשיקה של כבוד לפעמים זה נשיקה של נימוס לפעמים של נשיקה של דרך העולם ולפעמים לפעמים נשיקה של אהבה

אבל יש בזה כמה וכמה דרגות אבל אף אחד לא בא לילד קטן נותן לו נשיקה של נימוס אין דבר כזה לילד קטן נותנים נשיקה של אהבה אז כיוון שכך הרבה מהאחרונים האחרונים שחשובים למדו

שלילדים קטנים אנחנו באמת צריכים ילדים קטנים אנחנו באמת צריכים להקפיד בהם להקפיד להקפיד לא לנשק אותם בבית הכנסת

יש בזה הלכה מפבורה שצריך להיזהר בזה אבל כשאנחנו מדברים על ילדים גדולים בנים גדולים או שהאבא עולה לתורה ואחר כך יש בתי כנסיות שמתנשקים או שמנשקים את היד שכל הדברים הללו כן על נישוק בפנים כבר יצרו נגד זה הרבה אבל אבל נישוק ביד שזה ממש דרך כבוד

זה דבר כזה שנהגו אפילו בו אפילו גדולים

צדיקים זאת אומרת מכיוון שזה נשיקה של כבוד הקלו בה זה לא נשיקה של אהבה וחיבה כאן אני מגיע לעיקר הבעיה נשיקת החסידים מהי נשיקה של נימוס וכבוד או נשיקה של אהבה

אז במשך הרבה הרבה זמן אני אמרתי בטח זה נשיקה של אהבה ואחר כך אני ראיתי שיש אנשים כאלה שמקריבים רק את הזקן ככה לא רוצים מפחדים או לא יודע כל מיני כאלה

על כל פנים אנחנו צריכים להגיע למסקנה כזו

אם אתה רוצה לנשק את החבר שלך עכשיו נשיקה של אהבה תעשה את זה חוץ לבית הכנסת אבל אם אתה עושה נשיקה של כבוד יש לך על מה לסמוך יש רבים מן הפוסקים שהבינו את החילוק הזה שהזכרתי עכשיו שיש הבדל בין ילדים קטנים לגדולים אם הנשיקה היא רק בגלל שככה זה המודה שכשאמרו שמישהו חטן אז כולם ניגשים ואומרים לו מזל טוב נותנים לו נשיקה וכשנולד לו בן יש הרבה שנוגעים גם כן לתת נשיקה

אז אם זה הנורמה אתה בעצמך מקבך לא היית עושה את זה כאן אבל אתה עושה את זה מכיוון שכולם עושים אז יש לך על מי לסמוך אבל אם אתה עושה את זה מפני אהבה אז זה באמת דבר שעליה הוא בעייתי אנחנו צריכים אני סיפרתי בשבוע שעבר ואני אזכיר את זה גם עכשיו שאחד מהחשובים של הפוסקים החבדים

שרצה לנשק חתן זה באמת נתן לו יד משך אותו מחוץ לבית הכנסת ונתן לו נשיקה אז חשבתי למה עשה את זה

אתה יכול הרי היה יכול לסמוך על האגודה אלא מה הוא רוצה לתת נשיקה של אהבה אדם שנותן נשיקה של אהבה עושה אותם מחוץ לבית הכנסת אבל אדם שעושה נשיקה של כבוד ונימוס יכול לעשות אותה בתוך בית הכנסת גם כן אז זה דבר שצריכים לקחת אותו בחשבון הלכה פסוקה בשולחן ערוך אני אומר בזהירות שאולי אולי אולי

היה מקום נוסף היה אני אומר היה כאילו שזה היה אפשר למעשה אי אפשר

היה לכאורה אפשר לומר אנחנו יודעים שבתי הכנסיות שלנו הם לא בית כנסת עם כל הדינים של בית הכנסת יש בית כנסת אז היה אפשר לאכול פה עכשיו לא היה אפשר לאכול פה מלכתחילה כשבונים בית הכנסת היום בונים אותו על דעת זה שלא יהיה לו דין בית הכנסת יהיה לו דין של מקום שאנחנו מתפללים או לא בית הכנסת

לכן אצל החסידים קוראים לבית הכנסת בשם

שטבל בעיתון בית בית שמתספים בו אבל לא בית כנסת כי בית כנסת

יש לה המון המון דינים אסור לאכול אסור לשתות ואסור לישון ואסור כל מיני דברים שאנחנו לא עומדים בהם

אז לכן היה אפשר אולי להגיד כיוון שהקדושה של בית הכנסת נכון להיום אצלנו היא לא אוחזת ברמה של קדושת בית הכנסת כתחילה לכן מותר לנשק אבל אם כן אז היה מותר גם לנשק גם ילדים קטנים אז למה אז למה הרבי אמר לאותו אבא

שבקיצור שולחן ערוך כתוב שאסור לנשק סימן שהרבי למד בפשטות כן אולי איזה נושא מנתי נבנה הבד תהיי גם אוכלים וגם מתוועדים אבל כנראה שהסיבה שהרבי העיר מכיוון שהספר שהסיבה

כתובה פה כדי לא להראות אהבה אחרת

שמעבר לאהבת המקום ברוך הוא זאת אומרת אתה רוצה להראות שאתה אוהב רק את הקדוש ברוך הוא והעניין הזה שאתה אוהב רק את הקדוש ברוך הוא בהחלט דבר שהוא קיים גם אם זה שטבל גם אם זה רק בית מדרש גם אם זה לא בית כנסת עם דינים של בית הכנסת אז כיוון שככה ההלכה למעשה אני חושב שאנחנו יכולים ללמוד מזה

אנחנו התרגלנו שכשאנחנו רואים דבר אנחנו לא מעירים בואו תראו איך שהרב

נכון הוא לא האיר לבן בפנים אבל אפשר לשלוח אליו אנשים שהוא מקבל מהם אנשים ידידים שלו צורה נעימה אם אתם רואים אבא שמנשק את הילד שלו ככה הביא אותו להקפות שמחת תורה הביא אותו ככה מחזיק אותו על הידיים ומנשקים את ספר התורה אז גם הילד הוא ספר תורה אז הוא מנשק אותו יש הרבה

אבל בבית הכנסת זה לא נכון לעשות את זה ולכן אנחנו צריכים להעיר לאותו בן אדם אם הרבי עיר גם אנחנו יכולים לעשות את זה בצורה מנומסת בצורה נעימה להראות לו את הספר בפנים הנה זה גם דוגמה איך מעירים

אתה בא לבן אדם לומד איתו ביחד את ההלכה בפנים אם אתה חושב שהוא יתבייש ממך אז תשלח אליו אנשים לא יתבייש תבחר כמו שהרבי לא בא אליו בעצמו והראה לו את הספר אבל הוא שלח מישהו שיעשה את זה אז אני חושב שזה הנקודה הראשונה שאני רוצה לדבר עליה של נישוק

זה דבר שהוא אסור נישוק מבוגרים אם זה דרך כבוד כמו שנהגו בבתי כנסיות של הספרדים לנשק את הידיים וכדומה זה אפשר להקל כי זה באמת נשיקה של כבוד והרבה גדולי ישראל עשו את זה מספרים שגם האריז על נשק את היד את הידיים בבית הכנסת על כל פנים הנשיקה ביד היא הרבה יותר ברורה שהיא של כבוד ולא של אהבה נשיקה של מבוגר כשהיא עם כוונה לכבוד נימוס וכולי יש מקום גדול להתיר

נשיקה כזאת של אהבה נעשה אותם מחוץ לבית הכנסת זוהי ההלכה ועכשיו אני רוצה לעבור לפרק השני שזה נושא שהוא מאוד מאוד מאוד מאוד מצוי בבתי כנסיות וזה לעשות את בית הכנסת כמעבר אתה פשוט עושה דרך קיצור דרך בית הכנסת נכנס יוצא מהפתח הזה מהפתח השני בלשון של ההלכה

זה נקרא קפנדריה

המקור לזה בגמרא במסכת גברמות הגמרא למדה את זה מי זה שבבית המקדש

אסור לעשות כפרייה זאת אומרת היה אסור לעשות את המעבר דרך בית המקדש ואת הגמרא שם בדף וו איזו תמורה מקדש ולא יעשה לו כפנדריה אומר רשי מה זה קפנדריה לקצר הילוכים שלא יקיב ויכנס בפתח זה ויצא בפתח שכנגדו גמרא במסרת מגילה בדף כף טית אומרת

מהי כפנדריה מאיפה נפלה המילה הזאתי ללשון העברית שלנו

למה רבא כשמע קפיה כמו המשמעות הפשוטה של המילה מה ישמע מנדה אמרש רשי בעוד שאני מקיף שורות של בתים הללו אכנס דרך הבית הזה והקצר את הדרך ממבוי למבוי ומבית הכנסת הוא בית הכנסת בן שניהם טוב אז למדנו קודם כל את המקור של היסוד

היסוד הזה היה בבית המקדש

בית המקדש

את זה לכל מקום שהוא בית תפילה כי בית כנסת נקרא בית מקדש מעט אומר השולחן ערוך אין לנו את הסימן הזה של שולחן ערוך אדמור הזקן אומר השולחן ערוך באורח חיים סימן קוף נון 1000 סי היו לבית הכנסת שני פתחים לא יכנס בפתח זה לעשותו דרך לצאת בפתח השני לקצר דרכו

עם היה דרך עובר קודם שנבנה בית הכנסת

מותר לכן אם לא נכנס בו תחילה כדי לקצר דרכו מותר לעשות דרך וכשנכנס בו להתפלל מותר למי שנכנס בפתח זה לצאת בפתח אחר אז למדנו בשולחן ערוך כמה דברים לעשות קיצורים מבית הכנסת אסור אם הקיצור דרך היה בבית הכנסת עוד קודם שהוא נבנה מותר לפני שהחליטו שהמקום הזה בית הכנסת גם כן מותר

נכנסתי לבית הכנסת להתפלל עכשיו אני רוצה לצאת מפתח מסוים לעשות קיצוץ

גם זה מותר השאלה הדיוק שאני רוצה לדייק כאן ומצתי לו הרבה סימוכין לדברי הפוסקים השולחן ערוך כותב שאסור לאדם לקצר דרכו בבית הכנסת מה זה דרכו דרכו זה שהוא הולך אל השוק הולך

לא יודע הולך הביתה הולך אסור לו לעשות קיצור דרך בית הכנסת מהלשון של השולחן ערוך מה מה שזה מדובר על ענייני רשות אם למשל אני מאוד ממהר

למצווה אני רוצה להגיד קדושה ואם אני לא אעשה איזה שהוא קיצור דרך הבית כנסת הקטנה הזאתי אז אני לא אגיע לבית הכנסת שאומרים שם קדושה או שאדם ממהר לקנות

צורכי שבת הוא יודע שהחנות אוטוטו נסגרת והוא יפסיד אם הוא לא יעשה את הקיצור דרך הזאת שממהר ללוויה המת הוא לא משנה כל דבר שהאדם ממהר מפני שהוא במצווה זה לא נקרא דרכו זה דרך השם זה לא הדרך שלו וכיוון שכאן

קיצור דרך מסקנת הדברים קיצור דרך בתוך בית הכנסת כדי

להזדרז למצווה הדבר הזה הוא מותר כי בזה אין ביזיון מקור הדברים זה ברמבם הרמבם כותב שאסור להיכנס בהם אלא לדבר מדבר למדו הפוסקים אם זה לדבר מוצווה אין לך שום בעיה אתה נכנס ואתה עובר הלאה

האופנים של ההיתר בשולחן ערוך בסימן קוף נון 1000 בסעיף 1000 כתוב שמותר לבן אדם להיכנס לבית הכנסת לצורכו בכמה תנאים מהם אנחנו נלמד על קיצור דרך בבית הכנסת מה כתוב שם אם צריך להיכנס לצורכי כגון לקרוא לאדם יכנס ויקרא מעט יקרא משהו בלימוד או יאמר דבר שמועה יקרא מעט

זה נקרא יגיד פסוק במקרא או בתנך

או יאמר דבר שמועה יגיד משהו משנה המטרה שבעל פה ואחר כך הקראנו כדי שלא יהיה נראה כאילו נכנס לצרכו אם אינו יודע לא לקרות ולא לשנוא מר לאחד מהתינוקות קרא לי פסוק שאתה קורא בו אויש אמת ואחר כך יצא שהישיבה בהם מצווה שנאמר השריר שלי בטבע אז יש פה כמה וכמה נקודות אנחנו צריכים לנתח בהלכה הזו

בהלכה הזאת אנחנו לומדים דבר ראשון

שאם אתה שואל קצת ולומד בתוך בית הכנסת זה כבר משחרר אותך מהכניסה

שלו כפי הדין אומר המשנה ברורה אני חושב שאני עונה על כל השאלות ואם לא אז אני אתן זמן

אומר המשנה ברורה בביאור הלכה מי ההלכה הזו אני לומד שמותר לי להיכנס לבית הכנסת לצורך לקרוא איזה בן אדם או לצורך לשתות מהברז או לצורך שירותים או לצורך משהו שהוא סמים להינצל

מהגשם ומהחור

לגמרי אבל אם אני אקרא איזה פסוק בבית הכנסת או שאני אקרא שם איזה שהוא משנה או שאני אשמע איזה ילד אומר איזה לימוד משהו או שאני אתעכב בהם מעט זה מתיר לי יש המשנה ברורה יהיה מותר גם כן לעשות קיצור בבית הכנסת עם התנאים הללו אם אני רוצה לעבור בבית הכנסת ואני דרך קיצור אני יכול להגיד איזה שהוא פסוק תורה או פסוק נע או משנה

לשמוע מישהו שאומר או אפילו קצת להתעכב בלי להגיד שום דבר קצת להתעכב כמו שכתוב אשרי יושב בתך השאלה הגדולה היא האם מותר לי לעבור בבית הכנסת ככה במהירות ולהגיד פסוק תוך כדי שאני הולך או שאני צריך לעצור בטח ראיתם אנשים כאלה שמתיישבים עוצרים יושבים אומרים פשוט לא ממשיכים הלאה

האם כשאני אומר פסוק אני אומר למשל תורת ציווה לנו משה מורשה קהילת יעקב

או שמע ישראל השם מנגין השם אחד אני אומר אני יכול להגיד לו לא ככה בני ובין עצמי ככה בטיסה תוך כדי שאני עובר או שאני צריך פשוט

לשבת ולהגיד השאלה הזאתי לעניות דעתי אפשר לענות עליה בדיוק לשון שכותב הבן איש חי בפרשת ויקרא באות טית אומר הבן איש חי אם נכנס בפתח זבל למד בבית הכנסת מזמור תהילים

שרי לצאת בפתח השני זה האבי נכנס לצורך מצווה ומי הוא טוב לשהות מעט שם שאז יהיו בידו שתי מצוות לימוד

מזה

שהבן איש חי מחלל הוא אומר יש ללמוד ויש לשהות מי הדין אם עברת בבית הכנסת בהליכה לבד ואמרת פסוק שמע ישראל השם אלוקינו השם אחד

מותר לך אז זה לא נחשב שאתה עשית פה ביזיון לבית הכנסת

אבל אם אתה רוצה להדר אומר אומר הבן איש חי טוב שגם 9 זאת אומרת מי שרוצה להיעדר שגם ישב יגיד בסוף מי שנחוצה לא הדרך ואין לו את הזמן לעשות את זה יכול לעבור במהירות להגיד פסוק תוך כדי הליכה וזה כבר יהיה מותר לו עצם זה שהוא נכנס הוא לא ביזה את המקום כי הוא למד באותו מקום אמר פסוק תהילים עם זה אין לו בעיה לכאורה היא לא יושב עם זה אפילו לעמוד לא ללכת לא

אנחנו נראה אם יש באמת חשיבות לישיבה ודווקא כי בלשון של השולחן ערוך כתוב כמה אפשרויות אפשרות לקרוא פסוק מהחומה שם או משנה או אפילו לשעות הלשון השולחן של השולחן ערוך היה שמותר גם אם האדם רק שואה מעט שמה

אז מה הפשט שהיא אומר הרמה שמה למקום אתה יודע מה זה שיהיה

התהייה זה כדי הילוך בפתחים

טוב איך אומרים העברת את השאלה ממקום אחד למקום שני מה זה שיעור בפתחים כותב המשנה ברורה בסעיף קטן יוד גימל שיעור בית פתחים דהיינו חטא טבחים הליכה של חטא טפחים כל טבח 8 ס"מ 8 ס"מ * 8

זה משהו 60

זהו אני כמה זמן לוקח ללכת ככה כמה זמן

שנייה איזה 6 לי תעמוד שני שניות בבית הכנסת עמידה אתה שואק וזהו מספיק זה גם מועיל אתה לא חייב להגיד פסוק אתה לא חייב להגיד משנת אתה לא חייב לשמוע מישהו שאומר משנת אתה יכול לעמוד ובאופן כזה אתה כבר יוצא ידי חובה אין לך עם זה שום בעיה

באים האחרונים אחרוני דורינו ומעלים רעיון הם אומרים תשמע כל הפטנטים האלה להגיד פסוק

להגיד לעמוד שתי שניות כל מה שלמדנו עד עכשיו זה יכול לעזור כאשר אתה לא עושה את זה בקביעות אבל שתעשה את זה בקביעות ותגיד פסוק זה זלזול בבית הכנסת

ויש שאומרים לו מותר מותר לגמרי מה שהתירו איתי אני רוצה להגיד לכם כלל בפסיקה בפסיקה איך אומרים אף אחד לא לא עשה את התנאי הזה אף אחד מהנושאי כלי השולחן ערוך לא עשה את התנאי הזה

השולחן ערוך לא עשה את התנאי הזה אז כיוון שכאן דבר כל כך ברור שהם לא אמרו שבקביעות הדבר הזה הוא אסור אמרו מתי מותר השולחן ערוך אומר מתי מותר אז מותר זה מותר

למה אני צריך להגיד כל מיני פירושים משלי כשאין להם רמז אפילו של מילה שאני יכול להיתלות עליה ולכן אין לי עם זה בעיה בכלל אין לי בעיה אם אני עומד בתנאים אני עומד בקריטריונים אני יכול אין לי עם זה בעיה בכלל כאן אנחנו מגיעים לדבר מאוד מאוד מעניין

יש סייבר שנקרא מקור חיים של בעל החוות יאיר של רבי יאיר בקרה

ואדמור הזקן מזכיר אותו בקונטרס אחרון כמה וכמה פעמים+ הוא טוען

שלעשות קיצור בתוך בית הכנסת דרך הבמה זה זלזול

יש ספר משנת יוסף של הרב יוסף ליברמן מירושלים הרב שלשום החומות והוא הביא את המקור חיים הזה ולמד ממנו גם איפה שהכהנים עומדים ומברכים על הדוכן גם שמה אל תעבור שם סתם אם אתה עובר לצורך מצווה טוב אבל אם לסם לעבור לא אני רוצה לומר לכם שוב

גם בנקודה הזאתי יש לנו כללי פסיקה בנושא הזה לעשות קיצור זאת אומרת הוא טוען שאם אתה נמצא בבית הכנסת פללת יפה הכל בסדר נכנסת ברשות לבית הכנסת גמרת תפילה אם אתה תעבור דרך הבמה תוכל לצאת יותר מהר מבית הכנסת הוא אומר

אסור לעשות את זה הרב הרב חבות יאיר הוא היה האחרון היחסית הוא האחרון הוא לא ראשון 253 מאות שנה הוא לא ראשון

ולנו יש כלל שכותב שכותב אותו הבית מאוד מאיר בהרבה מאוד מהתשובות

לא והכלל הוא כזה בלשונו הוא אומר מיכה לי ודע לא

הוא אומר כלל בכללי פסיקה ודע שכבר כתבתי בכמה וכמה פעמים שנוח לי ללמוד משתימת דברי הפוסקים הראשונים יותר מפירושם של האחרונים איך יכול להיות שדין קפנדיה דין לעבור לא הוזכר אצל אף אחד לא מהראשונים וגם לא מהאחרונים חוץ

אמות יאיר שאף אחד מהם לא הזכיר שאסור לי לעבור דרך הבמה לצאת מבית הכנסת+ יותר מהלשון של השולחן ההוא מה שכאשר נכנסתי לבית הכנסת ואני רוצה עכשיו לעשות קיצור ולצאת מפתח מסוים בבית הכנסת כי כי נוח לי לצאת ממנו זה כתוב במפורש שזה מותר אז מה פתאום הבמה תהפוך להיות יותר קדושה מאשר דין קפדריה המקורי

והראשונים לא אמרו שום דבר האחרונים לא אמרו שום דבר רק החברות יאיר אמר ויש לנו עוד כלל בכללי

עיקר שהוא מוזכר גם בשולחן ערוך אדמור הזקן שכאשר הדבר הוא מצוי ברור ושתקו ממנו הפוסקים אנחנו יכולים להגיד בדשתקו שמע מינה דלוני כלום דבר פשוט שהם לא אמרו אותו אתה יכול ללמוד מהשדיקה שלהם משהו אם זה דבר שהוא מקרה נדיר והם לא אמרו שום דבר אז מהשתיקה אתה לא יכול ללמוד כלום אבל אם המקרה הוא מקרה מצוי זה מצוי כל פעם שנכנסו

לבית הכנסת ורוצים לעבור דרך הבמה ולצאת החוצה ובזריזות אז אף אחד לא הזכיר את זה זה עצמו מוכיח שאתה יכול ללמוד מהשתיקה שלהם איזה שהוא דבר לכן לעניות דעתי אין בעיה לעבור דרך הבמה אחרי שנכנסת ברשות לבית הכנסת

מאוד מאוד מאוד מצויה יש בתי כנסת עוד מעט החורף קרב ובה יש בתי כנסת כאלה

שהמתלים לתליית החליפה הכובע המעיל המטרייה נמצאים בחדר+ פנימי אני נכנס לבית הכנסת

אני עובר דרך בית כנסת כולו כדי להגיע לחדר הפנימי ששם תולים מעילים אתה עובר בבית הכנסת עכשיו למה בשביל לתלות מעיל אחר כך תשב פה ללמוד אחר כך אתה תשב פה ותתפלל אני אדבר גם על זה

לאט לאט נדבר גם על זה

כן אז אתה רוצה להגיע או למשל בישיבות הרבה פעמים חדר האוצר הספרים בישיבה הוא נמצא בסוף בסוף האולם של הלימוד יש לך חדר

להגיע לחדר הזה בלי לעבור את כל העולם אני צריך ספר אז אני הולך את כל בית הכנסת ואני הולך לאוצר אני לא רוצה את בית כנסת השאלה אם אני צריך להגיד פה פסוק אני צריך לשהות אני צריך

התשובה היא לא למה כי בשביל מה אתה עושה את כל זה

זה צורך מצווה בטח בית ספר אתה רוצה ללמוד תורה לתלות את המעיל זה כדי שתוכל לתלות ולשבת במנוחה להתפלל במנוחה ושיהיה יפה ומסודה אז כיוון שכך אם זה לנו בעיה ומכאן אנחנו מגיעים

להלכה נוספת שהיא מאוד מצויה הנה למשל כאן יכול להיות מצב שהדלתות של בית הכנסת הגדול תהיינה סגורות ואני ארצה להיכנס לבית הכנסת הגדול אני אצטרך לבוא מהדלת הזו לעבור דרך הבית הכנסת הזו ולהיכנס לשם

או שהמצב היום הוא כזה שיש כאן לימודים ויש גם בחדר השני במשך היום לימודים וכאשר אנשים יעברו נניח

מכאן לכאן כל הזמן הם יבואו ויצאו החוצה זה מפריע ללימודים אז אומרים להם אל תעברו מכאן תעברו דרך בית הכנסת שם בוא נניח שכאן לא היה בית הכנסת אבל כאן היו לימודים וזה מפריע ואומרים לי אל תלך מכאן תלך מבית הכנסת המקורי התשובה היא שכל פעם שזה הסיבה שאתה עובר דרך בית הכנסת זה לצורך מצווה

זה מועיל ללימוד תורה זה גורם לו להפריע למישהו ללמוד תורה כל זה הוא מותר

על זה לא נאמר מלכתחילה דין קפנדריה וכיוון שכאן לא צריך להגיד פסוק ולא צריך להגיד משנת ולא צריך לעמוד שתי שניות אפשר לעבור חופשי דרך הבית הכנסת כי אתה הולך לעשות עכשיו דבר נכון דבר לפעמים גדלתי בבית הכנסת פותח את בית הכנסת באמצע היום כי הגיע איזה שהוא איזה שהוא אדם שצריך לעשות תיקון אז הוא פותח לו את הדלת למתקן

ואומר לו הנה פה החשמל פה זה והולך אז הוא צריך לעצור ולהגיד פסוק לא כל הכניסה שלו היא בשביל כבוד בית הכנסת בשביל צורך בית הכנסת אז כיוון שכך גם כן אין לי שום בעיה

אני מגיע לדבר אחד לפני האחרון מה הדין קפנדריה בעזרת נשים בעזרת נשים האם במילים אחרות יש לה דין בעת הכנסת או לא עזרת נשים אנחנו באמת מוצאים בהלכה שעזרת נשים הייתה יותר קלה מעזרת גברים בהמון המון תחומים

מצד שני אנחנו מוצאים בפרי מגדים

שהרמה כותב שאסור לשחוט עופות בבית הכנסת

אם הוא לא היה אומר את זה אז אנחנו וגם את זה היינו מכירים אומר לא לשחוט עופות בבית הכנסת באה הפרימינגדים ואומר לא רק בבית הכנסת של האנשים גם בעזרת הנשים אסור לשחוט עופות אז אתה רואה שהוא משווה בין עזרת נשים לעזרת הדברים אבל שמה הוא מוסיף כמה מילים שהוא אומר מפני שזה גנאי מאוד גדול לשחוט עופות בית הכנסת זה גנאי מאוד מתוך דבריו אפשר לדייק

שדבר כזה שהוא כזה גנאי גדול

אנשים אי אפשר לעשות אותו אבל מוסכם לרוב ככל הפוסקים שבעזרת נשים קלה בקדושתם מעזרת דברים כיוון שכך נטיית הלב וככה הרבה מאוד פוסקים מסכימים שלעשות קפנדיה בעזרת נשים בפרט שיש צורך מותר גם ללא כל השיטות של הפסוקים וההתעכבויות בעזרת גברים זה מה שאנחנו דיברנו עד עכשיו אי אפשר בלי להזכיר איזה שהיא

של חידוש

אני חושב שעל כל פנים אני לא לא יכול להצביע על מקום נוסף שראינו שראיתי את זה

הרבי מדבר על ארץ ישראל שיש להיזהר לא לעשות את

האנשים שעוברים דרך הארץ לא לעשות את הארץ קפדריה זה כבר לא כתוב איך אומרים בשולחן ערוך אבל הוא התבטא בשיחות המוגעות אני מצאתי את זה גם בליבוטי שיחות בחלק חאלף 1000 וגם בליבוטי שיחות בחלק כאף דלד שניהם בסוף הספר בנסיעות של השלוחים

הורים שנסעו לאוסטרליה הרי בשלב אותם והנסיעה לאוסטרליה עוברת דרך הארץ זאת אומרת יכולה לעבור דרך הארץ ואז הרבי שלח אותם שגם יהיו בכותל המערבי יתפללו שם++ ובין הדברים שהוא אמר להם בשנת תפיל למד חית מאחר אני מתרגם אז אוי

ארץ ישראול

הרי אתם נוסעים לארץ ישראל הם נושאים

אוסטרליה אז הרבי התבטא בשיחה הרי אתם נוסעים לארץ ישראל אז זה שיחה מוגעת ולמטה הערה למטה כאילו למה הוא התבטא הרי אתם נוסעים לארץ ישראל אז הוא בסוגריים גם כן שמה מניחים כתבו דו הרי אתם עושים לארץ ישראל דור כאילו דרך ארץ ישראל

למה למה התבטאתי בסגנון שאתם נוסעים לארץ ישראל

אז הרבי כותב למטה בעיירה דה אין לעשות טא קפנדה ושלום

אתם לא ככה עוברים דרך ארץ ישראל לאוסטרליה כאילו המקור העיקרי שלכם אוסטרליה רק בדרך מעבר לארץ ישראל זה לא מתאים אחר כך בשנת תף שין מם אותו דבר קצת באותיות שונות

גם כן השלוחים נוסעים והרבי מתייחס לנסיעה שלהם מברך אותם אז הרבי אומר ככה וגם המילים הללו נותנות לנו קצת אותיות חדשות להתייחסות לארץ הקודש

שהביקור זה תרגום שהביקור בארץ ישראל בזמן שאתם נמצאים שם צריך להיות בסוגריים כמו כל ביקור בארץ הקודש באופן של קביעות

אתם צריכים להיות בארץ ישראל לא באופן של אריה או באופן של קביעות בהערה למטה על דרך מאמר חזל שלא יעשו הר הבית קפדר אתה רואה גם הנושא הזה של קפנדיה הורחב על ידי הרבי לא רק לבתי כנסיות אלא לארץ ישראל כולם ואני רוצה להגיע לנקודה האחרונה ממש בקצרה הנושא של ניקיון בית הכנסת

הנושא של ניקיון בית הכנסת מופיע מופיע מופיע בסיפורים שביומנים עשרות המון פעמים

שאני בעיניי ראיתי את זה יותר מפעם אחת

שנייר על הרצפה שאף אחד לא מזהה אותו הנה למשל נייר כזה כמו שנמצא שמה הרי לא היה נותן לו להישאר זה ברור כך מרים אותו זה פשוט הוא היה מיד בהתחלה הוא עצמו היה מתכופף ואחר כך שמיד אנשים היו אז זה היה מסמן או שהיה נעצר

מסתכל ואז נעשה הזה מוצאים את הנייר מרימים אותו זה יהיה סדר שנת תש היה מישהו שאמר לרבי זה לא שיימס זה לא זה לא אז הרבי ככה הצליף בו

שהאבא של רשי היה מטאטא בית הכנסת בזקנו ככה הרבי הזכיר אז אני התעוררתי חפש את הנושא הזה של האבא של רשי שמנקה את בית הכנסת בזקנו

המקור הראשון הראשון יש בזה זה לא כל כך פשוט להגיד שזה אבא של רשי במקורות הקדומים המערם חגי בספר משנת חכמים הוא מתאר את כל זה שצריך לכבד את בית הכנסת וכולי וכולי וכולי ואז הוא מסיים ואמרו בסךדים על להביא אביו של רשי שהיה מכבד בזקנו את מקום אהרון שבו ספר התורה

ככה הוא מתרגם הוא בתור מקובל אז אם היות כי שמועה זו אינה נכנסת לאוזניים מטעם סוד הכמות ומעלה רמזי קדושת חלקי הזקן העליון כאילו לא מסתדר לי שעם הזקן הוא עשה את זה אבל זה הסיפור עכשיו הוא שולח אותנו לספר חסידים אז הלכתי לחפש את ספר חסידים שהוא אומר בית ספר חסידים לא כתוב גם מה שהוא אומר לא כתוב מעשה ברבי יעקב ברבי היקר שהיה מכבד בזקנו לפני ארון הקודש

מי היה רבי יעקב ורבי היקר

הרב של של רשי או הרי של הרייבה שלו או הרב שלו אז זה כבר לא זה לא זקנו הוא כתב שספר חסידים כתב שזה זקנו

וכולי וכולי לא העריכות בציטוטים אבל אפשר גם כן לתרץ שהרבי אומר שזה אבא שלו אז אומרים אבא זה אבי אביו זה אותו דבר אותה בחינה אני רק רוצה לסיים מה שכותב בספר בית אבוד החסיד הרב יעקב ורבי עקב רבו של רשי זל

היה מכבד היכל שבו הספרים בזכנו שהיה לו זקן גדול והיה אומר במה אקדם פני העליון כי אם לכבדו במה שכיבני או כיבדני בזקן אני מכבד אותו בזקן אז הוא מסיים בסוף איך הם ראוי לאכול תלמיד חכם שירביץ תורה ברבים בבית הכנסת שלו לקנח ההיכל והספרים אז חברה בית הכנסת צריך להיות

נקי נכון שמתוועדים ויוכלים ושותים וכולי וכולי

צריך להיות לנו יקר שבית הכנסת יהיה נקי ומסודר עד כמה שהדברים ניתנים שאנחנו נשתדל בבתי כנסיות מה שנקרא בית כנסת בית כנסת

מקום מקדש מעט שאנחנו נשתדל במקדש מעט לכבד אותו אז הקדוש ברוך הוא יגיד האם מכבדים אותי בבית מקדש מעט אז מה יהיה בבית מקדש גדול

אז הוא באמת ישתלם לו כבר לבנות את בית המקדש שיבנה במהרה בימינו המקום