הכל הבל ורעות רוח

 

תמליל אוטומטי מהשיעור (יתכנו שגיאות):

אנחנו בקוהלת בפרק הראשון פסוק יד הפסוק הוא ראיתי את כל המעשים משהו שנעשו תחת השמש הנה הכול אבל ורעות רוח

משהו מהסגנון של הפסוק הזה אנחנו שמים לב בכל המהלך של הפסוקים האחרונים אז בכל זאת ישנה התמקדות על ביטול שבו אנחנו נעסוק יותר הביטול הביטוי הבל ורואות רוח הוא אומר שכל המעשים כולם הם הבל ורעות רוח כל מה שנעשה תחת השמש זה בעצם איפה שאנחנו נמצאים

הכל זה הבל ורואות רוח

זה מלשון שבירה בעברית המקורית שבירה רוח הפסוק הוא פשוט ולא פשוט

אז במובן הפשטני אנחנו עברנו אותו כבר

הכל אבל והכל כלום בסדר אבל יש משהו מעבר לזה

בספר הטניה יש לו פעמיים שהוא משתמש בביטוי הזה של אבל ורוט רוח פעם אחת בנוגע המידות הלא טובות שיש בנפשו של האדם הוא אומר שכשם שיש מידות טובות ישנם 10 ספירות קדושות ויש 10 סבירות של קליפה וסדרה אחת ובתוך העשר ישנם 7 מידות

אז המידות יכולות להיות חיוביות יכולות להיות שליליות אז המידות השליליות השליליות הוא קורא אותן

ורואות רוח זה הפעם הראשונה שהוא מתייחס בפרק השישי של ספר נתניה ויש פעם נוספת שהוא מתייחס למושג אבל ורט רוח

זה בנושא ממש לא שגרתי כאשר הוא רוצה

לגרום לאדם הגאה שמחזיק מעצמו מבחינה רוחנית אני מתכוון שידע איפה הוא אוכל אז הוא אומר לו תתבונן בחלומות שלך רוב החלומות שלך שהם הבל ורואות רוח אז הפסוק של קוהלת הפך להיות מטבע לשון כדי להבין

מה מה

חיתום מהי הפחיתות של האדם הוא קורא לה פחיתות מבחינת אבן ורואות רוח אז שוב פעמיים מופיע הביטוי בספר התניה אבל רואות רוח זה ביטוי תנכי מובהק של קוהלת הביטוי הזה מושאל בספר התניא פעם אחת לבטות מה הם מידות לא טובות ופעם שניה לבטות מהם חלומות שאינם משמעותיים

חלומות של אבל ורוט רוח מה זה נקרא

לא מתוקנות ומה הקשר שלהם לאבל ולראות רוח כמו שהזכרתי המילה ריאות בלשון לשון הקודש בלשון העברית המקורית היא לשון שבירה ריאות רוח זה הפירוש הוא לשבור את הרוחניות רוח הרוחניות המידות הרעות נשלחו לעולם בשביל

ליצור בחירה חופשית אצל האנשים ולהקשות לאדם את העבודה שלו כאן כדי

שהוא יתקדם בכוחות עצמו ולא באיזשהו מתנה מלמעלה

מה שאני רוצה יותר להתמקד

וזה נושא בפני עצמו רק שאנחנו נשתמש בו כדי להבין את הפסוק הזה שאומר שלמה זה הנושא של החלומות בכלל ואחר כך השייכות שלהם לאבל ולראות רוח זאת אומרת

אם בספר התניא הוא קורא לרוב חלומותיו של האדם הוא מדבר על האדם המצוי רוב חלומותיו של האדם הם הבל ורואות רוח אז אנחנו צריכים להבין בכלל מה זה חלום

ואיך זה עובד מהבחינה היהודית

וכשהמצב הוא לא טוב כאילו אז זה נקרא אבל ורוט רוח

אז מה זה חלום בכלל

אז קודם כל יש לנו

ממרה של חכמינו בגמרא

שכל החלומות כולם אין מראים לאדם חלום אלא מערעורי ליבו

המשמעות הראשונה של

של הגמרא הזו זה גמרא במסכת ברכות הגמרא אומרת שבעצם כל מה שהאדם רואה בחלום זה דברים שהוא חשב עליהם ראה אותם שמע אותם

התבונן בהם הרהורי ליבו

האקסיומה הזאתי שכל חלום הוא בעצם עירעורים של האדם עומדת לכאורה בסתירה רבתי נוכח המציאות

אנחנו חולמים חלומות

רואים דמויות שמעולם לא ראינו

נמצאים במקומות שאף פעם לא ראינו אותם כמו שהם ואף פעם לא היינו בהם

מקבלים איזשהם מסרים שלא שגרתיים לגמרי וכל זה טעון ביוב איך הוא מסתדר עם הלשון הפשוטה של חכמינו שאין דבר כזה שאדם יראה חלום אם זה לא מהרהורי ליבו אין דבר כזה

זאת אומרת שאין יוצא מן הכלל זה הכלל וזה אין לו יוצא מן הכלל

אז מי שהתייחס לשאלה הזאתי זה בא לטניה בעצמו לא בספר הטניה אלא בספרים אחרים שלו בספר אחר שלו

והוא טוען

שזה נכון אין שום חלום שהוא לא מעירעורי לבך אבל כדי שנבין איזה סוג ערעורים אנחנו צריכים להבין שכל מה שאנחנו רואים כל מה שאנחנו שומעים וכל מה שאנחנו חושבים

הוא מתקבץ בסופו של דבר

לי את המילה המתאימה הוא מתקבץ בסופו של דבר

למוח ובמוח הוא מצטמצם ומתכווץ

לאותיות

זאת אומרת גם כאשר אנחנו למשל היינו בעבר באיזה שהוא מקום וראינו איזה נוף מעניין ואנחנו מנסים עכשיו להיזכר בנוף שראינו ואנחנו מציירים אותו בדמיונינו קוראים לזה קוראים לזה אותיות יש אותיות של שמיעה יש אותיות של ראייה זה כמו שזה כמו שהתמונה על המסך גם כן מורכבת מנקודות נקודות נקודות נקודות

וכמו שהאותיות שאנחנו כותבים על הדף גם כן בעצם מורכבות מנקודות נקודות שיוצרות את האות אז כך זה גם במובן הרוחני אני מתכוון עכשיו רוחני לא אלוקי יהדותי אלא רוחני לא גשמי שכל חומר שאנחנו מכניסים אל עצמנו לתוכנו אין חומר שנקלט על ידי האוזניים

אין חומר שנקלט על ידי הראייה ואין תובנות שהשכל שלנו הסיק אותם מעצ

כל אחד מהדברים הללו מתכווץ בסופו של דבר והופך להיות מסה של אותיות

בלשון החסידות והקבלה קוראים לזה במשפט אחד קצר הנפש מלאה אותיות הנפש של כולנו מלאה אותיות אנחנו כבני אדם כל מה שאנחנו עושים חושבים מגיבים זה תוצאה של מילוי אותיות שיש בנו שוב

נכון שהאותיות של הראייה הויזה הויזואליות לא דומות לראיות של השמיעה זה סוג אחר של אותיות

וזה אותיות הכל זה אותיות

זה בעצם האדם האדם כולו אותיות זה הנוסחה בספר יצירה זה

הרעיון הזה מורחב באריכות גדולה אבל אנחנו חושב שדי מבינים את העניין או הכל פנים מרגישים אותו או חשים אותו שזה אכן כך שכל דבר שאנחנו שומעים בסופו של דבר מתכווץ אצלנו באיזה שהוא מקום במוח והופך להיות אות

האותיות הללו יש להם אותיות שלמות ויש להם שברי אותיות ישנו מצב שיש לנו תמונה שלמה בראש הבנה מלאה של איזה שהוא דבר בראש תובנה בריאה מושלמת וישנם דברים שהם רק חצויים ממך שליש ולרביה וגם הם נמצאים בתודעה שלנו הגם שאנחנו לא מכירים בהם

זאת אומרת הם לא נמצאים בשכל הגלוי שלנו אבל נמצאים אי שם במעמקי הנפש

מה קורה בחלום החלום במהותו הוא כלי

לא רציונלי זאת אומרת הוא לא הוא לא מצב שההכרה של האדם שולטת בו אלא תת ההכרה היא השולטת וזה פשוט ומובן מה שנוצר אז נוצרים יצירות חדשות מתוך מגוון האותיות שכבר קיימות אצלנו בשכל

ואנחנו רואים ציור חדש

שאותו כדוגמתו

שהוא קיים מעולם לא ראינו זה יכול להיות תמונת נוף אבל התמונת נוף הזאת תהיה מושתתת מנקודות

היום שיש לנו את המחשב אנחנו יכולים יש וידאו ויכולים לחתוך מתמונה הזאתי להלביש בן אדם במעיל של מישהו אחר זה בדיוק מה שעושה החלום החלום לוקח דברים שאתה ראית שמעת ויוצר מהם חיבור חדש

רעיון חדש תמונה חדשה אבל התמונה הזאת

מוכרח מחוייב המציאות שכל בה זה שאתה כבר מכיר מאיזשהו מקום אלה שעכשיו

בחיבור המלא שלה אתה לא מכיר אותה עכשיו נוצר משהו חדש זה הכל תיאור של בעל התניא במאמר שהוא אמר בשנת תו קופסה מח גימל פרשת אחרים עכשיו מה הוא רוצה איזה שהוא רוצה לומר בזה הוא רוצה לומר דבר מאוד מאוד פשוט

אמרתי את האקסיומה האקסיומה שהחלום יש לו תובנות חדשות יש לו ציורים חדשים אבל מיהו הבעל הבית שגורם לבחור זה כמו צייר שבוחר לעצמו את הצבעים שאיתם הוא יצייר וגם כן

אחר כך יש את היד שמניפה את המכחול על הבד פעם את הצבע הזה ופעם את הצבע הזה מי זה שקובע את הפעולה הזו

אז הוא אומר שזה מאוד מאוד הוא אומר דבר שהוא מאוד כללי

אבל הוא נותן לנו לפחות משהו להבין הוא אומר אם אתה אדם טוב אז אתה חשבת דברים טובים במשך היום וכיוון שחשבת דברים טובים הנפש שלך תבחר דברים יפים וטובים מתוך מגוון האותיות שקיימות אצלה יש אינסוף אותיות שמה היא נבחר דברים טובים ואז ירו לך חלום יפה

חלום טוב

ואם האדם הוא אדם

לא טוב בלשונו אדם רע אז יראו לו זאת אומרת מה זה יראו לו יאספו מתוך הנפש שלו את הטינופת ואת הזפת של האותיות שאותם הוא ראה במשך החיים וזה מה שיראה אצלו בחלום

במילים פשוטות כשאדם קם מבוהל מאיזה שהוא חלום חלום לא טוב

אז לפי הפרשנות העכשווית אנחנו עוד נתקדם ביותר עומק אבל לפי הפרשנות העכשווית זה סימן שהוא לא בסדר זאת אומרת שהוא לא בסדר זאת אומרת מדוע תת ההכרה שלך בחרה את הצבעים הלא יפים שיש בעולם

מדוע היא בחרה זה שאתה ראית דברים לא יפים כולנו ראינו דברים לא יפים

כולנו חווינו כולנו הרגשנו הכל הרגשות שלנו והראיות שלנו והשמיעות שלנו והחוויות שלנו הם כולם הצטברו באיזה שהוא מקום בנפש אבל למה עכשיו העלת גרה

סליחה על הביטוי למה זה עלה לך אל ההכרה דווקא זה מדוע

הטענה היא שההכרה היא מגנט של תת ההכרה וכיוון שעכשיו ההכרה שלך מלאה בזפת אז היא מושכת אחריה גם כן לכלוך מפעם

וכיוון שככה אתה יצרת יצירה לא טובה

וכאשר האדם הוא טוב חיובי אופטימי וזה אז הוא בעצם מושך מהנפש שלו דברים טובים וחיוביים שהוא חווה בעבר

מה שחזל מה שחכמינו אמרו שאין דבר כזה חלום שלא ראית אותו פעם שלא ערעת בו מקבל המאמר הזה מקבל פנים חדשות אתה רואה דברים שמעולם לא ראית

בהחלט אתה רואה אבל זה דברים בנויים על משהו שראית רק שיעשו כן וזה גוף הלמה נברא לך דבר טוב למה נברא נברא לדבר רע זה בהתאם למצב של של ההכרה שלך

זה עד עכשיו עכשיו השלב הבא זה כאילו קושיה על מה שדיברנו עד עכשיו זה נשמע טוב וזה נשמע בסדר אבל זה לא מובן שוב במבחן המציאות אבל אם עד עכשיו דיברתי על מבחן המציאות שאנחנו מכירים השאלה הראשונה הייתה אתם חזל אומרים לנו שאנחנו חולמים רק דברים שראינו אנחנו חולמים גם מדע בדיוני

תשובה כן אבל גם המדע הבדיוני הזה מושתת על איזה שהם דברים

העלים שאתה מחבר אותם בצורה לא ריאלית אבל היסודות ריאליים עכשיו הוא הולך ושואל שאלה על זה אני ממשיך במהלך של בעל התניא הוא הולך ושואל שאלה על זה שהיא כבר לא שאלה שאנחנו יכולים להגיד כן אנחנו מרגישים את מה שהוא אומר אבל זה כמין סתירה על חזל מי חזל אחר זאת אומרת לא יכול להיות שהרעיון הזה שאתה אומר נכון

כיוון שזה עומד בסתירה לדמויות מסוימות בתנך שאנחנו לא נבין את את מה שמתארים אותה

לפי הביוב שלך מה השאלה שהוא שואל הגמרא במסכת ברכות אומרת שדוד המלך אף פעם לא חלם חלום טוב ולא עבר עליו לילה בלי חלום רע

לעומתו

אותה גמרא מספרת היו שתי אנשים אחד- מוכר אחד יותר מוכר דואג האדומי זה דמות אנכית שלא מסומפטת מכיוון שהיה בעל לשון הרע וגרם למיטה של הרבה אנשים והשני הכי תופל היה אומנם אדם חכם אבל גם היה מהמורדים בדיויד המלך במרד אבשלום אז

שני שני האנשים הללו

הגמרא אומרת שהם מעולם לא היה להם חלום רע תמיד החלומות שלהם היו טובים אז זאת אומרת יש פה איזה שהוא מאמר שהוא עומד בסתירה גמורה לכל מה שדיברנו עד עכשיו אם אכן

היצירות של החלום באות כתוצאה

מטוב או לא טוב של האישיות המודעת של האדם אז מי יותר טוב מדוד המלך ובוודאי נחשב כדמות חיובית בתנך אז איך יכול להיות שתמיד הצירופים שיעלו לא בחלום הם תמיד יהיו צירופים רעים

איך יכול להיות דבר כזה זאת אומרת זה לא מובן

ומעומת זאת שתי האנשים הללו הם לא מסומפטים בתנך

אנשים בעלי מידות נאצלות אז זה לא מובן איך יכול להיות שתמיד להם החלומות הם חיוביים אז כאן אנחנו עולים בדרגה של המכה זאת אומרת ההסבר הקודם הוא נכון רק שעכשיו אנחנו לומדים משהו נוסף על ההסבר הזה

והוא

הנשמה

כשאדם הולך לישון הנשמה שלו

יוצאת מן הגוף במידה מסוימת ואנחנו יודעים שחלק שישי ממנה

נשאר בגוף וזה מה שמחייב את מערכת העיכול והנשימה וכל זה והחלומות

אבל חלק נוסף ואולי אפילו עיקרי יוצא ממנה

ולפי המסורת היהודית הוא עולה לשמיים עולה למעלה עולה לעולמות עליונים

המושג הזה שבן אדם עולה לעולמות העליונים הוא מושג בעייתי

למה

מכיוון שכשבן אדם מחובר בארבע רגליים למטה

והוא הצליח לחבר את הנשמה שלו

עם החוויות שהוא עוסק בהם במשך היום

וכל החיות שלו היא מהעסק החומרי הגשמי היומיומי שלו

אז איך פתאום ברבע שעה של עייפות

הנשמה הזו שעד לפני רגע עסקה בכל מיני דברים אחרים תפעלה גוף שעסק בהמון המון דברים אחרים איך היא פתאום מצליחה לפרוח למעלה

ולעלות לעולם רוחני ללא שום מעכבות באמצע הדרך

אומר בעל התניא הזה באמת לא זה באמת לא פשוט זה באמת לא נכון יהיה להגיד שהנשמה עושה את המעבר הזה בקלות

הוא מדמה אותה סתם בשביל הציור הוא מדמה אותה לציפור שהרגליים שלה קשורות פה למטה לדבר מסוים אבל היא מנסה לפרוח והיא לא מצליחה מכיוון שהיא מחוברת פה למטה

מהם הדברים שמחברים את הנשמה שלנו אז יש פה קו מאוד מאוד ברור הוא טוען שכל דבר שאתה עושה אותו והוא תכליתי וטוב לא משנה אם הוא מגושם אם הוא עוסק בכסף זה לא הבעיה

כל דבר שאדם עושה בשביל בנייה של העולם

כדבר שיוצר דבר עושה טוב

אז זה בהחלט לא מהווה מחסום לנשמה במילים ציוריות לא זה מה שקושר את הציפור עם הרגליים לארץ

אבל כאשר ישנם

דברים בטלים

אנחנו בעבר דיברנו בשיעור על המושג דברים בטלים כאשר ישנם דברים בטלים זה הכוונה מחשבות סרק שאין מהם תועלת לאף אדם

דיבורים שאין מהם תועלת דיבורים בטלים

או קל וחומר מעשים בטלים כל הדברים הללו נותנים לנפש הגשמה מאוד מאוד זה כמו ששמים על הנשמה כדורי עופרת לא נותנים מה לפרוח למעלה

זאת אומרת כל דבר חיובי בונה הוא לא מהווה לחציצה וכל דבר שהוא

ללא תועלת מהווה לחצה ולכן לא יוכל לפרוח אני אסביר הנפש של כולנו כיהודים

עולה למעלה גם אם נרצה וגם אם לא נרצה השאלה מה נשאר לנו אחר כך כשאנחנו מתעוררים ממה שהיא חוותה שם למעלה

אז התשובה היא כמעט ולא כלום כי אנחנו לא זוכרים שהיינו שם לך תספר לנו שהיינו שם

מה הסיבה שהנפש לא קולטת לא מתחברת עם המקום הלמעלה הזה שהיא הייתה

אז אחת הסיבות זה שהיא קודם כל צריכה לפרוח לשם צריכה לעלות לשם

ככל שאנחנו דיברנו דברים בטילים או חשבנו דברים בטילים או עשינו דברים בטילים דברים בטילים שלא יצא מהם כלום אומר אדמור הזקן הנפש יותר התגשמה והיא נשארת למטה היא לא יכולה לעלות שם אנחנו יכולים להירדם אין בעיה אבל הנפש לא עולה למעלה ולא שואבת משם חיים

כי היא מגושמת עכשיו

ואז הוא הוא נותן משל גשמי

שהאדם מתחזק הגוף שלו מתחזק

כאשר הוא מנקה את עצמו מפסולת

הרעיון הגשמי הזה

הוא לא התחיל בגוף הוא קיים גם בנפש

הנפש רוצה לפרוח למעלה כדי לפרוח למעלה היא צריכה שרירים רוחניים כוח

איך היא מקבלת איך היא סופגת כוח רוחני על ידי שהיא מתנקה מפסולת

החלום הוא ההפרשה אני זוכר שלפני 20 שנה אולי אני הייתי באיזה שהיא הרצאה ועמד שמה אדם שטען הוא דיבר על חלומות והוא הקריא איזה שהוא מאמר מדעי שאומר

למוח יש הפרשות וההפרשות של המוח זה החלומות

ואותו אותו אותו אדם שנתן את ההרצאה גיחך על הרעיון

ואמר שאני מסכים שהדבר הזה הוא נכון וההוכחה שהוא נכון זה הרעיון הזה שאותו אחד אמר רוצה לבטא שזה כאילו הפרשה של מוח אז אז אבל אני אומר אחרי שנים ראיתי שזה בעצם מאמר תורני של בעל התניא אבל התניה טוען שזה ההפרשה של המוח מהפרשה

להיות עוד מעט נראה איזה הפרשה אבל קודם כל החלום הוא ניקיון מסוים של ה של המוח מאיזה שהם דברים היסוד שהוא מניח שם זה ככה מתנקים ממה שאצלך שולי

מתנקים מפסולת כלומר כאשר האדם אצלו יש מעט פסולת זה אמנם לא נעים זה מריח נכון אבל מה שנשאר זה טוב וזה היה דוד המלך

אין צדיק אשר יעשה טוב ולא יחטא זה מה שהוא מביא במאמר יהיה אין צדיק יותר טוב ולא יחטא אז אצל דוד המלך זה בא לידי ביטוי בזה שהחלום שלו היה תמיד רע הוא בוא נגיד ככה הוא טוב ויש שירותים שהוא צריך להוציא סליחה על הביטוי

כן זאת אומרת יש אדם אחר סליחה הוא שירותים ויש לו איזה שהוא טוב שהוא צריך להוציא

זה בדיוק מה חשש רונו יש אחיתופל ויש דואג שהם בעצם מאות רע מה שהם מוציאים

מה זה כמו בגשמי שמוציאים מוציאים משהו חיצוני משהו שהוא זבל שהוא פסולת שהוא הוא דחוי הגוף דוחה אותו אז מישהו טוב גופו דוחה רע

מישהו רע גופו דוחה טוב איפה זה בא לידי ביטוי בחלום שלו

מה זה מלמד אותי שהאדם חושב על עצמו ועל מהותו מה זה מלמד אותי שהוא בעצם טוב

והוא עושה חשבון נפש כשבן אדם עושה מה שבא לו מה זה מלמד אותי על מה הוא טוב שהוא בעצם רע

זה היישוב שהוא נותן לסתירה

אז לפי זה אנחנו יכולים לשאול שאלה מה שנקרא

נוראה

על בעל התניא עצמו

מה נתניה בתניה כותב

שהאדם יחשוב על רוב חלומותיו שהם אבל רוח ומזה הוא יבין עד כמה הוא- סליחה על הטניה עכשיו רק הסברת לנו שמי שיש לו חלום רע כמו דוד המלך וזה קבוע כן אז זה רק מוכיח שהוא בחינה טוב מוחלט

הוא מפריש את הרע

אז אדרבה מי שיש לו כל הזמן חלומות של אבן ורואות רוח

סימן שבאיזה מצב הוא נמצא מצב מאוד חיובי בנפש

אז אז עוד פעם איך היה המבנה המבנה הראשוני היה זה שהוא טען שהחזל טענו

שהחלום כולו בא כתוצאה ממה שאתה ראית שמעת הוא שואל זה לא נכון זה אנחנו רואים שזה לא נכון

אז הנה כן לא יש פה איזשהו יצירתיות מכמה גוונים שראית אז הוא שואל כן לפי זה היה צריך להיות שאדם טוב יראה רק טוב אדם רע יראה רק רע רק רע כי זה הצירופים שעולים לו בנפש

למה דוד רואה רע אחיתופל רואה טוב אז הוא אומר נכון יש פה עוד פרט לפעמים כאשר האדם הוא כולו טוב אז ההפרשה שלו תהיה רעה שהאדם כולו רעה זה ההפרשה שלו תהיה טובה אוקיי בסדר אז זה לא מובן למה כאשר האדם נמצא במצב רוחני לא טוב אתה פתאום אומר עליו והוא חולם חלומות רעים פתאום אתה אומר עליו

המצב הרוחני שלך לא טוב איך למה אתה אומר את זה

הרי אמרת אצל דוד זה לא ככה

למה אצל האחרים זה כן ככה

עשו בזה השאלות הם לא שאלות בשביל להשאיר אותם כשאלות זה שאלות כי בסך הכל אנחנו עולים בדרגה בהבנה של מבנה החלום לפי התיאור הזה

וההסבר הוא שכמו שהקדמתי קודם את המשל הציורי הזה של אדם של ציפור שפורחת

אני שואל שאלה אתם תענו את התשובה הכי טובל נשמתו פרחה למעלה או לא לפי מה שדיברנו עד עכשיו לא למה למה

הרי זה כל מה זה היה המבנה המבנה היה ככה הנפש רוצה לעלות

יש דיבורים וטלים שגרמו לה לא לעלות

כדי שהיא תעלה היא צריכה לעשות שרירים סליחה על הדימויים הציורים והיא צריכה לעשות שרירים הנפש

כדי שהציפור כמו שהוא מצליח לנתק את הרגליים של המעקה של צריכה כוח ויותר לנפוח עם הכנופיים

הכוח הזה מקבלת מאותו אופן איך שהגוף מקבל כוח התנקות

ואז נכנס הפרט הזה שהאיש הרע מתנקם מהטוב האיש הטוב מתנקם מהרע אבל אחרי שהאיש הרע יתנקם מהטוב יש לו שרירים

בגוף האדם כאשר האדם מתנקה הוא מרגיש טוב ככה זה הטבע של גוף האדם ברור הטבע הזה לא נולד בגוף האדם

הוא נמצא גם בעולמות רוחניים אלוקיים גם כן הוא הצליח לפרוח הוא מהות של רעה הוא נולד כזה נכון הוא לא טוב בעצם אבל הוא הצליח להשתחרר

מבחינת זה זה מה שאומר שם במאמר זה הטענה שלו הוא הצליח לעלות עכשיו אנחנו מגיעים לבחינה אחרת

מה קורה כאשר הבן אדם מה הסיבה באמת שהחיתופל הצליח לעלות מה הסיבה

כי אנחנו צריכים תמיד משל שמופיע

בתורה הוא מאוד מדוייק יש דבר אחד ויחיד שקושר את העוף למטה רק דבר אחד מה הוא

דברים בטלים זה היה הנוסחה

כל זמן שאתה עושה דברים שאינם בטלים

זה יכול להיות שהוא עושה דברים שליליים בתוך הרעש הזה הוא יוצר אבל יש לו איזה שהם יצירות איך ראיתי באיזה אינציקלופדיה מי יצר אמרתי לכם את זה פעם בשם מי יצר את הפלייר פטנט

גנב אחד תוך כדי עבודה הוא הרגיש שהוא צריך יד שלישית שתופסת דבר ואין לו אותה אז הוא חשב איך הוא יצור מרוב רצון ותשוקה שהוא רצה להשיג את הממון וזה נפל לו הרעיון של הפלייר פטנט זה גאוני אין ספק וזה מועיל בהמון המון תחומים הרבה מעבר לגניבות שהוא עשה אז הנה לך דוגמה שאדם שעוסק ברע והוא חכמים הם על הרע זה לא מחוייב המציאות לא זה

תיקון תבינו את מה אני רוצה להבין שגם כאשר אדם כל החיים שלו מעביר בלא טוב באיזה שהוא מקום את זה אפשר לתקן כי הוא יוצר משהו הוא יוצר לא טוב אבל אפשר את זה לתקן יש אדם שלא עושה כלום וזה הדבר הכי חמור שיכול להיות זה נקרא הבטלה זה יכול להיות בטלה במחשבה זה יכול להיות בדיבור ויכול להיות במעשה ויכול להיות בשלושתם ביחד

הבטלה הזו היא הבטלה שבנושא

הניסוח של החלום לא נותנת לחלום לא נותנת לנשמה לעלות למעלה הדבר שהכי מגשם את הנשמה זה הבטלה אחד הדברים הכי קשים בדור הזה זה זה הלצאת מהדרגה הראשונית הזאת

הרבה מאוד אנשים אחרי שהם כבר טעמו טעמו של טוב אז הם כבר עולים ועולים ועולים אבל לפעמים היסוד הוא לקוי וזה עיקר העניין העניין הוא זה אדם צריך לצאת לעשות

זה מה שנותן לנשמה של האפשרות לפרוח ואז היא פורחת

אז פתאום צועקים עליה לא עושה פה כלום אבל לפחות יש יש ביטוי יש עם מי לדבר גם מורה בכיתה יש לו לפעמים שהוא הוא מעיר לזה תלמיד הוא צועק עליו יש תלמיד שעושה מה שהוא רוצה ולא מקבל אף פעם שום הערה הוא מבסוט

אז קורה לפעמים שהתלמיד שחוטף את הצעקות אומר למורה זה לא פייר למה הוא לא אז המורה לא נעים אז שמע ממנו נגמר התייאשתי

אין עם מי לדבר אז אין עם מי לדבר זה הפירוש שגם לא צועקים עליו אז אני אומר הנשמה תעלה ידברו איתה יגידו לה שהיא לא בסדר בסדר זה יכול להיות אח יתוף עולה לה אמרו לו שהוא לא בסדר אבל יש

קשר עם הרוח

עכשיו כאן מגיע החידוש זה חידוש אנחנו לא יכולים להגיד אותו בכוחות עצמנו אבל הוא מופיע באיגרות הקודש של הרבי

אדם ששאל אותו על חלומות

שלא

והרבי עונה לו

שאין דבר כזה זאת אומרת הרבי אומר לו שבדורותינו כיוון שמדברים הרבה אני מתרגם מיידיש הוא כתב את כבר יידיש בגלל שבדורינו האנשים מדברים הרבה דברים בטלים וחושבים הרבה מחשבות בטלאות

זה מעניין הוא לא מציין למאמר הזה של בעל התניא לא מזכיר אותו אחרי שאנחנו למדנו אז הוא כזה בכמה שורות הוא כותב כך לאדם כיוון שבדורינו מדברים הרבה מחשבים מדברים בס אין בחלום יותר מאשר החלום זאת אומרת אין בחלום יותר זה חלום

זהו אין זאת אומרת אין בו איזה שהוא משמעות החלום לא מוריד אותך למטה זה לא כתוב אבל אתה נשאר באותו דרגה החלום רק מבטא איפה אתה אוכל

לפעמים האדם לא יודע איפה אתה רואה בספר נתניה כשהוא רוצה להראות לאנשים איפה הם אוחזים אז הוא אומר להם תסתכל על רוב החלומות שלך אבן ורואות רוח מה מה עכשיו לפי מה המשמעות הזו כאשר מדובר על אחיתופל ודוד

אז שם כאשר החלום יהיה רע אז אני יודע שהוא ניקה את האדם וכשהחלום יהיה טוב זה הפירוש הוא שיתנקת מהטוב

כי אתה רע אבל כאשר האדם נמצא במצב כזה שיש בו דברים בטלים הוא לא אחיתופל הוא לא דוד אצלהם לא היו דברים בטלים גם אחיתופל היה איש מאוד מאוד מאוד מאוד פרודוקטיבי מאוד אלא מה לרע אז לא היה לו את הבטלה

לכן היה ליכל להשתחרר ולעלות למעלה אבל אנחנו אומר בטנו כולנו אתה לא נמצא שם לבד אנחנו באותו סירה

אנחנו ביחד

ניה כותב כולנו נמצאים באותו סירה של מה של חלומות שהם בבחינת אבן ורואות רוח אבל ורואות רוח זה הכוונה שאפס שום דבר כלום אין פה כלום פוסט פוסט ביידיש זה ריק

זה עיקר העניין עיקר העניין הוא

יש מה שבא לטניה לא היה צריך להגיד הוא לא היה צריך להגיד את זה כי זה כתוב כבר לפניו ואני השם שלו אמרתי אז אני אגיד עכשיו הגמרא אומרת שמי שעברו עליו 7 ימים בלא חלום האמת היא שאי אפשר בלא חלום יש תמיד חלומות השאלה אם אתה זוכר את החלום

מי שעברו עליו כך וכך זמן מסויים בלא חלום זה לא סימן חיובי עליו

זאת אומרת אין לו שום יכולת

לעלות למעלה אז הוא כלום

טוב אני רוצה לסגור שניה את הפסוק לפי זה אז מה למדנו למדנו שיש מושג שנקרא אבל וריאות רוח

שההבל הבטלה הפוסט הריקנות ריאות רוח שוברת את הרוח שוברת את הרוחניות שוברת את היכולת של האדם לפרוח למעלה

ושלמה המלך זה בנוגע לחלום שלמה המלך בא ואומר שכל הדברים

כמו בעולם ראיתי את כל המעשים שנעשו תחת השמש והנה הכל

הכל אבל רוט רואה עד עכשיו דיברנו על החלומות הגדרנו מה עולה אחד אחרי השני פתאום הוא מכניס לתוך השק הזה את כל המעשים אז המשמעות של מה שהוא רוצה לומר כל המעשים שהאנשים עושים תחת השמש הדגשת תחת השמש שעוד מעט נראה מה מעל השמש של כל המעשים

שנעשים תחת השמש אם הם נעשים לשם שמיים זאת אומרת הם נעשים מאיזה שהיא סיבה אמיתית ולא סיבה של מה שדיברנו בשיעור של ליגה עובדים אני עושה לתועלת עצמי אז זה דברים ששייכים מתחברים אל הרוח אבל כאשר האדם כל מעשה שהוא עושה זה רק מה יצא לי מזה מה אני ארוויח מזה מה אני אתקדם על ידי זה

אז הוא לא ואין אצלו שום מירמנט שכשור

אומר שלמה שלמה המלך אני רואה שכל ההתקדמויות של האנשים הם לא התקדמויות אמיתיות שמביאות איזה שהוא תועלת אלה הכל בבחינת אבן ורוט רוח ננסה להסביר מה הוא מתכוון

הספר הזוהר טוען שכל דבר בעולם שהתחדש מבחינה מדעית

הקדם לו גילוי

אמיתי בנפש האדם

כלומר כאשר האנשים חידשו דבר אמיתי רוחני בנפשם זה נתן להם כוח והשראה

להוריד לעולם עוד גילוי של משהו מדעי בעולם

בשווה ערך

כאשר האנשים לא עושים את הפעולה הזאתי אז גם החידוש שהם עושים הוא חידוש רק או שהוא לא הוא לא קיים בכלל

אנחנו חיים על תקופות שקדמו לנו שחידשו הרבה ולא הגיע זמן החידושים לבוא ולהתבטא בעולם המדעי

אבל שלמה טוען שכאשר האנשים לא מחדשים שום חידוש אמיתי רוחני בנפשותם אז הם לא יוצרים שום יצירה אמיתית בעולם הכל זה יצירות של הרכבות שכבר קיימות אבל אין דבר אמיתי זה הטענה שלו חידושים אמיתיים

אז לפי הביעור הזה הפרשנות של הפסוק זה שאני רואה את כל המעשים שאנשים עושים ואני מחפש לראות איזה מעשה מתוך המעשים שהם עושים יביא איזה שהיא המצאה אמיתית

ובזכותו יתגלה משהו בעולם ואני רואה שהתוצאות של כל הדברים יהיו בסוף אבן ורואות רוח כיוון שכל המעשים היסוד שלהם זה יסוד לא אמיתי זה יסוד של הליגרמי ולא

משהו שהאדם עושה אותו מה שנקרא לשם שמיים בנקיות

לכן הוא קורא לזה תחת השמש כל הדברים שנעשים תחת השמש יש מעל השמש מה ההבדל בין תחת השמש מה ההבדל מעל השמש

זה ההתרוממות הזו שהאדם יכול להתרומם מהמחשבה של יושבי בתי חומר רגילים ככה אני עושה בשביל להרוויח זה הסתכלות של אדם שנמצא תחת השמש זה הסתכלות טבעית

אדם שמסתכל על הדברים בצורה רוחנית יותר הוא לא שופט מה אני מרוויח מזה היום או מחר

אז הוא לא בונה

איש אצל האנשים יש ביטוי אמרו כן מתגעגע לראות מחר את השמש לא יתגעגע לראות את השמש הוא לא

המושג תחת השמש זה המושג של חיי התמותה של האדם בתוך גוף

אז כאשר אדם עושה את הכל כל מה שהוא עושה זה בשביל השמש זה בשביל תועלת הגוף שלו והוא לא חושב לתועלת הרוח בכלל אז הוא לא נמצא מעל השמש כי מעל השמש שמה מתחילים החיים הרוחניים אז טוען שלמה שרק דברים שנעשים במטרה של מעל השמש שיש להם כוח לחדש חידוש אמיתי להוזיז דבר אמיתי לבנות יצירה חדשה אמיתית

וזה לא קיים לכן הוא מסכם הכל אבל ואורות רוח לפי הפרשנות הזאת

הפרות שבעולם הגסות הזאתי הקיימת בכלל

היא תסמונת גלותית גלות

אמיתית היא לא גלות פיזית זה כמובן זה זה פועל יוצא של הגלות הפנימית אבל גלות אמיתית היא הגלות הפנימית של האדם בתוך עצמו שהוא עושה רק כדי להרוויח איזשהו דבר בקבלה מאיפה זה בא בנפש האדם

זה בא משם קדוש שדיברנו עליו שיעורים קודמים אבל זה משם שם סג אחד מהצירופים של שם הוויה נקרא שם סא

אם אנחנו נחליף את האותיות הפוקוס לגז

זה שם של משרה גסות על העולם השם הזה התחיל לשלוט בעולם מאז חורבן בית המקדש בזמן שבית המקדש היה קיים אנשים עשו את עבודת השם שלהם לשם שמיים הם ראו את הקדושה הם ראו את הניסים הם היו מחוברים לאלוקים יותר ולא הייתה להם בעיה לעשות דברים לשם שמיים

מאז חורבן הבית אנחנו

ברדיפה סביב הקיום האישי שלנו קיום הסביבתי שלנו

ובשביל הקיום הזה אנחנו מוכנים לעשות הכל גם לגנוב גם לשקר גם לגזול לעשות מה שבא לנו

התופעה הזאת שבן אדם חי רודף זה מזכיר לנו את מה שהיה בשואה שבשביל פרוסת לחם אדם היה מוכן לצאת מדעתו

לתופעה שהאדם מאבד את את השפיות שלו מאבד אנחנו בגונות כולנו באיזה שהיא

משואה רוחנית שאבדנו שפיות שהספיות הזאתי היכולת שלנו לתרום בלי מחשבה מה יצא לי מהעניין בלי מחשבה מה יהיה התועלת שלי כל דבר חייב להיות כי אנחנו רודפים במחשבה כל הזמן איך אני איך אני ממשיך הלאה לחיות קיום מלחמת הקיום שלנו מעסיקה את כל הראש שלנו

אצל האדם החומרי ברובד החומרי אצל האדם הדתי

ברובד

הדתי זאת אומרת הוא יכול לעשות את התורה ואת המצוות שלו רק כדי שהשם לא ישלח הוט לגיהנום או כדי שהשם ישלח אותו לגן עדן שבשביל מה שאנחנו מדברים עכשיו אין גלות יותר גדולה מזה זאת אומרת אלוקים שברא אותך לא מצפה שתעבוד אותו כמו שעובדים את המגן את המקל ואת הגזר הוא מצפה שתעבוד אותו מאהבה שתעשה את הדברים מפני שהם אמת

ואני רואה עליך שאתה לא עושה משהו אחד מכל התריג מצוות שאתה מקיים אתה לא עושה משהו

אלא אם כן יש לך ממנו הנאה או תועלת או שאתה מאמין שתרוויח ממנו איזה שהוא עניין בעולם הזה או בעולם הבא לא אכפת לי זה או זה עדיין לא שלמות של אדם שלמות של אדם יהודי זה שהוא עושה את המצוות מפני שהם מצוות

זה נקרא שעובדים לאבל ורואות רוח זה נקרא שעובדים לאבל ולריק זה נקרא כלום

איך מתקנים את הבחינה הזאת מבחינה קבלית יש לה שתי אופנים יש לה את המצב שלה סוג מרע ויש לה את המצב של המעשה טוב התיקון שלה וזה רמוז

במגילת איכה אם אמרנו שבזמן של בית המקדש כשהיינו בבית המקדש עשינו את עבודת השם כמו שצריך מיד כשנחרב בית המקדש הנביא אומר על אלה אני בוכים

איני ירדה מים וכולי על מה הוא בוכה הוא לא בוכה על האבנים שנשברו על הבית שנחרב אל על הבית הפנימי שנחרב שאיבדנו את היכולת שלנו להיות בני אדם הפכנו להיות בכאב מוזמן מהפכנו להיות אנשים כאלה שכל מה שמעסיק אותם בראש בשואה זה היה

ביטוי ביטוי כואב לבן אדם שמרוב בולמוס של רעב אין שום דבר שמעסיק אותו יותר מהפרוסת לחם

ובשביל הוא היה יכול להיות אדם מאוד חכם בלפני אבל עכשיו הוא פשוט משתטח על הרצפה כמו ילד כדי לחטוף איזה תרוסת לחם שנזרקה והוא לא חושב על כבודו בכלל אנחנו כולנו סליחה חוץ מכבודכם מוזלמנים כאלה שחיים כל הזמן סביב הצרכים שלנו ומה איך אנחנו דואגים ליום המחר

וזה נכון צריך ככה להיות אבל לפחות שיהיה משהו

שעושים אותו לא בשביל להרוויח

דבר

ולפעמים אתה רואה לפעמים זה מעניין אתה רואה בן אדם שאומר אני נותן עכשיו את הכסף הזה לעני אני ראיתי אדם כזה לא דתי טיפלתי ממנו תן לי את הכסף הזה לעני אני רוצה שיהיה לך מה לאכול

אני לא רוצה את המצווה אני רוצה שיהיה לך מה לאכול זאת אומרת אני לא לא לא לא שהביטוי לא שאנחנו צריכים להתבטא ככה בנפש זה ככה צריך להיות אני עושה את העניין מפני שהוא עניין ולא בגלל מה אני מרוויח מזה

מה התועלת שלי

וכדומה אז שוב אז מה הוא התיקון

אז אומר הרבי הצנח צדק במאמר שהתיקון לזה הוא בוכיה אלה ובכיה יש לנו שם סג בזמן הבית היה לנו שם אב היה לנו האמת היא אפילו דרגה של 100 אב זה רק 72 היה לנו דרגה של 100 100 זה מספר השלמות ביהדות

הגענו לדרגה הגבוהה ביותר בזמן הבית נפלנו

מימיה הגענו לשישים ושלוש אז על אלה אני בוכיה יש לי אלה שחסרו לי 1000 למד ה אמא כולל 37 חסרים לי כדי

מה אני עושה בוכי הדמעות בוכיה כמה בגימטריה

כך יוד

30 איי 35 בית וגם כן גם 37 השלב מה של בוכי משם בלי ואבא בוכי ההשלמה של של האלה שחסר לי בזמן בית המקדש על שם שק זה הבכיה אז דמעות דמעות יש להם זה מה שנקרא בחזל

מאז חורבן הבית סתם תפילתי

הוא לא הקונטקט שלי עם הקדוש ברוך הוא נסגר אבל שערד מאוד לא ננעלו מה זה השאלד דמעות האלה שלא ננעלו שרק באמצעות שערי דמעות האדם יכול להגיע לאיזשהו זיכוך שאלנו איך אנחנו מתנקים להיות ראויים לחלום חלומות רק על ידי דמעות זה מגיע זה בשלב של אסור מר

השלב השני אומרת שמח צדק זה לומר 100 ברכות בכל יום

100 בריכות בכל יום זה תקנה שתקן דוד המלך ולא לחינם לפי מה שלמדנו היום הוא היה שלמות של אדם שעולה למעלה ומתנקה מהברכות בכל יום הם גורמות כמובן זה לא מהברכות ללא זה צריכה להיות ברכות במקום לא ברכות סתם שאדם אומר אותם אחת אחרי השניה ברכה שהיא לא לבטלה ברכה שהיא במקום זה יוצר ומנקה את העניין הזה

אני רק אסכם ראיתי את כל המעשים שנעשו תחת השמש

אז יש פה את הדיוק מסתכל על כל המעשים שאנשים עושים תחת השמש כלומר בזמן הזה ואני רואה שהכל אבל ורואות רוח אני רואה שהכל עמוסים רק לתועלת עצמם שום דבר הוא לא רוחני כדי להבין את המושג אבל ורט רוח

הזכרנו שזה מופיע כמידות רעות בספר נתניה פרק וו וזה מופיע כחלומות שהם כלום ואז למדנו קצת על הנושא של החלומות בדרגות השונות שלו הגענו למה שאומר הרבי בסוף שכאשר האדם הוא במצב רוחני כזה שיש לו מחשבות בתלות ויש לו דיבורים בטלים אז לא יכול להיות שהחלומות שלו הם

פורחים למעלה משום שהם מקשים מאוד על הנשמה לעלות ואז החלומות שלו אבל רוח פירוש הם לא חלומות טובים

הם לא חלומות טריים הם חלומות של הבל ורואות רוח שאלו קודם את החלומות סתמי אז אני סוגר את העניין חלומות סתמיים זה כלום הפור זה כלום זה יש פה משהו אבל זה לא טוב ולא רע

זאת אומרת הוא לא יוצר איזה שהוא ניקוי של הנפש מן הטוב זה לא יוצר איזה שהוא ניקוי של רע אלא זה הבל וגורות רוח

והניקוי של זה זה כאשר האדם כואב איזה שהוא דבר עד שהוא בוכה זה בסוף מאוד

ובברכות אז בוא נאמר שאם 100 ברכות עושות את זה

במאה% אז ברכה אחת עושה את זה 100% אחד אז אין שום ספק שככל שאנחנו נרבה בברכות האפשריות המותרות

והמזדמנות אז אנחנו מקדמים את העניין הרוחני הזה

עכשיו

נשאלה שאלה ועל זה אני לא עסקתי בכלל בשיעור על מסרים שנמסרים בחלומות מסר שנמסר בחלום

אז יש לנו על זה

כמה כמה וכמה נקודות מעניינות שלימד אותנו הרבי

אבל הכול הולך באותו קו שדיברנו עד עכשיו

לפעמים קורה שלאדם נמצא איזה שהוא מסר

אבל יש כלל אחד והכלל הזה הוא כלל ברזל אם חשבת על הדבר הזה במשך היום מיממה האחרונה זה לא מסר זה כלל ראשון

זאת אומרת זה בעיה כתוצאה ממה שחשבת היום דבר שני

כדי לקבל חלום ממסר צריך להיות לפי מה שדיברנו בדרגות של השיעור הזה צריך להיות מזוכי מאוד אז מה כן

בכל זאת יש משהו שהוא כן משאיר הוא אומר

שיכול להיות הבחינה הפשוטה

שהיתה התחלנו את השיעור שאם האדם הוא טוב

אז נעשים לו צירופים טובים והחלום הוא חלום טוב כלומר זה אדם כזה שכבר זוכה לחלום חלום שזה כבר אדם בעל מדרגה ובתוך החלום גוף ההוא חולם חלום טוב

זה לא אומר שמה שהטוב הזה שהוא חלם יהיה זה לא אומר אבל זה כן אומר שהוא אדם טוב

כי למה נעשו לו צירופים של דברים טובים וזה יכול להיות חלום רע באיגרות קודש של הרבי אנחנו רואים עשרות פעמים שאנשים כתבו לו חלומות רעים

והוא כותב להם שזה שזה שטויות זאת אומרת זה לא יבוא לשום ביטוי מעשי הרע הזה מפני

מפני שזה בא מצירופים רעים של האדם בעצמו בסך הכל מראים לו שהוא צריך לעשות איזשהו תיקון לעצמו אבל לא שהחלום בא להגיד לו מה שהולך להיות יכול רק לספר

מעשה שמביא הרבי הקודם על עצמו הוא מספר שאני ישנתי

והיה לי איזה קטע מסוים שחיפשתי איפה הוא כתוב

מתוך כל הספרים שהיו לו זה היה די לא מציאותי שהוא ימצא את זה בכוחות הדפדוף

ואבא שלו בא אליו בחלום אמר לו זה נמצא בספר הזה בעמוד זה והוא הלך

הוא קם מייד והלך לחדר והסתכל וזה היה בדיוק בעמוד ובזה

שהוא סיפר את הסיפור הזה אז הוא אומר שכיוון שכתוב שחלומות בדרך כלל אומרים עליהם שהם דמיונות שווא עצם זה שאומרים דמיונות שווא סימן שיש גם חלומות שהם לא דמיונות שווא אז סביר להניח שיש לכל אדם ברמה זו או ברמה אחרת בחינה כזאת של חלומות שמגלים לו מזהירים אותו שומרים עליו אין ספק

הדבר הזה קיים באיזשהו מקום

אבל אני מוכרח להגיד שזה דמיונות ברוב המוחלט כמו שאמור הזקן כותב בטניה יראה את רוב חלומותיו שהם אבל ורוט הוא אך ישנו עוד דבר

שלפעמים כאשר האדם חולם חלום והוא מאמין בו מאוד וזה חלום רע בדרך כלל אז הוא גורם לעצמו את אותו דבר להתממש זה הרבי באגרות יש לו כמה פעמים שהוא מתייחס לאנשים שנפטרו שבאו בחלום הוא לא מייחס לזה חשיבות שכאילו הם באמת באו

אבל שוב הוא תמיד לוקח את החלום ואומר תשמע מסר זה לא זאת אומרת אם אתה חושב שאבא שלך בא אליך בחלום תשכח מהרעיון הוא לא זוכר אותך הוא לא בא אליך בחלום אבל כיוון שהוא בא אליך אז זה בהשגחה פרטית אז אולי תעשה משהו לעילוי נשמתו זה היה הסגנון אבל לא שהוא באמת בא שאתה תעשה בשבילי מה שהוא לא בא ולא תעשה בשבילי כלום

יש רואים את זה בוידאו גם כן אישה אחת באה לרבי ואומרת לה אומרת לא שהיא ראתה אותו בחלום והוא בא אליה והוא אומר לה אגוזים אגוזים אגוזים הוא לא צחק עליה

או שהיה זה הרב של ראשון לציון נפטר לפני 3 4 שנים אני זוכר הרב אזהרן אזריה אני חושב שמואל

אז הוא חלם את הרבי בחלום כך הוא סיפר חלם את הרבי בחלום שעומד עומד עם מזוזה ופותח לו ואומר לו המזוזה הזאת פסולה ובבוקר הוא קם פתח את המזוזה ובדיוק באותה מילה באותו מקום וזה היה את הפסולה והוא שלח לרבי מכתב

והוא סיפר לרבי שככה היה וזה וזה וזה והרבי אמר לו שאני אני אלך בחלון לא באתי אבל ככה זה היה המשמעות של מה שהוא אמר אני אלך בחלום לא אני אלך בחלום לא באתי אבל כאשר בן אדם עוסק במצווה מסוימת אז נוצרים מלאכים מהמצווה הזו והמלכים האלה באים בדמותו של אותו אדם

ומעוררים בן אדם זאת אומרת האם החלום הוא אמיתי החלום הוא האמיתי

אני אומר שאם אני באתי אליך אני לא באתי אליך בחלום אל המלאכים שנוצרו מהמצווה קצת מבצע מזוזה שהרבי עסק בה באותם מאוד חזק אז זה מה שהוליד מלאכים שבאו אליך בחלום אז איך אומרים יכול להיות שהאבא או האמא עסקו באיזה שהוא מצווה ובגלל זה יש להם את הזכות שמלאך בדמותם יבוא אל הילד ויגיד

שאני יודע תעשה דבר זהו אל תעשה דבר הזה אבל הם במקומם איך אומרים נחים על משכבם בשלום

והם לא לא צריכים להיות מוטרדים מהמצב שלהם הם לא מסתובבים אלא דברים אחרים נעשו פה איך שלא יהיה מה שאנחנו יכולים זה להתקדם ברוחניות אם זה לבכות זה לא כל כך נחמד אבל לברך ברכות זה בוודאי דבר טוב אז זה בוודאי דבר שמקדם את

אבל בוא נאמר שהמילה אחת האדם נברא מארבעה יסודות יש רוח מים עפר

וברובו של האדם זה מהיסודות של העפר והמים ומעט מהיסודות של האש והרוח והמלאך נוצב כולו מהאש והרוח

בתוך זה גוף ויש הרבה סוגים והרבה דרגות והרבה זה אבל הוא מציאות קיימת ברורה רוחנית ויש לו גם גוף ויש לו גם נשמה הגוף מהחלק החומרי של האש והרוח והנשמה מהחלק היותר רוחני ויש לו גם מיטה

יש מושג שהרי דמעה לא ננעלו שואלים מדוע הוא בכלל עשה שמה שערים

מכיוון שישנן דמעות של שותים שהוא בוכה סתם אדם ששותה אם אתם יודעים מה זה לא שותה בטא אלה בתה אז אחרי שהוא שותה הרבה הוא מתחיל לבכות זה לא בכי אנחנו מדברים על אלה אני בוכיה זה לא זה לא הבכי שבונה משהו

אז אז בשביל הבכי הזה סוגרים את הדלת זה דמעות אני זה בכי שהוא חלק מהאווירה זה חלק התנין בוכה

התנין בוכה גם ביללות וגם בזה אבל היללות שלו זה כמו הצחוק של הצבוע הצבוע באמת צוחק הוא לא צוחק זה צורת התהייה שלו למה כבוש שדמעות הם נקודת אמת כי דמעות מסמלות אצלנו באמת כואב לי אני לא יכול להכיל את זה

אבל זה דמעות שלא באות מבפנים

איזו משמעות יש להם

אדם שילך לישון ושניה לפני שהוא במיטה הוא יגיד שמע ישראל השם אלוקינו השם אחד זה יפה מאוד אם יעשה דבר כזה זה גם מזכך את השינה שלו ואת החלומות שלו ומכל אז שוב אנחנו את השיעור שדיברנו על על השמדיה ושלמה המלך הפחדים שהיה לשלמה המלך נגעלו ממנו כאשר הוא קרב

יש לאדם איזה שהוא אלמנטים של פחד מתעוררים בלילה תמיד יותר

והם משתחררים כשהוא קורה כי הזמן וקריאה עצמה יש כוח ככה הגמרא אומר משרד הרווחה מי שקורא קרירה עצמה על המיטה הוא אוחז חרב הוא דוקר את כל הקליפות המריעים המקטרגים של עליו דבר גדול זה בשניה אתה אומר פסוק בשנייה אחת