תמליל אוטומטי מהשיעור (יתכנו שגיאות):
בתקיעות שופר יש לנו תקיעות שנקראות תקיעות מיושב ויש לנו תקיעות שנקעות תקיעות מעומד האמת היא שאנחנו עומדים גם בתקיעות מיושב למה קוראים להם מיושב
מפני שמותר לשבת בהם
מותר לשבת בהם מה זה תקיעות מיושם התקיעות הראשונות נקראות תקיעות מיושם
החי וראיה אהובה ישר כנפשי רגע לפני שאנחנו עוברים לשיעור אבקש את תשומת ליבכם אני מבקש את עזרתכם היום לקחתי על עצמי בסיעתא דשמיא ובעזרתכם הנדיבה להחזיק את כל אלהוראה ומשפט כהמשך של מורי ורבי הרב מאיר אהרון לרב השלום מורי ורבותי אנאכם
תעזרו לי להחזיק את הכולל בהרחבה בגשמיות ובפניות להחזיק את הדיינים להוסיף עליהם לעלות מחייל בצורה ויראת שמיים והקדוש ברוך הוא ישלם לכם כדמולכם הטוב ובנא בחיי ומזונה ובכל הרוויח
בסיעתא דשמיא
שתראו אותה בפועל ממש כל שקל ושקל שאתם נותנים יחזור אליכם ביתר שאת ביתר עוז ותראו ברכה והצלחה בכל מה שאתם צריכים גם בגשמיות גם ברוחניות וגם בחינוך
למטה
בתיאור הסרטון ישנו לינק שאפשר באמצעותו לתרום באופן
ישיר תבורכו מפי אליר
בסבן סבנטי הרי הרי תקעה בשופר והיה שמה חלוקה בין תקיעות מיושב לתקיות מעומד בזה שתקיעות המיושב הוא בעצמו תק
קטיעות מועמד היה יהודי אחר שתקע
ואני חושב שיש אפילו מהרבי על זה שיש עניין לחלק את זה לשניים אם אם יש אפשרות לחלק את זה לשניים אולי זה כדי לזכות עוד יהודי בהכנות המיוחדות של בעל תוקע צריך לעשות צריך ללמוד את המאמר להבין עניין תקיעת שופר ויש לו טבילה מיוחדת ויש לו כוונות ויש לו התטהרות וכולי וכולי
אז אולי
לזכות עוד יהודי בעניין וגם כן פרקטי שזה מקל שאתה לא צריך לעשות לבד את הכל אבל לפעמים במבצעים צריכים לעשות את הכל אבל יש הבדל שנפסק בשולחן ערוך
בין תקיעות מועמד לתקיעות מיושב יש לנו
תקיעה שברים תרועה תקיעה טשרת
עכשיו העניין הוא זה שנחלקו הראשונים בגדול זה רשי ורבינו תם אבל יש עוד ראשונים נחלקו הראשונים איך אנחנו בדיוק עושים את השברים תרועה
הזכרתי בשבוע שעבר שהתקיעה זה סמל שהכל הולך טוב
אבל אחר כך מתחילות הבחיות בחיים יש מצבים
–
מושלמים
ובמצבים הפחות מושלמים זה שברים
מהשברים לשון שבירה וזה אדם שבוכה גניחות ארוכות ואחר כך מתחיל
כזה איך אומרים הקפיצות האלה שזה כבר איך אומרים הוא נשבר לגמרי אז התרועה עכשיו השאלה היא איך עושים אותם האם עושים אותם ברצף
של
שברים
תרועה ללא הפסקה ביניהם
או שעושים
שברים תרועה עם הפסקה ונחלקו בזה הראשונים
מכיוון שזה מחלוקת אז המנהג היה לעשות בתקיעות מיושב
את השברים תרועה ללא הפסק
ואת התקיעות מועמד לעשות אותו עם הפסק עכשיו שאני אסביר רגע כשאני אומר לעשות את השברים תאורה ללא הפסק אין הכוונה לא להפסיק בכלל צריך להיות איזה שהוא הפסק
בין השברים
לתרועה אבל לא הפסק בנשימה
ואילו
בקטע של התקיעות המעומת שעושים במוסף אז אנחנו עושים את השברים תורה עם הפסק ופה נשאלת השאלה האם מספיק הפסק שהוא נקרא כדי נשימה או שצריך להיות הפסק של נשימה כדי נשימה או נשימה מה ההבדל בין אם אני אומר את המשפט כדי נשימה או נשימה
האם באמת צריך לנשום ביניהם אבל שמספיק שאני אעשה שיעור זמן
של כאילו הייתי נושם אז האדמור הזקן בצורה מאוד ברורה בסימן תו קופצה בסעיף איי כותב אלא מפסיק ביניהם כדי נשימה והוא מסביר את המשפט כדי נשימה דהיינו שעושה נשימה בינתיים ולפיכה גם התוקע צריך לעשות נשימה בינתיים המילים האלה של האדמור הזקן מאוד מעניינות כדי נשימה
והוא מסביר שכדי נשימה זה נשימה בפועל ממש מאיפה לקחת את זה האדמור הזקן
למה אני שואל מכיוון שיש למשל אחד מחשובי הפוסקים האחרונים שקראו לו החזון איש והוא למד שלא צריך לעשות נשימה בפועל אלא צריך אפשר לעשות את
ההפסק כדי נשימה הוא אומר שיש הבדל בין נשימה לכדי נשימה
ומאיפה הוא מביא יש לו כל מיני ראשונים שהם משתמשים בביטוי כדי נשימה אז הוא
אומר ינון מספיק לא נשימה לא צריך נשימה ממש
מספיק כדי נשימה
מוריי ורבותיי
אני רוצה לומר לכם שיש ראשונים שאומרים שצריכה להיות נשימה ממש וזה הרן בו שכותבים את זה בצורה מאוד ברורה ומאוד מוחשית אני רוצה עוד לומר לכם שיש תרומת הדשן שכותבת זה בצורה מפורשת שצריך להיות נשימה ממש אני רוצה לומר לכם
שיש פרי מגדים שאומר את זה בצורה מפורשת גדולה האחרונים שאומרים את זה וגם
שנה ברורה כר פוסק
אבל לחזון איש הפריע שיש גם ביטוי שכדי נשימה כשאתה עושה מחקר סביב המילים כדי נשימה בראשונים אתה רואה שאפילו הראשונים שאומרים בצורה ברורה שצריכה להיות נשימה ממש השתמשו ברצף דבריהם בביטוי כדי נשימה
אז נמצא שהדיוק הזה הוא לא דיוק טוב זה לא דיוק חזק זאת אומרת גם אם אתה תעשה גם אם תגיד שכדי נשימה זה משמעות אבל זה משמעות שיכולה להתפרש גם כן כנשימה ממש לאו דווקא של שוי זמן של נשימה זה האדמור הזקן במפורש ככה לומד הוא לומד מפסיק ביניהם כדי נשימה דהיינו נשימה ממש
אז בורא הזקן בצורה מאוד מאוד בוטה למד ככה
עכשיו יש ספר מאוד מעניין שנקרא אש דת ומצין אליו האלף 1000 המגן 1000 המגן זה ביור שנכתב על ספר מטה אפרים והוא בשם ספר אש דת כותב שאם אתה
בתקיעות מאומת אתה לא עשית את ההפסקה של נשימה ממש בין התקיעות אתה לא יצאת ידי חובה משום שזה לא כמו השיטה הזאת ולא כמו השיטה הזאת כי השיטה הזאת אומרת אל תעשה הפסקה בכלל
והשיטה הזאת אומרת תעשה הפסקה ובנשימה ואתה עשית הפסקה
בלי נשימה
אז כאילו זה משהו שהוא מאוד מאוד לא תקין זה משהו נורא נורא בעייתי אז מה יעשה בן אדם שטעה
אז דנו בזה הפוסקים האחרונים אדם שטעה ונגיד הוא נשם בתקיעות של בן שבין מיושב
או אדם שטב ובתקיעות מועמד הוא עשה אותם ביחד אז אומר שישלים את זה שיעשה עוד הפעם ויחזור עוד הפעם ויתקן את העניין
כדי שלא יווצר שום הפסק בשינוי בזה כדי שהוא יצא ידידי חובה לשיטות האלה וייצא ידי חובה לשיטות האלה היה אחד מהגאונים שגר בירושלים בארון מירב קראו אותו רבי יצחק זאב סולוביציק מבריסק ולווה לבריסקה ולבריסק באו ושאלו אותו פעם
מה זה מה הפירוש שצריכים לעשות את השברים תרועה בשתי נשימות
האם מספיק כדי שתי נשימות או צריך שיהיה
נשימה ממש אז הוא אמר להם בוודאי נשימה ממש למה כי הכלל הוא זה שההלכה זה לשון ברורה היא לא נותנת לך מקום להסתפק אם היא השתמשה בלשון נשימה אז היא התכוונה בפשטות שאתה תעשה את הנשימה הזאת בפועל ולא כמו שאומרים תשאיר את זה למשהו שהוא בעיניי
מסקנת הדברים בואו נסכם
כשאנחנו תוקעים 30 תקיעות במבצעים להוציא בן אדם מידי חובה אנחנו עושים את השברים תרועה ביחד כשאנחנו תוקעים בבית הכנסת גם במיושב וגם במיומד את המועמד אנחנו עושים בהפרדה עם נשימה בפועל וזה דווקא וזה מעכב ואתה מיושם אנחנו עושים אותה מחובר אבל אנחנו עושים איזה שהוא הישג בין השברים זה נשמע ככה
טוטו טוטו אוטו אותו טוט ראיתם
עשיתם עשיתי איזה שהוא הפסד יש כאלה
שעושים
את זה ברצף
אוטו אוטו טוטו
זה החזון איש החזון איש טוען שגם לא צריך לעשות במיושב
ולעשות לא צריך לעשות שום
הפסק
אלא תות
וטו
ואנחנו צריכים לעשות איזה שהוא הפסקות
אוטו טוטו
כאילו לעשות איזה שהוא חיץ אבל לא בנשימה אם אתה בנשימה ספק אם יצאת די חובה ואילו בתקיעות מאומן אנחנו צריכים ב דווקא לעשות נשימה וזה ההלכה והדברים שכתב החזון איש בעניין
זה איך אומרים לא מתאים עם השיטות של הראשונים לא מתאים עם השיטה של אדמור הזקן ולכן אנחנו נוהגים אחרת