ואלה יעמדו על הברכה:

חנה (אנה) בת לייב ואסתר ינטה
לעילוי נשמה
ברוך בן אלה מלכה
לברכה הצלחה וזיווג
אלה מלכה בת חנה (אנה)
לברכה הצלחה בריאות הנפש והגוף
דוד בן ז'אנה
לברכה הצלחה בריאות הנפש והגוף
אילנית בת ז'אנה
לברכה הצלחה בריאות הנפש והגוף
ז'אנה בת מרים
לברכה הצלחה בריאות הנפש והגוף
בנימין יעקב בן איריס
לעילוי נשמתו ושאר נשמות ישראל השוכנות עימו
ליאור בן איריס ומשפחתו
הצלחה מרובה במעלות התורה, זיווג, רפואה וכל הישועות
ישראל בן אסתר הכהן
לזכותו ולרפואתו
התמים דוד ברוך בן אליהו
להצלחה בכל
מלכה בת זהרה (שרה)
בריאות ואריכות ימים נחת מהילדים והנכדים
אליהו בן רחל
בריאות ואריכות ימים נחת מהילדים והנכדים
משפחת עזרא שיחיו
לזכותם והצלחתם בכל מכל כל
מיה בת נועה וליהי בת נועה
רפואה והצלחה משמעות ואמונה בדרך החסידות
אלכסנדר בן פליקס עזריאל ומרת ולטינה
לעילוי נשמה נלב"ע ב' אלול תשמ"ז
משפחת טביביאן
בריאות ושמחה הצלחה בשליחות נחת מיוצאי חלציהם
גל בן גדעון ונילי חן
והילדים: אראל, אליאב, אוריה, אחיה, אלחי ואדל
משפחת ליאור והילה מנחם
הצלחה בגשמיות וברוחניות
פרץ דהרי
לגאולת עם ישראל ברחמים אמן
משפחת שוורצברד
הצלחה רבה ומופלגה בחינוך הילדים
ברכה תמרה בת קנדב מרגלית
רפואה שלימה וקרובה
טל ויעל בנות חווה. חווה בת פרידה
להצלחה בכל
יעל בת שרה, מיכל ברכה בת יעל, יוסף יצחק בן יעל
סופה בת פאיבה, ישראל יעקב בן קושה, רוזה בת לב
לעילוי נשמה
ריזא בת שמעון, מאיר בן טודרוס, חיה בת ישעיהו
לעילוי נשמה
ילנה בת לובוב וכל משפחתה
עבודת ה' מתוך בריאות נכונה, מנוחת הנפש, שמחה וטוב לבב.
רועי בן לימור ויולי בת לימור
הצלחה בכל
ר' משה בן ר' ששון יהודה
לעילוי נשמתו ע"י משפחת אליהו
דוד בן רומיה
לרפואה שלימה
אלכסנדר יצחק ונחמה דינה
והבנות רבקה ובת אור
משפחת זכאי
לזכותם והצלחתם
בן ציון בן שרה, ירון יצחק בן שרה
לרפואה
יונה בן חנה יוהנה, אברהם בן שרה
לרפואה
רבקה בת עדילי
הצלחה ביראת שמים
יהונתן בן עדילי
הצלחה ביראת שמים
יעל בת עדילי
זווג הגון
גילית בת מרים וניסים בן מסעוד
רפואה שלימה בריאות איתנה
יוסף יצחק בן יוהנה ברכה
לזכותו והצלחתו
יבגניה בת סולומון
לעילוי נשמה
לילה בת נג"יה למשפחת אברהם
לעילוי נשמה
דוד בן אליהו זהבי
לעילוי נשמה
אורלי בת אסתר
לעילוי נשמה
יולה בת יבגניה
לעילוי נשמה
יהודה בן יוכבד ולאה בת מרסל
לעילוי נשמה
עפרה בת פנינה, מאיר אביב אברהם בן רבקה
לרפואה שלימה
נעה בת גילדה, חן בת איריס
לזיווג הגון
איתן ורחל רחלי ויוסף יצחק פרץ
בריאות, עושר ואושר שלום, נחת וגאולה
נחמה יהודית בת עמי בת משה
לעילוי נשמתה
רס"ן תדהר בן גבריאל טמפלהוף
לזכרון עולם ה' יקום דמו
נטלי בת ניצה, אוריאל בן פז שרה
זיווג הגון
רני בן יונה סימונה
רפואה שלימה
ישראל שלום בן מלכה וגיטל קילא גינענדל בת הינדא
ברכה והצלחה בכל להם ולכל יוצ"ח
יפה בת טורן ויפה בת שלמה
לעילוי נשמתן
יעקב בנימין בן איריס
לעילוי נשמה
ליאור בן איריס
לזריזות דייקנות ואהבה במעלות התורה
שמחה בת יקוט
לעילוי נשמה
צבי בן מרים
לעילוי נשמה
מנגה בת רבקה
לעילוי נשמה
גל אסתר בת הדס ושלומי יזהר בן חנה פרדסה
זרעא חייא וקיימא
מנחם מרדכי בן גניה ומרים בת נצחיה ישראלי
להצלחה בכל
חדוה בת פז שרה
זרעא חייא וקיימא בבריאות ובנקל
שיינא ברכה בת ענת
רפואה שלימה ומהירה בגוף ונפש ולזכות והצלחת כל המשפחה
רותי בת רבקה
בני, חיי, מזוני, בריאות ברכה והצלחה
אוריה, אלישיב ואיתיאל בני רותי
בני, חיי, מזוני, בריאות ברכה והצלחה
אליאור, הילה, טלאור, ינון, בני רותי
בני, חיי, מזוני, בריאות ברכה והצלחה
אסתר בת ישראל הנולדת מן מסעודה מזל
לעילוי נשמתה ל' ניסן
מיכאלה מיכל, מור אבירם ואידור ברקוביץ והנכד אורי
בני חיי ומזוני רוויחי
אליעזר בן בלהה ויחיאל
שתמיד בחר בחיים מוקדש לעילוי נשמתו על ידי בתו רחל
יחיאל בן אליעזר
נרצח בזרועות סבתו האוהבת בשואה לעילוי נשמתו
אסתר מלכה בת רחל וישראל
לעילוי נשמתה מוקדש על ידי בתה רחל
הרשל בן לוי-יצחק
אחיינה האהוב של אמי הושמד בטרבלינקה לעילוי נשמתו
רחל שקד
לאחדות עם ישראל וטובתו

איך מגיעים לשמחה, הלכות ברכות

פרשת ויגש - איך מגיעים לשמחה🔹הפסק באמצע הסעודה והליכה למקום אחר🔹ברכה על בורקס בסעודה🔹סופגנייה בסעודה🔹זימון לנשים🔹כלים ריקים בברכת המזון🔹נטילת ידיים לדבר שטיבולו במשקה🔹השמעת קול בשבת🔹מהלכות ביקור חולים

 

תמליל אוטומטי מהשיעור (יתכנו שגיאות):

מילה בנוגע לפרשת ויגש הנושא של השמחה אצל יעקב אבינו אנחנו רואים ותחי רוח יעקב אביהם שכאשר נודע לו שיוסף צדיק חי הוא שמח מאוד אז ראשי אומר שבאותו רגע התחיל השכינה לשרות עליו עד עכשיו השכינה לא שרתה מפני מאז שיוסף עזב אותו אז השכינה פרשה עכשיו היא חזרה שואלים המפרשים מה הסיבה שהשכינה פרשה ממנו במשך כל אותם השנים אז הם עונים תשובה מאוד פשוטה הגמרא אומרת במסכת שבת שהשכינה לא שורה היה לה מתוך שמחה שהוא עצוב בגלל שבנו עזר נעלם ממנו אז השכינה לא שורה עכשיו שהוא יודע שהיא יוסף נמצא אז השכינה חזרה לפי זה הם מסבירים גם כן מדוע לא מוצאים שיעקב שואל איפה איפה יוסף היית עד היום ולמה לא באת הביתה ומה עשו לך יש על זה הרבה פירושים לשאלה הזאתי אבל אחד הפירושים זה שמכיוון שחזרה אליו השכינה אז הוא כבר ידע כל מה שהיה שם כבר ידע כל מה שהאחים עשו ליוסף על כל פנים על כל פנים לעניינינו הנושא הזה של השמחה הוא מאוד מאוד משמעותי נכון שאנחנו לא בעלי נבואה ולא תמיד בעלי שכינה גבוהה אבל ברור שהשמחה שורה על האדם עזרו הקודש שורה עליו ויש לו יותר סיעתא דשמיא אז אני רוצה להתייחס בכמה נקודות מעשיות לנושא הזה של שמחה דבר ראשון האדמור הזקן בתניא בפרק למד 1000 מסביר
שהשכינה לא שורה לאדם ומדייקת לשון חזל אלא מתוך שמחה כלומר גם אם האדם עסוק באיזשהו עניין שקשור לתורה ומצוות אבל הוא מוטרד ממנו והוא מודאג ממנו זה גם סיבה שהשכינה לא תשרה עליו והוא מדייק את מביא את זה מדברי הארי זה על אומר לפעמים אדם דואג איך לתקן את העוונות שלו הוא זה דבר מאוד חשוב ואף על פי כן השכינה לא תהיה שורה עליו בעצם אלא מתוך שמחה המילה אלה בא לדייק לנו שבכל מקרה אם אין שמחה אפילו אם הסיבה לחוסר השמחה היא סיבה רוחנית כמו שהיה בפשטות אצל יעקב אבינו הסיבה שהוא לא היה בשמחה זה מכיוון שהוא חשש שמיטתו לא שלמה סיבות רוחניות אז איך שלא יהיה השמחה לא שורה לאדם באותו הזמן אבל כשאנחנו קוראים את מה שהוא כותב בפשט בספר התניא אז מה הוא מציע למעשה הוא אומר שהשמחה שצריך לדאוג שהדאגה לא תהיה אלא בזמן הוידוי שאדם עושה אשמנו ובגדנו אבל לא בזמן של תפילה ולא בזמן של תלמוד תורה משום שברגע שהאדם עוסק בהם אז הוא לא יהיה בשמחה אז השרינה לא תשרה עליו מדבריו לכאורה מה שמה שאם זה לא בזמן של תורה ולא בזמן של תפילה לא נורא אם אנחנו בדאגה לא נורא אם אנחנו לא בשמחה אבל הרבי מתייחס לנקודה הזאתי במכתב שהוא כתב דווקא לאישה באגרות קודש בחלק יוז והוא נותן לה כמה נקודות למחשבה ראשונה הוא רוצה להגיד שכל היום כולו בעבודת השם אין דבר כזה זה לא רק התורה והתפילה מה שמה שמה כאילו בפשטות מספר התניה אלא בכל דקה ודקה מהתפילה יש לנו מהיום יש לנו את העניין הזה של הצורך להיות בשמחה זה כלל ראשון הכלל השני שהוא אומר החובה של האדם להיות בשמחה אם הוא אדם כללי אדם שאנשים אחרים תלויים בו החשיבות וההכרעה שהוא צריך לדאוג לזה שהוא
נמצא בשמחה הוא כאפל כפליים והוא נותן לה דוגמה מעצמה הוא אומר את אמא ואת קער הבית ויש בעל ויש ילדים והמצב הנפשי שלך משפיע גם כן עליהם לכן החשיבות שלך היא להיות בשמחה היא הרבה יותר גדולה מאשר אדם סתם אז זה שניה הנקודה זה האדם כללי שלישית הוא אומר שאיך באמת את תוכלי להגיע לשמחה הוא נותן לעץ הפרקטית הוא אומר כשהאדם לא חושב על העתיד אלא הוא חושב על העבר הוא שולף מתוך העבר את המצבים הטובים בעשיית הדשמיא שהייתה לו במשך הזמן הוא אומר אם הקדוש ברוך הוא עזר לי בזה וזה וזה וזה אז הם מאוד מאוד אז או משמעות או משמעותי שבוודאי הוא יעזור לי גם בעתיד אבל לא לעסוק בעתיד עכשיו הנקודה הזאתי שהוא מתייחס להתייחס על ההווה להתייחס על העבר ולא להתייחס על העתיד אנחנו מוצאים אותה גם בפרשה של השבוע הבא שיעקב פרשת ויקי מנסה להגיד לבניו את מה שיקרה אותם באחרית הימים לגלות להם את הקץ ונסתלקה ממנו השכינה שואלים המפורשים למה יש לזה הרבה תשובות אבל אחת התשובות זה מפני שיעקב היה בתנור מחשבה על העתיד את אשר יקרה אתכם באחרית הימים ובחרית הימים יש כל מיני דברים שקורים יש דברים משמחים ביותר שקרו במשך הגלות של עם ישראל ויש דברים משמחים- אז אז ברגע שמתעסקים עם מה שהולך להיות בעתיד מסתלק את השכינה מדוע היא מסתלקת מפני שאתה פשוט לא נמצא במצב של שמחה משום שתמיד העתיד הוא לא נודע אז אפילו אדם כמוי יעקב אבינו שכן ידע את העתיד אבל הוא ראה בעתיד עם כל מיני נקודות כל מיני מצבים לא טובים אז כשאנחנו נמצאים בעבר קל לנו לעשות חשבון ולהוציא מתוך אהבה רק את הדברים החיוביים שהיו אבל כשאנחנו נמצאים בעתיד חושבים על העתיד אפילו אם יש לנו רוח הקודש ואנחנו רואים את הדברים הטובים שיהיו בעתיד ואנחנו רואים את הדברים הלא טובים שיהיו בעתיד יהיה קשה לנו להוציא את הדברים הטובים ולחיות רק איתם ולהתעלם מהדברים הלא טובים משום שעדיין לא חווינו את הדבר הזה אז זה מפחיד אותנו אז זה מטריד אותנו ולכן הסתכלה השכנה מיעקב אבינו אז לכן העצה היא באמת להתמקד בעבר או בהווה ורק בדברים הטובים שקל לנו יותר לחלק אותם אבל כאן אנחנו מגיעים מנקודה מאוד מאוד מעניינת שמתייחס אליה האדמור האמצעי יש לו ספר עמוק מאוד שנקרא שערי בינה עם רבי נא סליחה ובמרי בינה הוא מתייחס להבדל שבין דאגה לרוגז לבין דאגה לגבורה בין דאגה ליראה כי בספר התניה הוא מדבר בצורה מאוד ברורה שהדאגה זה דבר מושלל מאוד זה כמו
שהסברנו עכשיו הוא מושלל מאוד לא רק בזמן של תורה ובזמן של תפילה אלא כל היום חוץ מהזמן שאדם עושה שם ולא בגדנו אבל במשך כל היום הוא צריך להיות במצב של שמחה שואל האדמור האמצעי אמר אני לא מבין דוד המלך בספר תהילים ובפרק השני אומר איבדו את השם ביראה בפרק הוא אומר איבדו את השם בשמחה כלומר שיש מצב שהאדם צריך לעבוד את השם בתנועה של גבורה ויש מצב שאדם צריך לעבוד את השם בשמחה ושני הבחינות שתי הבחינות הללו צריכים לעשות אותם בעת ובעונה אחת אנחנו לא יכולים לוותר על דבר אחד בלי הדבר השני צריכה להיות גם צנועה של י רב וצריכה להיות גם תנועה של שמחה אז שני הדברים הללו לעשות אותם ביחד זה בכלל לא קל זה לא פשוט איך אתה משתלב עם שניהם ביחד אז אומרים הרבי המצאי דבר מעניין הוא אומר כשאני מדבר איתכם על תנועה של איבדו את השם ביראה שזה תנועה של גבורה איבדו את השם ביראה בגבורה הכוונה היא רוגז על הסיטרה אח אומר אבל איך איך יכול להיות שיהיה לך גם שמחה מצד אחד וגם גבורה ורוגז מצד שני אז הוא אומר המצאה אחרי בעבודת השם אומר ברגע שאתה רוגז על עשית רעה אחת תדע לך שכל פעם שאתה כועס עליה כל פעם שאתה כועס על הרע שישנו אצלנו אצלך אפילו בלב אתה הולך וממעיט אותו כמו שכתוב כמו שאמר שלמה המלך בספר משלי בעבוד רשעים רינה עצם זה שאתה ממעיט אותו במחשבה שלך אתה ממעיט אותו גם בשטח גם במציאות וכשאתה ממעיט אותו בשטח ובמציאות אתה גורם לו להיות בהכחשה וכשהוא בהכחשה אתה יכול לשמוח אז יופי אז יכול להיות עניין של שמחה ויכול להיות עניין של גבורה והגבורה היא לא משהו אלא עם משהו חיובי מכיוון שהיא גם כן משמחת אותי עצם זה שאני כועס או רוגז על הרע אני ממעיט אותו באותו הרגע שאני כועס ורוגז עליו אבל כל זה לא קשור כלל לעניין של דאגה הדאגה אומרת שאני מפחד מהרע אני ירא ממנו ואילו הכעס עליו אני פשוט לא מסתדר איתו אני אני לא אני הוא לא מתאים לי אני לא לא אוהב אותו אז אז הרגז אותי מה שאומר הרבי האמצע הוא בסדר ואילו הדאגה היא הנקודה השלילית על הלא בסדר שקיים קיימת עכשיו הרמבם בסוף הלכות כלי המקדש אומר שבני הנביאים היו הולכים עם אפוד אפוד זה היה בא להבדיל אל בין החלק העליון של הגוף לחלק התחתון של הגוף בני הנביאים כתוב שהשכינה לא הייתה שורה אלא כאשר האדם היה נמצא בתנועה של שמחה על דוד המלך בשעה שהוא העלה את אהרון חזרה למקומו כתוב עליו ודוד מכרקר בכל עוז לפני השם ודוד חגור אפוד בד יש פה בפסוק מחולק לשתיים מצד אחד שמחה גדולה ומרקר בכל עוז לפני השם ומצד שני הפסוק מספר שהוא היה חגור אפוד בדיוק
מה הקשר בין שני הדברים מסבירה החס הזנות יש קשר כדי שבן אדם יוכל להגיע לתנועה של שמחה הוא צריך להפריד בין החלק העליון של הגוף שהוא מסמל את הראש את הלב את החלקים הרוחניים שבנפש לבין החלקים התחתוניים שמסמלים את החומריות את הגשמיות שנמצאת בתוך הלב של האדם הוא צריך להפריד ביניהם להפריד כמו שמפרידים בזמן התפילה עם אבנט עם עם חגורה בין החלק העליון לחלק התחתון כלומר ככל שהאדם עסוק יותר בעניינים גשמיים קשה להיות בשמחה מלאה ככל שהאדם יהיה עסוק יותר בעניינים רוחניים אז יהיה יותר קל לו להיות בתנועה של שמחה אז יש לנו כבר עצה שניה עצה ראשונה הייתה לעסוק בעבר בדברים הטובים שנייה בעובר ובהווה ולא בעתיד שבעתיד קשה לנו לחלק בין הטוב לבין הרע העצה השנייה שאנחנו אומרים עכשיו שאנחנו מביאים מדוד המלך זה להפריד את הבן הגשמיות לרוחניות לרוח ניוד שבדרך כלל גשמיעו אותי זה שעושה אותנו עצובים והרוחניות יכולה לעזור לנו להיות יותר בשמחה נוספת שאנחנו לומדים אותה גם כן מדוד המלך זה שהאדם צריך להשתדל להיות מוקף בחברים בידידים בדברים שמוציאים אותו מעצמו ואז הוא יכול להגיע לשמחה ואנחנו עומדים את זה ישירות מדוד המלך בספר התהילים דוד המלך אומר בפרק גימל אני שכבתי וישענה עקיצתי כי השם ישמחה אז מסביר הרדק אני שכבתי וישענה הוא מדבר על המצב שהוא ברח כאשר אבשלום בנו מרד בו והוא ברח מירושלים באותו זמן השכינה הסתלקה ממנו רצונו לומר אומר הרדק כי דודקה ממנו רוח הקודש ופני העיצבון והפחד שהיה בו פחד מאבשלום מצבון ופחד ורוח הקודש אינה שורה אלא מתוך שמחה אבל פתאום קרה משהו חדש וקשרה דוד חולשה יהרכי שמח בו שידע שהוא יפר לו הצד אחיתופל ועקיץ ושכנע עליו ושרתה עליו רוח הקודש כאילו ככה הוא בורח והוא נמצא בעצב בעצב אין לו רוח הקודש פתאום הגיע איזה חבר חדש החבר החדש נתן לו תקווה חדשה התקווה החדשה שנתן לו החבר החדש פעלה אצלו את התנועה הזאת שהוא יהפוך לענייני
חוץ מהעצבות ומהעייפות ומהשינה הרוחנית ואז הוא הגיע למצב של שמחה ורוח הקודש שרתה עליו אז זה כבר עצה נוספת שיש לנו להיעזר בסביבה הקרובה שלנו כדי לצאת מהמצב הזה של הקדרות והאצל נוספת מעניינת שמביא אותה הרבי ביערות שלו לספר התניא פרק למד 1000 הוא מדבר במילה אחת הוא מציין לגמרא שמדברת על החלום הטוב אנחנו קראנו על החלומות יש לנו כמה פרשיות שבוע לפני שבוע ולפני שבועיים על חלומות הרחמות של יוסף על החלמות של יוסף כתוב ואביו שמר את הדבר אומר המדרש המדרש תנחומא אומר דבר נורא מעניין מה הפירוש ואביב שמר את הדבר כתב את הדבר הוא לקח את החלום של יוסף וכתב אותו מסביר הרבי בשיחה מדוע הוא היה צריך לכתוב אותו וכמי שאם רוצים שחלום טוב יתקיים צריך לשמור אותו צריך לכתוב לאהוב אותו ברגע שאתה כותב אותו אתה כביכול מאלץ את המלאכים הטובים שאמורים לפעול על הקיום של החלום שהוא יתקיים בפועל ממש ולעניינינו כדי להגיע למצב של שמחה האדם צריך להקשיב גם כן לחלומות שלו כשיש חלום רע אז חלום רע וכשיש חלום טוב אם האדם שומר אותו זה עוזר לו ככה מהציון של הרבי משמה זה עוזר לו להיות במצב של שמחה יותר ומילה אחרונה או עצה אחרונה הגמרא אומרת במסכת פסחים אנחנו מוצאים בספר התהילים שפעמים הפרקים מתחילים במזמור לדוד ופעמים הפרקים מתחילים לדוד מזמור אומרת הגמרא מה ההבדל לדוד מזמור מלמד ששרתה עליו שכינה ואחר כך אמר שירה קודם כל הוא היה במצב של רוחניות גבוהה וזה הביא למצב של השירה מזמור לדוד מלמד שאמר שירה ואחר כך שרתה עליו שכינה זאת אומרת יש גם מצב הפוך שהאדם מביא על עצמו את השכינה על ידי שהוא שער עכשיו מה זה להביא על עצמו את השכינה זה להיות בטוח במצב של שמחה כי השכינה לא שורה במצב של עצב אז מלמדים אותנו שאת השמחה אתה לא יכול רק לצפות שהיא תהיה אצלך אלא לפעמים אתה תצטרך להביא אותה על עצמה בכוח וזה עבודה
לעשות את עצמו כמו בקוקסים שבן אדם מנסה
כבר אנחנו רואים את זה בפועל ממש אדם יכול להיות עצוב והוא מחליט שהוא רוקן פתאום ושם איזה שהיא מוזיקה וזה לגמרי חיצוני אבל תוך כמה רגעים זה משפיע עליו גם בפנימיות אנחנו רואים שהאדם מופעל כתוצאה מהדברים החיצוניים טוב אז עד כאן מילה בפרשת שבוע ואני עובר להלכות אנחנו נחלק את ההלכות שקשורות לאכילה וכמה הלכות בהלכות שבת אני מקריא את השאלה כמו שהיא כתובה לפני ישבנו אני וחברתי במסעדה ככה אישה שואלת אני אכלתי עוף עם אורז היא אכלה לחם עם תוספת לפתע קיבלנו טלפון דחוף ונאלצנו לעזוב ביחד את המסעדה אנחנו ארזנו את המנות של האוכל ויצאנו למכונית שאספה אותנו האם במקרה הזה אנחנו יכולות להמשיך את הסעודה שלנו במכונית מאוד פשוט אנשים אוכלים קורא להם הרבה פעמים שהם צריכים ללכת למקום אחר תוך כדי האכילה אז כמו הסיפור הזה הוא סיפור קלאסי שיכול לעזור לנו גם לזכור את ההלכה וגם לרדת לפרטים שלה כשאנחנו אוכלים דבר שהוא לא לחם זה יכול להיות כמו שפה זה יכול להיות עוף זה יכול להיות אורז אבל לא לחם אז זה הסדר הוא זה שלכתחילה אם היא היית שואלת אותי לפני הסיפור זה כמו שהיא סיפרה היא סיפרה אחרי שהיה אבל היא הייתה שואלת מלכתחילה הייתי אומר לה את צריכה קודם כל לברך ברכת המזון על העוף ועל האורז לפני שאת עוזבת את את המסעדה זאת אומרת ברכה אחרונה אני מתכוון בהכרח אחרונה ברכה אחרונה על העוף ועל האורז תברכי ואחר כך תלכי למכונית אם תרצי להמשיך שם תברכי שוב ברכה ראשונה
למה מכיוון שפה היא יוצאת מחדר אחד היא הולכת תחת כיפת השמיים ונכנסת למכונית שניה אז זה הפסק מוחלט אז את צריכה לברך קודם לפני שאת עוזבת והיה אם לא ברחת עזבת בלי לברך אז אז אין לך ברירה את תצטרכי קודם כל לפני שאת אוכלת את האוכלוסייה תצטרכי לברך ולכה הראשונה עוד הפעם על האוכל משום שהיה פה הפסק ברגע שיש הפסק ממקום למקום צריכים לברך שוב על זה אין אין אין איזה שום ספק עכשיו מה קורה עם האישה השנייה שאכלה לחם גם היא אם היה לה זמן הייתי אומר לה קודם כל תבורכי ברכה אחרונה אבל בוא נניח מה זה ברכה אחרונה ברכת המזון אבל בוא נניח שאין לה זמן וזה מאוד מאוד דחוף תצא מהמכונית אז הייתי אומר לה אם הייתי יודעת מראש שיכול להיות שמישהו יבוא לקחת אותך באמצע הארוחה אז היה ראוי שבשעה שאת נותנת ידיים בשעה שאת מברכת המוציא אז תכווני שאולי את תמשיך את הסעודה שלך במקום אחר זה היה הדבר הנכון אבל מה יקרה כשלא ידעת את זה מראש גם לא ידעת מראש וגם את נחוצה לעזוב עכשיו את לא יכולה לברך ברכת המזון במקרה הזה בדיעבד היא תוכל להמשיך במכונית את הסעודה אפילו שהיא היא תאכל כזאי ותוכל לברך במכונית ברכת המזון אחרי שהיא מסיימת וזה בתנאי שהיא אכלה במסעדה לפחות כזית לחם אז היא תוכל להמשיך במכונית בדיעבד ובשעת הדך את מה שאת את הסעודה שהיא עשתה קודם אז מה אנחנו למדנו כאן הבדל מהותי מה אתה אוכל אם אתה אוכל דבר כזה שהיא שלו היא היא בורא נפשות או לא לחם ואתה עוזב למקום אחר אז אתה תתחייב בברכה ראשונה עוד הפעם אבל אם אתה אוכל לחם אז בדיעבד אם אכלת במקום הראשון כבר כזית אז אתה יכול להמשיך במקום השני בדיעבד בשעות חג להמשיך את הסעודה שלך ולברך שמה אז זה הלכה ראשונה
וממשיכים לאכול למקום אחר
פה תאכלי ואת תאכלי למשוך במקום אחר אמרתי
לילדים
בבית תאכלו כזית ותאכלו אחר כך להמשיך במקום אחר בוודאי שאפשר כן תאכלו כזה כן כן בבקשה
ברכת
הראשון לנשים לא ראיתי דבר כזה אף פעם
לא יש התברי פחמן אחרי הילדים
יש ברכה אחת
ראיתי שבוע שעבר ברכה שיש לי וגם קצת לפני
כאילו
משהו כזה שהוא כולל
את ותשימו לב את מדברת על הסידורים שלך ואז אם תשימו לב זה לא נמצא בכל המהדורות גם הברגת המזון לילדים הקצרה בריא חרחמנה הזה הוא לא נמצא בכל הדורות הבריא רחמן הזה המקור שלו בגמרא במסכת ברכות אתה מופיע בגמרא אבל הוא לא מופיע בשולחן ערוך כלומר שבשולחן ערוך נפסק שזה לא נקרא ברכה לכן מן הנכון לאכול פנים מורות גננות מחנכות הורים שמחנכים את הילדים שלהם לברכת המזון מן הראוי שיברחו יחנכו אותם לברכת המזון שאנחנו מכירים הגדולה רק שכיוון שהם לא יכולים את הכל אז אז חלקים זאת אומרת אז את העולם כולו בחן בחסד דו ברחמים זה גם כן קטע קטן ילד שלא יכול להגיד יותר יתחיל עם זה אחרי שהוא גודל אנחנו נוסיף עוד פסוק עוד פסוק עוד קטע וכן הלאה ואני אומר לכם מתוך הניסיון זה גם כן הרבה הרבה יותר טוב מבחינה חינוכית משום שילד שמתרגל שיש מושג כזה של בריא רחמנה מלכה דאלמאמר הדי פיתה הוא מתרגל לזה אז היצר הרע גובר עליו הרבה פעמים להגיד את הקטע הזה גם כשהוא אדם גדול אבל ילד שמתרגל שהברכה זה הברכה הזאת שהוא רואה את כולם רק מסבירים לו אתה ילד אז קשה לך להגיד לי את הכל אז תגיד חלק ילד הזה גודל כמו שאומרים בצורה רוחנית יותר בריאה זה זה אני אומר כהערה כללית עכשיו בנוגע שאת אומרת ברכה לנשים נשים חייבות בברכת המזון כמו הגברים כן ואכלתי וסבת וברכת זה מהתורה יש מחלוקת האם החובה שלהם מהתורה אם מדרבנן מכיוון שיש שמה משהו שקשור עם המצוות האם רק מי שחייב בכל המצוות גם של הזמן גרם מה חייב או לא אבל אבל למעשה בשולחן ערוך נפסק שנשים חייבות כמו הנשים לא משנה מה דרגת החיוב אבל הם חייבות לכן אין אין צורך בקיצור ברכה בקיצור הקיצור ברכה זה שאנחנו מתייחסים אליו אנחנו מתייחסים אנחנו עושים אותו כחבדניקים אולי אולי אולי פעם בשנה שאנחנו נמצאים בליל סדר מרכזי יש לנו עשרות ואולי מאות יהודים שעדיין לא שומרים בכלל והם הלילה הזה עשו הרבה דברים חדשים הם נטלו ידיים לפני הסעודה והם ברחו ביחד על המצב על המרור ואז כשמגיע כבר ברכת המזון לתפוס אותו עכשיו לברכה
עם 4 ברכות זה לא מעשי הם לא יעשו את זה אז במקרים האלה אנחנו עושים בשביל ההם זאת אומרת כדי שלפחות יהיה כאן משהו מין ברכה מקוצרת שהיא כוללת בתוכה כל מיני דברים אבל זה ממש מצב של דיעבד
בברכה הארוכה
לא משנה אנחנו אנחנו חייבים לברך את הברכה כן אין לנו ברירה אנחנו את הברכה ארוכה אז אז לא נוחה
אז
בסדר כשנהיה תימנים אז אנחנו נעשה את הברכה הזאת אבל הברכה היא הברכה ארוכה וזה אין אין אין פה אין דבר כזה אנחנו אנחנו יש זה כמו שתגידי אם אני רעבה ואין לי אוכל אז לקחת ככה כמה קל כדורים אקמולים וזה למלא את הבטן כי אני נורא רעבה זה רק לחולה לא עושים את זה לבריא
לא לא
מתכוון עכשיו לתת לך משל אבל אנטיביוטיקה הם לא לוקחות כשהם רעבות כדי להיות שבעות זה המשל שרציתי לתת אני רוצה להגיד שאנחנו לא לוקחים תרופה ששייכת לאדם חולה מסוכן לאדם בריא זה לא זה לא תקין גם אם אין זמן אז צריכים למצוא את הזמן לברך לקדוש ברוך הוא זה גם פיתרון לא נחמד נכון אבל צריך למצוא את אין אין ברכה מקוצרת בנוגע לילדים יותר קל לי להגיד אבל בנוגע למבוגרים אין ברכות מקוצרות זהו  נוספת הרבי הצמח צדק אמר פעם דבר נורא מעניין שיכול לתת לכם קוד הוא אומר לכל דבר אתה יכול למצוא את הזמן השאלה היא כמה זה חשוב לך עד כמה זה אז אז אני אומר צריכים לקחת בחשבון ברכת המזון זה סגולה להרבה מאוד כסף ברכת המזון בכוונה זה סגולה להצלחה וסייעתא דשמיא זה אחת המצוות הבודדות ביום שאנחנו עושים מהתורה אז איך אומרים אנחנו יכולים להשתדל לחפש את הזמן כדי כן לעשות את זה אבל אין דבר כזה ברכה מקוצרת למבוגר זה לא קיים
שסיימתי
אתה חולון כאילו כמה זמן יכולה לברר ברמה העקרונית כל זמן שאת 7 ברגע שנכנס לרעב כבר את נכנסת לשאלות שאלות קשות כשאני אומר כל זמן שהצביעה אני רק מסייג את זה בקצה האחרון מי שגם אחרי 6 שעות מהארוחה הוא עדיין 7 אז הוא יוצא מן הכלל אז לא הולכים לפי לפיו אבל זה הולך כל אחד לפי המעיים שלו עוד הפעם
כל הרחמן הם בקטע מאוד גם צריך להגיד
צריך להגיד 10 הרחמן אני לא יודע כמה הרחמן יש לך אבל 10 הרחמן כנגד 10 הספירות אנחנו אומרים יש כאלה שמוסיפים הרחמן הוא יברך את את פלוני ופלוני ויש כאלה שעושים ממש חגיגה בעל הבית הזה כתוב כן ברכת האורח יש דבר כזה חבד לא נהגנו ברכת האורח אבל יש דבר כזה
וזה הרחמה אני גומרת את זה בכתב לברר
לא לא עשית הכל למה לך להפסיד את זה הרחמה נו ישלח לנו את אליהו הנביא את לא רוצה את זה אוקיי אנחנו כולנו כל כולנו ממהרים כל החיים אנחנו ממהרים אבל במצוות של הקדוש ברוך אנחנו לא רוצים למהר זה דבר יקר זה זה ברכת ברכת השם למה למה למהר בברכת השם
זה אחרי
בשבילך האדמור הזקן מתייחס לשבעים ושתים דקות רק במקרה שהאדם מסופק האם הוא 7 או לא 7 אבל במקרה רגיע אין 72 דקות זה רק לפי משנה ברורה אנחנו לא פוסקים כמו המשנה ברורה בעניין זה אין אצלנו 72 דקות ככה הסביעה ולא שביה כן זה הבסיס דרך אגב אדמור הזקן היא אומרת טוב האדמור הזקן בשולחן ערוך מביא 72 דקות כאשר אתה מסופק אם אתה 7 או לא 7 בסידור הוא השמיט את זה הוא אומר שהכל תלוי בסביעה ואין 72 דקות בכלל אז אני מזכיר שרק בשולחן ערוך הוא אמר 72 דקות ורק במצב של ספק אבל הוא חזר בו אחר כך בסידור למעשה אנחנו הולכים רק לפי הסביאה לפי שיטתנו לפי שיטת העולם יש מושג של 72 דקות בכל מקרה זה המשנה הברורה זה הערה נכונה
כשאני אוכלת אני יכולה להיות שבעיה בשעות ללכת לישון רק כאילו ולשם ועדיין לא ראית אם שכחתי לבורא לפני נרדמתי כי לפעמים זה מפיל אותי כאילו זה דיי אפשר
לברר עם הצבעה ואם לא עברו 6 שעות כן משום שאומרים בטלה דעתו אצל כל אדם משום שרוב בני האדם אחרי 6 שעות כן רעבים עכשיו הלכה נוספת שקשורה לאוכל בתוך הסוד למשל אכלתי אני אוכלת בורקס בתוך הסעודה האם אני צריכה לברך עליו ברכה ראשונה מה זה בתוך הסעודה בתוך סעודה עם לחם האם אני צריכה לברך עליו בורא מיני מזונות או לא אז זהו כי יש דברים שהם באים כפרפרת שמלפפים בהם את הפאט למשל בשר דגים ירקות וכיוצא בזה שהם טפלים מן הפאת אבל ישנם דברים שהם לא כל כך טפלים לפאת כמו למשל פעירות כמו למשל בורקס אנחנו לא עוטפים את הלחם את הבורקס בלחם ואוכלים גבינה אוכלים עם לחם לפעמים בשר יש עם לחם ירקות עם לחם אבל הבורקס הוא כאילו עומד בפני עצמו
ולכן כן אז לכן יש עליו שאלה בכלל אני רק הסברתי למה יש עליו שאלה מסקנת הדברים זה שאין שאלה אם את אוכלת אותו באמצע הסעודה בשביל לשבוע אז אז זה נפטר בלחם אם את אוכלת אותו בסוף הסעודה כקינוח עידון תענוג וכיוצא בזה אז יצטרכו לברך עליו כמו שמברכים על עוגה פעירות יש כל מיני תפריטים שיש גם פירות למשל יש לחוף ואורז ותמרים עוד+ מה יכול להיות תעזרו לי או תפוחי עץ כאלה ששמים אני לא מדבר על חסה עם תפוז ובתוך הסעודה עם הלחם אנחנו נמצאים כאן בשאלה גדולה מה עושים עם הפירות שאוכלים אותם בתוך הסעודה אם אנחנו אוכל אותם בסוף אז זה ברור שאנחנו נצטרך אבל לברך עליהם בורא פרי העץ כן אבל השאלה היא כשאנחנו אוכלים אותם עם האוכל עם הסעודה האם אנחנו צריכים לברך אותם או לא
רק רגע רק רגע אנחנו נעשה סדר עם הצמס עוד רגע קודם כל אני מדבר כעת על פירות שנאכלים ביחד עם המנה כחלק בלתי נפרד מהמנה האם צריכים לברך עליהם או לא הם מתוקים הם זה אבל זה הפך להיות חלק מהמנה יש בזה מחלוקת גדולה האדמור הזקן מציע שאנחנו חתיכת לב ונאכל עם הפרי הזה אחד חתיכה אחת נכניס לשניהם לפה ביחד ואז אנחנו נפתור את הבעיה ולא נברך עליהם ברגע שהם הפכו להיות חלק מהסעודה הוא עושה הוא אומר את זה בגלל שזה אנחנו מסופקים האם לברך או לא לברך אבל אם אנחנו נוכל אותם בסוף הסעודה אז זה ברור למדי שאנחנו נצטרך לברך עליהם ברכה האחרונה עכשיו להתייחס לסופגניה שאנחנו יצאנו יצאנו עכשיו הסופגניה אני יודע יש כמה היום יש כמה סופגניות אפויות אז הסופניה האפויה היא כמו כל מיני מאפה שהם אז כמו סתם עוגה אבל כשאני מדבר איתכם על סופגנייה שהיא מטוגנת אז אנחנו עוד פעם נכנסים פה לשאלה איך להתייחס לדבר מטוגן האם דבר מטוגן הוא בטל לתוך האוכל בטל או לא והאדמור הזקן בעצמו מתלבט בזה ישר והפוך וחלק מהספרה כמו למשל הרב מרדכי אליהו הם טוענים שאל תאכל אותה בתוך הסעודה בכלל משום שאתה נכנס בתוך שאלה אם לברך עליה בפני עצמו או לא אבל המסקנה של האדמור הזקן זה כמו שאמרתי עם הבורקס אם אתה אוכל אותה בשביל לשבוע באמצע הסעודה תברך עליה מזונו לא תברך עליה מזונות אם אתה אוכל אותה בסוף הסעודה בשביל קינוח תצטרך לברך עליה מזונות כמו הלוגה הוא אומר שככה זה המנהג וככה זה העיקר וזהו אבל הזכרתי שזה דבר שהוא לא פשוט אצל הפוסקים זה היה קצת מסופק בנקודה הזאתי סופגניה
כל מיני לא כל מיני מטוגנים וסיגרים וכל זה
לפני הסעודה
כן בדרך כלל
עזוב אז לדעת האדמור הזקן אם הוא אוכל את זה בגלל שהוא רוצה כחלק מהסעודה הוא לא יצטרך לברך ואם הוא אוכל את זה בשביל ככה הוא עידון ותענוג הוא כן יצטרך לברך זה די פשוט ולדעת הרב אליהו אמרתי שהוא טוען שאתה צריך לאכול אל תוכל אותו בתוך הסעודה כי אתה נכנס לספק האם לברך או לא נשים האם הם מזמנות זה שאם יושבים ביחד בבית והגברים עושים זימון אז הם בוודאי עונות לזימון אין זה שאלה בכלל אבל אם יש התוועדות של נשים היה גם נטילת ידיים האם הם עושות זימון אז בהלכה כתוב פטורות מן הזימון ואם ירצו יזמנו זה הרשות בידם אם הם רוצות רק עם סיוג אחד בזימון יש לנו הבדל בין אם יש רק 3 לבין אם יש 10 שאם יש 3 סוג אחד של ברכיים אם יש של 10 מוספים לאלוקנו פוסק השולחן ערוך נשים לא מוסיפות ככל שיש יותר לא מוסיפות עוד אפילו אם הם מאהאה אומר הבן אישי חיה הם לא מוסיפות עוד מילה אבל אני חייב לציין שאני לא ראיתי אף פעם שנשים עושות בעצמם לבדם זימון באולפנות יכול יכול להיות אבל איך אומרים איך אומרים ברוך השולחן על המקום הוא מציין שהוא לא לא שמענו מעולם שנשים יזמנו לעצמם זה כמובן לא אסור אבל שהוא לא ראה הוא לא שמע בסדר
לגבי זימון יש זה לא נכון להגיד הלכה יש איזה שהיא התוויה מי מזמן
יש עניין שבערב שבת בעל הבית יזמן זה עניין רוחני אפילו קבלי ובשאר הסודות יש עניין שהאורח יזמן זה עניין הלכתי תמיד אנחנו משתדלים לכבד את הכהן זה מעל הכל כן אדם שאכל סעודה המוציא ולפני שהוא ברכת המזון מסכן הקיא את מה שהוא אכל האם הוא צריך לברך עכשיו ברכת המזון או לא אז התשובה היא זה תלוי האם יש לו נשאר חלק מהאוכל בפנים אם נשאר כזית מהאוכל בפנים הוא יצטרך לברר ברכת המזון אם הוא מסופק איך יודעים תראי אם הוא יודע שהוא אכל 2 ל' והוא הוציא הוא הוציא רק 500
גרם אז הוא יכול להבין ש שנשאר משהו אבל אם הוא מסופק באמת שלא יברך ברכת המזון אז מה ההצעה ההצעה היא שיקשיב לברכת המזון של מישהו אחר או שיטול עוד פעם ידיים ויוכל כזית ואז הוא בעצמו יוכל לברך הוא לא יכול לעשות לא את זה ולא את זה אז הוא לא מברך ברכת המזון
לסעודה
זה מתחיל להיות בעיה קשה למנהג הספרדים מכיוון ששמים גם סוכר בסופגניה והיא הופכת להיות קצת מתוקה אז הברכה שלהם מזונות למנהג האשכנזים וחבד בגדול הבצק של הסופגניה הוא בצק שדומה מאוד ללחם אז אז אז זה בעיה
לא
עכשיו גם אלה שבתנור שמים הרבה שמן עכשיו שאת אומרת הרבה בסדר אז אולי תעזרי לי באמת שאומרים הרבה שמן מה הכוונה יש מים גם כן
ומה
האחוזים של השמן ביחס למים
אז 3 כוסות קמח וסופגניה אני שמה 3 רבעי כוס של
אוקיי וכמה מים אני כבר לתקוף אז זהו אז אם המים הם יותר זה צריך להיות שהמי פירות השמן נקרא מי פירות זה צריך להיות שהמי פירות יהיו 51% לעומת המים שיהיו 49% ואז יש לך מזונות כמו שאומרים למנהג האשכנזים אבל האדמור הזקן הוא יש לו חומרות אז גם בזה הוא אומר בעל נפש יחמיר לעצמו אבל זה רק בעל נפש זה לא חובה כן אז הוא ימליץ גם אם יש לך 51% שמן הוא ימליץ שבעל נפש יח ויש עוד אופציה נוספת אני פשוט לא בקיא בכל איך עושים את הסופניה אבל אבל יש עוד אופציה
כן
אבל עוד פעם לשיטה מסוימת בוודאי אבל אם אנחנו רוצים לכסות את עצמנו מכל השיטות זה עדיין לא יהיה חלק משום שאנחנו נבוא ונכיר מתי שמים את הסמים אחרי אז זה כמו למרוח את הטסט הטוסט בריבה כאילו לא עשתה שום דבר
מה שנקרא זה הבצק הוא מאוד הוא קצר- הוא- סוכר אבל הוא ממש במרקם כלומר עוגה וגם בשאלה על דבר ראשון וגם אם אני עושה על זה ציפוי משהו
מתוק זה מה שרציתי להגיד בשלב הבא יש עוד אופציה זה לקחת לקחת את התוספות לבדוק מה הם התוספות שאתם מוסיפות חוץ מהקמח יש לי קמח אבל יש דברים נוספים שאנחנו מוסיפים להגיד את הריבה שעופים ביחד את הסוכר אבקת אפייה מה עוד ביצים במראות אם תוסיפו ותשקלו את כל הדברים הנוספים שאתם שמים והם יהיו יותר שוקלים יותר מהקמח זה דרך את המוצר להיות מזונות גם
כל הסמים לפני הפוך
לפני הפוך זה אופציה נוספת אוקיי עכשיו אני עובר כן לא משנה אבל את ההלכה צריכים לדעת כן זה ההלכה צריכים לדעת כלים ריקים בזמן ברכת המזון על השולחן יש חלק מהמקובלים חלק מהפוסקים וחלק מהמקובלים שטוענים שבזמן ברכת המזון שלא יהיו כלים ריקים על השולחן אלה שטוענים שזה פשט הם לומדים את זה מהגמרא במסכת ברכות שאומרת שצריך לאתר את הכוס של ברכה מה זה לאתר אותו היו לוקחים כוס ומלים אותו יין ושמים סביבו כוסות קטנים יש כאלה שעד היום עושים את זה עם יין אבל הכוס צריכות להיות מלאות דווקא כלומר בזמן ברכת המזון כדי לכבד את הברכה שלא יהיו דברים ריקים על השולחן הברכה לא תחול שאתה כאילו אתה רוצה להודות לקדוש ברוך הוא אל תודה שיש דבר ריק על השולחן
לא ברכת
איך אומרים אז לחם על השולחן זה הלכה יין זה כבר קבלה אז אתם תחליטו מה אתם ותעשו אלו עסקים זה הלכה סכין חוץ משבתות וימים טובים שלא צריך לקחת את הסכין בימי החול צריך לכסות אותו או להוציא אותו עכשיו בנוגע למאכלים לא כלים ריקים אלא מאכלים מאכלים אז זה בסדר אפשר אפשר להשאיר אותם על השולחן זה אין איסור אם רוצים בשביל נוחות יכולים להוציא אבל את הלחם תמיד להשאיר כלים ריקים לא מאכלים אפשר לחם צריך לא שומע כמובן כמובן כמובן לא מי שהכין את השולחן אז אפשר לעשות סדר מי שיש מי שמכין ויש מי שמופנה זה עניין זה עניין הלכתי של כבוד הברכה כן על השולחן אנחנו רוצים שישאר אליכם על פי קבלה עוד משהו שקשור לשבת יש עניין שעל השולחן יהיה כל השבת לחם האריז על מביא את זה אבל זה קשור רק לשבת בימי החול אז בזמן הברכה שיהיה לחי לא פירורים לחם
בשבת השולחן וצריך להביא יש לי שולחן אחד בבוקר אוכלים עליו את הקפה ואת
רוצה שלפעמים אנחנו מרימים בסדר אבל אנחנו נשתדל שאת מיד מרימים את השולחן החלבי נחזיר חזרה את זה על כל פנים אנחנו יודעים אצל תלמידי הבעל השם טוב שהם כן הקפידו שהשולחן לא יהיה עם כלים ריקים היו ביניהם אפילו כאלה שהיו היו אומרים את זה כדבר תורה על השולחן היה בירושלים צדיק קראו אותו רבי שלמה מזביל הוא היה מאוד מאוד ממעט בדיבור ואפילו בדברי תורה אז פעם לחצו עליו תיום תגיד דבר תורה תפנו את הכלים תגיד דבר תורה אז הוא אמר החמין מתקרר סתם יהיו זה אז לחצו עליו עוד פעם הוא אמר אז לפנות את הכלים הריקים לפני ברכת המזון זה היה תמיד הדבר תורה שלו לפני ה ריקים לפנות זה ברור שגם על פי נגלה וגם על פי נסתר יש לזה משמעות האם לפנות גם את כל המאכלים זה כבר לא חובה
זה יכול להיות נחמד אבל זה לא חובה טוב זה כבר פרקטיקה כן והלכה האחרונה בנקודה הזאת של ברכות יש יש עניין שמופיע בשולחן ערוך יש דעות שונות האם זה רק אלה שמחמירים או שזה לא רק אלה שמחמירים אלא אלא כל אחד ראוי לא לעשות את זה או צריך לעשות את זה זה ליטול ידיים לדבר שטיפולו במשקה מה זה דבר שטיפולה במשקה זה תפוח עץ שאוכלים או שאנחנו מנגבים אותו עד הסוף או שאנחנו נוטלים ידיים לפני שאנחנו אוכלים אותו מי שאוהב לטבול משהו בתוך כוס קפה או כוס תה או שהוא לא עושה את זה או שהוא נותן לידיים קודם עכשיו ישנם דברים שאוכלים אותם תמיד עם נטלת ידיים בדיוק כמו לחם כולל הכל כמו זה כמו לחם רק בלי ברכה עכשיו מה הטיפול שאני רציתי להוסיף היום זה כאשר אנחנו נמצאים אחרי ברכת המזון מיד
אנחנו יכולים לאכול דבר שטיפולו במשקה בלי ליטול ידיים כי אנחנו מיד אחרי הסעודה כך כותב החידה הידיים שלנו עדיין נקיות עד עכשיו שמרנו אותם בגלל הסעודה אז אנחנו לא נצטרך ליטול ידיים לדבר שטיבע לא במשקה איפה זה דווקא מינה יש כאלה שרוצים שיהיה להם 100 ברכות בשבת אז הם עושים את כאילו את הקינוח את העוגה ואת הכל זה אחרי ברכת המזון ביום חול זה לא תקין אבל בשבת זה תקין להביא את הקינוח אחרי ברכת המזון כדי להוסיף בברכות שיהיה להם ברכה אחרונה כי זה נקרא ברכה שאינה צריכה כאילו את עושה אחד לפתור את זה בברכת המזון אז אלה שירצו לטבול מיד אחרת ברכת המזון משהו בכוס תה או משהו כזה הם יוכלו לעשות את זה בלי נטילת ידיים בכלל אוקיי אני רוצה לעבור לכמה הלכות בהלכות שבת יש איסור בשבת של השמעת קול לא להשמיע קולות סתם קולות לא לא ראויים לא לא מתאימים האיסור הזה קיים למשל בצעצועים אנחנו לא יכולים לקחת צעצוע ככה ולהשמיע לילד ככה לשחק לו ככה לעומת זאת אם הילד קטן משחק בצעצוע כזה בעצמו אין לנו בעיה עם זה הוא לא הגיע לגיל חינוך הוא לא מבין את העניין אין בעיה האם אנחנו יכולות לקחת צעצוע כזה ולהביא אותו לילדים בלי לנענע להביא לו את זה והוא ישחק איתו אז כתבו הפוסקים שהדבר הזה מותר מותר אבל נשאלת השאלה בכל התחומים ההלכתיים כתוב שאסור לנו לתת לילד קטן בידיים משהו שהוא אסור אז מה קרה פתאום שאנחנו יכולים לתת לו צעצוע התשובה היא אם הצעצוע משמש לא למשחק אחד אלא לשני משחקים יש לו גם רעש אבל הוא משמש לעוד משהו למשל יש כדורים שבפנים יש גולות או משהו כזה חרוזים אז זה משמש גם ככדור וגם כחרוזים שמרעישים כיוון שכך אין לי בעיה לתת לילד גם בידיים שהשתמש בזה אין בזה איסור כלל ועיקר
שנייה בהשמעת קול כשאנחנו מישהו ככה העלה את השאלה כשהוא גורר שולחן קצה אחד של הבית לקצה השני או גורר כיסא האם יש בזה איסור של השמה כשאנחנו מדברים על השמעת כל שהיא אסורה בשבת זה כשהוא מתכוון לכל מעניין כל שיר כל שיש בו תועלת השמעת קול שהיא לצורך מצווה ישנה מהפוסקים שמתירים אותה אנחנו מדברים כאן השמעת קול סתמית לא לצורך מצווה דווקא על פי ההלכה מה שכתוב בשולחן ערוך כתוב שאסור יש פוסקים שכותבים שכיוון שהוא עושה את זה לצורך מצווה זה יהיה מותר אם הוא עושה את זה לצורך תפילה אם הוא חסיד ברסלב למשל שהוא צריך למחוא כפיים באמצע התפילה אז זה מועיל לו אז זה זה לצורך מצווה
כן יש אנשים שהדורקים על השולחן
חושב שלא למחות בהם מכיוון שיש להם על מה לסמוך לא למחות בהם לא להעיר להם מכיוון שיש להם על מה לסמוך כן אם זה תוך כדי שמחה של מצווה עשירה של מצווה כן אני לא יכול אני לא יכול להגיד שזה שזה כן אני אני אני אני אני אני אומר אם היד לפי הקצב בוודאי שלא להעיר לו כן עכשיו בנוגע
בקצב
אני אסביר לך משהו כשאת שואלת אותי לכתחילה
אין לי שום בעיה הוא אמר לי אין לי שום בעיה עם זה למחוא כפיים ולפות זה שירה זה ניגונים זה לא
היסוד היסוד לעניין הזה שהשמעת קול לצורך מצווה חלק מהפוסקים טענו שהגזרה בכלל לא הייתה מי שהאריך בזה הרבה זה בא למנחת אלעזר ממונקש הוא לא היה יחסית חבד הוא העריך בזה הרבה חסידי חבד קיבלו את הפסק שלו ולכן יש מחיית כפיים בשבת יש אפילו שריקה בשבת יש כל מה שקשור לצורך מצווה התירו בנושא הזה אבל לא זאת אומרת לכן אני פה אני אומר את זה בסדר בצורה כזאת אנחנו קיבלנו רבותינו נשיאנו התירו את זה בהתוועדויות של הרבי מחאו כפיים חופשי וגם שרקו חופשי בשבת אבל את שואלת אותי אם יש עדיפות יחסית חבד אין עדיפות משום שזה הוראה של רבותיו אבל אדם אחר הוא צריך לדעת שזה לא חלק לכל השיטות זאת אומרת יש כאלה שטוענים שצריך להחמיר בזה אז אני אומר פה את הכל אני אומר כל הכיוונים אני אומר כן
לגבי השמעת קול יש משחקים נגיף שצריך להוזיז נגיד איזשהו מעלי כאילו משהו
כזה זה קפיץ
עולה ויורד עכשיו על זה שהסביב עושה רעש
זה לא זה לא המטה זה לא המטרה של השמעת קול אם זה למשל אוטו משטרה כזה כמו שהיה פעם שאתה מסובב אותו עם מפתח ואחר כך הוא הולך והוא גם נוסע וגם עושה הוא אז זה בעיה הרב שלמה זלמנוך טוען שעצם מתיחת הקפיץ היא לא בעייתית התלמיד התלמידים של החזון החמירו בזה אבל הוא בשמורת שבת כהלכתה מתיר כל הקפיצים למיניהם אומר זה חלק מהשימוש אבל שזה לא יהיה דבר שעניינו להשמיע קול יש כאלה מובילים כאלה אולי עתיקים קצת כשמסתובבים והוא מסתובב ועושה ניגון זה לא או אלה הם החוט שלתינוקות שמושכים וזה קפיץ אבל אבל זה כיוון שעניינו השמעת קול לא כן
כשאתה עושה את הכביש הוא עושה
אוקיי אז זהו האם המטרה היא שזה ישמיע קול אולי זה בעיה כן אני לא יודע מה זה בדיוק בנוגע להלחנת שירים בשבת זה אפילו שאתה עושה אשמה קול כזה קול כזה קול כזה קול כזה מותר אפילו לצפצף בשבת אז מותר גם להלחין שיר בשבת מישהו פעם כתב אבל אולי אתה תבוא לכתוב את השיר בתווים אז אנחנו נגזור שלא תעשה את זה כדי שלא תבוא לכתוב אין לנו כוח לעשות גזרות מעצמינו אוקיי אני רוצה לעבור בקצרה להלכות של ביקור חולים בכמה מילים לפחות כשאדם הולך לבקר חולה יש משמעות שהוא לא ילך לבד אלא ילכו ביחד הפוסקים מביאים את זה הראשונים הרב ההיגרון+ לומדים את זה מיוסף הצדיק שהולך לבקר את אבא שלו יעקב החולה הוא לקח את שני בניו איתו אומרים הראשונים לפחות אחת הסיבות בגלל שהוא לא לבקר לבד אלא ביחד עם עוד מישהו  שניה שהיא שיבינו אותי טוב אין הכוונה שאסור ללכת לבד הכוונה שיש
המשמעות שאם יש עוד חברה ואת יכולה ללכת עם עוד אחת יש לזה אילוי יש בזה תוספת אבל זה לא שאחרת אסור אחד ההסברים זה שהם כל אחד שבא לחולה או לוקח כן עד שהתחלקו כמה ביחד כן  נוספת זה שהפוסקים מעירים על זה לא להתריח יותר מידי בבית של החולה זאת אומרת לא לשהות שם יותר מידיי לא לא לא לגרום לגרום לו תורו השלישית מיהו החולה שאנחנו צריכים לבקר אותו זאת אומרת איזה ביקור חולים איזה חולה אדם יש לו איזה קצת אנגינה או מה זה מה הגדר של החולה חולה כזה שאם בני הבית שלו לא היו סועדים אותו אז אנחנו היינו צריכים לעזור לו כיוון שהוא זקוק פשוט לסעד ועזרה זה החולה שיש עניין איש חשיבות לבקר אותו דבר מעניין כתבו חלק מהפוסקים לא זה אמרתי לא אני מנסה להגיד ההגדרה הלכתית מי זה מה זה גדר חול שצריכים לא זה מה שאני אומר תקשיבי עד הסוף לא טוב שאת שואלת לא זה אמרתי אנחנו רוצים לדעת יש בן אדם שקצת כואב לו הראש הוא חולש צריך לבוא לבקר אותו מקיימים מצווה הם באים לבקר אותו הנקודה זה מה הגדר המחלה אם זה מחלה כזאת שצריכים לסעוד אותו בני הבית שלו סועדים אותו אבל צריך אותו ואם בני הבית לא היו סועדים אז אנחנו היינו צריכים לעשות את זה כי הוא לבד לא יכול להחזיק את עצמו זה חולה שיש מצוות ביקור חולים כמובן אנחנו לא צריכים לסעוד אותו אני רק אומר אם אין מישהו זה זה היסוד האם אפשר לבקר חולה בלילה
הגמרא אומרת לא לבקר את החולה בלילה גמרא במסכת נעדרים יש כאלה שאומרים מפני שאז החולי שלו מתחזק זה פשוט קשה לו ויש כאלה שהוא כאלה שאומרים שמפני שהחולי שלו מתחזק אז אנשים מסתכלים וקשה להם לעורר עליו רחמים להתפלל עליו כי הם אומרים ככה מה נעשה תראה וזה אין לו סיכוי אז לכן אל תבוא בלילה ויש כאלה שאומרים שבלילה פשוט האדם מסתדר ויש לו צורך בכל מיני צרכים כאלה ואחרים וכשבאים אנשים זה רק מקשה אז לכן לא לא בלילה כן לא אבל אני להתקשר זה יועיל רק לנימוק האחרון לנימוקים הקודמים שכתבו הפוסקים זה לא יהיה הרגיל שהתקשה כן כתוב שהמתפלל בעד חברו הוא נענה תחילה זה איזה זה חוכמולוג אחד שאל פעם האם מותר לי אני רוצה משהו לעצמי לחפש מישהו שצריך כזה דבר להתפלל עליו כדי שזה יהיה לי כאילו הוא מחפש להשתמש בסגולה הזאת בשביל עצמו אז כתבו הפוסקים במפורש כן מותר זה טקטיקה שחזל
חזל נתנו אותה וזה בסדר זה לגיטימי לא צריך זה כן האם חולה רשאי לבקש שלא יבואו לבקר אותו אז הפוסקים כותבים וחייב האדם להבריא את עצמו לפי זה אם זה לוקח ממנו אחד משישים מהמחלה איך אתה יכול להגיד לאנשים לא לבוא ועל ידי זה אתה לא הסיכוי שלך להתרפות הוא קטן יותר או איזה יותר יש בהחלט עניין שהוא לא יפריע אלא אתן לאנשים לבקר כן זה כבר זה בסדר זה זה אני מבין שזה לא זה לא תקין
והיה זמנים שפשוט הצוות עמדו ואמרו אתם רואים של חברי נוטשים ולא יכולים לקבל עוד ביקורים
כשכל היסוד ההלכתי אל תבוא בלילה הזה אתה רואה שחזל חששו של בן אדם כתוצאה מאריכות הביקור יהפוך להיות סובל אנחנו לא רוצים שבן אדם יסבול כתוצאה מזה אוקיי יש עוד שאלות כן כל דבר שנוהגים לאכול אותו ביד ולא במזלג והוא רטוב ב-1 משבעה המשקיעים זה יכול להיות קריטי מה
זה
גם עוגה ביין או במים או בתהר בקפה או וזה כן כן בהחלט כן תראי אבל בדרך כלל אנשים שאוכלים אוכל מבושל אז הם אוכלים עם סכין ומזלג ביד אני מתכוון דרך לאכול אותו ביד כן עכשיו דבר שהדרך לאכול אותו ביד והבנאדם יגיד אני אני אקח את העוגייה עם כפית זה לא יעזור לך כן כי זה כי זה לא זה אתה עושה את זה עם הכפית פותר את הבעיה אתה צריך להיות שכולם ככה מתנהגים כן זה צריך להיות
אם אז איך ספרדים
יש דעה כזאת בצפרדית יש דעה אחידה מביא דעה כזאתי וכולו אבל לא יכול להגיד שרוב הפוסקים מסכימים עם זה גם אצל הספרדים לא כולם עוסקים זה כולם
או שאתה
או שאתה מנגבת או שאת נותנת לידיים כמו לסעודה ולא מביאהכת ואז את אוכלת כמו שאתושים בלילה בליל הסדר לפני אכילת הכרס

להרשמה לדיוור השבועי בדואר אלקטרוני:

עוד באותו נושא